רכבת קלה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.65.31.112 (שיחה) לעריכה האחרונה של שרשר
JAnDbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מסיר: pl:Szybki tramwaj משנה: sv:Snabbspårväg
שורה 76: שורה 76:
[[nn:Bybane]]
[[nn:Bybane]]
[[no:Bybane]]
[[no:Bybane]]
[[pl:Szybki tramwaj]]
[[pt:Veículo leve sobre trilhos]]
[[pt:Veículo leve sobre trilhos]]
[[ro:Metrou ușor]]
[[ro:Metrou ușor]]
שורה 83: שורה 82:
[[sk:Ľahké metro]]
[[sk:Ľahké metro]]
[[sr:Лаки шински систем]]
[[sr:Лаки шински систем]]
[[sv:Light rail]]
[[sv:Snabbspårväg]]
[[ta:இலகு தொடருந்து]]
[[ta:இலகு தொடருந்து]]
[[uk:Легкорейковий транспорт]]
[[uk:Легкорейковий транспорт]]

גרסה מ־16:38, 24 בינואר 2013

רכבת קלה ביוסטון, טקסס

רכבת קלה היא סוג של רכבת המיועדת להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן. המונח רכבת קלה נמצא בשימוש החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ומתייחס בדרך כלל לרכבות המופעלות בחשמל ובתוכן ה"חשמלית". המינוח "קל" אינו בא לציין בהכרח כי הקרון קל מקרון רכבת רגילה, אלא להתייחס לעומס השימוש המיועד הקטן בהשוואה לרכבת הרגילה. בהגדרה רחבה יותר עשוי המונח להתייחס לכל מערכת רכבות עירונית שפעלה במאה ה-19 וה-20, גם אם הייתה מבוססת על מנועי קיטור או דיזל.

הגדרה

קובץ:Sztatra.jpg
רכבת קלה בהונגריה
רכבת קלה בירושלים
רכבת קלה בירושלים
החשמלית של בירת צ'כיה, פראג

מקור המונח רכבת קלה הוא בהגדרה משנות ה-70 של רשות רכבות אמריקאית בשם UMTA, שנטבעה בעיקר כדי לגשר על הבדלי המשמעויות במונחים המקובלים בקרב אמריקאים, בריטים וקנדים בשפה האנגלית. מרבית סוגי הרכבות, ובהם רכבות מהירות, נוסעים, משא ורכבות תחתית נחשבות כרכבות כבדות. מסילותיהן מתוכננות לעמוד בעומסים גבוהים הנובעים מתנועה במהירות גבוהה תוך נשיאת מטען כבד. לעומתן, מסילות רכבת קלה אינן נדרשות לעמוד בעומסים כאלו ולכן מאפשרות שיפועים גדולים ופניות חדות. מאפיינים אלו מתאימים להסעת נוסעים בסביבה עירונית ובמיוחד כשהמסילה מתמרנת בתוך רחובות עיר צפופה. בדרך כלל רכבות קלות מספקות שירות בתדירות גבוהה, אך מספר הנוסעים בכל רכבת קטן בהשוואה לרכבת רגילה.

קיימים שני סוגים עיקריים של מערכות רכבת קלה:

  • רכבת קלה הנוסעת ברחובות העיר על גבי מסילות אך חולקת את הדרך עם תנועת כלי הרכב האחרים. העצירות ברכבת כזו תכופות.
  • מערכת מודרנית יותר, היא של רכבת קלה הנוסעת בתחום נפרד משאר התנועה שעל הכביש. כמות העצירות במערכת רכבת כזו תדירה פחות ויש תחנות עם פלטפורמות מוגבהות שמהן עולים אל הרכבת ויורדים ממנה.

רוב מערכות הרכבת הקלה בעולם נבנו כשילוב בין שני הסוגים. רכבות קלות מופעלות ברוב המקרים על ידי חשמל המועבר אליהן דרך קווי חשמל עיליים או חיבור דרך קו חשמל העובר בתחום המסילה. במקרה האחרון נהוגים, על פי רוב, אמצעי הגנה שמונעים מהציבור לגעת בקו החשמל. במקרים מסוימים, כתוצאה ממחסור בכספים בשלב ההקמה, הרכבת פועלת על ידי מנועי דיזל.

יתרונות

הקמת קווי רכבת קלה היא לרוב זולה יותר לבנייה מאשר רכבת תחתית, משום שאין צורך בבניית מנהרות, כמו ברכבות תחתיות. בנוסף, היכולת של הרכבת הקלה להתמודד עם שיפועים ופניות חדות מאפשרת הקמה מהירה ונוחה.

רכבות קלות מועדפות בערים רבות ככלי המרכזי בתחבורה הציבורית, וזאת בשל הסיבות הבאות:

  • רכבת קלה יכולה לשנע מספר גדול יותר של אנשים ביחס לכל אוטובוס, היא מהירה יותר מאוטובוס או טרוליבוס, נוחה יותר וכמעט ואינה מזהמת.
  • לרכבת הקלה יש עדיפות במערכת הרמזור ולכן היא מאפשרת נסיעה מהירה ובטוחה בתוך הערים.
  • הרכבת הקלה היא כלי תחבורה שקט באופן משמעותי ביחס לאוטובוסים.
  • הקמת רכבת קלה מעבירה ציבור רב יותר של נוסעים מתחבורה פרטית (מכוניות) לתחבורה ציבורית מאשר בפתיחת קווי אוטובוס חדשים[דרוש מקור].
  • רכבת קלה משתלבת במדרחוב ציבורי, ולכן נוחה יותר להולכי רגל ומסכנת אותם פחות.

חסרונות

בניית רכבת קלה עילית (מעל פני הקרקע) צורכת שטח יקר, בפרט אם מדובר במרכזי ערים. מסילות הרכבת הקלה נבנות במקום נתיבי כביש (אם כי ישנם מקומות בהם רכבות קלות חולקות אותו כביש עם אוטובוסים ומכוניות). בניית הרכבת הקלה על פני הקרקע איטית יחסית וגורמת לזיהום סביבתי רב, לאבק, לרעש ולמפגעים נוספים של אתר בנייה. הפרעות אלו משמעותיות במיוחד בבניית רכבת קלה כיוון שמדובר באתר בנייה שנמתח לאורך כל העיר או רצף הערים. עלות בניית קו רכבת היא גבוהה יחסית - עלות כל קילומטר מסילת רכבת עילית הוא בין 25 ל-35 מיליון דולרים.[1]

רכבת קלה (עילית) נוסעת בקצב איטי יחסית הדומה לשל אוטובוס בנתיב תחבורה ציבורית, כיוון שהיא עוברת באותו מסלול ועם אותו מספר תחנות כשל אוטובוס, וזאת לעומת רכבת תחתית שנוסעת מהר מאוד מתחת לקרקע כיוון שאין רמזורים ויש מיעוט של תחנות. רכבת עילית עוצרת כמו המכוניות הרגילות בכל הרמזורים, או לחלופין מערכת הרמזורים מתוכנתת למתן אור ירוק בכל פעם שהרכבת מתקרבת לצומת. הדבר גורם לכך שכל הרמזורים בכל שאר הצמתים יהיו ארוכים יותר ותנועת כלל המכוניות תפגע. לרכבת מרחק עצירה גדול יחסית לאוטובוס, דבר שעלול להיות קריטי במקרה של תאונה.

על פי פרופ' אילן סלומון, הכיסוי של הרכבת קטן באופן משמעותי משל אוטובוס. בדרך כלל היא עוברת בציר אחד, (או מספר צירים) והנוסעים צריכים ללכת ברגל או להשתמש באמצעי הסעה נוסף כדי להגיע לרכבת. לעומת זאת אוטובוסים עוברים גם בצירים ראשיים וגם נכנסים לרחובות צדדיים. חסרון נוסף, שהתשתית של הרכבת היא חסרת גמישות, לעומת אוטובוס שהוא מאוד גמיש. ניתן להחליט בקלות לשנות את נתיב האוטובוס, ולכלול רחוב נוסף. אוטובוס שנעצר במקרה של תקלה יכול לרדת לשוליים או לעבור לרחוב סמוך, ולא לחסום את כל התחבורה הציבורית, כמו שיקרה במקרה של תקלה ברכבת קלה. העלות והתחזוקה של רכבת קלה יקרה הרבה יותר משל אוטובוס.

ישנה טענה כי יתרונותיה של מערכת מבוססת אוטובוסים, אשר אינם מוגבלים למסלולים מיוחדים ועלותם זולה בהרבה, עולה על יתרונות הרכבת הקלה. במיוחד כאשר רכבת קלה כובלת את אפשרויות השינוי לטכנולוגיה מתיישנת בעוד ניתן בקלות להחליף אוטובוסים לדגמים חדישים, יעילים יותר, ומבוססי דלק ירוק יותר (גז וחשמל).

רכבת קלה בישראל

הרעיון להפעיל רכבת קלה בארץ ישראל עלה על הפרק כבר בתחילת המאה ה-20. בעיתון הצבי פורסם בספטמבר 1909: "ממקור נאמן נמסר לנו כי המשא ומתן בין הממשלה והחברות האנגליות לכונן בירושלים עגלות חשמליות, הולך ונגמר, ובאלו הימים יקובל הרישיון." בסופו של דבר נדחה הרעיון. עם זאת, הצבא הבריטי בנה והפעיל לצרכיו רכבת קלה במלחמת העולם הראשונה באזור ירושלים. זו פורקה כשהצורך הצבאי חלף. במהלך המאה ה-20 עלו הצעות נוספות להקמת מערכות הסעה המונית בישראל, בעיקר בתל אביב-יפו, אך לאו דווקא תוך שימוש ברכבת קלה. התוכניות הבאות הגיעו לידי ביצוע או תכנון מעשי החל מהעשור הראשון של המאה ה-21:

לקריאה נוספת

  • משפחה 14/02/2012 עמ' 18

קישורים חיצוניים

הערות שוליים