ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון157

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האיש שחשב שאשתו היא כובע + אבטיח

האיש שחשב שאשתו היא כובע

אני עובד כרגע על תרגום הערך האנגלי אודות הספר הנ"ל. דא עקא, שהספר אמנם מעניינני, אך חוץ מרפרוף קליל בו, לא זכיתי לקרוא בו. הדבר גורר שתי בעיות:

1. בפרק Content מופיעים שמות של חלק מהסיפורים המופיעים בספר. אינני יודע מהם שמות הסיפורים, כפי שהם תורגמו בספר בגירסתו העברית. "The Lost Mariner", יכול להיות "הספן האבוד", "הימאי האבוד", "המלח האבוד" או (אם המתרגם קם על רגל שמאל) "יורד הים שאיבד את דרכו ואת סבתו הצולעת אי שם בשנות ה-40". לפיכך, אני מזמין אנשים שהספר המתורגם ברשותם, לעדכן כאן את תרגום שמות הסיפורים שמופיעים בערך האנגלי.
2. תוכן הסיפורים מוכר לי בקושי. לכן, תרגמתי את הקטע הבא:

"On the Level", another case involving damaged proprioception. Dr. Sacks interviews a patient who has trouble walking upright and discovers that he has lost his innate sense of balance due to Parkinson's-like symptoms that have damaged his inner ears; the patient, comparing his sense of balance to a carpenter's spirit level, suggests the construction of a similar level inside a pair of glasses, which enables him to judge his balance by sight.

כך:

"על השלב" - מקרה נוסף של כשל חושי. ד"ר סאקס מראיין מטופל בעל בעיית הליכה בעליה, שגילה כי איבד את חוש שיווי המשקל, ואת יכולתו לייצב את תנועותיו. דבר זה אירע בשל תסמונת דמויית פרקינסון, שגרמה נזק פנימי לאזניו. המטופל, שיצר אנלוגיה בין חוש שיווי המשקל הפנימי של הגוף לבין תכונתו של פלס הבנאים, פיתח מבנה של שלב סולם המורכב בתוך מערכת של זוג זכוכיות. מבנה פשוט זה, אפשר למטופל לאמוד את שיווי משקלו באמצעות חוש הראייה.

לגבי איכות התרגום ניתן להתווכח, אך זו אינה הגרסה הסופית. שאלתי היא לגבי התוכן. "level" בהקשר הזה, פירושו, "שלב (בסולם)", "מדרגה", "רמה"? בקיצור, קריאת התרגום שלי בארגז החול, והערת הערות בדף השיחה שלו, תסייע לי מאד.

spirit level פירושו פלס בנאים, וזו הכוונה בlevel בהקשר זה. לגבי הערך באופן כללי, כדאי לך לפנות בלוח המודעות ולא כאן. בלנק - שיחה 05:41, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

אבטיח

לא בטוח שמיקום השאלה הוא כאן. אם כן, אז הנה: ישנו אתר, אבטיח שמו, המאפשר לגולשים לציין טעויות משעשעות שאירעו להם בשירים עבריים. השאלה הנשאלת היא, האם לאתר הנ"ל ישנה חשיבות אנציקלופדית? האם ראוי להיכתב עליו ערך בויקיפדיה שלנו? אם יוספו לערך זה פרקים בלשניים המדברים על סוגים שונים של טעויות, והסיבות להם, האם תוקנה בכך חשיבות לערך?

תודה ושבוע טוב. אביתר ג' - שיחה 00:04, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

לשאלה השנייה: קודם כל, לדעתי עדיף לשאול בדלפק הייעוץ. שנית, לדעתי לאתר אין חשיבות אנצ' כשלעצמו, אבל לנושא טעויות שמיעה יש, ובמסגרת הערך הזה אפשר גם להזכיר את האתר. שים לב שלא מדובר ברשימה גרידא של טעויות שמיעה נפוצות, אלא במאמר העוסק בהן באופן כללי, ועל הדרך גם מזכיר כמה נפוצות. ולסיום - אתה מוזמן לקרוא את הפסקה הזו - אני גאה בה מאד. קיפודנחש - שיחה 05:06, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

קיפודנחש, תודה תודה. האם הנמלים הן ידידותיך? אם כך, אף אני גאה בך מאד. נמלים הן חיות ידידותיות ביותר. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באב ה'תשע"א • 11:39, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

אין כאן אף אחד שהספר ברשותו ומעוניין לענות ליהודי במצוקה? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באב ה'תשע"א • 22:01, 22 באוגוסט 2011 (IDT).

אם מצוקתך כה גדולה, אז אגלה שבתרגום שברשותי The Lost Mariner הוא "הימאי האבוד", והפרק On the Level תורגם דווקא כ"בדרך הישר". הפלס המוזכר בפרק זה הוא פלס מים, ומה שהחולה פיתח הוא זוג משקפיים שחוברו אליו פלסים קטנים. וכך זה מתואר בספר: "[...] בנינו אטב שחובר אל גשר המשקפיים, ובלט למרחק שני אפים קדימה, ובכל צד קבענו פלס אופקי זעיר. ניסינו כל מיני דגמים, שנבדקו ושופרו בידי מר מקגרגור. בתוך שבועיים בנינו אבטיפוס, זוג משקפי פלס: "הזוג הראשון מסוגו!" צהל מר מקגרגור בשמחת ניצחון." --ברובדינגנג - שיחה 23:24, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה, תודה. תמיד ידעתי שזה עוזר קצת להרים את הקול . פרטים אלו יתוקנו מיד. אגב, תוכל להציץ בַּערך, ולתקן תיקונים? רק אם לא קשה לך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"א • 20:02, 23 באוגוסט 2011 (IDT).

כיצד ניתן לבדוק אם מספר תעודת זהות מסויים מזוייף?

תודה, 16:39, 21 באוגוסט 2011 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לנסות לבדוק עם ספרת הביקורת מתאימה, (ראה תחת "ספרת ביקורת במספר הזהות בישראל"), אבל מזייף מתוחכם מספיק יצליח ליצור מספר שעובד. בלנק - שיחה 16:44, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

בהגדרה, מספר תעודת זהות הוא מזויף אם הוא לא רשום במשרד הפנים. לכן, הדרך היחידה לבדוק את זה, היא להחזיק במאגר המידע של משרד הפנים או לשאול מישהו אמין שיש לו גישה למאגר הזה. יובל מדר - שיחה

אישים במזל גדי

מי מבין האישים הידועים בהסטוריה הוא מזל גדי וכן לפי תאריך בחודש. ובכלל שאלה מעין זו איך ניגשים אליה בויקיפדיה או שזה לא כ"כ מתקדם ואין אפשרויות כאלו.

תשובה חלקית: ראה כאן. ‏Gridge ۩ שיחה 21:24, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

אם יש לך המון זמן וכוח, אתה יכול להתחיל מה-22 בדצמבר#נולדו, ואז להתקדם כל פעם יום אחד קדימה עד שתגיע ל-20 בינואר. כך תקבל רשימה מלאה יותר. בלנק - שיחה 21:55, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

צריכת חשמל

כשאני מפעיל שיר בנגן MP3 אך לא מחבר אוזניות האם נצרכת אנרגיה?

באופן כללי יותר - האם צריכת החשמל של של נגן MP3 מושפעת מסוג/התנגדות אמצעי השמע המחובר (אוניות/רמקולים/ללא אמצעי שמע מחובר)?

תודה 79.178.240.4 22:43, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אני לא טועה היא אינה מושפעת. המכשיר שולח אותות חשמליים קבועים, ולא אכפת לו איזה מכשיר מקבל אותם. (אלא אם יש לו רמקולים פנימיים כמו באייפוד) כמובן שהוא צורך אנרגייה בכל מקרה, מהרגע שמדליקים אותו. הוספת אוזניות או רמקולים אינה משנה כלום. בלנק - שיחה 22:49, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא שאני יודע מה קורה שם, אבל נשמע לי מאוד לא סביר שהוספת האוזניות לא מוסיפה צריכה של אנרגיה. יכול להיות שהתוספת זניחה, אבל ההגיון מחייב שתהיה תוספת. eman • שיחה • ♥ 23:12, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

משווה ומוסיף: למיטב הבנתי - עיקר הצריכה היא ע"י האזניות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:16, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מסתבר שאימן צודק ואכן יש צריכה (לא עיקר הצריכה). ע"פ האתר הזה, הטענת הנגן צורכת שני ואט. אוזניות ממוצעות, ע"פ האתר הזה צורכות 65 מיליואט. השאלה היא כמובן כמה זמן צריך להטעין את האמ-פי ביחס לזמן השימוש, וכו', אבל בחישוב גס שעשיתי יוצא שהצריכה די זניחה.

האתר האחרון גם עונה על השאלה השנייה של הקורא- צריכת החשמל של האוזניות נקבעת באמצעות הווליום, וזה הפרמטר העיקרי הרללונטי. אבל- אוזניות שמכניסים לתוך האוזן ניתן להפעיל בווליום נמוך יותר מאוזניות שלא מכניסים (כי הן קרובות יותר) ולכן לרוב הן צורכות פחות חשמל. רמקול צורך הרבה יותר חשמל, כי הוא רחוק מאוד מהאוזן. זו הסיבה שלרמקולים מקצועיים יש סוללה משלהם. בלנק - שיחה 00:09, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

חלב דל שומן

איך מייצרים חלב דל שומן?

ואיך דואגים שתהיה כמות שומן קבועה במוצרי חלב שונים (למשל - איך שומרים שבכל שקיות החלב יהיו תמיד 3% שומן?)

תודה 79.178.240.4 22:45, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

בעיקרון בחלב שהרגע יצא מהפרה יש כ-11 אחוז שומן. אם משאירים אותו עומד במשך כמה זמן (כיום יש מכונה המזרזת את התהליך) השומן צף למעלה, וניתן להפריד בניהם. חלק מהשומן לוקחים כדי לייצר שמנת, חמאה וכד', וחלק (כמה שרוצים, בהתאם לסוג החלב) משאירים בחלב. לאחר מכן החלב עובר תהליך שמכונה הומוגניזציה, שדואג לכך שהשומן והחלב לא ייפרדו. ניתן לקרוא על כך בהרחבה [[[:en:Milk#Creaming and homogenization|כאן בויקיפדיה האנגלית]]]. בלנק - שיחה 22:55, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מאיפה הסיפור של 11 אחוז שומן? זה חסר כל בסיס. אחוז השומן בחלב בקר בישראל הוא בין 3.5 ל-4 אחוז. נתונים מדויקים אפשר ודאי למצוא באתר של מועצת החלב.אודי - שיחה 11:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

כשהחלב מגיע למחלבה מפרידים אותו לשמנת ו"למים", שמכילים כמות מועטה יחסית של שומנים. בהמשך אפשר לערבב אותם ביחסים הרצויים כדי לקבל חלב דל שומן, חלב 3%, שמנת (מתוקה), ועוד. מהם מכינים גם גבינות שונות. מהגבינות השונות יוצא חלק ניכר מהמים ולכן שיעורם של מוצקי החלב, ובפרט של השומנים, גבוה בהרבה מזה שהיה בחלב המקורי ששימש לייצור אותה הגבינה. Tzafrir - שיחה 11:43, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

דיבור בסלולרי תוך כדי נהיגה בארה"ב

האם מותר לדבר בסלולרי תוך כדי נהיגה בארה"ב? שמתי לב שאני רואה כל הזמן אמריקאים עושים את זה בסרטים. 93.173.24.84 23:10, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מותר בחלק מהמדינות. בקליפורניה, שמשמשת כמקום עלילה של חלק לא מבוטל מהסדרות והסרטים, דווקא אסור. ‏Gridge ۩ שיחה 23:16, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

ומה בנוגע לניו יורק? ראיתי את זה לאחרונה בפרק של סיינפלד. 93.173.24.84 23:19, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

קרא כאן. יובל מדר - שיחה 00:05, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

על ניו יורק ספיציפית תוכל למצוא פה אתר הרשמי של מדינת ניו יורק. Menachemsdavis - שיחה 06:21, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי חוק חדש בניו יורק, אחיזה (גם ללא דיבור) בסלולרי מהווה עבירה. ברוב המדינות השימוש אסור. בסרטים ובטלוויזיה מראים עבירות רבות כולל רצח כך שאין ללמוד מזה שהדבר חוקי.

ביאור רעיון של מישל פוקו

בתקופה זו עמוסה, אין לי זמן לקרוא ספר נוסף, לכן אבקש פרשנות לרעיון שלו שחולי נפש "מורדים בחברה ובשליטתו השרירתית של האדם עליהם". הטקסט היבש מאד ערטילאי, מה היתה כוונתו?.

טוניסאים דומים לעירקים?

בלי צחוק- שמתי לב שאלי ישי דומה מאוד למחמוד אחמדינז'אד. בצורת הפנים, אוזניים ואף. הדמיון כמובן לא כמו של אותו האדם, אבל אם הייתי רואה אותם אחד לידי השני, הייתי אומר שהם אחים או בני דודים. איך זה? זה אנשים שמוצאם בקווצות הפוכים של הים התיכון.

אחמדינז'אד פרסי ולא עיראקי. אי אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת שכאלה על סמך מקרה אחד בודד. דניאל ב. • תרמו ערך 12:08, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

שואל יקר, אם תשלח לכאן את דיוקן פניך, אשתדל לומר לך, למי אתה דומה. טיפוסי - שו"ת 15:25, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

האם הם יהיו דומים גם אחרי שיתגלחו? יואלפ - שיחה 12:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

הסתירה הלוגית של רוצח שכיר

שלום רב, רוצח שכיר יכול להיות בעצם עצמאי(אני לא מדבר על "חיילים" של משפחות הפשע), נאמר אישה נומטיבית לכאורה שמזמינה מישהוא שירצח את בעלה או אדם נורמטיבי לכאורה שמזמין מישהוא שירצח את השותף העסקי שלו.

איך זה מסתדר?

212.25.122.125 13:26, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מצאתי על איזו סתירה אתה מדבר. אני חושב שהסתירה היחידה שיכול להיות היא בין "נורמטיבי" לבין "מזמין רצח". לא יודע מה איתך, אבל לדעתי אחד שיכול לשלם על רצח הוא לא נורמטיבי לפי ההגדרה. נורמה חברתית די ברורה היא קדושת החיים. ולכן אין שום סתירה לוגית, אלא רק עניין שהגדת אישה שמוכנה לרצוח את בעלה כנורמטיבית. Corvus,(שיחה) 14:36, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי הכוונה לכך שרוצח שכיר הוא בעצם עצמאי (כלומר מנפיק חשבוניות ולא מקבל תלוש משכורת קבוע). איתמר ק. - שיחה 16:01, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן, לפי פקודת מס הכנסה רוצח שכיר הוא למעשה עצמאי ואני מניח שרובם מנהלים ספרי תקבולים כנדרש. אם נתקלת ברוצח שכיר שאתה חושד שמעלים מיסים אפשר לפנות למוקד מס הכנסה ולדווח. סודיות מובטחת. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"א • 20:17, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

LOL of the day! :-D

ראשית אמרתי נומרטיבי לכאורה בדגש על לכאורה,אכן התכוונתי לעיניין עצמאי שמנהל ספר חשבונות ולא מקבל תלוש

נשמע שהוא פרילאנסר, למרות שאולי הוא בכלל שכיר. מיקור-חוץ לחיסולים דופקת את העובדים הפשוטים! שמוליק - שיחה 21:56, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

האם צחצוח שניים אחרי האוכל פוגע בשן?

אם מצחצחים שניים ישר אחרי האוכל, האם זה יכול לפגוע באמייל? שמעתי שאחרי האוכל החומציות בפה עולה, והאמייל הופך ליותר "רגיש" וצחצוח יכול להסיר שכבה עבה יותר מאשר כשמצחצחים לפני האוכל. 109.65.199.104 15:33, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

הפרשת החומצה היא תוצר לוואי של המטבוליזם של חיידקים החיים בחלל הפה, בעיקר strp. mutans אבל לא רק הוא.

צחצוח השיניים נועד בעיקר לסלק את שאריות המזון, כך שלא יהיה לחיידקים מה לאכול, ואפקט נוסף שלו יכול להיות העלאת ה pH, כלומר- הורדת החומציות.

מכאן שלא לצחצח שיניים אחרי האוכל פירושו לתת לחיידקים להפריש עוד חומצה, מה שלא כל כך הגיוני לעשות אלא אם בן הזוג הוא/היא רופא/ת שיניים. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"א • 20:15, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

לי הסבירו שעקב החומצה השיניים רכות יותר, כך שצחצוח מיד לאחר האוכל יותר מזיק מאשר מועיל, וצריך קודם שחומציות הפה תרד. כאמור, אני לא מומחה, כך הסבירו לי. ‏Setreset • שיחה 21:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

arcsin

מתמטיקאי מומחה יודע לענות למה $\sin(2\sin ^{-1}(x))=2x{\sqrt {1-x^{2}}}$?

נסה להציב $x=\sin(y)$. בשני האגפים יתקבל $\sin(2y)$. בברכה, Tomn - שיחה 16:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

שדה מגנטי של חלקיק בודד

שאלה שאני לא מצאתי לה תשובה בשום מקום. יש לי חלקיק Q במהירות V הנע לאורך ציר הX. איך אני מוצא מה השדה המגנטי שלו בנקודה כלשהי $(0,y_{0})$? אין אף מערכת בה השדה החשמלי או המגנטי הוא אפס(יש עוד חלקיק בבעיה).

בבקשה אל תפנו אותי ללכת לחפש במקום אחר. 79.176.219.194 17:42, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מה הכוונה ב"שדה המגנטי שלו"? הכוח שמופעל עליו או השדה שהוא יוצר?

השדה שהוא יוצר בנקודה $(0,y_{0})$.

79.176.219.194 22:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מניח שבגסות אפשר להתייחס לחלקיק כתייל נושא זרם. מה שכן, בגלל שהחלקיק בתנועה אז גם השדה המגנטי בכל נקודה משתנה ולכן השדה גם תלוי בנקודה בציר ה-X שהחלקיק נמצא בה SharpImpact - שיחה 23:26, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

ומה התלות? נגיד הוא נמצא ב$(x_{0},0)$ ברגע המדידה. זאת לא שאלה "קלסית" של שדות של חלקיקים בתנועה? אין איזו "שיטה מוכחת"( בגסות תיל נושא זרם? לדעתי ממש לא)? 79.176.219.194 23:57, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מה זאת אומרת "יש עוד חלקיק בבעיה"? ניסית לרשום את טנזור השדה האלקטרומגנטי במערכת החלקיק Q ולעשות טרנספורמציות לורנץ למערכת שבה אתה רוצה את התשובה? אם יש עוד מקורות אתה יכול לעשות סופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 09:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אתם רוצים- השאלה הספציפית שאותה אני מנסה לפתור היא:

אלקטרון שמטענו e = -4.8×10^-10 esu נע במערכת המעבדה במהירות $v=-0.7c{\hat {x}}$ מולו נע פוזיטרון, שמטענו שווה בגודל והפוך בסימן למטען האלקטרון, ומהירותו היא $v=+0.7c{\hat {x}}$ ברגע t = 0 החלקיקים פוגשים זה את זה בראשית הצירים, ומחסלים אחד את השני. מהו גודלו של השדה המגנטי במערכת המעבדה, ברגע t = -4.76524×10^-11 sec בנקודה (x,y) = (0, 1 cm)?

המערכת ברגע המדידה כוללת שני מטענים בתנועה. ככה שאין מערכת בה הדה החשמלי או המגנטי מתאפס. לא מכיר את המושג טנזור. 192.114.105.254 15:25, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה בעצם שאלה על יחסות פרטית בקונטקסט של אלקטרומגנטיות אז בו נעזוב את המילה טנזור שהיא אולי מפחידה עד ששומעים אותה מספיק פעמים. זה ברור שהשדה הכללי הוא סופרפוזיציה של השדות שנוצרים מכל אחד מהחלקיקים? כדי לחשב שדה של חלקיק אחד, חשב אותו במערכת שלו (יש רק שדה חשמלי) ואז תעביר למערכת המעבדה בנקודה שרצו. תעשה אותו דבר לחלקיק השני ותחבר (וקטורית). בהצלחה, ירון ק. - שיחה 16:56, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה בעייתי. אין אף מערכת בה יש רק שדה חשמלי או רק שדה מגנטי. במערכת הפוזיטרון יש את השדה החשמלי שנוצר מהפוזיטרון עצמו ושדה חשמלי "מעוך" שנוצר מהאלקטרון ובנוסף לזה גם שדה מגנטי שנוצר מהאלקטרון. 79.176.219.194 17:49, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

במערכת דימיונית שבה יש רק את האלקטרון והוא במנוחה יש שדה מגנטי? ירון ק. - שיחה 19:55, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

במערכת אחרת לגמרי שם יש אלקטרון במנוחה אין שום שדה מגנטי, אלא רק שדה החשמלי כמובן. אבל בבעיה הספציפית שלנו, אין מערכת כזאת בה יש רק אלקטרון במנוחה.

חשבתי בכיוון של "להחליט" שהמערכת של הבעיה שקולה לגמרי לסכום מערכות של חלקיק חיובי בתנועה וחלקיק שלילי בתנועה, אבל זה לא כך. זה לא כמו "שיטת הדמיות" שבו אפשר להחליף מוליך במטען דמות ולהגיד שזה בעיות שקולות ולכן נפתור את הקלה יותר. כאן מערכת של מטען חיובי מושפעת ממערכת המטען השלילי גם בשדה החשמלי וגם במגנטי. לכן אם אנחנו רוצים להחליף את המערכת של האלקטרון ב"פשוטה יותר", אנחנו צריכים להוסיף מקור לשדה חשמלי ולשדה מגנטי. וזה הופך אותה למסובכת בהרבה. 109.64.208.138 20:06, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אין קשר למטעני דמות, אלה לסופרפוזיציה של שדות. אם יש לך שני מטענים או שני זרמים, אפשר לחשב את השדה של כל אחד בנפרד, לא צריך "להחליט" זה פשוט עיקרון הסופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 22:34, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

עם הבדל משמעותי. פה אני צריך "להפר את חוקים" אם אני מחליט שבמערכת המנוחה של אלקטרון אין שדה מגנטי. תחושב על זה שאני עושה לשדה החשמלי במערכת האלקטרון טרנספורמציה למערכת המעבדה ומקבל מספר כלשהו. מספר זה הוא שקר, כי יצאתי מנקודת הנחה שבמערכת העצמית של אלקטרון אין שדה מגנטי. ולכן צריך להכניס את השדה הזה כתיקון. כנ"ל במערכת הפוזיטרון. אי אפשר לעשות פה סופרפוזיציה של "כאילו כל מערכות שנות לא משפיעות אחת על השניה". כי המערכות המקוריות כן משפיעות אחת על השנייה. החיבור של השדות היה נכון אילו היה איזה "קיר" שמפריד בין מערכת הפוזיטרון למערכת האלקטרון. 109.64.208.138 23:00, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

לפני מה שאמרת המהירות קבוע ולכן המערכות לא משפיעות אחת על השניה. אם אתה מחשב שדה של שני מטענים, אתה מתעלם השדה של אחד כשאתה מחשב את השני נכון? לא צריך שום קיר. ירון ק. - שיחה 08:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא הגיוני. מה שאתה אומר שהשדה שיוצר אלקטרון בנקודה $(0,y_{0})$ לא מושפע מהתנאים במערכת העצמית של האלקטרון. מה שאני אומר שהשדה המגנטי של האלקטרון בנקודה $(0,y_{0})$ מושפע מהפוזיטרון כי הוא יוצר שדה מגנטי במערכת העצמית של האלקטרון. ומכאן שצריך לעשות סופרפוזיציה של המערכות- "השדה המגנטי של אלקטרון שרואה פוזיטרון" ו"שדה מגנטי של פוזיטרון שרואה אלקטרון". זה שמתעלמים משינוי במהירות זה כנראה בגלל שהוא קטן מדי, לדעתי. ואגב התשובה במקרה שהולכים לפי השיטה שלך יוצאת לא נכונה (קיבלתי 2.586E-10 וזה בטוח לא נכון). 109.64.208.138 09:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי אתה יכול להסביר לי את הביטויים הבאים בהם השתמשת: "התנאים במערכת העצמית של האלקטרון", "אלקטרון שרואה פוזיטרון". נראה לי שיש לך בעיה בהבנת רעיון הסופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 15:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

יכול להיות. ננסה להסביר את החשיבה שלי- במערכת המעבדה ישנם שני חלקיקים נעים- אלקטרון ופוזיטרון וכל אחד מהם יוצר שדה מגנטי וחשמלי. במערכת הפוזיטרון יש שדה חשמלי הנוצר על ידי פוזיטרון, שדה חשמלי הנוצר על ידי אלקטרון ושדה מגנטי הנוצר על ידי אלקטרון. באופן אנטי-סימטרי במערכת האלקטרון. לזה התכוונתי במילים "פוזיטרון שרואה אלקטרון" ו"תנאים במערכת העצמית של הפוזיטרון". הטענה שלי היא שאני לא יכול להמיר את הבעיה לסכום בעיות של כל חלקיק בנפרד בלי השפעת החלקיק השני. הנימוק שלי (אולי שגוי)- אם מתייחסים למערכת האלקטרון כמבודדת ועושים בה טרנספורמציה של שדה חשמלי לשדה מגנטי במעבדה מקבלים ערך כלשהו. הכפלה שלו פי 2 אמורה לתת את השדה של שני החלקיקים( מטעמי סימטריה, השדות מתחברים). אבל אילו היינו מחשבים את השדה המגנטי והחשמלי ששוררים ב"מערכת האלקטרון האמיתית"( זאת שבשאלה), אז ועושים להם טרנספורמציה למעבדה- אז היינו מקבלים ערך אחר לגמרי. וההכפלה שלו פי 2 לכן תתן ערך שונה מזאת שבניסיון הראשון( כשהנחנו שניתן לראות את המערכת כסכום מערכות מבודדות). 79.182.218.130 16:16, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

טיעון סימטריה צריך להיעשות בזהירות. אין כאן סימטריה, אז אי אפשר פשוט להכפיל פי 2. לעומת זאת, עיקרון הסופרפוזיציה בהחלט עובד. ‏Setreset • שיחה 18:27, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אהא.. אולי פה כבר הכלב. איפה נשברת הסימטריה? שים לב, אני מתעניין בגדול של השדה. 79.182.218.130 18:56, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

שים לב שיש הבדל בין מערכת ייחוס (אינרציאלית) או frame, למערכת בקונטקסט של סופרפוזיציה: מצב דימיוני שבו רק חלק מהמטענים קיימים. באנגלית אלו מילים שונות ויכול להיות שהייתי צריך להיות יתר זהיר כשהשתמשתי בהן. דרך אגב בשני המקרים מדובר על כל המרחב, כלומר זאת לא חלוקה של המערכת הכוללת לשני חלקים. לגבי שבירת ה"סימטריה" מספיק שהנקודה שבה נשאלת היא במרחק שונה מהחלקיקים. ירון ק. - שיחה 20:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

איוורור

למה האוויר בחדר או דירה שנשארו סגורים למשך כמה ימים, מרגיש "דחוס" ו"לא מאוורר"? אילו חומרים או תהליכים באוויר שלא בוצעה בו תחלופה גורמים לכך? תודה לעונים.

התהליך שהתבצע באוויר הדירה נקרא נשימה. בתהליך זה מתחלף חלק משמעותי מהחמצן בפחמן דו-חמצני.. עִדּוֹ - שיחה 23:33, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

אלא שהאוויר מרגיש דחוס ולא מאוורר גם ואולי בעיקר כשבני אדם לא נמצאים בדירה מספר ימים, לדוגמה כשחוזרים לבית לאחר שנעדרים ממנו כמה ימים. כשבני אדם שוהים בחדר למספר ימים מן הסתם הם דואגים לתחלופה של אוויר.

כי מצטבר אבק

שאלה קנטרנית

האם מישהו\י יודע\ת באיזה שנה יצא הגליון הראשון של הירחון - The Marker Women? אני יודע שהוא שבק חיים השנה, אבל מתי הוא התחיל? 132.66.22.118 19:22, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע במשפחתי מתלהבים מילדים בלונדינים?

תראו, יש לי במשפחה שני דודים; דוד שצבע עורו בהיר (ושזוף), ועיניים כחולות, ו-דודה ובעלה שהם "ההפך" בלשון המעטה. (בעלה ממוצא תימני-מרוקאי והוא ממש שחום באופן טבעי).

לשני הזוגות יש ילד בן 5. בעת ליכוד משפחתי, משום מה, האחייניות, הבנות דודות וכו' מעדיפות לשחק עם הילד הבלונדיני והעיניים הכחולות, הן ממש מתלהבות ממנו וכל רגע אומרות כמה הוא יפה, הן מציעות לו הפתעות וכו', וממש לא עוזבות אותו. ההפך הגמור קורה עם הילד השחום בעל השיער השחור, שהוא שקט ושליו ובאמת פשוט אחלה של ילד. ההשערה שלי היא בכל מקרה זו; בני הגזעים שהכלל האנושי לא מכנה "בהירים", כמעט תמיד יראו בבלונדינים עם עיניים כחולות משהו יפה (ומרגש), (ובעיניים כחולות בכלל אגב). ואני שואל למה?.

אני מצטער עם זה נשמע גזעני למישהו, זו פשוט לא כוונתי. מה שאני שואל את המומחה הוא מדוע זה קורה; האם המחקר הפסיכולוגי מצא משהו בעניין?. תמיד הרגשתי אגב שכל שאר הגזעים נושאים עינהם לנשים שנראות "נורדיות", "סלאביות" או "ברונאטיות". שוב, אני מבקש שלא תכעסו עליי, אני לא אשם שזה הרושם שלי מהמציאות. המקרה שתיארתי שבו צפיתי מהצד פעם אחר פעם, טבע בי סקרנות שהלכה וגברה עם השנים.

אני חושב שהשאלה אלגנטית בדיוק כמו השאלה; למה ילדות קטנות נוטות לחבב דברים "ורודים". תודה רבה למומחה!

למה כל כך הרבה התנצלות על הצגת שאלה מעניינת ובאמת במקומה? ההעדפה הרגשית (ולעתים גם המעשית) שלנו את בהירי העור, השיער והעיניים נובעת ממספר גורמים:

• אסוציאציה פסיכולוגית - אנו מזהים בהיר עם נקי וכהה עם ליכלוך. בהשאלה מכך אנו מזהים בהיר עם תכונות חיוביות וכהה עם תכונות שליליות (וראה שבתרבות המערב המלאכים מתוארים כבהירים בעוד הרשעים מתוארים ככהים).
• חינוך - בתרבות המערב (הכוללת היום את רוב המין האנושי) מחנכים אותנו ש"בלונדינים" ו"בלונדיניות" הם אסתטית יפים יותר, סקסיים יותר ומושכים יותר (אך לעתים גם טיפשים יותר - ראה "הבלונדית הטיפשה"). אותו חינוך, אגב, מחנך ילדות לאהוב ורוד וילדים לאהוב כחול.
• אופנה - מעצבי האופנה העולמית במאה ה-20 החליטו שבלונדיות ורזון הם אופנתיים וכך היה ! במאות קודמות דווקה נשים "שמנמנות" וכהות שיער נחשבו לאופנתיות ומושכות.
• גזענות - כבר נאמר שבכל אחד מאתנו חבוי גזען קטן (ואני מוסיף - או גדול). עדיין יש רבים מאוד הסבורים שגזעים נורדיים בהירים עולים בתכונותיהם האישיות, תרבותיות ושכליות על הגזעים הכהים.

סיכום - כפי שאתה רואה הכל תלוי בדעות קדומות חסרות כל בסיס מדעי או מוסרי. היות שדעות קדומות הן תמיד מסוכנות, עלינו להלחם נגדן בכלן כוחותינו. --וידנפלד - שיחה 11:01, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

זה מעוגן במחקרים? או השקפתך הפרטית? יש אנתרופולוגים הסבורים אחרת. למשל כאן. קוראים למדור הזה "הכה את המומחה". אני נדהם כל פעם מחדש מרמת הביטחון המופגנת כאן על ידי אנשים שעונים שלא בתחום מומחיותם. למען הסר ספק, אני לא מומחה בתחום ואפילו לא קרוב לכך.אודי - שיחה 11:36, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מתאר כאן מקרה אחד של העדפה לפרט מסוים. אני לא בטוח שזה באמת מייצג העדפה למראה/גזע מסויים.יואלפ - שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

וידנפלד, הטענה הראשונה שלך הגיונית, ולא בדיוק דעה קדומה. יותר קל להיעשות כהה מאשר בהיר (לכלוך אך לא רק) ולכן עדיף אבולוציונית להעדיף אישה בהירה. אמא שלי לימדה אתיופים בכיתה, וכשהיא הראתה להם תמונות של שחקני NBA הם הגיבו ב"איכס! הוא שחור!". זה לא עניין של חינוך, לפחות לא רק. "מעצבי האופנה העולמית במאה ה-20 החליטו שבלונדיות ורזון הם אופנתיים" - מה? החליטו? למה החליטו? נשים שמנות בעבר הצביעו על פריון; דוגמניות היום, למעט מקרים קיצוניים, רזות בצורה שעדיין מעידה על בריאות ופריון - ולו רק בזכות הסימטריות. אני משוכנע - ואין לי בדל של ראיה לתמוך בזה, זאת דעה קדומה אישית - שבנות (לרוב) יעדיפו ורוד גם אם מי שיגדל אותן יהיה עיוור צבעים. חלפו הזמנים שחשבנו שהכל הוא תלוי תרבות וחינוך. תרבות וחינוך יכולים לעזור לאנשים להיות מוסריים יותר או פחות, אבל הם לא הגורמים היחידים או העיקריים לכל הרוע האנושי. למעט בהיעדרם. --אלעזר - שיחה 18:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

1) לאודי - * אם אתה "לא מומחה בתחום וגם לא קרוב לכך" על שום מה הגעת למסקנה שדברי אינם נכונים? ומדוע אתה עונה על נושא שאינו בתחומך ואף לא קרוב אליך?

• האם העתון TIMES נחשב בעינך למקור סמכות מדעי בתחום האנתרופולוגיה?
• אין שום תחום מדעי שבו כולם חושבים אותו דבר. בכל תחום שהוא יש גם חושבים אחרת ומומלץ, אך לא חובה, ללכת לפי דעת הרוב. בתחומי האנתרופולוגיה והקשור בהם (תחומים שאני סבור שאני מתמצא יחסית טוב בהם) חושבים שהעדפת מראה גוף מסויים על מראה שונה הוא עניין של תרבות וחינוך ו-דעות קדומות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

2) לאלעזר - לא הכל אבולוציה, דרוויניזם וגנטיקה. קיימים כוחות אדירים נוספים שמשפיעים על האנושות: חינוך, תרבות, אופנה, טעם ודעות קדומות. בימי הרנסנס (למשל) העדיפו נשים "מלאות" לא כי הן פוריות יותר אלא כי הפרופורציות של גופן נראו מושלמות יותר באותם ימים בעיני אומנים ומעצבי אופנה. אותם אומנים ציירו את ישו היהודי הגלילי כבהיר עור ושיער ואת יהודה איש קריות (יהודי אחר, מאותו איזור) ככהה עור ושיער, לא מסיבות בריאותיות אלא כי סברו שבהיר מסמל טוב וכהה מסמל רע. באותו הזמן, ציירים אפריקניים בחבש ציירו את ישו ככושי כי בעיניהם גם כהה יכול להיות קדוש. אני מקווה שגם אתה סבור שתורות גזע המבדילות בין אנשים "עליונים" ו"נחותים" לפי מראם, צבע עורם וגודל אפם הן חסרות כל יסוד מדעי ואבולוציוני והן רק תוצאה של דעות קדומות וחינוך נפשעים. --וידנפלד - שיחה 22:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אין לי ענין להתווכח עם חסידי התקינות הפוליטית שמעדיפים לעצום עינים בשם התורה הקדושה.אודי - שיחה 09:02, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא כל כך מבין את השאלה ואת ההתפתלויות בנושא. האם יש מישהו שחולק על כך שבלונד וכחול זה מהצבעים היפים שיש? למה צריך להיזקק ל'חינוך' כדי להתפעל מגווני זהב ותכלת? --ג'יס - שיחה 09:42, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי העדפה לורוד\כחול, קראתי בספר כלשהו, נדמה לי "האב, הבן והגן" של מאט רידלי, שבמקרה זה מדובר כנראה באמת במוסכמה תרבותית: בבריטניה הויקטוריאנית ורוד שויך דווקא לבנים וכחול לבנות. 109.160.151.231

וידנפלד, אני רוצה להבהיר משהו: אין שום קשר בין שאלת הביסוס המדעי של נושאים כאלה ואחרים לבין שאלות של מוסר. גם אם היתה נניח איזו הוכחה מדעית שאנשים שחורים הם טיפשים יותר מאנשים לבנים, זה לא נותן הצדקה לשום יחס שלילי, מכל סוג שהוא, מצד לבנים לשחורים. במובן הזה, כן; אפשר להשיג השבחה של האנושות לכיוון של אתלטיות, יכולות אינטלקטואליות (מוגדרות היטב) או אריכות ימים על ידי סוגים שונים של אאוגניקה; למשל, הנאצים היו יכולים להגיע לחברה שכולה בלונדינית גבוהה עם עיניים כחולות. הנקודה היא שדבר כזה הוא מחריד ולא מוסרי. נקודה. בלי שום קשר לנכונות המדעית שלו, ובלי שום קשר לכמות הכישרונות הטובים שפעולה כזאת תגרום או לא תגרום לאנושות לאבד. אם אתה אומר אחרת, אתה מפיל את עצמך למלכודת: יום אחד יגלו שטעינו והומוסקסואליות איננה תורשתית בשום דרך אלא השפעה סביבתית בלבד. איך אמורים להתייחס להומואים? התשובה היא "אותו דבר" כי אין שום קשר בכלל לשאלת המולדות.

ואתה מתעסק פה בשאלת הביצה והתרנגולת: מי קדם, אמני אותה תקופה (שבאופן יוצא דופן הסכימו ביניהם, כמו גם אמנים מודרניים שמסכימים לפתע להפך) או המוסכמות החברתיות (שתמיד מסכימות משום מה עם אמני התקופה, גם באזורים שלא רואים כמעט אומנות). זו טעות: כשציבור של אנשים אוהב דברים מסויימים, זה מסיבות ספציפיות בדרך כלל. קשורות תמיד. תמיד. ישירות או בעקיפין, לאבולוציה. למה? כי ככה נוצרנו. אני מבסס את דברי בין היתר על דברים שמוזכרים בספר "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר. --אלעזר - שיחה 22:00, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

שלוש הערות קצרות מאוד, אלעזר:

• אני מעריך את התייחסותך הרצינית לנושא, בשונה ממגיבים אחרים.
• המדע חייב להיות תמיד קשור למוסר. מדע לא מוסרי מביא דרוויניזם חברתי, לפצצות אטום על הירושימה ולמחקר בכוון שכפול בני אדם.
• עצתי לך, אל תשתמש יותר בטיעון "למה? כי ככה". טיעון כזה לא משכנע אף פעם. --וידנפלד - שיחה 21:54, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה... לא מסכים עם הטענה השניה. לא המדע צריך להיות קשור למוסר אלא השימוש בו; המדע חותר לאמת, האדם המנצל אותו וחוקר אותו צריך לחתור למוסר, ובפרט לא ענית על הדוגמה ההיפותטית שהבאתי. לטענה השלישית - לא עניתי "כי ככה" אלא "כי ככה נוצרנו". כי אם המין האנושי נוצר באבולוציה אז כל מאפיין שלו חייב בהגדרה לנבוע ישירות או בעקיפין משיקולים אבולוציוניים. השאלה היא כמה בעקיפין, ואני טוען שלרוב הקשר הוא ישיר למדי. כמובן שטענה כזאת דורשת אישוש - ועד כמה שראיתי יש אישושים לא רעים. אני מקווה שאתה לא מהסוברים שאנשים מפחדים מהחושך בגלל שהחברה לימדה אותנו לפחד מהחושך. פחד מחושך היה חשוב מאוד להישרדות של המין האנושי ולכן ("לכן" במובן האבולוציוני) הוטמע בנו באופן מולד. --אלעזר - שיחה 22:04, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

צר לי שאתה ממשיך לדבוק בדעה שהכל ("ישירות או בעקיפין") הוא תוצאה של אבולוציה. הומו ספיאנס הוא תוצאה של אבולוציה. האם גם הומו ספיאנס בלונדי והומו ספיאנס כושי הם תוצאה של אבולוציה? אבולוציה של מה? אני, בניגוד לרוב האנושות, אתאיסט גמור ומרקסיסט קיצוני. האם אני מוטציה מבחינה אבולוציונית? שוב אני חוזר על כך - ישנם כוחות אדירים שמשפיעים עלינו, סביבתיים וחברתיים שאינם קשורים לאבולוציה. --וידנפלד - שיחה 22:42, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לשאלתך הראשונה, כן. לשאלתך השניה, לא; מבנה המוח שלך הוא תוצר של אבולוציה. הדעות שלך הן תוצאה של האינטרקציה בין המוח הזה, על אמצעי הקלט-פלט שלו, עם העולם שמסביבך. ברור אם כן שההשפעה היא סביבתית, אבל הנטיה לדעות מסויימות (למשל אמונה דתית) נובעת מההתפתחות המסוימת של המוח שלנו, באבולוציה. לא האמונה הדתית עצמה של פרט יחיד, שהיא שוב, תוצאה של מפגש בין תוצר אבולוציוני לסביבה הספציפית שבה הוא גדל (ופה יש השפעה סביבתית. לא אמרתי שאין בכלל ולזה אני קורא "בעקיפין"), ובכלל פרט יחיד יכול להיות שונה בהמון מובנים מהממוצע הכללי ואין כאן סתירה.--אלעזר - שיחה 12:47, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

על הדרגות ותת הדרגות במיון עולם הטבע

זוהי שאלה שהעליתי כבר כאן.

מפאת חשיבותה אני מפנה אליה גם כאן.

תודה, וערב טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באב ה'תשע"א • 23:18, 22 באוגוסט 2011 (IDT).

לטקסונים אין "ממשות ביולוגית". בכל אופן הערכים על משפחה, סדרה ומחלקה בויקיפדיה האנגלית אינם מסייעים במאומה לפיזור הערפל בשאלה הזו: הם רומזים (באותן מלים) שמדובר בקבוצות שרירותיות שהוטבעו על-ידי טקסונומים ואומצו על-ידי טקסונומים אחרים מטעמי נוחות. עוזי ו. - שיחה 23:30, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

קרא את הפסקה Defining a phylum בערך על מערכה (טקסונומיה) באנגלית. מעניין לראות שכמעט כל מלה שם תקפה למשפחה ולמערכה באותה מידה בדיוק. עוזי ו. - שיחה 16:43, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

היסטורית, ההגדרה של מין טקסונומי ושל ממלכה נשענו על ממצאים אימפיריים ושאר ההגדרות הטקסונומיות נשענו קצת על תחושת בטן וקצת על סקירת שוני סטטיסטית בין יצורים. מאז הממצאים האימפיריים מעט התערערו בהגדרת המין (לא תמיד יש הפרדה מוחלטת בין מי שכן ומי שלא יכול להעמיד נכדים ביחד) ובהגדרת הממלכה (יש יצורים שממש לא פשוט לקבוע אם הם חיה או צמח). אולם, סטטיסטית, קל יותר לסווג כי אנחנו מכירים טוב יותר את הגנום של היצורים החיים.

חשוב להזכיר גם שמושג ההגדרה, כשלעצמו, אינו תמיד מושג פשוט. אולי במתמטיקה או בפיזיקה קל להשתמש בהגדרות. בכימיה זה כבר מתחיל להתערער וצריך מוסדות שידאגו שההגדרות יישארו אחידות וכיוצא בזה. בביולוגיה זה עוד יותר קשה להשתמש בהגדרות ובפסיכולוגיה זה כבר הרבה פעמים אתגר של ממש להגדיר דברים. צר לי. עִדּוֹ - שיחה 17:00, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה. קיבלתי את דבריך. מצד שני, גם אם ישנה בעיה פילוסופית במושג "הגדרה" (נדמה לי שהרב מיכאל אברהם כתב משהו בנושא), עדיין קיים המושג "לשׂבר את האוזן".

אמנם, ישנם מקרים שבהם אין צורך בשום הסבר ושום שׂיבור אוזן: גם אם לישר ולנקודה אין הגדרה ממשית, עדיין די ברור לכל אחד, לפחות באופן פשטני, מהו ישר ומהי נקודה. גם ללא הגדרת הביולוגיה לחיים, אנשים תופשים באופן אינטואיטיבי את המושג;

אך ישנם מקרים שבהם נצרכות ההגדרות. אם אינן, או שהן קשות, ניתן גם לתת תפישה פשטנית: גם לאדם שלא למד פיזיקה, ואינו מבין את המושג "כוח", קל להסביר שנדרש כוח יותר גדול על מנת לשנות את מהירותה של משאית מאשר על מנת לשנות את מהירותו של תלת אופן, אפילו אם שניהם נעים באותה מהירות קבועה. למעשה, נתנו לו תחילת הבנה פשטנית למושג הפיזיקלי "כוח".

לכן, כל שביקשתי הוא, שבערך המדבר על משפחה, תהיה איזשהי הכוונה לגבי משמעות המושג, איזשהי אחיזה לאנשים להבין אותו. הרי ההבדלה בין הממלכות, או בין המערכות, אינה הבדלה לשם ההבדלה. יש לה איזשהו תפקיד, איזשהי משמעות ערטילאית, שניתן לצייר לפחות בקוים כלליים. הרי זוהי מטרתו של ערך באנציקלופדיה: הבהרה של מושג או של עניין, נתינת רקע, ציור בקוים כלליים. כשאני קורא את הערכים הללו, אני נשאר לגמרי חסר מושג.

יש לי הצעה. אם לא ניתן להגדיר מהי משפחה, לפחות ניתן להסביר בַּערך משפחה, מהי עמדתם של הביולוגים הסוברים שדביבון פנדה שייך למשפחת הדוביים (כלומר, אילו מאפיינים משותפים לו ולשאר חבריו למשפחה), מהי עמדת המשייכים אותו למשפחת הראקוניים (כלומר, אילו מאפיינים משותפים לו ולשאר חבריו במשפחה, ואילו מאפיינים מבדילים אותו ממשפחת הדוביים), ומהי עמדת המקימים לו משפחה משל עצמו (כלומר, אילו מאפיינים מבדילים אותו גם ממשפחת הדוביים וגם ממשפחת הראקוניים, ומייחדים רק אותו). בנוסף, ניתן בכל ערך להביא מספר דוגמאות לחברים במדרג, ולהסביר אותם. הדבר נותן איזשהו מושג. לדוג', בערך על הסדרה, ניתן לכתוב משהו כזה (אני לא ביולוג, אבל אני מקוה שהכוונה הכללית ברורה):

”...המחלקות הידועות ביותר לרוב האנשים, הן אלו השייכות למערכת המיתרניים. להלן, מספר דוגמאות למחלקות ממערכה זו:

• מחלקת העופות - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים בנוצות, בעמוד שדרה ובשלד, בזוג רגליים יחיד, בזוג אברונים המותאמים לתעופה ונקראים כנפיים ובעצמות חלולות וקלות. התפתחות עוברי העופות עד ללידתם מתרחשת מחוץ לרחמה של האם, בתוך ביצה שהיא מטילה.
• מחלקת הזוחלים - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים בעמוד שדרה ובשלד, גופם מכוסה בקשקשים קרניים צפופים הבנויים מתאים מתים, ולהם ארבע רגליים, שתיים קדמיות ושתיים אחוריות.
• מחלקת היונקים - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים ב...

במערכת המיתרניים קיימות גם מחלקת הדו-חיים ושְלוש מחלקות הדגים: דגי גרם, דגי סחוס וחסרי לסתות...”

אויש, מצטער על האריכות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"א • 14:30, 24 באוגוסט 2011 (IDT).

אביתר שלום. שאלתך חשובה ומעניינת. התשובה היא בעייתית: ההגדרה פשוט משתנה מתחום חקר אחד למשנהו. מתפתחת טרמינולוגיה שונה בין חוקרי בע"ח לחוקרי צמחים, וכך אין אחידות במונחים. אוריה אורן - שיחה 14:12, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על תשובתך. האם תוכל להתייחס לכך בערכים המתאימים? לכאורה כל מה שאמרת, וכל מה שאנשים אחרים אמרו מעלי, צריך להיכנס לערכים, ולא להישאר בארכיון נידח ב"הכה את המומחה". שוב תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה באב ה'תשע"א • 14:46, 25 באוגוסט 2011 (IDT).

חיים בן פסח

אני חושבת שאני פניתי למקום הלא נכון אבל אשמח אם מישהו יעזור לי בכל זאת,או יפנה אותי למקום הנכון אני חיפשתי מידע בויקיפדיה על חיים בן פסח האם היה קיים ערך כזה והוא נמחק? תודה--Haya831 - שיחה 13:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

1. , 26 בינואר 2007 Odedee (שיחה | תרומות) מחק את חיים בן פסח ‏ (הוחלט למחוק)
2. 02:53, 26 בינואר 2007 ערן (שיחה | תרומות) מחק את חיים בן פסח ‏ (טרול) ---היה ונמחק.

אפשר ליראות את הדיון מחיקה איכשהו?--Haya831 - שיחה 14:51, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, מסיבות של פרטים אישיים. שנילי - שיחה 07:17, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

למה לבנים חם ולבנות קר?

שאלה קצת תמימה- בחדר ממוזג הבנות תמיד יגידו לכבות את המזגן והבנים להגביר. למה?

ידוע שהפטמות מזדקפות בקור. 212.143.134.129 16:29, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא בטוח שמה שאתה מציג כעובדה הוא נכון. אולי התצפית שלך חלקית ולגמרי במקרה היית נוכח באירוע או שניים שבהם זה היה כך. מאיפה בדיוק הגיע הנתון שלבנים תמיד חם ולבנות תמיד קר?. עִדּוֹ - שיחה 16:51, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

בדוק זאת. כמעט תמיד( חוץ ממקרים די בודדים) נשים מבקשות לכבות מזגן. 79.176.217.127 18:30, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה כן עובדה מדעית. אני זוכר שראיתי כתבה על זה ב-ynet פעם, אני אנסה לחפש אותה. בכל מקרה הסיבות העיקריות הן פיזיולוגיות - הן מזיעות פחות (ולכן החום שעל הגוף מתנדף בקלות יותר) ולרוב הן גם מורידות שערות שאצל הגברים שומרות יותר טוב על חום הגוף. SharpImpact - שיחה 17:16, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

מצאתי SharpImpact - שיחה 17:19, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

נראה לי מאוד לא מדעי. קראתי את הכתבה ודי האמנתי לה עד לשורה "אצל נשים, חום הגוף מתנדף ביתר קלות בשל היעדר ההזעה.". זה לא רק עושה רושם שהכותב לא מקצועי, אלא גם מעמיד בספק את השכלתו. הרי כבר בכיתה ז' לומדים שמנגנון ההזעה הוא זהה שנועד לקרר את הגוף. וככל שמזיעים יותר מתקררים יותר. למה שהעדר הזעה יהיה מנגנון קירור? גם ההסבר על שער גוף שנכתב לקראת הסוף נראה קצת מפוקפק. צפיות הבגדים הרבה יותר גבוהה מצפיות השער בגוף, ככה שגבר עם גופיה פחות מוגן מאבדני חום מאשר בחורה עם חולצה ארוכה. לכן אולי גם ההסברים בראש הכתבה הם שטויות. הדבר היחיד שאולי נכון זה שגברים שרירים יותר. כי בדרך כלל בנות שחם להם או שמנות או ממש בכושר. 79.176.217.127 18:30, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא חושב שיש ספק לגבי זה. לא לגבי כל אחת ואחד, אבל כן, רואים בקלות שהרבה יותר קר לבנות מאשר לבנים. כנראה שהסיפור של היעדר הזעה הוא נקודה ספציפית שמי שכתב את הכתבה לא הבין. --אלעזר - שיחה 19:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה מעבר לעובדה - זו אקסיומה. זה פשוט תמיד כך. כל מי שעובד עם בנות באותו חדר/מרחב יודע זאת. אנחנו מדליקים, והן מכבות.
האמת שהתשובה נראית לי פשוטה - גם אם אתה היית מדמם פעם בחודש, היה לך קר. לבנות יש הרבה פחות ברזל בדם, ויש לכך השפעות.

מאוד מעניין. לא שמעתי על תופעה דומה אצל מתאגרפים מקצועיים (וגם לא אצל מטופלים במחלקה הפרוקטולוגית). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא חושב שהסיבה היא כמות הברזל, אלא פשוט קצב המטבוליזם. הרי גם לקשישים קר, בין אם הם גברים או נשים. עד כמה שאני יודע, קצב המטבוליזם אצל גברים הוא גבוה יותר. גילגמש • שיחה 05:09, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי מדריך ASHRAE (התנ"ך של מיזוג אוויר) מטבוליזם הוא מהגורמים המשפיעים על משוואת איזון החום, ובין הגורמים המשפיעים על המטבוליזם מציינים את המגדר. בהתייחסות לטבלאות הנוחות על פי הן יש לתכנן מערכות מיזוג אוויר הם מציינים (בתרגום חופשי): "גברים בדרך כלל מרגישים חם יותר מנשים בתחילת החשיפה לטמפרטורה נתונה אך זה מתאזן תוך שעה עד שעתיים." (ראו http://courses.washington.edu/me333afe/Comfort_Health.pdf עמוד 27 פסקה שניה בטור ימין). שנילי - שיחה 07:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

למיטב זכרוני החלוש, הסיבה היא בהבדל ביחס בין הפורינים לפירמידינים במולקולות הדנ"א. אצל גברים נפוץ יותר הקישור גואנין-ציטוזין המכיל שלושה קשרי מימן לעומת הקישור אדנין-תימין הנפוץ יותר אצל נשים ומכיל רק שני קשרי מימן. קל יותר לשבור שני קשרי מימן מאשר שלושה, ולכן, הטמפרטורה יורדת מהר יותר אצל נשים, והן מגיבות לקור מהר יותר. מתניה • שיחה 08:25, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה ודאי מתלוצץ. הסיבה האמיתית היא שגלי הקור של המזגן, הנישאים באמצעות פונונים, מגיבים טוב יותר עם גלואונים, נשאי הכוח החזק, מאשר עם בוזוני W ו-Z, נשאי הכוח החלש. בפרט, גברים המבטאים שיעור עודף של גלואוני r-ag או g-ar מועדים יותר ללקות בדלטוניזם. נשים גם מתקשות יותר לחנות בהילוך אחורי, אבל זה כבר קשור לשבירת סימטריית CP. מקווה שעכשיו הדברים ברורים, ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשע"א • 11:18, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

גברים הם בד"כ בעלי מסה יותר גדולה, ולכן מאבדים חום בפחות יעילות, ופחות רגישים לקור. יואלפ - שיחה 12:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובה לעניין: בממוצע לבן יש 30% מסת שריר יותר מבת באותו גובה. (מקור - מרווין האריס, "בני מיננו"). מאחר ושריר מייצר חום גם בזמן מנוחה לבנים חם יותר. אילן שמעוני - שיחה 20:23, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

פירוש קצר ל"אנאבולי"

האם אני מסיק נכון שהמושג אנאבולי פירושו; "לא מעוקל", דהיינו, כימיקאל אנאבולי שמזריקים ישירות למחזור הדם בלי שיתפרק במערכת העיכול?. 79.176.29.128 23:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

anabole" which means "to build up"--המילה באה מיוונית ומשמעותה--לבנות.

אז הכוונה לחומרים שבונים את הגוף?. אם כך האין שומן גם כן אנאבולי?. 79.176.29.128 20:44, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בתחום התזונה הכוונה היא רק לחומרים ש-מעודדים- גידול וחלוקת תאים, וכתוצאה מכך גידול של מספר סוגי רקמות ובעיקר שרירים ועצמות.

מה הבעייה של עולם האקדמיה עם חשיבה מהותנית?

חשיבה אסנציאליסטית. מה הבעייה עם זה?, למה יש ביקורת כלפי "מהותניים"?. תודה. 79.176.29.128 23:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אחת הביקורות המכריעות כנגד המהותנות באה מצדו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. ויטגנשטיין הציג את המושג דמיון משפחתי כדרך לקשר בין עצמים שונים השייכים לאותה קטגוריה. כלומר - אין בהכרח אוסף של תכונות המשותפות לכל העצמים בקטגוריה, והדמיון ביניהם עובר דרך עצמים אחרים.--מתוך הערך בוויקי העברית.

עטלפים

האם עטלפים יכולים ללכת על הרצפה?--Haya831 - שיחה 12:35, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לפחות האשף המצוי שביקר אצלי בבית לפני כמה חודשים (ושתמונתו מופיעה בערך) בהחלט עשה את זה. eman • שיחה • ♥ 12:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

העטלף הזה עד כדי כך נפוץ בערים שהוא מגיע לבתים של אנשים???--Haya831 - שיחה 13:02, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בד"כ שומעים אותו (הוא אחד היחידים שניתן לשמוע את הציפצופים שלו) כל הזמן בחוץ. אבל פעם הוא איכשהו נקלע פנימה. היה נורא מסכן ומפוחד. eman • שיחה • ♥ 13:16, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

נחמד! העיקר שהוא בסדר--Haya831 - שיחה 13:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אתה צודק שהוא אחד היחידים שאפשר לשמוע, אז הדבר הזה מפספס ממש. ראיתי פעם עטלף שמפטרל ומנסה לצוד פרפרים. כל פעם שהוא זיהה פרפר הוא היה צולל עליו תוך הגברת תדירות הצפצוף והקצב - ותמיד מפספס. עשרות פעמים ראיתי אותו מנסה, והוא לא הצליח אפילו פעם אחת. לא כל כך "אשף". --אלעזר - שיחה 18:34, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בושה לעדה... eman • שיחה • ♥ 00:58, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מניח שזה תלוי איזה עטלף. ישנן כמעט אלף חיות שונות שהאדם מכנה בשם "עטלף". בישראל לבדה יש יותר משלושים מני עטלפים. עִדּוֹ - שיחה 21:03, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מומחה, אבל היתה לנו הרצאה על עטלפים (סוג של העשרה), והמרצה אמר שיש לעטלפים יכולות מטורפות לצוד חרקים קטנים מאוד ולזהות אותם ממרחקים ארוכים רק באמעצות יצירת גל קול, וע"י החזרתו (אקולוקציה משהו...) אך עש (או פרפר) הוא יצור חי שיכול לשבש את הגלים האלה ולהטעות את העטלף. אז נא אל תשפטו את העטלף בגלל מקרה יוצא דופן. הדברים שהוא מסוגל לעשות - זה לא יייאמן. 79.181.200.12 15:48, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

גיאומטריה- שאלות פשוטות

1) מה הצורה הגאומטרית המישורית של משולש פיצה? רק אל תתחכמו כמו שאתם עושים בדרך כלל ותספרו על שיטות שונות לחתוך פיצה ותבקשו להגדיר למה התכוונתי. ברור לכולם למה התכוונתי.

2)איך קוראים לצורה זו אם יש לפיצה עובי?

3) האם המושג "קוטר" מוגדר רק למעגל? או שאולי יש דרך להגיד קוטר לצורה אחרת ( נגיד האלכסון הגדול במלבן וכדו'). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי 1, מדובר בגזרה של עיגול. ראה מעגל#חלקים של העיגול. תרומות/109.160.151.231 20:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן צודק, ובפירוט:

1. גִזרה.
2. גזרה עבה? גזרה עם עובי? לא יודע.
3. קוטר מוגדר כמיתר של מעגל שעובר דרך מרכז המעגל. אין מקום להגדרה אחרת שכוללת מלבן.

דולב • שיחה 20:41, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

2.גזרה עבה לא, כי זה יכול להיות גזרה שהקשת שלה רחבה. מה שאתה מתאר זה גוף תלת ממדי שמורכב משני בסיסים - כל אחד בצורה של גזרה, ומחברת בינהם מעטפת.

כבר נתקלתי לא פעם במושג cylindrical sector. אפשר לתרגמו כ"גזרה גלילית", אבל אני לא בטוח שזה המונח הרשמי או המקובל בעברית. Tomn - שיחה 21:00, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

3.ישנן עוד צורות, כגון כדור (וכל ספירה) וכן להיפרבולה ועוד. שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! כ"ד באב ה'תשע"א • 20:47, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אפשר להגדיר קוטר לכל קבוצה במרחב מטרי, בתור המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות בקבוצה (פורמלית לוקחים את החסם העליון של קבוצת המרחקים). עוזי ו. - שיחה 20:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי 2: יש דבר כזה "גזרת גליל"? שם שאני המצאתי.

לגבי 3: האם מה שאתה אומר שקוטר של קובייה הוא האלכסון הראשי שלה? תרומות/79.181.217.208 21:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

הקוטר של קוביה הוא אכן האלכסון הראשי שלה. במקרים רבים הקוטר של הקבוצה הוא גם הקוטר של הכדור הקטן ביותר המכיל אותה, אבל זה לא תמיד כך. עוזי ו. - שיחה 01:43, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה 4: אז איך קוראים לחלק השקול לגזרת מעגל כשמדובר לכדור(לא גליל)- צורה של חרוט שהחלק השטוח בו הוא חלק מכדור?79.181.217.208 10:19, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אם מדובר בפלח של כדור שקודקודו במרכז הכדור, ושטח המגע בינו לבין יתר הכדור הוא בצורת חרוט, אז זהו האיחוד של חרוט וכיפה כדורית בעלי בסיס משותף. עוזי ו. - שיחה 10:39, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה לבוגרי תעסוקות מבצעיות בעזה

במסגרת עבודה על מפת העיר עזה בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה#מפת העיר עזה אני מבקש לאמת את המיקום שנתתי לכיכר פלסטין. הקואורדינטות לדעתי הן 31.506209,34.461772 (מדרום מזרח לשוק פארס ברחוב עומר אל מוכתר). מי שיכול לסייע מוזמן להגיב פה או בסדנה. תודה.אודי - שיחה 21:44, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

כיפת ברזל

אם למשל כיפת ברזל שמוצבת בבאר שבע מיירטת טיל שנורה מרצועת עזה, לאן החלקים\רסיסי הטילים (שני הטילים - גם של האויב וגם של "כיפת ברזל") נופלים? האם זה מסוכן? תודה.79.181.200.12 15:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לאדמה, כמו כל דבר שנופל. התקווה היא שהרסיסים נופלים רחוק מהעיר, וכן זה מסוכן, אבל כנראה שפחות מרקטה עם חומר נפץ. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:01, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מעניין. צריך לתעד את זה מקרוב (לא כמו הסרטונים שמראים בחדשות). תודה . 79.181.200.12 15:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לא. זה מסוכן, וצריך לתפוס מחסה ולא לשחק משחקים חסרי אחריות על חשבון המשפחה, החברים והמדינה. --אלעזר - שיחה 22:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לא שיש לי שום מידע בענין כי בהחלט אין לי אבל- חשבתי שכמו שכיפת ברזל יודע איפה יש שטח פתוח ויכול לחשבן מתי טיל יפול שמה ובשביל כך לא כדאי לירות נגדו רקטה, אולי יכול לחשבן התוצאה לטיל מהרקטה ולחשבן היריה שהשפעת הרקטה יהיה שהטיל יפול במקום ובאופן פחות מסוכן. Menachemsdavis - שיחה 06:45, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

זהויות טריגו

למישהו יש טיפ איך לזכור את הנוסחאות של חיבור וחיסור קוסינוסים וסינוסים? אני לא מצליח לאתר מגמה בינם. 79.176.210.251 10:26, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

למד בעל-פה את הנוסחאות $\ e^{i\theta }=\cos(\theta )+i\sin(\theta )$ ו- $\ e^{x+y}=e^{x}e^{y}$. עוזי ו. - שיחה 10:35, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

כבר נשמע מעניין. אוילר זה נחמד. איך מזה אני מפתח את $cos(t)+cos(p)$ לדוגמה?

אטוטיסטים סוואנטים, איש הגשם, וקים פיק

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

האם תאומים זהים אינם זהים והאנושות טעתה עד היום?

כפי שהעולה מהמאמר הזה;

קישור

Although identical twins share the same DNA, they don't look identical cell-for-cell, because not every aspect of your physical appearance is rigidly determined by your genes.

הדבר ידוע כבר זמן רב. תאומים זהים אינם זהים במאה אחוז.

נכון, תאומים זהים אינם זהים לגמרי בכל 100% של תכונותיהם. דבר זה ידוע מזה שנים רבות ואינו סוד. בעשור האחרון חוקרים מרכיבי תא המשפיעים על הגנטיקה של אותו תא (ועל ידי כך גם על אותו אורגניזם), מרכיבים שאינם חלק מהחומר הגנטי של הכרומוזומים ועל כן הם יכולים להתפתח ולהשפיע ללא קשר לכרומוזומים שהם זהים בתאומים זהים. חומר גנטי חוץ-כרומוזומלי זה יכול להשפיע על התפתחות מחלות מסוימות היכולות, על כן, להופיע באחד התאומים ולא בשני. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:32, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

האם זה תמיד ככה?. בכמה אחוזים הם כן זהים?.

תודה!

• זה תמיד ככה.

• החומר הגנטי החוץ-כרומוזומלי עדיין נחקר ולא הכל ידוע עליו. יש המעריכים אותו כעד 10% מהחומר הגנטי הכללי של התא. --וידנפלד - שיחה 21:35, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

סליחה, אני לא מצליח להבין. אתה בטח מתכוון ל-DNA המיטוכונדרי?.

ישנם תהליכים גנטיים הקשורים ב- DNA המיטוכונדריאלי. יש הסבורים שתהליכים גנטיים מסויימים מושפעים ישירות מה- RNA (לר דרך ה-DNA הכרומוזומלי. נחקרים גם חלקים של הכרומוזומים שאינם לא גנים ולא DNA כי יש הסבורים שגם לחלקים אלו יש מקום בתורשה. בנוסף, כפי שכתוב גם במאמר שהעלית (SCIENTIFIC AMERICAN הוא עתון מצויין, תמשיך לקרוא בו) קיימים וריאנטים גנטיים - ראה שם. הטבע מסוגל ליצור דברים שהם דומים מאוד אך לא שווים, הם הם הואריאנטים. --וידנפלד - שיחה 22:34, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

בואו נזכור גם את עקרון אחדות הזהים של לייבניץ. שני אנשים שהם זהים לחלוטין בכל דבר שאפשר להעלות על הדעת חייבים להיות בדיוק אותו אדם.

תאומים זהים אינם זהים לחלוטין כי עשוי להיות הבדל בין הרכב המיטוכונדריות שלהם (הגנטיקה של המיטוכונדריות היא גנטיקה של אוכלוסיות כי יש אוכלוסייה שלמה של מיטוכונדריות בביצית), כי חלק מתהליכי ההתפתחות הם תהליכי אקראי (ולכן לתאומים זהים אין אותה תביעת אצבע) ומשום שיש הבדל ואפילו הבדל קטן בין הסביבה בה הם גדלו (החל מהבדל המקום אותו הם תפסו ברחם ומהשד הספציפי שכל אחד מהם ינק ממנו). עִדּוֹ - שיחה 21:26, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

פתרון גאוס=.>פתרון לבעיית P=NP?

גאוס קבע שאין נוסחה המשלבת את הפעולות הידועות לנו לפתרון פולינומים ממעלה רביעית +(למרות שיכולים להתקיים עבור מקרים פרטיים כאשר D=0 ). עם זאת, ניתן על ידי הצבת פתרונות להגיע לידי מסקנה אם הפתרון הוא נכון או לא. השאלה שלי היא: במידה וימצא ש-N=NP לא תיווצר סתירה? Exx8 - שיחה

אתה מבולבל לגמרי. גאוס לא קשור לסיפור. מי שהוכיח שלא ניתן לפתור משוואה ממעלה חמישית ומעלה בעזרת רדיקלים (נוסחה סגורה עם ארבע פעולות החשבון ופעולת השורש למספרים שלמים) הוא אבל בגרסה ראשונית וגלואה בגרסה מלאה. לא ברור לי בכלל איך אתה מצליח לקשר את זה ל-P=NP, אבל אין שום קשר. דניאל ב. • תרמו ערך 16:03, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

הוכחת בעיית 4 הצבעים?

בערך של משפט ארבעת הצבעים הופתעתי לגלות שההוכחה, היא מעין BRUTEFORCE. כיצד הוכחה זו יכולה להיות קבילה, הרי יצטרכו לסרוק את כל המצבים הקיימים (בהנחה שהמשפט מכיל את כל המפות הדו-ממדיות)?הרי מדובר בעצם, באינסוף... Exx8 - שיחה

נסה למצוא חומר על georges gonthier.

זה לא מדויק. השלב הראשון בהוכחת המשפט הוא תאורטי ובו מוכיחים שניתן לעשות רדוקציה ממספר אינסופי למספר סופי של מקרים (כמה מאות). כלומר מוכיחים שכל אחד מאינסוף המפות האפשריות מתאים לאישזהי מפה מתוך אוסף סופי וידוע של מפות. אחר כך עוברים על כל המפות עם כוח גס ומראים שכל אחת מהן ניתנת לצביעה לפי החוקים. דניאל ב. • תרמו ערך 16:03, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

במידה מסויימת, עד כמה שאני מבין, זה דומה להרבה מאוד הוכחות מתמטיות שמוכיחות לגבי כך וכך מחלקות שקילות, ועוד כמה מקרים פרטיים (נניח x=0) בנפרד. ברוב ההוכחות אין הרבה מקרים פרטיים. ספציפית בארבעת הצבעים יש כמה מאות, ולכן יותר נוח (ואמין, לדעתי) לעבור עליהם עם מחשב. אין הבדל משמעותי, בעיניי. --אלעזר - שיחה 22:38, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

גלים-שאלות מקצועיות

מספר שאלות ממוקדות ומקצועיות לפיזיקאים שפה בפורום:

1) לפי יודעים אם משוואה כלשהי מקיימת את משוואת הגלים? לדוגמה $y(t,x)=e^{cos(5t)}+x$ (סתם)? האם זה גל?

2) האם כל פונקציה מחזורית היא סכום של פונקציות גל( פוריה?) כלומר מקיימת את משוואת הגלים?

3) האם ניתן לייצר פעימות עומדות? כלומר גל עמוד שלא יהיה כמו קוסינוס אלא כקוסינוס עם מעטפת קוסינוסואידית. איך( או למה לא)?

4) גלים א"מ בריק: ראיתי שיוצאים מזה שדיברגנץ של שדה מגנטי וחשמלי הוא אפס ומגיעים לגל א"מ בריק. ושאלה מתבקשת- איך זה שיש תנודות של שדה חשמלי ומגנטי במקום שבו אין מקורות לשדה מחשלי ומגנטי? קסם? עזבו מתמטיקה- איך זה יתכן?

5) נאמר לי שיש פולרייזר (מקטב) במשקפי שמש. איך הוא עוזר להגנת העניים?

6) האם העין מסוגלת להבחין בין אור עם קיטוב מעגלי לבין אור עם קיטוב קווי? ובאופן כללי- איך זה משנה את תכונות הגל? (אז השדה עושה אליפסה. ומה זה משנה לנו?)

7) כמו שאני מבין אין הבדל מיוחד בין התנהגות של שדה מגנטי לבין התנהגות של שדה חשמלי בגל א"מ. האם זה יכול לרמז על כך שבאופן כללי השדה המגנטי והחשמלי הם "אחים תאומים" והנחה על העדר מונופולים מגנטיים היא כנראה שגויה ?

תודה מראש, 79.177.201.228 18:01, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

1. לא. משוואת הגלם אומרת שהנגזרת (החלקית) השניה פי x ועוד קבוע כפול הנגזרת (החלקית) השניה לפי t צריכים להתאפס. זה לא קורה פה.
2. פונקציה מחזורית רק במקום או רק בזמן תמיד אפשר להביע בפירוק פוריה. אבל עכשיו צריך שכל אפן כזה יתנהג בזמן (או להפך, במקום) כפי שמשוואת הגלים מחייבת. אבל כל עוד הפונקציה היא רק באחת מהם זה יכול להיות מצב של גל ברגע מסויים, ויכול להיות שלא. אי אפשר לדעת.
3. לא יודע. צריך לחשוב.
4. זה כל הרעיון של שדה. שהוא קיים גם במקום שבו אין מקורות. מטען נקודתי יותר שדה בכל העולם. לא רק במקום בו הוא נמתא.
5. זה עוזר בעיקר כשהאור הוא לא ישיר אלא מוחזר (מפני הים, או משלג). אור מוחזר הוא מקוטב, ולכן מקטב יכול להפחית את עוצמתו.
6. העין לא מסוגלת להבחין בין אור מקוטב לאור לא מקוטב. בוודאי לא בין סוגי קיטוב.
7. לא. הדמיון נוסע מהדימיון החלקי במשוואות מקסוול בין המשוואות של השדה המגנטי והחשמלי, אבל דווקא במשוואות עבור הרוטור שלהם. לעומת זאת נושא המונופולים קשור למשוואות של הדיברגנץ.

eman • שיחה • ♥ 18:34, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי 4- זה כמו להגיד שיש תנודות במיתר במקום שבו אין מיתר, לא? אם אין מקור לשדות, איך זה שיש שנוי בשדות?

לגבי 1- חוץ מלגזור פעמים לפי הזמן והמקום( 4 גזירות), יש שיטה?

לגבע 5- הלא זה אומר שעם פילטר פולרייזר אפשר לקבל פשוט חושך?

לגבי 7- נראה לי קצת "חשוד" הקטע שהרוטורים כל כך דומים. לי זה פשוט נראה שאולי השדה החשמלי והמגנטי הם סימטריים לגמרי, פשוט בגלל שעדיין לא ראינו מקורות מגנטיים, אז אנחנו לא רוצים להאמין שהם קיימים. אבל האור נראה לי כהוכחה חלקית לזה שזה גדלים שאמורים להיות שקולים(או כמעט זהים). אני טועה? 79.177.201.228 10:15, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי (1): לא.

לגבי (4): יש הבדל בין תנודות מחזוריות או צירוף שלהן (גל) הנוצרים בתווך חומרי, לבין כאלה שלא. תנודות הן שינויים בגודל או גדלים פיזיקליים נתונים. כאשר השינויים הם בשדה החשמלי ובשדה המגנטי, מתקבל גל אלקטרומגנטי. כפי שציין קודמי, שדות אלה קיימים בכל המרחב, בשל השתרעותן האינסופית, עקרונית, כמו במקרה של מטען חשמלי. אם שדות קיימים בכל המרחב, הרי שאפשריים גם שינויים בהם בכל מקום (תנודות, גל).

לגבי (5): נכון, ע"י שימוש בשני מקטבים הניצבים זל"ז.

לגבי (7): דמיון ב'מנגנון' המתימטי אינו מעיד בהכרח על 'שקילות' מבחינת המהות הפיזיקלית של הגדלים הנדונים. ראה למשל, האנלוגיה המתימטית בין כוח הכבידה לבין הכוח החשמלי - ובכל זאת, אין זה אומר שמסת גוף ומטענו החשמלי חד הם. בנצי - שיחה 11:00, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה בקשר למשפט פרמה

שלום, השאלה נוגעת למשפט פרמה (לנקודות קיצון)#הוכחה. בהוכחה שם נאמר שלכל x בקטע שבו הפונקציה מקבלת מקסימום, מתקיים ש-f בנק' Xo גדול או שווה מ-f בנק' x כלשהי, וזה ברור. אבל האם נכון לומר באותה מידה שלכל x בקטע שאינו Xo, מתקיים ש-f בנק' Xo גדולה ממש מ-f בנק' X כלשהי? בהנחה שכן, יוצא מזה שהנגזרת בכל נק', וגם בנק' הקיצון, חיובית או שלילית ממש, מה שכמובן לא הגיוני. מה הפיתרון? 109.160.151.231

1. הערך בנקודת מינימום יכול להיות שווה לערכי הפונקציה בנקודות אחרות; למשל אם הפונקציה קבועה (בקטע).

2. ואם כן - כמו למשל בפונקציה $\ f(x)=x^{2}$ סביב הנקודה x=0, מדוע הנגזרת בנקודת הקיצון "חיובית או שלילית ממש"? עוזי ו. - שיחה 20:58, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא טוען שהנגזרת חיובית או שלילית ממש תמיד (ברור לי שזה לא נכון) - מה שאני מנסה להבין, מה הטעות במה שכתבתי. בהוכחה שכלולה בערך, מסיקים מכך ש-f בנק' Xo גדול או שווה ל-f בנק' x, שהמנה של הגבול (הנגזרת) גדולה או שווה לאפס. נראה לי הגיוני שאם f בנק' גדולה ממש מ-f בנק' x כלשהי שאינה Xo, ניתן להסיק מכך שהמנה של הגבול גדולה ממש מאפס, ובפרט גדולה ממש בנק' הקיצון, מה שאינו הגיוני. 109.160.151.231

המעבר לגבול שומר על אי-שוויונות חלשים, אבל לא שומר על אי-שוויונות חדים. כלומר, אם $\ a_{n}\geq 0$ לכל איבר בסדרה, אז הגבול גדול או שווה לאפס. אבל גם אם תמיד $\ a_{n}>0$, עדיין יתכן שהגבול יהיה אפס ממש (למשל: אפס הוא גבול הסדרה ההרמונית). עוזי ו. - שיחה 22:30, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

חן-חן על ההסבר, 109.160.151.231

כלים שלובים

בערך כלים שלובים מתואר מצב שבו החיבור הוא מלמטה. ידוע לי שיכול להיות גם עם חיבור מלמעלה, ורציתי לשאול: כמה זמן לוקח למשל לשתי כוסות מים (אחת מלאה ואחת ריקה) להתאזן, אם החיבור ביניהם הוא מלמעלה? האם בכוס שבה יש פחות מים צריך להיות קצת או שאפשר שיהיה ריק לגמרי? האם זה פועל על לחץ אוויר?

תודה רבה...

מה שחשוב זה שפתח היציאה מהכוס המלאה יהיה מעל לפני המים בה. אם המסלול עוד עולה, מה שצריך זה לתת "פוש" ראשוני (למשל אם יש צינור שיוצא משם כלפי מעלה, אז לשאוב את המים כך שיהיו לכל אורך הצינור) כדי שהמים יזרמו. eman • שיחה • ♥ 21:23, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שינויים אחרונים בשינויים אחרונים

למה שינו את העיצוב ? איך אני אגיע בדרך נורמלית להכה את המומחה מעכשיו ? תודה , Nimrod333 - שיחה 22:47, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

"מזנון" -> "הכה את המומחה" . יוסי • שיחה 23:50, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

תכתוב וק:הכה. בלנק - שיחה 00:05, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש דיון על כך במזנון. בשם השימושיות הורידו את הקישור הישיר לטובת הבלטת מיזמים שונים. Shannen - שיחה 06:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה לכולכם, בברכה Nimrod333 - שיחה 11:06, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

פיזיקה ללא מתמטיקה

האם יש תופעות טבע שאין נוסחה מתמטית שמסוגלת לתאר אותם? כל תופעת טבע ששמעתי עליה עד עכשיו ניתנת לתיאור כמשוואה או מערכת משוואות. לפעמים המתמטיקה כל כך מסובכת שאי אפשר לכתוב את הנוסחאות האלה. לדוגמה לתאר ריצה של בעל חיים- גם מכניקה קשה, גם יש גורם תרמודינמי לא זניח, וגם צריך להחשיב תהליכים ביו-כימיים בקצב מהיר. אבל עדיין קיימות משוואות המסוגלות לתאר את הריצה (אולי לא נדע אותם במדויק לאולם). אבל האם יש משהו שפשוט לא ניתן לתיאור בכילים מתמטיים? 79.177.201.228 10:21, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש כמה מקרים. לדוגמא, רגשות, כמו אהבה, קנאה וכיוב', הם תופעת טבע, ובכל זאת, הם עדיין לא ניתנים לכימות מתימטי, ואפילו איננו נמצאים בתחילתה של יכולת לתאר אותם באמצעות מודל מתימטי כזה אחר. כך גם לגבי מודעות עצמית או אחרת, או תודעה. בנצי - שיחה 11:07, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש הרבה יותר מזה, כמובן. יש באוניברסיטה עשרות תחומים, שכולם חוקרים דברים הנמצאים בעולם (וזו בעצם המשמעות של "תופעת טבע") ואינם ניתנים לתיאור באמצעות מתמטיקה. בלנק - שיחה 11:18, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

הפילוסופיה המטריאליסטית בה דוגלים פיזיקאים רבים (רוב?) טוענת שכל התופעות בעולם כפופות לחוקי הפיזיקה (שהם תמיד בעלי ניסוח מתמטי), ושבאופן תאורטי כל דבר ניתן להסבר יסודי בעזרת פיזיקה (ולכן מתמטיקה) בלבד. למשל כל מדעי החברה מושתתים על יחסים בין בני אדם, שבמוכתבים על ידי תגובות אלקטרו-כימיות במוח, שמתרחשים על פי כללי הכימיה, הנובעת מפיזיקה ויש לה תיאור מתמטי. כמובן זה בלתי סביר שהיה לנו אי פעם את הידע ואת היכולת החישובית הנדרשת כדי לנבות במדויק את מצב היחסים בין ישראל לארה"ב בשנת 2050 בעזרת מתמטיקה בלבד. דניאל ב. • תרמו ערך 11:46, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

הערה נוספת: יש הבדל גדול בין *תאור מתמטי* ל*נוסחה מתמטית*. כדי לתאר באופן מתמטי, צריך להבין את האילוצים על המערכת (חוקי השימור, תנאי המעבר מ"עכשיו" ל"אחר כך"). נוסחה היא פתרון של המערכת כזו, ויש הרבה מערכות שאי אפשר לפתור. הערך כאוס מרחיב קצת בכיוון הזה. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני אתנסח יותר טוב: אני לא שואל אם למתמטיקאים (+פיזיקאים וכימאים) של היום יש כלים שיצליחו לתאר תופעת טבע. אני שואל אם יש תופעות שפשוט בלתי ניתנות לכתיבה בנוסח מתמטי (בדומה למדמ"חיסט שיכול להגיד "הבעיה הזאת פתירה" מבלי לדעת לכתוב לה אלגוריתם). אני מסכים עם דניאל- כל תופעה חברתית ופיסוכלוגית היא תגובה כימית הנשלטת על ידי חוקים שניתנים לניסוח מתמטי (ורוב התהליכים גם בהחלט נוסחות פתירות היום, אולי לא כמכלול אחד). ככה שאולי ב2050 ביו-אינפורמטיקה תצליח לכתוב אלגוריתם למשיכה לסוכריות קופצות. 79.177.201.228 12:37, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אז התשובה היא שיש מחלוקת על התשובה לשאלתך בקרב פילוסופים ואנשי מדע. התומכים במטריאליזם ובפילוסופיה מכניסטית בפרט, חושבים שבסוף אפשר יהיה לתאר הכל בצורה מתמטית. אחרים חולקים עליהם. בלנק - שיחה 13:41, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

מעבר לכל אלה, הפיזיקה העכשווית (או ליתר דיוק הקוסמולוגיה - חקר היקום) מקבלת כתולדות היקום את "המפץ הגדול". כל מה שתרצה לתאר שקרה לפני הארוע הזה - לא קיים מבחינת הפיזיקה, ולכן לא ניתן לתיאור כלשהוא....נלביא - שיחה 17:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

זו אמירה פשטנית ושגויה שמייתרת לכאורה את עבודתם של פיזיקאים רבים בעשורים האחרונים. היא גם לא קשורה לנושא. גם אם נניח שיש גבול למה שאפשר לדעת, לא אומר שמה שאי אפשר לדעת לא נשלט על ידי חוקים פיזיקליים. דניאל ב. • תרמו ערך 17:11, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יפה אמרת. הבחנה מצויינת. בנצי - שיחה 15:45, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בפרט שזאת שאלה פתוחה (הניתנת לבחינה פיזיקלית) האם בכלל המושג "לפני המפץ הגדול" מוגדר היטב. כנ"ל לגבי בחינה של אזורים שגודלם קטן יותר מגודל פלנק. --אלעזר - שיחה 03:14, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

למה אני מקיא אחרי שאני אוכל חצילים במנות סיניות בלבד? או כש...

כשהם מטוגנים בלי להיות מומלחים לפניכן. בשני המצבים האלה אני תמיד מקיא כשאני אוכל חצילים. כשאני אוכל למשל חציל קלוי על האש (שהמליחו אותו אחרי הקלייה) או כשאני אוכל חצילים מטוגנים שהמליחו אותם לפני הטיגון אני לא מקיא. עד כה חשבתי שזה כי אני ממש אלרגי לסולנין אבל מעולם לא הקאתי משום ירק אחר. אז למה זה קורה לדעת המומחה? (חרוז).

ההבדל בין אתאיסט לאגנוסטיקן

שניהם חילונים גרידא. האם למעשה כל ההבדל הוא בפנאטיות?. הרי האתאיסט הוא פנאט, הוא טוען; "אין אלוהים!", והאגנוסטיקן התמים אומר; "אולי יש". האם זה כל ההבדל ביי דפינישן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל הוא שאתאיסט לא מאמין כי לא הוכח לו כך, אגנוסטי מאמין שלא קיימת אפשרות הוכחה כלל • חיים 7 • כתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 14:46, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אתאיסט לא בהכרח אומר "אין אלוהים!". הוא אומר "לדעתי אין אלוהים". לא ברור מה פאנטי בזה יותר מאשר "לדעתי יש אלוהים". דניאל ב. • תרמו ערך 17:08, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא מדוייק. אתאיזם חזק אומר "אין אלוהים, בוודאות", ובדרך כלל מנמקים אותו בעזרת פרדוקס הכל יכול (השגוי, לדעתי). אתאיזם חלש אומר "כנראה אין אלוהים, אבל אני לא בטוח ב-100%", ותערו של אוקהם הוא בדרך כלל רכיב מרכזי בנימוק טענה זו. אגנוסטיות מחולקת לכמה השקפות שונות, שהמשותף לכולן הוא שהן אומרות שקיומו של אלוהים לא הוכח ולא הופרך (ולפיכך ניתן להיות גם אתאיסט וגם אגנוסטיקן, או תאיסט ואגנוסטיקן, ועוד). ראה בהרחבה בערך אגנוסטיות. נו, טוב - שיחה 19:09, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

גם זה לא מדויק. מי קבע שבדרך כלל מנמקים על פי פרדוקס הכל יכול? בלנק - שיחה 19:14, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מכיר אתאיסטים חזקים שמנמקים על פי הכל יכול. דניאל ב. • תרמו ערך 20:31, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני בכלל לא מבין מה זה "אתאיסט חזק". אני לא רואה פה דרגות. או שמאמינים באלוהים או שלא. אלה שלא מאמינים הם אתאיסטים. גילגמש • שיחה 00:19, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי נימוק עפ"י פרדוקס הכל-יכול, אתם צודקים - הייתי צריך להבהיר שזו דעה שלי שמבוססת על שני אתאיסטים חזקים שפגשתי. לגבי דרגות - אכן יש ויכוח לגבי השוני בין סוגים שונים של אתאיזם, וראו בהרחבה ב-en:Negative and positive atheism. נו, טוב - שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי ישנם רק שני סוגים של אתאיסטים:

• אתאיסטים אמיתיים (אני, למשל) שאינם מאמינים בקיום אל כל שהוא. הם גם סבורים שהאמונה באל היא דבר אי-רציונלי ועל כן אין לדון אותה בכלים לוגיים, לאישור או לשלילה. על כן, הם לא מרגישים שום צורך להצטדק על האתאיזם שלהם וחשים שזה מגוחך (בלשון המעטה ) להוכיח לוגית את אי קיום האל.
• אתאיסטים מזוייפים אשר בפומבי טוענים את אי קיום האל אך מרגישים צורך להצטדק על כך, חשים רגשי אשמה, מנסים למצוא הוכחות לוגיות שהאל אינו קיים וצמים ביום כיפור "מסיבות בריאותיות". כנראה שמדובר בהליך פסיכולוגי של חרדה הנובעת מהתנגשות בין הצהרה גלויה על אתאיזם והתלבטות פנימית של "אולי האל בכל זאת קיים?". אתאיסטים מזוייפים אלו מכונים לעתים גם "אתאיסטים חלשים", "אגנוסטיקנים", "חילונים אך לא אתאיסטים" וכו' --וידנפלד - שיחה 21:41, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בלשון עדינה אומר, שזו דעה אישית מאד. דב ט. - שיחה 09:58, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

למה "בלשון עדינה"? זו אכן דעה אישית לחלוטין. היות שנושא האמונה הדתית הוא נושא אי-רציונלי שאינו כפוף לחוקי לוגיקה וחוקי הניסוי המדעי, אזי אני כאתאיסט אינני יכול להוכיח לוגית ומדעית שאני כזה כפי שגם למרות שאיני מאמין בקיום אל, אינני יכול להוכיח לוגית ומדעית את אי קיומו. המסקנה - להיות אתאיסט אמיתי הוא תמיד דעה אישית. --וידנפלד - שיחה 22:06, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהוא התכוון לחלוקה הזאת לקטגוריות שמשקפת את דעתך האישית ולא חלוקה מקובלת או מוסכמת כלשהי. --אלעזר - שיחה 22:09, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מודה חלקית! התארים "אמיתיים" ו"מזוייפים" הם תוספת אישית שלי. בערך "אתאיזם" בויקיפדיה האנגלית הם מכונים "אתאיסטים חזקים" ו"אתאיסטים חלשים". --וידנפלד - שיחה 22:26, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

האגנוסטיים ספקניים לגבי קיום האל, יש ביניהם בעיקר כאלה המאמינים בכוח עליון כלשהו מבלי לקבוע אם מדובר באלוהים או בטבע. האתאיסטים אינם מאמינים באלוהים כלשהו. האתאיזם ה"קשה" מכחיש קיום אלים כלשהם על בסיס ניתוח הגיוני - האתאיזם ה"רך" מוכן לקבל קיום אלוהים, אם הדבר יוכח ועד שזה יוכח, ההנחה היא שאין אלוהים.

האגנוסטים והאתאיסטים אינם מקבלים דת כלשהי. דת היא מערכת חוקים וריטואלים, שמאמיניה טוענים שהתקבלה מהאל בכבודו ובעצמו, לכן היא מקודשת, אלוהית וכדומה. ה"אתאיסטים המזויפים", שהוזכר לעיל, הם לא אתאיסטים, אלא חילוניים הפועלים על פי הפילוסופיה התועלתית של פסקל. 89.138.99.139 19:46, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

MediaWiki

למי ניתן לפנות בשאלות הנוגעות למערכת ה-MediaWiki עצמה?
דוד הירושלמי - שיחה 15:18, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

כדוגמת מה? • חיים 7 • כתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 15:19, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי בבאגזילה או במטא-ויקי? באיזה סוג שאלה מדובר? בלנק - שיחה 15:22, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני עובד בארגון בו מותקנת מערכת ויקי פנימית, מבוססת MediaWiki.
אני מעוניין שתהיה לי רשימת מעקב אישית (רק אני יכול לערוך אותה), עם צ'ק-בוקסים.
זאת אומרת, רשימת מטלות שעלי לעשות, שרק אני יכול לאשר כ"בוצע" או לא.
רציתי לדעת היכן דבר כזה נעשה, או איך אני יכול לבצע זאת.
אני בעל נסיון בתכנות ווב וכן ב-PHP.
דוד הירושלמי - שיחה 16:09, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

בעניינים אלו פנה אל המומחים... מתניה או ערן • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 16:19, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תיבת תהודה בגיטרה

לא הבנתי איך פועלת תיבת תהודה. איך זה שהצליל מוגבר(אמפליטודה גדלה)? מה עם שימור אנרגיה וכל זה? 79.177.201.228 17:44, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

ניתן לראות הסבר טוב בערך האנגלי על התהודה, ובערך האנגלי על תיבת התהודה בעיקרון, המערכת נוטה לפעול באמפליטודה גבוהה יותר עבור תדירויות מסוימות של צליל. (הסבר עילג. שוב- תקרא את הערכים באנגלית). בלנק - שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

בלי ממש להבין באקוסטיקה ובאופן הפעולה של תיבת תהודה, אני בטוח שמתקיים כאן חוק שימור אנרגיה. כנראה התיבה מרכזת את האנרגיה סביב תדר מסוים, במקום שהיא תתפזר על מרחב תדרים גדול, וכך האמפליטודה גדלה. דולב • שיחה 18:22, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לא בדיוק. תיבת תהודה 'מדגישה' תדר או תדרים מסוימים, ולא מייצרת אנרגיה חדשה או נוספת, שלא הגיעה מהמקור. עם הגעתם של גלים בתדירויות שונות, רובם מתפזרים לסביבה, ורק התדר המתאים, יוצר תבנית של גל עומד שמשרעתו הולכת וגדלה, לא משום שהוא נוצר במערכת, אלא כתוצאה מכך שהוא נשאר כלוא במערכת. כך גם עם מעגל תהודה חשמלי, המאפשר קליטה ושידור של גלי רדיו וטלביזיה, בתדירויות מוגדרות. בנצי - שיחה 15:34, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בנצי, ההסבר שלך טוב, אבל אף אחד לא טען שתיבת התהודה מייצרת אנרגיה חדשה. בלנק - שיחה 15:37, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

חלק משאלתו היה: "מה עם שימור אנרגיה וכל זה ?". בנצי - שיחה 15:43, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הצליל נעשה חזק יותר, אך הוא מופק לזמן קצר יותר בנוכחות תיבת התהודה. ההספק גדל, והזמן מתקצר. מכפלתם, היא האנרגיה, נשמרת.--גמדקנאי - שיחה 11:38, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובתך אינה מוסיפה, לצערי, דבר. "צליל חזק יותר" הוא תוצאה של תהודה ולא התופעה עצמה, והיא קורית בתדר או תדרים נתונים. גם ההיגד בדבר "זמן קצר יותר" אינו נכון. בנצי - שיחה 10:38, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובתי מוסיפה, מכיוון שהיא עונה (אני מקווה) על שאלתו האחרונה של האנונימי, דבר שלא מצאתי בתשובתך. התשובה שלי מתייחסת למעשה רק לאותו אופן תנודה שמוגבר (מהשאר אפשר להתעלם). אשמח שתתקן אותי בכלל ולגבי ה"זמן הקצר יותר" בפרט.--גמדקנאי - שיחה 22:57, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

לגרנז'

לפי הערך משפט לגרנז', המשפט לא נותן כלים למציאת הנק' C בה קצב השינוי הרגעי שווה לקצב השינוי הממוצע. אבל נגיד ונתון לנו קטע סגור $[a,x]$ שהפונקציה רציפה בו וכו', לפי המשפט קיימת $c(x)$ (היא משתנה בהתאם לבחירת x שסוגר את הקטע) כך ש-$f'(c(x))={\frac {f(x)-f(a)}{x-a}}$. האם לא ניתן להפעיל פשוט את הפונקציה ההפוכה ל-$f'$ (כשיש כזו) על שני האגפים ולקבל:

-$f'^{-}1(f'(c(x)))=c(x)=f'^{-}1({\frac {f(x)-f(a)}{x-a}})$.? לכאורה, בהנתן $f(x)$ ו-x מסוים מציבים ומוצאים את $c(x)$.

109.160.151.231

ודאי, אבל זה סתם ניסוח מסורבל לטענה הטריוויאלית שהפתרון של המשוואה $\ f^{'}(x)=a$ הוא $\ x=(f^{'})^{-1}(x)$ (הרי בדיוק כך אתה מוצא נקודת קיצון). כל הרעיון של משפט הערך הממוצע של לגראנז' הוא שאתה מסוגל להגיד משהו על הנגזרת של הפונקציה כאשר כל מה שאתה יודע זה את ערך הפונקציה בשתי נקודות. אם אתה מכיר את הפונקציה כל כך טוב עד שאתה יודע אפילו את ההופכי של הנגזרת, מראש אין לך שום שימוש במשפט הערך הממוצע. דניאל ב. • תרמו ערך 19:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

רישיון מותנה באישור?

האם קיימת מגבלה של קטין להוציא רישיון נהיגה בגלל סירוב של האפוטרופוס שלו? כלומר האם מתן הרישיון מותנה בהסכמה של האפוטרופוס? ואם כן מדוע החוק מפקיד בידיהם של מי שלא אחראים למעשיהם, אחריות רבה כל כך? Exx8 - שיחה

מבחינה מעשית, אין צורך של אישור אפוטרופוס להוצאת רישיון לקטין - כשמוציאים רישיון צריך בטופס הירוק חתימה של רופא עיניים, רופא משפחה וכמובן לעבור את מבחן התאוריה (ולאחר מכן טסט). אני מניח שברוב המקרים קטין אינו מסוגל לממן לעצמו לימודי נהיגה (שמסתכמים בדרך כלל ב-3-4 אלף שקל) ויש גם את תקופת המלווה שבה נדרש מבוגר (אך זה לא חייב להיות האופטרופוס כמובן) ולכן באופן מעשי, קטין יכול להוציא רישיון נהיגה גם בלי האופוטרופוס שלו. SharpImpact - שיחה 13:05, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

עברו כמה שנים מאז שהייתי נער, אך לפחות נכון לנעוריי (לפני עשור), רוב מוחלט של האנשים מימנו לעצמם את רשיון הנהיגה.
למעשה, מכיתה של 30+ תלמידים, רק פחות מ-10 לא מימנו בכוחות עצמם את רשיון הנהיגה שלהם.
דוד הירושלמי - שיחה 13:21, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא יודע איך זה בישראל, אבל כמדומני בארה"ב (או לפחות בחלק במדינותיה) לפעמים אפשר לתבוע ההורים (או כנראה אופוטרופוס אחר) על מעשי הילדים (לאו דוקא קטינים) במקרה שלמשל נגרם נזק בפעולה שלולא ההורים לא היה קורה, למשל כשמימונם (ואולי אפי' כשזה לא ישיר) היה נצרך למימוש הפעולה. יתר מיכן יכול להיות שמצב שהורים משלמים הכל עבור בנם ניתן לטעון נגדם אחריות אם יש הצדקה לטעון שהיה ניכר להם שיעשה דבר מסוכנת או עלול להזיק במיוחד כשהיה בכוחם למנוע הפעולה- בשביל כך אם ידעו שבנם פרוע מדי ועלול בנהיגתו למשל במהירות מופרזת לסכן הנכסים של אנשים אחרים יהיה מקום לפעמים לתבוע אותם אף אם לא מימנו את הרישיון ישירות. --Menachemsdavis - שיחה 07:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

טיפשות קלינית

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

הופעות

הייתי רוצה לדעת מיהו האומן(מוזיקאי\להקה) שהופיע מול הכי הרבה אנשים--Haya831 - שיחה 14:28, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בתור הופעה של אומן בודד או גם בפסטיבלים? אני יודע למשל שאיירון מיידן הופיעו בפני 250,000 אנשים בעת פסטיבל רוק בריו ב-2001, אך מדובר בפסטיבל ולא בהופעה של אומן בודד. אם בהופעה של אומן בודד, אז אני לא יודע מה הכי הרבה להופעה אחת אבל צריך לשקול ברצינות את של רובי וויליאמס (שם מדובר על 3 הופעות רצופות ולא אחת). ואם פסטיבלים, אז אני די בטוח שללהקות כמו קווין יש פוטנציאל לעקוף את מיידן. כמו כן יש גם הופעות משותפות (Big 4 של מטאליקה, מגאדת', אנתרקס וסלייר) שגם יכול להיות שהגיעו לכמות ברמה של מיידן או וויליאמס. SharpImpact - שיחה 14:42, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

כבר היו פסטיבלים עם מיליון צופים. דניאל ב. • תרמו ערך 16:01, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לא לזה התכוונתי, התכוונתי לכמות אנשים בהופעות במשך כל שנות הקיום של האומן,וכן גם בתוך פסטיבלים--Haya831 - שיחה 17:02, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אגב, לגבי קווין- איך קוראים להופעה שהביאו מסוק? 79.177.205.89 17:12, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אם כך אני לא בטוח שיש תשובה מפני שקשה מדי לאסוף נתונים. אם אני צריך לעשות ניחוש מושכל, אז מדובר על להקות פופולריות שיש להם המון שנות פעילות בקריירה (40 ויותר שנים) SharpImpact - שיחה 18:59, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בהופעה של קווין בסידני, אוסטרליה ראה [1], בברכה Nimrod333 - שיחה 19:04, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אוקיי לפי הנתונים שאני אספתי הלהקה שהופיעה מול הכי הרבה אנשים היא הרולינג סטונס שהופיעו מול משהו כמו 40 מיליון --Haya831 - שיחה 19:09, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הרולינג סטונס אכן נשמעים מתאימים. חוץ מזה אי אפשר לפסול גם את מדונה ופול מקרטני (גם ביטלס וגם סולו). נימרוד, אני די מפקפק במקור הזה - הוא נתן לטוקיו הוטל הופעה של חצי מיליון(!!!) אנשים. עם כל הכבוד (שאישית, הוא לא הרבה) לטוקיו הוטל אין מצב שחצי מיליון מעריצים התקבצו להופעה אחת. מה שגם לא מצאתי אזכור לזה בביוגרפיה של ההלהקה ולכן אמינות המקור הזה די מוטלת בספק (גם AC/DC שאני מכיר את ההיסטוריה שלהם, לא נראה לי שבהופעה שלהם היו 1.6 מ-י-ל-י-ו-ן אנשים). SharpImpact - שיחה 19:36, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי דעתי אתה צודק, הנתונים לא כלכך הגיוניים, מעניין האם יש מקור אמין מספיק. בברכה Nimrod333 - שיחה 22:00, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי הערך הזה :http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_highest-grossing_concert_tours בויקיפדיה האנגלית הרולינג סטונס הופיעו לפני יותר מ20 מיליון רק בעשרים שנה אחרונות(U2 לא רחוק מאחוריהם) ככה שאני מניחה וב30 שנה לפני זה הם הופיעו מול עוד 20 מיליון,אגב לפי הערך הזה(ואני לא בטוחה שהוא אמין במאה אחוז) האפשרויות של מדונה ומקרטני נפסלות--Haya831 - שיחה 23:35, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הערך יכול לתת מושג כללי בלבד שכן לא רק שמהימנותו נותרת בספק אלא גם הסקת המסקנות לגבי כמות הצופים - להקות שכרטיס ההופעה שלהם יקר יותר או שיש הרבה אנשי VIP שמשלמים יותר יגרום לסטיית תקן משמעותית ברגע שאנחנו מדברים על סיבובי הופעות שמכילים עשרות תאריכים ומיליוני/מאות אלפי צופים. כמו כן גם בפסטיבלים נוהגים לתת מחיר קבוע ללהקות (וכך גם הרווח שלהם) ללא קשר לכמות הצופים (לא ברמה של "20 אנשים יותר אז משלמים לכם עוד קצת כסף") והיות ובספטיבלים נמצאים הריכוזים הגדולים של המעריצים ולא בהופעות יחיד קשה להסיק מהערך על כמות הצופים בלהקות. אבל כמו שאמרתי קודם הערך יכול לתת מושג כללי בלבד, והרולינג סטונס אכן להקה בסדר גודל שיכול להיות שהופיעו מול הכי הרבה צופים אי-פעם. SharpImpact - שיחה 00:06, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

כמובן ששום דבר לא מדוייק, אני מנסה לעשות איזשהו עומדן שניראה הגיוני לא עומדן מדוייק--Haya831 - שיחה 00:15, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

גבול של מנה של פונקציות

שלום. הרבה מסבירים בצורה אינטואיטיבית את העובדה שהגבול של מנת פונקציות, שכל אחת מהן שואפת ל-0, יכול להיות שונה מ-0 - בכך ששתי הפונקציות שואפות ל-0 "בקצב שונה". רציתי לשאול למה ההסבר הזה רלוונטי רק למקרה שבו שתי הפונקציות שואפות ל-0? למה לא יכול להיות מצב בו שתי פונקציות שואפות כל אחת ל-6, אבל בגלל שהן שואפות בקצב שונה הגבול של המנה שלהן אינו 1? תודה, 94.159.217.46

אאל"ט הנקודה היא לא שהגבול שונה מאפס, אלא שהוא קיים בכלל. המנה 0/0 לא מוגדרת ולכן יש טעם לדבר על הקצב שבו הן מתכנסות. המנה 6/6 מוגדרת היטב והיא שווה ל-1, ולכן הגבול של מנת שתי פונקציות ששואפות ל6 יהיה 1. --אלעזר - שיחה 21:31, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הסיבה היא שאם $\ c\neq 0$, אז לכל $\ x$ כך ש-$\ |x|<{\frac {|c|}{2}}$, מתקיים $\ |{\frac {1}{c}}-{\frac {1}{c+x}}|={\frac {2|x|}{c^{2}}}$. אם $\,x$ שואף לאפס, אז הקצב שבו המכנה $\ c+x$ מתקרב ל-$\ c$ אינו רלוונטי: המנה הולכת ומתקרבת ל-$\ {\frac {1}{c}}$, אם תרצה ואם לא תרצה (ההפרש חסום על-ידי כפולה של $\ x$). אין שום גרסה של הנימוק הזה שאפשר להפעיל עבור $\ c=0$. עוזי ו. - שיחה 21:40, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

עוזי ו., אני לא כ"כ מבין איך זה מתקשר לשאלה, אני אשמח אם תוכל להסביר. 94.159.217.46

כשהמונה והמכנה מתקרבים ל-6, היחס ביניהם מתקרב ל-1. זו עובדה אריתמטית שאפשר להוכיח ישירות (ראה לעיל עבור המקרה שבו המונה קבוע), ואין לה שום קשר לקצב ההתקרבות ל-6. לעומת זאת, לא ניתן להוכיח שום טענה דומה לזה כשמחליפים את 6 ב-0. עוזי ו. - שיחה 00:23, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

והאם זה נכון שבהתקרבות לאפס לקצב ההתקרבות פתאום כן יש חשיבות, או שזה רק הסבר אינטואיטיבי? 94.159.217.46

לקצב ההתקרבות לאפס יש השפעה על הגבול של מנת פונקציות השואפות לאפס; זה לא הסבר אלא עובדה שאפשר לראות מדוגמאות כמו $\ {\frac {x}{x^{2}}},{\frac {8x}{x}},{\frac {x^{2}}{x}}$. עוזי ו. - שיחה 00:44, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

טוב, תודה. 94.159.217.46

קבלת החלטות

כאן מספרים שג'ורג' בוש כתב בספרו על ההוריקן קתרינה ש"הבעיה לא היתה החלטות שגויות, אלא העובדה כי לקח זמן רב מדי לקבל אותן". זה המקור או התרגום? עוזי ו. - שיחה 21:51, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

"The problem was not that I made the wrong decisions. It was that I took too long to decide". כך לפי הגארדיאן, ולכן נראה שהתרגום לא עושה איתו צדק. דוד - שיחה 01:23, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

פירוש "השוואַרץ יאָר"

מה פירוש הביטוי? "שנה שחורה" או "השטן"? ובנוסף, מה זה "פוילישע דריפקע"? תומר - שיחה 22:04, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

מילולית זה שנה שחורה, (שווארץ - שחור, יאר -שנה) אני יודע מעט מאוד אידיש ולא יודע האם יש ביטוי כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחיפוש קל עולה שהאחרון ("דריפקע") הוא כינוי גנאי המכוון לנשים יהודיות פולניות. לגבי השני, עניתי שם. אביעדוס • שיחה כ"ח באב ה'תשע"א, 00:28, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אבידוס, 'דריפקע' זה מלוכלך/כת בפולנית, ופולישע דריפקע זו "פולנייה מלוכלכת" לגבי השנה השחורה, הקדימוני • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ח באב ה'תשע"א • 01:42, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מה גורם לנימי דם להתאחות מהר יותר?

מדובר כאן על נימי הדם ש"נשברים" כתוצאה ממציצה של העור (נו, היקי). יש למישהו מושג?

השאלה לא ברורה. . . מהר יותר ממה? או שאתה מחפש דרך ל"ריפוי בזק" מהיקי? בלנק - שיחה 00:56, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מהר יותר מהקצב בו הם מתאחים בד"כ, אבל גם ריפוי בזק מהיקי יכול להועיל.

והפעם בפסיכולוגיה-פיצול רגשי?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מעולם לא גרו יחד - האם נחשבים ידועים בציבור?

אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה בני זוג, כי שניהם בקשר פתוח, אבל מצד שני, יוצאים יחד, ואף באים באינטראקציות מיניות. כל אחד גר בבית משלו. האם הם נחשבים ידועים בציבור?. האם הבחור יכול לתבוע מהאישה נדל"ן טובין ותקילין או ההפך (האישה ממנו) ?. תודה.

במקור, כדי להיחשב ידועים בציבור נדרש "ניהול משק בית משותף". עם הזמן הדרישה הזו הוקלה במקצת, ולמיטב זכרוני הוכרו בפסיקה מקרים של בני זוג שלא גרו יחד, שלאכל אחד מהם דירה משלו, ונחשבו כידועים בציבור. עם זאת, העובדה שהם מצויים בקשר פתוח תמנע, לדעתי, ראייתם כ"ידועים בציבור". --Goldmoon - שיחה 10:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי דבריך גם להיות חבר של מישהי עשירה מסוכן היום, שכן, החבר יכול לתבוע חצי מהרכוש שלה בטענה שהם "ידועים בציבור", על-אף שמעולם לא גרו יחד. מערכת משפט ישראלית מטומטמת.

למה זה קורה לי? - תופעת שינה מעניינת ביותר!

בילדות זה קרה לי 3 פעמים מקסימום, תאמינו לי שלא יותר ולא פחות מפעמיים כי אני זוכר את הפעמיים האלה ואת רגע ההתעוררות מהם כאילו זה היה לפני 10 דקות.

התופעה; אני הולך לישון וקם אחרי שנייה של שינה. כאילו איך שעצמתי את העיניים, ישר קמתי, כאילו השעות עברו כשבריר שנייה. זו תופעה מאד מגניבה. אני בכל אופן אדם שלא ישן הרבה (6 שעות רוב הזמן), אני בן 23. ייתכן שיש קשר בין שני האפיזודות האלה לבין הרגלי-השינה הטבעיים שלי (ייתכן שהן היו אבן דרך בעיצוב הרגלי השינה שלי). אני לא יודע, זה כלכך מסקרן!. 79.176.29.128 09:27, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

קשה לאבחן את התופעה רק ממה שכתבת אך אנסה באופן כללי: בשביל צעיר בגילך, שעות השינה שלך הן מועטות מדי. על כן, יש לך חסר בשעות שינה. חסר כרוני (לאורך זמן רב) של שעות שינה גורם לנו לשקוע מהר מאוד משינה בשלב הראשון של השינה לשלב שינת ה- REM. בשלב שינת ה-REM אנו חולמים וכאשר החלום נגמר, תם גם מחזור השינה ואנו חוזרים שוב לשלב הראשון של השינה וכך הלאה. אך לעתים החלום יכול לגרום לנו להתעורר לחלוטין ואז, במקרה כזה של מעבר מחזור שינה מהיר מהמקובל והתעוררות מלאה בסופו, יראה לנו כאילו ישנו רק זמן קצר מאוד, גם אם לפני ההתעוררות ישנו מספר שעות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:18, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

ערך ממוצע של פונ'

לפי הערך אינטגרל, "הערך הממוצע של ערכי הפונקציה $\ f(x)$ בקטע $\ [a,b]$ הוא $\ {\frac {1}{b-a}}\int _{a}^{b}f(x)\,dx$". למה הממוצע אינו הערך של הפונ' ב-b ועוד הערך של הפונ' ב-a חלקי 2? 94.159.217.46

כי החישוב שלך מניח שהפונקציה לינארית, ומתעלם משינוי בקצב גידול הפונקציה בין a ל-b. קח דוגמה קיצונית: פונקציה שמוגדרת כ-0 בכל נקודה מלבד ב-b שם היא מוגדרת כ-2. בשיטה שלך הערך הממוצע ב-[a,b] הוא 1, אבל ברור שהערך הממוצע האמיתי הוא 0 (זה אנלוגי לחלוטין למקרה שבו תנסה לחשב את הממוצע של עשרה מספרים על ידי חישוב הממוצע של השניים הקיצוניים בלבד, רק שפה זה יותר גרוע. אתה מנסה לחשב את הממוצע של אינסוף ערכים בעזרת שניים בלבד). הדרך הנכונה לחשב את הממוצע תהיה להתחשב בכל אינסוף הערכים. כלומר לקחת את הגבול של דגימת הערכים בהרבה נקודות, אבל לא להתחשב במשקלם. מה שתואם בדיוק את הגדרת האינטגרל חלקי אורך הקטע. קל לדמיין את זה בדרך ציורית. אם $\ f(x)$ היא הפונקציה ו-$\ c$ הערך הממוצע שלה בקטע, אתה מצפה שאם נחליף את הפונקציה בערך הממוצע שלה (כלומר בפונקציה הקבועה $\ g(x)=c$), אז השטח מתחת ל-f והשטח מתחת ל-g יהיו שווים. אבל g פונקציה קבועה בקטע ולכן השטח מתחתיה הוא פשוט מלבן, כלומר: $\ \int _{a}^{b}f(x)\,dx=c(b-a)$ דניאל ב. • תרמו ערך 12:28, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה, אולי כדאי להוסיף את ההסבר שלך לערך. 94.159.217.46

הוספתי פרק בערך ממוצע וקישרת אליו מאינטגרל. דניאל ב. • תרמו ערך 14:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)