היסטוריה של אוזבקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of Uzbekistan.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של אוזבקיסטן

אימפריית קושאן

טרנסוכיניה

האימפריה הטימורית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן

אוזבקיסטן היא מדינה ממוקמת במרכז אסיה, בין נהר המו דריה לבין נהר סיר דריה, ויש לה היסטוריה עשירה ומגוונת.

הערים הגדולות של אוזבקיסטן היושבות על דרך המשי הן סמרקנד, בוכרה וקחיבה, וכובשים רבים עברו דרך אדמות אלה.

מתקופת אלכסנדר הגדול עד האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר הגדול לא הסתפק בשטחים שכבש ביוון ובמזרח התיכון, והמשיך במסעו לאסיה (כולל אוזבקיסטן). הבעיה באזורים האלו הייתה היעדר שלטון מרכזי שניתן להביסו בקרב בודד, ולכן הכיבוש ארך זמן רב יותר. במהלך הלחימה בשטח זה הוא עצר ליד סמרקנד בדרכו להודו בשנת 327 לפנה"ס והתחתן עם רוקסנה, בתו של מנהיג מקומי. הדבר סייע לו בהכנעת ההתנגדות המקומית.

בין המאה ה-1 למאה ה-3 שלטו הקושאנים על חלקים מאובקיסטן.

הטריטוריה של אוזבקיסטן נקראה טרנסוכיניה (או "סוגדיאנה" בהגייה הפרסית) עד המאה ה-8.

המאה ה-8 עד המאה ה-12 (שלטון ערבי ומונגולי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן נכבשה על ידי הערבים במאה ה-8. הכובשים, ילידי השושלת הפרסית במרכז אסיה, יצרו אימפריה ששרדה עד המאה ה-9. טריטוריה זו נכבשה שוב על ידי ג'ינג'יס חאן ושבטיו המונגוליים בסביבות 1220.

המאה ה-13 (שלטונו של טימור לנג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה הטימורית

במאה ה-14, הכובש טימור לנג (13361405) יליד שאחריסאבז, הידוע במערב בכינוי "טמרליין", האפיל על המונגולים והקים אימפריה חדשה. במסעותיו הצבאיים הגיע טימור לנג עד המזרח התיכון. הוא הביס את הקיסר בייזיד והציל את אירופה מכיבוש טורקי. כאות הוקרה, הוקמה בפריז מצבת זיכרון לכבודו.

טימור לנג ביקש לבנות את בירת האימפריה שלו בסמרקנד. בכל מסע הוא שלח אמנים לעיר, וחס על חייהם. סמקרנד נהפכה לביתם של אנשים רבים; בהם יוונים, סינים, מצרים, פרסים, סורים וארמנים. האורח המפורסם ביותר באוזבקיסטן בא משושלת טימור.

שלטון מוסלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר, צצו ערי מדינה מוסלמיות נפרדות, עקב קשרי נישואים חזקים עם ממלכת פרס.

המאה ה-19 והמאה ה-20 (שלטון רוסיה וברית המועצות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחר בדים אוזבקי, ראשית המאה העשרים

בשנת 1865 כבשה האימפריה הרוסית את טשקנט, ועד סוף המאה ה-19 כבשה את כל מרכז אסיה. בשנת 1876 היא פיזרה את שלטון קוקנד, אך איפשרה לשלטון חיווה ולשלטון בוכרה להתקיים כמדינות חסות. רוסיה קיבצה את שאר עמי מרכז אסיה תחת ניהול קולוניאלי והקימה חבל חדש – טורקסטן. היא השקיעה בפיתוח תשתיות ובגידול כותנה, ועודדה התיישבות רוסית בחבל החדש.

גל ההתנגדות לצבא האדום פרץ לאחר מלחמת העולם הראשונה, אך דוכא על ידו. קבוצות התנגדות שנקראו בסמצ'י פעלו באזור והגיעו עד הרי פמיר. ב-1924, אחרי הקמת ברית המועצות, הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, שהורכבה מחבל טורקסטן וכללה גם את אמירות בוכרה ומלכות חיווה.

במשך העידן הסובייטי השתמשה מוסקבה באוזבקיסטן כמוקד לגידול כותנה ("זהב לבן") ותבואה בכמויות עצומות, תוך שהיא מנצלת באופן מוגזם את פוטנציאל מקורות המים הטבעי שלה. השימוש הנרחב והלא יעיל במקורות השקיה היה הגורם העיקרי להתכווצותה של ימת אראל לכדי פחות משליש מגודלה המקורי ולהתרחשותו של אסון טבע חמור: שימוש יתר בכימיקלים והידלדלות מקורות המים הותירו שטחי אדמה רבים מורעלים.

המאה ה-20 והמאה ה-21 (שלטון עצמאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רפובליקת אוזבקיסטן

אוזבקיסטן פרסמה את הכרזת העצמאות שלה ב 31 באוגוסט 1991 וקבעה את ה-1 בספטמבר כיום חג לאומי. אסלאם קרימוב, לשעבר מזכיר המפלגה הקומוניסטית, נבחר לנשיאות בדצמבר 1991 עם 88% מהקולות; אולם, הבחירות נתפשו כלא חופשיות ולא הוגנות בעיני משקיפים בינלאומיים.

המדינה מעוניינת להקטין את התלות שלה בחקלאות בזמן שהיא מפתחת את מקורותיה הטבעיים הכוללים נפט ומינרלים שונים.

אקטיביסטים ומיסיונרים ממספר ארצות איסלמיות יחד עם העדר של הזדמנויות אמיתיות לשיתוף הציבור בנעשה תרם לפופולריות של פירוש קיצוני לאסלאם. בפברואר 1999, התפוצצה מכונית תופת בטשקנט שכמעט הרגה את הנשיא, הממשלה האשימה את התנועה האסלאמית של אוזבקיסטן (Islamic Movement of Uzbekistan). כתוצאה מניסיונות אכיפת חוק אלפי אנשים שנחשדו השיתוף פעולה נכלאו. באוגוסט 2000, הקבוצות המיליטנטיות ניסו לחדור לטריטוריה של אוזבקיסטן דרך קירגיזסטן; פעולות של אלימות מזוינת התרחשו גם בחלק הדרומי של המדינה.

המדינה תמיד ראתה בשלטון הטאליבן באפגניסטן איום על הריבונות שלה עקב השפעתו מארגון אל-קאעידה שחתר להפיל את המשטרים הנוכחיים במדינות האסלאם הנתפסים בעיניו ככופרים ומושחתים ולסלק את ההשפעה המערבית ממדינות אלה. החשש של אוזבקיסטן היה מכיבוש של טג'יקיסטן על ידי הטאליבן, שאחריו אוזבקיסטן תהיה חשופה יותר ותהיה "הבאה בתור". עקב כך אוזבקיסטן תמיד החזיקה כוחות בצפון אפגניסטן על מנת להלחם בשלטון הטאליבן.

אחרי פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001 ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית לכיבוש אפגניסטן באשמת מתן חסות לבן לאדן וארגון אל-קאעידה. וב 7 באוקטובר 2001 החלה מלחמת אפגניסטן של ארצות הברית להפלת שלטון הטאליבן באפגניסטן. אוזבקיסטן ראתה במאבק של ארצות הברית הזדמנות להביס את האויב הוותיק ועזרה לה בתחומים רבים ביניהם מודיעין, שימוש בשטחה האווירי, ציוד ולוחמים (מקואליציית הברית הצפונית).

בתום המלחמה, הטאליבן גורש מאפגניסטן השכנה ולוחמיו התפזרו במדינות השכנות. לאחר שהלוחמים המובסים התארגנו מחדש במדינות שכנות אוזבקיסטן גילתה בעיה חדשה - טרור. ב 24 במרץ 2004 גל של פעולות התקפיות התבצעו על ידי רשת של טרוריסטים בינלאומיים. פיצוץ במרכז בוכרה הרג 10 אנשים בבית שלכאורה שימש טרוריסטים; מאוחר יותר באותו יום שוטרים הותקפו במפעל, ולמחרת מוקדם בבוקר ליד נקודת ביקורת תנועה. האלימות הסלימה חמישה ימים מאוחר יותר - ב 29 במרץ 2004, כאשר שתי נשים נפרדות הפעילו פצצות ליד השוק המרכזי בטשקנט, הרגו שני אנשים ופצעו כ-20 אחרים (המתאבדות הראשונות במדינה) באותו היום נורו למוות שלושה שוטרים; ובבוכרה פיצוץ נוסף במפעל שנחשד בפעילויות טרור תבע 10 הרוגים. למחרת המשטרה פשטה על מחבוא החמושים דרומית לבירה כתגובה.

הנשיא קרימוב טען שההתקפות היו ככל הנראה עבודה של קבוצה רדיקלית מנודה בשם "היזב-הוט-תחריר" ("מפלגת השחרור"), למרות שהקבוצה הכחישה את האחריות למעשים. אפשרויות אחרות כללו קבוצות מיליטנטיות שפעלו ממחנות בטג'יקיסטן ואפגניסטן אשר מתנגדות למשטרים הנתמכים על ידי ארצות הברית מאז ה-11 בספטמבר 2001.

ב-30 ביולי 2004 טרוריסטים פוצצו מטעני חבלה ליד שגרירות ארצות הברית ושגרירות ישראל בטשקנט. שמונה אנשים נהרגו באירועים האלה. מומחים לטרור טוענים שהדבר קרה בגלל שאוזבקיסטן היא בת ברית מובילה של ארצות הברית בטריטוריה של ברית המועצות לשעבר.


היסטוריה של מדינות אסיה
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה · תאילנד · תימן אסיה