נמל התעופה חיפה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏פתיח: תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
|מסלול 1: אורך מטר=1,278
|מסלול 1: אורך מטר=1,278
|מסלול 1: סוג מסלול=[[אספלט]]
|מסלול 1: סוג מסלול=[[אספלט]]
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=נמל התעופה חיפה|רוחב=32.809444|אורך=35.043056|כותרת=לא|סוג=שדה תעופה}}
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=נמל התעופה חיפה|רוחב=32.809444|אורך=35.043056|כותרת=לא|סוג=שדה תעופה|כיוון כתב=שמאלה}}
|מפה מפורטת=[[קובץ:HaifaAerodrome.jpg|מרכז|250px|תרשים נמל התעופה חיפה{{הערה|פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.}}]]
|מפה מפורטת=[[קובץ:HaifaAerodrome.jpg|מרכז|250px|תרשים נמל התעופה חיפה{{הערה|פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.}}]]
|קואורדינטות={{Coord|32|48|34|N|35|02|35|E|type:airport|display=inline,title}}
|קואורדינטות={{Coord|32|48|34|N|35|02|35|E|type:airport|display=inline,title}}

גרסה מ־16:07, 15 בפברואר 2020

נמל התעופה חיפה / בסיס חיל האוויר 21
טרמינל נמל התעופה חיפה
טרמינל נמל התעופה חיפה
טרמינל נמל התעופה חיפה
נתוני השדה
קוד IATA
‏HFA‏ 		קוד ICAO
‏LLHA‏
סוג השדה אזרחי
על שם חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה חיפה
קואורדינטות 32°48′34″N 35°02′35″E / 32.80944°N 35.04306°E / 32.80944; 35.04306
גובה מעל פני הים 9 מטר (28 רגל)
אתר רשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי 		אורך סוג
מסלול
רגל מטר
16/34 4,193 1,278 אספלט
(למפת חיפה רגילה)
 
נמל התעופה חיפה
נמל התעופה חיפה
תרשים נמל התעופה חיפה[1]
תרשים נמל התעופה חיפה[1]
מספר הנוסעים 69,677 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמל התעופה חיפה הוא נמל תעופה השוכן בכניסה המזרחית לעיר חיפה, סמוך לנמל הקישון. הנמל משרת את התעופה האזרחית, ומשמש גם כבסיס צבאי של חיל האוויר הישראלי (בח"א 21). עד יולי 2012 שימש גם את התעופה הצבאית, אך זו הופסקה ממנו לחלוטין.

הנמל נקרא על שם אורי מיכאלי (פרסמן), ממייסדי תחום התעופה בארץ ישראל.

מסלול ההמראה

בעבר היו בנמל שלושה מסלולי המראה, אך כיום קיימים רק שני מסלולים המאונכים זה לזה, ומתוכם רק מסלול אחד, הארוך מבין השניים, משמש להמראות ולנחיתות. אורך המסלול הפעיל הוא 1,326 מטר (3,280 רגל). זהו מסלול קצר המאפשר המראות ונחיתות של מטוסי נוסעים קטנים בלבד המכילים כ-70 נוסעים, לטיסות קצרות ליעדים קרובים במזרח הים התיכון ולאילת. כדי לאפשר למטוסי נוסעים כגון בואינג 737 ואיירבוס A320 לנחות בשדה התעופה, ובכדי ששדה התעופה יוכל לשרת טיסות לאירופה, נדרשת הארכת המסלול בכ-600 מטר נוספים, כך שאורכו הכולל יגיע לכ-2,000 מטר. בעבר קודמה תוכנית להרחבת מסלול ההמראה לכיוון הים אך בשנת 2010 עיריית חיפה החליטה לוותר לחלוטין על הרחבת שדה התעופה. התוכנית להארכת מסלול ההמראה והנחיתה חודשה ב-2017 אך רק להארכת המסלול בכ-300 מטר, לאורך כולל של כ-1600 מטר. ראשת העיר המכהנת עינת קליש רותם, ניסתה בתחילת 2019 לקדם שוב תוכנית שאפתנית יותר בדומה להצעות העבר לשדרוג שדה התעופה לרמה של נמל תעופה בינלאומי קטן על ידי הארכת המסלול לכ-2400 מטר הממשיכים מקו החוף לתוך המפרץ על חשבון הנמל הימי, אך תוכנית זאת נדחתה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות בשל הפגיעה בנמל ושוב קודמו רק התוכניות להארכת המסלול ל-1600 מטרים בלבד.

באוגוסט 2019 נחתם בהמלצת המועצה הארצית הסכם בין עיריית חיפה, משרד התחבורה ורשות שדות התעופה וחברת נמלי ישראל הסכם שיאפשר תכנון למסלול ארוך יותר של כ-1900 מטר (לצד עוד 200 מטרים משני צידיו כשטחי ביטחון ריקים מבינוי, כך שאורכו הכולל למעשה כ-2100 מטרים) כשבהתאם יבוצעו שינויים מתאימים בתוכניות הרחבת הנמל הימי הסמוך כדי לאפשר את הארכת מסלול התעופה לכיוון הנמל. גם להסכם זה מתנגדים ראשי רשויות בעמקים, שלוחצים על מימוש התוכנית שהוצעה על ידי עיריית חיפה בעבר להארכת המסלול ל-2400 מטרים לפחות וביטול כל תוכנית לנמל תעופה בינלאומי נוסף בגליל ברמת דוד.[2]

בסיס חיל-האוויר

סמל בח"א 21

בסיס חיל-האוויר (בח"א 21) מאכלס את שלוחת חיפה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, בית ספר תיכון שנועד להכשיר בני-נוער מגיל 14 לשירות כטכנאים בחיל האוויר לכשייתגייסו, וכן את בית הספר למקצועות הטכניים (ביסל"ט), בסיס הדרכה שנועד להכשיר חיילים לשירות כטכנאים בחיל האוויר.

ב-24 ביולי 2012, "אוזרח" נמל התעופה (לא הבסיס עצמו) וניהולו הועבר מחיל האוויר לידי רשות שדות התעופה. מאז לא מתקיימת בו כל פעילות צבאית. שאר חלקי בסיס ההדרכה, עדיין פעילים.[3]

היסטוריה

הנמל הוקם על ידי הבריטים בשנת 1934 והיה לשדה התעופה הבינלאומי הראשון בארץ ישראל. השדה שימש גם את חיל האוויר המלכותי הבריטי ואת חברת הנפט המשותפת לעיראק ובריטניה (APS). טרם הקמת השדה הכשירו הבריטים משטח נחיתה מדרום למיקום הנוכחי ומעבר לנחל הקישון.

ב־1936 נפתחו קווי טיסה סדירים לביירות, לקהיר ולקפריסין, וב־1938 נפתחו קוי טיסה סדירים ליעדים באירופה ובהם איטליה. בנוסף, פעלו בנמל טיסות שכר אזרחיות ליעדים נוספים מחוץ לישראל. בשנה זו נחתו בחיפה שליש מהטיסות המגיעות לארץ ישראל.

ב־1940 הופסקו הטיסות האזרחיות עקב מלחמת העולם השנייה, שם השדה שונה ל-RAF Haifa ושימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי. ביוני 1941 הגיעה לשדה טייסת 80 מצוידת במטוסי הוקר הוריקן. בדרום השדה נבנו מספר מבנים ששימשו למגורי עובדי הרכבה ואחר כך כבית חולים צבאי קטן. במאי 1948, עם סיום המנדט הבריטי, נמסר השדה לידי עיריית חיפה,[4] ולאחר מלחמת העצמאות נפתח מחדש על ידי מדינת ישראל כנמל תעופה אזרחי והטיסות בו חודשו. חברת סייפרוס איירווייז הפעילה קו תעופה שבועי לניקוסיה שבקפריסין. בשנת 1950 החלה חברת ארקיע להפעיל קו תעופה לאילת.

פיתוח כשדה בינלאומי

כבר בשנת 1969 הכריזו ראש עיריית חיפה ושר התחבורה על תוכנית לפיתוח השדה, העברת הכביש הצמוד למסלול במנהרה והארכת מסלול הטיסה.[5] אך התוכנית לא יצאה לפועל.

בשנת 1995 הוחלט על פיתוח שדה התעופה של חיפה כנמל תעופה בינלאומי. הפרויקט הוכנס לתמ"א 15 (תוכנית מתאר ארצית לנמל תעופה בינ"ל נוסף - תמ"א/15א) והוכר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט בעל חשיבות לאומית שיקודם בנוהל מזורז. באפריל 1998 נחנך טרמינל חדש ובו מוענקים שירותים שונים ביניהם: ביקורת גבולות, מכס וחנויות פטורות ממכס.

בשנת 1997 החלה חברת התעופה הירדנית רויאל ג'ורדניאן להפעיל קו טיסה בין חיפה לעמאן.[6] הקו פעל מספר שנים עד שנסגר מחוסר כדאיות כלכלית. בשנת 2000 הפעילה חברת התעופה המצרית סקורפיון קו טיסה מחיפה לשארם א-שייח'.[7]

בשנת 2000, מונתה ועדה בראשותו של האלוף רן גורן (סגן מפקד חיל האוויר לשעבר) לבחון את עתיד השדה מבחינה כלכלית ותפעולית. הוועדה הגישה תוכנית שהציעה לפעול להארכת המסלול הקיים ל-2,400 מטר, כדי לאפשר טווח טיסה ליעדים העיקריים באירופה. המסלול תוכנן להיות באורך של 1,900 מטר ביבשה ו-500 מטר בתוך הים. עלות ביצוע התוכנית הוערכה בכ-425 מיליון דולר, והומלץ שיזם פרטי יבנה ויתפעל את הנמל, ולא רשות שדות התעופה, כך שתיווצר תחרות עם נמל התעופה בן-גוריון. משרד התחבורה גם תכנן, בנוסף, להאריך את מסילת הרכבת מאזור חוצות המפרץ מערבה לכיוון שדה התעופה, כך שבשדה תיפתח תחנת רכבת, שתשרת את המשתמשים בנמל.[8][9]

ב-31 בדצמבר 2001 אמר שר התחבורה, אפרים סנה, כי "הפיכתו של שדה התעופה חיפה לבינלאומי תעניק תנופה עסקית, כלכלית ותיירותית אדירה לחיפה". השר סנה הנחה את אנשי משרדו לבדוק שתי חלופות: האחת, הפעלת שדה בינלאומי מהמסלול הנוכחי. והשנייה, הפעלתו ממסלול אשר יוארך ל-2,400 מטרים. על פי תוכניות משרד התחבורה באותה עת, היו אמורים ההליכים הסטטוטוריים להרחבת השדה להסתיים בשנת 2006 והשדה המורחב היה אמור לפעול החל משנת 2009. לאחר הרחבתו אמור היה השדה לשרת עד שלושה מיליון נוסעים בשנה. אך תוכנית זאת לא יצאה לפועל.[10]

בשנת 2007 הציע משרד האוצר למקם שדה התעופה חדש לצפון המדינה במקום חלופי במנחת מגידו ולא בחיפה, ובחודש אוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הקמת שדה התעופה הבא של ישראל במגידו.[11] בשנת 2010 שונו נתיבי טיסה להקטנת רעש באזורי מגורים[12]

באפריל 2010 הציג שר התחבורה ישראל כץ החלטה להאריך את המסלול בכ-316 מטרים,[13] אך שנתיים לאחר מכן התקבלה החלטה הפוכה[14] כשיונה יהב, ראש העיר חיפה, תמך בהעברת הנמל הצבאי של חיל הים (בסיס חיפה) לחוף קריית חיים, לשטח שחופף בחלקו את השטח שעליו אמורה להיבנות הארכת המסלול של נמל התעופה.[15] בשנת 2015 הציע משרד התחבורה להגדיל מעט את שטח נמל התעופה בחיפה כדי שישמש כחלופה לפעילות התעופה הפרטית וחניית מטוסים שמתקיימת בשדה התעופה הרצליה המיועד לסגירה (במקום התוכנית לשדרוג מנחת עין שמר), אך ראש עיריית חיפה יונה יהב התנגד לתוכנית.[16] אך עם זאת באוקטובר 2017 פורסם כי אכן פעילות התעופה הפרטית בנמל התעופה בהרצליה לצד חלק מפעילות המטוסים בשדה דב תועתק לנמל התעופה בחיפה וזאת לאחר שניסיונות לקדם הקמת שדה חלופי למשל צפונית לרעננה או בקרבה לחדרה בוטלו בלחץ תושבי האזור. כחלק מהסכמי הנדל"ן הוחלט גם כי בית הספר הטכני הצבאי שפעל לצד שדה התעופה בחיפה יפונה לכרמיאל וכך תתאפשר הרחבת פעילותו של נמל התעופה בחיפה וכן הוספת שטחים לפעילות נמל חיפה שיכללו מרכזים לוגיסטיים ועוד "בעורף הנמל".

מסלול הטיסה של השדה בשנת 2013, לפני הקמת נמל המפרץ בשטח שיובש בים בסמוך למסלול

בפברואר 2017 חודשה התוכנית מ-2010 להרחבת פעילות התעופה הבינלאומית בשדה על ידי הארכת המסלול בכ-300 מטרים (מכ-1,300 לכ-1,600 מטרים) בלי לפגוע בתוכניות להרחבת שטחי הנמל הימי הסמוך שיצרו תוכניות העבר להארכת המסלול לתוך הים. לצורך הארכת המסלול ישוקע כביש דרך יוליוס סימון, המקיף את מתחם השדה ומשמש גם נתיב לנמל הימי במנהרה קצרה, כך שהמסלול המוארך יעבור מעליו לכיוון קו החוף. הארכת המסלול תאפשר את הגדלת פעילות התעופה הבינלאומית גם למטוסי סילון קטנים יחסית המכילים עד 120 נוסעים (בדומה לפעילות שהתאפשרה בנמל התעופה באילת) וליעדים קרובים (כלומר ללא תדלוק מלא לטיסות לטווח רחוק יותר שמכביד את המטוס ודורש מסלול המראה ארוך יותר), אם כי עדיין מדובר במסלול הקצר אף יותר משדות תעופה כמו שדה דב או אילת בעוד שכדי לאפשר למטוסים של עד 200 נוסעים לטוס לשדה, קיים צורך להאריך את מסלולו עד 2,000 מטרים.

כמו כן מקודמת תוכנית לפטור מאגרת תעופה לטיסות שיגיעו לשדה למשך שלוש שנים (תוכנית מקבילה לזו שנמסרה לגבי נמלי התעופה עובדה ורמון), שנועדה לעודד חברות תעופה זולות וחברות של טיסות שכר לקיים פעילות לנמלי התעופה הנוספים מלבד נתב"ג. בספטמבר 2017 נפתחה בבניין הטרמינל בשדה חנות "דיוטי פרי" בשטח של כ-300 מ"ר כחלק מחוויית פעילותו הבינלאומית המזכה את הנוסעים לחו"ל בפטור ממכס ברכישת מוצרים בחנות. נכון לדצמבר 2017, חנות הדיוטי פרי בנמל התעופה אינה פעילה עקב חוסר פעילות בינלאומית בנמל.

ב-7 בנובמבר 2017 הוגש למועצה ארצית לתכנון ובניה "סקר אתרים לאיתור שדה תעופה בינ"ל משלים", שקבעה לאחר בחינה של 21 חלופות כי ישנן שתי חלופות לנמל תעופה בינלאומי משלים למדינת ישראל - בסיס רמת דוד ובסיס נבטים. נמל התעופה חיפה נפסל מהסיבות הבאות:[17]

אין בקרבת השדה הקיים רזרבה קרקעית בהיקפים הנדרשים לקיום שדה תעופה בינלאומי בשטח הנדרש. מבחינת אורך המסלול הדרוש (כ-3.2 ק"מ) - משמעות הארכת המסלול היא יצירת חצי אי במפרץ חיפה, באזור שחלות בו תוכניות מאושרות לנמל ימי.

חיפה נמצאת בסמוך לרכס הכרמל ולכן לא ניתן לבצע שם הליך נחיתת מכשירים, שהינו חיוני לנמל בינ"ל משלים. הטענה המרכזית של המצדדים בחלופת חיפה היא כי ניתן לתכנן הנמכת מכשירים בחיפה על ידי הסטה של 5 מעלות, כל זאת ללא בחינה של מכשולים פוטנציאליים אחרים בסביבת נמל התעופה כגון מחלפים קיימים, חשמול עתידי של הרכבת, מפעלים פטרוכימיים ועוד. רת"א בחנה את אפשרות הסטת ציר הגישה אך זו אינה עומדת בקריטריונים הבטיחותיים הנדרשים משדה תעופה משלים, ואף אינה מאושרת על ידי מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית.

יצוין גם כי נמל תעופה בינלאומי בחיפה יחדור למרחב האווירי של רמת דוד והמטוסים אף יעברו מעל המסלולים של רמת דוד. הפעילות בשדה הצבאי אמורה להמשיך בכל תרחיש ולכן לא ניתן להטיל עליו מגבלות תפעול אשר עלולות לסכל את תפעולו השוטף. בנוסף, ההארכה הפוטנציאלית של המסלול נמצאת בחלקה שטח נמל המפרץ הנמצא בהקמה בימים אלה ובחלקה בשטח השמור לנמל צבאי עתידי – כלומר, השטח תפוס על ידי תשתיות ימיות חשובות ומעוגנות בתוכנית מתאר ארצית לנמל חיפה – תמ"א 13 /ב/ 1 /1 המאושרת משנת 2014 .ללא ספק הארכת המסלול תחייב שינוי בבניית הנמל ותפעולו ותהווה ביטול של השטח השמור לנמל צבאי עתידי.

ביוני 2018 נחתם הסכם אשר יאפשר את הארכת המסלול לכ-1,600 מטרים.[18][19] הארכת המסלול תאפשר נחיתות והמראות של מטוסי סילון צרי גוף המסוגלים לשאת עד 120 נוסעים, והרחבת טווח הטיסות הבינלאומיות מיעדים קרובים כמו סיני, ירדן, איי יוון וקפריסין, איטליה ומלטה, וגם ליעדי נופש בים השחור כגון בולגריה, הונגריה, רומניה, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה, טורקיה, מקדוניה הצפונית, מונטנגרו, בוסניה והרצגובינה, סלובניה, סלובקיה, ארמניה, שווייץ, צרפת, צ'כיה, פולין, בלארוס ואוסטריה. כמו כן, יקלוט נמל התעופה חלק מפעילות התעופה של שדה התעופה הרצליה שמיועד לסגירה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021. עם זאת לאחר הקמת נמל המפרץ, יובש שטח בים שחוסם את האפשרות להאריך את המסלול עד 2,000 מטרים, כך שמטוסי נוסעים מסוג בואינג 737, עדיין לא יוכלו להשתמש בנמל.[20]

ב-21 באוקטובר 2018 סיכמו ראש עיריית חיפה, יונה יהב ומנכ"ל נמל התעופה, מאיר כהן, כי המסלול ההמראה בנמל יוארך ב-300 מטרים במהלך שנת 2019.[21]

בדצמבר 2018 קידמה ראש עיריית חיפה עינת קליש החלטה בוועדה המקומית חיפה להתנגד לתוכניות פיתוח הנמל הימי (נמל המפרץ) והשטחים הלוגיסטיים שלצידו בעורף הנמל (ומציאת קרקעות חלופיות עבורם) לטובת רצון לקדם תוכנית מחודשת לנמל התעופה של חיפה כדי לאפשר להגדיל את פעילותו הבינלאומית אף יותר ממה שאושר בתקופת יונה יהב מה שדורש את הארכת המסלול אף ל-1,900 מטרים ויותר כמו כן דובר על צורך לבחון חלופות לטרמינל (נחנך ב-1998) שאינו עמיד לרעידות אדמה כולל האפשרות לבנות טרמינל חדש בקרבת תחנת הרכבת חוצות המפרץ. המטרה היא למנוע תוכניות פיתוח הנמל הימי שימנעו את הארכת מסלולי התעופה ושדרוג נמל התעופה אך לאפשר את פיתוח השטחים הלוגיסטיים של הנמל הימי בשטחים אחרים. החלטות הוועדה המקומית הועברו לבחינת הוועדה המחוזית והארצית לצורך קבלת אישור להארכת המסלול ל-2,400 מטרים.

ב-14 באוגוסט 2019 חתמו עיריית חיפה, חברת נמלי ישראל, ומשרד התחבורה על הסכם להארכת מסלול הטיסה ל-2,100 מטרים שיאפשרו טיסות למטוסי סילון בינוניים כמו בואינג 737 ובואינג 757.[22]

חברות תעופה ויעדי טיסה

הנמל משמש הן כנמל תעופה פנים-ארצי, ממנו ניתן לטוס לנמל התעופה רמון (סמוך לאילת) ונמל התעופה בן-גוריון, והן כנמל תעופה בינלאומי, ממנו יוצאות טיסות צ'רטר וטיסות פרטיות ליעדים קרובים, כגון: לרנקה, פאפוס, רודוס, כרתים וכו'. בשנת 2012 עברו בנמל 66,750 נוסעים ב-10,090 טיסות פנים (ירידה מהשיא של 2010 של 79,472 נוסעים ב-12,970 טיסות פנים) ו-11,283 נוסעים ב-1,947 טיסות בינלאומיות.[23]

בנמל ממוקמות גם שתי חברות תעופה קטנות "ארובט" ו"כנפי פז" המפעילות מטוסים קלים. החברות מספקות שירותי תעופה שונים, ביניהם: לימודי טיס, השכרת מטוסים, טיסות בשמי הארץ, צילום אוויר והשכרת מוניות אוויר לישראל ולמדינות שכנות.

את הפעילות העיקרית בנמל התעופה חיפה מבצעת חברת ישראייר אשר מקיימת מספר טיסות שבועיות לאילת. בעבר הפעילה גם חברת ארקיע טיסות מנמל התעופה חיפה לאילת אך עם מכירת מטוס ה ATR 72-500 האחרון שברשותה בדצמבר 2017, בוטל הקו. כמו כן פעילות בנמל גם חברות צ'ארטר אשר מטיסות נוסעים ליעדים קרובים. חברת להק תעופה מפעילה קו מסוקים לאסדות קידוח של חברת נובל אנרג'י מנמל התעופה.

חברת התעופה הקפריסאית Tus Airways החלה באפריל 2016 להפעיל טיסות ישירות ללרנקה ולפאפוס שבקפריסין. ב-2 במרץ 2017 הוסיפה חברת התעופה טיסות ישירות לאתונה.[24] הגדלת פעילות התעופה הבינלאומית מהשדה ליוון וקפריסין כבר הביאה ב-2016 לכ-12,000 נוסעים בטיסות שיצאו מחיפה. בתחילת 2017 אף החלה רשות שדות התעופה להיערך לביצוע הארכת מסלול ההמראה בשדה בכ-320 מטרים שיאפשרו לקיים טיסות מטוסי סילון בעלי קיבולת של כ-120 נוסעים, ולהוביל להגדלת הפעילות בשדה ולכניסת חברות תעופה נוספות.[25]

החל מ-16 באוקטובר 2017, הופסקו טיסות חברת Tus Airways למרות הביקוש הרב בין השאר בגלל אורך המסלול והגבלת שעות הפעילות הליליות בו. החברה הוציאה משירות את מטוסי הסאאב 2000 ומפעילה רק מטוסי סילון מדגם פוקר 100 שאינם יכולים לנחות בחיפה.[26]

ב-7 באוגוסט 2018, פורסם כי חברת Tus Airways תחדש את טיסותיה לנמל התעופה, ככל הנראה בחורף 2019- זאת לאחר ששר התחבורה, ישראל כץ חתם על תקנות חדשות שמעניקות פטור מאגרות תעופתיות לנמל.[27] החברה לא חזרה לפעול בחיפה, מאחר שהארכת המסלול לא בוצעה.

החל מ-23 בדצמבר 2019 מפעילה חברת ישראייר ארבע טיסות שבועיות ללרנקה.[28]

חברות תעופה יעדים
ישראייר אילת, לרנקה[28]
עיט שירותי תעופה ותיירות אילת, פאפוס[29]

סטטיסטיקה

מספר הנוסעים

[30][31][32][33][34]

שנה 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
נוסעים 130,571 137,858 120,301 127,200 93,385 70,831 61,334 52,388 65,551 64,809 50,677 83,131 74,244 78,033 81,804 102,578 110,805 119,113
תנועות מטוסים 20,587 16,978 16,225 13,082 12,614 13,531 13,367 8,714 13,602 12,067 11,137 16,599 21,271 18,197 17,086

תחבורה בקרבת הנמל

נמל התעופה חיפה שוכן בסמוך לדרך יגאל ידין ממנה יש אפשרות להגיע לכביש 22.

חברת אגד מפעילה קו אוטובוס אחד מהנמל לצומת קריית אתא. ליד בית הספר הטכני מופעלים 2 קווים - 137 ו-145, אשר נוסעים לאזורי חיפה והקריות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.
  2. ^ ליאור גוטמן, סוף לסכסוך בחיפה: מסלול שדה התעופה יוארך, בניית הנמל החדש תושלם, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2019
  3. ^ ספיר פרץ, ‏כץ: "אבקש להגביר את הפעילות בנמל התעופה בחיפה", באתר גלובס, 24 ביולי 2012
  4. ^ שדה התעופה ליד חיפה הועבר לידי היהודים, הבוקר, 20 במאי 1948
  5. ^ הסדר להכשרת שדה התעופה בחיפה לצורכי תחבורה אווירית פנימית, הצופה, 18 ביולי 1969
  6. ^ דרור מרום , ‏רויאל-ג'ורדניאן תפעיל 2 טיסות שבועיות בקו עמאן-חיפה-עמאן, באתר גלובס, 5 בפברואר 1997
  7. ^ יעקב הכט, חב' מצרית חונכת קו טיסות חיפה-שארם א-שייך, באתר ynet, 5 באוקטובר 2000
  8. ^ סנה: מיזם נמל תעופה בינלאומי בחיפה יצא לדרך; נבחן חלופות כדי לזרזו, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2001
  9. ^ זוהר בלומנקרנץ, סנה החל לפעול להפרטת שדה התעופה בחיפה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
  10. ^ הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף בישראל באתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 13 בינואר 2002.
  11. ^ יסמין גיל, מתחדש מאבק תושבי עמק יזרעאל בהקמת נמל תעופה במגידו, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2011
  12. ^ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-125913,00.html ראש רשות התעופה האזרחית אבנר ירקוני משנה הסדרי טיסה
  13. ^ איל לרמן, שר התחבורה: נאריך את המסלולים של שדה"ת; נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, גד שפר: זה יאפשר לתושבי הצפון לצאת ליעדים קרובים באירופה ובמדינות חבל הבלקן היישר מחיפה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 אפריל 2010
  14. ^ המסלול בשדה התעופה בחיפה לא יוארך בשבוע שעבר, בעת טקס העברת סמכויות הניהול בשדה לידי רשות שדות התעופה, הבטיח שר התחבורה להגדיל את הפעילות בשדה ולהוסיף לו טיסות
  15. ^ למה אין עדיין נמל תעופה בינ"ל בצפון? "רמת דוד זה ספין"
  16. ^ יונה יהב: "לא ניתן למדינה להעתיק את שדה התעופה של הרצליה לעיר חיפה"
  17. ^ סקר אתרים לאיתור שדה תעופה בינ"ל משלים (נצפה ב-24 בספטמבר 2019)
  18. ^ עירית רוזנבלום. "נסללה הדרך להארכת מסלולי שדה התעופה בחיפה". Ias.co.il. ‏5 ביוני 2018
  19. ^ אודיה שווץ. "שדה"ת בחיפה: המסלול יוארך ויאפשר הפעלת טיסות קצרות לאירופה". רדיו חיפה. 17 ביוני 2018
  20. ^ יגאל חי, האתגר הראשון של קליש רותם: התנגדות שהגישה לתוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 1 בנובמבר 2018
  21. ^ "מסלול ההמראה בשדה התעופה בחיפה יוארך ב-2019 | IAS". IAS. 2018-10-22. נבדק ב-2018-10-22.
  22. ^ ליאור גוטמן, סוף לסכסוך בחיפה: מסלול שדה התעופה יוארך, בניית הנמל החדש תושלם, באתר כלכליסט, ‏14 באוגוסט 2019
  23. ^ סטטיסטיקה
  24. ^ מירב ארד, קו תעופה חדש של חברת TUS מחיפה לאתונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במרץ 2017
  25. ^ אתר למנויים בלבד רינה רוזנברג קנדל, לאן כולם טסים מחיפה?גידול של 655% בתנועת הנוסעים הבינלאומיים בחיפה בעקבות כניסת חברת התעופה הקפריסאית TUS Airway, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2017
  26. ^ אתר למנויים בלבד רינה רוזנברג קנדל, ממחר: TUS תפסיק פעילותה בנמל התעופה בחיפה, באתר TheMarker‏, 15 אוקטובר 2017
  27. ^ "גרים בצפון? הטיסות מחיפה ליוון ולקפריסין חוזרות". ynet. נבדק ב-2018-08-07.
  28. ^ 1 2 "ישראייר משיקה טיסות ישירות מחיפה ללרנקה". ch-aviation (בheb-ISL). נבדק ב-2019-12-04.{{cite news}}: תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link)
  29. ^ החל מ-2 ביולי 2017
  30. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2014
  31. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2013
  32. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2015
  33. ^ רשות שדות התעופה, דין וחשבון 2016
  34. ^ רשות שדות התעופה, סטטיסטיקה לנמל התעופה חיפה בין השנים 2007–2012


נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל
נמלי תעופה בין-לאומיים חיפה • בן גוריון • רמון
שדות תעופה ראש פינה • הרצליה
מנחתים קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר
לא פעילים דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה
נהרסו או פונו בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת
מנחתים מאולתרים מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול
רשות שדות התעופה
פעיל
שדות תעופה ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון
טרמינל 3 בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון
טרמינל 3 בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון
מעברי גבול נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה)
בעבר
שדות תעופה קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר
מעברי גבול מעבר קרני • מעבר רפיח
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נמל_התעופה_חיפה&oldid=27261225"