ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון33
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מקרה שקרה במצרים בזמן האחרון[עריכת קוד מקור]
אני מחפש את השם של כוכבת הטלוויזיה המצרית שהותקפה קשות אחרי שדיברה בתכנית של על תופעת הזנות במצרים, מישהו מכיר או זוכר? יכול לתת לי קישור? בזמנו התפרסמה עליה כתבה במוסף לשבת של ידיעות? A&D - עדי 13:55, 20 ביולי 2007 (IDT) המקרה דווח ע"י צבי יחזקאלי ב"לונדון את קירשנבאום" המייל שלהם הוא: arabdesk@10.tv אולי הם יאותו לעזור.פלאח.
- אם הופיע אצל לונדון וקירשנבאום תוכל לנבור בארכיון בנענע (תאריך מדויק יעזור לך). --שומבלע • שיחה 01:08, 22 ביולי 2007 (IDT)
אתה בטוח שמדובר בתופעת הזנות ולא בתופעת "מילת נשים?
- כן בהחלט A&D - עדי 13:16, 24 ביולי 2007 (IDT)
- אתה אולי מתכוון לזה - חאלה סרחאן שמה. מגיסטר • שיחה 17:30, 24 ביולי 2007 (IDT)
בקשה ליודעי צרפתית. בערך הנ"ל יש קישור בצרפתית. שם כתוב כי יש לגנרל תואר כבוד צבאי. האם תוכלו לתרגם את התואר ולהציב את המידע בערך. Daniel Ventura 08:30, 22 ביולי 2007 (IDT)
- ראה התייחסותי בדף השיחה של הערך. Dardasavta 00:03, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
דובר צה"ל[עריכת קוד מקור]
האם ישנה אפשרות לצפות באינטרנט בתמונות/ סרטים של הדו"צ? אם כן, איפה?
- באתר דובר צה"ל, או שאולי חיפשת משהו ספציפי שלא נמצא שם?
אני מחפשת תיעוד שראיתי שצולם ע"י דובר צה"ל, אבל לא מצאתי באתר שום דבר. לפי מה שאני הבנתי, לאתר לא נכנס כל מה שצולם, אלא רק מה שבא להם. אני מחפשת מקום בו אפשר למצוא את כל התיעוד. יש כזה מקום באינטרנט?
- באתר פְליקס ראיתי לא מעט קטעים של דובר צה"ל.
מהו "מתח רווחים"?[עריכת קוד מקור]
חיפשתי את המונח ומצאתי ש-שכר מינימום משתמש במונח אבל לא מסביר מהו.
- הסוחר קונה את הסחורה מהספָּק במחיר מסוים, ומוכר אותה לקהל לקוחותיו במחיר שמכסה את הקנייה, את הוצאות החנות, שכר הפועלים, מסים וכדו', וגם משאיר לו רווח מסוים ביד. הסוחר צריך לתמחר את הסחורה שלו, כך שהמחיר יכסה את כל הנ"ל, וזאת כדי לשמור על מתח רווחים גבוה, או לפחות סביר, וזאת על ידי "מבצע" על מוצר אחד, במקביל למחיר יקר על מוצר אחר וכדו'. מתח רווחים נמוך, יהיה אם כן, מחירים ללקוח, שלא יותירו הרבה בידי הסוחר, ואולי לא יצדיקו את הכאב ראש הכרוך בניהול החנות. תמרה 11:50, 23 ביולי 2007 (IDT)
- תמרה הפליאה לתת דוגמאות אך לדעתי יצרה הסבר מעט מבלבל. בקצרה, זה מונח המתייחס לגודל ההפרש בין העלויות וההכנסות. המבצעים לא קשורים לעניין. למעשה, המונח כמעט שקול ל"רווחים". קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 12:48, 24 ביולי 2007 (IDT)
- תודה רבה מאוד לשניכם! פרה לשיחה 02:25, 30 ביולי 2007 (IDT)
- תמרה הפליאה לתת דוגמאות אך לדעתי יצרה הסבר מעט מבלבל. בקצרה, זה מונח המתייחס לגודל ההפרש בין העלויות וההכנסות. המבצעים לא קשורים לעניין. למעשה, המונח כמעט שקול ל"רווחים". קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 12:48, 24 ביולי 2007 (IDT)
- שיהיה: מתח רווחים, מה שלא מועיל, לא מזיק הויקיפד היפה 17:48, 3 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא מדויק.
מתח רווחים הוא מונח עממי חלופי למונח "רווח גולמי". דהיינו ההפרש בין מחיר המכירה לבין העלות למוכר, או כפי שהיא נקראת "עלות המכר". סוחר יכול למכור מוצר במתח רווחים חיובי ועסקו עדיין יפסיד. בדרך כלל מקובל למדוד אותו באחוזים ממחיר המכירה או ממחיר הקנייהאיתן 23:58, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
כל תוכנו של פרק זה המרד הראשון הוא עיבוד מתוך הרצאתו של פרופ' מיכאל הרסגור. לא מצאתי כל תמיכה לדברים במקור כתוב. מי יכול לעזור לי ? Daniel Ventura 19:33, 23 ביולי 2007 (IDT)
שרטוט מפה של מהלכי קרבות[עריכת קוד מקור]
אם ברצוני לשרטט איור של קרב, מה הקריטריונים לבחירת סימונים שיש במפה כמו זו? (הסימונים המרובעים, החצים, השטחים הצבועים)
האם יש שוני בשרטוט מפה של הזזת כוחות גדולים באזור גיאוגרפי בקנה מידה של עשרות/מאות קילומטרים לבין מפה ברמה של לחימת כוחות קטנים בתוך עיר? Hummingbird ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:27, 23 ביולי 2007 (IDT)
- התיבות המרבעות מציינות את הכוחות הלוחמים (גדוד/חטיבה/ אוגדה..) ולאיזה יחידה הם שייכים. חיצים= תנועה, התקפה / נסיגה. שטחים מסומנים בעיגול הם מתחמים וקווי הגנה אלו הקווים. הצבעים מציינים כל אחד מהצדדים.
במפות קרב בד"כ נותנים לכל יום לחימה סימון שונה, למשל: היום הראשון - קווים רציפים, השני מקווקו, השלישי מקווקו עם נקודות וכן הלאה (אמור להופיע בתפריט). הסימונים אמורים להיות באותו סגנון רק תיבות הכוחות ישתנו . כמו"כ בד"כ מסמנים את סוג הכוח (שריון/ רגלים/ הנדסה /תותחנים וכו') בסימונים מוסכמים. --שומבלע • שיחה 18:41, 24 ביולי 2007 (IDT)
איזה זוחל זה?[עריכת קוד מקור]
גיליתי את הזוחל הזה בחדר המדרגות אחרי שכמעט דרכתי עליו. אני לא יודע מהו בדיוק, ואשמח אם תעזרו לי לסווג אותו, כך שאוכל להעלות את התמונה בשם המתאים. בתודה, יובל י. § שיחה § 03:09, 24 ביולי 2007 (IDT)
- נראה כמו נחשיל מצוי (Typhlops vermicularis) - ראה [1], [2]. יש עליו ערך בגרמנית והולנדית (de:Blödauge). נתקלתי באחד כזה לפני כ-15 שנה מלחך קן נמלים בבית הספר היסודי שלי. אני שמח לשמוע שהוא עוד חי ובועט, כמיטב יכולתו. לילה טוב, ליאור ތޮ 04:24, 24 ביולי 2007 (IDT)
- כן, נראה לי שהוא אכן דומה לזה שבתמונה הזו אם כי לא העזתי להחזיק אותו ביד כמו כאן, וכעת אני יודע שהוא אינו ארסי - אם כי זה מזכיר לי שבהיותו בבאפוט, הרים ג'רלד דארל זוחל שנראה כמו "נחש שילשולי (Typhlops)" והתברר שיש לו "שתי עיניים גדולות ונוצצות", והוא ארסי ביותר ["חברברי הסוואנה" מאת ג'רלד דארל, עמ' 131-144]. ראיתי מספר פעמים בעבר נחשיל כזה ליד הבית שלי (בעכו), וברוב הפעמים החתולים גילו בו עניין (כולל החתול שלי). יובל י. § שיחה § 13:25, 24 ביולי 2007 (IDT)
- תמונות יש, מי יכתוב עליו ערך? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:18, 24 ביולי 2007 (IDT)
- אולי אפשר לעניין את פקמן בעניין (למרות שהוא לא נראה לי בקטע של זוחלים). דניאל ב. 15:36, 25 ביולי 2007 (IDT)
- אני אעבד את הערך הגרמני לצרכינו, ואתם תוסיפו את כל התבניות והדברים האלה שאני לא מבין בהם כלום. Harel • שיחה 17:31, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אולי אפשר לעניין את פקמן בעניין (למרות שהוא לא נראה לי בקטע של זוחלים). דניאל ב. 15:36, 25 ביולי 2007 (IDT)
- תמונות יש, מי יכתוב עליו ערך? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:18, 24 ביולי 2007 (IDT)
- כן, נראה לי שהוא אכן דומה לזה שבתמונה הזו אם כי לא העזתי להחזיק אותו ביד כמו כאן, וכעת אני יודע שהוא אינו ארסי - אם כי זה מזכיר לי שבהיותו בבאפוט, הרים ג'רלד דארל זוחל שנראה כמו "נחש שילשולי (Typhlops)" והתברר שיש לו "שתי עיניים גדולות ונוצצות", והוא ארסי ביותר ["חברברי הסוואנה" מאת ג'רלד דארל, עמ' 131-144]. ראיתי מספר פעמים בעבר נחשיל כזה ליד הבית שלי (בעכו), וברוב הפעמים החתולים גילו בו עניין (כולל החתול שלי). יובל י. § שיחה § 13:25, 24 ביולי 2007 (IDT)
רציתי לדעת למה לוקח לסוללה להטען כל כך הרבה זמן? למה היא לא נטענת במספר שניות כאשר מכניסים אותה למטען?
- הסוללה פועלת בזכות ריכוז החומרים השונים סביב האנודה והקטודה. בזמן שהסוללה נטענת, האנרגיה הנכנסת לתוכה מחזירה את הריכוזים למצבם לפני הפריקה, אבל זו כימיה, והתהליך הכימי לוקח זמן. עוזי ו. 12:04, 24 ביולי 2007 (IDT)
- הבנתי, תודה
- רק חלק קטן מהמסה הכימית של הסוללה בא במגע עם האנרגיה השחמלית שטוענת אותה, עודף אנרגיה עלול לגרום ליפרוק של התרכובת שבשימוש בסוללה, ואין אפשרות לאנרגיה להיות במגע עם כל הסוללה כדי להאיץ אץ זמן הטעינה. מדובר בתהליך של אוסמוזה של הצפיפות האנרגטית. ניתן ןלהאיץ את התהליך ע"י שימוש בחומרים יקרים יותר או ע"י טעינה של סוללה בה יש רזולוציה גבוהה יותר של חלוקה לתאים כימיים. --מטא 23:26, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- הבנתי, תודה
Satellite state[עריכת קוד מקור]
שאלה לבקיאים במונחי הסטוריה ומדעי המדינה:
איך קוראים בעברית ל- Satellite state? (כלומר למדינה שאינה מוגדרת כמדינת חסות אבל תרבותית, כלכלית וצבאית היא גרורה של/ נסמכת על מדינה אחרת, גדולה, חזקה ומשפיעה? (הדוגמה הקלאסית היא: ישראל ביחס לארה"ב). התרגום המילולי כ"מדינת לוויין" לא נשמע מתאים. תודה לעונים. דני. Danny-w 19:47, 24 ביולי 2007 (IDT)
- אני לא בקיא, אבל את המונח מדינת לווין שמעתי כבר לפני הרבה זמן. האקדמיה לעברית מציעה מְדִינָה גְּרוּרָה ומסתבר שגוגל שמע על המונח ומוצא אותו גם באתר הכנסת, בעיתונים יומיים שונים ועוד. יוספוס • שיחה 02:43, 25 ביולי 2007 (IDT)
- תודה :-) Danny-w 18:03, 25 ביולי 2007 (IDT)
דרישות רישוי לאופניים ממונעים[עריכת קוד מקור]
ראיתי אופניים שחיברו להם מנוע בנזין (כנראה פורק מחרמש או ממכסחת דשא) בנפח של 36 סמ"ק. מישהו יודע אם צריך להם רשיון לרכב דו-גלגלי או שאפשר לסוע עליהם גם בלי רשיון? בעליהם של האופניים האלו עוד לא בן 16 ונוסע עליהם חופשי. מתיישר 15:00, 25 ביולי 2007 (IDT)
- בסדר כבר הסתדרתי לבד. רק מנוע חשמלי שמוגבל עד 12 קמ"ש אינו דורש רישיון מתאים. מעבר לזה צריך רשיון טסט וכו'. מתיישר 18:00, 25 ביולי 2007 (IDT)
למה בני אדם שונאים ג'וקים?[עריכת קוד מקור]
האם מישהו יודע מה יש לעזאזל ביצור האומלל והמכוער הזה שגורם לכולנו כ"כ לשנוא אותו??--Metalholic 16:50, 25 ביולי 2007 (IDT)
- הוא מפחיד אותי. יסמין 16:58, 25 ביולי 2007 (IDT)
- אין לי שום ידע מבוסס, אבל אני משער שהפחד של בני אדם מכל מיני סוגים של בעלי חיים (ובכללם תיקנים) התפתח במהלך האבולוציה כדי להזהיר אותנו ולגרום לנו להירתע מבעלי חיים המסוכנים לנו (תיקנים מעבירים מחלות). דניאל ב. 19:40, 25 ביולי 2007 (IDT)
- ראו שיחה קודמת. ST∙אסתר 20:22, 25 ביולי 2007 (IDT)
- ייתכן שהאבולוציה "הזהירה" אותנו ממיני חיות מסוכנים שונים, אך התיקנים לא נכללים בקבוצה הזאת. הסיבה פשוטה: אותן המחלות שהתיקנים עלולים להעביר מגיעות מהביוב שהם עלולים לאכול, והביוב הוא תוצר אנושי שלא קיים מספיק זמן בשביל להשפיע על האבולוציה שלנו. כאדם האוהב, מעריך ומוקיר את כל צורות החיים (מלבד אלה הפוגעות בו בצורה ישירה, אולי) אני יכול לומר בבירור, כי הפחד מחרקים, שקיים אצל אמי, רחוק ממני ת"ק פרסות. לדעתי, הפחד נובע ממגורים בעיר, המונעים מרוב האנשים להכיר את צורות החיים הכי מגוונות בעולם. הרי מקורנו האבולוציוני מקם אותנו בתוך הטבע, השופע מאות חרקים בכל פינה. כוס מים - שיחה 21:01, 25 ביולי 2007 (IDT)
- באורח פלא, אני בכלל לא מפחד מג'וקים כל עוד הם מסתובבים מחוץ לבית. משעה שנכנסו לבית, קל וחומר למיטה, הם מעוררים בי חלחלה בלתי נשלטת. אני חושב שיש לנו משהו מולד נגד תזזיתיות של חרקים. עשו גם מחקרים על זה - הרבה יותר אנשים מפחדים מנחשים ומעכבישים מאשר מאופנועים, למרות שאופנועים הרבה יותר קטלניים. ליאור ތޮ 23:04, 25 ביולי 2007 (IDT)
- ייתכן שהאבולוציה "הזהירה" אותנו ממיני חיות מסוכנים שונים, אך התיקנים לא נכללים בקבוצה הזאת. הסיבה פשוטה: אותן המחלות שהתיקנים עלולים להעביר מגיעות מהביוב שהם עלולים לאכול, והביוב הוא תוצר אנושי שלא קיים מספיק זמן בשביל להשפיע על האבולוציה שלנו. כאדם האוהב, מעריך ומוקיר את כל צורות החיים (מלבד אלה הפוגעות בו בצורה ישירה, אולי) אני יכול לומר בבירור, כי הפחד מחרקים, שקיים אצל אמי, רחוק ממני ת"ק פרסות. לדעתי, הפחד נובע ממגורים בעיר, המונעים מרוב האנשים להכיר את צורות החיים הכי מגוונות בעולם. הרי מקורנו האבולוציוני מקם אותנו בתוך הטבע, השופע מאות חרקים בכל פינה. כוס מים - שיחה 21:01, 25 ביולי 2007 (IDT)
- ראו שיחה קודמת. ST∙אסתר 20:22, 25 ביולי 2007 (IDT)
כשאומרים "לפחד מג'וקים" הכוונה היא בדיוק לאותה חלחלה, לדעתי. הפחד מג'וקים כאשר הם "מחוץ לבית" טרם נחקר (גם כן, לדעתי). קשה לי להאמין שמישהו באמת ייבהל ממקק שצועד על המדרכה במרחק של מטר או שניים ממנו. Gridge ۩ שיחה 23:41, 25 ביולי 2007 (IDT).
- אני נאלץ לא להסכים שוב. ייתכן שטיעון התזזיתיות תופס לגבי מינים מסוימים של תיקנים (למרות שלי עעצמי הם לא נראים כל כך תזזיתיים), אך לגבי המחלקה, ואולי מערכת פרוקי הרגליים, כולה אין הטיעון משמעותי. אני חושב, וגם מקווה שתמחל לי אם אני טועה, שטיעון כזה מצביע על חוסר ההיכרות עם החרקים, שהרי חלקם מהירים, חלקם איטיים, חלקם צבעוניים וחלקם לא - בדיוק כמו כל דבר חי אחר בעולם. הפחד מחרקים לפי דעתי אינו מולד, אלא מהווה דוגמה להתנייה חברתית בקנה מידה גדול. אם אותו פחד היה מולד, כיצד ניתן להסביר את קיומם של אנשים כמו ג'ראלד דארל, הנרי פאבר, פיני אמיתי ועוד רבים וטובים? מוטנטים? חולים בכלשהי מחלת נפש? כוס מים - שיחה 10:17, 26 ביולי 2007 (IDT)
- בחייך, כוס מים. אתה מציג את הג'וקים כנציגי הטבע, ואת הרתיעה מהם כריחוק מהטבע. אני ממש לא מסכים איתך. הג'וקים ממש לא מייצגים בעיני את הטבע. זה אולי התחתית של התחתית של הטבע. איך אתה מסביר את זה שדווקא אותם כולם שונאים? יש מיליוני חרקים, מהם גם כאלה שנפוצים בעיר ומזיקים לאדם הרבה יותר מג'וקים- זבובים, יתושים, עש, עכבישים למיניהם, דבורים וצרעות למיניהן (לא כל מי שמניתי מזיק, אבל כולם נפוצים בעיר ומעצבנים)- ובכל זאת אף יצור לא מעורר כ"כ הרבה גועל ופניקה כמו הג'וק. יש הרבה אנשים שאוהבים חיות וטבע (ואני ביניהם, במידה מסוימת), ויש אפילו כאלה שאוהבים חרקים, עכבישים, נחשים, אבל אתה לא תמצא אדם שאוהב ג'וקים! ואגב, אתה בטוח שיש בכלל ג'וקים בטבע, ושזה לא איזו מוטציה שנוצרה כהסתגלות לעיר? בנוגע לשמות שהבאת- אין לי מושג מי אלה, אני מתאר לעצמי שזה בטח אנשים שאוהבים ג'וקים. אובכן, התשובה לשאלה שלך פשוטה: בכל כלל יש יוצא מן הכלל. גם הימשכות למין השני היא דבר מולד, ובכל זאת יש גם כאלה שהם לא (אני ממש לא רוצה להסיט את השיחה לכיוון הזה, זו סתם הייתה דוגמא לזה, שזה שקיים יוצא מן הכלל, זה לא אומר שהכלל הוא לא מולד).--Metalholic 14:56, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אין כזה דבר בעלי חיים "טובים" או "רעים"...הג'וקים היו קיימים עוד הרבה לפני שבני אדם התחילו להתיישב בערים. pacman - שיחה 14:58, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אני מצטער אם הצגתי את הג'וקים כ"נציגי הטבע", זאת טעות מצדי. תסלח לי שאני שואל אותך, אך מי שמך לקבוע היררכיה לטבע? "התחתית של התחתית"? תת סדרת בתיקנים (הג'וקים) קיימת בטבע כבר כ-300 מיליוני שנים, על פי מאובנים שנמצאו. כוס מים - שיחה 19:29, 26 ביולי 2007 (IDT)
- למי שיש סבלנות יכול לקרוא דיון ארוך בנושא בפורום אבולוציה ב"תפוז" [3].דעתי האישית הבלתי נחשבת בעליל היא שזה נושא תרבותי נרכש.אודי 23:33, 26 ביולי 2007 (IDT)
- חחח כוס מים, כשכתבתי "התחתית של התחתית" כמובן שלא התכוונתי לקבוע קביעה מדעית. התכוונתי שכך אני רואה אותם מנקודת מבטי הסובייקטיבית.
- לאודי- כולם כאן כותבים "תרבותי-נרכש" "תרבותי-נרכש", אבל גם ה"תרבותי-נרכש" הזה היה צריך להתחיל ממשהו. ואף אחד פה עוד לא נתן תשובה לשאלה: למה דווקא ג'וקים???--Metalholic 13:44, 27 ביולי 2007 (IDT)
- למי שיש סבלנות יכול לקרוא דיון ארוך בנושא בפורום אבולוציה ב"תפוז" [3].דעתי האישית הבלתי נחשבת בעליל היא שזה נושא תרבותי נרכש.אודי 23:33, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אני מצטער אם הצגתי את הג'וקים כ"נציגי הטבע", זאת טעות מצדי. תסלח לי שאני שואל אותך, אך מי שמך לקבוע היררכיה לטבע? "התחתית של התחתית"? תת סדרת בתיקנים (הג'וקים) קיימת בטבע כבר כ-300 מיליוני שנים, על פי מאובנים שנמצאו. כוס מים - שיחה 19:29, 26 ביולי 2007 (IDT)
- להגיד שג'וקים הם יצורים נחותים שהתפתחו כאיזה מוטציה עירונית זו אחת הבדיחות הכי מצחיקות ששמעתי. ג'וקים הם דוגמה לבעל חיים מוצלח במיוחד. הם בין היצורים המורכבים ששרדו הכי הרבה שנים בעולם וישרדו עשרות אם לו מאות מיליוני שנים אחרנו. בנוסף ג'וקים הם בין היצורים העמידים ביותר בכדור הארץ (לדוגמה, הם עמידים לקרינה). דניאל ב. 21:23, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אין כזה דבר בעלי חיים "טובים" או "רעים"...הג'וקים היו קיימים עוד הרבה לפני שבני אדם התחילו להתיישב בערים. pacman - שיחה 14:58, 26 ביולי 2007 (IDT)
- בחייך, כוס מים. אתה מציג את הג'וקים כנציגי הטבע, ואת הרתיעה מהם כריחוק מהטבע. אני ממש לא מסכים איתך. הג'וקים ממש לא מייצגים בעיני את הטבע. זה אולי התחתית של התחתית של הטבע. איך אתה מסביר את זה שדווקא אותם כולם שונאים? יש מיליוני חרקים, מהם גם כאלה שנפוצים בעיר ומזיקים לאדם הרבה יותר מג'וקים- זבובים, יתושים, עש, עכבישים למיניהם, דבורים וצרעות למיניהן (לא כל מי שמניתי מזיק, אבל כולם נפוצים בעיר ומעצבנים)- ובכל זאת אף יצור לא מעורר כ"כ הרבה גועל ופניקה כמו הג'וק. יש הרבה אנשים שאוהבים חיות וטבע (ואני ביניהם, במידה מסוימת), ויש אפילו כאלה שאוהבים חרקים, עכבישים, נחשים, אבל אתה לא תמצא אדם שאוהב ג'וקים! ואגב, אתה בטוח שיש בכלל ג'וקים בטבע, ושזה לא איזו מוטציה שנוצרה כהסתגלות לעיר? בנוגע לשמות שהבאת- אין לי מושג מי אלה, אני מתאר לעצמי שזה בטח אנשים שאוהבים ג'וקים. אובכן, התשובה לשאלה שלך פשוטה: בכל כלל יש יוצא מן הכלל. גם הימשכות למין השני היא דבר מולד, ובכל זאת יש גם כאלה שהם לא (אני ממש לא רוצה להסיט את השיחה לכיוון הזה, זו סתם הייתה דוגמא לזה, שזה שקיים יוצא מן הכלל, זה לא אומר שהכלל הוא לא מולד).--Metalholic 14:56, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אולי כי בניגוד לחרקים אחרים הוא די גדול, ומהווה מטרה נוחה לפגיעה עם כפכף סימן 3. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:39, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אולי בגלל שהוא דומה לחרקים אחרים שיכולים להעביר מחלות, רק גדול יותר וקשה יותר להריגה, אבל זאת רק תיאוריה מכיוון שאין לי ידע על יכולת העברת המחלות של חרקים - וגם זה תלוי בארץ. בחלק מהארצות מטגנים חרקים ואוכלים אותם...Blooder
- אאל"ט, בספר "מלך עכברוש" מספר ג'יימס קלאוול (המחבר) שבצ'אנגי השבויים היפנים היו מתגברים על הרתיעה בכדי לאסוף אותם מבורות הצרכים, לטגן אותם ולאכול אותם כמקור מזין. באחד הפרקים אחד הגיבורים אוכל מנת תבשיל כשהיא מוסווית, עד כמה שאני מצליח לזכור, לירק מקומי. שמעון 07:49, 29 ביולי 2007 (IDT)
- לעניות דתעי העניה, הרתיעה שלנו מחרקים גדולים ושעירים היא אכן מתנה אבולוציונית שעוזרת לנו שלא להתידד יתר על המידה עם משפחת פרוקי הרגליים, שכן מידידות שכזו תועלת לא צומחת- אך נזק לעיתים כן. שאלה. נהוג לומר שמקקים עמידים לקרינה. האם זה מוכח, וכיצד זה יתכן? שהרי קרינה משפיעה ברמה האטומית (שלא לומר הקוונטית)- אז כיצד ג'וק יכול להתמודד עם זה? --מקפץ גבעות 22:01, 29 ביולי 2007 (IDT)
- חשיפה לקרינה מייננת נמדדת ביחידות REM. מנת הקרינה הקטלנית לאדם היא 800 REM, בעוד שזו של תיקן עומדת על 67 אלף REM - כמעט פי מאה. אגב, התיקן ה"גרמני" (ה"ג`וק" הקטן והצהבהב) יכול לשרוד גם קרינה של 90 אלף REM. האמת היא שלא רק ג'וקים, אלא חרקים בכלל, רגישים פחות מאיתנו לקרינה רדיואקטיבית. זאת משום שיש בגופם פחות תאים מתחלקים. התא רגיש לקרינה במיוחד בתהליך התחלקות (לכן קרינה יעילה נגד גידול סרטני בו התאים מתחלקים במהירות). לחרקים שלד חיצוני קשיח ולכן גופם יכול לגדול רק כאשר הם עוברים "גלגול" המלווה התנשלות. בגופו של חרק בוגר שהגיע לגדלו הסופי התאים לא מתחלקים, ולכן רגישותו לקרינה נמוכה. צרף לכך את העובדה שגוף התיקן מכוסה מעטה קשיח (קוטיקולה) , שהוא חי במחילות ובסדקים מוגנים יחסית, ושקצב הריבוי שלו עצום (שורדים בודדים יוכלו לחדש את האוכלוסייה במהירות) - והעניין לא כל כך מסתורי.יורם שורק 15:01, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- נשאל זאת כך: איך הקרינה גורמת נזק? --מקפץ גבעות 21:51, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
- חשיפה לקרינה מייננת נמדדת ביחידות REM. מנת הקרינה הקטלנית לאדם היא 800 REM, בעוד שזו של תיקן עומדת על 67 אלף REM - כמעט פי מאה. אגב, התיקן ה"גרמני" (ה"ג`וק" הקטן והצהבהב) יכול לשרוד גם קרינה של 90 אלף REM. האמת היא שלא רק ג'וקים, אלא חרקים בכלל, רגישים פחות מאיתנו לקרינה רדיואקטיבית. זאת משום שיש בגופם פחות תאים מתחלקים. התא רגיש לקרינה במיוחד בתהליך התחלקות (לכן קרינה יעילה נגד גידול סרטני בו התאים מתחלקים במהירות). לחרקים שלד חיצוני קשיח ולכן גופם יכול לגדול רק כאשר הם עוברים "גלגול" המלווה התנשלות. בגופו של חרק בוגר שהגיע לגדלו הסופי התאים לא מתחלקים, ולכן רגישותו לקרינה נמוכה. צרף לכך את העובדה שגוף התיקן מכוסה מעטה קשיח (קוטיקולה) , שהוא חי במחילות ובסדקים מוגנים יחסית, ושקצב הריבוי שלו עצום (שורדים בודדים יוכלו לחדש את האוכלוסייה במהירות) - והעניין לא כל כך מסתורי.יורם שורק 15:01, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- לעניות דתעי העניה, הרתיעה שלנו מחרקים גדולים ושעירים היא אכן מתנה אבולוציונית שעוזרת לנו שלא להתידד יתר על המידה עם משפחת פרוקי הרגליים, שכן מידידות שכזו תועלת לא צומחת- אך נזק לעיתים כן. שאלה. נהוג לומר שמקקים עמידים לקרינה. האם זה מוכח, וכיצד זה יתכן? שהרי קרינה משפיעה ברמה האטומית (שלא לומר הקוונטית)- אז כיצד ג'וק יכול להתמודד עם זה? --מקפץ גבעות 22:01, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אאל"ט, בספר "מלך עכברוש" מספר ג'יימס קלאוול (המחבר) שבצ'אנגי השבויים היפנים היו מתגברים על הרתיעה בכדי לאסוף אותם מבורות הצרכים, לטגן אותם ולאכול אותם כמקור מזין. באחד הפרקים אחד הגיבורים אוכל מנת תבשיל כשהיא מוסווית, עד כמה שאני מצליח לזכור, לירק מקומי. שמעון 07:49, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אולי בגלל שהוא דומה לחרקים אחרים שיכולים להעביר מחלות, רק גדול יותר וקשה יותר להריגה, אבל זאת רק תיאוריה מכיוון שאין לי ידע על יכולת העברת המחלות של חרקים - וגם זה תלוי בארץ. בחלק מהארצות מטגנים חרקים ואוכלים אותם...Blooder
- אחי הגדול עשה את עבודת הגמר שלו בסיום י"ב בנושא, ונתן לילדים בכל מיני גילים לשחק עם ג'וקים. הוא גילה תוצאות מעניינות: הפחד מג'וקים לא טבוע מגיל אפס אלא מתפתח עם הגיל (נרכש תרבותית?), וגם, שבגיל שזה מתפתח בנות נוטות להגיב ביתר היסטריות כשהן ליד בנים. לא מפתיע, אבל מעניין. --יוחאי • שיחה 02:50, 31 ביולי 2007 (IDT)
- אני חושבת, שאין מדובר בשנאה או בפחד, אלא בסלידה, וצודק מי שאומר, שיש הבדל בהתייחסות של רוב בני האדם לג'וק בבית או מחוצה לו. הרצון להרחיק ג'וק מן הבית נובע בעיקר מן הרתיעה למחשבה, שהיצור הזה יתהלך על האוכל שלנו, על הכלים או עלינו (בעיקר בשעת שינה...בררר...). אגב, אין לי שום רתיעה מעכברים, אבל אינני רוצה לראות אותם בבית ואני משתדלת ללכוד אותם ללא נזק ולשחרר אותם בחוץ. עכבר (לא עכברוש!) הוא יצור חמוד בסך הכל, אם מצליחים לצפות בו, אבל ג'וק פשוט מגעיל. בקשר לילדים קטנים - נכון שסלידה ורתיעה מתפתחת עם הגיל. תינוקות ופעוטות יעשו ללא חשש דברים, שמבוגרים יירתעו מהם בבחילה או באימה, כולל משחק בג'וקים.שלומית קדם 23:37, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- עכברים (הלבנים האלו שאתה קונה בחנות לחיות מחמד) הם דווקא די נחמדים אבל זאת בעיה לאחסן אותם. צריך מין אקווריום בשבילהם בגלל שהם קופצים גבוה והם מאוד דקים ויכולים לצאת בקלות מהרבה מקומות. פחד מעכברים אין ממש לדעתי, רק שנאה שהם "יריב" ראוי - הם אוכלים כמעט הכול (כמונו) יש להם תאבון גדול והם מתרבים במהירות. מי שגידל עכברים בבית יודע שאם יש לך זכרים ונקבות בכלוב הם יתרבו מהר ותצטרך הררי אוכל בשביל שהם לא יתחילו לאכול אחד את השני. וחתולים לא טובים בתפיסה שלהם - רוב הזמן הם משחקים איתם, הם לא מעוניינים ברצח המוני, והם טובים יותר בתפיסת ציפורים. לגבי חולדות זה דבר אחר - הם גדולים, ונריאם מלוכלכים בגלל שהם אפורים, והנשיכה שלהם צריכה להיות רצינית לפי מה ששמעתי. ואני מניח שכמה אנשים ננשכו מאותה סיבה שאנשים מוכשים - החולדות מפחדות מבני אדם. פעם נפגשתי עם חולדה בירושלים באמצע הלילה והיא ברחה ממני די מהר, ואני מנח שהנשיכה היא רק אזהרה לא להתקרב. אני לא יודע אם יש ממש פחד מחרקים - נראה לי שהפחד התחיל עם מחלות כשגילו שמחלות יכולות להגרם על ידי חיות ורוב הפעמים ההורים לא אוהבים לתת לחיה להכנס הביתה בין אם זה בגלל קרציות או משהו אחר. יש פחד ממה שהחרקים יכולים להביא איתם ומלכלוך. הילדים יכולים להיות מושפעים מהפחד הזה (של ההורים - שמנסים להגן על ילדם מפני מחלות בעיקר). לגבי בנות שפוחדות מחרקים - רוב הזמן זאת הצגה - תסמונת האביר הלבן - כיום אין דרקונים להרוג אבל יש עשים ועכבישים ותיקנים שמגעילים והבנות מגיבות בקיצוניות וגבר כלשהו קם ועושה משהו לגבי זה. כמובן שפחד מחרקים לא נמצא אצל מין אחד, אבל רוב הפעמים זאת רק הצגה - אם הייתם מתישהו בבית ספר וחרק כלשהו או אפילו ציפור נכנסה לכיתה אתם תראו שהבנות שמגיבות בקיצוניות גם צוחקות מזה ונהנות מזה. אין שם ממש פחד, יותר קצת גועל. ויש גם עניין של טריטוריה וחוסר בנימוסים של החיות - אנחנו למדנו לפחד מחיידקים, לכן אנחנו מנגבים את הישבן, שוטפים ידיים אחרי שהלכנו לשירותים, לא אוכלים מהרצפה וכדומה. לדעתי זה בסוף מגיע לפחד מחרקים - צריך לזכור שבעבר המחלות היו הרבה יותר רציניות וברגע שמצאנו את הגורם שלהן פחדנו שחברים ובני משפחה ואנחנו נדבק בהם. אחרי שגילינו דרכים להרוג את החיידקים - ניקיון וראינו חיות לא נקיות ואחרי שלמדנו שחיות יכולות להעביר חיידקים למדנו לשנוא אותם. אנחנו שונאים יותר חיות שאנחנו לא מוצאים חמודות או ועילות כמו כלבים וחתולים, או ציפורים וכדומה ולכן כשאנחנו רואים חרקים אנחנו רואים דברים שמעבירים חיידקים שחיים בשביל לחיות, שחיים בשביל להיות מאכל לחיה אחרת שאנחנו מעדיפים. חיידקים רבותיי. --Blooder 06:07, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני חושבת, שאין מדובר בשנאה או בפחד, אלא בסלידה, וצודק מי שאומר, שיש הבדל בהתייחסות של רוב בני האדם לג'וק בבית או מחוצה לו. הרצון להרחיק ג'וק מן הבית נובע בעיקר מן הרתיעה למחשבה, שהיצור הזה יתהלך על האוכל שלנו, על הכלים או עלינו (בעיקר בשעת שינה...בררר...). אגב, אין לי שום רתיעה מעכברים, אבל אינני רוצה לראות אותם בבית ואני משתדלת ללכוד אותם ללא נזק ולשחרר אותם בחוץ. עכבר (לא עכברוש!) הוא יצור חמוד בסך הכל, אם מצליחים לצפות בו, אבל ג'וק פשוט מגעיל. בקשר לילדים קטנים - נכון שסלידה ורתיעה מתפתחת עם הגיל. תינוקות ופעוטות יעשו ללא חשש דברים, שמבוגרים יירתעו מהם בבחילה או באימה, כולל משחק בג'וקים.שלומית קדם 23:37, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
מנת אלכוהול[עריכת קוד מקור]
במסגרת הפולמוס המתחולל לאחרונה חשבתי שצריך שיהיה לנו תאור של מנת אלכוהול (לא בהכרח בערך נפרד). ניסיתי לברר אם יש הגדרה חוקית בישראל למנת אלכוהול. האתר הזה של משטרת ישראל טוען שכוס בירה=כוס יין=כוסית משקה חריף. זו הגדרה כללית מאוד, ושונה ממה שויקיפדיה האנגלית מתארת במדינות אחרות כאן: Recommended maximum intake of alcoholic beverages. מישהו יכול להחכימני? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 23:35, 25 ביולי 2007 (IDT)
- זה ענין של כלים, בירה שותים בספל (או כוס גדולה) גדול שממלאים עד שהקצף נשפך ממנו, יין שותים בגביע גדול שלא ממלאים עד הסוף ומשקה חריף שותים בגביע קטן שלא ממלאים עד הסוף או בכוסית זעירה. בברכה. ליש 23:41, 25 ביולי 2007 (IDT)
- האם החוק לא מגדיר כמות מוגדרת? קשה לי להאמין שזה שהחוק מגדיר משהו לא מדיד, שווה בדיקה--פו-איי 03:10, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אם אני לא טועה, החוק מגדיר מה הריכוז החוקי של אתנול בדם. אנחנו רוצים לדעת כמה גרמים של אתנול מהווים מנת משקה, כדי שנוכל לגזור מכך את נפח המשקה (בטמפרטורת החדר, נאמר) המהווה מנת אלכוהול. זה אמור להיות איפשהוא בין 8 גרם (בריטניה) ל-19.75 גרם (יפן). ליאור ތޮ 07:26, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אם החוק לא מגדיר את המונח "מנת אלכוהול" אלא עוסק בריכוזי אלכוהול בלבד, מוטב שלא נעשה זאת אנו - זה מחקר מקורי, וממילא גם קצת מיותר אם המונח לא בשימוש. odedee • שיחה 07:45, 26 ביולי 2007 (IDT)
- לא התכוונתי חלילה להגדיר מהי מנת האלכוהול הישראלית, אלא לציין למומחים כאן באיזה טווח צפוי שהיא תהיה. אם אין הגדרה כזו בחוק, אני מציע ליצור הפניה ממנת אלכוהול למשקה חריף#מנת אלכוהול, שם יפורטו מנות המשקה במדינות שונות כפי שנעשה בen:Recommended maximum intake of alcoholic beverages#Units and standard drinks. ליאור ތޮ 07:52, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אם החוק לא מגדיר את המונח "מנת אלכוהול" אלא עוסק בריכוזי אלכוהול בלבד, מוטב שלא נעשה זאת אנו - זה מחקר מקורי, וממילא גם קצת מיותר אם המונח לא בשימוש. odedee • שיחה 07:45, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אם אני לא טועה, החוק מגדיר מה הריכוז החוקי של אתנול בדם. אנחנו רוצים לדעת כמה גרמים של אתנול מהווים מנת משקה, כדי שנוכל לגזור מכך את נפח המשקה (בטמפרטורת החדר, נאמר) המהווה מנת אלכוהול. זה אמור להיות איפשהוא בין 8 גרם (בריטניה) ל-19.75 גרם (יפן). ליאור ތޮ 07:26, 26 ביולי 2007 (IDT)
הגדרה היא:240 מק"ג אבל המשטרה אוכפת מ-253מק"ג.זוהי הגדרה מחמירה ביותר כיוון שבבריטניה למשל מותר לנהוג עם 60% אלכוהול יותר בדם.כמות המשקה שצריך לצבור על מנת להגיע לסף זה משתנה בהתאם למין ולמשקל,לשמשל גבר ששוקל 100 ק"ג יכול לשתות יותר מכוס יין אבל בחורה ששוקלת 50 ק"ג לא יכולה גם את זה .פלאח.
- טוב. אני מתרשם שהתשובה לשאלה ששאלתי היא שאין הגדרה כמותית למנת משקה בישראל שהיא יותר מדויקת מ"פחית בירה" (של שליש ליטר? של חצי ליטר? של 750 מ"ל? כולן נמכרות בארץ). ליאור - אני מעוניין ליצור את הסעיף שתארת, והתוכן שאתה מציע הוא מה שחשבתי עליו. אתה או אני? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 15:26, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אתה אח שלי, אתה. ליאור ތޮ מחוץ לחשבון. 16:03, 26 ביולי 2007 (IDT)
לפי כמה אתרים, המנה המקובלת היא 15 גרם אתנול (שהם 19 מ"ל). קישרתי לאתר הזה בדיון הגדול, ב"שבירה מס' 5". עופר קדם 19:39, 26 ביולי 2007 (IDT)
- מה זה מקובלת? ליאור נתן קישור לערך בויקיפדיה האנגלית שבו מצוינת מנת אלכוהול במדינות שונות. באיסלנד זה 9 גרם, ביפן 19, והיתר איפה שהוא באמצע. את של מי לוקחים? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 19:57, 26 ביולי 2007 (IDT)
- מה שמקובל באתרים בעברית. קישור אחד נתתי, הנה עוד אחד. אתה מוצא הגדרות אחרות, בעברית? עופר קדם 20:22, 26 ביולי 2007 (IDT)
- מה זה מקובלת? ליאור נתן קישור לערך בויקיפדיה האנגלית שבו מצוינת מנת אלכוהול במדינות שונות. באיסלנד זה 9 גרם, ביפן 19, והיתר איפה שהוא באמצע. את של מי לוקחים? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 19:57, 26 ביולי 2007 (IDT)
- לא, אבל האתרים האלה בעייתיים מכיוון שאינם מציגים את מקור ההגדרה. אני מציע שנבחר מדינה שרירותית בעלת השפעה (נאמר ארה"ב, 14 גרם אאל"ט) ונציין מאיפה הבאנו את המספרים, למשל בהערת שוליים. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 20:25, 26 ביולי 2007 (IDT)
- למה? לא מדובר בהגדרה חוקית, סתם במשהו שמקובל. זה לא עד כדי כך חשוב, וממילא כל החישובים פה מקורבים. נראה שבישראל 15 גרם זו המנה המקובלת, אז בוא נעבוד עם זה. לא צריך הערות שוליים בשביל זה ממילא. עופר קדם 20:37, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אני שותף לחשש של בן. בוא נציין את המנות במדינות השונות ונאמר שבישראל לא הוגדרה מנה כזו. אפשר לקשר לשני האתרים שציין עופר ולומר שלפיהם נהוג להתייחס ל-15 גרם אתנול כמנת אלכוהול. ליאור ތޮ 21:17, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אז בוא נכתוב את כל זה בערך משקה חריף, ובערכים על משקאות ספציפיים נחשב גודל מנה לפי 15 גרם, ונציין זאת בהערת שוליים ("לצורך חישוב זה, מנת אלכוהול היא 15 גרם אתנול, שהם 19 מ"ל אתנול"). עופר קדם 15:26, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אלא אם כן הנוסח "על פי האתר "epochtimes.co.il", כמות של 35 מ"ל וודקה סטולצי'נאה מהווה מנת אלכוהול אחת" נשמע לך מוצלח, אני מציע לבחור יחידה שמקובלת במקום מעט יותר מוכר. לא ויקיפדיה הישראלית. זה שבארץ לא טרחו לנסח הגדרה (ואם כן, אשמח מאוד לשמוע מהי ואיפה אפשר לקרוא אותה) לא אומר שאנחנו צריכים להתבסס על איזה שהוא "מקובל" מעורפל. ואם באתר אחר מקובל 25 גרם? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 07:30, 28 ביולי 2007 (IDT)
- זה מתחיל להימאס עלי. קישרתי כבר לשני אתרים שהשתמשו בהגדרה של 15 גרם. קבל עוד אחד, הפעם של קופת חולים כללית: [4]. חיפשתי את ההגדרה תוך שימוש במחרוזת חיפוש נייטרלית, ולא נתקלתי בהגדרה מספרית אחרת.
- אז מה אתה רוצה, בעצם? שנשתמש בהגדרה שמקובלת במדינה אחרת? למה מדינה זו ולא אחרת? למה לא בהגדרה שמקובלת כאן? הרי לפי כל ההגדרות שלא מציינות מספר, אלא רק "פחית בירה, כוס יין, או כוסית ויסקי", ברור שמדובר בערך ב-15 גרם אתנול, בחישוב פשוט של הריכוז. אז למה לא לקחת את המספר 15 גרם ולעבוד איתו? עופר קדם 12:02, 28 ביולי 2007 (IDT)
- נתתי לך דוגמה בפעם הקודמת. שימוש במספר 15 גרם יחייב ניסוח מסוג "על פי אתר קופת חולים הכללית". אנחנו חייבים להביא מקור. ערך מקובל במדינה מסוימת (ובחירה שרירותית מקובלת עלי לחלוטין) יהיה עדיף מהבחינה הזו על "ההגדרה המקובלת" (מקובלת איפה? על מי?) "היא 15 גרם". אם רוצים להצמד להגדרות בישראל, מאיזה שהיא סיבה, נצטרך להסתפק ב"כוסית ויסקי היא מנת אלכוהול" בלי להכנס לנפחים מדויקים. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 10:15, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אני חושב שאתר הכללית הוא מקור מספיק טוב. לא חייבים לכתוב "על פי אתר הכללית". פשוט כותבים מה מוגדר כמנת אלכוהול (ואת זה כותבים בערך משקה חריף, עם הערת שוליים שמפנה לאתר הכללית. אחר כך, בערכי המשקאות, אין שום צורך להסביר כל פעם מהי מנת אלכוהול.
- לפי ההצעה שלך, מה נכתוב? "לפי ההגדרה של משרד הבריאות הגרמני..."? במה זה יותר טוב? במה עדיפה הגדרה "רשמית" באיזושהי מדינה זרה, על המקובל כאן בארץ, ומה שמתאים להגדרות המקובלות של "פחית בירה/כוס יין, כוסית ויסקי"? הרי יש מדינות עם הגדרות מאוד שונות, אז ברור שלא נוכל להשתמש בהן - אז למה להסתבך? עופר קדם 11:30, 29 ביולי 2007 (IDT)
- כן, משרד הבריאות הגרמני הוא גוף ממשלתי. אם תבוא ממשלת ישראל ותגדיר משהו אחר, אני מוכן להחליף. אין דבר כזה "מדינה זרה". אנחנו כותבים אנציקלופדיה לדוברי עברית, לא לישראלים. אי אפשר "להמציא" הגדרה ישראלית כי לא נוח לנו שאין אחת כזו. אני מתנגד לשימוש במספר 15 גרם עד שלא ימצא לו מקור מוסמך. האתרים האלה לא משכנעים אותי. אני רוצה שזה יהיה מוגדר בפרסום ממשלתי. אני חושב שהם מצטטים את ההגדרה האמריקנית (ראה w:en:Standard drink) וכתוב אצל הכללית כ-15 כי "14" נראה להם דיוק יתר. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 16:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אני לא מבין אותך. איך מצד אחד אתה טוען שאנחנו ויקיפדיה העברית, לא הישראלית - ומצד שני אתה רוצה הגדרה ממשלתית? מה איכפת לי מה הממשלה אומרת? אנחנו לא עובדים בשבילם. צריך להשתמש בהגדרה המקובלת בקרב דוברי עברית. ההשערות שלך בקשר למקור המספר 15 גרם אינן רלוונטיות. זה המספר, והוא מופיע במקומות אחרים. עופר קדם 01:02, 30 ביולי 2007 (IDT)
- הנה, אגב, עוד אתרים: [5], [6], [7]. עופר קדם 01:07, 30 ביולי 2007 (IDT)
- כן, משרד הבריאות הגרמני הוא גוף ממשלתי. אם תבוא ממשלת ישראל ותגדיר משהו אחר, אני מוכן להחליף. אין דבר כזה "מדינה זרה". אנחנו כותבים אנציקלופדיה לדוברי עברית, לא לישראלים. אי אפשר "להמציא" הגדרה ישראלית כי לא נוח לנו שאין אחת כזו. אני מתנגד לשימוש במספר 15 גרם עד שלא ימצא לו מקור מוסמך. האתרים האלה לא משכנעים אותי. אני רוצה שזה יהיה מוגדר בפרסום ממשלתי. אני חושב שהם מצטטים את ההגדרה האמריקנית (ראה w:en:Standard drink) וכתוב אצל הכללית כ-15 כי "14" נראה להם דיוק יתר. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 16:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
- נתתי לך דוגמה בפעם הקודמת. שימוש במספר 15 גרם יחייב ניסוח מסוג "על פי אתר קופת חולים הכללית". אנחנו חייבים להביא מקור. ערך מקובל במדינה מסוימת (ובחירה שרירותית מקובלת עלי לחלוטין) יהיה עדיף מהבחינה הזו על "ההגדרה המקובלת" (מקובלת איפה? על מי?) "היא 15 גרם". אם רוצים להצמד להגדרות בישראל, מאיזה שהיא סיבה, נצטרך להסתפק ב"כוסית ויסקי היא מנת אלכוהול" בלי להכנס לנפחים מדויקים. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 10:15, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אלא אם כן הנוסח "על פי האתר "epochtimes.co.il", כמות של 35 מ"ל וודקה סטולצי'נאה מהווה מנת אלכוהול אחת" נשמע לך מוצלח, אני מציע לבחור יחידה שמקובלת במקום מעט יותר מוכר. לא ויקיפדיה הישראלית. זה שבארץ לא טרחו לנסח הגדרה (ואם כן, אשמח מאוד לשמוע מהי ואיפה אפשר לקרוא אותה) לא אומר שאנחנו צריכים להתבסס על איזה שהוא "מקובל" מעורפל. ואם באתר אחר מקובל 25 גרם? קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 07:30, 28 ביולי 2007 (IDT)
- אז בוא נכתוב את כל זה בערך משקה חריף, ובערכים על משקאות ספציפיים נחשב גודל מנה לפי 15 גרם, ונציין זאת בהערת שוליים ("לצורך חישוב זה, מנת אלכוהול היא 15 גרם אתנול, שהם 19 מ"ל אתנול"). עופר קדם 15:26, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אני שותף לחשש של בן. בוא נציין את המנות במדינות השונות ונאמר שבישראל לא הוגדרה מנה כזו. אפשר לקשר לשני האתרים שציין עופר ולומר שלפיהם נהוג להתייחס ל-15 גרם אתנול כמנת אלכוהול. ליאור ތޮ 21:17, 26 ביולי 2007 (IDT)
עריכה עתיקה...[עריכת קוד מקור]
המשפט השני של העריכה הזאת [8] (סלמונלה שיגלה קאמפילובקטור) נראה מוזר מאוד, יכול להיות שהעריכה נכונה אבל עילגת, או שהיא שגויה בעליל, יש רופאים בקהל? --איש המרק 17:24, 26 ביולי 2007 (IDT)
- אני לא רופא, אבל בבדיקה קצרה מתברר שהעריכה תקינה. Johnny Zoo 17:47, 26 ביולי 2007 (IDT)
- עם זאת, עדיין דרוש שמישהו שכן מבין יעבור על הערך, המשפט המדובר עדיין לא לגמרי ברור. Johnny Zoo 17:56, 26 ביולי 2007 (IDT)
בקשה[עריכת קוד מקור]
מכיוון שאיני יכול לעשות זאת כעת, אבקש אם מישהו יוכל להעלות לי מפה כמו זו שבערך פאנוניה, ולהוסיף מילוי אדום לשתי הפרובינקיות שמשמאל לה. תודה מראש, יונץ • שיחה 17:42, 26 ביולי 2007 (IDT)
- בדיוק אותה תמונה רק ששלושה אזורים צבועים באדום? תחת איזה שם לשמור את התמונה? Almighty ~ שיחה 21:25, 26 ביולי 2007 (IDT)
- כן, בדיוק. תחת השם הזה, אם אפשר: Pannonia, Noricum and Raetia. תודה. יונץ • שיחה 17:01, 27 ביולי 2007 (IDT)
- מצטער שלקח לי קצת זמן. ראה תמונה:Pannonia, Noricum and Raetia.png, אני מקווה שזה מספק. בברכה, Almighty ~ שיחה 01:31, 29 ביולי 2007 (IDT)
- תודה, תודה, תודה! בדיוק מה שרציתי. יונץ • שיחה 13:59, 29 ביולי 2007 (IDT)
- מצטער שלקח לי קצת זמן. ראה תמונה:Pannonia, Noricum and Raetia.png, אני מקווה שזה מספק. בברכה, Almighty ~ שיחה 01:31, 29 ביולי 2007 (IDT)
- כן, בדיוק. תחת השם הזה, אם אפשר: Pannonia, Noricum and Raetia. תודה. יונץ • שיחה 17:01, 27 ביולי 2007 (IDT)
GTA3[עריכת קוד מקור]
אני מכיר את ויקיפדיה, וזה האתר היחיד שאני מכיר שאני יכול לשאול שאלות ולדעת שאני אקבל את התשובה שלהם. התשובה היא לא קשורה למדע או לפוליטיקה, ואפילו לא לצד הטכני של המשחק.
אני תקוע במשימה של דונאלד לאב שמבקש מקלוד להציל את אוריינטל ג'נטלמן (המשימה הראשונה של דונאלד (D)). אני הצלחתי להרוג את כל הקולומביאנים ששומרים עליו, אבל מה שאני לא מצליח, זה לפתוח את ארגז בתוכו נמצא אוריינטל. אז השאלה הגדולה היא איך עושים את זה?
- אם אני זוכר נכון (אני לא יכול לבדוק, אין לי את המשחק) צריך לחסל את כל מי שבתוך החניות הנפתחות וגם את כל המכוניות. בכל מקרה אפשר לחפש פתרונות מלאים למשחק בגוגל (חפש gta3 walkthrough או משהו בסגנון). בהצלחה ותהנה, זה אחד המשחקים הטובים שיש.--Lot5 14:10, 27 ביולי 2007 (IDT)
הערתי בדף השיחה אבל מהניסיון שלי לא ייצא מזה כלום כי אף אחד לא יראה אותה. אני רוצה לדעת אם יש סיבה טובה מספיק לא להוריד את החלק על הפרסים ותארים. איתי סי קיו 06:51, 27 ביולי 2007 (IDT)
עסקת התפוזים?[עריכת קוד מקור]
למומחים בענייני ירושלים. עדיאל 07:51, 27 ביולי 2007 (IDT)
- זה כנראה בסדר. [9]. בברכה, --איש המרק 08:29, 27 ביולי 2007 (IDT)
- אפילו יותר מבסדר, זוהי אנקדוטה יפהפייה, המתארת כיצד שילמה מדינת ישראל על נכסי נדל"ן בתפוזים. בעז"ה ארחיב את העניין בערך. תמרה 15:47, 29 ביולי 2007 (IDT)
- תודה על ההתייחסות. אתם מוזמנים גם לחוות דעה על שני משפטים בערך שסימנתי בתבנית מקור כי היו נראים לי קצת מפוקפקים (מי יודע איפה היה מחנה צבא אשור? ואיפה ומתי היה מחנה צבא עות'מני?) עדיאל 16:33, 29 ביולי 2007 (IDT)
- עוד אנקדוטה על תפוזים, בסרט תיעודי בשם "יפו אהובתי" (Jaffa la mien) מסופר על משפחת גרגור (Gargour) הפלסטינית מיפו לפני מלחמת העצמאות. מספר אחד מבני המשפחה שהם היו אז הנציגים של חברת מכוניות "מרצדס" בארץ ובשלב מסוים הם יבאו מכוניות מגרמניה תמורת ארגזי תפוזים מן הארץ, הוא ציין בסרט דגמים של מרצדס וכמויות של של תפוזים. היום משפחת גרגור הם הנציגים של מרצדס בלבנון פליטים ששמם הטוב בארץ עזר להם להשתקם היטב בלבנון.--Avin • שיחה 23:32, 29 ביולי 2007 (IDT)
- תודה על ההתייחסות. אתם מוזמנים גם לחוות דעה על שני משפטים בערך שסימנתי בתבנית מקור כי היו נראים לי קצת מפוקפקים (מי יודע איפה היה מחנה צבא אשור? ואיפה ומתי היה מחנה צבא עות'מני?) עדיאל 16:33, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אפילו יותר מבסדר, זוהי אנקדוטה יפהפייה, המתארת כיצד שילמה מדינת ישראל על נכסי נדל"ן בתפוזים. בעז"ה ארחיב את העניין בערך. תמרה 15:47, 29 ביולי 2007 (IDT)
סמלים בצה"ל[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחה:מדי צה"ל#סמלים בצה"ל 19:42, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
האימפריה העותמנית[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחה:האימפריה העות'מאנית#האימפריה העותמנית ערן 12:35, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
הועבר לשיחה:ג'ק צ'רצ'יל#ג'ק צ'רצ'יל ושיירת הדסה 12:37, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
רחל המשוררת[עריכת קוד מקור]
מכיוון שרחל נפטרה לפני יותר מחמישים שנה (1931) האם שיריה הם בגדר "שימוש חופשי"? יונץ • שיחה 17:27, 27 ביולי 2007 (IDT)
- 1. 70 שנה אחרי מות היוצר. 2. כן והם נמצאים בויקיטקסט
- אהה. תודה. יונץ • שיחה 17:42, 27 ביולי 2007 (IDT)
הועבר לשיחה:כלבת 19:44, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
כיצד יקראו בעברית (לערך ניסוי טריניטי). תודה, אבינעם 01:13, 28 ביולי 2007 (IDT)
- מכיוון שעדיין לא קיבלת תשובה מוסמכת יותר, הייתי מהמר על עדשת נפץ. זה בסך הכל סוג של מטען חלול, כך שחבריך בהנדסה קרבית / רפאל עשויים להכיר מונחים מקצועיים יותר. וראה גם Munroe effect. שבוע טוב, ליאור ތޮ 21:09, 28 ביולי 2007 (IDT)
- תודה. דווקא חשבתי על "עדשת ניפוץ". אבינעם 10:11, 29 ביולי 2007 (IDT)
- גם עדשת ניפוץ נשמע טוב, תעתיק את הפתיל הזה לדף השיחה של הערך והבקיאים מאיתנו יתקנו את המינוח בבוא היום, אם צריך. ליאור ތޮ 15:32, 29 ביולי 2007 (IDT)
- תודה. דווקא חשבתי על "עדשת ניפוץ". אבינעם 10:11, 29 ביולי 2007 (IDT)
תרומת שיער לחולי סרטן[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע לאיפה אפשר לשלוח את זה? יש למישהו את הכתובת לזה?
תודה.
- חפוש שטחי ברשת העלה את עמותת זכרון מנחם. הנה קשור לגבי תרומות השער. שא ברכה וישר כחך, 80.178.114.234 13:11, 29 ביולי 2007 (IDT)
יש בוטניקאי בקהל?[עריכת קוד מקור]
אודה לדעתכם בנוגע לאננס - פרי או פרח? הפרטים המלאים בשיחה:אננס. יוסאריאן • שיחה 21:55, 28 ביולי 2007 (IDT)
עדכתי את הערך הנ"ל. נשארה לי לפחות שאלה אחת לא פתורה. היש קשר בין שני האירועים שהתרחשו באותה שנה 1492: גרוש ספרד וההרשאה שניתנה לקולומבוס לצאת לשייט מערבה שהביאה לגילוי אמריקה.לשני האירועים היו אחראים המלכים הקתוליים Daniel Ventura 02:01, 29 ביולי 2007 (IDT)
- על פי ספרי העיון שקראתי בנושא, אין קשר ישיר. קרני • שיחה • משנה 08:20, 29 ביולי 2007 (IDT)
- על פי כל מיני ספרים שקראתי, בין המלחים של קולומבוס היו אנוסים רבים שראו בהפלגה זו דרך להימלט מהאינקוויזיציה, אך אין לי מקורות לכך. בברכה. ליש 13:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
- תיקו, ספקולציה: הנצחון של הנוצרים על המוסלמים, גרוש המוסלמים והיהודים מספרד העלה את רף הגאווה הלאומית וכאשר בא קולומבוס עם הצעתו להמלכים הקתוליים הם ויועציהם הסכימו להוצאה לפועל של הרעיון. מה דעתכם ?
- על פי כל מיני ספרים שקראתי, בין המלחים של קולומבוס היו אנוסים רבים שראו בהפלגה זו דרך להימלט מהאינקוויזיציה, אך אין לי מקורות לכך. בברכה. ליש 13:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
Daniel Ventura 14:18, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- לפני מספר שנים התפרסמה כתבה בגרוסלם ריפורט בה התייחס שמעון ויזנטל ז"ל לסוגיה זו בעקבות מידע שהוא מצא בארכיונים ספרדיים כאשר עסק באיתור מידע בנושא מקור האנטישמיות ודרכי גילוייה . איני זוכר אם הביאו ראיות מבוססות בכתבה אולם ציינו שויזנטל טען שמניעיו האישיים של קולומבוס היו לנצל את המסע כדי לגלות את עשרת השבטים האבודים במטרה לקשר בין גולי ספרד לבינם.... מי-נהר 14:36, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
חוקים ונוהלים כדי להצטרף לאיחוד האירופאי בתחום הגנה על בעלי חיים[עריכת קוד מקור]
ידוע לי שמדינות שרוצות להצטרף לאיחוד האירופאי כפופות למילוי תנאים וחוקים מסויימים שמציב בפניהם האיחוד, כגון זכויות אדם, בריאות, איכות הסביבה וכו.
שאלתי היא 1. מה הם התנאים שלהם שהם מציבים בפני המדינות שרוצות להצטרף בנושא זכויות בעלי חיים וריווחתם, נסויים בבעלי חיים, התעללויות,הגנת בעלי חיים, חוקים וכו'.
מי הגוף או הוועדה בתוך האיחוד האירופאי, או מומחה לנושא כאן בארץ, שיוכל לספק לי תשובה.
מה הכתובת,פקס, אימייל, טלפונים, מה השמות, למי פונים ואיך? מי יכול לעזור בנושא זה?
בברכה
מיה אבינון
הסרתי מכאן מספר טלפון וכתובת דואל. ליאור ތޮ 20:55, 29 ביולי 2007 (IDT)
- מיה יקרה, קיים מכון מחקר בנושא האיחוד האירופי בפקולטה למדעי החסברה של אונ' ת"א, ניתן להתחיל שם. מעבר לכך, קיימת נציגות האיחוד בישראל. אחרי שתמצאי את התשובה, את מוזמנת להוסיף ערך על זכויות בעלי חיים באיחוד האירופי. אני מפקפקת, דרך אגב, שיש תקנות עם יותר מדי שיניים שנוגעות לרווחת בעלי חיים פרופר - אחרי הכול, הם קיבלו מדינה כמו רומניה, שלא ממש מפורסמת ביחס שלה לבעלי חיים (או אפילו לבני אדם כמו בני הסינטי והרומה). --Karpada 16:14, 29 ביולי 2007 (IDT)
התקנות נוגעות לא ממש לזכיות בע"ח אלא להגיינה של הבשר, למשל רומניה היא מדינה ששוחטים בה חזירים באמצע השוק במזג אוויר חם וללא פיקוח וטרינרי,אם ניקח בחשבון כי צרפת שהיא אחת המובילות באיחוד היא מס' 1 בעולם בפיטום אווזים אז רחומים כלפי בע"ח הם לא ממש,שלא לדבר על הרתחת לובסטרים מבלי להמיתם תחילה תוך השענות על מחקרים מגוחכים שטוענים שהם אינם רגישים לחום. חומר על נושא זכיות בע"ח בקרקסים זה הדבר היחידי כמעט שקיים תוכלי למצוא חומר באתרPETA[10] .פלאח
חצוצרת[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחה:חצוצרה 19:49, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
מדוע מוסיפים לקטוז לתרופות?[עריכת קוד מקור]
אינטגרל[עריכת קוד מקור]
מישהו יכול לבצע לי אינטגרל על (dv/dt)*(dw/dt)= k תודה רבה. ממני אם אני זוכר נכון, vw=kt^2/2 --פו-איי 15:39, 31 ביולי 2007 (IDT)
מעבר בין התפלגויות[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחה:התפלגות נורמלית --פו-איי 20:41, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
זחל מול גלגלים[עריכת קוד מקור]
מה היתרונות של שימוש בזחל על פני שימוש בגלגלים (בעיקר לשימוש רק"ם) ומה היתרונות של שימוש בגלגלים על פני שימוש בזחל? --מקפץ גבעות 17:13, 31 ביולי 2007 (IDT)
- זה כתוב ברכב קרבי משוריין, אאל"ט. זחל פחות פגיע לירי, עמיד במגוון שטחים ומספק אחיזה רבה יותר ויכולת מעבר (בעיקר לרכב כבד מאוד) בשטחים עם אדמה רכה/חול שרכב גלגלי היה מתחפר בהם. רכב עם גלגלים יכול לנסוע מהר יותר, והוא זול יותר לייצור ובעיקר לתחזוקה. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 17:17, 31 ביולי 2007 (IDT)
המרת מידות פיזיקליות[עריכת קוד מקור]
מי שיודע להמיר לחץ מ"פאונד לאינץ' בריבוע" למידות שמקובלות אצלנו, מוזמן לשנות בפייקריט, ולאפשר בכך הסרת תבנית השכתוב. (הערך מקושר מתבנית "הידעת" של היום אז יהיה נחמד אם לא תהיה עליו תבנית שכתוב :) בתודה, גברת תרד • שיחה 08:54, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- ההמרה היא פשוטה (PSI היא 0.068046 אטמוספרה או 6.8927 קילו פסקל), אבל זו יחידה מקובלת מאוד ללחץ גם בשימוש בישראל ולא חייבים להמיר אותה. כך או כך, זו בוודאי לא סיבה מספקת לשים תבנית שכתוב על ערך. odedee • שיחה 09:03, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
Bourgogne[עריכת קוד מקור]
כיצד יש להגות את השם הנ"ל בעברית? יונץ • שיחה 15:14, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אם התכוונת כיצד לתעתק, אז בורגון. מבחינת ההגיה, זה לא ממש אפשרי להסביר בעברית, וניתן להסתפק גם בבוּרגוֹן. מגיסטר • שיחה 16:55, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- זאת לא נ' רכה כמו במילה קוניאק? גילגמש • שיחה 16:57, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- כן, זה בדיוק הנו"ן של קוניאק - cognac, שמפן - champagne (שנקראת אצלנו שמפניה), וכו'. זה כמו ה-ñ של הספרדים במילה Español. מגיסטר • שיחה 17:14, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- זאת לא נ' רכה כמו במילה קוניאק? גילגמש • שיחה 16:57, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
אתה צודק בהחלט. וכמו שאמר יהונתן למעלה: "מבחינת ההגיה, זה לא ממש אפשרי להסביר בעברית, וניתן להסתפק גם בבוּרגוֹן". עקרונית, זה נשמע הרבה הרבה יותר קרוב ל"בורגון" מאשר ל-"בורגוניֶה" (אבל נמצא שם על קו הרצף) Danny-w 17:19, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא אני אמרתי את זה... התכוונתי כמובן כיצד לתעתק, סליחה על חוסר הנהירות, ותודה על העזרה. יונץ • שיחה 21:29, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
תסביך הבסבורגי (או:הטרדה בחסות אלמוג)[עריכת קוד מקור]
הועבר משיחת משתמש:Harel
טוב, כפי שמצויין בדף הפרוייקט, באתי להציק בשם אלמוג. ההטרדה היא בעניין מספר קושיות לגבי ההבסבורגים:
- רודולף מהבסבורג היה מלך גרמניה, עוד לפני שירש את אוסטריה. לא הבנתי בדיוק אם הוא הוריש את המשרה הזו, אם כן למי, איך וכמה.
- כיצד היו הבסבורגים שהחזיקו גם בתואר "מלך הרומאים" (שעוד לא הוכתר בידי האפיפיור) וגם ב"קיסר האימפריה הרומית קדושה" (שכבר אושר בידי האפיפיור)?
זה בינתיים. לעזרתך, בבקשה. יונץ • שיחה 16:24, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אופס, אתה לא נמצא פה. אעביר להכה את המומחה. יונץ • שיחה 21:29, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
עזרו לפתור בעיה[עריכת קוד מקור]
למצוא מספר של פתרונות שלמים אי-שליליים של משוואה x+y+z=n
(n - מספר טבעי).
אני מתכוונת למספר פתרונות כפונקציה של n. מראש בתודה. 89.0.108.133 11:09, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- שימי לב שניתן לתאר את הבעיה כמספר האפשרויות להפריד שורה של n כדורים על ידי שתי מחיצות לשלושה חלקים (מימין לשמאל) שהם x , y ,z. כלומר מספר הפתרונות הוא מספר האפשרויות לבחור 2 מקומות בשורה מתוך n+2 (אלו החוצצים). כלומר המקדם הבינומלי של n+2 מעל 2 (לא הסתדרתי עם עורך הנוסחאות). יאיר ח. 13:16, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
תודה, הבנתי את הפואנטה. עבור 4 נעלמים זה היה n+3 מעל n, עבור 5 נעלמים - n+4 מעל n, וכך הלאה...הבנתי נכון? 89.0.108.133 13:37, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- כן, מאותה סיבה. יאיר ח. 16:56, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
אחוז האנשים ואחוז השמות[עריכת קוד מקור]
קראתי באיזשהו ספר, כי n אחוזים מהיהודים בישראל קרויים ב n אחוזים מהשמות העבריים הנפוצים ביותר בישראל. (הכוונה היא שמערך השמות הוא ממויין לפי מידת הפופולריות של כל שם, והאחוזים נספרים מלמעלה, כלומר מהשם הנפוץ ביותר). מישהו יודע מהו ה - n? (התשובות "0" ו - "100" הן טריויאליות, אני מחפשת תשובות נוספות). 89.0.108.133 15:12, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא יתכן שיש תשובות נוספות. הוכחה: הפונקציה (f(x=אחוז האנשים הקרויים ב- x האחוזים של השמות הנפוצים יותר היא פונקציה עולה עם נגזרת שניה שלילית, המקבלת את הערך 0 בנקודה x=0 ואת הערך 1 בנקודה x=1. לפי משפט הערך הממוצע אין פתרונות נוספים למשוואה f(x)=x. עוזי ו. 22:18, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
ידעתי כי תשוב[עריכת קוד מקור]
ישנו שיר ידוע ובו ישנה שורה: "אומר רק שתי מילים: ידעתי כי תשוב". אבל, "ידעתי כי תשוב" הן שלוש מילים. האם ניתן להסיק מכך כי קיימת סתירה, ובמידה שכן - מהיכן היא נובעת? 89.0.108.133 15:36, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה דווקא קל. המחברת כתבה מלכתחילה: "ידעתי שתשוב", וזה אכן שתי מילים. אולם העורך החליף את ה - "ש" ב - "כי". כלומר הטעות הלשונית תוקנה, אך התוכן נפגע. 89.1.111.73 15:39, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
מהו סינתטי-אפריורי?[עריכת קוד מקור]
הועבר מדלפק ייעוץ:
שלום כבר זמן מה אני מתעניין בפילוסופיה ולאחרונה נתקלתי בקאנט. לאחר שהתחלתי לעיין בספר עליו נתקלתי בהמון מושגים שאני לא מבין ואחד מהם הוא המושג "סינתטי-אפריורי".
מקצת גישושים הבנתי שאפריורי זה "מיקדמי" כלומר משהו שלפני הנסיון. ההיפך זה אפוסטריורי, שהוא משהו שנובע מתוך הנסיון (בעיקר מדובר בנסיון אנושי, כלומר חושי. במילים אחרות מידע שאני משיג ע"י התנסות חושית, ראייה שמיעה וכו') הבנתי גם שהמונח "אנליטי" מיוחס למונח "אפריורי" מכיוון שניתן להגיע לידע אפריורי ע"י אנליזה (לדוגמא, ישבתי וחשבתי באורח אנליטי על בעיה מתמטית, פתרתי אותה, ומכאן השגתי ידע אפריורי - שאינו תלוי בהתנסות חושית. רק באנליזה שכלית) כמו כן הבנתי שהמונח "סינתטי" מיוחס למונח "אפוסטריורי" ואת הסיבה לא הבנתי. אולי כי ההתנסות החושית שעלי לעבור כדי להשיג ידע אפוסטריורי הוא מעשה ידי אדם ולכן הוא סינתטי?
לאחר מכן נתקלתי במונח סינתטי-אפריורי שלכאורה מציב סתירה כי הוא מדביק שני מונחים ביחד, כשכל אחד בנפרד בא לבטא משהו הפוך (שוב, סינתטי מיוחס לאפוסטריורי ולא לאפריורי. מכאן "סינתטי-אפריורי" על פניו הוא מושג לא הגיוני..)
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להבהיר את התמונה + לתקן אותי אם ה"הבנות" שלי שגויות.
תודה
- מתוך [11]: "סינתטי אפריורי – אמת אפריורית שאינה אנאליטית. (טענה בה הפרידיקט אינו כלול ברעיון הנושא, הגדרה, כמו אדום הוא צבע, המתמטיקה, תנאים לאפשרות ניסיון)."
- כלומר, סינתטי כי זו המצאה של האדם, אבל אפריורי כי זו המצאה שלא מבוססת על ניסיון. Shambler 18:25, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
- קאנט טען כי התודעה שלנו אינה "לוח חלק" שקולט רשמים מהעולם ובונה מתוכם מושגים אלא שיש לנו מושגים שטבועים בנו אפריורית (מלכתחילה) והקלט החושי נקלט בהתאם לאותו דפוס מוקדם שיש בנו (תבניות כמרחב, זמן וסיבתיות). לפי מי שקדם לקאנט (הפילוסוף יום) כל מה שאנו יכולים ללמוד על העולם (לחבר מושגים - סינטיזה) הוא הכללה מניסיון החושים וקאנט הראה שאנו יכולים לבנות מושגים מתוך מה שמוטבע בנו (ללא צורך בניסיון- אפריורי).
כשניגשים לדבר על תורת ההכרה חשוב להכיר את ארבעת המושגים האלו: אפריורי, אפוסטריורי, אנליטי וסינתטי. אפריורי פירושו קודם לנסיון, זאת בניגוד לאמפריציזם שטענו שבני האדם נולדים "לוח חלק" - קרי, כל הידע שלנו מגיע אלינו מן החושים והניסיון. אפוסטריורי פירושו אחרי הניסיון, דומה לרציונליזם. הפילוסוף דייוויד יום היה אמפריציסט אבל טען טענה חדשה "כל דבר קודם לניסיון חוץ מהניסיון עצמו". לדוגמה, את זה שהכדור נפל לרצפה אחרי שעזבתי אותו, זה ידע אפוסטריורי שאנו יודעים אותו אפוסטריורי שלנו בעולם. העובדה שיש לי סיבתיות (הכדור נפל בגלל שעזבתי), זהו ידע אפריורי.
אנליטי וסינתטי גם הם מושגים שנוגעים לתיאור העולם, אבל הם קשורים לטענות עצמן. המשפט "כל הרווקים לא נשואים" הוא משפט אנליטי, שכן המושג רווק כולל בתוכו את היות לא נשוי. גם הטענה "לכל המשולשים יש 3 צלעות" היא אנליטית, שכן היות משולש מחייב אותו להיות בעל 3 צלעות. טענות סינתטיות הן טענות כמו "כל הרווקים שמחים" או "כל העורבים שחורים". טענות אנליטיות יכולות להיות נכונות או לא-נכונות וקל מאוד לבדוק את זה, אם חברך יטען שהוא רווק נשוי, עליך רק לבדוק מהו רווק ומהו נשוי (-פירוק המשפט=אנליזה) ותוכל ישר לדעת שטענה זו אינה לבנה. לעומת זאת, אם חברך יטען ש"כל העורבים שחורים", אתה בבעיה. הדרך היחידה שלך להוכיח את זה היא לצפות בכל עורב ועורב. רק לאחר שתראה את כולם תוכל לסמן לעצמך V שהם כולם שחורים (ובזמן שתסמן את אותו ה־V, יוולד עוד עורב). לסיכום, טענה אפריורית היא טענה שאנחנו לא צריכים עבורה ידע קודם. טענה אפוסטריורית היא טענה שאנו צריכים עבורה ידע קודם. טענה אנליטית היא טענה שאנחנו לא משיגים בעזרתה ידע חדש. טענה סינתטית היא טענה שאנחנו יכולים להשיג בעזרתה ידע חדש.
עכשיו אחרי שסיימנו עם המושגים אפשר להתחיל לדבר על המהפכה של קאנט בנושא הזה. נתחיל עם סינתטי-אפוסטריורי. מקודם ראינו שכדי להוכיח אם טענה סינתטית היא נכונה או לא, עלינו לבדוק אותה (על ידי החושים). במלים אחרות, כדי להוכיח שטענה סינתטית כלשהי נכונה או לא, עלינו להשתמש בניסיון. כך שהמושגים האלו מתחברים דיי יפה. (השגתי מידע חדש בעזרת הניסיון). החיבור בן אנליטי-אפריורי גם הוא קרוב. בדיקת העניין לגבי הרווק הלא נשוי מאוד פשוטה, הניסיון לא מעורב פה בכלל, רק בדקנו את המושגים רווקות ונישואין וכבר הוכחנו אם המשפט נכון או לא. לא השגנו מידע חדש ולא השתמשנו בניסיון. החידוש המהפכני של קאנט הוא החיבור בן סינתטי לאפריורי. טיעון שטענת בצדק שנשמע לא הגיוני, הרי איך נשיג ידע חדש על העולם בלי שום שימוש בניסיון? קאנט טוען שכן. לדוגמה, במתמטיקה אנחנו משיגים ידע חדש על העולם. אחרי שאנחנו יודעים שלמשולש יש 3 צלעות נוכל להסיק מכך טענות חדשות על טבע המשולשים ועל הגיאומטריה בכלל, וזה על ידי טענות אפריוריות לגמרי. כך שקאנט הראה שניתן להשיג ידע חדש ללא שימוש בניסיון. מקווה שהכל מובן, קריאת קאנט מהנה, Tahmar1900 20:08, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- על כך אני חולק. כל הידע המתמטי טמון באקסיומות המתמטיות, ועל כן הוא כולו אנליטי. אמנם נדרשו לאנדרו ווילס 180 עמודים כדי להראות זאת- אבל המשפט האחרון של פרמה נבע מהאקסיומות הבסיסיות של המתמטיקה, ולפיכך זהו משפט אנליטי בדיוק כפי שהמשפט 'למשולש שלוש צלעות' הוא אנליטי. החיבור בין סינטתי לאפריורי מתאפשר הודות ליכולת האנושית לתפוס אמיתות מבלי להזדקק לחושים ולנסיון. לדוגמא, ההבנה כי ישנו חוק טבע האומר כי F=m*a אמנם נתגלתה עי ניסויים רבים, אולם דרושים אינסוף ניסויים כדי להוכיח משפט זה לגמרי. בכל זאת אנו מקבלים משפט זה כאמת מוחלטת (כמובן שבמהירויות נמוכות ובמסות גדולות) כיוון שהצלחנו לתפוס אותו אפריורית, אך הוא מחדש לנו על המציאות החיצונית.--מקפץ גבעות 22:00, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
- מקפץ גבעות היקר, קאנט דווקא חולק עליך. לטענתו משפטים מתמטיים שנובעים מהגדרות מתמטיות הן סינתטיות-אפריוריות. שכן בניגוד לאותו רווק (שאנחנו יכולים לדעת עליו רק שהוא לא נשוי וגבר, וזו ההגדרה שלו), למשולשים עצמם יש הגדרה, אבל אפשר להסיק ממנה בצורה אפריורית עוד מידע.
- בקשר ליכולת האנושית לתפוס אמיתות, זוהי בדיוק בעיית האינדוקציה. כמו אותו חיפוש אחר עורב לבן בין כל העורבים השחורים, כך אנחנו בודקים שוב ושוב אם חוק הטבע F=ma נכון, רואים שכן. אך לעולם לא נצליח לבדוק בכל המקרים. ואולי, אם נבדוק מחר בבוקר, זה כבר לא יהיה נכון? מה מונע מזה להפסיק להיות נכון? הרי אנחנו רק יודעים שהדבר הזה פעל רק בעבר ורק בפעמים שניסינו בהם. וד"א, איך בדיוק תפסנו אותו אפריורי? אני משער שרוב האנשים פשוט ראו את הצלחת שלהם נשברת אחרי שהם עוזבים אותה, אחרי כמה פעמים הם הבינו שעזיבת צלחות גורמת לנפילתן. בברכה, Tahmar1900 00:18, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- מה ההבדל בין האמירה כי למשולש שלוש צלעות, וכי משפט פרמה נכון? ההבדל הוא טכני בעיקרו. בראשון, קל מאד לראות כיצד המסקנות טמונות באקסיומות. במקרה השני, נדרשו 180 עמודים ו-300 שנים לעשות זאת- אולם עדיין משפטו האחרון של פרמה, כמו כל שאר משפטי המתמטיקה אינם אלא גילוי וחשפיה של הטמון באקסיומות המתמטיות. המתמטיקה אינה ממציאה אלא חופשת (ולפיכך היא אינה מדע).
- דווקא האינדוקציה היא אחד הכלים הבודדים האמפשרים לנו ללמוד ולקבל אמיתות על העולם. היא בעיה, כאשר אתה מוכן לקבל רק אמיתות לוגיות הנובעות מאקסיומות. אין היא בעיה כאשר אתה פשוט אדם חי. --מקפץ גבעות 09:47, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- אפשר לקבל דוגמא להוכחה מתימטית לא אנליטית? (רמז: אתה לא תמצא כזו. כל הוכחה מתימטית רק מנתחת את האקסיומות הבסיסיות שלך ומובילה אותך מהן למסקנה חדשה, אך היא לעולם לא מוסיפה מידע ולכן לא סינטתית).
- בנוגע לבעיית האינדוקציה - העובדה שאנחנו מסוגלים להתמודד איתה ולמצוא חוקים בעולם למרות אותה בעיה, היא זו שמעידה על יכולת סינטתית בחשיבה האנושית. ענק עדין 09:14, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- אתחיל הפעם עם בעיית האינדוקציה ואעבור לסינתטי-אפריורי. אתה מדבר על "התמודדות" איתה, והיעזרות בה. יש להזכיר, בעיית האינדוקציה היא בעיה, היא לא כלי, היא נחשבת (מבחינה פילוסופית בלבד כמובן. ביום יום היא דבר חשוב ביותר) בעיה שעדיין לא הצליחו להתגבר עליה. אתה בעצם אומר "היכולת של המחשבה האנושית להיות תקועה בבעיה היא זו שמעידה על יכולת סינתטית", וזה (בדיוק כפי שכתוב בערך על הבעיה) זהה לטענה ש־"היכולת של התרנגול לזהות את העובדה שקריאתו היא מביאה את השמש, מראה שלתרנגול יש יכולת סינתטית בחשיתו".
- עכשיו, בקשר סינתטי-אפריורי. אמליץ לקרוא את ביקורת התבונה הטהורה מאת עמנואל קאנט, שם הוא מציג לראשונה את טענותיו בקשר לסינתטי-אפריורי. בשביל התמציתיות, אפשר לקרוא את החלק הזה והזה, שם הוא מציג את הקשר בין המתמטיקה לסינתטי-אפריורי. בברכה, Tahmar1900 19:47, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- בנוגע לסינתטי-אפריורי. עדיין לא טרחתי לקרוא את בקורת התבונה הטהורה, אבל מקריאת הערך הזה Analytic-synthetic distinction (מגיעה לו גירסה עברית!) מסתבר שאתה צודק, קאנט אכן טען שהמתמטיקה היא סינתטית. זה לא אומר שהוא צודק, לדעתי הוא טועה וטעותו נובעת מכך שההגדרה שלו לבטוי אנליטי לא מושלמת. מסתבר שלאחר מאה שנה באו הפוזיטיביסטיים הלוגיים ותיקנו את רעיותיו של קאנט ושינו את ההגדרה של בטוי אנליטי כך שהמתמטיקה לפיהם היא אכן אנליטית - איתם אני מסכים.
- בנוגע לבעיית האינדוקציה - אני מניח שלא תתווכח איתי על אמיתות חוק הכבידה של ניוטון, הוא נכון לכל הדעות (אני מאמין שאפילו דייוויד יום לא קשר עצמו למיטה בלילה מחשש שהכבידה תפסיק לפעול), למרות שלא בדקנו זאת לכל עצם ביקום. לפיכך, הגענו למסקנה אפריורית ועם זאת סינתטית. מה דעתך? ענק עדין 20:53, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- ענק עדין, עמיתי היקר. לא צריך להיות דווקא פוזיטיביסט לוגי בשביל זה. גם אפלטוניסטים, כמו קורט גדל, יכולים לסבור כי מאחורי המשפטים המתמטיים ישנה איזשהי אמת אבסולוטית, ובכל זאת הדרך לגולתה היא אנליטית. מקפץ גבעות
- כשקאנט מדבר על משפטים אנליטיים, הוא מתכוון שנוכל להשיג מידע מהאמת הפנימית שלו. הרווק, עליו אנחנו יכולים לדעת מבחינה אנליטית רק שהוא לא נשוי וגבר. על המשולש אנחנו יכולים לדעת רק (מבחינה אנליטית) שהוא מצולע בעל שלוש צלעות. ההגדרה של המשולש, כמו של הרווק היא האמת שבו, שמאפשר לנו לדעת עליו דברים אנליטיים, משפטים על משולשים, כמו צבע העיניים של הרווק, הם לפי קאנט "תכונות" של הדבר, ואת התכונות האלו עלינו לברר באופן סינתטי. או כמו שקאנט נותן דוגמה, המשפט 12=5+7 הוא סינתטי לחלוטין, שכן מההגדרות של חמש, שבע, שתיים-עשרה או חיבור, אף אחד מההגדרות שלהם לא נותן לנו את המשוואה הזו, המשוואה הזו היא לא ההגדרה של המשפט שתיים-עשרה או של חיבור, היא תכונה שלהם, ולכן היא סינתטית. בקשר לאדון יום, עיסוקיו במיטתו ממש לא מעניינים אותי, יום לא התעסק בנכון או לא נכון (בעניין האינדוקציה), הוא התעסק במה אנחנו יכולים לדעת. כשרנה דקארט אמר שהוא מטיל ספק בגוף שלו, אבל לא בעצמיות שלו, הוא לא הלך וקפץ מהחלון כדי לבדוק את העניין, הוא גילה משהו על הידיעה האנושית ולא על העולם החיצון. כך גם יום. בעיית האינדוקציה מראה לך שהכבידה של ניוטון יכולה להיות נכונה או לא נכונה, אבל אנחנו לא נדע את זה עד שלא נבדוק בכל מקום ובכל זמן.
- טוב, עכשיו אפשר להתחיל לנסות להעשיר את ויקיפדיה עם הדיון הזה. ענק עדין, הסכמנו על אפריורי ואפוסטריורי ו־אנליטי וסינתטי? כל עזרה תתקבל בברכה, Tahmar1900 17:15, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- בקשר לאפריורי ואפוסטריורי אין בעיה. בקשר לאנליטי וסינתטי ההגדרה שנתת תואמת להגדרתו של קאנט לנושא, שהיא לגיטימית אך שגויה בעיני. בערך שיכתב צריך לציין גם את הגישות הנוספות.
- בעניין בעיית האינדוקציה - חוסר היכולת שלך להתמודד איתה (במישור הפילוסופי, במישור היומיומי אני בטוח שאתה מסתדר איתה יופי) מעידה שגישתך אנליטית מדי. בעיית האינדוקציה היא לא באמת בעיה אם נבין שלשכל האנושי יכולת סינתטית מסויימת - אנו יכולים למצוא חוקים בטבע גם ללא בדיקה מלאה שלהם. הגישה האנליטית הקיצונית הזאת מאלצת אותך להפריד בין הפילוסופיה לבין האינטואיציה וחיי היום, ההפסד כולו שלך... ענק עדין 19:18, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- ענק עדין, עמיתי היקר. לא צריך להיות דווקא פוזיטיביסט לוגי בשביל זה. גם אפלטוניסטים, כמו קורט גדל, יכולים לסבור כי מאחורי המשפטים המתמטיים ישנה איזשהי אמת אבסולוטית, ובכל זאת הדרך לגולתה היא אנליטית. מקפץ גבעות
- על כך אני חולק. כל הידע המתמטי טמון באקסיומות המתמטיות, ועל כן הוא כולו אנליטי. אמנם נדרשו לאנדרו ווילס 180 עמודים כדי להראות זאת- אבל המשפט האחרון של פרמה נבע מהאקסיומות הבסיסיות של המתמטיקה, ולפיכך זהו משפט אנליטי בדיוק כפי שהמשפט 'למשולש שלוש צלעות' הוא אנליטי. החיבור בין סינטתי לאפריורי מתאפשר הודות ליכולת האנושית לתפוס אמיתות מבלי להזדקק לחושים ולנסיון. לדוגמא, ההבנה כי ישנו חוק טבע האומר כי F=m*a אמנם נתגלתה עי ניסויים רבים, אולם דרושים אינסוף ניסויים כדי להוכיח משפט זה לגמרי. בכל זאת אנו מקבלים משפט זה כאמת מוחלטת (כמובן שבמהירויות נמוכות ובמסות גדולות) כיוון שהצלחנו לתפוס אותו אפריורית, אך הוא מחדש לנו על המציאות החיצונית.--מקפץ גבעות 22:00, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
אתחיל מזה שאני מתפעל כמו שמזמן לא התפעלתי - מכניסה לפרופיל שלך אני רואה שאתה תלמיד כיתה י', ורק העובדה הזאת גורמת לי להוריד את הכובע על א. הידע המרשים שלך ו- ב. על יכולת הביטוי שלך. לא רואים כל יום בחור בן 17 מתבטא ויודע כך, כל הכבוד.
תודה על ההסבר, מאוד ברור וקריא, אך יש לי שאלה אחת מתוך מה שכתבת: מה הדיוק המשפט "כל דבר קודם לניסיון חוץ מהניסיון עצמו" בא להגיד? מהם בדיוק ה"דברים" שעליהם מדובר?
- תפסת אותי בטעות לא קטנה, התכוונתי לכתוב "שום דבר אינו קודם לניסיון פרט לניסיון עצמו". את זה אמר דייוויד יום שהיה אמפריציסט מאוד רדיקלי. כל מידע על העולם הזה מגיע לנו מהחושים. לעומת זאת, הוא אינו טוען שאנו נולדים לוח חלק כמו שאר עמיתיו האמפריציסטים, לדעתו חייב להיות בנו איזה משהו שמאפשר לנו להבין את העולם בצורה הבסיסית ביותר, לחלק הזה הוא קורא "הניסיון עצמו". הניסיון עצמו כולל את הסיבתיות (זה לא שעזבתי את הכדור והכדור נפל לרצפה. זה הכדור נפל לרצפה כיוון שעזבתי אותו), היות עצמו, היות נגד ועוד רשימה קצרה של דברים שאותם אפשר למצוא ב"מסכת טבע האדם" של יום (שלצערי אין לי אותה באופן זמין כרגע). תודה רבה על המחמאות, שמחתי לעזור לך בנושא שבו יש לי קצת ידע.
- ד"א, שאלה, לאיפה להעביר את המידע מהשאלה הזו? אפשר ליצור את הערכים אפריורי, אפוסטריורי, אנליטי וסינתטי או ליצור ערכים של אפריורי ואפוסטריורי יחד עם אנליטי וסינתטי, או בכלל להעביר את המידע לדפים של הפילוסופים המדוברים (אפשרות שבאמת לא כדאית). בברכה, Tahmar1900 00:09, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
אלכוהול באופן טבעי בדם[עריכת קוד מקור]
זה נכון שבאופן טבעי יש אחוז מסוים של אלכוהול בדמנו? באיזה סדר גודל מדובר? איזה איברים/רקמות/תאים מפרישים אותו (הייתכן ששרירים)? באיזה תהליך מטבולי הם עושים זאת (הייתכן תסיסה כוהלית)? תודה מראש! Almighty ~ שיחה 23:59, 3 באוגוסט 2007 (IDT)
- בעיקרון תסיסה כוהלית מתרחשת בשמרים ובגוף האדם יש תסיסה שתוצר הלוואי שלה הוא חומצת חלב. אתה בטוח שיש ייצור אתנול בגוף? א&ג מלמד כץ • שיחה 00:53, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- שמעתי שבדם נשמרת כמות קבועה של אלכוהול (בלי לצרוך אותו מבחוץ), אם כך חייב להיות משהו שמייצר אותו ומווסת את כמותו... Almighty ~ שיחה 00:59, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- איפה שמעת את זה? והאם, כפי ששאל מלמד, הכוונה באמת לאתנול. אולי הכוונה תסיסה או בכלל לחומצה. כעקרון, בחיים לא שמעתי על אתנול שצף לו באופן חופשי בדם ללא סיבה. גילגמש • שיחה 04:57, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא רק שהוא צף לו בדם, אלא גם יש לו תפקיד מסוים, ובלעדיו - דברים מסוימים לא פועלים כמו שצריך. אני בטוח שהכוונה היא ל"אתנול". שאלתי באתר אינפומד, אולי הם יודעים משהו לגבי זה. Almighty ~ שיחה 23:20, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- איפה שמעת את זה? והאם, כפי ששאל מלמד, הכוונה באמת לאתנול. אולי הכוונה תסיסה או בכלל לחומצה. כעקרון, בחיים לא שמעתי על אתנול שצף לו באופן חופשי בדם ללא סיבה. גילגמש • שיחה 04:57, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- שמעתי שבדם נשמרת כמות קבועה של אלכוהול (בלי לצרוך אותו מבחוץ), אם כך חייב להיות משהו שמייצר אותו ומווסת את כמותו... Almighty ~ שיחה 00:59, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
נכס צאן ברזל[עריכת קוד מקור]
האם יש למישהו מושג מהו מקור הביטוי? אף פעם לא הבנתי את האטימולוגיה שעומדת מאחורי זה. בברכה, תומר 00:05, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
וממש אין לי מושג מה כתוב כאן, אבל אולי יש פה התחלה. בכל מקרה, הכוונה לנכסים שמי שמקבל אותם לשימושו מתחייב להחזיר אותם בשלמותם (עד כאן על פי "ניבון עברי" מאת ט. כהן). ולפי האתר הזה אפשר להסיק שברזל זה אותו ברזל שמשמש גם היום בשפה [סלנגית] לתיאור משהו קבוע ולא ניתן לשינוי:אין מקבלין צאן ברזל מישראל, מפני שהוא רבית, אבל מקבלין צאן ברזל מן העו"ג ולווין מהן ומלווין אותן בריבית
— ב"מ ה ה
יוספוס • שיחה 00:18, 4 באוגוסט 2007 (IDT)אני צריך אותך עם הבט"שית בש.ג. בשעה שלוש, אבל שלוש ברזל!
— רס"ר בטיטו
למה נשים חיות יותר זמן?[עריכת קוד מקור]
למה תוחלת החיים של נשים כמעט בכל המדינות עולה על זו של הגברים? ואיך בכלל מחשבים תוחלת חיים? 89.0.98.50 12:37, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- הטענה המקובלת היא שההריון מוביל להארכת תוחלת החיים. קרני • שיחה • משנה 13:38, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה כנראה רק חלק מהעניין, שאין עדיין תשובה לגמרי מלאה לו: [12]. odedee • שיחה 13:50, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- על החישוב ראה בתוחלת חיים. דב ט. 21:56, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה מעניין שגם כשאומרים בבית הכנסת תפילת מי שברך לרפואת חולים מזכירים דווקא את שם האם ולא את שם האב (בדרך כלל מזכירים את שם האב כמו למשל בעליה לתורה "יעמוד יוסי בן מנחם"...).
- קודם כל, כדאי לזכור כי מדובר בסטטיסטיקה, ודברים רבים משפיעים על כך, וביניהם: ההורמון אסטרוגן, שמופרש יותר אצל נשים, עוזר להגן מפני מחלות לב, ומכאן- גם מוות. דבר שני- דברים תרבותיים כגון השתתפות בתפקידים קרביים בצבא של גברים ואולי גם יותר עישון ואלכוהול אצל גברים ובעיות אחרות. ברמת העיקרון, כנראה הגברים באמת פחות בריאים, למרות שישנה הדבקה מסוימת של הפער בשנים האחרונות בעולם המערבי. אמא רוסיה 00:01, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני הבנתי שיש יותר תמותת תינוקות-בנים, מסיבות שונות (בין היתר, יותר מחלות קשות גנטיות שלהם פגיעים תינוקות בנים). --Karpada 17:10, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- קודם כל, כדאי לזכור כי מדובר בסטטיסטיקה, ודברים רבים משפיעים על כך, וביניהם: ההורמון אסטרוגן, שמופרש יותר אצל נשים, עוזר להגן מפני מחלות לב, ומכאן- גם מוות. דבר שני- דברים תרבותיים כגון השתתפות בתפקידים קרביים בצבא של גברים ואולי גם יותר עישון ואלכוהול אצל גברים ובעיות אחרות. ברמת העיקרון, כנראה הגברים באמת פחות בריאים, למרות שישנה הדבקה מסוימת של הפער בשנים האחרונות בעולם המערבי. אמא רוסיה 00:01, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה מעניין שגם כשאומרים בבית הכנסת תפילת מי שברך לרפואת חולים מזכירים דווקא את שם האם ולא את שם האב (בדרך כלל מזכירים את שם האב כמו למשל בעליה לתורה "יעמוד יוסי בן מנחם"...).
א.זה לא ברוב המדינות אלא כולן למעט שתי מדינות בהן יש שיוויון וגם שם הן עולות על הגברים במס' חודשים ב.אין הסבר ביולוגי אבל מניחים שכתוצאה מכך שגברים הם שברובם המכריע נלחמים/משתתפים בפשע מסוכן/משתוללים בכבישם וכו' הוא מקור הבעיה למרות שזה מאוד חלקי כי אחוז ההרוגים הוא עדיין זניח ג.שחלילה לא ישתמע שאני משווה בין לוחמים לפשע פלאח
- השוואה היא פעולה לוגית לגיטימית וכל דבר ניתן להשוות עם כל דבר אחר (וגם עם עצמו). במקרה שלנו המכנה המשותף בין לוחם לבין פושע מסוכן הוא ששניהם עלולים להיהרג. בנוסף, אדם מסויים עלול להיות גם לוחם וגם פושע מסוכן (ולא בהכרח בו-זמנית, אלא גם במשך חייו). למשל, אם אינני טועה, ה"אופנובנק" היה בצעירותו לוחם בחטיבת הצנחנים בצה"ל. 89.1.7.163 12:21, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
הידראוליקה[עריכת קוד מקור]
איך קוראים לתופעה שבה ניתן לשאוב נוזל באמצעות צינור ושאיפה חד פעמית של האוויר שבו (כמו הוצאת בנזין מתוך מכונית באמצעות צינור)? תודה, Yonidebest Ω Talk 12:43, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- סיפון (en:Siphon). א&ג מלמד כץ • שיחה 12:48, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- תודה! Yonidebest Ω Talk 13:01, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
מוסלמית או נוצריה? יסמין 20:38, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
היא ממוצא איטלקי, שמה השני כריסטינה והיא למדה בבי"ס קתולי, ע"פ הערך באנגלית, כך שיש להניח שהיתה נוצרייה. דב ט. 21:55, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
- עכשיו הכל ברור :) יסמין 21:56, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
השם שלה מאוד דומה לשם התנכ"י דלילה, יתכן וזה המקור לשם.--פו-איי 09:54, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
מוות של יודע נוסחת הקוקה קולה[עריכת קוד מקור]
שתי שאלות:
- נכון שלשלושת האנשים היחידים בעולם שיודעים את נוסחת הקוקה קולה (או הקולה בכלל. מה זה משנה? הבנתם למה אני מתכוון!) אסור להיות יחד על אותו מטוס, על אותה סירה, באותה עיר, או בכלל באותו רדיוס שיכולה ליפול פצצת אטום? (אולי בזה הגזמתי...)
- מה עושים אם מישהו מהשלושה מת? מספרים לעוד מישהו?
- ראה קוקה קולה#המתכון להכנת המשקה. הסיפור על נוסחה סודית הוא ככל הנראה הגזמה שנועדה ליצור הילה ייחודית. עוזי ו. 12:51, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- אבל אם המתכון סודי - איך בדקו את הכשרות??
- כבר מזמן ברור שהמתכון לא סודי, וכמו שנאמר, מדובר בעניין תדמיתי. ר' גם כאן - "]http://myeyesonline.blogspot.com/2007/08/what-has-happened-to-open-cola.html%7Cקולה בקוד פתוח]" --Karpada 17:14, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- אבל אם המתכון סודי - איך בדקו את הכשרות??
שפות רומאניות[עריכת קוד מקור]
שלום, אני עוסק בזמן האחרון במיון כפייתי של קטגוריות של שפות. היום ניסיתי לסדר את קטגוריה:שפות רומאניות. מיינתי את רובן, בעיקר על פי הוויקיפדיה בתקווה שנושא כל כך חשוב שהוא מטופל שם טוב.
נתקעתי במיון של צרפתית. היא נמצאת בתת תת תת תת תת קבוצה של השפות הרומאניות, שנקראת בלועזית Oïl. יצרתי כבר את כל הענפים עד קטגוריה:שפות גאלו-רטיות, ועכשיו אני צריך לתת איזה שם עברי ל-Oïl ואני לא יודע מה לתת.
אני לא רוצה להרים ידיים ולקרוא לקטגוריה באותיות לועזיות ואני גם לא רוצה לשים את הצרפתית ישר מתחת לשפות גאלו-רטיות, כי יש לנו כבר בעברית מאמר גם ולונית, שגם היא שפת Oïl (אם להאמין לוויקי האנגלית).
כל הצעה תתקבל בברכה.
כל תיקון במיון הקטגוריות יתקבל גם הוא בברכה. --אמיר א. אהרוני 12:16, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- יש למשפחה הזו שני ענפים, שפות oc ושפות oïl, שמות שנגזרו מן המילה באותן שפות ל"כן". תוכל לתרגם את זה כ"שפות אוק" ו"שפות וויל" (שממנו בא Oui בצרפתית). אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 12:20, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- קודם כל, תודה.
- יש עוד דעות?
- וויל הפתיע אותי קצת. חשבתי על אויל, אוייל, אואיל...
- מישהו אי פעם כתב על זה משהו בעברית?.. --אמיר א. אהרוני 12:41, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- האמת היא שצריך לקרוא את זה בצפרתית "אוי". אני חושב שכך צריך לקרוא לזה. תחת "שפות אוק" אפשר גם לשים את אוקסיטנית. bramilan 17:44, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
איך אפשר להוריד מהאינטרנט GTA3 ומעלה[עריכת קוד מקור]
תעזרו לי פליז????
- למיטב ידיעתי אי אפשר. רק GTA1 ו2 שוחררו לציבור. הורדה של GTA3 ומעלה היא לא חוקית. לירן (שיחה,תרומות) 17:34, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה שזה לא חוקי, זה לא אומר שאי אפשר. כמעט כל מה שאנשים מורידים באינטרנט זה לא חוקי להוריד. Almighty ~ שיחה 15:57, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- נכון, אבל זה שזה לא חוקי אומר שכאן לא תינתן תשובה לגבי זה. לירן (שיחה,תרומות) 16:14, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- אם כך, מדוע קיים הערך אימיול ועוד עם קישור חיצוני לאתר שממנו אפשר להוריד את התוכנה? (אגב, זו הדרך להעלות GTA3). Almighty ~ שיחה 16:21, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני חושב שנקבע שהפלטפורמוט להורדות בלתי חוקיות (אימיול, ביטורנט וכו') הן חוקיות לגמרי.--Lot5 22:08, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- אימיול ודומיו הם חוקיים, מפני שניתן גם להוריד תוכנות חוקיות, בדיוק כמו שחוקי להחזיק חנות סופרמרקט. אם בסופרמקט השכונתי שלך מוכריםפ סחורה גנובה לצד זו הלגיטימית, הרי המוכר של הסחורה הגנובה ייתן את הדין על כך, אך אין זה משפיע על שאר החנות. דניאל צבי 08:16, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני חושב שנקבע שהפלטפורמוט להורדות בלתי חוקיות (אימיול, ביטורנט וכו') הן חוקיות לגמרי.--Lot5 22:08, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- אם כך, מדוע קיים הערך אימיול ועוד עם קישור חיצוני לאתר שממנו אפשר להוריד את התוכנה? (אגב, זו הדרך להעלות GTA3). Almighty ~ שיחה 16:21, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- נכון, אבל זה שזה לא חוקי אומר שכאן לא תינתן תשובה לגבי זה. לירן (שיחה,תרומות) 16:14, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- זה שזה לא חוקי, זה לא אומר שאי אפשר. כמעט כל מה שאנשים מורידים באינטרנט זה לא חוקי להוריד. Almighty ~ שיחה 15:57, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
מישהו זוכר פיליטון או מערכון (של אפרים קישון?) על "דוגי באג" - אריזת שאריות מארוחה במסעדה?[עריכת קוד מקור]
זכור לי במעורפל פיליטון בו סועד במסעדה נהנה מארוחה מצויינת אך לא הצליח לסיימה. היה לו חבל לוותר על השאריות אך הוא התבייש לבקש מצוות המסעדה לארוז אותן עבורו, ולכן מבקש שיארזו עבור הכלב. במסעדה נלהבים לעזור ומוסיפים לו שאריות ממנות של אחרים או עצמות וכד'. מישהו יכול לאשר מי כתב (אפרים קישון?), מה שם הפיליטון והאם אני מדייקת בתיאור התוכן? תודה מראש, גברת תרד • שיחה 21:33, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- כן, זה קישון, ומדובר כמובן בשניצלים. odedee • שיחה 21:54, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
- זו הומורסקה, לא מערכון. היא נמצאת בספר "ספר משפחתי" ומדובר בשניצלים. העלילה מתפתחת בהחלט בצורה קישונית למהדרין:) מומלץ. HansCastorp 01:20, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- תודה לשניכם, שילבתי זאת בשאריות. אשמח אם מי שהספר בהישג ידו יוכל לבדוק מה שם ההומרסקה. בברכה, גברת תרד • שיחה 09:35, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- "הגדת השניצלים הגדולים". gal m 10:15, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- תודה :) גברת תרד • שיחה 12:51, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- "הגדת השניצלים הגדולים". gal m 10:15, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- תודה לשניכם, שילבתי זאת בשאריות. אשמח אם מי שהספר בהישג ידו יוכל לבדוק מה שם ההומרסקה. בברכה, גברת תרד • שיחה 09:35, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- זו הומורסקה, לא מערכון. היא נמצאת בספר "ספר משפחתי" ומדובר בשניצלים. העלילה מתפתחת בהחלט בצורה קישונית למהדרין:) מומלץ. HansCastorp 01:20, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
מהי תאוצה סבירה שבה יכול לעמוד גוף האדם לאורך זמן?[עריכת קוד מקור]
האם ניתן לעמוד בתאוצה של 10 מטר לשנייה בריבוע לאורך זמן רב כמו שבוע? תודה אלעד
- תאוצה של 10 מ' לשניה בריבוע זו נפילה חופשית, במצב זה אתה מרגיש חסר משקל וההשפעה היחידה שיכולה להיות לזה היא חוסר פעילות של השרירים ולבסוף להתנוונותם. לעומת זאת, אם תשב במכונית שמאיצה כך, ההשפעה תיהיה הפוכה - בחישוב פשוט אפשר להגיע שהמכונית תאיץ ל-100 קמ"ש תוך פחות משלוש שניות (די מהר), אני לא יודע בכמה כוחות G מדובר, אבל אני מניח שהגוף לא יוכל לעמוד בזה זמן רב. Almighty ~ שיחה 15:55, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- השואל חומד לצון. אנחנו שוהים בתאוצה של G אחד (10 מטר לשניה בריבוע) כל חיינו. יוספוס • שיחה 16:00, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- הכיצד? Almighty ~ שיחה 16:19, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- זוהי תאוצת הכובד אותה חש כל גוף על פני כדור הארץ. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 22:19, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא מדויק. כל גוף על פני כדור הארץ מרגיש כוח המתאים לתאוצה של 10 מ' לשנ'. כמובן שאין אנו מרגישים תאוצה שכזו - כשאדם עומד על הקרקע בלא לזוז תאוצתו היא בדיוק אפס (כמו גם הכוח השקול). הכוחות שפועלים עליו זה משהו אחר. ירון • שיחה 22:31, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- כפי שכתב ירון. מה שאנו מרגישים זה כוח הכובד ולא תאוצה. את התאוצה נרגיש רק אם נקפוץ מגובה רב.
- זוהי תאוצת הכובד אותה חש כל גוף על פני כדור הארץ. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 22:19, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- הכיצד? Almighty ~ שיחה 16:19, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- השואל חומד לצון. אנחנו שוהים בתאוצה של G אחד (10 מטר לשניה בריבוע) כל חיינו. יוספוס • שיחה 16:00, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
בנפילה חופשית המהירות גדלה כל שניה ב-10 מטר לשנייה. אם נקפוץ מגובה רב ונגיע לקרקע תאוטתנו בנגיעה תהיה כה גבוהה שלא נוכל לעמוד בה. לשם המחשה, אם נגיע לקרקע במהירות 100 מטר לשנייה(אחרי 10 שניות) וניבלם בשליש שנייה נחטוף תאוצה של 300 מטר לשנייה (כ 30 ג'י). התאוצה הזו יוצרת כוחות תגובה עצומים שפועלים על הגוף וגורמים לו לנזקים... לא נעים. איתן 20:04, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- כדי שזה יקרה עליו ליפול מגובה 500 מטר... איתן 20:36, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- התאוצה שניתן לעמוד בה אינה נובעת מרגישות הגוף לתאוצה, אלא לכוחות. הכוח שאנו חשים הוא כוח הכובד, והוא שקול לתאוצה של כ-10 מטר לשניה. מכאן שאין מניעה לשהות בתאוצה כזו זמן בלתי מוגבל. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 20:47, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- עוד כמה מילים בנושא. נניח שאדם טס במטוס שנמצא בתאוצה גדולה פי 5 מתאוצת הכובד. גוף הטייס מרגיש כוח בכיוון השני (אם המטוס מאיץ קדימה אז הכוח פועל אחורה). לכוח כזה קוראים en:g-force. כוח דומה פועל בעת התנגשות שבה יש תאוטה חזקה - הפעם הוא פועל קדימה. בשביל לתת סדר גודל, רוב האנשים מתקשים לעמוד בכוח קבוע של 7g (שמתאים לתאוצת מטוס גדולה פי 7 מתאוצת הכובד). כוח קבוע של 10g נחשב כבר די הרבה גם לטייסים. לפי הערך באנגלית אדם שרד אחרי 46g (ואפילו יותר בהתנגשות), אבל זה היה כנראה לזמן מאוד קצר. עוד מהערך באנגלית: יש הבדל בין עמידה בכוח אופקי ובין עמידה בכוח אנכי. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:57, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- התאוצה שניתן לעמוד בה אינה נובעת מרגישות הגוף לתאוצה, אלא לכוחות. הכוח שאנו חשים הוא כוח הכובד, והוא שקול לתאוצה של כ-10 מטר לשניה. מכאן שאין מניעה לשהות בתאוצה כזו זמן בלתי מוגבל. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 20:47, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- ולמה עוד אין ערך עברי ג'י פורס? איתן 23:38, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- עדיף כח g. עוזי ו. 00:04, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- עוזי, נדמה לי שהוא התכוון ל-en:G-Force: Guardians of Space. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 08:25, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- עדיף כח g. עוזי ו. 00:04, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- ממש לא. התכוונתי לכוח ג'י. ודווקא יש..תאוצת הכובד...אלא שהוא מתייחס רק לג'י אחד. אפשר להרחיב אותו? (תאוצות על גבי הירח וכוכבים אחרים) איתן 01:23, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
- הערך אינו מתייחס רק לג'י אחד, אלא מכיל את הנוסחה הכללית, ומביא כדוגמא את תאוצת הכובד על כדור הארץ. אני חושב שראוי לכתוב את הנתון שאתה מבקש בערכים על הירח וכוכבי לכת שונים בערכים אודותיהם, שכן מה שאתה מציע שקול לכתיבת מהירותם של מטוסים שונים בערך מהירות. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 06:15, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
- כדי שזה יקרה עליו ליפול מגובה 500 מטר... איתן 20:36, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- עדיין הוא מביא כדוגמא רק את כדור הארץ, ואינו מספק ערכי תאוצת כובד בכוכבים אחרים. כמו כן אין ערך שמתייחס לכוחות ג'י שגדולים מאחד. בערך כרית אוויר למשל התייחסתי בקצרה לתאוטה ואפשר להרחיב. איתן 09:20, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
- נראה שיש מקום לערך נפרד על כוח g - זה מושג בעל משמעות והיסטוריה, בעיקר בתעופה. א&ג מלמד כץ • שיחה 09:59, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
נעליים תלויות על כבל חשמל[עריכת קוד מקור]
מה פשר התופעה? ענק עדין 23:02, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
- לפי מה שקראתי זה מסמן מקום שמוכרים בו סמים אבל יש הרבה הסברים אחרים לתופעה:
- http://urbansemiotic.com/2005/12/28/shoes-on-a-wire/
- http://www.straightdope.com/classics/a5_274.html
- --Blooder 04:21, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- תוספת: לאחרונה חל טרנד של הירוקים בתל אביב ובערים נוספות לתלות נעליים על קווי מתח
- ליד הבתים כאקט מחאה.(תוכנית הבוקר של קשת 8.8.07)
- מחאה על מה? תדירות הזרם העובר בקווי מתח, ומכאן תדירות הקרינה האלקטרומגנטית, הוא בערך 50 הרץ. קרינה בתדירות כזו לא ממש מסוגלת לגרום נזק. הלא כן? --מקפץ גבעות 09:49, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- אספקט תרבותי (בדיוני, כמובן) מעניין הוצג בסרט לכשכש בכלב. בסרט, בו יועצי התקשורת של נשיא ארצות הברית נאלצים ליצור מלחמה בדיונית כדי לכפות על שערוריית מין אליה נקלע זמן קצר לפני הבחירות, היועצים מתחילים לתלות נעליים על כבלי חשמל כדי להפכם למעין סמל להחזרת חייל אשר נשכח מאחור ב"מלחמה" בשם שוּ (כלומר, נעל). זהר דרוקמן - I♥Wiki 10:47, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- מחאה על מה? תדירות הזרם העובר בקווי מתח, ומכאן תדירות הקרינה האלקטרומגנטית, הוא בערך 50 הרץ. קרינה בתדירות כזו לא ממש מסוגלת לגרום נזק. הלא כן? --מקפץ גבעות 09:49, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
כימיה[עריכת קוד מקור]
כמה מ"ל מים צריכים להוסיף ל300- מ"ל CaBr2(aq) 1.5 M כדי שרכוזו יהיה0.3 M ?
- כדאי להפנות למשתמש:יורם שורק שהוא כימאי איתן 19:52, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- כדי להקטין ריכוז פי 5 יש למהול פי 5. כלומר להגיע מ300 ל1500 מ"ל כלומר להוסיף 1200 מ"ל.
- נוסחא עבור כל המהילות שתעשה בחיים היאV1C1=V2C2 ריכוז התחלתי כפול נפח התחלתי שווה לריכוז סופי כפול נפח סופי ואז תחסר נפח התחלית מהנפח הסופי ותקבל את כמות הנוזל שבו אתה צריך למהול. כשעובדים ביחידות של Molar אז זה נכון לכל חומר לא משנה מה הוא לציין את החומר צריך רק כשנתון ריכוז ביחידות של אחוזים מתמיסה רוויה. משתמש:מתיישר לא מחובר.
- כדי להקטין ריכוז פי 5 יש למהול פי 5. כלומר להגיע מ300 ל1500 מ"ל כלומר להוסיף 1200 מ"ל.
- כדאי להפנות למשתמש:יורם שורק שהוא כימאי איתן 19:52, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
שאלה בוטנית[עריכת קוד מקור]
- האם יש שם עברי לצמח התבלין Eryngium foetidum? הוא נקרא גם:
Bhandhanya, Chandon benit, Culantro, Culantro Coyote, Fitweed, Long coriander, Mexican coriander, Wild coriander, Recao, Spiritweed, Ngò gai, Sawtooth, Saw-leaf herb, Cilantro cimarron
בתודה, גברת תרד • שיחה 14:50, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- הצמח שייך לסוג חרחבינה - אם זה עוזר. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:22, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
ותיק או וותיק ?[עריכת קוד מקור]
שאלה בניסוח לשוני - איך יש לכתוב - ותיק או וותיק ? תודה מי-נהר 16:13, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
- ותיק. אבל "הוותיק". Gridge ۩ שיחה 16:16, 8 באוגוסט 2007 (IDT).
אתה יכול להסביר את המקרה השני למה יש תוספת של וו?--פו-איי 12:03, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- על פי כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון העברית (שהתקבלו בוויקיפדיה), וי"ו עיצורית (העיצור V וגם העיצור W) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. וי"ו בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי וי"ו החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה), ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד). הכלל אינו תקף למקרים שבהם תנועת O או U מופיעה לאחר וי"ו עיצורית. במקרים אלה יש להכפיל את האות, כי אחת האותיות משמשת עיצור, והשנייה אם קריאה; למשל: "וושינגטון" או "ווד". חי ◣ 9.08.2007, 12:07 (שיחה)
ותיק (וגם ונציה, וירוס, וילון, וכמובן ויקיפדיה) כשהאות "וָו" עומדת לבדה. במקרים אחרים (כדוגמת הֵא הידיעה, ואותיות ייחוס (כמו בְּ, מִ, שֶ ) הוָו מוכפלת.
משפט לדוגמה: "הוויקיפדים הוותיקים שחזרו מוונצואלה רצו לנסוע לוונציה, אך הווירוס שנתפס בווילון מנע זאת מהם". :-) . Danny-w 12:39, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- צריך גם לציין שלא מכפילים את הוי"ו כאשר היא כבר כפולה. וושינגטון, אבל "בוושינגטון". Gridge ۩ שיחה 12:42, 9 באוגוסט 2007 (IDT).
צריך לעשות מהלניק האחרון ערך, כי השאלות האלו חוזרות על עצמם.--פו-איי 13:43, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
- משהו כמו זה? דניאל צבי 14:29, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
כן , אבל חשבתי על משהו יותר גדול --פו-איי 16:55, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
שמות של פאונים[עריכת קוד מקור]
אחרי שסיימתי את פאון משוכלל למחצה, אני מתכוון לכתוב ערך על שלושה-עשר הפאונים הארכימדיים, שהם פאונים בעלי רמת סימטריה גבוהה במיוחד (שניה אך לפאונים האפלטוניים). בין שלושה-עשר המובחרים יש שניים שאני מתקשה לתרגם את שמם (את כל האחרים, לרבות הרומביאיקוסידודקהדרון החביב, לא ניסיתי!).
מדובר בפאונים en:snub cube ו- en:snub dodecahedron>. עד לקבלת הצעות מוצלחות יותר, אני קורא להם קוביה מסותתת ודודקהדרון מסותת. עוזי ו. 16:08, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
מספר מפתחי התוכנה בישראל[עריכת קוד מקור]
יש למישהו מושג כמה מפתחי תוכנה יש בישראל? גם חסם תחתון יתקבל בברכה. לצורך זה, מי שעיקר זמנו בפיתוח תוכנה בדרך שיטתית יחשב כמפתח תוכנה. רנדום 15:33, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
- כל שנה מסיימים לימודיהם כ1500 מהנדסים בתחום בתכנה, זמן העבודה של מהנדס נע בין 10 ל15 שנים, לפי קידום או פיטורין.. או שתלך ללמס..:) --מטא 17:12, 10 באוגוסט 2007 (IDT)