אונונאוקטיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
-- - אונונאוקטיום - אונונספטיום
 
Rn
Uuo
--  
 
 
Uuo-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 118
סמל כימי Uuo
סדרה כימית גזים אצילים
מראה
כנראה חסר צבע
תכונות אטומיות
משקל אטומי 294 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 32, 18, 8
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר גז (משוער)

אוּנוּנְאוֹקְטְיוּם (Ununoctium, הידוע גם בשם eka-radon) הוא שמו הזמני של יסוד מלאכותי, שסמלו הכימי הזמני Uuo ומספרו האטומי 118. זהו היסוד ה-15 בסדרת היסודות העל-כבדים וה-26 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביוני 1999, מדענים מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי טענו כי יצרו את יסודות 116 ו-118. המדענים טענו כי יצרו את האיזוטופ 297Uuo ונייטרון חופשי על ידי הפצצת יוני 86Kr ב-208Pb במאיץ חלקיקים. מההפצצה עלה כי נוצרו 3 אטומי אונונאוקטיום לאחר 11 ימי ניסויים. בנוסף לכך טענו המדענים כי ניתן ליצור 294Uuo על ידי הפצצת 249Cf ב-48Ca תוך פליטת 3 נייטרונים חופשיים. המדענים ניסו לשחזר את הניסוי כדי לאמת את התגלית. גם מעבדות שונות ניסו לשחזר זאת אך ללא הצלחה, ולא נמצאה כל עדות ליסוד אונונאוקטיום.
ביוני 2002 הכריז מנהל מעבדת לורנס ברקלי כי התביעה לגילוים של יסודות 116 ו-118 התבססה על מידע מזויף או שגוי על ידי מנהל הדוחות ויקטור נינוב.

ב-10 באוקטובר 2006 חזרו המדענים על הניסוי במטרה לאמת את התגלית שלטענתם נכונה, ולבסוף פרסמה קבוצת מדענים מהמכון המשותף למחקר גרעיני בעיר דובנה שברוסיה, יחד עם מדענים מהמעבדה הלאומית לורנס ליברמור באוניברסיטת קליפורניה שיצרו את היסוד 294Uuo ו-3 נייטרונים חופשיים. היסוד נוצר על ידי הפצצת 249Cf ביוני 48Ca במאיץ חלקיקים מעגלי מסוג ציקלוטרון. מטרת הקליפורניום הופצצה בכ-16×1018 יוני סידן במשך 1080 שעות ולבסוף נוצרו 3 אטומי אונונאוקטיום. היסוד לא נצפה ישירות, אלא על ידי זיהוי שני תוצרים של הדעיכה שלו - 290Lv ו- 291Lv. לאיזוטופ 294 נצפה זמן דעיכה של 0.89 מילישניות.[1]

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המדענים האמריקאים שעבדה במעבדה הלאומית לורנס ברקלי התכוונה לקרוא ליסוד 118 "גיורסיום" (Ghiorsium) על שם המדען אלברט גיורסו.

תכונות והשערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונונאוקטיום הוא הגז הראשון שנוצר בצורה מלאכותית[דרוש מקור].
  • אונונאוקטיום צפוי להיות גז המגיב בצורה טובה יותר מקסנון ורדון.
  • כנראה יתרכב בצורה טובה יותר ויציבה לתרכובות חמצן (UuoO3) כלור ופלואור.
  • במידה ואונונאוקטיום מצוי בטבע, קיומו הוא במחצבי מינרלים חמצניים כתרכובת בצורה מוצקה ולא כגז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    Oganessian, Yu. Ts., Utyonkov, V.K.; Lobanov, Yu.V.; Abdullin, F.Sh.; Polyakov, A.N.; Sagaidak, R.N.; Shirokovsky, I.V.; Tsyganov, Yu.S.; Voinov, Yu.S.; Gulbekian, G.G.; Bogomolov, S.L.; B. N. Gikal, A. N. Mezentsev, S. Iliev; Subbotin, V.G.; Sukhov, A.M.; Subotic, K; Zagrebaev, V.I.; Vostokin, G.K.; Itkis, M. G.; Moody, K.J; Patin, J.B.; Shaughnessy, D.A.; Stoyer, M.A.; Stoyer, N.J.; Wilk, P.A.; Kenneally, J.M.; Landrum, J.H.; Wild, J.H.; and Lougheed, R.W. (2006-10-09)."Synthesis of the isotopes of elements 118 and 116 in the 249Cf and 245Cm+48Ca fusion reactions", Physical Review C 74 (4): 044602,DOI:10.1103/PhysRevC.74.044602