פסיכולוגיה התפתחותית – הבדלי גרסאות
תגיות: תו כיווניות מפורש nowiki עריכה חזותית |
תגית: תו כיווניות מפורש |
||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
=== התפתחות מוסר === |
=== התפתחות מוסר === |
||
זיגמונד פרויד כותב בספרו "העצמי והסתמי" {{אנ|The Ego and the Id}} כי ילדים מעריצים ובד בבד מפחדים מעקרונות מוסריים. בהמשך ההתבגרות האדם מפנימים את העקרונות ל[[זהות]] |
זיגמונד פרויד כותב בספרו "העצמי והסתמי" {{אנ|The Ego and the Id}} כי ילדים מעריצים ובד בבד מפחדים מעקרונות מוסריים. בהמשך ההתבגרות האדם מפנימים את העקרונות ל[[זהות]]ם, באמצעות הפנמה של דמויות הסמכות העיקריות בחייו, האד מאמץ דמות זו ואת ערכיה ומעצב את ערכיו על פיה{{הערה|Freud, S. (1989). The ego and the id (1923). TACD Journal, 17(1), 5-22.}}. גישה זו מדגישה את האספקט האמוציונאלי שבהתפתחות ה[[מוסר]]. |
||
למולו טוען פיאז'ה בספרו "המוסר השיפוטי של הילד" כי המוסר הוא חלק מהליך שיפוט בו הילדים רוכשים תפיסה של [[חוק]], של אחריות מוסרית ושל מושג ה[[צדק (מוסר)|צדק]]. פיאז'ה הציג לילדים בני 5-12 דילמות מוסריות ותיעד את תגובתם. כתוצאה מניסויים אלו הסיק כי ישנם רק שני שלבים בהתפתחות מוסרית: |
למולו טוען פיאז'ה בספרו "המוסר השיפוטי של הילד" כי המוסר הוא חלק מהליך שיפוט בו הילדים רוכשים תפיסה של [[חוק]], של אחריות מוסרית ושל מושג ה[[צדק (מוסר)|צדק]]. פיאז'ה הציג לילדים בני 5-12 דילמות מוסריות ותיעד את תגובתם. כתוצאה מניסויים אלו הסיק כי ישנם רק שני שלבים בהתפתחות מוסרית: |
||
גרסה מ־15:14, 17 בפברואר 2020
פסיכולוגיה התפתחותית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים המכתיבים את השינויים אותם עובר האדם לאורך חייו באמצעות הפרדיגמה המדעית. טווח הזמנים בהם עוסקת הפסיכולוגיה ההתפחותית מתחיל טרום הלידה ונמשך עד לזקנה המופלגת. זווית ההסתכלות של התחום מתחלקת בגסות להתפתחות קוגניטיבית, להתפתחות רגשית-חברתית ולהתפתחות היכולות המוטוריות. כאשר מגוון נושאים נבחנים תחת זוויות אלו: התפתחות מוסרית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מוסרית,, גיבוש הזהות, למידה, קטגוריזציה, תפקודים ניהוליים ועוד.
בישראל התמחות בפסיכולוגיה התפתחותית מוכרת על ידי המדינה[1]. כאשר הפסיכולוג ההתפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים. לדוגמה - בעיות הנובעות מהפרעה נוירו-התפתחותית. במקביל הפסיכולוג ההתפתחותי מלווה גם את הורי הילד במהלך הטיפול.
תיאוריות וגישות מרכזיות
המודל הפסיכוסקסואלי
תאוריית ההתפתחות של פיאז'ה
ערך מורחב – תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
החוקר ז'אן פיאז'ה ראה את ההתפתחות כנובעת משני שלבים מרכזיים: הטמעה והתאמה. לפי פיאז'ה יש לנו תבניות קוגניטיביות, סכמות, על העולם אשר ראשיתן ברפלקסים מולדים. כאשר אנו נתקלים בדבר מה חדש אנו מנסים להחיל עליו את הסכמות הידועות לנו בתהליך הנקרא הטמעה. כאשר הסכמות הקיימות אינם מצליחות להתאים למידע החדש אנו מעדכנים אותם או יוצרים סכמות חדשות בתהליך הנקרא התאמה. לפי פיאז'ה בד בבד עם תהליכי הטמעה והתאמה נוצרים שלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות. את השלבים נהוג לחלק לארבעה שלבים מרכזיים והם הובחנו על ידי יכולתו של הילד לעבור משימות מסויימות באמצעות השיטה הנכונה שהגדיר פיאז'ה:
- השלב הסנסומוטורי (גילאי 0-2) בשלב זה עיקר פעילותו למידתו והבנתו של הפעוט מתבססת על חישה ותנועה[2].
- השלב הקדם אופרציונאלי (גילאי 2-7) בשלב זה הפעוט לומד כי העולם הפיסי סביבו מקיים מספר חוקר שימור, ומפתח יכולת שימוש בסמלים כדרך הבעה והבנה של גירויים[2]. את שלב זה פיאז'ה חילק לשני חלקים:
- חלק 1: החשיבה הסימבולית (2-4) בו מתפתח השימוש באמצעים סמלים, במיוחד במשחקים בו הילדים מדמיינים שותפים ומאנשים חפצים, אך הלד מתאפיין באגוצנטרים: הילד כבול לנקודת המבט שלו.
- חלק 2: החשיבה האינטואיטיבית (4-7) בשלב זה אליבא דפיאז'ה הילד מפתח יכולות שימור, טרנזיטיביות (הבנת ביטויים מהסוג: ), הבנה כי המציאות יכולה להיות שונה ממה שנתפס בחוש, ויכולת הבחנה קטגוריאלית.
- שלב האופרציות המוחשיות (7-12) אל שלב האופרציות המוחשיות מגיעים ילדים בני שבע, ונותרים בו עד גיל 12 לערך. בשלב זה הילד מסוגל להבחין בכמה זוויות את הסיטואציה הניצבת מולו, והוא בעל חשיבה לוגית גמישה, יחד עם יכולות סיווג לקטגוריות מורכבות[3].
- שלב האופרציות הפורמליות (12+) בגיל 12 או 13 מגיע הילד לשלב של חשיבה פורמלית, כלומר מופשטת[4].
גישת עיבוד המידע
- ערך מורחב – גישת עיבוד המידע
תיאוריית עיבוד המידע היא תיאוריה המשתמשת בעיקר במונחים מתחום מדעי המחשב על מנת לתאר את התפתחות היכולות המנטליות של האדם הגישה מדגישה בניגוד לפיאז'ה את ההתפתחות כתהליך רציף. בגילאים קטנים ניתן דגש רב על פיתוח יכולות הזיכרון ובפרט יכולות זיכרון העבודה בביצוע מטלות, על פיתוח יכולת ההזחה (shifting) ועל פיתוח העכבה (inhabition).
התיאוריה הסוציו קוגניטיבית
הפסיכולוג היהודי לב ויגוצקי הדגיש שני מרכיבים עיקריים בניתוח תהליכי ההתפתחות האדם עובר. הראשון הוא שבני אדם ייחודים ביכולתם להשתמש בסמלים ובכלים. יכולת זו נותנת לנו את האפשרות לשתף פעולה בקנה מידה גדול, לתכנן וטווח ארוך וכדומה. אלמנט מרכזי נוסף שהוא פיתח בהגותו היה אזור ההתפתחות המקורב, אזור זה מהווה את התחום בו האדם מתפתח בעזרת אדם נוסף. ויגוצקי הבחין בין שלושה אזורים של ידיעה:
- הידיעה הנוכחית, הדברים שאדם יכול לפתח לבדו
- אזור ההתפתחות המקורב ZPD - האזור בו אדם יכול ללמוד באמצעות עזרה.
- הידיעה שמחוץ לטווח שלו. מייצג את כל מה שהאדם אינו יודע כרגע ואינו יכול בטווח המיידי להגיע עם עזרה.
ככל שלאדם יהיה ZPD רחב יותר כך הוא יוכל להקטין את הידיעה שמחוץ לטווח ולהגדיל את הידיעה הנוכחית. גישה זו מדגישה את החשיבות שבראייה רחבה של יכולות ואבחון הידע הפוטנציאלי ולא רק הידע הנתון. כמו כן הוא מדגיש את החשיבות שבשיפור ההוראה ובלמידה קבוצתית.
המודל האקולוגי
.jpg)
לפי הפסיכולוג יורי ברונפנברנר אי אפשר לבחון את התפתחות הילד אלא בהקשר של הסביבה בה הוא מתפתח, ובנוסף כדי לראות תמונה מלאה של התפתחות הילד. לכן הוא פיתח תיאוריה בשם המודל האקולוגי אשר ממסדת את סוג המערכות שמשפיעות על הפרט.
המערכות הסביבתיות על פי התאוריה הן:
- הסביבה הקרובה (מיקרו-מערכת) - הגורמים הבאים במגע ישיר עם הילד
- יחסים בין הקשרים בסביבה הקרובה (מזו-מערכת) - מערכת שממנה את הקשרים בין סביבות ישירות (כמו של בית הילד עם בית הספר); היחסים בין מיקרו-מערכות או קשרים בין ההקשרים – היחס של חוויות משפחה לחוויות בית-ספר, חוויות בית-ספר לחוויות כנסייה וחוויות משפחה לחוויות עמיתים. לדוגמה, ייתכן וילדים שהוריהם דחו או הזניחו אותם יתקשו לפתח מערכת-יחסים חיובית עם מוריהם, כאופי סמכות בוגר.
- ההקשר החברתי-כלכלי (אקזו-מערכת) - הגדרות סיסטמה חיצוניות שאין נוגעות לילד במישרין, כגון מקום העבודה של ההורים; החוליה בין רקע סוציאלי בו לאינדיבידואל אין תפקיד אקטיבי לקונטקסט הישיר שלו. למשל, חוויותיהם של בעל או בן בבית עלולות להיות מושפעות מאלו של האם בעבודה. ייתכן שהאם תקבל קידום שדורש יותר נסיעות בעבודה, מה שלא יתאים לאב, ויצור אטמוספירה מתוחה וקונפליקטית שתשנה את אורח ההדדיות עם הילד עצמו.
- ההקשר התרבותי (מקרו-מערכת) - ההקשר הגדול ותרבותי - הערכים והכללים של התרבות שבה נמצא הילד (לדוגמה: ערכי המזרח מול ערכי המערב), כלכלה לאומית, קולטורה פוליטית, תקשורת, תת-תרבות (תרבויות שונות בתוך מדינה אחת); ההשפעה התרבותית, סוציו-כלכלית ומיצבית.
- כרונו-מערכת - הרובד של אירועים סביבתיים ותעבורות שבמהלך החיים; ההסתגלות ונורמליזציה לשינויים שאולי לא התקבלו היטב או הפתיעו בפרק זמן בו התרחשו. הכרונו-מערכת גם מתייחסת לקונטקסט סוציו-היסטורי – לדוגמה, המשוואה בחילופיות של אתיקה, חקיקה, תנאים וזכויות: כמו ההשפעה הפסיכולוגית של המהפכה המינית או התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.
תיאוריית הגלים החופפים
לפי הפסיכלוג רוברט סיגלר (אנ') כאשר ניצבת מול ילד משימה מסויימת הוא מפתח אסטרטגיה דומיננטית אשר משמשת אותו לפתרון הבעיה, אבל יחד איתה הוא יכול להשתמש בסט של שיטות המשמשות כולן לפתרון הבעיה. עם הזמן השימוש באסטרטגיה הדומיננטית דועך, ומנגד אסטרטגיה אחרת נהיית יותר דומיננטית. כאשר מייצגים את מידת הדומיננטיות של האסטרטגיות השונות כפונקציה של הזמן הגרף המתקבל נראה כגלים הרודפים זה אחר זה עם אזורי חפיפה.
כפועל יוצא מהתיאוריה אותה פיתח, סיגלר שולל את תקפותם של חלק מהמסקנות של פיאז'ה. זאת כיוון שהן התבססו על הבחנה אם הילד השתמש באסטרטגייה "נכונה". כחלופה סיגלר מציע לאפיין את מגוון השיטות בהם ילדים משתמשים מלבד האסטרטגיה הדומיננטית על מנת להגיע להבנה טובה יותר של צורת החשיבה שלהם.
הגישה הביהביוריסטית
אריק אריקסון
תאורית ההיקשרות
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
התיאוריה של מאלר
התפתחות קוגניטיבית
התחומים בהם עוסקת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית משתנים עם התבגרות האדם, עם התפתחות הפסיכולוגיה ההתפתחותית זוהו מספר תהליכים מרכזיים אשר משפיעים על היכולות הקוגניטיביות.
תיאוריה של תודעה
- ערך מורחב – תיאוריה של תודעה
.jpg)
כבר בגילאים מוקדמים מאוד ילדים מפגינים אספקטים מסויימים של תיאוריה של תודעה. כבר בגיל 6 חודשים ניתן לראות התחלה של הבנת תיאוריה של תודעה. בניסוי שנערך על ידי הפסיכולוגית אמנדה וודוורד, פעוטות נחשפו ליד אנושית אשר מצביעה על תפוח בצבע מסויים ולא על תפוח בצבע אחר. גם לאחר החלפת מיקום התפוח הם עדיין הבינו כי היד תלך ותצביע על התפוח באותו הצבע על אף החלפת המקום[5]. בחודשים 9-12 הילד יכול כבר להבחין בין אנשים אשר מנסים לעזור אך לא מצליחים לבין אלו אשר לא רוצים לעזור. בגיל 14 חודשים הילדים כבר מסוגלים להבחין בין כוונות שונות של אותו אדם. לקראת אמצע השנה השנייה הילד מתחיל להבין באופן בסיסי כי לאחר יכול להיות רצונות השונים משלו. מחקר שהשווה בין פעוטות בגילאי 14 ו- 18 חודשים הראה כי ילדים מפתחים את ההבנה שלאחר יכול להיות רצונות שונים מהרצונות אשר יש לפעוט כבר בגיל 18 חודשים. בניסוי הנסיין ביקש מהפעוט שיעביר לו ברוקולי, שהפעוט לא אהב, כאשר מול הפעוט היה קערת ברוקולי וקערת קרקרים. רק הפעוטות בני 18 חודשים העבירו את הברוקולי ולא את הקרקרים[6]. בגיל שנתיים כבר הילד מדבר על מצבים פנימיים, במושגים של עולם פנימי מחשבות ותחושות, כאשר אם הוא גדל בסביבת אחים גדולים התפתחות תיאוריה של תודעה מתרחשת אצלו מהר יותר משאר הילדים. עם זאת רוב הילדים מצליחים להגיע להצלחה במבחנים של תיאוריה של תודעה מורכבים רק בגילאים 3-5 שנים. יכולות מסויימות של תיאוריה של תודעה התגלו גם אצל שימפנזים[7][8].
יכולות טרום לידתיות
צמצום תפיסתי
סביב גילאי 8-10 חודשים מתרחשת תופעה כללית המופיעה במגוון הקשרים הנקראת "צמצום תפיסתי". לפני 8-10 חודשים התינוק ניחן בחדות תפיסתית גבוה משל האדם הבוגר וכוללת הבחנה בין פנים של חיות, זיהוי הבדלים דקים בין פונמות אשר הוא לא נחשף אליהם בשפת אמו.
קביעות אובייקט
היכולת להבין כי אובייקט מסויים נשאר גם כאשר הוא איננו נתפס בחוש היא אינה מולדת, אלא עם ההגעה ל 8-12 חודשים מתפתחת הבנה זו. חקר יכולת השימור הגיע ממחקרים רבים אשר הראו כי כאשר האובייקט נעלם מעיני הפעוט, מתחת ל 8-12 חודשים הוא אינו מחפש את האובייקט כלל.
שימור אובייקט
האנשה
- ערך מורחב – האנשה
בגילאי 7-11 חודשים פעוטות נוטים לשייך מחשבות רגשות ורצונות לחפצים דוממים.
התפתחות שפה
התהליך של התפתחות שפתית מתחיל סביב אזור חודשיים בו נמצא סינכרוניות קצבית בין התינוק להורה שלב זה מכונה השלב הדיאדי והוא מסתיים באזור תשעה חודשים. בחודשים הראשונים עיקר התקשורת היא בין ההורה לילד כאשר ההורה הוא הדמות היוזמת שמנחה את הסינכרוניות. באזור גיל 4 חודשים הקשר הופך להיות יותר הדדי והילד מפתח את היכולת ליזום אינטראקציה, להתעסק באנשים ובחפצים נוספים סביבו. סביב גיל תשעה חודשים מתרחש שלב קריטי להתפתחות השפתית הנקרא השלב הטריאדי. בשלב זה מתפתחים שלוש יכולות תכונות מרכזיות בתקשורת:
- מחוות - שימוש בגוף על מנת לתקשר. הילד מתחיל להצביע על דברים על מנת להשג שתי מטרות עיקריות: תשומת לב, ושיתוף האחר. להתפתחות טובה של מחוות יש יכולת לחזות התפתחות שפתית תקינה.
- ייצוג סמלי של אובייקטים - הילד מבין כי השימוש בכלי לא חייב להיות קונקרטי למשמעות הפיזית שלו אלא הוא גם יכול לייצג דבר מה אחר.
- שפה - הילד לוקח מילים, אובייקטים חסרי משמעות לכשעצמם, ומעניק להם תוכן סמלי. עד גיל שלוש הילד רוכש את כל מרכיבי השפה המרכזיים:
- פרגמיטיקה (מיומנויות שיח) - הילד מפתח את היכולת לתת לדובר לענות, ליזום אינטראקציה מילולית, לשמור על השיח באופן פעיל, להתעניין, להשיב באופן הגיוני ונורמות תקשורתיות. בגיל 12 חודשים יש כבר הבנה של משמעות האינטונאציה בשיח.
- פונולוגיה (תורת ההגה) - הילד רוכש את היכולת להבחין בין צלילים שונים בשטף הדיבור, מבין את הצליל הנקלט ובהמשך לומד להפיק אותו. את יכולת זו הוא רוכש ככל הנראה בזכות סיוע סביבתי הכולל דיבור בטונים גבוהים יותר ואיטי יותר, שימוש במילים ומושגים פשוטים והקצנה של תנועות שפתיים. מלבד זו מתרחשת למידה סטטיסטית של הפונמות בשפה. מבחינת דיבור עד גיל חודשיים ישנם רפלקסים ווקלים בעיקר של אי נוחות. בדרך עד גיל ארבעה חודשים מצטרפים גם קולות המיה (cooing), קולות המבטאים סיפוק. בין 4-6 חודשים ישנו משחק קולי (babbling) קולות חצי נשלטים המאפשרות לתינוק לבחון את טווח הקולות שהוא מסוגל להפיק. בין 6-10 ישנו מלמול קנוני, בשלב זה הדיבור מכיל את כל ההברות של השפה העיקרית בסביבה והדיבור נהיה יותר רציף. מעל 10 חודשים כבר יש ממש מבנה של שיחה בשפת ילדים "ג'יבריש" עם פונמות של השפה ודיבור בתורות. סביב גיל שנה כבר מופיעות המילים הראשונות.
- מורפולוגיה - צורוני השפה המכילים משמעות דקדוקית. בין 12-30 חודשים הילדים רוכשים את היכולת להשתמש במורפומות על מנת לבטא את עצמם.
- סמנטיקה (חקר המשמעות) - ילדים מבינים את המשמעות של מילים באמצעות תהליכי השוואה למילים מוכרות, מחוות ומבט של הדמות המטפלת. כמו כן הילד לומד היררכיה של קטגוריות בסיסיות. בשלבי למידת הסמנטיקה ישנם כמה משגים נפוצים שמבצעים ילדים: הראשון הוא הכללת יתר של מילים לדוג: מתייחס לכל המכניות בשם משאית. בנוסף לכך לעיתים מופיע צמצום יתר לדוג: משתמש במילה שולחן לציון השולחן הירוק שבחדרו בלבד. בתקופה בה הילד לומד את מילותיו הראשונות (8-10 חודשים) מילים אלו יכולות להכיל סט שלם של משמעויות לדוג' "בבוק" כבקבוק יצג את הררצון לשתות מים. בגילאי 18-24 חודשים כאשר נרכשות כבר מספיק מילים מופיע דיבור טלגרפי. דיבור זה הוא בעצם משפטים המורכבים משתי מילים בלבד, ללא כל סדר או מילות קישור. מילים אלו גם הן יכולות להכיל מגוון שלם של משמעויות סמנטיות.
- תחביר - הזמן האידיאלי לרכישת תחביר הוא בין 7-8 חודשים, עם העלייה בגיל יורדת היכולת לרכוש שפה בעקבות הירידה ביכולת לרכוש תחביר.
אינטיליגנציה
התפתחות חברתית-רגשית
גילאי 0-3
תינוקות סמוך ללידה מתחילים לחקות רפלקסיבית הבעות פנים של הסובבים אותם[9]. סביב גיל חודשיים מתחילה להופיע התנהגות סינכרונית עם ההורה, ישנה אינטראקציה לא מילולית ובהמשך באזור שבעה חודשים הוא כבר מתחיל ליזום אינטראקציה בעצמו. שלב זה הנקרא השלב הדיאדי מאופיין בתקשורת הדדית בסיסית בין התינוק לבין אובייק אחד כל פעם בעולם החיצוני. בהמשך ההתפחות בגיל 9-12 חודשים המעגל החברתי של התינוק מתרחב והוא מגיע לשלב הטריאדי בו כבר האינטראקציה היא בין הילד לאדם נוסף ולאבייקט שלישי. בשלב זה לדוגמה הילד מתחיל לגלגל בחזרה כדור שמושלך עבורו מן ההורה. לפי בוליבי בשלב זה התינוק מפתח את מודל העבודה הפנימי שלו, הקובע את יחסו לסביבה העוטפת אותו.
יכולת זיהוי רגשות
תינוקות מתחילים להביע מחוות פנים של רגשות כבר בשבועות הראשונים, עם זאת היכולת של מבוגרים להבחין בין רגשות שונים בפניהם של תינוקות היא מוגבלת ביותר. במחקר בתחום נתנו למבוגרים לנסות לזהות איזו רגשות מביעים תינוקות. יכולת ההבחנה של המבוגרים הייתה טובה רק בזיהוי תחושת נינוחות אל מול אי-נוחות אצל התינוקות[10]. באמצעות הביטואציה הראו חוקרים כי כאשר תינוק נחשף לגירוי רגשי הוא יכול בצורה די טובה לזהות את הרגש שבגירוי אם הגירוי כולל מידע ראייתי ושמיעתי כבר בגיל ארבעה חודשים[11]. בגילאי 5 כבר מתחדד יכולת פיענוח הרגש גם מגירויים המכילים פנים ללא קול[12].
חשיבות הרגש
תינוקות רותמים את יכולת ביטוי הרגשות על מנת לגייס את דמות המטפל לעזרה. אם לאחר 3-4 ימים הפעוטות לא מצליחים לגייס את תשומת הלב של המטפל כתגובה לבכי, הם מפסיקים לבכות. ניסוי קלאסי בתחום הדגיש את חשיבות הרגש לתינוק. בניסוי על תינוקות בגילאי 6 חודשים ומעלה, תוך כדי משחק אמו של התינוק התבקשה לעטות על פניה מראה קפוא רגשית ולהסתכל על התינוק. כתגובה תינוקות רבים החלו תחילה לצחוק, לנופף ביידים, להשתולל ובמהרה ההתנהגות הפכה לבכי[13]. ניסוי קלאסי נוסף הראה כי כבר בגיל 12 חודשים כאשר ניצב תינוק מול משימה מפחידה, תגובתה הרגשית של האם משפיעה רבות על התנהגותו. נמצא כי כאשר האם חייכה אליו הוא ביצע את המשימה אך כאשר היא הייתה עם פנים זעופות הוא סירב להמשיך בה[14].
גילאי 3-7
בגיל זה מתרחבת הסביבה החברתית של הילד והוא יוצא מהבית אל הגן. כמו כן הוא מראה חיקוי של הוריו כבר מעבר ללמידה אלא גם כאימוץ ערכים והתנהגויות. השליטה העצמית והעכבה מתפתחים עוד והוא כבר נאלץ להיות סבלן ולהתמודד עם תסכול בסיטואציות חברתיות. עם העלייה בגיל גם מתפתחת הכולת לשחק לצד ובהמשך עם אחרים. כאשר עם הזמן המשחקים נהיים יותר מורכבים וכפופים לכללים. יחד עם ההתרחבות כלפי האחר מתפתחת גם הבנה של העצמי מול הסביבה. מושג הגאווה מתפתח סביב גיל 3 כאשר בשלב הראשוני תחושת הגאווה מגיעה עם השגת יעד מסויים, אין זה משנה אם עזרו לילד בדרך. עם זאת בהמשך התפתחותו של העצמי, הילד נוטה להבין כי חלק מהקרדיט ניתן על מאמץ, לכן בשלב זה התערבותו של אדם אחר ביעד אותו הוא רוצה להשיג עלולה להתפרש כמפריעה. באותו אופן מתפתחת אצל הילד בגיל 4 גם ההבנה כי דמות סמכותית האמונה על הכללים היא תלויית סביבה. הדמות האחראית בבית היא האם, ואילו בגן היא הגננת.
מגדר בילדות המוקדמת
כחלק מהתפתחות העצמי בגילאים אלו, מתפתח גם מושג המגדר. באזור גיל חמש כבר מתקבע מושג המגדר של הילד והוא מבין כי המושג אינו משתנה בהתאמה לפרטים חיצוניים. במאמר סקירה שנעשה בתחום התגלה כי מעל גיל חמש רוב הילדים משחקים עם בני אותו מין. כמו כן בנות משחקות יותר זמן במשחקים דיאדים (שני משתתפים) מאשר בנים, אף על פי שכמות המשחקים הדיאדים של שני המינים שווה. כמו כן לבנים יש רשת חברתית יותר צפופה, עם יותר אינטראקציות בין חברי הרשת ואילו אצל בנות דבר זה פחות היה בולט. סוג המשחקים שבנות שיחקו נטו להיות יותר וורבליים ובייתיים ויותר מבוסס קשרים, יש תפקיד ומתנהלים על פיו במשחק. אצל הבנים המשחקים היו יותר פיזיים, יותר משחקי חצר, ויותר מוכווני סטטוס, דהיינו יש מנצחים ויש מפסידים במשחק[15].
אישיות בילדות המוקדמת
עם התפתחות מושג העצמי ויציבות בהתנהגות ניתן בגיל זה כבר לבחון תכונות אישיות ואת היכולת שלהם לנבא התנהגות עתידית. החוקרים Caspi & Silva חילקו שאלונים לגננות שבחן שלוש תכונות אשר נמצא ביניהן קורלציה מעטה:
- היעדר שליטה: קושי בריכוז, אימפולסיביות וחוסר יציבות רגשית.
- קרבה:ביטחון עצמי, אמון עצמי, התאקלמות מהירה.
- איטיות: ביישנות, חשדנות, תקשורת מעטה, פסיביות ורגש שטוח.
לאחר ניתוח השאלונים במשך כמה שנים על פני 800 נבדקים זיהו החוקרים חמישה טיפוסים בעלי התנהגות מזוהה: חסרי שליטה, מרוסנים, בטוחים, שמורים וסתגלנים[16]. ואכן התכונות נמצאו מאוחר יותר כבעלות יכולת ניבוי טובה[17].
התפתחות מוסר
זיגמונד פרויד כותב בספרו "העצמי והסתמי" (אנ') כי ילדים מעריצים ובד בבד מפחדים מעקרונות מוסריים. בהמשך ההתבגרות האדם מפנימים את העקרונות לזהותם, באמצעות הפנמה של דמויות הסמכות העיקריות בחייו, האד מאמץ דמות זו ואת ערכיה ומעצב את ערכיו על פיה[18]. גישה זו מדגישה את האספקט האמוציונאלי שבהתפתחות המוסר.
למולו טוען פיאז'ה בספרו "המוסר השיפוטי של הילד" כי המוסר הוא חלק מהליך שיפוט בו הילדים רוכשים תפיסה של חוק, של אחריות מוסרית ושל מושג הצדק. פיאז'ה הציג לילדים בני 5-12 דילמות מוסריות ותיעד את תגובתם. כתוצאה מניסויים אלו הסיק כי ישנם רק שני שלבים בהתפתחות מוסרית:
- מוסר הטרונומי (5-9) בשלב זה תפיסת המוסר מתבססת על כך שיש חוקים מציאותיים חיצוניים לילד, האחריות היא אובייקטיבית מטרת העונש היא גמולית – להכאיב.
- מוסר אוטונומי / אינסטרומנטלי (9+) בשלב זה מתפתחת הבנה כי מוסר הוא דבר רלטיביסטי, בעקבות כך הכוונות מקבלות מקום יותר מרכזי בשיפוט, ומטרת העונש היא יותר לתקן מאשר להשיב גמול.
המחקרים האמפירים הראשונים של מוסר התבצעו על ידי הפסיכולוג לורנס קולברג בשנות השישים. קולברג פיתח שיטה בעלת שישה מדרגות בהתפתחות המוסרית של האדם.
מול הגישה הקוגניטיבית של פיאז'ה וקולברג יצאו טענות רבות[19] ודווקא הגישה הקישור בין רגש למוסר נתמך עם התפתחות תחום המחקר של קוגניציה ורגש[20][21].
מוסר בינקות
נמצא כי פעוטות בני 6-10 חודשים נמשכים לדמויות אשר מביעות אמפתיה[22]. וכי ילדים בגילאי 5-9 אכן מאמינים בגישה גמולית, מי שעושה טוב יהיה לו טוב[23], ואפילו מעריכים פחות נתינת משקל לכוונות[24]. בגיל 18 חודשים נמצא כי פעוטות ואף קופים הגישו עזרה לנסיין שנדרש לכך, מה שמעיד על תכונה שטבועה ככל הנראה מלידה להגשת עזרה[25]. מעל גיל 5 כאשר לא נוכח אדם נוסף בחדר הפעילות האלטרואיסטית נעלמת[26].
גילאי 7-12
גיל ההתבגרות
שיטות מחקר
תצפית מעבדה
- ערך מורחב – תצפית (מדע)
לפעמים נקראת גם תצפית חצי מובנית. בתצפית החוקר בוחן את התנהגות הנבדק במעבדה. לנבדק ניתנת מטלה ונמדדת ההתנהגות שלו אל מול המטלה.
תצפית שדה
בתצפית שדה החוקר מגיע לסביבה הטבעית שבה מתרחשת ההתנהגות וצופה בה, תוך כדי תיעוד הפרטים הרלוונטים לחקר ההתנהגות.
יומן אישי
כלי המשמש לתיאור מתמשך של ההתנהגות על ידי כתיבת ההתנהגות היום יומית ביומן מחקרי.
הביטואציה
- ערך מורחב – הביטואציה
זמן מה לאחר הקרנת גירוי מסויים לילדים קטנים הם מאבדים עניין בגירוי ומפנים את הקשב שלהם למקומות אחרים. תופעה זו הנקראת הביטואציה ומשמשת רבות במחקרים על ילדים קטנים על מנת לזהות אם ילדים מבחינים בין שתי קטגוריות. לאחר גירוי שעבר הביטואציה ניתן להקרין גירוי חדש. אם הקרנת הגירוי החדש תופסת את קשבו של הפעוט, הדבר מעיד על הבחנה בינו לבין הגירוי הקודם.
מיקוד קשב
תינוקות ממקדים את הקשב שלהם בגירויים אשר מפתיעים אותם. באמצעות עובדה זו ניתן ללמוד רבות על ציפיותם של תינוקות, כיוון שאם גירוי מסויים מושך מאוד את תשומת ליבם נתן להסיק שהם לא ציפו לו ומכך לגבש תיאוריה לגבי מה הם ציפו שיקרה.
שימוש ברפלקסים
תינוקות נולדים עם מספר רפלקסים החוזרים על עצמם בתבניות רתמיות. דוגמה לרפלקס שכזה הוא רפלקס מציצה. התינוק מוצץ חפצים בקצבים רתמיים קבועים בזמן. כאשר קצת המציצה עולה ההנחה היא כי העניין של התינוק גובר. לכן ניתן להקרין גירויים שונים ולראות אם מידת העניין של התינוק משתנה ובכך להסיק על זיהוי של הגירוי כבעל משמעות.
מדידות פיסיולוגיות
בדיקה באמצעות כלים מתחום הרפואה את המדדים הפיזיולוגים כתגובה למטלות מסויימות. המדידות מתבצעות הן על מנת לנטר מדדים פריפריאלים כמו לחץ דם ומוליכות עורית (EDA) (אנ') והן לתאר את תגובת מערכת העצבים המרכזית באמצעות כלים כמו אלקטרואנצפלוגרם (EEG) ודימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI).
מדידות גנטיות
בזכות התפתחות יכולות הריצוף הגנטי מתאפשר מחקר ביחס לעבר יחסית זול אשר מרצף גנים על מנת למצוא התאמות בין הבדלים התפתחותיים לבין הרצף הגנטי.
לקריאה נוספת
Slater, A., & Bremner, J. G. (Eds.). (2017). An introduction to developmental psychology. John Wiley & Sons.
קישורים חיצוניים
- פסיכולוג התפתחותי, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- "פסיכואקטואליה": זרקור על פסיכולוגיה התפתחותית, גיליון יולי 2008, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- יעקב אופיר, פסיכולוגיה התפתחותית, בלוג-הפסיכולוג שלי
- Adolescence: Crash Course Psychology #20 – סרטון הסבר על התבגרות והתפתחות לאורך החיים מתוך CrashCourse (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חוק הפסיכולוגים המוצג באתר משרד הבריאות
- ^ 1 2 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. כרך א' עמוד 504.
- ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. כרך א' עמוד 505.
- ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. כרך א' עמוד 506.
- ^ Woodward, A. L. (1998). Infants selectively encode the goal object of an actor's reach. Cognition, 69(1), 1-34.
- ^ Repacholi, B. M., & Gopnik, A. (1997). Early reasoning about desires: evidence from 14-and 18-month-olds. Developmental psychology, 33(1), 12.
- ^ Krupenye, C., Kano, F., Hirata, S., Call, J., & Tomasello, M. (2016). Great apes anticipate that other individuals will act according to false beliefs. Science, 354(6308), 110-114.
- ^ Hare, B., Call, J., Agnetta, B., & Tomasello, M. (2000). Chimpanzees know what conspecifics do and do not see. Animal Behaviour, 59(4), 771-785.
- ^ Meltzoff, A. N., & Moore, M. K. (1983). Newborn infants imitate adult facial gestures. Child development, 702-709.
- ^ Oster, H., Hegley, D., & Nagel, L. (1992). Adult judgments and fine-grained analysis of infant facial expressions: Testing the validity of a priori coding formulas. Developmental Psychology, 28(6), 1115.
- ^ Flom, R., & Bahrick, L. E. (2007). The development of infant discrimination of affect in multimodal and unimodal stimulation: The role of intersensory redundancy. Developmental psychology, 43(1), 238.
- ^ Bornstein, M. H., & Arterberry, M. E. (2003). Recognition, discrimination and categorization of smiling by 5‐month‐old infants. Developmental Science, 6(5), 585-599.
- ^ Weinberg, M. K., & Tronick, E. Z. (1996). Infant affective reactions to the resumption of maternal interaction after the still‐face. Child development, 67(3), 905-914.
- ^ Sorce, J. F., Emde, R. N., Campos, J. J., & Klinnert, M. D. (1985). Maternal emotional signaling: its effect on the visual cliff behavior of 1-year-olds. Developmental psychology, 21(1), 195.
- ^ Rose, A. J., & Rudolph, K. D. (2006). A review of sex differences in peer relationship processes: potential trade-offs for the emotional and behavioral development of girls and boys. Psychological bulletin, 132(1), 98.
- ^ Caspi, A., & Silva, P. A. (1995). Temperamental qualities at age three predict personality traits in young adulthood: Longitudinal evidence from a birth cohort. Child development, 66(2), 486-498.
- ^ Newman, D. L., Caspi, A., Moffitt, T. E., & Silva, P. A. (1997). Antecedents of adult interpersonal functioning: Effects of individual differences in age 3 temperament. Developmental Psychology, 33(2), 206.
- ^ Freud, S. (1989). The ego and the id (1923). TACD Journal, 17(1), 5-22.
- ^ Snarey, J. R. (1985). Cross-cultural universality of social-moral development: A critical review of Kohlbergian research. Psychological bulletin, 97(2), 202.
- ^ Rand, D. G., Greene, J. D., & Nowak, M. A. (2012). Spontaneous giving and calculated greed. Nature, 489(7416), 427-430.
- ^ Greene, J. D., Sommerville, R. B., Nystrom, L. E., Darley, J. M., & Cohen, J. D. (2001). An fMRI investigation of emotional engagement in moral judgment. Science, 293(5537), 2105-2108.
- ^ Hamlin, J. K., Wynn, K., & Bloom, P. (2007). Social evaluation by preverbal infants. Nature, 450(7169), 557-559.
- ^ Banerjee, K., & Bloom, P. (2017). You get what you give: children's karmic bargaining. Developmental science, 20(5), e12442.
- ^ Starmans, C., & Bloom, P. (2016). When the spirit is willing, but the flesh is weak: Developmental differences in judgments about inner moral conflict. Psychological science, 27(11), 1498-1506.
- ^ Warneken, F., & Tomasello, M. (2006). Altruistic helping in human infants and young chimpanzees. science, 311(5765), 1301-1303.
- ^ Engelmann, J. M., Herrmann, E., & Tomasello, M. (2012). Five-year olds, but not chimpanzees, attempt to manage their reputations. PLoS One, 7(10).
