פרדריק מיסטרל
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1830 Maillane, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1914 (בגיל 83) Maillane, צרפת |
| שם לידה |
Joseph Étienne Frédéric Mistral |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière de Maillane |
| שם עט |
Mèste Franc, Lou Felibre Calu, Lou Felibre de Bèuvezet, Lou Canounge de N-D. de Casten, Jan Chaplo Verne, Lou Medecin di Torro, Un Jouine Felibre, Tounin Clapo, Lou Tout-Obro, Antoine Chansroux, Un Maianen, Cousinié Macàri, Gui de Mount-Pavoun, Lou Felibre dóu Mas, Michèu Gai, Grand la Borgno, Lou Cascarelet, Lou Felibre de Bello Visto, Ambròsi Boufarel |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אקס-מרסיי (1896–1971) |
| שפות היצירה |
אוקסיטנית, צרפתית |
| סוגה |
שירה |
| זרם ספרותי |
פליבריז' |
| יצירות בולטות |
מיראייו, Lou Pouèmo dóu Rose, Lis Isclo d'Or, Lou Tresor dóu Felibrige, Calendau |
| הושפע מ |
Antoine Blaise Crousillat |
| בן או בת זוג |
מארי מיסטרל |
| צאצאים |
Marius Ferréol |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
פרדריק מיסטרל (בצרפתית: Frédéric Mistral; 8 בספטמבר 1830 – 25 במרץ 1914) היה סופר, מחזאי ומשורר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות (יחד עם חוזה אצ'גרי), ממחדשי הספרות הפרובנסאלית. מ-1854 עמד בראש תנועת הפליבריז' (Félibrige) ששאפה להחיות את תרבות פרובאנס.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיסטרל סיים לימודי משפטים באקס-אן-פרובאנס, בירתה העתיקה של פרובאנס, אך מעולם לא עסק במקצוע, אלא הקדיש את עצמו לשירה. הוא ירש אחוזה מאביו ופרט לטיפול בה הקדיש את כל עיתותיו לשירה והיה למשורר החשוב ביותר של פרובאנס.
כתב יצירות רבות בשפה הפרובנסאלית, בהן הפואמה הכפרית "Mireio" (הקציר), שנכתבה לפי דגם של אובידיוס, ב-1859, שעובדה לאופרה, וכן קובצי שירה, מילון ותרגום ספר בראשית.
יצירתו, מיראייו, היא האפוס העממי של שפת פרובאנס ונמנית עם יצירות המופת של הספרות. שנתיים לאחר הופעתה קיבלה את פרס האקדמיה הצרפתית. בשנת 1867 פרסם את הפואמה קאלנדאו. בספרו, אי הזהב, פרסם אוסף של רומאנסים ושירים. בספר נרטו, שפורסם בשנת 1884, הוא מספר בחרוזים אפיזודות מתקופת האפיפיורים ששכנו באביניון. הטרגדיה המלכה יאגו, משנת 1890, מצטיינת ביופי שירי נדיר. בין השנים 1879 - 1886 חיבר מילון ניופרובנסאלי בשני כרכים. על ההישג הזה זכה בפרס אינסטיטו דה פראנס.
מספר אוניברסיטאות גרמניות העניקו לו פרסי כבוד.
הוא היה אחד משבעת מייסדי האסכולה החדשה של שפת לאנג ד'אוק (אוקסיטנית, שפרובנסאלית היא אחד מניביה), שחתרה להשיב לתחיה את השפה, המנהגים והתלבושות הקדומים של האזור. מיסטרל היה מנהיג הקבוצה.
ב-1904 זכה בפרס נובל לספרות. בנימוקי מתן פרס נובל נאמר שהוא ניתן: "לאור הספונטניות הרעננה, חרוזיו המזהירים והאמנותיים המשקפים בנאמנות כה רבה את הנוף ואת חיי הכפר במולדתו וגם בשל פעילותו החשובה כחוקר השפה הפרובנסאלית".
נכשל בשאיפתו להשריש שפה פרובנסאלית חיה בדרום צרפת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של פרדריק מיסטראל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרדריק מיסטרל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כתבי פרדריק מיסטרל בפרויקט בן-יהודה
- פרדריק מיסטרל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פרדריק מיסטרל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרדריק מיסטרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרדריק מיסטרל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרדריק מיסטרל, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |