ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון147

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

למה מוחקים את זה כל הזמן?

אני הלכתי לערך 10 בספטמבר.. פעם שניה כבר היום.. אני מוסיף בפטירה את אבא של הסולן של גרין דיי ותמיד מוחקים לי את זה.. הוא לא אישיות? הוא ללא ספק אישיות!!! לדעתי צריך לשמור על השם שלו כתוב שם..

כמובן שהוא אישיות, כמו כל אחד. קרובי משפחה של מוזיקאים אינם נחשבים כאנשים בעלי חשיבות אנציקלופדית, ולכן לא נהוג לכתוב עליהם ערכים, ובוודאי שלא נהוג לציין את תאריכי פטירתם בערכי התאריכים. אם אתה חושב אחרת, אתה מוזמן להסביר את דעתך בדף שיחה:10 בספטמבר. בברכה, איתמר ק. - שיחה 19:29, 7 ביוני 2011 (IDT)

ואגב, לפי התוספת שלך לערך, אביו צעיר ממנו ב-10 שנים. תומר - שיחה 19:31, 7 ביוני 2011 (IDT)

ציורים של אנשים מפירות וירקות, וציורים של בני אדם עם גידים מוחצנים ומוח פתוח וכל מיני מוזרים כאלה ואחרים

אלו ציורים ישנים יחסית, מהמאות ה18 \ 19, הם מאד נפוצים בקרב מיסטיקנים וכל מיני אנשים הזויים שבד"כ מייצגים מה שנכנה; "שמאניזם מודרני",

אני רוצה להבין מי בגדול היו הציירים של ציורים אלה ואיזה מסר הם ניסו להעביר?.

תודה.

בטוח שלא מהמאה ה-15? ראה ג'וזפה ארצ'ימבולדו או הירונימוס בוש. 79.181.201.50 01:12, 8 ביוני 2011 (IDT)

סליחה, אכן מהמאה-ה15 ולכן אני משנה דעתי, זה לא מהמאות ה18\19 אלא מהאלף הקודמת :)

תוכל לפרט על מיסרם ומטרתם קצת?, ולמה כל אותן תנועות אסוטריות משתמשות בזה ומה הם מנסים להעביר דרך זה?.

רשימה של מערכות פיזיולוגיות, ופסיכו-פיזיולוגיות באדם

שלום, אני מחפש רשימה שכוללת את כל המערכות שפועלות בגופינו, יהוא אלה פיזיולוגיות כגון; המערכת האנדוקרינית, מערכת החיסון, המערכת הקרדיו-וסקולארית ואחרות, או מערכות פסיכו-פיזיולוגיות כגון; מערכת הזיכרון לטווח ארוך, מערכת זיכרון העבודה (לטווח קצר), מערכת הנטייה המינית, וכו',

זה מאד חשוב לי, אם רק תדעו כמה, תודה ושפע ברכות. 109.67.42.106 00:48, 8 ביוני 2011 (IDT)

חלוקה למערכות היא חלוקה סוביקטיבית. כל אחד מחלק מעט אחרת ואף אחד לא כולל הכול. נסה לקחת רשימות כאלה מתוכן העניינים של ספרי לימוד מתחומי מדעי הרפואה והנוירופסיכולוגיה.. עִדּוֹ - שיחה 11:17, 8 ביוני 2011 (IDT)

מוזיקה יפנית קלאסית

איפה אפשר להשיג מוזיקות יפניות קלאסיות כמו של פעם, מרגיעות ורומנטיות כאלה, אשמח לשמות של אמנים, תודה.

הרדיסק מהיר מאד אפילו יותר מ-רפטור

האם כבר יש היום הרדיסקים מהירים יותר מרפטורים ואיך בכלל מודדים מהירות של הרדיסק?.

כן

מהירות של מדיה מגנטית נמדדת בדרך כלל בשני פרמטרים עיקריים: latency (נקרא בעברית "עכבת", מתחרז עם "רכבת"), וקצב העברה, או transfer rate. עכבת נמדדת במילישניות לדיסקים מגנטיים וננושניות או מיקרושניות ל-SSD. קצב העברה נמדד בדרך כלל במגהביט, מגהבייט או גיגהביט לשנייה. (Gb/s, Mb/s או MB/s). קיפודנחש - שיחה 13:50, 15 ביוני 2011 (IDT)

HDR Lighting - כרטיסי מסך

למה החברות כבר ב7 השנים האחרונות לא מייצרות כרטיסים של יותר מ-128 ביט (זה הולך ב-ביטים לא?), של האצת-תאורת-HDR ?.

כי 128 ביט זה מספיק. 89.138.224.130 00:22, 13 ביוני 2011 (IDT)

מדוע אומרים שקופי בונבו קרובים יותר לאדם באופן כללי משימפנזים?

האם הבונבו הם הקרובים ביותר למין האנושי?.

אם עושים ניתוח סטטיסטי לדמיון הגנטי שבין האדם לבין הבונובו ומשווים אותו לניתוח הסטטיסטי של הדמיון הגנטי שבין האדם לבין השמפנזי, מגיעים למסקנה שהאדם דומה יותר לבונובו מאשר דמיונו של האדם לשימפנזי. אגב, יש לי שאלה אחרת. למה זה כל כך חשוב לדעת בדיוק מי הכי דומה למי? די דומה זה, לדעתי, מספיק טוב ברוב המקרים. (אלא אם כן חובה עליך לשרטט עץ אבולוציוני). . עִדּוֹ - שיחה 11:12, 8 ביוני 2011 (IDT)

ממתי קוקה קולה היא משקה קל?

כתוב על הבקבוק שהיא מיוצרת ע"י החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, ומה בדיוק קל במשקה הזה?, ובכלל, אני שואל כי יש הרבה שמכנים אותו ואת הדומים לו; "משקה קל".

תודה למומחה.

משקה קל הוא כל משקה שאינו אלכוהולי. שים/י לב זה לא קשור לכמות הקלוריות שבו. Shannen - שיחה 07:26, 8 ביוני 2011 (IDT)

זה לא עניין של הגדרות מדויקות. על אריזות של מוצרים כתוב, במסגרת החוק, מה שמשתלם ליצרן לכתוב עליהם. "משקה קל" זה מושג שהמציאו משווקים. ממש כמו המושג "מים בטעם תות" שגם הוא כבר נראה טבעי ונורמאלי בכל מזנון. לדעתי, אין שום דבר "קל" בקוקה קולה אבל המשווק לא אוהב את דעתי. עִדּוֹ - שיחה 14:51, 8 ביוני 2011 (IDT)

קוקה קולה הוא משקה קל מיום שהתחילו למכור אותו בישראל - בסוף שנות ה-60.
קצת היסטוריה: בעיתונות העברית של שנות ה-30 משתמשים במונח "משקאות קלים" לתאור יין ובירה, שהם אלכוהוליים אבל לא משקאות חריפים.
החל משנות ה-50 המונח מתאר משקאות ללא אלכוהול, אבל בדרך כלל עם הרבה סוכר: באנגלית אומרים "משקה רך", soft drink. איגוד יצרני המים המינרליים והמשקאות הקלים כלל בשיאו למעלה מ-60 חברות, וכאשר קוקה קולה עלה לישראל, בסוף שנות ה-60, הוא הצטרף למגוון די רחב של משקאות קלים מקומיים.
"קל" במשמעות דל קלוריות (באנגלית light), כמו "לחם קל", נכנס לשימוש, אאל"ט, רק בשנות ה-90.
בקיצור, המשקאות הקלים, עם כל הסוכר, היו שם קודם.
שאלה מעניינת אחרת - האם שלום עליכם שתה קוקה קולה?--א 158 - שיחה 15:40, 8 ביוני 2011 (IDT)

לא אמת=שקר?

למה זה כזה חד משמעי שכל מה שלא אמת הוא שקר ולהפיך? אולי יש עוד אפשרויות שאנחנו לא יודעים? למה הלוגיקה והמתמטיקה החליטה שהעולם הוא בינרי? 109.64.208.24 10:55, 8 ביוני 2011 (IDT)

ולמה היחס בין קוטר מעגל לבין היקפו הוא דווקא המספר פיי? זו שאלה מתחום המטאפיזיקה. עִדּוֹ - שיחה 11:04, 8 ביוני 2011 (IDT)

זה לא בדיוק אמת או שקר. בלוגיקה, אם אינני טועה, משתמשים ב-true לעומת false, ובעברית אומרים הרבה פעמים נכון/לא נכון. עם זאת, הלוגיקה והמתמטיקה אינן מתארות את העולם. בפיסיקה, שכן מנסה לתאר את העולם, בהחלט יש מצבים לא בינריים - לדוגמא, הפוטון הוא גם חלקיק וגם גל. במונח "שקר" כלולה איזו כוונה נפשית (הדובר יודע מה האמת ובכל זא אומר ההיפך), והוא שייך לעולמם של בני האדם - לא ללוגיקה, לא למתמטיקה, וגם לא לפיסיקה. כאן קיימת לפחות אפשרות שלישית אחת - טעות.--א 158 - שיחה 11:14, 8 ביוני 2011 (IDT)

לא הבנתם אותי. אני לא שואל "איך העולם הזה בנוי". אלא יותר מבחינה של הגיון טהור. אין שום מניעה מבחנה לוגית להגדיר "לכל פיל וורוד יש 8 כנפיים". אז מה הביעה להגדיר תורה לוגית חדשה בה האפשרויות הם "אמת", "שקר", "חצי אמת", "חצי שקר", ו"נייטרלי"? 109.64.208.24 11:56, 8 ביוני 2011 (IDT)

ראה את הערך לוגיקה עמומה. eman • שיחה • ♥ 12:12, 8 ביוני 2011 (IDT)

יש דברים שהם לא אמת ולא שקר - לדוגמה "המשפט הזה הוא שקר" ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מתאר את כלל השלישי מן הנמנע (מומלץ שתעיין בערך). אכן, לוגיקות סטנדרטיות הן בינאריות ומצייתות לכלל זה, אולם יש גם לוגיקות אחרות (כפי שהפנו אותך כבר קודם - לוגיקה עמומה). בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 20:12, 8 ביוני 2011 (IDT)

מרחקים ביקום

אומרים שהיקום הוא בן 13.7 מיליארד שנה, שכל היקום התחיל מנקודה אחת, ושמהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר שניתן להשיג.

מצד שני, מדי פעם מדווחים שנצפה "X" במרחוק 10 מיליארד שנות אור או שגודל היקום הנצפה הוא 40 מיליארד שנות אור. איך זה אפשרי? אם כל החומר התחיל לנוע מנקודה אחת בשני כיוונים מנוגדים, הרי המרחק הגדול ביותר בין שני עצמים אמור להיות 13.7 מיליארד שנות אור, ואנחנו לא אמורים לראות שום עצם הרחוק מאיתנו יותר מחצי גיל היקום (כי אם קרן אור נשלחה לפני 10 מיליארד שנה, הרי שהיא עשתה מרחק של 10 מילארד שנות אור, מצד שני, המרחק הכי גדול בין שני עצמים ביום שליחת הקרן היה רק 3.7 מיליארד שנות אור, ונדמה לי שהמהירות של גופים שמימיים היא זניחה יחסית למהירות האור). אז מה אני לא מבין? בברכה, --94.230.82.39 12:01, 8 ביוני 2011 (IDT)

ראה en:Observable_universe#Misconceptions ערן - שיחה 12:50, 8 ביוני 2011 (IDT)

ראה גם אינפלציה קוסמית. אם התאוריה נכונה אז בתקופה קצרה זו ניתן היה לעבור את מהירות האור. תוכל לקרוא גם על טכיון, אם כי לא ידוע לי על קשר ישיר בינו לבין המפץ הגדול. נו, טוב - שיחה 14:47, 8 ביוני 2011 (IDT)

בוא נקפיד: מהירות האור היא החסם העליון לתנועה של מאסה ואנרגיה במרחב. היא לא מהווה חסם למהירות התפשטות המרחב עצמו, שיכול ואכן מתפשט במהירות העולה על מהירות האור. 109.65.15.225 16:12, 15 ביוני 2011 (IDT)

שאלה יפה

אנחנו שורפים שומנים כשאנחנו עושים ספורט במכון הכושר, ושומני הגוף אכן "נשרפים".

השאלה היא כזו; גם במוח יש שומן, וכנראה גם המון שומן, או חומצות שומן ויתכן שגם חומרים דומים (בור אנוכי בנושא זה).

ע"כ, איך זה שאלו לא "נשרפים?".

עוד יותר זה מוזר לאחד כמוני, שנחשף לשמוע לפיה ספורט טוב לבריאות ולתפקוד הקוגניטיבי - מספר פעמים.

כשאנחנו מניעים את מנוע המכונית אנחנו שורפים דלק שזוקק מנפט גולמי. יש עוד הרבה חלקים במכונית שעשויים מנפט גולמי - כל מני סוגים של פלסטיק. למה הם לא נשרפים כשאנחנו נוסעים?

פעילות גופנית לא שורפת שומנים באופן ישיר. היא שורפת סוכרים באופן ישיר. אם מתמידים בפעילות גופנית ובאכילה נאותה, הגוף ממיר חלק מהשומנים שהוא צבר לסוכרים לצורך שריפה. מישום מה, יצורים שיש להם נטיה לשרוף את המוח ולא את השומן, לא שרדו. אם יצוץ מוטנט כזה, הוא יעלם די מהר. וזאת משום שרקמות המוח אינן רקמות של תאים צוברי שומן אלא של תאי עצב שדי נחוצים לנו לחיי היום יום. עִדּוֹ - שיחה 14:46, 8 ביוני 2011 (IDT)

במילים אחרות, הגוף מחליט איזה שומנים לשרוף ואיזה לא. הוא מתחיל בלשרוף את השומנים המיותרים. ‏Setreset • שיחה 17:07, 8 ביוני 2011 (IDT)

יש מספר אי דיוקים שאשמח לתקן. אחד הדלקים העקריים של הגוף, ממנו הוא מפיק אנרגיה, הוא הסוכרים. הגוף "שורף" סוכרים עד מידה מסויימת היות שמחסור בסוכרים באיברים מסויימים (ביחוד במוח) יכול להיות מסוכן, עד כדי מוות. על כן, במאמצים קשים או ממושכים, לאחר ששרף כמות מסויימת של סוכרים הגוף מתחיל לפרק שומנים ולהשתמש באנרגיה הנובעת מפירוק זה. זו אחת הסיבות שאנשים העוסקים בפעילות פיזית ממושכת או קשה, אינם שמנים, בדרך כלל. השומן שמפורק נמצא בדרך כלל באיזורים יחודיים בגוף כמו בחגורת המתניים וסביב איברים שונים כמו הלב והריאות. המוח אינו מכיל רקמה שומנית ועל כן הוא אינו משתמש באנרגיה הנובעת מפירוק שומן. במוח ישנן מולקולות של ליפידים שהן אחד המרכיבים של השומן אך אין ריקמת שומן לשמה.לליפידים אלו יש תפקידים שונים הקשורים, ביחוד, עם מבנה ותפקיד דפנות תאי המוח. ד"ר --וידנפלד - שיחה 20:08, 9 ביוני 2011 (IDT)

תודה על ההבהרה. עִדּוֹ - שיחה 10:04, 10 ביוני 2011 (IDT)

כשלון חרוץ

למה "חרוץ"? מה חרוץ בכישלון? 109.64.208.24 15:17, 8 ביוני 2011 (IDT)

ראה כאן. Doronve - שיחה 17:09, 8 ביוני 2011 (IDT)

אז למה יש "תלמיד חרוץ"? "פועל חרוץ"? 109.64.208.24 18:27, 8 ביוני 2011 (IDT)

אם תקרא את הלינק שניתן לך תראה שלמטה יש לינק לפירוש של חרוץ ויש לו שני פירושים. את/ה מחפש/ת את הפירוש כפי שמופיע בישעיה. Shannen - שיחה 20:36, 8 ביוני 2011 (IDT)

עזרה בחישוב במייל

אם המרחק מתימן לאיי-סיישל הוא; 1478.78 מייל,

כמה זמן זה יקח עם מטוס טוב מהדור האחרון?, על כמה מטוסים טסים בכלל?

האם זה חייב להיות מטוס נוסעים או שאפשר גם עם מטוסי קרב על קוליים וכיוצא בזה? אני מציע לחשב את המהירות לפי הקונקורד. עִדּוֹ - שיחה 10:02, 10 ביוני 2011 (IDT)

לשאלה השנייה ("על כמה מטוסים טסים בכלל"): כמעט תמיד על אחד. בראשית ימי התעופה, ובייחוד לאחר מלחמת העולם הראשונה, טייסים הרפתקנים סבבו ברחבי ארצות הברית ואירופה ב"קרקסים מעופפים" (אולי ראית סרט עם רוברט רדפורד מ-1975 בשם וולדו פפר הגדול שתיאר קרקס מעופף כזה). בקרקסים אלו הופגנו פעלולים מרהיבים כמו צעידה על כנפי המטוס תוך כדי טיסה ועוד. ייתכן שבמסגרת זו ניסה מישהו לטוס בשני מטוסים בו בזמן, אבל באופן רגיל לא ניתן לטוס על יותר ממטוס אחד. קיפודנחש - שיחה 14:10, 15 ביוני 2011 (IDT)

מחירי דלק

ברחוב קרליבך בת"א, יש תחנת דלק של חברת סדש שמוכרת דלק במחיר זול משמעותית (7.34 לליטר) משאר תחנות הדלק. מה יכול להיות המקור להפרש המחירים? האם יש לי סיבה לדאוג אם תדלקתי שם? 93.172.188.219 19:15, 8 ביוני 2011 (IDT)

הדלק שם יכול להיות תקין לחלוטין. מאז הוסר הפיקוח על מחירי הדלק המשווקים העלו את מתח הרווחים שלהם משמעותית. להשוואת מחירים ובדיקת היסטוריית מהילה של תחנות דלק אתה יכול להשתמש בקישור הזה: [1] אילן שמעוני - שיחה 16:18, 15 ביוני 2011 (IDT)

זיהוי ציפור

ראיתי ציפור מנתרת באיזור לטרון. הציפור אינה גדולה במיוחד [קטנה יותרמעורב סטנדרטי], הכנפיים מפוספסות שחור לבן והגוף חום. הציפור בעלת ציצית ראש [קווצת שער שעומדת כלפי מעלה בראש הראש] ומקור ארוך מאוד ודק. אשמח אם מישהו יוכל לצרף תמונה/ קישור לתמונה לזיהוי ודאי. תודה רבה!

נשמע כמו דוכיפת. Easy n - שיחה 23:30, 8 ביוני 2011 (IDT)

אסתטיקת נשים בעולם העתיק

איך נשים היו מורידות מעצמן שיער ומטפלות בשאר הדברים הטריוויאליים בעולם העתיק? (1900-3500 שנים לפני היום).

יש בתלמוד תיאור על הורדת שיער בסיד, ובעזרת שמן המופק מזיתי בוסר ("שלא הביאו שליש"), ועוד כמה בסגנון. Samuels - שיחה 02:37, 9 ביוני 2011 (IDT)

יכול להיות שאנשים שעושים הרבה סקס

נגיד לפחות 4 פעמים ביום, ולכן גם מתעייפים יותר מאחרים, מזדקנים מהר יותר?. יש אינדקציה לזה לדעת המומחה?.

האם עייפות כרונית כשלעצמה (נעזוב את הסיבה כרגע), יכולה להתקשר להזדקנות בצורה מסויימת?.

איך אתה מגדיר זיקנה? Eviv - שיחה 03:20, 9 ביוני 2011 (IDT)

רמב"ם הלכות דעות פרק ד': כו.[יט] שכבת זרע, היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים; וכל זמן שתצא ביותר, הגוף בולה וכוחו כולה וחייו אובדים. הוא שאמר שלמה בחכמתו, "אל תיתן לנשים, חילך; ודרכיך, למחות מלכין" (משלי לא,ג). כז. כל השטוף בבעילה--זקנה קופצת עליו, וכוחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ומשחייו; ושיער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושר, ושיער זקנו ושחייו ושיער רגליו רובה; ושיניו נופלות. והרבה כאבים חוץ מאלו באין עליו. טיפוסי - שו"ת 20:12, 9 ביוני 2011 (IDT)

אינני בטוח שב"אינדיקציה" כיוונו כאן לידיעות המדעיות שרווחו בקרב בני המאה ה-12, אבל ניחא. אביעדוס • שיחה ח' בסיוון ה'תשע"א, 20:17, 9 ביוני 2011 (IDT)

מקור קדום לשאלה שנשאלה, עשוי להיות מעניין, במיוחד אם הוא ממקורות היהדות, ולדעת רבים ככזה הוא רלוונטי מאז ולתמיד. טיפוסי - שו"ת 20:26, 9 ביוני 2011 (IDT)

מקורתיו של הרמב"ם ברפואה מתבססות בעיקר על תורתו הרפואית של קלאודיוס גלנוס ודומיו. לבד ממי שמאמין שגם בדברים אלה הרמב"ם התבסס על התורה... ואגב תורה - הרמב"ם השמיט מספריו דברים רפואיים רבים מהתלמוד, ולא בכדי. --שפ2000 - שיחה 21:54, 9 ביוני 2011 (IDT)

לכל הפחות בעניין זה, היה לרמב"ם בסיס איתן, בדברי חז"ל, בתלמוד ובמדרשים. טיפוסי - שו"ת 22:04, 9 ביוני 2011 (IDT)

תשובה. לא, אלו הבלים גמורים. והיחידים שמאמינים בהם הם או בורים או דתיים פונדמנטליסטים (המתכחשים לכל ידע מדעי הנוגד את הספרות שהם מכירים) - או גם וגם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

סקס הוא דווקא דבר טוב לאנשים בוגרים. הוא מהווה שילוב מוצלח במיוחד של כמה מהמדדים הקשורים לשחרור לחצים: הוא כולל מגע, תנועה, פורקן וזוגיות. מחקרים רבים מראים שאנשים שעושים סקס דווקא חיים יותר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שסקס מרגיע. הפעילות המינית משחררת אנדורפינים ומשפרת את תפקוד המערכת הפרא־סימפתטית, מה שמביא לבריאות טובה יותר. ראה כאן.
ככלל, אם הסקס הוא גורם לך להתענג על בסיס קבוע, הוא אפילו טוב יותר. היתרונות הברורים הם הפגת לחץ, הרפייה, סיוע בהירדמות, שריפת קלוריות, ועוד. ויש עוד כמה יתרונות - בקישור הזה. בהצלחה! :-) ‏Danny-w‏ 01:46, 10 ביוני 2011 (IDT)

שלום רב דני,

השאלה היא אם המון סקס, משהו כמו 6-8 פעמים ביום ומעלה, גורמת לאדם להזדקן מהר יותר. ברור לכולם שסקס כשלעצמו ובצורה מתונה הוא מבורך. אני אישית נוטה להאמין שהמובא לעיל מן היהדות, דווקא כן משקף את המציאות.

אם נביט בהזדקנות כמו בבלאי גופני, אז כן. כל פעולה שנעשת בתדירות מוגזמת ביותר מסכנת אותנו בפציעת מאמץ חוזרני. אני מניח שאם במשך עשר שנים, אני אבלע ויאגרה כל יום, ואבלה שמונה שעות ביום בקיום יחסי מין, תהייה לי שפשפת קבועה, מחלות עור, פריצת דיסק, שחיקת סכוסי ברכיים וכיוצא בזה. אפשר לבדוק את ההנחה שלי בתצפית על פרי הרבאה. עִדּוֹ - שיחה 09:59, 10 ביוני 2011 (IDT)

מבקש פרשנות מדוייקת (!), למילה; "Trans", ולא פרשנויות קרובות

תודה.

על פי מילון אנגלי-עברי שיש לי בבית: "trans" זה לא מילה בפני עצמה, אלא רישא של מילה ארוכה יותר, שמשמעותה: מעבר, שמעבר, עבר, מעל, על וכד'. למשל: "טראנס-אטלנטי" משמעותו: שמעבר ל(אוקינוס ה)אטלנטי. קולנואני - שיחה 02:42, 9 ביוני 2011 (IDT)

עוד מילון שאין לי בבית: [2]. לא ברור לי איפה זה אמור להיות בגרסה העברית שלו (לא ב[3]). Tzafrir - שיחה 14:54, 9 ביוני 2011 (IDT)

אני שומע מילוליזציה רבה מאד על כך שהומוסקסואליות נצפתה בבע"ח

ראיתי אף 3 סרטים דוקומנטריים העוסקים בנושא בהן רואיינו ביולוגיים שחוו דעתם על העניין, אבל למרבה האירוניה, אף אחד מהסרטים לא מציג סקס הומוסקסואלי בבעלי חיים, אלא רק סקס הטרוסקסואלי, הדבר היחיד שראיתי באחת מן הסדרות הוא רומנטיקה לסבית ללא-מין בין קופי מקוק יפנים, ובין סוג של צבאים אפריקאיים.. אבל כאמור, סקס בפועל נשאר לי הסקפטי ההרמטי, כאגדה אורבנית.

אם מישהו יכול להפנות אותי לתיעוד דוקומנטרי שמראה בפועל, באיכות טובה, ובבירור סקס בין בעלי חיים זכריים לבין בעלי חיים זכריים אחרים, או אפילו מין אוראלי בין בעלי חיים נקביים לבין בע"ח נקביים אחרים, אני מאד מאד אודה למישהו הזה.

ניסיתי אגב לפנות לסרטונים ביוטיוב, אך אלה, אחד אחרי השני, למרות כותרותיהם הרועשות, לא הציגו בצורה ברורה וחד-משמעית, סקס הומוסקסואלי ממש, בין בע"ח. 79.180.29.106

ראה את הערך הומוסקסואליות בבעלי חיים. Neuköln - ש 04:45, 9 ביוני 2011 (IDT)

כמו כן, שים לב שיש הבדל בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים לבין הומוסקסואליות Eviv - שיחה 04:51, 9 ביוני 2011 (IDT)

שלום, תודה רבה, אני מחפש וידואים בלבד.

המושג גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הוא אבסורדי מבחינתי, משום שגבריות היא בסיס-התנהגות, ועל בסיס זה תבוא הפרסונה אשר תבוא, אבל מקום זה אינו הזירה לדיון.

עד כמה שניסיתי לכדוק את הנושא פעם,לא באמת נצפו יחסי מין הומוסקסואליים מלאים בבע"ח. נצפו התנהגויות שמדמות יחסי מין (עליה של פרט על פרט אחר, ללא חדירה) או התנהגויות שיכולות להתפרש כמגרות מינית. בזמנו נראה היה לי שהדיווחים על הומוסקסואליות בבע"ח היו מושפעים פוליטית - התנהגות לא-כל-כך מינית פורסמה כמין הומוסקסואלי כהוכחה שהתנהגות הומוסקסואלית היא טבעית ונפוצה בכל עולם החי.

תיעוד התנהגות הומוסקסואלית אינה רק עניין של יחסי מין. בגן החיות התנכי תועדה התנהגות של נשרים זכרים שהקימו קן יחד. הומוסקסואליות אינה בהכרח סקס בין גברים. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 09:02, 9 ביוני 2011 (IDT)

זהירות! לא מצונזר :וידיו. זה מספיק לך? 109.66.206.95 20:42, 9 ביוני 2011 (IDT)

איש יקר, אין פה בכלל הומוסקסואליות, אנחנו לא מדברים כאן על פולי-(המילה היוונית\לטינית למין)-סקסואליות. אלא על הומוסקסואליות.

מהוא סוג הזכוכית השקוף ביותר שקיים?

כניראה זו שממנה עושים סיב אופטי. 79.178.4.217 14:47, 9 ביוני 2011 (IDT)

זכוכית דלת ברזל (low iron glass) המיוצרת מחול דל ברזל או חול שעבר עיבוד להורדת תכולת הברזל. מוכרת בשמות מסחרים כגון: UltraWhite. בהשוואה ל Clear glass מעבר האור מגיע בזכוכית בעובי 3 מ"מ ל 91.7% לעומת 89% בהתאמה ו ב15 מ"מ 90.3% לעומת 82%. נראה הפרש זעום אבל בישומים כגון פנלים סולאריים או מראות לאנרגיה סולארית ההבדל ביעילות האנרגטית מתבטאת בשווי כספי רב. שנילי - שיחה 10:44, 11 ביוני 2011 (IDT)

בסיב אופטי של קילומטר, מעבר האור מגיע ל-94%... 79.179.200.189 08:16, 15 ביוני 2011 (IDT)

עצת המומחה בנושא איכות מצלמה של פלאפונים

לאייפון 4 יש מצלמה של 5 מגה פיקסל, אך מצלמה מעולה כנראה, ל"ז, לסוני אריקסון X10 יש מצלמה של 12 מגה פיקסל,

עד כמה זה קריטי?.

כמות הפיקסלים אינה המדד היחיד לאיכות המצלמה. לדוגמה, במכשיר שטוח כמו הפלאפונים שהזכרת אין מקום לעדשה. ר' מצלמה. Tzafrir - שיחה 14:46, 9 ביוני 2011 (IDT)

ראשית, אסכים עם מי שמעלי ואבהיר שלא רק זה קובע את איכות המצלמה. המגה-פיקסל (מיליון פיקסלים) מתייחס לכמות הפיקסלים בתמונה, ולכן לגודל התמונה. כדי להבהיר את סדרי הגודל, במצלמה של סוני אריקסון יש פי 2.4 פיקסלים, כלומר אתה יכול להכניס 2.4 תמונות של אייפון 4 בתמונה אחת של סוני אריקסון. אם נפשט את זה ונגיד כי התמונה מרובעת, הרי שיש פי 1.55 יותר פיקסלים לרוחב ופי 1.55 יותר פיקסלים לאורך (שורש 2.4) בתמונה של סוני-אריקסון. Mysterion - שיחה 13:27, 12 ביוני 2011 (IDT)

דיקליי תמרים שעליהם ירוקים יותר

שלום, מסיבה כלשהיא, רוב דקליי התמרים שאני רואה בארץ, וגם אלו שיש במדברי חצי האי הרב, רובם בעלי עלים שהם יותר אפורים מירוקים... לעומת זאת, פעם אחת ראיתי דקל תמרים איפשהוא כאן בארץ, שצבע העלים שלו היה דווקא ירוק בהיר יפה כזה, כמו של דקל קוקוס ממש, הוא כנראה עבר מוטציה כי הוא היה בין מספר עצי דקל שעליהם היו רגילים, דהיינו כסופים יותר.

הייתי רוצה להבין למה עצים מדבריים הם אפורים יותר ופחות ירוקים?.. והאם מישהו כאן מכיר זן מוצהר של דקל תמרים שהעלים שלו ירוקים בהירים כמו בסגנון של עץ קוקוס?, תודה.

על אסטרונומיה ופלנטות

1)האם מערכת השמש כגוף אחד נעה בחלל?כלומר באופן יחסי מכוכבי הלכת לא תרגיש את התנועה בינהם אך ממערכת שמש אחרת כן? 2)מתי גילו שכוכבים הם לא רק נקודות אור אלא גם גוף שתופס חלק במרחב?

1) השמש (ואיתה שאר המערכת) מקיפה את מרכז הגלקסיה במהירות של כ-200 ק"מ בשניה. עוזי ו. - שיחה 13:58, 9 ביוני 2011 (IDT)

לגבי 2. ראה אסטרונומיה והמודל הגאוצנטרי. ערכים מעניינים. Corvus,(שיחה) 16:00, 9 ביוני 2011 (IDT)

למה הירח סובב סביב כדוה"א?

הרי הוא נמשך לשמש בכוח גדול פי 2 מאשר לכדור הארץ.

(2) האם זה אומר שהוא נמשך גם לצדק, למשל, אבל ההשפעה זניחה? כל גוף בחלל מסתובב סביב כל גוף אחר? אם כן, באיזה מסלול?

הסיפור קצת (הרבה) יותר מסובך. יש מספר סוגים של מסלולים (לא מעגליים) ואי אפשר לקבוע חוק שכל גוף סובב סביב אחר. ישנם גופים שפשוט נעים בקו ישר עד שמתנגשים במשהו(כמו מטאורים). אתה יכול לעיין בערך האנגלי en:Orbit אם אתה מעתניין במסלולים. אני לא בטוח לגבי המידע שהירח נמשך פי 2 יותר חזק לשמש מאשר לכדור הארץ(אולי כן. לא בדקתי מספרית). אבל זה לא סותר- כדור הארץ הירח סובבים סביב נקודה אחת (שהיא מרכז המסה שלהם) והנקודה הזאת סובבת סביב השמש. כמובן שירח נשמך לצדק. גם כדור הארץ נשמך לצדק. כל כוכב נשמך לכל כוכב. אולי גם תרצה לקרוא קצת על חוקי קפלר. Corvus,(שיחה) 20:33, 9 ביוני 2011 (IDT)

התשובה היא שבוודאי שהוא מסתובב סביב השמש! אם תעקוב אחרי תנועתו בשמיים, מה שתראה זה סיבוב סביב השמש, שהוא לא אליפסה מושלמת, אלא עם סטיות לכאן ולכאן - שזה התוספת של הסיבוב סביב כדור הארץ.

הערך שבאמת אתה צריך להסתכל בו הוא בעיית שלושת הגופים, ומה שחשוב משם לדעת זה המשפט "בעיית שלושת הגופים היא בעיה קשה באופן כללי. למרות שנחקרה על ידי מתמטיקאים רבים מאז ימי אנרי פואנקרה, לא ידוע לה פתרון אנליטי מלא, למעט מקרים מיוחדים".

אז מה שעושים, זה משתמשים בבעיה שכן יודעים לפתור - בעיית שני הגופים, בשביל לעשות קירובים. והקרוב שעושים פה זה לומר, נפרק את הבעיה לשתי בעיות דו-גופיות:

1. תנועת מרכז המסה המשותף של כדה"א והירח סביב השמש.

2. תנועת כדוה"א והירח סביב מרכז המסה המשותף להם (שנמצא בתוך כדוה"א, לכן זה נראה כמו סיבוב הירח סביב הארץ).

עכשיו מה שבעצם אתה שואל זה למה זה הפירוק הרלוונטי, ולא אחר, למרות ש(ואען בדקתי) הכוח של השמש על הירח גדול מזה של כדה"א על הירח.

אני מנחלש שהתשובה היא פשוט כי אילולי הכוח ההדדי בין כדה"א לירח שניהם היו מסתובבים סביב השמש במסלולים דומים. לכן תוספת האינטראקצהי בינהם אפשר לראות אותה כהלבשת הסיבוב הנוסף על הסיבו של המרכז המשותף סביב השמש. eman • שיחה • ♥ 01:58, 10 ביוני 2011 (IDT)

תודה!

1)האם עקרונית יתכן שנגלה בעתיד פתרון אנליטי, או שהוכח שאי-אפשר? ו2)האם הקושי בלחשב את האינטראקציות לזמן ממושך הוא פשוט כי זה ארוך, או שהקושי מהותי?

יש דרך ליצור "דף אוטומטי" בסגנון השלם את החסר?

רציתי לדעת - האם יש דרך טכנית ליצור "דף אוטומטי" בסגנון "השלם את החסר"? אני חושב שהדבר יהיה מאוד שימושי עבור ערכים שעוסקים בסרטי קולנוע ובשחקני קולנוע. קולנואני - שיחה 21:55, 9 ביוני 2011 (IDT)

יש תבנית שחקן קולנוע. עִדּוֹ - שיחה 22:48, 9 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מדבר על תבנית. אלא על איזשהו אשף אוטומטי ליצירת ערך חדש. קולנואני - שיחה 23:19, 9 ביוני 2011 (IDT)

מה רע בתבנית פרמטרית שמוכנסת עם "ס:"? תבנית שתיצור דף שלם. שמוליק - שיחה 23:20, 9 ביוני 2011 (IDT)

אני לא יודע להגיד אם זה טוב או רע - כי אני לא יודע מה זה בכלל "ס:". קולנואני - שיחה 23:55, 9 ביוני 2011 (IDT)

התכוונתי עזרה:תבניות#.D7.A1:. אני מניח שאני לא לגמרי מבין את כוונתך, התוכל לתת דוגמה? שמוליק - שיחה 00:13, 10 ביוני 2011 (IDT)

ראה בויקיפדיה:יצירה על פי תבנית. אין ספציפית לערך סרטים/שחקנים, אבל אם יש לך דוגמה לערך טוב שהיית רוצה שיהיה "TEMPLATE" אפשר להוסיף. ערן - שיחה 00:25, 10 ביוני 2011 (IDT)

איך מוסיפים? המבנה של שיפוי כפול הוא מבנה טוב, לדעתי. קולנואני - שיחה 14:28, 10 ביוני 2011 (IDT)

הוספתי. ערן - שיחה 16:40, 10 ביוני 2011 (IDT)

מעולה! תודה רבה. מותר לי לערוך את התבנית הזו גם בעצמי? קולנואני - שיחה 18:22, 10 ביוני 2011 (IDT)

בוודאי :) ערן - שיחה 09:06, 11 ביוני 2011 (IDT)

היודע המומחה איפה אפשר להשיג בארץ קסדה עם פנס (כמו של כורים ובנאים), באיכות טובה עם פנס חזק, ובטיחותית?

לאיזה סוג חברה יפנה פלוני אם הוא רווק ומחפש עוזרת-בית אך רוצה גוף תיווך מקצועי האחראי למועסקיו?

תודה.

לדפי זהב. דרך אגב, לי היה ניסיון קטסטרופלי עם קבלני עוזרות בית . עִדּוֹ - שיחה 09:52, 10 ביוני 2011 (IDT)

אני שואל לאיזו חברה נפנה אבל; לחברת כח אדם?, לחברת נקיונות?, למי הכי סביר לפנות במקרה של בית פרטי?, ברכות.

מזה אגמוניה? או "אדמוניה" ?

תודה.

כמה אחוזי שומן יש בגוף אנושי בממוצע?

תודה.

ממוצע או בריא? בחברות שונות יש נורמות שומן שונות. יש מדינות שבהן אנשים שמנים יותר מאחרים. הדיאטנית שכתבה את הקישורית הבאה ממליצה על 11 אחוז שומן ומטה: http://www.dietcoaching.co.il/index2.php?id=17&lang=HEB

. עִדּוֹ - שיחה 09:51, 10 ביוני 2011 (IDT)

למה יש "פסים" (איאיאים) של חול בחלקו הדרומי של ים המלח, ולמה בכלל ים המלח מחולק ל-2?, אולי בני ישראל חצו באמצע של ים המלח ולא בים סוף וזה נשאר ככה?

ואם אנחנו כבר בשוונג; למה מהלוויין זה נראה חום כשזה למעשה כחול?.

תודה למשיבים\ות

אכן ים המלח נחצה לשניים בגלל בני ישראל, אך לא אלה שיצאו ממצרים אלא אלה היושבים כיום בישראל. ראו ים המלח#שינויי מפלס הים ושטחו שנילי - שיחה 15:29, 10 ביוני 2011 (IDT)

לפי הטוקבקים חשבתי שהוא נחצה בגלל סמי עופר. עִדּוֹ - שיחה 23:23, 10 ביוני 2011 (IDT)

הפסים האלה הם מלח. סיפור המקרה: בבריכות האידוי של מפעלי ים המלח שמול המלונות, נוצרו פטריות מלח בכמות ובצפיפות כזו שתפקוד בריכות האידוי נפגע. הפתרון היה פיצוץ הפטריות, כרייתן ופינוי של המלח לסוללות שחוצות את הבריכות ממזרח למערב. יוסי • שיחה 16:29, 12 ביוני 2011 (IDT)

נוירוטרנסמיטורים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

פצע בתוך האף ועקיצה חיצונית (שאגב גם גרמה להיווצרותו של אותו פצע פנימי נוסף)

יצאו לי 2 פעצים בתוך האף (אחד מקורו בעקיצה חיצונית), זה כואב לאללה, יש עצה למישהו?, איך אפשר להאיץ את הגוף לפרק ולחסל אותם?.

איזה סוג של פצעים? פצעי בגרות?. עִדּוֹ - שיחה 09:40, 10 ביוני 2011 (IDT)

זה סוג של ציסטות (פצעים מוגלתיים???).

לא יותר פשוט ללכת לרופא? Shannen - שיחה 22:57, 10 ביוני 2011 (IDT)

לא ממש מותר לנו לתת יעוץ רפואי דרך האינטרנט. גם לאלה מתוכנו שהם ממש רופאים (אני לא רופא) זה אסור. גש אל רופא המשפחה שלך (או לחדר מיון אם הכאב בלתי נסבל ולא מתחשק לך להמתין לבוקר). עִדּוֹ - שיחה 23:21, 10 ביוני 2011 (IDT)

מאיפה מביאים כוסמת?

האם מגדלים כוסמת בארץ?

או משמביאים אותה מחו״ל? ואם מחו״ל, אז מאיפה? אני יודע שנמכרת בארץ כוסמת מאוקראינה, ומאיפה עוד?

אם המשיב יוכל גם להוסיף את זה ישר לערך ובתוספת מקורות חיצוניים, יהיה בכלל מעולה.

תודה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:17, 10 ביוני 2011 (IDT)

Polyphasic sleep

האם זה באמת נכון שאפשר לישון שעתים ביום בשש תנומות של 20 דק' ? והאם הדבר הזה גורר איתו השלכות או נזקים ? האם יש כאלה שבאמת ניסו או עשו את זה והם אמרו שזה הצליח ? תודה רבה

שלום, איני עונה אלא ג"כ שואל באותו הקשר; מזה בעצם השינה הזאת?, הערך האנגלי עמוס במידע איכותי בעליל, אמנם, אני מחפש הסבר עביר מתומצת בעניין זה, שיסביר לי מי נגד מי ובתימצות. והכי חשוב; מה המדע אומר על זה?.

קראתי על זה קצת פעם, ואכן יש מדענים (ואנשים בכלל) שניסו את זה. הם דיווחו על עירנות רגילה ולא היו להם בעיות בריאותיות גם לאח זמן רב. ההסבר המדעי הוא שככל הידוע לנו כיום, אנו זקוקים רק לשינת REM, ושאר הזמן בו אנו ישנים אינו נחוץ לנו. אם זאת, אני לא מומחה בעניין ומידע רב ומדויק יותר תקבלו בערך עצמו. נו, טוב - שיחה 15:19, 10 ביוני 2011 (IDT)

לא אכנס כאן להסבר מעמיק, אבל האדם (ולא רק האדם) זקוק לשינה בשלב 4 שלה ולשנת ה- REM שבאה לאחר שלב 4. מניעת שלבים אלו בשינה יכולים להביא לדכאון ולאורך זמן להתקפים פסיכוטיים ובמקרים קיצוניים אף למוות. אורך שלבי השינה אצל האדם אינדיווידואליים אצל כל אחד ואחד אך בממוצע לוקח בערך 60-90 דקות כדי להגיע לשלבים 4 ו- REM. על כן אדם שישן רק 20 דקות כל פעם לא יגיע לעולם לשלבים אלו ויסכן, לאורך זמן את בריאותו. ד"ר --וידנפלד - שיחה 01:04, 13 ביוני 2011 (IDT)

אתה בטוח? טענת שאדם שישן 20 דקות כל פעם לעולם לא יגיע לשלב שנת REM, בסתירה מוחלטת לטענה שבשינה כזו אדם ישן כמעט רק שנת REM. מה אני לא מבין? תודה, נו, טוב - שיחה 18:11, 13 ביוני 2011 (IDT)

מספרים קובעים ביקום

לפני מספר ימים היה פה דיון על המספר פאי (הדיון הגיע לכולם כי השואל שם כנראה לא הבין מה זה מספר אי-רציונלי).

אני שאול משהו אחר- האם מספרים כמו פאי, e, ושורש 2 הם מספרים כלל יקומיים או שאנחנו המצאנו? האם המפר פאי יכול להיות ערך שונה במקום אחר לגמרי. איך אתם יודעים שכל מעגל ביקום מקיים את אותו היחס? כנ"ל לגבי שורשים (שבאים מפיתגורס במקור.

ולגבי מספר e -האם הוא קבוע מתמטי או פיזיקלי ( כמו קבוע הפלנק, מהירות האור, מטען אלקטרון)? למה הוא קבוע?

פרט לפאי ולe, איזה מספרים אי-רציונליים מיוחדים (ושימושיים) יש בפיזיקה(לא שורשים של רציונליים)? ושאלה נוספת- מתמטית לגמרי: האם יתכן בסיס לא עשרוני בו מספר אי-רציונלי יהפוך לרציונלי? כלומר המספר "שורש 7" בסיס עשרוני הוא איזשהו מספר A/N בסיס אחר( A וN שלמים)? 79.180.208.191 13:25, 10 ביוני 2011 (IDT)

ראה קבוע מתמטי. הקבועים המתמטיים נובעים ממערכת האקסיומות ומההגדרה של המספרים הממשיים, שהיא חד-משמעית (ראה שדה סדור שלם). פאי, "היחס בין היקף מעגל לקוטרו", אינו היחס הזה עבור מעגלים פיזיקליים (כאן או במקום אחר ביקום), אלא עבור מעגלים פורמליים בגאומטריה האוקלידית (שרק במקרה מתארת את המציאות, המקומית, טוב כל-כך). גם המספר e אינו תלוי בהנחות פיזיקליות, והסיבה לכך שהוא מופיע בנוסחאות פיזיקליות וכימיות קשורה למשוואה הדיפרנציאלית y'=y, כפי שמוסבר בערך.

לשאלה השניה - רציונליות אינה תלויה בבסיס. ההצגה של מספר רציונלי בכל בסיס היא סופית (כמו 0.5) או מחזורית (כמו 0.333...); החלפת הבסיס יכולה להפוך מספר סופי למחזורי או להיפך, ותו לא. עוזי ו. - שיחה 15:37, 10 ביוני 2011 (IDT)

ואם לחדד את העניין האחרון. היחס בין שני מספרים נשאר זהה גם כשמשנים בסיס, אז תכונת הרציונליות בכלל לא מושפעת משינוי בסיס. דניאל ב. • תרמו ערך 19:27, 10 ביוני 2011 (IDT)

לפי תורת היחסות הכללית, הערך של פאי (היחס בין היקף מעגף לקוטרו) תלוי במערכת הייחוס והוא גדול יותר במערכות מסתובבות ובנוכחות שדה כבידה. שורש 2 לעומת זאת מוגדר אלגברית באופן מוחלט, ולא תלוי בגיאומטריה של המרחב, כנ"ל גם e. 109.66.38.32 21:10, 10 ביוני 2011 (IDT)

הערך של פאי לא משתנה. הצורה עצמה משתנה. היחס בין היקפה של אליפסה (ששטוחה יותר ממעגל) לקוטרה אינו פאי. באותה מידה, אם "תמעך" ריבוע תקבל מלבן שבו היחס בין ההיקף לאורך הצלע אינו 4. Tzafrir - שיחה 21:44, 10 ביוני 2011 (IDT)

אני דיברתי על תורת היחסות הכללית ולא הפרטית, בה העיגול אינו הופך לאליפסה אלא נשאר עיגול אך עם פאי אחר. נדמה לי שכבר איינשטיין כתב על זה. 109.66.38.32 21:46, 10 ביוני 2011 (IDT)

גם פאי מוגדר באופן אלגברי ומוחלט במתמטיקה. אין קשר למרחב פיזיקלי כלשהו. דניאל ב. • תרמו ערך 22:57, 10 ביוני 2011 (IDT)

יש הגדרות של פאי (למשל כטור) אבל זה פאי שמתאים לגיאומטריה אוקלידית. במרחבים אחרים היחס בין היקף מעגל לקוטרו לא שווה למספר הזה. ברור שהמספר העשרוני שמסמנים באות פאי לא משתנה, אבל אם רוצים לשמור על ההגדרה המקורית של פאי צריך לבדוק את מעגל במרחב החדש. 79.178.4.217 23:04, 10 ביוני 2011 (IDT)

פאי הוא מספר אחד ויחיד והוא שווה ליחס בין היקף המעגל לקוטרו במישור אוקלידי. כאשר במרחבים לא אוקלידים היחס בין היקף המעגל לקוטרו משתנה לא קוראים ליחס החדש "פאי". דניאל ב. • תרמו ערך 23:08, 10 ביוני 2011 (IDT)

אם תקרא את השאלה המקורית של הבחור תראה שכשהוא אמר פאי הוא התכוון ליחס שבין היקף מעגל לקוטרו והאם גודל זה יכול להשתנות במערכת אחרת. בהתעקשותך להגדיר את פאי כמספר המוכר מהמערכת האאוקלידית אתה מטשטש את מה שחשוב - שהיחס בין היקף המעגל לקוטרו כן משתנה בעוד שמספרים כמו שורש 2 לא משתנים. אגב, לא מדובר בשאלה תיאורטית - הגיאומרטיה האמיתית היא לא האוקלידית אלא היחסותית, ובמקומות שונים באמת יש פאי שונה. 79.178.4.217 23:15, 10 ביוני 2011 (IDT)

לדעתי אתה יוצר פה בלבול. שואל השאלה לא בקיא בפרטים (כפי שניתן להבין משאלתו על הרציונליים). אכן תשובתך טובה במובן שהיא מבהירה לשואל שבמרחב אין יחס קבוע, אולם הוא לא צריך להבין מזה שהקבוע שנקרא פאי משתנה. כשמתמטיקאי או פיזיקאי אומר פאי כוונתו למספר הממשי הטוב והמוכר ולא לפרמטר. שורש 2 הוא אובייקט גאומטרי בדיוק באותה מידה (אורך האלכסון בריבוע היחידה) וגם אורך זה משתנה במרחב לא אוקלידי. דניאל ב. • תרמו ערך 23:22, 10 ביוני 2011 (IDT)

או: שורש 2 זה המספר שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את המספר 2 - וזה לא משתנה. השאלה היא איך מגדירים את הקבועים הללו. אם הכוונה היא לסמלים שמסמנים מספרים, אז הם לא משתנים. אם מגדירים אותם לפי תיאור גיאומטרי אז הם כן משתנים. 79.178.4.217 23:29, 10 ביוני 2011 (IDT)

איפה אפשר לקנות הליכון רציני ומפנק כמו של המכוני כושר, עד 10000 ש"ח?

תודה.

בחנות. שנילי - שיחה 15:23, 10 ביוני 2011 (IDT)

וואלה? חזרתי • ∞ • שיחה 23:34, 10 ביוני 2011 (IDT)

האם מקבל גלילי אפשר לבנות משרן?

שאלה שהשראות. נגיד יש לי שני גלילים מוליכים חלולים שאני יכול לשים אחד בתוך השני. אם אני טוען אחד מהם (או את שתיהם), אז אני מקבל הפרש פוטנציאלים=> קבל גלילי.

האם אני יכול לעשות מהם אלמנט השראות? נגיד אני מזרים באחד מהגלילים זרם I בכיוון אחד ובשני אותו זרם I בכיוון אחר(קבוע). האם התוצאה תהיה משרן? אם כן- איך יודעים מה ההשראות העצמית שלו?

בלי להתעמק בשאלה, אני מנחש שאלמנט כזה יתפקד כמשרן באותה מידה שסתם תיל מתפקד כמשרן, כלומר עם השראות זניחה. ‏Setreset • שיחה 19:30, 10 ביוני 2011 (IDT)

השאלה לא מסובכת. לוקחים שני גלילים קונצנטריים ומזרימים בהם זרם בכיוונים מנוגדים. האם יווצר כא"מ מושרה? אני לא מדבר על מציאות, אלא יותר על תאוריה. בככל- למה במערכת כזאת לא יהיה השראות עצמית ובמערכת עם שני סלילים קונצנטריים כן?

כן, לכל מעגל חשמלי יש השראות גדולה מאפס. 109.66.38.32 21:06, 10 ביוני 2011 (IDT)

אבל, $L={\frac {\mathrm {d} \Phi }{\mathrm {d} I}}$. ואם הזרם קבוע ( אני קבעתי שהוא קבוע!) אז השדה קבוע. אז L הוא אפס(לפי הגדרה זו).

לא, L הוא הנגזרת של השטף המגנטי לפי הזרם. הוא קיים גם כשהזרם לא משתנה, בדיוק כמו שהשיפוע של מדרון הוא קצב שינוי הגובה עם המרחק האופקי, והוא קיים גם כאשר עומדים במקום. 109.66.38.32 21:39, 10 ביוני 2011 (IDT)

אבל למה ש${\frac {\mathrm {d} \Phi }{\mathrm {d} I}}$ יהיה שונה מאפס במקרה שלנו? 109.66.207.174 22:01, 10 ביוני 2011 (IDT)

למה שהוא יהיה אפס? אתה חושב שלכל הפונקציות בעולם יש שיפוע התחלתי ששווה לאפס? 79.178.4.217 23:07, 10 ביוני 2011 (IDT)

לא לכל הפונקציות אלא ספציפית לשלנו. אני אומר שיש שני גלילים חלולים. אחד זורם I, בשני זורם -I. אני שואל מה ההשראות העצמית של קבל הגלילים? נגיד הרדיוסים והאורכים שלהם ידועים. 109.66.207.174 23:38, 10 ביוני 2011 (IDT)

מחשבים לפי משוואות מקסוול ויוצא מספר. אין שום סיבה שבעולם שיצא אפס. 79.178.4.217 08:49, 11 ביוני 2011 (IDT)

לוודא שאני מבין נכון את המושג נוירוזות

פסיכוזות = ניתוק מהמציאות.

נוירוזות זה מצב רוח הפכפכך לא?. אם כך, האם BPD (הפרעת אישיות גבולית), היא למעשה איפוזדה נוירוטית?. תודה.

הנרי הרביעי וריצ'רד השני

בשני הערכים הללו מדובר על כך שריצ'רד השני, מלך אנגליה, גירש את הנרי הרביעי, אבל הבטיח לו שלא ינושל מאדמות אביו. ריצ'רד הפר את הבטחתו, והנרי חזר לאנגליה והכריז מלחמה על ריצ'רד ואף הכריע את המלך והכריח אותו לוותר על כסאו, וכך הנרי הוכתר למלך. אבל בשום מקום לא נכתב עם איזה צבא בדיוק הכריע הנרי את ריצ'רד התחמן. מישהו יודע להגיד מי היו החיילים של הנרי הרביעי? אוריה בר-מאיר - שיחה 00:12, 11 ביוני 2011 (IDT)

Henry and Arundel returned to England while Richard was on a military campaign in Ireland. With Arundel as his advisor, Henry began a military campaign, confiscating land from those who opposed him and ordering his soldiers to destroy much of Cheshire. Henry quickly gained enough power and support to have himself declared King Henry IV, to imprison King Richard (who died in prison under mysterious circumstances) and to bypass Richard's seven-year-old heir-presumptive, Edmund de Mortimer. הויקי האנגלית לא מציינת מי היו החיילים.

לפי הספר המעולה (והמומלץ)THE LIVES OF THE KINGS AND QUEENS OF ENGLAND ,הוצאת UNIVERSITY OF CALIFORNIA PRESS - הנרי בולינגברוק (BOLINGBROKE) היה בגלות של 10 שנים לפי החלטת המלך ריצ'רד השני. בשנת 1399 החליט המלך ריצ'רד, לאחר מותו של ג'ון, אביו של הנרי, להאריך את הגלות של הנרי לכל חייו ולהחרים את ירושתו. פעולה זו הייתה הקש ששבר את גב הגמל של חלק מהאצולה העשירה של אנגליה. בגלל שלטונו האבסולוטי והקשוח של ריצ'רד, אצולה זו כבר חיה בחרדה ועם רעיונות להפטר מהמלך המסוכן. החרמת הירושה של הנרי גרמה להם להרגיש עוד יותר חוסר ביטחון לגבי רכושם. בזמן שהמלך ריצ'רד יצא עם צבאו לאירלנד כדי להפסיק מרד שפרץ שם, ניצל הנרי את המצב וחזר מגלותו בצרפת, לאנגליה, מלווה בכוח צבאי קטן של תומכים שהיו עמו בגלות. כוח צבאי זה גדל בהרבה כאשר לורדים מן האצולה האנגלית המתנגדת לריצ'רד, שלחו לו עזרה צבאית. לבסוף, כאשר ריצ'רד מיהר לחזור מאירלנד כדי להלחם בסכנה, ערקו רוב חיילי יחידת הקשתים מצ'סהאייר (CHESHIRE ARCHERS ), יחידת העלית של צבאו הפרטי של ריצ'רד ועברו לצדו של הנרי. המלך ריצ'רד נאסר ומאוחר יותר נרצח. היות שריצ'רד היה חסר ילדים, הכריז הנרי בולינגברוק על עצמו כיורש הכס וכמלך הנרי הרביעי לבית לנקסטר. --וידנפלד - שיחה 00:54, 13 ביוני 2011 (IDT)

ההבדל בין אאוגנטיקה לאיאוגניקה

אם בכלל יש כזה?.

פרויקט בן יהודה

מישהו יודע מה קרה לפרויקט? בד"כ הם מעדכנים את האתר בתחילת החודש אולם בחודש שעבר לא היו עדכונים וגם בחודש הזה עדיין לא הועלה עדכון.

משתמש:Ijon בטח יודע את התשובה לשאלה הזאת. פנה אליו. Shannen - שיחה 07:14, 11 ביוני 2011 (IDT)

אולי זה קשור לכך שמשתמש:Ijon שלנו התחיל לעבוד במשרה מלאה בקרן ויקימדיה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:41, 12 ביוני 2011 (IDT)

ממה ניזונים פיליי ים?

תודה. מזון אהוב - דיונונים, תמנונים, פיגווינים, צלופחים ועוד he.wikipedia.org

מזה I love zizi הגרפיטי שרואים בכל פינה בתל אביב?

תודה.

Le Zizi! ראה נא קישור [4], בברכה Nimrod333 - שיחה 14:15, 11 ביוני 2011 (IDT)

מדובר במועדון קישור

מאפייה טובה בתל אביב ש...

מכינה בעבודת יד קוראסוניי-שוקולד פריכים וזהובים (Golden-brown) מחמאה בלבד (!), יש חיה כזאת?,

ברכות.

שאלה על הנדסה גנטית בצמחיי-מאכל שנמכרים בסופרים בארץ

אם אני קונה ממשתלה שיחים של פירות וירקות כמו חצילים וקישואים וכו', האם יש סיכוי שגם במשתלות ימכרו צמחים שעברו הנדסה גנטית או שמא במשתלות זה הצמח האורגינאלי מן הארץ בלי משחקיזציות?. תודה.

למה זה מפריע לך? 79.178.4.217 08:48, 11 ביוני 2011 (IDT)

תודה על ההתעניינות, הבנתי שעם הנדסה גנטית, ניתן להוסיף לצמחים חומר(יי) הדברה מסויימים בילט-אין ולך תדע מה התווסף אם משהו בכלל התווסף.

אי אפשר להוסיף באמצעות הנדסה גנטית חומרי הדברה או כל דבר אחר שהטבע לא יכול לעשות לבד. אפשר לחזק את העמידות של הצמח כנגד מזיקים, אך זו עמידות טבעית ולא חומר מלאכותי. דניאל ב. • תרמו ערך 15:14, 11 ביוני 2011 (IDT)

באמת לא מוסיפים חומרי הדבר בהנדסה גנטית כי חומרים אלה צריכים לכסות צמחים רק מבחוץ ולרדת בקלות בסבון. אבל מי אמר לך שאי אפשר להוסיף רעלים בהנדסה גנטית? יש צמחים רעילים בטבע ואפשר לקחת את הגן ולשלב. עִדּוֹ - שיחה 01:17, 13 ביוני 2011 (IDT)

אמונה טפלה. הרבה יותר סביר שבטעות יתווסף לך לאוכל חומר לא בריא בלי שום קשר להנדסה גנטית. 109.66.38.32 16:13, 11 ביוני 2011 (IDT)

נצל"ש: האם אפשר להנדס צמח לייצר כל חלבון או פחמימה מוכרים? כלומר בעתיד יהיה אפשר לעשות "קקטוס אינסולין" שחולי סוכרת יוכלו לקבל את המיץ שלו במרפאה השכונתית? ועל הצד השלילי- האם יקרה בעתיד שאיזה חומר ריח שנועד למנוע נזק על ידי חרקים יתגלה כמזיק לאדם? 109.64.211.194 15:28, 11 ביוני 2011 (IDT)

ראה כאן. 109.66.38.32 23:50, 11 ביוני 2011 (IDT)

אינסולין מיוצר כבר מזמן בהנדסה גנטית בעזרת חיידקים בדוד שנקרא פרמנטור. גם חומצת הלימון הטבעית שבמשקאות הקלים שלכם מיוצרת בהנדסה גנטית על ידי חיידקים בפרמנטור. גם מונוסודיום גלוטמט שדופק לכם את הבריאות ומוסיף טעם כאילו בשרי לחתיכות שומן שאתם אוכלים מיוצר בדיוק כך. מעניין כמה מחוקקים כבר קיבלו בגלל זה התקפות לב ואירועי מוח ולא טרחו לאסור שיווק מונוסודיום גלוטמט. עִדּוֹ - שיחה 01:20, 13 ביוני 2011 (IDT)

הוועדה המייעצת ל-FDA על רגישות למזון קבעה ב-1986 כי מונוסודיום גלוטמט אינו מהווה סכנה בריאותית לציבור הרחב אך תגובה קצרת טווח אפשרית אצל אנשים מסוימים. עִדּוֹ-התגיב? Nachum - שיחה 13:15, 13 ביוני 2011 (IDT)

ספציפית לגבי אינסולין - זה חלבון שכבר שנים מגדלים על עלי טבק.
גם כאן בישראל!

גבעתי- רוסים ואיתיופים

מה הסיבה שבחטיבת גבעתי יש יותר עולים (כולל די וותיקים) מרוסיה ואתיופיה? אני יודע בנח"ל לגומה היתה תוכנית לפני מספר שנים של גיוס "רוסים" ושילובם בצבא( תוכנית שהצליחה לא רע). האם עכשיו זה גם בגבעתי? רק על תגידו שזה לא נכון. אם מישהו פעם היה בבסיס של גבעתי הוא היה מבין על מה אני מבדר.

ובבקשה בלי גזענות. משום מה כל פעם כשאומרים את המילה "אתיופי" אז מופיעות מלא אמירות גזעניות בסגנון "מי אמר שאתיופי לוחם פחות טוב", "למה להתייחס לאדם לפי צבע העור" וכדו'. כאילו שלהגיד "כורדי" זאת קללה ולהגיד "בריטי" לא. 79.176.208.234 10:18, 11 ביוני 2011 (IDT)

אם הנוער הצפוני והחרדי לא היה משתמט, לא היית שואל את השאלה הזאת, אני מאמין...

כי מי שנולד בארץ לא מרגיש שהוא צריך להוכיח משהו Mysterion - שיחה 13:00, 12 ביוני 2011 (IDT)

יוצאי מדינות חבר העמים אכן מתגייסים לצבא בשיעור גבוה יותר מאשר ילידי הארץ, ויוצאי אתיופיה בשיעור גבוה עוד יותר, בפרט ביחידות קרביות. בטרם התפוצצה פרשת הדם התגייסו 97% מהגברים לצה"ל. לאחר שנחשפה מדיניות ההשמדה של מנות הדם, צנחו נתוני הגיוס, אך הם עדיין גבוהים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית: יוצאי אתיופיה מהווים רק כ-1.6% מאוכלוסיית מדינת ישראל, אך כ-2.6% מכלל חיילי צה"ל. אני לא מכיר את הנתונים לגבי חטיבת גבעתי ולא יודע אם הם גלויים בכלל, אך אפשר להציע מספר סיבות לתופעה בה הבחנת:

• יחסית לסביבה האזרחית, צה"ל שוויוני יותר, במיוחד כלפי צעירים ממשפחות עניות. לכן לעולים רבים עדיף להתגייס ולהתקדם מאשר לדשדש באזרחות.
• ברוב גלויות ישראל השתדלו היהודים להתחמק משירות צבאי, גם במחיר הטלת מום והתחלות. לעומת זאת באתיופיה התנדבו יהודים לשירות בצבא והגיעו לתפקידים פיקודיים משמעותיים, תוך שמירה על הלכות שבת וכשרות במסגרת הצבא, לפחות עד ימי היילה סלאסי. רק בתקופת החונטה הצבאית האתיופית גויסו יהודים בכפייה לצבא האתיופי, מה שחייב מציאת פתרונות הלכתיים מעניינים להעברת מזון כשר ליהודים שגויסו או נאסרו. כך שמשפחת עולים מאתיופיה סוחבת איתה מסורת ארוכה יותר של שירות צבאי ומסורת קצרה הרבה יותר (משנת 1974) של השתמטות מגיוס, בהשוואה למשפחות עולים מגלויות אחרות.
• בשלבי העלייה המוקדמים, רבים מהעולים היו רועי צאן בילדותם ולכן התאימו לתפקידי גששות וניווט הנחוצים לאבטחת הגבול הדרומי, בו פרושה חטיבת גבעתי. היום זה כבר לא כל כך רלבנטי כי רוב המתגייסים כהי העור ממילא נולדו בישראל או במחנות ההמתנה לעלייה (באדיס אבבה או בגונדר).

ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:49, 12 ביוני 2011 (IDT)

מכיוון שצהל הוביל אותם לשם, באותו הזמן שאוכלוסיות אחרות הובלו לדובר צהל או לחיל המודיעין. צהל מנתב את אוכלוסיית המצטרפים אליו לפי קריטריונים שונים וכנראה שחלק מהם גורמים לקבוצות שונות ללכת למקום מסויים בעוד שאחרות הולכות למקום אחר.Eviv - שיחה 20:53, 12 ביוני 2011 (IDT)

קרניים לשור?

לפני מספר ימים ראיתי עדר בקר (של בדואים לדעתי) בצפון הארץ. דבר שממש בלט לי לעין שלשור היה הבדל משמעותי מהפרות סביבו- הוא היה מסיבי בהרבה (נראה לי שקל איזה טון או משהו), עם "פרצוף" קצת מעוך ובלי קרניים. למה לפרות יש קרניים ולשוורים אין? זה איזה זן מיוחד של פרות חלב? כי אני יודע שבספרד לדוגמה יש שוורים עם קרניים ממש גדולות שמתעללים בהם לשמחת הקהל. 79.176.208.112 11:08, 11 ביוני 2011 (IDT)

נראה לי שחותכים להם .

סליחה. התכוונתי לפר ולא לשור. מצטער על הבלבול. 109.64.211.194 23:52, 11 ביוני 2011 (IDT)

גל לפרות ברפתות חותכים את הקרניים (כולל הרקמה שמצמיחה אותן). על אחת כמה וכמה לפרים, שהם חיה עצבנית וחזקה פי כמה. אילן שמעוני - שיחה 16:28, 15 ביוני 2011 (IDT)

אסטרונומיה+גיאוגרפיה

1)זה נכון שהים התיכון יותר גבוה מהים האדום (דבר שלמדו במלחמת יום הכיפורים כמדומני)? אם כן כיצד מייחסים גובה של הרים וגבעות?

2)בהמשך לשאלתי הקודמת, אם מערכת השמש נעה סביב מרכז הגלקסיה, מתי היא תשלים הקפה שלמה?

3)אם ידוע לנו שאנחנו זזים, כיצד ניתן לחשב שגלקסיות אחרות מתרחקות מאיתנו, הרי ייתכן שהדבר נובע מהתזוזה של עצמנו... 77.125.14.94

לגבי השאלה השלישית, אין שום משמעות לקביעה האם אנחנו קבועים ואחרים זזים, או האם אנחנו זזים ואחרים קבועים. מהירות נמדדת ביחס לאובייקטים אחרים ואין שום הבדל מבחינה פיזיקלית בין שני המצבים. ראה עקרון היחסות של גלילאו. דניאל ב. • תרמו ערך 12:24, 11 ביוני 2011 (IDT)

זו תשובה מטעה משום שמדובר בתנועה יחסית של גורמים רבים, זה ביחס לזה. העובדה שאפשר להלביש תנועה כלשהי על מערכת הקואורדינטות אינה רלוונטית. עוזי ו. - שיחה 01:36, 12 ביוני 2011 (IDT)

1) גובה פני הים הוא הגובה הממוצע של האוקיינוסים.

2) השמש מקיפה את מרכז הגלקסיה ב-200 מליון שנה, בערך.

3) תנועת הגלקסיות מחושבת זו ביחס לזו. מכיוון שהתנועה שלנו בגלקסיה ידועה, אפשר לקזז אותה ולראות מה נשאר. מלבד זה, כשמדובר בגלקסיות רחוקות יותר התנועה מהירה כל-כך, עד שתנועת השמש בתוך הגלקסיה נעשית זניחה. עוזי ו. - שיחה 01:34, 12 ביוני 2011 (IDT)

גזריה של אינטגרל

שאלה במקור של פיזיקה. אבל היא מתמטית. איך אני גוזר אינטגרל של פונקציה? הבעיה היא כזאת: ${\frac {d}{dx}}\int _{0}^{x}Bdr=?$

ראה המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. דניאל ב. • תרמו ערך 12:36, 11 ביוני 2011 (IDT)

נכון... באיזה מקרה יתכן מצב שאחרי שגוזרים אינטגרל כזה יצא B*X? אני יודע שיש הרבה אפשריות מתמטיות, אבל אני צריך משהו פשוט פיזיקלי. נגיד עם B היא פונקציה של X או של R?

לא, היחידות צריכות להסתדר. 109.66.38.32 16:11, 11 ביוני 2011 (IDT)

מעורער נפשית

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3