ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון158

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


גובה הרים מקסימלי?[עריכת קוד מקור]

אני קראתי איפשהו שמדענים טוענים שחישבו את גובה ההרים המקסימלי על כדור הארץ והוא עומד על 15 ק"מ(לאחר הגבול המדויק כל מטר פשוט יקרוס וההר יתאזן על סביבות 15 ק"מ). עכשיו ברצוני לשאול, אם הדבר נכון וכיצד מחשבים דבר כזה? דבר נוסף, הדבר אמור להיות תלוי החומרים שממנו עשוי ההר, כך תאורטית, הר שעשוי כולו מפחמן יוכל להיות גבוה יותר מהר שעשוי מברזל או לדוגמא מזהב לא? Exx8 - שיחה

אני לא יודע את התשובה, אבל לכל סוג של קרקע יש זווית מקסימלית שהיא יכולה להחזיק, ובוודאי שלכל חומר יש עומס מקסימלי שהוא יכול לשאת על עצמו. מן הסתם הר מחומר קל וחזק יכול להיות גבוה יותר מהר שעשוי מחומר כבד וחלש, אבל אם יש טענה כזאת אני מניח שהיא מתבססת על החומרים מהם עשויים הרים על פני כדור הארץ. --אלעזר - שיחה 14:44, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
ראיתי פעם חישוב כזה. אני לא זוכר את הפרטים אבל דובר שם על המאמצים המתפתחים בחומר שבבסיס ההר. אם אני לא טועה, נטען שם שיש מאמץ לחיצה מקיסימלי שמעבר לו החומר לא מחזיק מעמד. המגבלה על המאמץ בתחתית יוצרת את המגבלה על גובה ההר. הזווית לא משנה פה. מעניין לציין שבמאדים, שם הכבידה חלשה יותר, ניצב אולימפוס מונס, שגובהו יותר מ 20 ק"מ.--גמדקנאי - שיחה 00:49, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אגב, זו הסיבה שכדור הארץ כדורי, ולא בצורה אקראית אחרת.--גמדקנאי - שיחה 05:44, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מהי "בת-קול" (יהדות) ?[עריכת קוד מקור]

אמנון יצחק מקריא לפעמים קטעים מהספרות הרבנית ששם נאמר; "יצאה בת קול ואמרה", מהי בת קול ?.

ראה בת קול. --אלעזר - שיחה 17:30, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אין פרפרים פה[עריכת קוד מקור]

מישהו פה יודע איך קראו לספר הנ"ל במקור הצ'כי?

תודה מראש. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 18:58, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

אה. ועוד שני דברים.

  1. באיזה גיל חיבר פאבל פרידמן את השיר "פרפרים" המפורסם? 21? 23? 18? בכל מקום אני מוצא משהו אחר!
  2. מישהו יודע מהיכן לקוחה התמונה הזו שבכריכת הספר? האם הציור הוא אחד מן הציורים של ילדי טרזיינשטט?

שוב תודה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 19:48, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

בנוגע לשאלה הראשונה: ע"פ קטלוג הספרים של הספריה הלאומית הצ'כית, שמו המקורי של הספר היה Dětské kresby na zastávce k smrti, ובתרגום חופשי, "ציורי ילדים בתחנה הסופית". בברכה, Tomn - שיחה 20:02, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה רבה. לגבי השאלה שאחריה כבר מצאתי תשובה, למי שהתעניין. בגיל 21, כחודש וחצי לאחר שנשלח לגטו טרזיינשטט, כתב את השיר. בגיל 23 הוא נשלח לאושוויץ ונספה שם. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 23:29, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

אם מכינים "נס" (מים חמים+סוכר+קפה נמס+חלב) ממלאים בבקבוק פלסטיק ומקפיאים- האם אפשר לשתות אותו אחרי שהוא יפשיר חלקית? כלומר האם לא יצא שהוא חסר טעם כי החלב התפרק לשכבות או אולי מקולקל לגמרי או שיצא שכול הסוכר למעלה/למטה?

המטרה שלי היא אם אני הולך מהבית לכמה שעות שיהיה לי נס קפה קר בלי לסחוב תרמוס. 109.64.204.59 20:20, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהדרך היעילה לגלות היא לנסות. החלב בוודאי לא יחמיץ. --אלעזר - שיחה 21:15, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
מומסים מורידים את טמפרטורת הקיפאון של תמיסה. כשהתמיסה מתחילה לקפוא המים קופאים בעוד שהמומסים נשארים בתמיסה הנוזלית מחוץ לגביש, כך שבאמצע תהליך הקיפאון מתקבל קרח בקירוב טהור שמוקף בתמיסה מרוכזת עוד יותר מהתמיסה ההתחלתית, ולכן טמפ' הקיפאון שלה נמוכה עוד יותר ובסוף גם היא קופאת ומשאירה את המומסים בחוץ וכו'. לכן, הקיפאון לא הומוגני וסביר שתצטרך לערבב היטב את המשקה כדי שלא יצטברו לך אבקת קפה או סוכר או חומרים אחרים במקום אחד. 94.159.217.46
אכן. בעיקר החלב עשוי "לעשות שטויות", כי הוא בעצם תערובת הומוגנית של מים ושומנים. אגב, נדמה לי שבדיוק על שם החלב, קוראים בעברית לאמולסיה, שהיא תערובת הומוגנית של נוזל בנוזל, תחליב. טוב, אבל נראה לי שערבוב טוב ייפתור את הבעיה. אביתר ג'שיחהתרומות • ל' באב ה'תשע"א • 23:02, 29 באוגוסט 2011 (IDT).

קמפיין חדש בפייסבוק?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לתופעה חדשה של איזה קומפיין שנועד למשוך תשומת לב ( כמו שמשך את שלי). נשים כותבות סטטוס ובו אורך ( בדרך כלל בסביבות 30ס"מ+) וזמן (בדרך כלל בין דקה לרבע שעה).

לי זה מזכיר מאוד את הקומפיין שהיה לפני כמעט שנה שבו רשמו איפה נשים אוהבות לשים את התיק שלהם ( בסגנון "אני אוהבת על ששולחן"). וזה נועד למשוך תשומת לב לבעיית סרטן השד.

ומה זה הפעם(איזה אורך ואיזה זמן)? 109.64.200.26 23:33, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

http://www.onlife.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/30377/38-%D7%A1%D7%9E-%D7%91-5-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA
באמת ירוד. 109.64.200.26 17:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

האם כמות שעות שינה היא קבועה?[עריכת קוד מקור]

אני בשנות ה20 לחיי(אחרי צבא). בעברי ישנתי הרבה יותר- בצבא הלכתי לישון בסביבות 11 וחצי וקמתי בדיוק ב8. בבית ספר הלכתי לפני 11 והקמתי ב7 וחצי. ועכשיו אני שם לב שאני הולך לישון ב12:30 וקם יקיצה טבעית ב8:00 (כמעט תמיד מדויק, פלוס מינוס 2-3 דקות). יתכן שהצבא גרם לי לשעת יקיצה טבעית קבועה? ויתכן שעכשיו אני יכול לישון 7 וחצי שעות במקום 8 וחצי כמו שהייתי לפני הצבא? 109.64.200.26 23:40, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מספר שעות השינה להן זקוק אדם יורד עם הגיל. תינוקות רכים ישנים במשך רוב היממה או כמעט רובה וזקנים דורשים מעט מאוד שעות שינה.
מספר שעות הלהן אדם זקוק תלוי גם בסוג העבודה בה הוא עובד - עבודה גופנית דורשת פחות שעות שינה מאשר עבודה אינטלקטואלית. המספר הזה תלוי גם בשוני הביולוגי שבין אנשים שונים. שני אנשים בני אותו גיל שעובדים באותה עבודה עשויים שלא לדרוש אותו מספר של שעות שיינה. עִדּוֹ - שיחה 23:11, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

יש ברשותי אלבומי בולים ובו בולים נדירים או/עתיקים, בין השאר למשל, בולים עתיקים עוד מלפני הקמת המדינה. האם מחירם של בולים אלו גבוהים? וכיצד אני יכול לדעת מה המחיר של אלבום כזה במחירה לאספנים, או של כל בול? בברכה, טישיו - שיחה 00:22, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

רצוי מאוד שתתייעץ עם מומחה לבולאות עברית. מומלץ גם שתפנה את שאלתך זו, או שאלות אחרות מסוג זה לאתר השירות הבולאי ולאתר של התאחדות בולאי ישראל (קישורים לאתרים אלה מופיעים גם ב'קישורים חיצוניים' בערך בולאות). באופן כללי, לבולים שהונפקו בשנותיה הראשונות של המדינה, יש ערך רב. כשמדברים על 'שנותיה הראשונות' של המדינה, בהקשר זה, הכוונה היא עד לשנות החמישים, בעיקר המוקדמות. ובנימה אישית, אני מסוקרן בעצמי להציץ בבולים העתיקים הללו. בנצי - שיחה 10:32, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה על השירות. אם חשוב לך לראות את הבולים, צור עימי קשר במייל. בברכה, טישיו - שיחה 23:31, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

שפתם של בני אוסטריה[עריכת קוד מקור]

שלום, להלן שאלה אשר מופיעה מזה זמן מה בדף השיחה של הערך "אוסטריה", ואשר לא נענתה עד כה:

האם נכון הדבר כי שפתם של אזרחי אוסטריה אינה גרמנית אלא דיאלקט באווארי? הדבר אינו מצויין כאן, אך בערך בויקיפדיה האנגלית (לייתר דיוק בערך אודות הדיאלקט שאינו קיים בגרסה העברית) כתוב זאת. אשמח לתשובה.

רוב הגרמנים מדברים איזשהוא סוג של דיאלקט של שפתם.

השפה הרשמית באוסטריה היא גרמנית גבוהה שדומה מאוד לגרמנית הגבוהה המדוברת בגרמניה, אך אינה זהה לה - יש הבדלים מסויימים באוצר המילים ובהגייה ובכתיב, אם כי לא בדקדוק. יש בנמצא למשל מילונים אוסטריים תקניים שהשפה המתוארת בהם שונה מהגרמנית התקנית של מילון "דודן" הגרמני. ההבדל דומה להבדל בין אנגלית בריטית תקנית לאנגלית אמריקאית תקנית. מעבר לעובדה הזו, רבים מתושבי אוסטריה מדברים בדיאלקט מקומי של אזור מגוריהם, ודיאלקטים אלה אכן דומים, אם כי לא זהים, לדיאלקט הגרמני הבווארי. גם בגרמניה מקובלים דיאלקטים מקומיים, אם כי אפשר לומר בזהירות שאינם נפוצים כמו באוסטריה. ‏Harel‏ • שיחה 22:03, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
אוף טופיק: יש שני דיאלקטים מאוד מפורסמים של הגרמנית שאינם מוגבלים לגרמניה ולאוסטרייה - הגרמנית השווייצרית והיידיש. עִדּוֹ - שיחה 23:07, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
א. תודה רבה על התשובות. ב. יידיש? האם יידיש אינה שפה בפני עצמה? האומנם היא נחשבת לדיאלקט גרמני בלבד? וגם, האם דובר גרמנית יוכל להבין דובר יידיש ולהיפך (בהנחה כמובן שכל אחד יודע את שפתו הוא בלבד)? ושאלה אחרונה: האם רק יהודים דוברים יידיש או שיש אוכלוסיות של גויים אשר דוברים אותה באופן שוטף (ואף אעז ואכתוב - כשפת אם)?
בתודה מראש. אגב אני רואה שגם שמתם את גרמניה כערך מומלץ יומי. נחמד :-)
עיין ערך ניב (סיווג שפה). עִדּוֹ - שיחה 09:27, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה רבה על ההפניה, אבל התשובות שקיבלתי הינן חלקיות בלבד, ואף רשום שם שיידיש זו אכן שפה נפרדת ועצמאית. כמו כן, עדיין לא ברור לי האם דובר גרמנית (בלבד) יבין דובר יידיש (בלבד) ולהיפך. ודבר אחרון, לא קיבלתי מענה לשאלה האחרונה שלי, לגביי גויים דוברי יידיש שוטפת (כשפת אם או ברמת שפת אם). בברכה.
דובר גרמנית יוכל להבין דובר יידיש ברמה סבירה עד טובה, תלוי כמובן גם בסגנון האידיש, בצורת ההגייה, בשטף הדיבור וכיוצא בזה. לדעתי, יוכל להבין יותר טוב אידיש כתובה (באותיות לועזיות). אידיש דומה בכמה מובנים לדיאלקטים שוואביים ובוואריים (ולכן גם לדיאלקטים אוסטריים), ומי שמורגל באלה יוכל להבין אידיש אף ביתר קלות. ‏Harel‏ • שיחה 11:29, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
שוב תודה רבה על התשובות. אשמח גם לקבל מענה לשאלתי האחרונה אודות גויים דוברי יידיש (סליחה על החמדנות). :-)
אני דובר קצת יידיש מבית סבא וסבתא ובפגישה שנערכה לנו אי- אז בתיכון עם נוער גרמני נשא אחד החבר'ה הישראלים נאום בגרמנית-שוויצרית (שפת אימו) ולהפתעתי הבנתי את רוב הדברים. לגבי גויים דוברי יידיש: המשמעות המילולית של "יידיש" היא "שפה יהודית" ומכאן שאם לא יהודי דובר אידיש/יידיש כשפת אם זו אנומליה ראויה לציון, ולכן מיד אציין שהזמר ג'ימי לויד, גוי שחור מארה"ב, שר ביידיש. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • ג' באלול ה'תשע"א • 19:07, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על חלב וקור[עריכת קוד מקור]

הבנתי שחיידקים הם אלו הגורמים העיקריים להחמצת החלב; אם כך ברצוני לדעת: 1)האם החיידקים הנ"ל אינם יכולים לפרק לחומצות לקטיות(אם ככה מאייתים את זה) את החלקים הרלוונטים בחלב? 2)האם החיידקים האלו מתים בקור? או שמא הם בתרדמת (אחרת במידה מסוימת מקבלים את ההנחה שקירור הוא תהליך של טיהור החלב)?

דבר נוסף, אם החיידקים לא יכולים לפרק את החלקים הארים בחלב בקור, לאורך זמן קירור כן אמור להיות תהליך טיהור בקטריאלי לא? הרי הם משתמשים בפירוק הזה על מנת להתקיים... Exx8 - שיחה

כל תהליך כימי מתרחש בקצב יותר איטי ככל שהטמפרטורה יורדת (ראה קינטיקה כימית#טמפרטורה). גם המטבוליזם והפעילות הביוכימית של החיידקים יורדת בקירור, ולכן החלב מתקלקל לאט יותר. בטמפרטורה של המקרר החיידקים כן מתרבים - עובדה שבסוף החלב במקרר מתקלקל - אלא שזה פשוט לוקח להם יותר זמן. 94.159.217.46

Born In The U.S.A.[עריכת קוד מקור]

מה הסיפור שמאחורי השיר?? כי ממה שהבנתי, פרשו אותו לא נכון; הוא היה אמור להיות שיר בירוקתי ולא שיר פטריוטי. --MT0 - שיחה 03:22, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

כל הסיפור כאן-- ויקי באנגלית - Born in the U.S.A. (song).
מכיר את הערך..אבל אשמח לתמצית של כל הקטע של השיר בעברית --MT0 - שיחה 18:24, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
.עשר שנים אחרי שחזר אחרי שרות קרבי בוויטנאם המדבר בשיר מספר על ילדותו בכפר קטן בארה"ב, הקשיים בילדותו וההרגשה של חוסר מטרה בהווה. Dead man’s town+the first kick I took was when I hit the ground+you spend half your life just covering up+son, don’t you understand+I’m ten years down the road+no where to run, ain’t got nowhere to go+

טור טיילור[עריכת קוד מקור]

האם יש הסבר אינטואיטיבי לעובדה שבטור טיילור, מחלקים את הנגזרת ה-nית ב-n עצרת? עד האיבר השני הפיתוח זהה לקירוב ליניארי וברור שהפונקציה שווה בקירוב לערך שלה בנק' ועוד ההתקדמות על המשיק. למה באותו אופן אי אפשר להמשיך להכפיל את הנגזרת ה-n ב-(x-a) בחזקת n כדי לקבל את ההתקדמות כתוצאה מהמשיקים של הנגזרות, בלי לחלק ב-n עצרת? (אני מבין איך מגיעים טכנית ל-n עצרת כשמפתחים את הטור, אבל לא מבין את ההגיון שמאחוריו). תודה לעונים.

כידוע, הנגזרת של פונקציה מודדת את השינוי בפונקציה. הנגזרת השנייה את השינוי של השינוי, השלישית את השינוי של השינוי של השינוי וכן הלאה. עכשיו צריך לזכור שטור טיילור מקרב פונקציות טוב בסביבות כמה שיותר קטנות של הנקודה. בסביבות קטנות, לנגזרת הראשונה שמשנה את הפונקציה באופן ישיר, יש השפעה הרבה יותר דרסטית מהנגזרת השנייה, שמשפיעה רק באופן עקיף בכך שהיא משנה את הנגזרת הראשונה. אותו כלל תקף לנגזרת השנייה המשפיעה יותר מהנגזרת השלישית וכן הלאה. לכן ככל שהנגזרת מסדר גבוה יותר, כופלים אותה במקדם בעל משקל נמוך יותר, כדי לייצג את ההשפעה הקטנה יותר שלה על הפונקציה. קל לחשוב על זה עם דוגמה פיזיקלית. כל עוד אנחנו מתמקדים בזמנים קצרים (סביבות קטנות) ברור שהמהירות של גוף (הנגזרת הראשונה) משפיעה יותר על המיקום שלו (כפונקציה של זמן) מאשר התאוצה שלו (הנגזרת השנייה). ולכן כאשר נרצה לקרב את המיקום שלו זמן קצר אחרי שהחל לנוע נייחס יותר חשיבות למהירות שלו מאשר לתאוצה שלו. דניאל ב. תרמו ערך 19:44, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
הסיבה האינטואיטיבית היא שהנגזרת ה-n-ית באפס של , עם טור טיילור בעל המקדמים הקבועים , היא . עוזי ו. - שיחה 19:59, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
דניאל, כמו שאמרת הנגזרת השנייה מודדת את השינוי של השינוי d(dy/dx)/dx. אז נראה לי הגיוני שאם מכפילים אותה בקטע (x-a) פעם אחת מקבלים את dy/dx ואם מכפילים אותה בקטע בריבוע מקבלים פשוט את dy, השינוי ב-y. ברור שהתרומה של הנגזרת השנייה קטנה מהתרומה של הנגזרת הראשונה אבל לכאורה זה אמור לצאת כך מעצמו, גם בלי התיקון ע"י החלוקה בעצרת, לא?
עוזי, למה בחרת דווקא בפונקציה הזו?
(1) ההסבר של דניאל אינו ברור לי; כשהמתקרבים לנקודה שסביבה מפתחים את הפונקציה, ממילא החזקות שואפות לאפס ולכן השפעת הנגזרות הגבוהות הולכת ויורדת. (2) את הפונקציה שלי קל לגזור וקל לפתח לטור טיילור; אם תשכח אי-פעם במה צריך לחלק כדי לקבל את הטור של פונקציה כלשהי, זה הטור שיזכיר לך את המקדמים. פונקציה לא פחות מוצלחת למטרה הזו היא הפולינום -- הנגזרת ה-n-ית של הפולינום הזה באפס היא , וזה שוב מסביר את אותו מקדם. (3) הסבר "אינטואיבי" לחלוקה ב-n-עצרת דווקא יהיה מן-הסתם קומבינטורי. צריך להבין מדוע הנגזרת ה-n-ית של היא דווקא , ואת זה אפשר לראות בקלות הרבה ביותר מהנוסחאות האדומות לגזירה נומרית מסדר גבוה. עוזי ו. - שיחה 22:29, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
לכך התכוונתי כשאמרתי "אני מבין איך מגיעים טכנית ל-n עצרת כשמפתחים את הטור, אבל לא מבין את ההגיון שמאחוריו" (-:. התכוונתי לשאול מדוע לא ניתן לומר שההתקדמות dy על הפונקציה כתוצאה מהנגזרת ה-n היא הנגזרת בנק' כפול המרחק מהנק' בה גזרנו בחזקת n, בדיוק כמו שקורה בקירוב ליניארי.
הכל בגלל הנפח של הסימפלקס. אם לפונקציה יש נגזרת n-ית מסויימת (נניח 1), אז כשמתרחקים מאפס, הנגזרת ה-(n-1) מתקדמת בקצב קבוע ולכן שווה (בערך) למרחק; הנגזרת ה-(n-2) מתקדמת לפי הקצב של הנגזרת ה-(n-1), ולכן מתנהגת כמו האינטגרל שלה שהוא (ולא כמו , משום שהנגזרת ה-(n-1) אינה מגיעה ל-x בבת אחת אלא בהדרגה לאורך הקטע); הבאה בתור מתקדמת לפי האינטגרל של זה, שהוא , וכן הלאה. הפונקציה עצמה מתקדמת לפי . עוזי ו. - שיחה 00:05, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה רבה.

תהודה בגל א"מ?[עריכת קוד מקור]

האם יש את תופעה של תהודה בלים א"מ? האם שני לייזרים שונים מונוכרומטיים יוצרים צבע שונה שמקרינים אותם לאותה נקודה? ומה קורה אם ניגד לייזר כחול עם עוצמה מאוד גבוהה ואדם עם עוצמה נמוכה? האם יראו הבדל בצבע כשמגדלים את העוצמה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1)כן, לדוגמה במיקרוגל. 2)לייזרים באורכי גל שונים יוצרים את אותן תופעות כמו מנורות רגילות באותם אורכי גל ובאותן עוצמות, כי הם לא קוהרנטיים זה עם זה. ‏Setresetשיחה 18:03, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
יתרה מזאת. עצם הלזירה היא דוגמא לתופעת תהודה. בנצי - שיחה 19:12, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

שקיות פלסטיק[עריכת קוד מקור]

למה יוזמת החקיקה לגבות כסף עבור שקיות פלסטיק נכשלה? Gidip - שיחה 13:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000349087
4 יוני 2008‎ – "החוק המחייב גביית כסף עבור שקיות פלסטיק יביא לכניסת משפחות פשע לתחום", כך הזהיר נציג משרד התמ"ת, אילן גבעון, בדיון שקיימה אתמול (ג') ועדת ...

פרדוקס הבריאה?[עריכת קוד מקור]

דומה מאוד לפרדוקס התרנגולת אך לא מצאתי במדעים של ההווה תשובה ראויה לכך. אם כל דבר ביקומנו הוביל למשהו אחר(דבר שניתן להסיק מחוקי שימור האנרגיה השונים),והעולם התחיל בנקודה מסוימת אז העולם שלנו הוא סתירה לוגית בעצם. הרי בנקודה שבה נוצר החומר, נוסף חומר נוסף=>סתירה לחוק שימור האנרגיה; ואם החומר היה קיים תמיד הרי שמעולם העולם לא נברא=>סתירה למפץ הגדול. אם כך, מהי התשובה לפרדוקס? 77.125.152.114

זה אולי יקשה עליך מאשר יעזור לך, אבל: ומה היה לפני המפץ הגדול? הנקודה הסינגולרית הזאת קיימת מאז ומעולם? חוץ מזה שגם יש תאוריות (אם כי לא נפוצות במיוחד) שלפני המפץ הגדול היה מעין מאבק בין חומר לאנטי חומר. SharpImpact - שיחה 19:16, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא מבין את הבעיה. מאז ראשית הזמן אנרגיה נשמרת (וגם זה מוטל בספק כיום). דניאל ב. תרמו ערך 19:24, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
נניח שהיה משהו לפני המפץ הגדול, היות שעל פי חוקי הפיזיקה היום הוא לא יכול פשוט "להופיע" בחלל.

האם ניתן להסיק שבעידן ההתהוות הראשוני של היקום שלנו, חוקי הפיזיקה לא קיימו את חוק שימור האנרגיה(לרבות המורחב)? והאם יש לנו הוכחה לשלבים של היקום לפני המפץ הגדול? על פי מה שידוע לי התשובה היא לא.. Exx8 - שיחה

על פי יחסות כללית, לא היה לפני המפץ הגדול. זוהי נקודת ההתחלה של מימד הזמן, למעט המקרה של יקום שטוח לגמרי (שלא כמו יקומנו). אבל זו לא תשובה טובה, מאחר ו א. אין סיבה לדבוק דווקא בפירוש של יחסות כללית. ב. לזמן יש משמעויות שלא מכוסות ביחסות כללית. 79.176.37.204 11:24, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

רעש של שנאי[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:שנאי

היפוך הסרטה מדגם QuickTime[עריכת קוד מקור]

הסרטתי במצלמה ביתית סצנה של מספר דקות. הבעיה היא שעשיתי זאת כשהמצלמה במצב מאונך, וכעת ניתן לצפות בהסרטה במחשב רק כשמטים את הראש הצידה. האם ניתן לסובב את הסרט באופן שיהיה ניתן לצפות בו ישר?

כן, ישנן מספר תוכנות עריכה בשוק, וייתכן שגם dvd maker של וינדוס יעשה היטב את המלאכה • חיים 7לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 20:19, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
נסה את VLC יש בה אפשרות לסובב סרטים. חינמית, רוב הפורמטים, קלה לתפעול, זולה במשאבים. Shannen - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה!

מספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

במתמטיקה- איך אני פותר את המשווה הפשוטה ( לא ניחוש- אני רוצה לפי נוסחאות).

הפתרונות הם:
-i-1

-1+i

1-i

1+i

ניתן לפרק את זה לשתי משוואות ריבועיות ואז זה ממש פשוט. זה גם יכול לעזור לך: http://en.wikipedia.org/wiki/Quartic_equation על פי רוב מחשבים היום בכלל לא נוגעים בנוסחאות וטריקים שונים ומשונים; על פי מה השהבנתי הם משלבים נגזרות ו-bruteforce דבר שבפולינומים גבוהים יותר יעיל יותר, ולפעמים אפילו הפתרון היחידי שידוע לאדם. Exx8 - שיחה

איך הגעת ל4 הפתרונות האלא? לא ניחוש- אני מתכוון איך מוצאים אותם אם לא יודעים מראש?
אם זה היה היית יודע לפתור? Shannen - שיחה 20:57, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא פולינום מבולגן שאין קשר בין החזקות השונות אתה יכול לפרק את זה:

מפה כמובן אתה יכול להמשיך בקלות:

נוסחת השורשים למשל עונה דיי בקלות על המשוואה הזאת. Exx8 - שיחה

נראה לי שאפשר להשתמש בהצגה קוטבית:



לכן ,
, ‏ ומכאן, בעזרת קצת טריגונומטריה: . מה שיוצא מכל זה, זה שהפתרונות הם:

ראובן פלג - שיחה 09:10, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

האם מישהו יודע מהו הגורם להתפתחות הגייה תימנית של חי"ת ועי"ן אצל ילד שנולד בישראל? שאלת המשך צפויה לעונה הנחמד תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:43, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

ככל הנראה זו רכישת ידע סביבתית • חיים 7לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 21:55, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
כמובטח, שאלת המשך - פגשתי היום בעבודה בחורה צעירה (בערך בת 25), ילידת ישראל ממוצא תימני שמדברת בחי"ת ועי"ן גרוניות. כשאמרתי לה שאני מופתע שיש אנשים בני גילה שמדברים בהגייה תימנית כזו היא אמרה לי שהיא היחידה במשפחתה שיש לה את זה. לטענתה, שני ההורים שלה מדברים עברית במבטא ישראלי. רעיונות? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:20, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
כנראה היא גדלה אצל סבא - סבתא, או חברה טוב מאד, וכן הלאה שדיברו במבטא כזה • חיים 7לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 22:29, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
ביטוי ח', ע', ט' ו-ק' עוזר להפחית את שגיאות הכתיב ומסיר כפלי משמעויות ממשפטים. לכן זה מנהג לא רע מומלץ לאמץ. עִדּוֹ - שיחה 23:01, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
@חיים 7, לטענתה לא, הסברים אלטרנטיביים יתקבלו בברכה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:30, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
מה זה לא? אם הסבים והסבתות שלה (מהצד התימני) היו בין החיים כשנולדה, ברור שמבטאם היה תימני, ייתכן אפילו שדיברו ערבית בינם לבין עצמם, ואולי עם הוריה. ייתכן גם שלהוריה יש ח' וע' קלים מאוד אבל עדיין קיימים, ויכול להיות שהמטפלת שלה (בשלב כלשהוא) דיברה עם ח' וע'. יכול להיות גם שהיא העריצה (כשהייתה צעירה) אישי ציבור עם מבטא ועם או בלי כוונה החלה לחקות את המבטא שלהם. בברכה, --איש המרק - שיחה 00:29, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
בס"ד לאבא שלי ולאחותי יש ח' וע' ולי יש ע' ואנחנו לא תימניים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 00:30, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
כחצי תימני, מנסיון חיים אני מחזק את גירסתו של איש המרק. אבי התימני מדבר במבטא צברי מובהק, ואילו אני אימצתי ע' גרונית, ובני בן ה-6 מבטא ח' תימנית כשנחה עליו הרוח. מדובר באימוץ מתוך הזדהות עם המבטא ומה שהוא מייצג מתוך התרבות התימנית. מהי שאלת ההמשך? Gil mo - שיחה 09:06, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
גם אצלי החי"ת והעי"ן מובחנות, אני מתאמץ שזה יהיה כך. שאלה ההמשך היתה מדוע שזה יהיה כך אצל מישהי שטוענת שלא עשתה זאת במודע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:58, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אני גאה בך. באמת. אני מעריך תודעה המובילה לאימוץ התנהגות מודעת. בנצי - שיחה 19:08, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

התשובה השגויה המתבקשת: אולי זה גנטי... 87.69.42.246 17:24, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

היא שגויה בוודאות? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:30, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

לא מבין ההגדרה[עריכת קוד מקור]

מדובר במושג Gonochorism

קראתי בערך האנגלי ולא הבנתי את הכוונה, אנא עזרה!.

זהו המצב בו מין מתרבה ברביה זויגית, וכל פרט הוא או זכר או נקבה (להבדיל מאלה שבהם פרט יכול להיות זכר ונקבה בו-זמנית, כמו חלזונות או רוב הצמחים). יואלפ - שיחה 09:10, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

מחפש קופת חולים שאין בה את השטות של הרבעון[עריכת קוד מקור]

אני מבוטח שיא באחת הקופות ואני כבר נדחה שבוע עם תוצאות לבדיקות רק בגלל שטרם מצאתי רופא שמקבל בשעות שבהן אני פנוי. (יש המון אבל אני יכול ללכת רק ל2 ברבעון), וכמעט כל רופא שאינו רופא משפחה דורש הפנייה. יש קופת חולים בארץ שאין בה את השטות הגמורה הזאת? ושאפשר ללכת בה למספר רופאים ברבעון?.

תודה.

נדל"ן ליד בית הקברות נחלת יצחק[עריכת קוד מקור]

למי שייך השטח הגדול מערבית לבית הקברות נחלת יצחק, ומה ייעודו? כנ"ל לגבי השטח המלבני הקטן יותר הנמצא עוד כ-100 מטרים מערבה לו? Gil mo - שיחה 08:40, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי קשור למגדלי תל אביב (מתחם יצהר)?אודי - שיחה 23:47, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
ראו ‫עיריית תל-אביב עצרה את פרויקט הבנייה במתחם תעש מגן בגלל זיהום הקרקע, באתר גלובס, 28 במרץ 2008‬ ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:53, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

מעל רב אלוף[עריכת קוד מקור]

איך קוראים בעברית לדרגות שמעל רב אלוף( יש בצבאות זרים)? 79.179.200.38 09:07, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

ראה דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית. עִדּוֹ - שיחה 09:16, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אז התשובה היא "אין תרגום"? ואיך רושמים את זה בדרך כלל? עם תעיק מאנגלית? ומה נגיד אם רוצים לכתוב דרגות של צבא רוסיה או צבא צרפת או איזה צבא עבר הסעודית? גם תעיק מאנגלית? 79.179.200.38 17:48, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אין צורך לחפש את מה שאין, וזה גם לא מתאים. גם אין תעתיק לאלה. הצורך והרלוונטיות מזמינים מונח, ולא שהוא עומד בפני עצמו, לפחות, עקרונית. בצבאות אירופה זוהי דרגת מרשל או פילדמרשל, ובצבא ארה"ב אלו גנרל ארבע כוכבים, וחמישה כוכבים (בנסיבות מיוחדות, ודומני שישנם רק 5 כאלה בהיסטוריה האמריקנית). מצב דומה קיים עם הדרגות הבכירות של אדמירל בחילות הים השונים. עיין גם בערך אליו הופנית ע"י המשיב הראשון. בנצי - שיחה 19:04, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
רשום שם "-אין-" ובגלל זה חזרתי. אז אם סגן המרטכ"ל של רוסיה יבקר בארץ, איך יכריזו עליו בחדשות? "גנרל הצבא" כמו לפי האמריקאי? 79.179.200.38 19:15, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
'גנרל של הצבא' היא דרגה הנהוגה בצבא ארה"ב. אינני יודע מהי המקבילה הרוסית או הצרפתית, ואני משער שישנה כזו, אבל היא כבר נגזרת של מרשל ולא של גנרל, בהיותו בכיר מגנרל (באירופה כמובן. בארה"ב כל הדרגות הבכירות הן נגזרות של גנרל. למשל, במלחמת העולם השניה הגנרל אייזנהאואר פיקד, כמפקד עליון, על פילדמרשלים בריטיים, דוגמת מונטגומרי). בנצי - שיחה 19:30, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי,יש לעדכן את הטבלה של דרגות הקצונה,כך שהנשיא יופיע,הרי לפי החוקה של ארה"ב הוא המפקד העליון של הצבא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא המפקד העליון של הצבא, כאזרח. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:56, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

סתם משהו שמעניין אותי לדעת[עריכת קוד מקור]

מהו הדף(ערך\דף) בויקי העברית שיש לשיחה שלו הכי הרבה ארכיונים?--Haya831 - שיחה 13:26, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי הסטטיסטיקה שפה, דף השיחה של ערך עם הכי הרבה עריכות הוא שיחה:מלחמת לבנון השנייה עם 1248 עריכות. הרבה אחריו הערך על ביבי (893) ועל חסידות חב"ד (884). יוסישיחה 14:52, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
לא דיברתי על עריכות,דיברתי על כמות ארכיונים של דף שיחה--Haya831 - שיחה 14:56, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אם כבר אז לשאול על גודל ארכיונים ולא על מספרם. אני מתנצל על תגובתי הקודמת. יוסישיחה 15:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
אוקיי סליחה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך,אז לגבי גודל הארכיונים יש למישהו תשובה?--Haya831 - שיחה 15:05, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
השערה: מנחם מנדל שניאורסון, חסידות חב"ד, פולמוס המשיחיות בחב"ד, רצח רבין, מלחמת לבנון השניה. עכשיו צריך ללכת לבדוק. --Akkk - שיחה 15:12, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

למישהו יש את "המשפט הפלילי" בהוצאת בורסי?[עריכת קוד מקור]

אני צריך את ה-ISBN של המהדורה בשביל הערך ששי גז. תומר - שיחה 15:39, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

הורדת קבצי וידאו[עריכת קוד מקור]

מדף הבית של יאהו למשל. ניסיתי ולא הצלחתי בכך. איך עושים זאת ? זה חשוב לי ברמה מיידית, משום שמוצג שם כרגע, סרטון וידאו של שביל החלב בהפרדה טובה. תודה, בנצי - שיחה 19:33, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה משתמש עם מנהל הורדות כלשהו? (או תשלח לי מייל ואחזיר לך את הקובץ) • חיים 7לכתוב לי • ל' באב ה'תשע"א • 19:42, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
לא אין לי בימים אלה, כי אני במעבר מספק לספק. בפעם הבאה שאגיע לרשת, הסרטון עלול שלא להיות זמין כבר. אשלח לך את כתובת הדוא"ל בכל מקרה, וגם את הקישור לדף הבית של יאהו, שם הסרטון מופיע בצד ימין, תחת הכותרת: Stunning time-lapse video of Milky Way. תודה, בנצי - שיחה 20:20, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
שלחתי לך, אין לי מידע לגבי זכויות יוצרים • חיים 7לכתוב לי • ל' באב ה'תשע"א • 20:37, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תרגום קצרצר[עריכת קוד מקור]

בערך מודל הארץ ככדור המתורגם מן הערך האנגלי Spherical Earth, תרגמתי תרגום חופשי של הפסקה הבאה.

באנגלית:

  • In The Histories, written 431–425 BC, Herodotus dismisses a report of the sun observed shining from the north. This arises when discussing the circumnavigation of Africa undertaken by Phoenicians under Necho II c. 610–595 BC. (The Histories, 4.43) His dismissive comment attests to a widespread ignorance of the ecliptic's inverted declination in a southern hemisphere.

בעברית:

  • בספר Ιστορίαι (יוונית: "דברי הימים") שנכתב בין השנים 431–425 לפנה"ס, מספר הרודוטוס על תצפית בזריחתה של השמש מן הצפון. על פי דבריו של הרודוטוס, הספנים הפיניקים אשר שלח נכו השני (610–595 לפנה"ס) למבצע של הקפת היבשת האפריקאית, הם אלה שדווחו על תצפית זו (Ιστορίαι, ספר רביעי, פסקה 43). הזלזול שמפגין הרודוטוס באמיתות דיווחם של הספנים, משקף את חוסר הידיעה ששלט בימיו, לגבי סטיית מישור המילקה בהמיספירת חצי הכדור הדרומי.

כיון שאינני דובר אנגלית רהוטה, רציתי רק לוודא שתרגמתי נכון. הרודוטוס הוא זה שהפגין זלזול, נכון? חוסר הידיעה נסוב לגבי סטיית מישור המילקה?

אביתר ג'שיחהתרומות • א' באלול ה'תשע"א • 20:45, 30 באוגוסט 2011 (IDT).

למען האמת הפיסקה הזו אינה ברורה ואף בעייתית. המילקה בחצי הכדור הדרומי, בדיוק כמו בצפוני, נטוי בזוית של כ 23 מעלות לקו המשווה השמיימי. החלק הראשון של הפיסקה מתייחס לכך שהרודוטוס זילזל בדיווחים של פניקים שראו את השמש זורחת מצפון.
הפרשנות היחידה שסבירה בעיני היא שמדובר על זריחת השמש מצפון לקו המשווה השמיימי. מאחר והרודוטוס חי כל ימיו מצםון לחוג הסרטן. אילן שמעוני.

שאלה מתמטית בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי את הקשר הבא: האם אני יכול "לכפול במכנה" ולהפוך את זה ל? עזבו את המשמעות של הגדלים. אני שואל לגבי האם מותר לי "להתפטר מהזמן" בצורה כזאת? 79.179.200.38 21:09, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

כן, ראה דיפרנציאל ואף en:Differential of a function. נו, טוב - שיחה 23:53, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

על שקעים ברימוטרים ומזג האוויר[עריכת קוד מקור]

  1. ראשית הייתי רוצה לדעת מדוע ישנם פערים בלחצים של האטמוספירה?

הרי משהו צריך לגרום לזה...

  1. הגשם פשוט נישא למרחקים בגלל לחץ באוויר?
  2. מדוע כאשר שני שקעים נפגשים האחד או בולע או מסיט את השנה לכיוון אחר? מדוע הם לא מתפשטים ממקום מוצא ההתחברות לשקע ענק יותר?

77.126.87.214

לגבי השאלה הראשונה - מש שמניע את כל מערכת האקלים זו כמובן השמש. וזה קורה בכלל שאוויר חם הוא יותר קל (פחות צפוף) מאשר אוויר קר. כשקרינת השמש פוגעת בקרקע היא מחממת אותה, וכתוצאה מכך גם האוויר שמעליה מתמם. כשהוא מתחמם הוא מתחיל לעלות למעלה, וכך במקום שהוא היה יש פחות אוויר, כלומר יש ירידה בלחץ. וזה מתחיל תהליך מאוד מסובך של רוחות.
לגבי השאלה השניה, התשובה היא לא. הגשם נוצר בתוך העננים בתהליך די מסובך שקשור לעליה ולירידה של האוויר בתוך הענן, ובשל העובדה שכשהאוויר מתקרר הוא יכול לשאת בתוכו פחות לחות, כלומר חלק מאדי המים הופכים לנוזל ואפילו למוצק. מה שהאוויר והרוחות כן נושאים איתם זה את אדי המים האלה. emanשיחה 15:28, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

השם "סוסיא"[עריכת קוד מקור]

בערך על ההתנחלות סוסיא נכתב כי "היישוב שהוקם ב-1983 נקרא על שם היישוב היהודי העתיק סוסיא". אולם בערך על היישוב היהודי העתיק כתוב כי "השם סוסיא נזכר לראשונה בסקר ארץ ישראל המערבית." - משמע בשלהי המאה ה-19. עוד אני יודע כי "סוסיא" הוא הכינוי הערבי לשיח השומר.
לדעתי יש שתי אפשרויות:
1. התקיים יישוב יהודי במקום, אך איננו יודעים את שמו. מאות שנים אח"כ כינו הערבים את המקום בשם "סוסיא", וכשנמצאו השרידים הארכיאולוגיים דבק השם גם ביישוב העתיק.
2. התקיים יישוב יהודי במקום ונמצאו שרידים ארכיאולוגיים או כתבים עתיקים לפיהם הוא מכונה "סוסיא".
עד כמה שאני מצליח להבין, ובהיעדר ראיות תומכות להצעה (2), הצעה (1) היא הסבירה בעיניי.
האם מישהו מכיר ראיות לכאן או לכאן? האם יש מידע נוסף רלוונטי? . יוסאריאןשיחה 11:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

סוסיא העתיקה אינה נכללת ב"ספר השמות" של אוסביוס. לדעת הארכאולוג אברהם נגב, שחפר את האתר, שמו המקורי של היישוב הוא "כרמל", ואילו סוסיא הוא שם מאוחר, שניתן למקום על ידי הפלאחים המקומיים על-שם צמח השוש הגדל באזור. הוא סבר, שסוסיא היא "כרמל היהודית, שיהודים הגיעו אליה מכרמל האחרת, ששמה השתמר בכפר הערבי חירבת אל-כירמיל. תהליך זה התרחש לאחר מרד בר-כוכבא, כאשר חיל מצב רומי התיישב בכרמל, כפי שהוזכר אצל אוסביוס. מקור : דורון שר-אבי וחנן אשל--מהוויקי העברית. Nachum - שיחה 15:19, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה, אני מעתיק את תשובתך לדף השיחה של הערך סוסיא. אם למישהו יש מידע נוסף אשמח לשמוע. יוסאריאןשיחה 13:26, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

דרגות על הכותפות- מתי הונהגו לראשונה?[עריכת קוד מקור]

כולנו מכירים היום את הדרגות המונחות על כותפות כוחות הביטחון ברחבי העולם, השאלה שלי מתי התחיל נוהג זה של דרגות על הכתף? (סתם דרגות כבר היו בצבא הרומי, אך כמדומני שהן לא היו על כתפי החיילים). 109.253.244.245 11:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

Epaulettes bear some resemblance to the shoulder pteruges of ancient Roman military costumes. However their direct origin lies in the bunches of ribbons worn on the shoulders of military coats at the end of the 17th century, which were partially decorative and partially intended to prevent shoulder belts from slipping. לפי הוויקי האנגלית בסוף המאה השבעה עשר. Nachum - שיחה 14:39, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
ראה ויקיפדיה האנגלית ערך Epaulette ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גל אלקטרומגנטי (עומד)[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להסתכל על השדה המגנטי וחשמלי בגל. האם בכל גל אלקטרומגנטי מתקדם יוצא שהמקסימום של השדה המגנטי הוא באותו הרגע ומיקום בציר K כמו שהמקסימום של השדה החשמלי? או שיש מקרים "פתלוגיים" שבהם יש איזה הפרש בין השדות ויכול לצאת שמקסימום של האחד לא נופל בו זמנית כמו המקסימום של האחר?

בגל א"מ עומד: האם תמיד יוצא שמקסימום של השדה החשמלי נופל בדיוק על האפס של השדה המגנטי? המתרגל שלנו אמר שלא תמיד, אבל ברוב המקרים שנראה. אז באיזה מקרים זה כן ובאיזה לא? 79.183.202.105 17:30, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה שואל על כל גל אלקטרומגנטי אבל לפי ההפרדה שאתה עושה לגלים מתקדמים ועומדים, ואיך שאתה מתייחס למקסימום, נראה שאתה מתייחס רק לגלים מחזוריים, או ליתר דיוק גלים הנתונים על ידי סינוס/קוסינוס או סכומים שלהם.
אם אתה שואל על כל גל, אז כמעט הכל יכול להיות, אבל לגל שנתון על ידי סינוס שהארגומנט שלו הוא KX +/- WT ניתן להראות בקלות שהתלות ב X ו T היא זהה לשדה החשמלי והמגנטי. ירון ק. - שיחה 15:04, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
אני שואל לגבי ספציפית גל א"מ עומד. הגלים הא"מ היחידים שעומדים שאני מכיר זה סופרפוזיציה של פונקציות הרמוניות. 109.66.215.108 16:56, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

כן, ומסמנים זאת על ידי עכבה אופיינית שהיא מספר מרוכב. 87.69.42.246 17:19, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה שאני יודע אין קשר לעכבה אופיינית אך אני אשמח ללמוד משהוא חדש. לגבי גל עומד, מכיוון שהוא נתון על ידי ביטוי די פשוט אין בעיה לחשב את השדה המגנטי מהשדה החשמלי ולהגיע למסקנה שציינת בהתחלה. אם אתה רוצה הסבר "למה זה יוצא ככה", אפשר לחשבו על וקטור פוינטינג של שני הגלים שהם שווים בגודלם והפוכים בכיוונם. מכיוון ש S = E X B הנקודות שבהם השדה החשמלי של שני הגלים הוא באותו כיוון הם בדיוק אלה שהשדה המגנטי בכיוונים הפוכים. ירון ק. - שיחה 09:19, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אז אם נתנו לי ששהדה החשמלי הנותן על ידי , אז השדה המגנטי יהיה אוטומטית מהצורה (הכל ביחידות CGS. כיוון וסימן פלוס/מינוס אני יכול לקבוע לפי הA וB.)?

אם אתה מניח לדוגמא ש אז כן. זה פשוט חוק פראדיי. ירון ק. - שיחה 15:15, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

שיטת ההצבה[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להגיע לשיטת ההצבה ישירות מכלל השרשרת, כפי שאפשר להגיע לאינטגרציה חלקים ע"י אינטגרציה של כלל הנגזרת של מכפלת פונקציות?

כן. ראה שיטת ההצבה. דניאל ב. תרמו ערך 01:21, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה מתכוון לשורה הראשונה תחת הפסקה על שיטת ההצבה? כבר בשלב הראשון שם מניחים שניתן להחליף את g'(x)dx ב-dg ("צמצום" דיפרנציאלים). איך זה נובע מכלל השרשרת? 94.159.211.125
מישהו יודע אולי? זה די חשוב לי. תודה

למה מערכות שואפות למצב של מינימום אנרגיה? 79.183.202.105 17:37, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה טובה, והתשובה היא שהן לא. האנרגיה סה"כ נשמרת. אבל חלק ממנה הופך לאנרגיה "לא מסודרת", כמו למשל אנרגיה תרמית ("חום"), דבר שמעלה את האנטרופיה. ובגלל שהחוק השני של התרמודינמיקה אומר שהאנטרופיה הכוללת (במערכת סגורה) לא יכולה לקטון, אף פעם אי אפשר לקבל בחזרה את כל האנרגיה הזו.
אז אם למשל נחשוב על גוף שקשור לקפיץ. באופן אידאלי אם היית מותח ועוזב, לנצח הגוף היה מתנדנד סביב נקודת שיווי המשקל. בנקודת שיווי המשקל, בה האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימלית, מירב האנרגיה היה קינטית, אבל הכל היה חוזר חזרה לאנרגיה פוטנציאלית בנקודת העזיבה (ובנקודה שממול) וחוזר חלילה.
אבל במציאות מה שקורה זה שיש חיכוך, שגורם לאיבוד אנרגיה קינטית "מסודרת" שהופכת לחום (כלומר לאנריה קינטית "לא מסודרת"). והחום הזה כבר לא יכול להפוך לאנרגיה קינטית מסודרת שתגרום לתנועה של מרכז המסה של הגוף, אז הוא מאבד אנרגיה קינטית (מסודרת) עד שלבסוף כולה אובדת, והוא "נתקע" במקום בו האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימלית.
לכן, אם נחזור לשאלה שלך, גם אם לא מסתכלים על האנרגיה ה"לא מסודרת" המערכת שואפת למינימום של אנרגיה פוטנציאלית, לא למינימום אנרגיה סתם. emanשיחה 19:39, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
סבבה. אז ננסח מחדש: למה המערכת שואפת למינימום של אנרגיה פוטנציאלית( למה כדור מתגלגל בין גבהות יעצור במדרון ההר ולא בראש ההר)? 79.183.202.105 20:10, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
זה לא מדויק. כדור מתגלגל בין גבהות עשוי עקרונית לעצור בראש ההר, אך נקודת שיווי המשקל בראש ההר איננה יציבה - כל תנודה מזערית תוריד אותו למטה שוב - לעומת נקודת שיווי המשקל היציבה שבעמק. בנוסף, איבוד אנרגיה לטובת חום גורם לזה שהאנרגיה הכוללת שאצורה בגוף קטנה עם הזמן, ולכן גם האנרגיה הפוטנציאלית הסופית שלו, בממוצע. מבין כל הדרכים לגלגל כדור, יש שיעור אפסי של דרכים שהוא ייעצר בדיוק בראש הר ולכן ההסתברות שלו להיעצר למטה גבוהה יותר, וזה בעצם עוד הופעה של החוק השני של התרמודינמיקה. --אלעזר - שיחה 20:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
והשאלה היא למה? גם אם המערכת שלי היא בלי שיווי משקל לא יציב ( נגד ראשי הגבהות הם שטוחים מספיק בשביל כדור קטן), עדיין אם נותנים לכדור אנרגיה קינטית התחלתית הוא יעשה הרבה סיבובים ובסוף יעצור במקום בו אנרגיה פוטנציאלית הכי קטנה מכל האפשרויות. ושאלה פשוטה - למה שהקפיץ/כדור/מטען/ סבתה עם גלגלים ישאפו למצב בו האנרגיה הפוטנציאלית מינימלית? ההסבר של "מקסימום אנטרופיה=מינימום אנרגיה פוטנציאלית" לא מרצה אותי. 79.183.200.56 21:07, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
ראשי גבהות שטוחים הם לא "בלתי יציבים" פרופר, אבל עדיין לא יציבים במובן הברור הבא: תסתכל על אוסף כל הדרכים לגלגל את הכדור. מתוכם, רוב הדרכים נגמרות בזה שהכדור עוצר (עצירה ראשונית, לחלקיק שניה) במדרון כלשהו. מהנקודה הזאת, רוב הסיכויים הם שוב בהוא יגיע למדרון. ושוב. ושוב. וככל שאובדת לו אנרגיה, כך יש לו פחות ראשי גבעות ישיגים, וכך יש יותר סיכוי שתחתית המדרון הנוכחי תהיה מנוחתו.
לתשובה אחרת, תצטרך להסביר את השאלה שלך. מה אתה מתכוון ב"למה", ומה רע לך ב"מקסימום אנטרופיה=מינימום אנרגיה פוטנציאלית". --אלעזר - שיחה 21:13, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
את הכדור במדרון לקחנו רק כדוגמה פשוטה להמחשה של עיקרון טבע. מה שאני לא אוהב זה שבמקום להסביר את התופעה, אנחנו עונים "כי ככה אלוהים ברא". וזה בערך התשובה שנתנו לי "למה הטבע שואף למינימום אנרגיה פוטנציאלית"- "כי כה הוא יגוע למקסימום אנטרופיה". למה שהוא יגוע למקסימום אנטרופיה בצורה כזו ולמה שהוא ירצה להגיע למקסימום אנטרופיה. 79.183.200.56 21:51, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
התשובה ל"מאיפה הגיע החוק השני של התרמודינמיקה" היא באה מהמקום שבו ניסיתי להסביר. זה עניין הסתברותי בלבד. מערכות נוטות להגיע למצב בעל הסתברות גבוהה ממצבים בעלי הסתברות נמוכה יותר. למה זה קורה? כי זאת המשמעות של הסתברות. זה כמעט טאוטולוגיה. ההסתברות למצב שבו כדור נמצא בעמק גבוהה בהרבה מהמצב שבו הוא נמצא בראש הגבעה, כי יש הרבה יותר תנאי התחלה המביאים למצב כזה. אנטרופיה גבוהה=הסתברות גבוהה. למה? כי יש יותר דרכים לבלגן דברים מאשר לסדר אותם, ולכן יותר סיכוי להגיע מסדר לאי-סדר מאשר בכיוון ההפוך. --אלעזר - שיחה 21:59, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
פרט טריוויאלי שלא נאמר במפורש: כוח המשיכה עוזר לכדור לרדת ולא עוזר לכדור לעלות. אם שוכחים את זה כמובן שהכל יכול להיות. --אלעזר - שיחה 22:13, 31 באוגוסט 2011 (IDT)
זה כבר נכנס בחשבון במינימום האנרגיה. emanשיחה 02:23, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
הסיבה שהטבע מגיע למקסימום אנטרופיה, כמו שאמר אליעזר מעלי, זה שפשוט זה המצב הסביר ביותר, כפי שגילה לודביג בולצמן.
אבל זה גם דבר אינטואיטיבי. כמו שאתה אל יכול להפוך חביתה חזרה לביצה עם חלמון וחלבון, כמו שלהרכיב פאזל של 3000 חלקים יותר קשה מלפרק אותו, וכמו אחרי שהמפטי דמפטי נפל מהחומה, כל אנשי המלך וכל פרשיו לא הצליחו להרכיב אותו מחדש, כך גם אם אנרגיה קינטית "מסודרת" שבה כל החלקיקים נעים לאותו כיוון באותה מהירות, הפכה לאנרגיה תרמית, בה החלקיקים נעים בכיוונים שונים במהירויות שונות, אי אפשר לחזור אחורה.
למעשה, כל הכיווניות של הזמן מתבססת על כך. אני ממליץ לך לקרוא את הערך על חץ הזמן. emanשיחה 02:23, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
eman, אם אני לא טועה זה עדיין רק בגדר השערה, שזאת המשמעות של חץ הזמן. --אלעזר - שיחה 12:58, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
אנרגיה היא יכולת לבצע עבודה, כלומר להפעיל כוח לאורך דרך. אם לגוף אנרגיה פוטנציאלית גבוהה, הוא יכול להפעיל כוח רב לאורך דרך (ולפי החוק השלישי של ניוטון - יכול לפעול עליו כוח רב לאורך דרך). כדור הארץ מפעיל כוח על הכדור בראש הגבעה שנמצא באנרגיה פוטנציאלית גבוהה, מה שגורם לירידה הדרגתית ביכולתו לבצע עבודה, עד שהוא פוגע בפני כדור הארץ והאנרגיה הפוטנציאלית שלו מתאפסת. בגלל החיכוך, הוא בסוף עוצר בשלב זה. 94.159.211.125
התשובה הזאת רצופה שגיאות ואי דיוקים, וגם לא עונה על השאלה מלכתחילה. --אלעזר - שיחה 00:59, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
תוכל בבקשה להסביר מהן השגיאות ואי הדיוקים? 94.159.211.125
"הוא יכול להפעיל כוח רב לאורך דרך (ולפי החוק השלישי של ניוטון - יכול לפעול עליו כוח רב לאורך דרך)" - אולי התכוונת להגיד שקשה לעצור אותו, אבל בניסוח הזה, זה פשוט לא נכון. זה שכדור הארץ מפעיל כוח על כדור שנמצא בראש הגבעה *לא* גורם לירידה הדרגתית ביכולתו לבצע עבודה, כי כמו שאמר eman בהתחלה, האנרגיה הכוללת נשמרת. זה אובדן האנרגיה *המסודרת* שפוגע ביכולת לבצע עבודה. עוד שגיאה היא להגיד שהכדור עוצר כשהאנרגיה הפוטנציאלית שלו מתאפסת. הכדור עוצר, בהגדרה, כשהאנרגיה הקינטית שלו מתאפסת, וגם שקול הכוחות עליו (כוח המשיכה והנורמל מהקרקע) שווה לאפס.
ייתכן שבכל מה שתיארתי התכוונת לטענה נכונה, אבל בניסוח שבו זה נכתב, כל הטענות שגויות. חוץ מזה, "למה המערכת שואפת למצב של מינימום אנרגיה פוטנציאלית"? אין תשובה. התשובה, למיטב הבנתי כמובן, היא מה שeman ואני ענינו למעלה. --אלעזר - שיחה 12:57, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אם מסובבים סליל בשדה מגנטי, נוצר בו זרם?[עריכת קוד מקור]

נגיד לוקחים סליל מתכת גלילי ומתחלים לסובב אותו מהר סביב צירו- האם יווצר בו זרם בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ? או בגלל ששטף הדה המגנטי דרכו קבוע בקירוב (מה זה סליל קטן יחסית לכדור הארץ) אז הזרם המושרה יהיה אפס?

קודם כל צריך לסובב אותו לא סביב ציר הסימטריה של הסלילה, כל זה לא משנה את השטך המגנטי, אלא סביב ציר שניצב לציר הסימטריה.
כמו כן, בשביל שיהיה זרם, צריך שיהיה מעגל חשמלי סגור. אחרת זה כמו בטריה שלא מחוברת לכלום. emanשיחה 02:26, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
ואם ראש הסליל מחובר לזנב הסליל. מסובבים אותו דרך צור הניצב לציר הסימטריה שלו. האם יתפתח זרם?
כן, בתנאי שהתנגדות הסליל נמוכה דיה. 79.176.37.204 11:13, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
ואני חושב שהשדה של כדור הארץ הוא יהיה קצת קטן מדי בשביל לגרום לזרם שניתן לחוש בו (אלא אם כן יש מכשיר מדידה מאוד רגיש). emanשיחה 16:00, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
זה תלוי בהתנגדות הסליל ומהירות הסיבוב, לא? בעל מוליך מן הסתם קל יהיה למדוד זרם כזה. אם כבר - על מוליכים מסתובבים יכולים לשמש לריחוף מעל פני הארץ.

אני יכול לשאול מספרית? סליל שבנוי מ־4000 כריכות ברדיוס ממוצע של 12 ס״מ, מסתובב במהירות של 30 סיבובים בשניה, בשדה המגנטי של כדור הארץ. מהו הכא״מ המקסימלי המושרה בסליל אם ידוע שעצמת השדה המגנטי היא 0.5 גאוס? 109.66.215.108 20:49, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

הנוסחה מופיעה בערך חוק פרדיי. זכור רק להמיר את הגאוס לטסלה. emanשיחה 22:46, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ציין תכונה רעה אצלך[עריכת קוד מקור]

יש שאלה מוזרה ששואלים בראיונות עבודה. "ציין תכונה רעה אצלך". מה כדאי להשיב? אני מניח שלקחת תכונה טובה ולהפוך לרעה - זה שקוף ! ונשמע מטומטם (כמו: אני פרפקציוניסט. או אני שם את העבודה מקום ראשון. או אני מתחשב יותר בחברי הצוות וזה בא על חשבוני) . אז איזו תכונה אני יכול לציין שלא תפגע בסיכויים שלי לקבל את המשרה? תודה על העצות.

אם היתה לזה תשובה אחת טובה, היו מפסיקים לשאול את זה. אני בעד להיות כן, וזה יכול לומר אחת מהתשובות שהזכרת שהן "שקופות". אל תציין דווקא את התכונה הכי גרועה אצלך, אבל תציין משהו שלילי ונכון ותסביר מה הבעיה בו ומה אפשר לעשות. מקומות עבודה רציניים ישמחו לקבל מישהו שיודע במה הוא לא טוב ואיך צריך לעבוד על זה. --אלעזר - שיחה 01:52, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ניסוי שני החריצים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע האם בדקו מה קורה אם מפעילים את הגלאי אבל מתכנתים את המחשב לא לקלוט את הדיווח. במצב כזה הגלאי משפיע על האלקטרון אבל מצד שני אין תודעה שצופה בזה.אריק1111 - שיחה 11:12, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

זו לא התודעה הקובעת את התוצאה. בנצי - שיחה 12:32, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
בנצי, זה גם מה שאני חושב, ונראה לי שמה שרוב המדענים חושבים, אבל יש טענות שזאת כן התודעה. --אלעזר - שיחה 12:41, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
איך תבדוק את זה, בלי שתודעה כלשהי (שלך, למשל) לא תצפה בזה בסוף? מקובל שהחל מסדר גודל מסויים של מורכבות כל העניינים קורסים. מחשב הוא בוודאי מעל לסדר גודל הזה. --אלעזר - שיחה 12:43, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
אם אני מבין את השאלה מדובר על גלאי באחד החריצים ולא בגלאים שנמצאים במרחק מסוים שם רואים את תמונת ההתאבכות. גלאי כזה שלא מחובר שקול מבחינות רבות לסתם הפרעה באחד החריצים והוא יהרוס את תמונת ההתאבכות וזה קורה הרבה גם אם לא רוצים. ירון ק. - שיחה 15:11, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
בעצם נראה לי שלא קראתי כראוי את השאלה המקורית. יש ניסוי שבו פשוט מנתקים את הגלאי שנמצא באחד הסדקים, ואז תבנית ההתאבכות חוזרת, על אף שפיזית הגלאי עוד שם. השאלה הזאת נשמעת לי שקולה. --אלעזר - שיחה 16:35, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

גבול אחד בסדרות[עריכת קוד מקור]

איך יודעים מה זה ? (אינסוף לדעתי. לא בטוח). 79.183.204.254 14:37, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

נסה להוכיח ש- . עוזי ו. - שיחה 14:41, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

גבישי סוכר[עריכת קוד מקור]

איך מכינים גבישי סוכר על חוט?

התשובה כאן. רדיומן - שיחה 16:18, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

מה המקרה? מי האיש?[עריכת קוד מקור]

זכורני שקראתי על חייל אחד, שלא ידע שנגמרה [נראה לי שזה היה] מלחמת העולם השנייה, ובמשך שנים חי לבדו ביערות בורח מאנשים, וכשמצאו אותו היו צריכים להביא את המפקד שלו מהגימלאות כי רק בפניו הסכים להיכנע, ולהשתכנע שהמלחמה באמת נגמרה. מישהו שמע? מכיר?

היו כמה כאלה: Japanese holdout בברכה, --איש המרק - שיחה 17:45, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
יש בעברית ערכים על שניים מהם: היראו אונודה ושואיצ'י יוקוי. יוסישיחה 19:18, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על עומר ועומאר[עריכת קוד מקור]

תהיתי אם יש קשר במשמעות השמות עומר (השם העברי, בין השאר של עבדכם הנאמן), והשם עומאר (הערבי). אני יודע שעומר הייתה מידת נפח או משהו כזה, של שעורים - ומכאן ספירת העומר. אבל מה המשמעות של עומאר (שגם נכתב הרבה בכתיב חסר)? בהתחשב בכך ששתי השפות שמיות, האם יש קשר בין המשמעויות של שני השמות? עומר פ. - שיחה 17:15, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

עומר הוא חבילת שיבולים קצורה. בויקרא כ"ג י' - "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן". עוזי ו. - שיחה 17:25, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
עומר היא אכן מידת נפח. בשמות, ט"ז ל"ו:"וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא". ראה כאן. המשמעות של חבילת שיבולים גם היא קיימת, למשל במגילת רות, ב ט"ו: "גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ". שלוםשיחה • ב' באלול ה'תשע"א • 17:56, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ועומאר? עומר פ. - שיחה 19:16, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה ליודעי ח"ן[עריכת קוד מקור]

מה שמו של היישוב בישראל אשר הוא המרוחק ביותר מכל ישוב אחר? אני די בטוח שמדובר על מצפה רמון. האם זה אכן כך? 82.81.95.19 17:47, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

השאלה קשה מדי. צריך לקחת בה בחשבון את כל היישובים מכל הסוגים, כולל הבלתי מוכרים והמאחזים והשד יודע מה עוד. אני מציע לבדוק מי היא העיר הרחוקה ביותר מכל הערים האחרות. עִדּוֹ - שיחה 19:34, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
פעם שמעתי שמדובר באחד הישובים בערבה, אבל לא הצלחתי למצוא אותו במפה.--גמדקנאי - שיחה 03:03, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

זיהוי קטע מוזיקלי[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,
זה קישור אל מופע הזיקוקים ב-Disneyland Paris
יש שם קטע שמתחיל להתנגן מדקה 3:42.
אשמח אם תוכלו לזהות עבורי את הקטע ולומר לי מאיזה סרט של דיסני זה או איך נראה הקטע.
תודה רבה --84.229.28.209 17:52, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

זה מהסרט מכושפת. בקטע "Enchanted Suite" תוכל למצא אותו מהדקה 2:45 עומר פ. - שיחה 19:10, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
תודה רבה! :) --84.229.28.209 22:57, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על גלידות מים וחלב[עריכת קוד מקור]

קראתי בערך גלידה שנהוג להוסיף מים במקום חלב לעיתים, אבל אם נוסיף הרי שברור שהגלידה תהיה מלאה בקרחונים קטנים (במקרה הטוב). מה היתרון בהוספת חלב\מים, וכיצד מתחמקים מבעיית הקפיאה הנמוכה של המים בגלידה? Exx8 - שיחה

אותו פתרון כמו בייצור גלידות על בסיס חלב - ערבול מתמיד תוך כדי ההקפאה. שרבט, למשל, אינו מכיל חלב כלל.

לא לגמרי קשור - מסתובבת אגדה בקיבוצים על רפת שטרמוסטט החלב התקלקל במיכל האגירה ובחליבת הבוקר גילו במיכל 10,000 ליטר גלידה. בזכות הבוחשים.

על נירוטיזם ו-IQ[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

על גלים נגדיים רמקולים ואקוסטיקה[עריכת קוד מקור]

אז ככה, הורדתי שיר והחלטתי "להתעלל" בו קצת. מחקתי את אחד מהצ'אנלים של השיר (הימני נראה לי), שכפלתי את השני, מן ההעתק הפכתי את הגלים (כך שיווצרו גלים שחיבורם עם הגלים המקוריים אקבל את הערך 0). הכל הלך לפי התיאוריה כאשר כיוונתי את שני הצ'אנלים לרמקול אחד(כמצופה הייתה דממה), אך לאחר שכיוונתי כל אחד לרמקול אחר, אמנם היה הבדל מינורי מהשיר המקורי, אך כמעט בלתי מורגש. חשוב להזכיר שמדובר בעוצמות ביתיות, ושהרמקולים לא רחוקים זה מזה (בערך 30 ס"מ). השאלה היא מדוע לא שמעתי קול חלש בצורה ניכרת (אני מגדיר חלש כ-30% פחות מהעוצמה המקורית), ובמקום זאת כמעט ולא היה הבדל בשמיעה? Exx8 - שיחה

אם אני מבין נכון את המערכת שלך אז תיאורטית רק בנקודות שבהם המרחק משני הרמקולים הוא בדיוק זהה אמור להיות שקט, אבל בשביל זה צריך גם שהגלים יהיו קוהרנטים וקשה לי להאמין שזה יקרה בשני רמקולים. ירון ק. - שיחה 09:30, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
דווקא נראה לי שלא תהיה בעיה של קוהרנטיות. סביר שיהיה הפרש מופע קטן קבוע בין הרמקולים שנובע מההבדל באורך של הכבלים שלהם, וגורמים אלקטרוניים נוספים. נסה להצמיד את הרמקולים זה לזה ולעמוד רחוק מהם.--גמדקנאי - שיחה 16:41, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
וגם אז, צלילים גבוהים יושפעו פחות מצלילים נמוכים. דרך אגב, אני לא חושב שלאורך הכבלים אמורה להיות השפעה, בהתחשב בזה שהמתח מועבר במהירות האור. --אלעזר - שיחה 14:20, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
לגבי אורך הכבלים, זה תלוי במהירות החבורה. אני לא זוכר מהי מהירות החבורה עבור כבלים כאלה ותדרים כאלה, אבל היא בוודאי גבוהה מאוד (לא מהירות האור). יש מקרים שבהם אורך הכבלים משפיע.--גמדקנאי - שיחה 00:39, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

מבקש מידע[עריכת קוד מקור]

אם שינינו מידע גנטי (נגיד הוספנו או החסרנו גן מסויים) בתוך תא בגוף. מדוע הגוף ימשיך לפעול במתכונתו הגנטית הרגילה (לפי שאר מליארדי התאים), ולא לפי התא החדש הזה?. האם הגוף הולך לפי "רוב"? (מליונים נגד אחד = הולכים לפיהם). המון תודה. 79.176.25.32 04:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

כל תא פועל בנפרד לפי הגנוטיפ שלו ולפי השינויים שהוא עבר בהתמיינות לתא מסויים. בסך הכל פעולת כל התאים (שפועלים כל אחד לעצמו) מתוכננת ומתוזמרת לפעילות האורגניזם הגדול. אם תא אחד יפעל אחרת מהדרך שהוא אמור לפעול, אז מדובר בבעיה מקומית שאין לה כל השפעה על הגנוטיפ של יתר התאים. כמובן שפעולתו החריגה יכולה להשפיע על סביבתו, בין היתר באינטראקציה שלו עם סביבתו. במציאות זה קורה כל הזמן, ולגוף מנגנונים שלרוב פועלים בהצלחה לחיסול תאים סוררים. יוסישיחה 08:39, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
אם כל תא פועל על פי הגנוטיפ שלו, ולכל התאים אותו גנוטיפ בדיוק; אז איך תא שנמצא בקרקפת יודע שעליו להצמיח שיערת ראש ולא יד?, ואיך תא שמצמיח יד יודע שעליו להצמיח יד ולא רגל?.

תודה.

מכיוון שתאים מתמיינים לסוגי תאים ספציפים. ההתמיינות נעשית בהשפעת כוחות פיזיקלים וכימים. ע"ע התמיינות תאים והערך האנגלי הרחב הרבה יותר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:54, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

פוטנציאל בתר-סינפטי[עריכת קוד מקור]

מדוע שפוטנציאל פעולה בתר-סינפטי יחוסל (Terminated) על ידי Re-uptake?

השאלה המקורית; At most synapses, post-synaptic potentials are terminated by; 1.iconic flow 2.Re-uptake

אולי לא הבנתי את השאלה.

אני חושב שהכוונה היא שהשינוי שמחולל הנוירוטרנסמיטור בפוטנציאל הפעולה הבתר סינפטי מפסיק להתרחש לאחר שהנוירוסטרנסמיטור נספג בחזרה ע"י החלק הקדם-סינפטי. ע"ע ספיגה חוזרת (מערכת העצבים). יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
אבל הוא לא שאל מה הפירוש. הוא שאל מדוע זה קורה. ובכן, התשובה היא שליצורים שיש להם כזה מנגנון של ספיגה מחדש של נוירוטרנסמיטור היה יתרון הישרדותי על פני אלה שלא. כעת צריך לחפש מודל בתורת המשחקים האבולוציונית שמסביר את היתרון הזה או דגם מנוירוביולוגיה שמבהיר את היתרון בצורה כה ברורה עד שהמודל הופך מיותר. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 19:22, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
הסיבה לקיום תהליך ה- RE-UPTAKE בסינפסה אינה קשורה באבולוציה אלא בכח חזק וחשוב אחר - חסכנות. הטרנסמיטור נספג בחזרה לתוך סיב העצב הפרה- סינפטי כדי:
  • להפסיק את פעולתו כאשר כבר אין בה צורך, בצורה הפשוטה והחסכנית ביותר.
  • להשתמש בעתיד באותו חומר כימי, שימוש חוזר בגירוי העצבי הבא (תהליך פשוט של מיחזור). ד"ר --וידנפלד - שיחה 11:27, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

וורונסקיאן[עריכת קוד מקור]

יש לוורונסקיאן איזה שימוש אחד במד"ר שאני לא מבין.

נתון שלמד"ר הומוגנית מסדר 2 יש פתרונות . מצא את המד"ר.

אז מה שעושים זה . השאלה היא למה זה מה שנותן לי את המד"ר?

תפתח עכשיו את הדטרמיננטה בדרך המקובלת ותקבל משוואה עם הנעלמים שהיא המשוואה הרצויה. למה זה עובד? כי כידוע מאלגברה לינארית דטרמיננטה מתאפסת רק כאשר וקטורי השורות תלויים לינארית. לכן y יאפס את המשוואה אם ורק אם הוא צירוף לינארי של (שכמובן חייבים להיות בלתי תלוים כדי שזה יעבוד). כלומר מרחב הפתרונות של המשוואה נפרש על ידי שני הפתרונות הרצויים. דניאל ב. תרמו ערך 10:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

למה אחרי גילוח העור "שורף" קצת? למה מרגישים את זה גם אם מתגלחים עם מכונה?

למה מרגישים את זה בצוואר יותר מאשר בפנים?109.65.202.28 13:36, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

פיטריה , בכבוד
בין אם משתמשים בתער ובין אם משתמשים במכונה בסופו של דבר סכין מתחכך בעור, תולש שערות, ויש להניח שלפעמים הוא גם עוקר את שורש השערה או גורם חתכים זעירים בעור - לא מפתיע שזה גורם לגירוי. 94.159.211.125

מה ההפיך מ"לצאת מהארון"[עריכת קוד מקור]

אם מישהו היה הומוסקסואל והפך להיות הטרוסקסואל, איך קוראים לתופעה הזאת? לא צריך להתחיל להסביר לי "אדם נולד עם נטיות והם פשוט נחשפות אחרי תקופה" או כל מיני דברים בסגנון. אני רק שואל על מינוח. מה ההפיך מ"לצאת מהארון"?

לחזור לארון.

אין מינוח הפוך ל"לצאת מן הארון". היציאה היא צעד בלתי הפיך. עִדּוֹ - שיחה 19:19, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
למה בלתי הפיך? אם מישהו נחשב לסטרייט הוא יכול להתגלות כגיי, אבל לא להפיך? למה? ההפיך ל"לחזור בתשובה" לזה "לצאת בשאלה". למה פה אין צד הפוך? 109.65.202.28 19:43, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
יציאה מהארון אינה "הפיכה להומו". הומו שיוצא מהארון הוא הומו שמספר לכולם שהוא הומו. הומו בארון אינו סטרייט, אלא הומו שלא מספר לאף אחד שהוא הומו. לכן, אי אפשר לחזור לארון, כי ברגע שמישהו סיפר לכולם שהוא הומו הוא לא יכול לגרום להם לשכוח את זה. בלנק - שיחה 00:13, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
ואם מישהו נחשב להומו בעיני רבים( מסיבה כלשהי, לא נכנס כרגע). והוא חושף את עצמו כסטרייט. איך יקראו לפעולה? גם "לצאת מהארון"? 79.178.209.50 09:40, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
זה לא מצריך אומץ מיוחד וכנראה שגם לא אמין יותר מדי, ולכן אין לזה מונח מקובל. --אלעזר - שיחה 02:27, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

ויזה לגרמניה[עריכת קוד מקור]

תייר ישראלי שמגיע לגרמניה לשבוע-שבועיים, לא צריך ויזה, נכון? 82.81.95.19 19:55, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון. אם לא מדובר בנסיעה לשם עבודה, כמובן. --ג'יס - שיחה 19:57, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

מה התועלת ממבחן האינטגרל?[עריכת קוד מקור]

יש את מבחן האינטגרל ברשימת מבחני התכנסות לטורים. אבל אין את מבחני התכנסות לאינטגרלים. וכל עוד לא יודעים איך מתנהג האינטגרל המוכלל, המבחן לא מועיל. אז לפי מה יודעים אם האינטגרל מתכנס או מתבדר? 79.183.206.90 21:26, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה בערך אינטגרל לא אמיתי מבחנים להתכנסות אינטגרל. ראשית המבחן שימושי כדי להעביר כל מיני תוצאות מאינטגרלים לטורים. למשל מתכנס כאשר מתכנס, שזה כאשר . לרוב מבחן האינטגרל מועיל כאשר קל למצוא לפונקציה פונקציה קדומה. דניאל ב. תרמו ערך 23:32, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אתם יכולים במהדורה הבאה גם להסביר את מבחן השוואה הגבולי? הוא לא מנוסח ברור. מה זה "המצב זהה לזה של הגרסה הראשונה, בהיפוך תפקידי הסדרות."? --79.183.202.180 10:07, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שיניתי את הנוסח. דניאל ב. תרמו ערך 10:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

תרפיית אור לבעיות שינה[עריכת קוד מקור]

שלום, אני רוצה לברר למעשה שני דברים; 1.שמעתי שניתן לטפל בבעיות שינה עם אור, הייתי רוצה לדעת על השיטה מהפן המדעי שלה. 2. שמעתי שאור ירוק חלש מרדים או מאיץ הירדמות, בכלל, הבנתי שצבע ירוק מרגיע. אולי אבולוציוני. אז תודה רבה.

היפנוזה, זיוף או אמת?[עריכת קוד מקור]

לאחר שקראתי את הערך היפנוזה, עדיין לא הבנתי, האם מדובר בטיפול אמיתי או אמונה תפלה?Exx8 - שיחה

טיפול אמיתי, אבל הקולנוע אוהב להציג אותו בצורה שגויה או להגזים את השפעתו. בלנק - שיחה 02:02, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

טקיטאלי או טסיטאלי?[עריכת קוד מקור]

אני בעד להגיד טסיטאלי (Tacital), אך פגשתי מישהי שמתעקשת להגיד "טקיטאלי". אולי הטעו אותי ואכן אומרים טקיטאלי, היתכן?. תודה.

לדעתי זה בכלל "טקטי". . . בלנק - שיחה 12:58, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
לפי ההקראה של גוגל טרנסלייט אתה צודק. --אלעזר - שיחה 02:26, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
מי צודק?. אנא ציין.
"טסיטאל". --אלעזר - שיחה 14:18, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

"צל גופי הארוך, וצילך הקצר לצידו" - אולי בוצע ע"י רן ונמה. מי מכיר מי יודע? 10:50, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אינני מכיר אך על פי חיפוש קצר מדובר כנראה באחד משיריה של נחמה הנדל.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:19, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
תודה, "נמה" מהצוות רן ונמה היא נחמה הנדל. שנילי - שיחה 14:20, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
אני יודע, הכוונה שלי הייתה שהיא כתבה את זה.לכן זה צריך להופיע באחד מהאלבומים או אוספים שלה.נסה לחפש שם.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שביתת שחקני ה-NBA[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי למה כדורסלני ה-NBA שובתים כל כמה שנים? הרי הם מקבלים משכורות עתק. תומר - שיחה 13:14, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון שהם מקבלים משכורות עתק, אבל לחמדנות אין סוף. קיצוץ (כמו שמקווים לעשות) יפגע בכיס האישי של הכדורסלנים בכמה מיליוני דולרים בשנה, והם פשוט מעדיפים להרוויח עוד מתוך ההבנה שבסופו של דבר יגיעו לפשרה שתיהיה טובה להם כי ה-NBA לא יוכל להתקיים בלעדיהם ואילו הם כבר עשו את הכסף שלהם ויכולים לעבור במקרה הכי גרוע לעבור לאירופה (שמה יקבלו יותר נמוך, אבל כמו שכבר אמרתי קודם הם את הכסף שלהם כבר עשו) SharpImpact - שיחה 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שדה מגנטי של מטען נע[עריכת קוד מקור]

יש את הנוסחה של שדה חשמלי של מטען: .

מה הנוסחה של שדה מגנטי של מטען נע? תענו בבקשה, זה חשוב. 79.181.212.7 13:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

גאומטריה דיפרנציאלית בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

שאלה שאני לא מבין- יש לי גליל טעון אחיד המסתובב במהירות קבועה ( נתון ). אני מחלק את הגליל לטבעות. איך אני יודע מה המטען הכולל על טבעת?

אני רוצה להגיע לתוצאה שהזרם בטבעת נתון על ידי . ידוע לי הקשר . בשביל זה אני צריך לדעת מה המטען בכל טבעת. אני עובר מצפיות משטחית לאורכית: ומשם מחשב את המטען הכולל בטבעת . ואם אני מציב את זה בנוסחה השניה שכתבתי אני מקבל וזה לא מסתדר מבחינת היחידות. וזה לא מסתדר אפילו מבינת היחידות (כל הנוסחאות לפני זה כן).

מה אני עושה לא נכון? ויותר חשוב איך נכון? 79.181.212.7 14:39, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

דווקא זה כן מסתדר מבחינת היחידות. צפיפות משטחית, כפול רדיוס בריבוע, כפול מהירות זוויתית (שזה אחד חלקי זמן). אבל מה משמעות ה"טבעת" הזו? emanשיחה 14:46, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
נגיד לחשב שדה של הגליל לאורך צירו. זה לא מסתדר לי עם הנוסחה של , כלומר היא לא בסדר, זה אמור להיות עם R בריבוע( כנראה טעות בספר).
בנוסחה הזו באמת היחידות לא בסדר. אבל מה שעשית לא יעזור לך, כי הטבעת לא דקה. מה שאתה צריך זה טבעת דקה, ושם תקבל שהזרם שלה הוא . emanשיחה 15:05, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
ונראה לי שהטעות שלך היא ב . לא מובן לי איך הגעת לדבר כזה. emanשיחה 15:07, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
בשביל להגיע מציפות משטחית לאורכית, יש לכפול באורך, לא? אני רואה עכשיו שזה קצת דפוק שכפלתי ברדיוס, אבל לא חשבתי על ששום אורך יותר טוב. אז איך הייתי אמור לפעול מלכתחילה? אני אגדיר- המטרה שלי היא למצוא שדה מגנטי לאורך צירו של גליל חלול אינסופי שטעון משטחית. אני יודע שהנוסחה לשדה מגנטי במרכז טבעת היא . אני רוצה לחלק את הגליל לטבעות דקות ולסכם. 79.181.212.7 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
אבל צריך לכפול באורך הנכון, שפה הוא dz. ועכשיו תסלח לי, אני מתחיל להתארגן לתזוזה להפגנת המיליון (אני צריך להגיע מרחוק). emanשיחה 15:42, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אם כבר, האם מותר לכתוב דבר כזה: - שים לב לזה שיש d רק בצד אחד של המשוואה. האם זה תקין? 79.181.212.7 15:02, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

לא ממש. ואגב, הנושא הזה הוא לא "גיאומטריה דיפרנציאלית". שם יש דברים הרבה יורת מפחידים. emanשיחה 15:03, 3 בספטמבר 2011 (IDT)
איך לא? אז איך היית מגדיר את זה? בחדו"א לא מלמדים דברים כאלה( שם אנו מתעסקים עם כל מיני משפט סטוקס, גרין ופרמטריזציות. פה זה פשוט לא הולך). 79.181.212.7 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

מדוע 1 לא ראשוני?[עריכת קוד מקור]

1 עונה על כל הדרישות של מספר ראשוני: הוא לא מתחלק באף מספר פרט לעצמו ול-1. אם כך, מדוע הוא נחשב כ'ניטרלי'? Exx8 - שיחה

יש הרבה מאוד סיבות לא להגדיר את 1 כראשוני (כמו שיש הרבה מאוד סיבות לא להגדיר חלוקה באפס על אף שזה בהחלט אפשרי). למשל זה ידפוק את המשפט היסודי של האריתמטיקה שיש לו חשיבות לביסוס כל תורת המספרים. אם 1 היה ראשוני אז לא ניתן היה להגיד שכל מספר ניתן לפירוק כמכפלת ראשוניים בדרך אחת בלבד, כי אתה יכול להוסיף למכפלה כמה אחדות שבא לך וזה ייחשב ייצוג שונה. עוד דוגמה היא שזה ידפוק את המשפט השימושי שראשוני אחד לעולם אינו מחלק ראשוני אחר. באופן עמוק יותר, 1 הוא איבר הפיך בחוג המספרים השלמים (יחד עם -1) שהוא תחום שלמות. באופן כללי איברים הפיכים מתחלקים בכל איבר ולכן להכליל אותם במניין הראשוניים מרוקן את הכוח של המושג מתוכן. דניאל ב. תרמו ערך 21:59, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שאיפות לאומית של המאורים?[עריכת קוד מקור]

האם למיעוט המאורי יש שאיפה לאומית למדינה? Exx8 - שיחה

שאלה למומחי ירושלים סקרנים[עריכת קוד מקור]

בשכונת טלביה, ברח' ז'בוטינסקי מס' 19 בירושלים (הנה תמונה) יש בניין יפה ומטופח, מואר באור נגוהות בלילות, מוקף גדר גבוהה ושאר ציוד שמירה ואבטחה. בחנייה חונה רכב עם לוחית רישוי קונסולרית (CC), אבל על הבניין אין אף סימן לזהות הדייר שבו - לא שם ולא שלט, וגם לא דגל. מה זה? זו קונסוליה זרה? ואם כן, למה היא כל כך מתביישת בזהותה? ‏Harel‏ • שיחה 23:06, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

[1], ראית איך מיזמי הגלאם הירושלמים משפיעים עלי? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:04, 4 בספטמבר 2011 (IDT)
תודה, תומר, אבל די ברור לי שהיום זה לא מלון דירות. מישהו ירושלמי יודע? ‏Harel‏ • שיחה 09:52, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
אולי זה רק מעון הקונסול. אמנון שביטשיחה 18:17, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
מפת כיוונים. אדום = ימין.
ראה גם File:Driving standards historic.svg

האם יש ערך שבו מופיעים כיווני הנסיעה בכל מדינות העולם? אביתר ג'שיחהתרומות • ה' באלול ה'תשע"א • 00:40, 4 בספטמבר 2011 (IDT).

יש את הערך en:Right- and left-hand traffic עם הסברים. שמוליק - שיחה 00:49, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אקסטזי וחום?[עריכת קוד מקור]

מדוע חום הגוף עולה לאחר שימוש באקסטזי? Exx8 - שיחה

היכן ומתי העדות הראשונה להחייאה?[עריכת קוד מקור]

עיינתי בערך החייאה ולא הצלחתי להבין זאת.

כשאני אומר החייאה אני מתכוון בעיקר לעיסויי לב, מתי נודע לראשונה שעיסוי הלב בעצם מחייה. תודה 95.35.109.37 03:59, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

ריח של חם[עריכת קוד מקור]

למה כשמחממים משהו( לא אוכל!), אז יש ריח אופייני? מאיפה הוא בא?

מהמתכת ומידיות הפלסטיק שתחממות. איש השלג - שיחה 17:20, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

סטיות מבחן ה-IQ[עריכת קוד מקור]

קראתי בערך "אינטליגנציה" שהיא מכלול היכולות של בן אדם להתמודד עם בעיות. אם כך, מבחני ה-IQ עושים עוול גדול, היות שהם בוחנים במקרה הטוב רק כ-6 מהיכולות הללו, דבר שלא משקף בהכרח את שאר היכולות של הבן האדם, וקביעה האם הוא אידיוט או חכם. נכון, יש את "גורם G", אך זה בערך לעשות בספורט מבחן מתח ולתת עליו את הציון בריצה. אם כך, כיצד הדוגמים, אם בכלל, מתייחסים לסטיות הללו (שיכולים לדרג בצורה לא שקולה ומגמתית אנשים)? Exx8 - שיחה

מרשם אוכלוסין רומאי בירושלים של ימי בית שני[עריכת קוד מקור]

האם נשאר משהו מהרשימות האלה?. תודה.

מה זה בכלל מזכיר שני???[עריכת קוד מקור]

עכשיו, כשהיחסים עם טורקיה ירדו לרמת מזכיר שני, אולי יש מישהו שיכול (ויודע) להרים את הכפפה ולעשות ערך על רמות של נציגות דיפלומטית? אני לא מצאתי שום מקום שמסביר מה הדרגות השונות. Ophirh22 - שיחה 18:41, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

זה נראה קצת כמו תת סגן העוזר לממלא מקום מחזיק המטרטר של ועד הבית :) גילגמש שיחה
וקצת יותר ברצינות, תוכל למצוא en:Diplomatic rank הסברים לא רעים. דרג של מזכיר שני הוא אכן דרג נמוך למדי. מקובל שאם מדינות אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים בדרג של שגרירות, הדרג החלופי הוא של צירות (ציר הוא כאן minister בערך באנגלית). מתחת לשגריר ולציר פועלים יועצים ומזכירים בסדר יורד של בכירות דיפלומטית. Chargé d'affaires זה כבר משהו אחר, דרג שמתקיים בהיעדרו (הזמני, גם אם לעתים מכוון) של השגריר. ‏Harel‏ • שיחה 10:06, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
נדמה לי שארנסט פום ראט היה מזכיר זוטר, אולי שני. Nachy שיחה 10:08, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
הוא למעשה היה עובד זוטר למדי במשרד החוץ הגרמני, שטרם צורף סופית לשירות החוץ, ולכן כיהן בתפקיד של מזכיר זוטר בשגרירות. גם כשהיחסים הדיפלומטיים בין שתי מדינות מתקיימים בדרג של שגרירות, ישנם דיפלומטים נוספים בשגרירות (במיוחד בשגרירויות גדולות) בדרגים שונים. כך למשל בשגרירות ישראל בגרמניה יש מן הסתם מזכיר ראשון ומזכיר שני ומזכיר שלישי, ואף יותר מאחד בכל אחד מהדרגים. ‏Harel‏ • שיחה 10:11, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה רוצה להגיד לי שהוא הועסק ללא מכרז?! עידושיחה 10:22, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
סידרו לו ג'וב במרכז הליכוד. ‏Harel‏ • שיחה 10:23, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
הראל, תודה על הלינק. Ophirh22 - שיחה 00:35, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

הוכחת המשפט היסודי של החשבון האינטגרלי[עריכת קוד מקור]

האם אין אפשרות להוכיח את המשפט בהסתמך על העובדה שאם פונקציה גזירה בנק', יש לה קירוב לינארי? נניח שנתונה פונקציה קדומה G ונגזרתה g. הגזירות של G פירושה שהגבול של ΔGi/Δxi כש-Δx שואף לאפס שווה ל-g, וממילא הגבול של ΔG/Δx * Δx כש-Δx שואף לאפס (הגדרת השטח מתחת לגרף g) הוא ΔGi, וסכימה של כל ה-ΔGiים נותנת את ΔG=G(X)-G(A. 94.159.216.132

האם זה אפשרי להשתמש בבושם כתחליף לחומר חיטוי?[עריכת קוד מקור]

האם אפשרי להשתמש בבושם כתחליף לחומר חיטוי לפצעים וכו'? 109.253.100.134 23:13, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אין שום דבר אחר, אז כעקרון כן. הבושם מבוסס על אלכוהול אז כעקרון אפשר. גילגמש שיחה 23:29, 4 בספטמבר 2011 (IDT)
קשה לי להאמין שאפשר להיות בטוח שאין שם גם חומרים שעלולים להיות רעילים או מזיקים. --אלעזר - שיחה 02:25, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
עד כמה שידוע לי בבושם אין חומרים רעילים ואפשר לשתות אותו. אפטר שייב למשל הוא סוג של בושם ומשתמשים בו לחיטוי הפנים אחרי גילוח. גילגמש שיחה 13:46, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
ייתכן שהכהל שבבשם אינו אתנול טהור ויש בו מתנול שהוא רעיל. 94.159.216.132
זה אכן יכול להיות, אך לדעתי, בדרך כלל אין בו מתנול. גילגמש שיחה 10:16, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

למה הכלל הנשי אוהב להתלבש צמוד?[עריכת קוד מקור]

הכלל, או לפחות הרוב. אני מתאר שזה פחות תרבותי וקשור יותר למבנה המוח. מה דעתכם?. מה המחקר מראה?.

לא יודע על מה הטענה שלך מסתמכת, ואתה לוקח את הדיון שהיה למעלה על אבולוציה לקיצוניות לא סבירה. למקרה שהשאלה שלך רצינית: לבוש צמוד מדגיש את מבנה הגוף, ומבנה הגוף הנשי (באופן כללי) נחשב ליפה וגם מושך את בני המין הגברי. טריוויאלי לחלוטין ואין קשר מיוחד למבנה המוח יותר מכל דבר אחר שאנשים עושים בכל הקשר שהוא. --אלעזר - שיחה 02:24, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
הלבוש משתנה לפי תרבויות ותקופות. הכללות כמו שיש בשאלה אינן נכונות. גילגמש שיחה 13:44, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
מזכיר את דיברי הרבר, לא, אין שום קשר, כפי שמצויין לעיל הלבוש משתנה לפי תרבויות , תקופות, אופנות, ארצות ועוד. Nimrod333 - שיחה 10:26, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

אינטליגנציה רגשית[עריכת קוד מקור]

קראתי על ה-EQ, ולא כל כך הבנתי כיצד ביטחון עצמי, קשור באופן ישיר ליכולת לפתור בעיות בצורה יעילה. באיזשהו מובן, זה בכלל לא מתייחס להגדרה של האינטליגנציה. אם כך, פרט לפתרון בעיות ויכולות ניבוי במערכת חברתית משתנה, וגם יכולת לקרוא את מעשיו של אדם ורגשותיו אני לא מבין מה הקשר בין EQ לאינטליגנציה? Exx8 - שיחה

הייתה לי פעם עובדת שלא הייתה טיפשה, באמת שלא, היא הצליחה להבין דברים טכניים במהירות. אבל כאשר הייתי נותן לה משימה ולו הקטנה ביותר היא הייתה נרתעת ממנה, ואם היא מנסה ומתקשה מעט, היא פשוט מוותרת ולא יעזור שום דבר, אפילו אם אני אראה לה שזה אפשרי. המקרה הקיצוני היה כאשר נתתי לה לארגן דברים בתוך ארגז והיא לא הצליחה, וזה לא כי זה היה בלתי אפשרי או בגלל שהיא טיפשה, כמו שאמרתי היא לא טיפשה, אבל אחרי נסיון אחד היא פשוט ויתרה ואפילו כאשר נתתי לה את הפתרון (להוציא הכל מהארגז ולארגן מחדש) היא לא הסכימה לנסות. אז כן, בטחון עצמי חשוב מאוד ליכולת פתרון הבעיון של האדם, אם האדם לא מאמין שהוא יוכל לעשות משהו, עצמאית הוא לא יוכל לעשות זאת, הוא יצתרך תמיכה אסרטיבית בשביל זה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:26, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

מקור הקריאה הקצבית "העם, דורש, צדק חברתי"[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מחאת האוהלים#מקור הקריאה הקצבית "העם, דורש, צדק חברתי" 17:01, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה - נוירונים[עריכת קוד מקור]

נניח שנוירון פלוני ונוירון פלמוני ירו לנוירון ג'. הראשון מעורר, והשני מעכב. נוירון ג' שהוא נוירון מעורר קיבל את שני המסרים ה"סותרים" משני הנוירונים. הוא עשה בין המסרים אינטגרציה ולכן שלח את המסר המתקבל השלילי (מעוכב יותר) לנוירון ד'. נוירון ד' הוא נוירון מעורר. המסר שקיבל מנוירון ג' הוא מסר מכוכב במעט (הרי בל נשכח שמדובר במסר שמורכב מאינטגרציה בין מסר מעוכב למסר מואץ). המסר המאוחד שהגיע לנוירון ד' -> האם יישאר באותו מתח אינטגרטיבי?. האם יתעלה מיתחו (המתח שלו) (מתוקף העובדה שנוירון ד' הוא מעורר)?.

תודה.

רשת ב' ללא מיקרוסופט[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

חשקה נפשי להאזין לריאיון שהתקיים ברשת ב' לפני שעה קלה, אך איני רוצה לטנף את המחשב בנגן המדיה המשוקץ של מיקרוסופט. כיצד ניתן להאזין לתכניות שלהם אחרת? ליאור ޖޭ • ו' באלול ה'תשע"א • 10:07, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

http://www.my-music.co.il/station/reshet_beit ‏ --MT0 - שיחה 21:00, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

למה אמריקאים לא מאמינים לממשלה?[עריכת קוד מקור]

לא הייתי בארה"ב, ואני שופט אותם לפי ערכי התרבות שהם מפיצים לעולם.

שמתי לב לתופעה מאוד מדאיגה. המילה "רשויות" היא בעלת הקשר שלילי מאוד. היא תמיד מרמזרת על פגיעה בזכויות האדם ועל התעלמות הצרכי הציבור והמוסר. דוגמאות ידועות- סדרות תיקים באפלה- הרשויות ידועות דברים מסתוריים על חייזרים, תופעות על טבעיות וכדו' ומתעסקים בהסתרת המידע מהציבור הרחב. הספר Firestarter של סטיבן קינג מראה ארגון צבאי-מדעי סודי שמשתמש בשיטות אנטי-מוסריות בכל מקום( כולל רצח, ניסויים בבני אדם, כליאה ללא משפט וכו') במטרה להגן על המדינה. אני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות בהם הממשלה מוצגת כמסתירה מידע מהציבור ופוגעת בזכויותיו( כמעט חצי מהסרטים שבהם יש תופעות על-טבעיות בארה"ב, מגיעים הרשויות ומטילים הסגר על האזור).

אז למה במדניה שמציגה את עצמה כמשטר חופשי בעולם יש כזה אי-אמון בממשלה? למה "רשויות" זה מילה נרדפת ל"שקרנים"? 79.181.213.246 12:08, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מציע שתלמד על העם האמריקאי ממקורות קצת יותר אמינים מסדרות טלוויזיה. גילגמש שיחה 13:43, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
השיטה הכי טובה ללמוד על אוכלוסיה היא לפי האומנות וערכי התרבות שלה. כך אפשר ללמוד על חשיבה אופיינית של האנשים שיצרו את אותם היצירות. 79.181.213.246 20:07, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
אם יורשה לי לחרטט באותו הלוול. אולי אפשר ללמוד מזה על חשש ילדותי מסמכות או על דרך התמודדות עם פחד בוגר מכוח כמעט בלתי מוגבל (של ארגון ממשלתי ביחס לאזרח בודד) או סתם קיטור בריא על רשויות המיסוי והגביה, השוטרים שנותנים דוחות, והחיילים שלא משתפים בסודות שלהם. לרוב מדובר בחוויות של אובדן שליטה וכאוס מבחינת הדמויות, וארגונים עתירי כוח הם יופי של דאוס אקס מכינה לצרכים עלילתיים. אני לא יודע אם יצירות של בידור הם מכשיר טוב ללמוד על אוכלוסיה, אני כמעט בטוח שההתמקדות שלך בקבוצה קטנה מאד של יצירות מתוך הכלל גורמת להטיה בפרשנות שלך. מצפיה בסדרה הבית הלבן אפשר ללמוד שהציבור האמריקאי מעריץ את אנשי הממשל ורואה בהם דמויות כמעט על-אנושיות, מצפיה ברן וסטימפי אפשר ללמוד שהם אובססיבים להפרשות גוף קולניות. יוסישיחה 21:05, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
בכמה מקומות כבר ראית את הFBI בתור ה"חברה הטובים"( כמובן שיש. אבל זה מיעוט)? ברור שאי אמון נובע מכך שאזרח מרגיש חלש כנגד הממשל, אבל אגדות כמו אזור 51 זה באמת קצת מוגזם. הממשלה מסתירה מהאזרחים שלה את התגלית המדעית הגדולה בכל הזמנים. או הרעיון שאינטרנט זה פויקט של הממשלה שמטרתו לעקוב אחרי כל אזרח ואזרח. שאל נדבר על בימוי הנחיתה על הירח. אם ינסו לדחוף דברים כאלה בארץ זה בעיקר יצחיק. בארץ יכולים להאמין ששמעון פרס הוא המזמין המסתורי של רצח רבין, אבל חייזרים ברפא"ל? 79.181.213.246 21:58, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
דווקא זו בהחלט תופעה ידועה בארה"ב, ומקורה בעצם בכך שהמדינה קמה במרד נגד השלטון הבריטי. emanשיחה 21:30, 5 בספטמבר 2011 (IDT)
זה קשור גם לאתוס האמריקני הקפיטליסטי והאינדיבידואלי. אצל אמריקנים רבים יש נטייה לצמצמם את התערבות הממשל המרכזי בחייהם למינימום. 94.159.216.132

איך אומרים כלב גז באנגלית?[עריכת קוד מקור]

מילא שאין לנו ערך על כלב גז בעברית, אבל מה המונח המקביל באנגלית? בתודה, ליאור ޖޭ • ז' באלול ה'תשע"א • 17:40, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

Gas burner

ראה תמונה:: http://www.shutterstock.com/pic-1677612/stock-photo-workers-preparing-a-road-for-a-new-tar-layer-by-using-a-gas-burner-and-rake.html

כמה שאלות בנוגע לחשמל ואנרגיה[עריכת קוד מקור]

שלום, יש לי כמה שאלות: 1)האם ניתן ע"י מקור כח שהוא גנרטור שנטען ע"י תאים פוטואלקטרים(או באופן רגיל מתחנת חשמל) להזרים חשמל באוויר ע"י העברת שדות חשמליים\כח מגנטי מסויים למקור אחר שיש בו מוליך (ראיתי בטלויזיה מתי שהוא שהצליחו להדליק טלויזיה מרחוק ע"י שדות חשמליים מסויימים משהו שמזכיר את טסלה)? 2)כמה וולט צריך מדחף של מסוק למשל בשביל התעופה שלו וכמה מדחף של מסוק יכול להרים או לתמוך משקל? 3)מה היא הנצילות חשמל שתאים פוטואלקטרים מגיעים לייצר בימיינו ? 4)האם יהיה אפשרי בעתיד ליצור רכב שכולו ממונע ע"י אנרגיה ירוקה הנטענת באותו הרגע למשל כמוזכר לעיל תאים פוטואלקטרים? או למשל להשתמש ברוח המתקבלת בזמן הנסיעה ? וכו' תודה ובברכה , Nimrod333 - שיחה 19:55, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

לא כל כך הבנתי את שאלותך:
1) "להזרים חשמל באוויר" הכוונה לתנועה של מטענים? הניצוץ שנגרם כשמחברים מעגל הוא דוגמה לכך, וגם ברק. לגבי הדלקת טלויזיה באמצעות שדות חשמליים, זה לא מסובך.
2) זה מאוד תלוי בגודל המסוק, אך מכיוון שוולט זה מידה של מתח חשמלי לשאלה בעצם אין משמעות, כמו לשאול כמה תפוזים צריך בשביל בננה.
3) ראה תא פוטו-וולטאי.
4)כן. ירון ק. - שיחה 16:46, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
לגבי הרוח המתקבלת בזמן נסיעה, אולי אפשר להפיק ממנה אנרגיה אך זה יהיה באופן זניח בלבד. זה קשור (כמובן) לחוק השני של התרמודינמיקה. לדוגמה, אם תציב טורבינת רוח על גג של רכב נוסע, אז לא רק שחלק מהאנרגיה של הרוח תהפוך לחום כתוצאה מחיכוך בציר של הטורבינה, אלא גם עצם ההצבה של הטורבינה מגדילה את שטח הפנים של המכונית, וכתוצאה מכך את הגרר, מה שיאלץ אותך להשקיע יותר אנרגיה בהאצה של המכונית לאותה מהירות. שבשבת הרוח בכתבה שאליה הפנה ירון תשמש לטעינה של מצברים בזמן העצירה ופחות בזמן התנועה. --אלעזר - שיחה 17:13, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
ירון הנכבד, אני ראיתי כבר את הערך המדובר על תא פוטו-אלקטרי אבל אני לא ביקשתי רמת ניצול במילים, ביקשתי במידות חשמל. לגבי המדחף של מסוק, שפועל ע"י מנוע כלשהוא לא?משהו חייב לתת אנרגיה לדחיפת המדחף(פרופלור). למה לא לדבר על וולט? אנא האר את עיניי. ובעיניי השאלה כמה תפוזים דרושים לבננה מאוד הגיונית. (:תודה ובברכה Nimrod333 - שיחה 20:30, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
בבקשה אם אפשר ממישהו הסבר על מדחפים של מסוקים וגם רמת נצילות של תאים פוטואלקטרים באופן מסביר ולא פשטני וכוללני. בברכה, Nimrod333 - שיחה 13:43, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

שטח אליפסה?[עריכת קוד מקור]

מהו שטחה של אליפסה?(כאילו הנוסחה?) Exx8 - שיחה

ראה בערך אליפסה, רמז: "שטח האליפסה נתון על ידי ". Poo - שיחה 21:25, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

כלב שחור. דמנולוגיה[עריכת קוד מקור]

שאלה בדמנולוגיה( בעיקר אירופאית). האם יש שד או מפלצת בדמות של כלב שחור (לא זאב)? יש את אדם-זאב, ויש חתול שחור, אבל שתיהם לא קשורים לעניין. אני מחפש משהו על כלב שחור גדול( יתכן שיכול לשנות צורה לאדם, אבל לא חייב) עם עיניים כועסות. הוא מופיע בספר אחד והייתי רוצה להבין אם זה יצור שהומצא על ידי הסופר או דמות מהפולקלור. 79.176.199.87 18:34, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

w:Black dog (ghost). דניאל תרמו ערך 19:01, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
בול. 79.176.199.87 19:31, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
האם הספר שבו הכלב מופיע, הוא כלבם של בני בסקרוויל? אביתר ג'שיחהתרומות • ט' באלול ה'תשע"א • 19:44, 7 בספטמבר 2011 (IDT).
נשמע כמו הארי פוטר והאסיר מאזקבאן. אריה ה. - שיחה 23:36, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

לא זה ולא זה. מסתבר שכנראה מדבור בכלב מצרי ולא אירופאי. ושמו בספר הוא שיבוש של "אסתס", שמו של כלב שחור שאם הזמן התמזג עם אנוביס. 79.182.215.10 08:38, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

מעוניין ליצור מערכת שעות במחשב[עריכת קוד מקור]

במה אני אמור להשתמש? יש לי Microsoft Excel\Access\Outlook\Bublisher\PowerPoint. תודה. 82.81.95.19 21:34, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

אוקיי. הסתדרתי. התשובה היא - outlook. 82.81.95.19 21:50, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה בגלים[עריכת קוד מקור]

אם נתנו לי גל אלקטרומגנטי מישורי . איך אני מוצא את קבוע הK של הגל? 79.181.199.44 22:11, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

אם יש דבר כזה, למה אין ערך קבוע ה-K של גל אלקטרומגנטי? עוזי ו. - שיחה 22:36, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
כל מי שלמד פיזיקה יבין מה התכוונתי. אין צורך להתחכם או להיות ציני. 79.181.199.44 23:13, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
יש מספר גל ווקטור גל שם אפשר גם למצוא את התשובה:
מכיוון שמהבחינה הזאת אין שום ייחוד לגל אלקטרומגנטי לא נראה לי שיש טעם לערך נפרד. ירון ק. - שיחה 23:05, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה יכול להסביר בבקשה לפי מה אתה רואה את זה? אני יודע שזה אמור להיות מהצורה . איך מהצורה שזה רשום פה אתה רואה ש? 79.181.199.44 23:13, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
הנוסחה המדוייקת היא (כמו שמופיע בערך שצוטט מעלי) . כלומר, אנחנו צריכים להשוות את הביטוי לביטוי . מההשוואה רואים את התשובה. emanשיחה 23:19, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
סליחה שאני מפגין חוסר הבנה, אבל אני לא מצליח לעקוב. אני יודע שמכפלה וקטורית בין K לR נתנה לי . איך מזה אני מוציא את הK?
79.181.199.44 23:45, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
זו דווקא מכפלה סקלרית, ואני מקווה שמהערך שם (ראה את "ההגדרה האלגברית") תוכל להבין. emanשיחה 23:51, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
האם וקטור לפי ההגדרה? 79.181.199.44 08:33, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
כן. emanשיחה 14:35, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
אגב, מה ואיפה אתה לומד שאתה שואל שאלות כאלה? emanשיחה 15:10, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה לא חייב להביך אותי יותר. אני יודע שזה שאלה פשוטה מדי. 109.67.217.107 09:51, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
לא רציתי להביך. מצטער. פשוט יש פה ערבוב של מצד אחד חומר יחסית מתקדם וברמה גבוהה, ומצד שני חוסרים בדברים בסיסיים, ולא כל כך ברור באיזו רמה ובהתבסס לע איזה חומר אפשר לענות. אבל כמו שנאמר בדיו אחר פה, אין הביישן למד. emanשיחה 16:56, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
הבעיה המרכזית הייתה שהמתרגל כנראה חשב שזה מובן מאליו ש . לי לקח זמן להבין זאת( וזה מן הסתם פותר את השאלה). 109.67.217.107 18:59, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

האם יש לנו 2 היפוקמפוסים, שתי תלמוסים וכו'?[עריכת קוד מקור]

במצגיי-מוח זה תמיד נראה כאילו יש לנו כפול 2 מכל מבנה. בצירוף העובדה שיש לנו 2 אונות, זה דיי נשמע הגיוני הגיוני. אמנם, שמעתי ממקור אחד שיש לנו רק מבנה אחד מכל סוג, ורק נראה כאילו הוא מחולק ל-2. אז מה בתכלס?

עיין בערכים הבאים : מוח, היפותלמוס. Nimrod333 - שיחה 20:32, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

אני אעיין, אך ברגע זה, אסתפק לקבל תשובה קצרה וחד משמעית, של; "לא"\"כן"\"כל מקרה לגופו", אם אפשר, תודה.

יש יותר משתי אונות. לא ברור מה זה וכו'. יש דברים שיש מהם 2 ויש דברים שיש מהם 1 או יותר מ-2. גילגמש שיחה 23:28, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

לימודי מגדר[עריכת קוד מקור]

מדוע לימודי מגדר עוסקים כלכך הרבה בנשים ופמיניזם?. למה העיסוק בגברים וגבריות קלאסיות הוא מזערי?. תודה.

אולי בגלל שגברים לא זקוקים לאידאולוגיה מיוחדת שתתן להם תירוצים לחוסר הצלחה ( כמו תאוריית הקשר של גברים כנגד נשים)? אולי כי גברים יותר בטוחים בעצמם ולא צריכים שילמדו אותם איך להיות "גבר מודרני"? אולי כי מי שכתבה את התוכנית הלימוד הייתה שוביניסטית והחליטה שאין צורך לעסוק בגברים? או שאולי היא החליטה שגברים לא מספיק מעניינים? אולי כי מטרת הלימודים היא לעצב "אישה מודרנית" ולקבוע עבורה ערכים? 79.181.215.99 11:55, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
ואח"כ אתם תוהים למה אין נשים בויקיפדיה...80.230.41.230 18:31, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

פלוס בבית ספר יסודי[עריכת קוד מקור]

למה בבית ספר יסודי עושים סימן של פלוס "חלקי", כלומר בלי החלק למטה? מאיפה זה בא?

The usual explanation for this practice is that it avoids the writing of a symbol "+" that looks like a Christian cross. הויקי האנגלית טוענת שהמנהג נובע מסיבות דתיות.
זה רציני? נמנעים מסימן פלוס כי הוא מזכיר צלב? אולי גם להימנע מללמד את האות C היא היא מזכירה ירח, מהסימן של מכפלה כי הוא מזכיר צלב קרס ומ0 כי הוא מזכיר שמש? טוב, אנשים מוזרים. רק חבל שהם מכתיבים את המוזרות שלהם על ילדים תמימים. תודה.
כן. זה גם מה שזכור לי מימי בית הספר. emanשיחה 14:34, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
מאותה סיבה התמרור "צומת לפניך" הוא בצורת X ולא +.--גמדקנאי - שיחה 17:02, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
בבית הספר שלי אכן היה נהוג כך, לשמחתי אצל בתי כבר הפסיקו עם המנהג התמוה. Ranbar - שיחה 20:21, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
סיבה אפשרית נוספת היא לצמצם בלבול בין סימן הפלוס וסימן הכפל (שנכתב בבי"ס יסודי X). איתמר ק. - שיחה 09:32, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
צריך להכיר באופן יסודי את ההיסטוריה של העימות בין שתי הדתות. עימות שפגע באופן חמור, בחופש האמונה הדתית ובקיום הפיזי של אלה שהתעקשו לשמר את מורשתם או לשמור עליה. זה בסדר לחשוב ש'השתנו הזמנים', אבל לכנות זאת בשם תמוה ? תמיהני. עם זאת, שינויים אחרים שהחלו להיות רווחים בכתיב העברי, והנובעים ממש מהקצנה דתית, כוללים למשל, את הנוהג להוסיף גרש אחרי ה', י' או ו', שמא חלילה, יעשה שימוש חופשי בנגזרות של יהוה. דוגמא אחרת היא שיבוש מכוון של שם, מאותה סיבה, כמו יהודא במקום יהודה. בנצי - שיחה 18:44, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
אישית, למדתי בתלמוד תורה חרדי ואמרו לנו במפורש לא לכתוב + כי זה דומה לצלב. --אלעזר - שיחה 19:00, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
עד כמה שזה מעניין מישהו, בתווי היוניקוד בעברית קיים תו (ייצוג יוניקוד: fb29) בשם "HEBREW LETTER ALTERNATIVE PLUS SIGN" שנראה כך: כלומר הפרברסיה הזו נחשבת כחלק מהתווים העבריים. קיפודנחש - שיחה 01:58, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

קיימן שחור[עריכת קוד מקור]

בערך קיימן שחור, מוגדר מצב השימור של הקיימן השחור על פי הגרסה הישנה של הרשימה האדומה. מצב השימור שלו מוגדר שם כתלוי שימור (CD). מצב שימור זה בוטל בגרסה החדשה של הרשימה האדומה. האם יש כאן איזשהו זואולוג, שיודע מהו מצב השימור של הקיימן השחור לפי הגרסה החדשה? אם כן, אשמח לתיקון בערך. אביתר ג'שיחהתרומות • ח' באלול ה'תשע"א • 15:01, 7 בספטמבר 2011 (IDT).

טוב. לא צריך אתכם. תיקנתי כבר לפי הIUCN ולפי ויקיפדיה הצרפתית. אביתר ג'שיחהתרומות • ט' באלול ה'תשע"א • 13:45, 8 בספטמבר 2011 (IDT).

תהליכים גריעניים בליבת חור שחור[עריכת קוד מקור]

האם בתוך חורים שחורים יכולים להיות תהליכים תרמו-גרעיניים כמו בכוכבים רגלים? יצירת יסודות חדשים וכד'? האם יתכן מצב שבו בעקבות תהליכים פנימיים החור השחור "מתנפח", מוריד את הצפיפות ולכן מספיק להיות חור שחור? אם לא- למה לא? 109.67.204.107 15:04, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

אפשר גם לקרוא לזה פרדינד פדהצור אבל זה לא ממש עוזר. לגבי השאלה עצמה, חוקי הפיסיקה "בתוך" חור שחור אינם ברורים ולכן גם כמובן שקשה לדבר על תהליכים מורכבים כמו אלו שציינת. אני כותב "בתוך" מכיוון שלחור השחור עצמו אין גודל (ישנו את האופק אך זה כבר משהוא אחר) לכן זה לא כמו ליבת כוכב שיש לה נפח סופי ומבנה פנימי וכולי. מעבר לכך התהליכים הללו מתוארים על ידי מכניקת הקוונטים ועדיין לא ברור איך מכניקת הקוונטים עובדת ביחד עם יחסות כללית. ירון ק. - שיחה 20:14, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
ראה גם משפט האין שיער. דניאל תרמו ערך 20:17, 7 בספטמבר 2011 (IDT)