ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 231

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


שאלה בLYX[עריכת קוד מקור]

  1. אתם רואים את השורה הקטועה כאן? איך מסדרים את זה? 79.178.146.164 17:06, 13 ביוני 2014 (IDT)
  2. כשאני כותב בTEX אז LYX משלים לי את המילה, אבל אני לא יודע איך לגרום לו לבחור את האופציה. כלומר אני מתחיל ואז צריך לחכות איזה שניה וחצי ואז ללחוץ ENTER. אפשר לקצר את זמן ההמתנה? 79.178.146.164 19:35, 13 ביוני 2014 (IDT)
  1. תוכל להקטין את השוליים או לפצל את השורה לשתי שורות
  2. לחיצה על tab תשלים את המילה. בברכה ,Nurick - שיחה 19:56, 13 ביוני 2014 (IDT)
תודה על השני. לא הבנתי את הראשון. התוכל לפרט? 79.178.146.164 20:01, 13 ביוני 2014 (IDT)
אין לי מולי את הקובץ שלך אבל ממה שהעלת נדמה שאתה משתמש בהגדרות העמוד שבאו כברירת מחדל, תוכל להיכנס להגדרות המסמך ושם בגודל השוליים לשנות לס"מ אחד מכל צד. הטקסט שלך כרגע נדחף משמאל על ידי השול השמאלי למרות שהוא ממורכז כביכול. בברכה, Nurick - שיחה 20:14, 13 ביוני 2014 (IDT)

מדקדק יווני מ-300 לפנה"ס[עריכת קוד מקור]

כיצד לתרגם "critic grammarian" - מדקדק קריטי? ביקורתי? Liad Malone - שיחה 17:09, 14 ביוני 2014 (IDT)

צריך את כל הפסקה או לכל הפחות הקשר. כמו כן, שמו של האדם יעזור. גילגמש • שיחה 17:59, 14 ביוני 2014 (IDT)
המונח הזה מוזר למדי ולכן נחוץ הקשר, למרות שבכל מקרה הכוונה ודאי תהיה למדקדק ביקורתי. האם הכוונה לכינוי כאן? R.G. - שיחה 18:19, 14 ביוני 2014 (IDT)
סבא רדיואקטיבי, אתה מבין אותי בדיוק בכל פעם! אכן זה האיש. מה אומר? Liad Malone - שיחה 13:48, 15 ביוני 2014 (IDT)
אני שמח לשמוע. :)
את האיש איני מכיר, וגם לא את הסודא שכינתה אותו כך, אבל ככל שאני מבין מהערך, גם ההקשר (עד כמה שהוא מאפשר, כי למעשה כל המידע עליו נשען על פרגמנטים, רסיסי מידע) רומז בצורה ברורה למדי למדקדק ביקורתי. להערכתי אפשר ללכת על התרגום הזה ללא חשש, אבל צריך לחשוב עד כמה פיסת המידע הזו משרתת את הערך ויוצרת תיאור קוהרנטי (הערך האנגלי לא מוצלח במיוחד בהיבט הזה). R.G. - שיחה 16:20, 15 ביוני 2014 (IDT)
היקאטיוס מאבדירה (כך זכור לי שמו מספרות עברית), לא היה היסטוריון? ביקורת - שיחה 16:33, 15 ביוני 2014 (IDT)
אני לא נזכר בו כרגע. גילגמש • שיחה 16:34, 15 ביוני 2014 (IDT)
אכן היה היסטוריון. R.G. - שיחה 16:36, 15 ביוני 2014 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: חיפשתי ברמב"י: יהושע גוטמן, היקאטיוס איש אבדירה, בתוך: יהודים ויהדות בעיני העולם ההלניסטי (תשלד) 45-81. עכשיו מצאתי רשימה שלמה. ביקורת - שיחה 16:39, 15 ביוני 2014 (IDT)

תודה לכולכם. אז כמה דברים:

  1. אני עמוק בתוך כתיבת הערך, אז שלאף אחד לא יעלה איזה רעיון להקדים אותי בהעלאתו.
  2. עדיין לא קראתי את המאמר של בצלאל בר כוכבא, אבל אצל מנחם שטרן הכינוי הזה לא מופיע. אני לא ממש מצליח להגיע לציטוט המדובר בסודא, אבל אם לא אמצא את הכינוי במקום אחר מלבד הערך האנגלי, אולי אתעלם ממנו.
  3. היותו היסטוריון (שכתב על היהודים) היא הסיבה לענין שלי בו.
  4. מה זה רמב"י? יש קישור לספר סרוק?
  5. אגב שמו (Ἑκαταῖος), זאת הזדמנות טובה להתיעצות לגבי התעתיק שלו בעברית (למרות שכאן זה לא יעוץ לשוני): בנגד אפיון "הקטיוס איש אבדירה" בתרגום שמחוני, "הקאטאיוס איש אבדירה" בתרגום כשר, "הֵיקַטַיאוֹס איש אַבְּדֵירָה" בתרגום שליט לקדמוניות היהודים, ו"הקטאיוס איש אבדרה" בספר "יודופוביה" בתרגום להד לזר. מהו התעתיק הנכון ביותר?

Liad Malone - שיחה 23:32, 16 ביוני 2014 (IDT)

לילה טוב, רמב"י אינו ספר (החל מ-2001 גם אינו מודפס יותר), אלא כשמו, רשימת מאמרים במדעי היהדות. לעיל בדף זה קישרתי לכל המאמרים העוסקים בהיקאטיוס, ראה במילים "עכשיו מצאתי רשימה שלמה". ביקורת - שיחה 23:56, 16 ביוני 2014 (IDT)
אמורה להיות לי גישה למאמר/ספר עצמו או רק לפרטים שלו? Liad Malone - שיחה 15:23, 17 ביוני 2014 (IDT)
דרך רמב"י? רק לפרטים. מצטער אם הטעתי. ביקורת - שיחה 15:58, 17 ביוני 2014 (IDT)
נראה לי שפתחו לנו גישה לשם, לא? כמו כן, אם המאמר עלה לג'ייסטור, יתכן שאפשר להוריד אותו. יש לנו הרבה משתמשים עם גישה לג'ייסטור. צריך לשאול את מיכל לסטר לגבי גישה מקוונת לתכנים אקדמיים. גילגמש • שיחה 16:40, 17 ביוני 2014 (IDT)
לי לא היה ידוע על גישה ישירה מרמב"י לתכנים. אולי אתה מתכוון למפתח כתבי העת של אוניברסיטת חיפה, ואז די ברור לי שאין לנו גישה. לגבי JSTOR, יש גישה לכתבי העת העבריים דרך אתר הספרייה הלאומית, כבר נכתב על כך היכנשהו כאן בעבר הקרוב מאד. ביקורת - שיחה 17:12, 17 ביוני 2014 (IDT)
משהו מוזר, הקישור שהבאתי למעלה לא עובד. אולי לכן ליעד לא ראה מה יש שם. כנראה זה משתנה, הנה נסיון נוסף. אם זה מספק קישור נפרד לכל קורא (אני מזוהה במערכת, אולי לכן), ואתה (ליעד) לא מצליח לפתוח, כתוב לי ואשלח לך את רשימת המאמרים המופיעה שם (6 מאמרים בסך הכל, 3 מהם של בר כוכבא שהזכרת, ו-2 של גוטמן). ביקורת - שיחה 17:24, 17 ביוני 2014 (IDT)
הקישור הוביל אותי לדף הכניסה עם שם המשתמש שלי (אני רשום) והסיסמא. אבל לא לרשימה. עשיתי חיפוש והגעתי לרשימה, אבל מכיון שלא מובילה לטקסט עצמו, אני מותר עליה. המקורות שכבר יש לי הם המוסמכים ביותר שיש. אם מישהו מוצא את הספרים עצמם ב-JSTOR, אשמח מאד לקבל קישור. אני מבין שלגבי התעתיק, אני צריך להעביר את השאלה ליעוץ לשוני. Liad Malone - שיחה 17:34, 17 ביוני 2014 (IDT)
למי שמתענין, העליתי את הערך הקטאיוס איש אבדרה. Liad Malone - שיחה 17:44, 24 ביוני 2014 (IDT)

במוזיקה, מה משמעותו של מקצב שישה רבעים?[עריכת קוד מקור]

מה משמעותו של מקצב שישה רבעים? לפי הבנתי, זה אומר שבכל תיבה יש שישה רבעים, כלומר - שלם וחצי. אבל האם זה אומר שכאשר כתוב בתווים לנגן תו שלם, מנגנים לאורך כל התיבה, או רק ארבעה רבעים? --SipoComp - שיחה 13:12, 15 ביוני 2014 (IDT)

הבנתך נכונה, שלם וחצי הוא האורך של תיבה במשקל כזה ולכן תו שלם יתפוס רק שני שלישים מהתיבה השלמה. זאת להבדיל מהמקרה הנפוץ יותר של שש שמיניות, שבו אורך תיבה הוא רק שלושת רבעי השלם (כמו במשקל של שלושה רבעים). R.G. - שיחה 16:32, 15 ביוני 2014 (IDT)

מי בזמנו היה ראוי לקבל תואר "אזרח כבוד"?[עריכת קוד מקור]

למי היו נותנים את התואר "אזרח כבוד"? באיזו תדירות? דמויות מפורסמות שקיבלו את התואר הנ"ל? מה היה נכלל בתואר זה? ולְמה היה מועיל? --79.178.10.199 16:38, 15 ביוני 2014 (IDT)

הורדת פאוור פוינט מהרשת[עריכת קוד מקור]

שלום! רציתי להוריד פאוור פוינט מהרשת. הגעתי לאתר [1] ולאתר [2] והורדתי כל מיני קבצים מסוג Application. כשאני מנסה להפעיל אותם זה פותח מחדש את האתרים של ההורדות. איפה אפשר להוריד תוכנה שאפשר גם להשתמש בה? תודה לכל העונים! 77.125.164.49 21:15, 15 ביוני 2014 (IDT)

זו תוכנה המוגנת בזכויות יוצרים ואין זה ראוי לסייע להפר אותם. אציין שיש חלופות חינמיות, כגון במסגרת חבילת התוכנה OpenOffice.org. בברכה, ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:44, 15 ביוני 2014 (IDT)
ליתר דיוק: ליברה אופיס. Tzafrir - שיחה 10:20, 16 ביוני 2014 (IDT)
באופן לגמרי לא מפתיע, אתר הבדיקות VirusTotal.com מדווח שהאתר ממנו הורדת הוא אתר זדוני. קבצי תוכנה מכירים רק מאתר שידוע ברבים כמקור אמין, וגם אז בודקים אותם לפני שמפעילים אותם. שבוע טוב. Zarnivop - שיחה 22:45, 15 ביוני 2014 (IDT)

Microsoft מאפשרים להוריד את אופיס כולו (כולל Microsoft PowerPoint) לחודש ניסיון בחינם דרך האתר הזה [3] ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:28, 16 ביוני 2014 (IDT)

וקיפדיה היא אתר השומר על זכויות יוצרים. אף אחד פה לא יסייע לך להוריד תוכן שלא כחוק. Corvus,(שיחה) 12:54, 16 ביוני 2014 (IDT)

איך צריך לקרוא את התיבה השלישית בנוקטורן אופוס 9 של שופן?[עריכת קוד מקור]

המקצב של הנוקטורן הוא שישה רבעים, אולם בתיבה השלישית יש חצי, רבע, ו-11 שמיניות, סה"כ יותר משישה רבעים. רציתי לדעת איך אמורים לנגן את זה. האם זה קשור ל-11 הקטן שיש מעל השמיניות? הנה התווים המדוברים. --SipoComp - שיחה 16:20, 16 ביוני 2014 (IDT)

לדעתי זה אכן קשור ל-11 הקטן, שמתפקד שם ממש כמו הספרה הקטנה 3 בטריולה (ראה כאן סימונים דומים במקרים נוספים), כלומר זהו סימון של 11 תווים שווים באורכם שמנוגנים במשך זמן של שש שמיניות, במקביל לשש השמיניות ביד שמאל. R.G. - שיחה 00:01, 17 ביוני 2014 (IDT)

איפה משיגים מקום על שרת?[עריכת קוד מקור]

נניח שאני רוצה להעלות קבצים( כ 4 ג'יגה) משלי לאיזה מקום בשרת, ככה שאני אוכל לגשת אליהם מכל מחשב. האם אתם יודעים איך אפשר לעשות את זה (ובחינם)? 79.178.146.164 21:29, 16 ביוני 2014 (IDT)

יש שירותי ענן למשל ראה בפסקה "שליחת קובץ" בדף זה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:48, 16 ביוני 2014 (IDT)
האם מגוגל דרייב אפשר להוציא קישור לקובץ שיהיה public? האם אפשר מסקיי דרייב?
כן וכן. למעשה, מכל השירותים שאני מכיר אפשר. איתן96 (שיחה) י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 22:02, 16 ביוני 2014 (IDT)
ועוד שאלה: האם ניתן להתחבר אליהם דרך SSH בשורת הפקודה? 79.178.146.164 23:28, 16 ביוני 2014 (IDT)
בשירות הענן של אובונטו היה אפשר, אבל הוא הופסק. בשאר לא נראה לי שזה אפשרי. השיטה הנפוצה היא התקנת תוכנה משל הספק, והתוכנה אחראית לסנכרון התוכן שעל השרת עם עותק מקומי. Zarnivop - שיחה 08:23, 17 ביוני 2014 (IDT)

ר' גם [4] ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:17, 17 ביוני 2014 (IDT)

חשבון דואר בלי לחשוף פרטים אישיים[עריכת קוד מקור]

הבנתי שגוגל החליטו לקשר כל תיבת דואר לטלפון נייד, ככה שאי אפשר לפתוח חשבון ג'ימייל אנונימי. אז אני מעוניין למצוא שירות דוא"ל חילופי באיכות דומה: האם קיים? 79.178.146.164 21:56, 16 ביוני 2014 (IDT)

אני ממליץ בחום על Outlook online של מייקרוסופט. איתן96 (שיחה) י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 22:03, 16 ביוני 2014 (IDT)

המחאה עם שגיאת הקלדה[עריכת קוד מקור]

אם קיבלתי המחאה "למוטב בלבד" בדואר ובה השם שלי כתוב עם שגיאת הקלדה של אות אחת: האם הבנק יסכים בכל זאת להפקיד אותו לחשבון שלי? Corvus,(שיחה) 22:08, 17 ביוני 2014 (IDT)

לדעתי, תלוי בשגיאה. התחושה שלי היא שאם כלל השם נראה דומה לשם שלך, הבנק יסכים (כי הצ'ק בידיך). שוב, תלוי בשגיאת ההקלדה. אלדד • שיחה 22:18, 17 ביוני 2014 (IDT)
ר' במקום כ' בשם פרטי. יתר האותיות זהות. Corvus,(שיחה) 22:19, 17 ביוני 2014 (IDT)
זה נתון לשיקולו של הפקיד, אני חושב. אם הוא יבין שצריכים להבין את ה-ר' בתור כ' (כלומר, התקלדה גרמה לשם לא סביר, ותיקונה הלוגי מחזיר את השם הנכון), אני חושב שיש סיכוי שזה יעבור. אבל אני מודה שאני לא מכיר כאן את הנחיות הבנק – ייתכן שמשום שמדובר ב"למוטב בלבד", הבנק מחמיר עוד יותר מאשר סתם הפקדה לחשבון שלך, לא בצ'ק מסורטט. אלדד • שיחה 22:23, 17 ביוני 2014 (IDT)
יש לך שתי משוכות לעבור: הראשונה - כמתואר למעלה, והשנייה - של הבנק הנמשך, אך זה תלוי איך תחתום (אם בכלל) בגב השיק. אם הסניף המפקיד יטביע חותמת "זיכינו..." ללא חתימתך, או אם החתימה שלך בגב השיק היא "קשקוש" שלא ניתן לפענוח - הבנק הנמשך יאשר את השיק (בהנחה שאין בעיות אחרות בשיק או בחשבון הנמשך). אולם אם החתימה שלך ניתנת לפענוח (לדוגמה "כרמל") והמוטב נרשם "ררמל", לבנק הנמשך יש עילה לא לכבד את השיק (אם סכום השיק פעוט - יש סיכוי שלא תהיינה בעיות). הסבר: כאשר ישנו היסב יחיד שלא נחזה להיות ההיסב של המוטב - הבנק הנמשך אמור להחזיר את השיק למפקיד. חזרתי • ∞ • שיחה 10:20, 18 ביוני 2014 (IDT)
הפקידה בבנק אמרה שיש שגיאה בשם. אבל לא עשתה שום בעיות. והחתימה שלי לא ניתנת לפענוח כלל. נקווה שבבנק השני לא יעשו בעיות. Corvus,(שיחה) 12:17, 18 ביוני 2014 (IDT)
אל תשכח לעבור כאן... חזרתי • ∞ • שיחה 13:24, 18 ביוני 2014 (IDT)

הרמב"ם ועבודה קרובה לבית[עריכת קוד מקור]

שמעתי שהרמב"ם שיבח את המצב הזה שבו מקום עבודתו של אדם קרוב לביתו (או נמצא בביתו ממש?). מישהו יודע על מה מדובר ואיפה זה נזכר אם בכלל? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:06, 18 ביוני 2014 (IDT)

אני לא מכיר מקור כזה, אבל ידוע קטע בו הרמב"ם מתאר את שגרת ימו העמוסה ובכלל זה את הדרך המעייפת מביתו לעבודתו בארמון המלך בקהיר, ואת העבודה הרבה שמוטלת עליו שם. 109.160.184.6 21:12, 18 ביוני 2014 (IDT)
איפה זה נמצא? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:17, 19 ביוני 2014 (IDT)
אגרת לאבן תבון. מופיע בהוצאות הטובות של "אגרות הרמב"ם", למשל בהוצאת הרב י. שילת. יש סריקה מהוצאה ישנה כאן: http://www.daat.ac.il/daat/vl/rambamuvno/rambamuvno18.pdf בעמוד 28, החל מהמילים "אני שוכן במצרים". משה פרידמן - שיחה 14:57, 19 ביוני 2014 (IDT)
מופיע גם כאן [5]: "אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קהירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת. ולי על המלך מנהג כבד מאד, אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום; אמנם, כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקאיר"ה, ואני רוב היום בבית המלך, ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם.
כללו של דבר, כל יום אני עולה לאלקאיר"ה בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא אגיע קודם. ואני מתרעב, ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את שובי.
ארד מעל הבהמה וארחץ את ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד שאוכל אכילת ארעי -והיא מעת לעת - ואצא לרפואתם, ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואת חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה, לא אוכל לדבר. סוף דבר, לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת השבת, אז יבאו כל הקהל או רובם אחר התפילה, אנהיג הצבור במה שיעשו כל ימי השבוע". 94.159.133.85 21:58, 19 ביוני 2014 (IDT)
בתלמוד יש משהו בסגנון:ב"מ ק"ז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לטובת מי שאין בידו להגיע למקור שצויין ממסכת בבא מציעא, שם נאמרה דרשה על הפסוק ברוך אתה בצאתך שיהו נכסיך קרובים לעיר. יש להוסיף שכן מצינו במסכת ברכות בברכת האורח לבעל הבית "ויהיו נכסיו מוצלחין וקרובין לעיר". ח תמוז תשע"ד. השוחט - שיחה

convert (Linux)[עריכת קוד מקור]

אם יש לי אוסף של תמונות בשמות:

  • out00001.pgn
  • out00002.pgn
  • out00003.pgn
  • out00004.pgn
  • ...
  • out99999.pgn
ואני רוצה להפוך אותם לקובץ תמונה נעה. איך עושים את זה? הבנתי עם convert אבל לא מבין איך. 
convert out*.pgn out.gif

נותן הודעת שגיאה. 192.114.105.254 15:49, 18 ביוני 2014 (IDT)

בתור התחלה, מהי הודעת השגיאה? שמוליק - שיחה 23:25, 18 ביוני 2014 (IDT)

עצורים ביטחוניים[עריכת קוד מקור]

האם כל העצורים הפלסטיניים בכלא הישראלי נשפטו ונקבע הלהם גזר דין לפי החוק הישראלי?

שאלה מאוד ממוקדת ואני מבקש לא להביע דעה פוליטית האם זה מוצדק וכדו'. רק כן או לא ודוגמאות. 192.114.105.254 16:38, 18 ביוני 2014 (IDT)

כמעט כל האסירים הפלסטינים הם אסירים ביטחוניים שעברו משפט והורשעו בפשעים שונים, חלקם הגדול ברצח ופשעים נלווים. נכון לאפריל 2014 היו גם כ-190 עצירים מנהליים, שנעצרים לרוב לתקופה קצרה מבלי לעבור משפט אך התיק שלהם כן נבחן בפני שופט, ראה הערך מעצר מנהלי. Ben tetuan - שיחה 17:00, 18 ביוני 2014 (IDT)
שתי הערות- 1. תגדיר "לרוב" ותגדיר "תקופה קצרה". כרבע מהמוחזקים במעצר מנהלי מוחזקים בין חצי שנה לשנה, וכרבע מהם מוחזקים מעל שנה. ראו כאן. 2. הפלסטינים אינם נשפטים בבית משפט פלילי רגיל, אלא בבית משפט צבאי (להבדיל מבית דין צבאי המיועד לחיילים.) בבית המשפט הצבאי יש הרכב שופטים שונה, וגם חוקים ודינים מעט שונים מבבית משפט פלילי בישראל. בלנק - שיחה 21:43, 18 ביוני 2014 (IDT)
בכלא הישראלי גם יושבים הרבה (מאוד!) אסירים פלסטינים על עבירות פליליות (דהיינו, לא ביטחוניות). אלו רוב המשוחררים בעסקות למיניהן --וידנפלד - שיחה 22:12, 30 ביוני 2014 (IDT)

גודל בתיכנ"ס[עריכת קוד מקור]

יש אולי מישהו הבקיא במאגרי מידע עירוניים (בי-ם) שיכול להגיד לי מה הגובה והשטח של בתי הכנסת מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז ובית מדרש גור? בערכים שלהם, ובכמה ערכים על בתיכנ"ס המתחרים על התואר, נטען שהם הגדולים בעולם.

שאלה בערבית[עריכת קוד מקור]

איך פונים לגבר צעיר לא מוכר? "אחויה" ו"זלמי" זה פניות שנחשבות תקינות?

איך אומרים "אתה מפריע לי" בערבית? תכתבו תעתיק לא באותיות ערביות. 79.178.146.164 21:30, 19 ביוני 2014 (IDT)

האופן בו כתבת את שאלותיך תוקפני, ולפחות לי מוציא כל חשק לנסות לסייע לך. Zarnivop - שיחה 08:37, 20 ביוני 2014 (IDT)
אני לא מבין מה גרם לך לתחושה זו. אם אתה רואה משהו תוקפני בשאלה, תגיד ואני אתקן אותו. זה שביקשתי תעתיק? אני לא טוב בלקרוא אותיות ערביות. או זה ששאלתי אם מותר לקרוא לאדם זר "אחויה"? בעברית מדוברת זה בסדר לפנות ב"אח שלי". תסביר את עצמך. 79.177.17.217 11:20, 20 ביוני 2014 (IDT)
אני גם לא מבין מה תוקפני בשאלה. אני אולי אפנה לצעיר ערבי "יא זאלאמי", או משהו דומה, ולהגיד אתה מפריע לי אני פשוט אעשה מחווה של הצבעה על האוזן שלי ואגיד "בחייאתק", אבל מעולם לא נקלעתי למקרה כזה. בברכה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:56, 22 ביוני 2014 (IDT)
זאת שאלה לגיטימית. מה הבעיה בה? כל מה שאני רוצה זה להיגד משפט יחסית פשוט בצורה מנומסת שלא ישמע כמו "אח שלו, סתום ת' ג'ורה". אני חושב שהתוקפנות היחידה פה זה שהעונה הראשון חושב שיש גזענות כלשהי בשאלה (ואני קראתי פעמיים נוספות בניסיון להבין מה גרם לו לחשוב ככה ולא מצאתי). האם להגיד "זלמי" לאדם לא מוכר נחשב למנומס? ואני רוצה משפט שלם ולא מחווה. 79.178.101.208 13:07, 22 ביוני 2014 (IDT)
מה שנראה לי תוקפני הוא ההימנעות השיטתית שלך משימוש במילות נימוס, כמו "בבקשה" או "תודה", המקובלות בשעה שאתה מבקש עזרה ממישהו, ובחירתך במילים "תכתבו", "תסביר את עצמך", או "אני רוצה משפט שלם..." ומבלי לומר אפילו בבקשה. גם לי נוסח פנייתך לא עושה חשק לענות על שאלתך. ‏Lionster‏ • שיחה 15:19, 27 ביוני 2014 (IDT)
בדיוק הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:16, 29 ביוני 2014 (IDT)
אז ציינו בהוראות הדף שע"מ לקבל מענה לשאלה חובה לפנות בנימוס ורהיטות. כרגע אין הוראה מפורשת כזו.
לאלמוני המומחה בכתיבת תקצירים יפים: זו לא ויקטוריאניות, זו תמונת מראה לחיים. אנשים התרגלו שבמרחב הסייבר אין צורך להיות כבחיים האמיתיים. קם מישהו וצעק "המלך ערום", זו לא התנהגות נורמלית. לא צריך להיות חכם מופלג, ולא צריך לשים בשביל זה שלטים, אם אתה בא לחנות ומודיע למוכר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים "תפרוט לי את השטר הזה", אם הוא רוצה בטובתך באמת, הוא יסביר לך בצורה שאינה משתמעת כלל, איפה הדלת, ויתן לך להתייחד עם עצמך ולחשוב כמה דקות, על "למה אנשים חושבים בטעות שאני לא נחמד להם". ביקורת - שיחה 17:37, 30 ביוני 2014 (IDT)

טיילור[עריכת קוד מקור]

שלום, במסגרת הרחבת הקצרמר ברוק טיילור, אנא עזרו לי עם ניסוחים מתמטיים. איך הייתם מתרגמים calculus of finite differences? ו-differential calculus. תודה אמא של גולן - שיחה 23:34, 19 ביוני 2014 (IDT)

חשבון דיפרנציאלי לראשון. לשני. לגבי השני- ראשון -לא יודע. בלנק - שיחה 23:57, 19 ביוני 2014 (IDT)
ע"פ בבילון, "differential and integral calculus" זה "חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי" ולכן "differential calculus" גם הוא "חשבון דיפרנציאלי". [6] אני לא שוחה מספיק בחומר לאמר אם יש הבדל בין המונחים באנגלית. ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:53, 20 ביוני 2014 (IDT)
מאד הפתיע אותי לקרוא את תגובת בלנק, אלא אם כן יתברר שנפלה תקלדה בדבריו, שבהם יש להחליף את הביטויים "ראשון" ו"שני" זה בזה. על כל פנים, זה ברור שרק הביטוי השני הוא "חשבון דיפרנציאלי", ושיש הבדל במובנם של שני הביטויים הלועזיים. לגבי הביטוי הראשון, כמתמטיקאי - טרם נתקלתי בתרגום העברי, אבל אילו נדרשתי לכך הייתי מתרגם "חשבון אופרטור-דלתא", או "חשבון ההפרשים הממוצעים", או "חשבון ההפרשים הדיסקרטיים", אבל לא יזיק לתרגם גם מילולית: "חשבון ההפרשים הסופיים". סמי20 - שיחה 12:15, 20 ביוני 2014 (IDT)
אני דווקא נתקלתי הרבה בתרגום של "finite differences" ל"הפרשים סופיים" השאלה היא איך לתרגם את קלקולוס של הפרשים סופיים". אני נוטה בין "חשבון הפרשים סופיים" לבין "חשבון אינפיניטיסמלי של הפרשים סופיים" (שכבר מופיע בערך בעברית). ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:04, 20 ביוני 2014 (IDT)


האם תוכלו להיכנס לערך ברוק טיילור, ולתקן מה שנראה לכם דרוש תיקון? ביקורת - שיחה 13:15, 20 ביוני 2014 (IDT)

סמי, אכן התבלבלתי בין הראשון לשני. בלנק - שיחה 17:01, 20 ביוני 2014 (IDT)

ימין או שמאל[עריכת קוד מקור]

אם נבקש מאנשים להסתובב סיבוב אחד סביב עצמם - ההתפלגות תהיה בערך 50% לכל כיוון? או בהתאם להיותו של המסתובב ימני/איטר יד ימין? חזרתי • ∞ • שיחה 12:52, 20 ביוני 2014 (IDT)

לא מכיר מחקרים על זה אבל אני יודע שמחקרים דומים תיעדו כי אם תציב במרכז קניות שתי עמדות עם אותו מוצר, אנשים ייטו לפנות דווקא לימני (כך תועד במחקר שאין לי מושג באיזו מדינה ועל איזו אוכלוסיה נערך), אם לא תקבל כאן תשובה אז אמליץ לך לשאול Social Pyschologists בנושא, בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:28, 20 ביוני 2014 (IDT)
נסה את זה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:09, 20 ביוני 2014 (IDT)
בספרי בלשים למיניהם, מקובל המיתוס שאם אתה רוצה לעקוב אחרי מישהו, עדיף להיות מעט מימינו, כי מי שמביט אחורה נוטה להביט דרך הכתף השמאלית. לא יודע אם זה מבוסס על משהו. בלנק - שיחה 17:37, 21 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בלשון[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין Dative לבין Accusative?

"דויד נותן את הספר לשלמה" את הספר-אקוזטיב, לשלמה-דטיב. Nachum - שיחה 11:59, 21 ביוני 2014 (IDT)
ובעברית - מושא ישיר (accusative) אל מול מושא עקיף (dative). Gran - שיחה 08:32, 12 ביולי 2014 (IDT)

פקה פקה[עריכת קוד מקור]

בעברית במקום להגיד blah-blah לפעמים משתמשים בצורה "פקה פקה". מאיפה זה בא? Corvus,(שיחה) 22:14, 20 ביוני 2014 (IDT)

לאו דווקא בעברית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:06, 21 ביוני 2014 (IDT)
מגניב. Corvus,(שיחה) 11:39, 21 ביוני 2014 (IDT)
"leading anthropogists such as Jerry Seinfeld and Cosmo Kramer" ?? הייתי מחפש מקור אחר.
ע"פ (אנ'), פקה פקה זה "מחבואים" בשפתה הקצ'ואה. אבל לא סביר שיש קשר בין זה לבין הביטוי העברי.
‏[kotz]‏ [שיחה] 16:18, 21 ביוני 2014 (IDT)
זה שיש בטקסט שטויות לא אומר שהוא פסול להצגה כמקור לכך שהשימוש במילה בהקשר זה קיים גם באנגלית. עצם זה שהטקסט מדבר על המילה בהקשר המדובר, די בכך כדי ללמד על שימוש. לא באתי לענות על שאלת האטימולוגיה של המילה וגם הטקסט בקישור לא ממש מסביר את מקור המילה. באופן כללי אני חושב שאין צורך למצוא למילים שכאלו מקור, פשוט מישהו המציא את זה פעם וזה התגלגל. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:11, 22 ביוני 2014 (IDT)
וודאי שזה אומר שהמקור פסול. לראיה למילים אחרות באותו האתר מופיעים פירושים רבים (כלומר תורמים רבים) ואילו למילה הזו יש רק תורם אחד שגם הוא לא מקפיד במילותיו. אני לא חושב שהמקור הזה מעיד שהמילה בשימוש באנגלית. לכל היותר הוא מעיד שיש דובר אנגלית אחד שמכיר את המילה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:03, 22 ביוני 2014 (IDT)

נגד[עריכת קוד מקור]

מה מקור השם "נגד" בצבא? Corvus,(שיחה) 22:22, 20 ביוני 2014 (IDT)

"המילה נַגָּד חודשה במשקל בעלי המקצוע, וכמוה פַּקָּד במשטרה. השורש נג"ד במשמעות הובלה והנהגה מוכר מן המילה המקראית נָגִיד – שפירושה שליט – וכן מן הארמית של התלמוד". חזרתי • ∞ • שיחה 00:26, 21 ביוני 2014 (IDT)
מגניב. Corvus,(שיחה) 11:38, 21 ביוני 2014 (IDT)

הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור]

האם אנשים שאינם חוקרים יכולים לבקר בהגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב כמו בגן חיות? האם זה כרוך בתשלום? Corvus,(שיחה) 20:14, 21 ביוני 2014 (IDT)

http://www.tau.ac.il/lifesci/zoo/contact_us_h.html. חזרתי • ∞ • שיחה 20:40, 21 ביוני 2014 (IDT)

היגיינה[עריכת קוד מקור]

בשירותים ציבוריים שבהם אין סבון תוקפת אותי התלבטות: מה יותר גרוע- לא לשטוף ידיים, או לגעת בברז המטונף הזה שכל העולם נגע בו. מה עדיף?--85.64.116.162 20:15, 21 ביוני 2014 (IDT)

אני לא מומחה, אבל אחרי שקראתי את זה, ההמלצה שלי היא לשטוף ידיים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:23, 21 ביוני 2014 (IDT)
מי שלא חושש לסיכויים שאי שמירת היגיינה תפגע בו באיזשהו אופן, לא ישטוף. מי שחושש מנזק רפואי כלשהו עקב אי שטיפת ידיים לאחר שירותים, או חושש גם ממגע בברז ציבורי אך פחות מהחשש הנוגע לאי שטיפת ידיים, ישטוף. מי שחושש מהברז יותר מאי שטיפת ידיים לאחר שירותים, לא ישטוף. מי צודק? אני לא חושב שיש בדברים האלה צדק. כל אחד עושה את השיקולים שלו, לכל אחד מערכת האמונות שלו. וזה לא משנה אם יש וירוס כזה או אחר שהסיכויים להידבק בו קטנים או גדלים בגלל שטיפת ידיים או מגע במשטחים שרבים נוגעים בהם. לפי המציאות היומיומית ניתן לראות שרבים שוטפים ידיים בשירותים ציבוריים בלי סבון, נראה שיש בכל זאת כמה ששרדו בינתיים ;) ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:05, 22 ביוני 2014 (IDT)
תודה לשני המגיבים :) --85.64.116.162 09:37, 22 ביוני 2014 (IDT)
לדעתי השאלה העיקרית פה היא מה עשית בשירותים, והאם היידיים שלך התלכלכו (אפילו קצת) משתן או מצואה. אם לא, אז ברור שהנזק מנגיעה בעצמך, ואפילו בנייר טואלט שהיה מגולגל עד עכשיו, מזערי לעומת הנזק בנגיעה בברז (שגם הוא מזערי, כפי שעוזיאל ציין) אם התלכלכת, אז נראה ליד די ברור שגם בשביל ההיגינה ובעיקר בשביל הריח, עדיף שתשטוף ידיים. בלנק - שיחה 22:19, 23 ביוני 2014 (IDT)
לא הבנתי איך נוכחות או העדרות סבון רלוונטית לתשובה. בכל מקרה, הטכניקה למקפידים היא: רוחצים ידיים היטב וסוגרים את הברז בעזרת חתיכת נייר מגבת. יוסי • שיחה 15:13, 27 ביוני 2014 (IDT)

זיהוי פרח[עריכת קוד מקור]

?

אני מבקשת עזרה בזיהוי שמו המדויק של הפרג. צולם אתמול ברמת הגולן. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:33, 22 ביוני 2014 (IDT)

מישהו? משתמש:MathKnight, משתמש:אוריה אורן? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:09, 22 ביוני 2014 (IDT)
זה נראה כמו מין של פרג או פרגה, ואני עכשיו מברר כדי לקבל הגדרה מדויקת יותר. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 21:04, 22 ביוני 2014 (IDT)
תודה, אני מחכה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 00:09, 24 ביוני 2014 (IDT)
ככל הנראה פרג סורי או היבריד שלו עם מין פרג אחר (אולי הכלאה בין פרג סורי לפרג אגסני). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:00, 25 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בגרמנית[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין המשטים:

  • der nette Mann
  • ein netter Mann

למה באחד יש e בסוף ובשני יש en? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

er!
באופן כללי (הבלשנים מוזמנים לתקן):
der nette Mann - the nice man - כששם העצם מיודע על ידי der (זכר), אין סיומת r (זכר) בשם התואר.
ein netter Mann - a nice man - כששם העצם אינו מיודע (סתמי?) = ein (זכר), נוספת סיומת r (זכר) לשם התואר.
כש-Mann הוא המושא ולא הנושא, הענינים מסתבכים עוד יותר ונוספת סיומת אחרת, m או n.
Liad Malone - שיחה 12:28, 23 ביוני 2014 (IDT)
הכל נכון, וצריך להוסיף שאם שם העצם נקבה או סתמי הסיומת לתואר בהתאם. Nachum - שיחה 10:30, 24 ביוני 2014 (IDT)

צורת רבים ברוסית[עריכת קוד מקור]

מדוע בשפה הרוסית יש שתי הטיות שונות לשמות עצם ברבים? למה יש הטייה שונה לשני תפוחים(Два яблока) ולחמישה תפוחים(Пять яблок)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Das Wort ЯБЛОКО ist eine Ausnahme, seine Pluralform ist ЯБЛОКИ Nachum - שיחה 11:32, 23 ביוני 2014 (IDT)
לא נראה לי שהבנתי את התשובה. בכל מקרה, שתי צורות משמשות ברבים. הראשונה שציינתי למספרים שנגמרים ב 2,3,4(מלבד 12,13,14), השנייה למספרים שנגמרים ב 0,5,6,7,8,9 וכל יוצאי הדופן. במספרים שנגמרים ב 1 משתמשים בצורת היחיד Яблоко (מלבד 11).
ברוסית יש שלל צורות רבים. יש две девушки, пять девушек, пять парней, три парня (שים לב שכל אחד שונה). בנוסף יש צורות שונות לספיר ובלתי-ספיר. לדוגמה листы, листья וגם שם עצם קיבוצי листва́. בקיצור, זה ממש מסובך וצריך לדעת בלשנות בשביל להבין את מקור כל הצורות למינהם. 192.114.105.254 18:03, 23 ביוני 2014 (IDT)

אנדי גרסיה[עריכת קוד מקור]

האם שחקן הקולנוע אנדי גרסיה אכן נולד עם תאום סיאמי בגודל כדור בסיס אשר היה מחובר לכתף של גרסיה? ("Was born as a conjoined twin. His twin was no bigger than a tennis ball and was surgically removed. All that remains is a scar on his shoulder.") WikiJunkie - שיחה 17:40, 22 ביוני 2014 (IDT)

IMDb הוא מקור שנחשב יחסית אמין, כל עוד לא הובא מקור סותר ניתן להניח שזה נכון. שים לב שמדובר על גודל של כדור טניס ולא של כדור בסיס. לא קריטי מבחינת גודל, טניס הוא 6.7 ס"מ ובייסבול 7.3-7.6. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:34, 23 ביוני 2014 (IDT)

סרט אהבה בריטי מפורסם משנות ה-2000 המוקדמות[עריכת קוד מקור]

הסרט יצא בין שנת 2000 לשנת 20005 אני מניח, לא יאוחר מ-2005. הוא מספר על זוג בגיל 40 בערך, שגרים יחד; האישה כותבת רומן, והגבר קורא את הרומן הזה בסתר, מפרסם ספר המתבסס על עלילתו, ומצליח מאד. בסרט הם כל הזמן רוצים ילדים... הם נפרדים לתקופה ארוכה והוא מודיע לה שהוא יחכה לה כל יום בגן עירוני על הספסל עד שהיא תחזור אליו, וזה לבסוף קורה. מה שמו של הסרט? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:04, 22 ביוני 2014 (IDT)

עולה לי בראש Maybe Baby. אבל כנראה שלא לזה התכוונת. מתניה • שיחה 13:09, 25 ביוני 2014 (IDT)
לסרט הזה התכוונתי, תודה מתניה! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:52, 25 ביוני 2014 (IDT)

שאלה מטלב[עריכת קוד מקור]

הגדרתי פונקציה והשתמשתי בה: 

 function MyStruct = MyFunction()
   x = zeros(3);
   y = ones(5);
   MyStruct = {x,y};
 end

 MyStruct = MyFunction();
 MyArray = MyStruct(1);
 MyElement = MyArray(2,3);

קיבלתי את ההודעה הבאה: 

 Index exceeds matrix dimensions.

איך אפשר לגשת אל איברי המערך MyArray? תודה. 77.125.164.49 23:12, 22 ביוני 2014 (IDT)

לא מכיר את השפה, אבל הסינטקס נראה לי מוזר. ביצירה של MyStruct העברת פרמטר שלא ברור לי מי אמור לתפוס. 93.172.207.95 10:14, 25 ביוני 2014 (IDT)
הבעיה שלך שיצרת את MyArray כמשתנה מסוג cell. על כן {MyArray{1 הוא מטריצה של 3X3 במקום שיכיל 6 איברים.

מכאן, 

MyArray{1}(2,3)

שולף את מה שרצית

אם היית כותב 

{MyArray = MyStruct{1

הרי שאז יכולת לשלוף ישר

MyElement = MyArray(2,3)

בברכה אמא של גולן - שיחה 11:33, 26 ביוני 2014 (IDT)

הומופאתיה[עריכת קוד מקור]

הלכתי להומופאטית וגיליתי שהתרופה שהיא נתנה לי ("רמדי") מורכבת מרקמות של סרטן! לא לקחתי אותה עדיין והשאלות שלי הם: 1. אפשר להידבק בסרטן מהרמדי? 2. אפשר להידבק במחלה כלשהי מהרמדי? 3. זה לגיטימי לחלק תרופות שמורכבות מסרטן? לא צריך להודיע על זה מראש למטופל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. סרטן אינו מחלה מידבקת (למעט מקרים חריגים (יש על זה ערך?) - כדי שהסרטן יעבור בין אנשים שונים, המטען הגנטי שלהם צריך להיות מספיק דומה. לעומת זאת, יש גידולים שנגרמים בעקבות התערבות הדבקה בפתוגן). מעבר לכך, אם אכן מדובר בתכשיר הומאופתי, הרי שאין בו שום זכר לחומר הפעיל המקורי. כלומר: בהנחה שהתאים היו מתים, או שלא הצליחו להתרבות מספיק מהר בשביל הדילול, הרי שאין להם זכר בתכשיר ההומאופתי.
2. אם התכשיר לא הוכן בתנאים נאותים ומתוך הקפדה על ניקיון, אין מניעה שהוא יכול לגרום לבעיות בריאותיות שונות. לא סביר במיוחד, אבל בהחלט אפשרי.
3. אין קשר בין תרופות לבין תכשירים הומאופתיים. לכן השאלה חסרת משמעות. לא שמעתי על תרופה שעשויה ישירות מתאים סרטניים (למרות שלא מן הנמנע שתרופות שונות ייוצרו מתרביות רקמה שיילקחו מקווי תאים אנושיים. לא נשמע לי סביר, אך נשמע לא לגמרי מופרך). Tzafrir - שיחה 00:38, 23 ביוני 2014 (IDT)
וכמובן, חשוב להזכיר: ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ רפואי! לך לרופא והתייעץ איתו לפני כל תרופה שאתה לוקח! בלנק - שיחה 22:15, 23 ביוני 2014 (IDT)
ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ רפואי, מאד בדומה לרופאים שמאמינים בהומיאופתיה. 93.172.207.95 10:11, 25 ביוני 2014 (IDT)

מבנים מיוחדים בירושלים שייזכרו בעוד מאות שנים[עריכת קוד מקור]

רציתי לערוך סיור בירושלים ולבקר בבניינים מיוחדים שנבנו בעשרות השנים האחרונות. בפריז קל למצוא בניינים כאלה מלפני מאות שנים אך אנו חיים בדור שירושלים זה עתה נבנתה ומעניין איזה מבנים לדעתכם יותירו את רושמם לעוד דורות רבים. המבנה היחיד שהצלחתי לחשוב עליו הוא בניין בית המשפט העליון... תודות מרובות מראש.

ללא ספק, קמפוס הר הצופים קריצה Zarnivop - שיחה 18:14, 23 ביוני 2014 (IDT)
בשביל זה עשו קטגוריה:ירושלים: מבנים רק כמה מה-150 שנה האחרונות: משכנות שאננים, בית חולים סנט לואי, בית תבור, בית חולים זיו (היום זה בית חולים ביקור חולים), בית הכנסת הגדול, החורבה, הכנסת, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, וולדורף אסטוריה ירושלים ועוד רבים וטובים.

שמיעה אנושית ומכישרי חשמל[עריכת קוד מקור]

האם מכישרי חשמל (מיקרופונים, עזניות ורמקולים) מודרניים יכולים להקליט ולהשמיע צליל במדויק? כלומר ככה שעוזן של בן אדם לא תבדיל בין מקולט לבין כלי חי? 79.181.123.120 22:36, 23 ביוני 2014 (IDT)

כבר במאה הקודמת. מערכות סטראו מהשורה הראשונה (למען האמת גם השנייה). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:06, 24 ביוני 2014 (IDT)
הניטפוק המתבקש: עזניה לא יכולה להשמיע הקלטות. Tzafrir - שיחה 20:22, 26 ביוני 2014 (IDT)

רזולוציית מכ"ם[עריכת קוד מקור]

לגבי הרזולוציה של מכ"ם המתקבלת על ידי שידור אות בתדירות משתנה, איך מסבירים באופן אינטואיטיבי שבצורת שידור זו ניתן לקבל רזולוציה (אבחנה בין מטרות קרובות) גבוהה בהרבה מזה שבשידור בתדירות קבועה (שם הרזולוציה תלויה באורך הפולס)? האם אפשר לקבל הסבר אינטואיטיבי ללא שימוש במונחים טכניים? תרומות/94.159.134.67 20:12, 24 ביוני 2014 (IDT)

כאשר אתה סורק מתחבאים אורכי גל קבועים לפעמים , אם אתה סורק בתדר משתנה , תוכללעלות עליהם יותר בקלות . ::תודה

לא הבנתי את ההסבר. עד כמה שאני מבין כשסורקים בתדר קבוע אם שתי מטרות קרובות זה לזו מתחת למרחק מינימלי מסוים אז יתקבלו שני החזרים באותו תדר (עם הפרש מופע) חופפים במקצת שיתפסו על ידי המערכת כהחזר אחד. שסורקים בתדר משתנה מתקבל סכום של אות תדר משתנה עם (עצמו מוזז בהפרש מופע),איך זה עוזר להבחין בין מטרות שקרובות זו לזו מתחת למרחק המינימלי שבו ההחזרים עדיין מופרדים? ואיפה פה מתחבאים אורכי גל קבועים? תרומות/94.159.134.67 17:31, 25 ביוני 2014 (IDT)

מי בנה את מערכות הבנקים, ואיך המדינה יודעת שהרישומים בבנקים מדויקים?[עריכת קוד מקור]

לבנקים יש מערכות מיחשוב מורכבות שמאפשרות להם לבצע הרבה מאד פעולות על חשבונות, ביניהן העברות כספים, הפקדות, חיובים וכו'.

ראשית, מי בנה את המערכות האלה, והאם הן זהות בכל הבנקים ומפוקחות על ידי הממשלה? (מי בממשלה, אם כן?)

איך הממשלה יודעת שהבנק לא מסוגל לבצע שינוי במסד הנתונים שלו שיאפשר לו לשנות יתרה בחשבון בנק של אחד העובדים או הלקוחות? (לייצר או להעלים כסף) שהרי אסמכתא בנקאית לכך שבחשבון מצוי כסף מסוים היא אסמכתא מספקת היום. Field Worker - שיחה 07:35, 25 ביוני 2014 (IDT)

בעיקרון, כל בנק בונה לעצמו את מערכות המחשב שלו, או שהוא מתבסס על מערכות המחשב הקבוצתיות, אם הוא תחת קבוצה בנקאית. לכן, יש שוני רב בין המערכות, למרות שהן עושות דברים דומים. אין פיקוח ישיר על המערכות אבל בנק ישראל דורש מהבנקים תשתית בקרה מסודרת על מערכות המידע. הבנקים מעסיקים מבקרי מערכות מידע (ראה גם האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע) שמבטיחים את אמינות המערכות.
מעילות והונאות עלולות להתרחש בבנקים, אבל יש בקרה מיוחדת המנסה לצמצם אותם. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:22, 25 ביוני 2014 (IDT)
על מערכות הליבה הבנקאיות לעמד בתקינה מחמירה לפי הוראות בזל 2, הנאכפת על ידי בנק ישראל ויועצים מחברו יעוץ בינלאומיות. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:25, 25 ביוני 2014 (IDT)

זיהוי מנגינה לפי קובץ הקלטה[עריכת קוד מקור]

הקלטתי קובץ 3ga של איזו מנגינה קלאסית שאני מחפש את שמה. אתם מכירים אתר שיכול לעזור לזהות מנגינה לפי קובץ מדיה? 79.181.123.120 21:56, 25 ביוני 2014 (IDT)

אם יש לך סמארטפון או טאבלט, הכי פשוט זה שזאם. אם לא, נסה למצוא תוכנה רלוונטית ברשימה בערך האנגלי על טביעת אצבע אקוסטית (אנ'). ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:42, 26 ביוני 2014 (IDT)
Sondhound הוא גם נחמד, ויותר גמיש משאזאם, אם כי נראה שהוא מכיר פחות שירים. לפעמים הוא יודע לזהות שיר ע"פ זימזום, תלוי מי מזמזם. ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:22, 26 ביוני 2014 (IDT)
שאזם אומר שהוא לא מזהה את השירה שלי. כנראה שהוא נועד לזהות רק שירים שמישהו מזמזם ולא מנגינה אינסטרומנטלית. בגלל זה ציינתי מראש שזאת מנגינה קלאסית. 79.181.123.120 10:26, 26 ביוני 2014 (IDT)

מטאל ישראלי[עריכת קוד מקור]

איזו להקות ישראליות יש עם ווקל נקי (לא סקרים, ראולינג כל מיני כאלה)? אני מכיר את ריח מטאל(מטאל משולב עם מזרחית). יש עוד? 79.176.130.104 15:28, 26 ביוני 2014 (IDT)

נסה את Desert. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:19, 26 ביוני 2014 (IDT)

נדיבות של מנצחים[עריכת קוד מקור]

מה מקור הביטוי "נדיבות של מנצחים" והאם קיים ביטוי מקביל באנגלית? הכי קרוב שמצאתי הוא "Taking the high road" אבל אני מחפש משהו שמבטא את הרעיון שכשידך על העליונה, זוטות לא יטרידו אותך.199.198.251.107 21:01, 26 ביוני 2014 (IDT)

הביטוי המקביל באנגלית אמור להיות "generosity of the victor". יש לו, לפי גוגל, מיליון וחצי מופעים ברחבי האינטרנט. אני בספק אם ניתן למצוא משהו קרוב יותר. להסברים ראה הערך Magnanimity בויקיפדיה האנגלית. אני מצטט ממנו משפט אחד - "One form of magnanimity is the generosity of the victor to the defeated". --א 158 - שיחה 21:38, 28 ביוני 2014 (IDT)
יש פסוק בספר משלי; אם רעב שונאך האכילהו לחם. פסוק נוסף; בנפול אויבך אל תשמח. יש בספר מלכים (או שמואל) תיאור על מלך ממלכי יהודה שטיפל יפה בשבוייו. אולי מי שזוכר טוב ממני, יציין מקור מדוייק ותבוא עליו הברכה. ח תמוז תשע"ד. השוחט - שיחה

מה החוק אומר לגבי ילד שנולד מבגידה[עריכת קוד מקור]

--69.115.171.71 14:42, 27 ביוני 2014 (IDT)מה אומר החוק לגבי ילד שנולד מבגידה שאבא עדין נשוי לאשה אחרת

אם אמו של הילד אינה נשואה, זהו ילד ככל הילדים, והחוק בישראל אינו אומר דבר לגביו.
אם אמו של הילד היא יהודיה נשואה, כלומר בגדה בבעלה, ודבר הבגידה נודע בוודאות לבית הדין הרבני, הילד הוא ממזר, שלא יוכל להינשא בישראל.
אם כך, בעניין בגידה אין שוויון בין גבר לאישה - בגידת גבר נשוי אינה יוצרת בעיה לילד, אך בגידת אישה נשואה יוצרת בעיה לילד. דוד שי - שיחה 14:52, 27 ביוני 2014 (IDT)
כאן המקום לציין שמדובר בדין דתי ולא בחוק, החוק לא מתערב בענייני נאמנות בנישואין ו"בגידה", היא רק בגידה במדינה ולא בבן/בת זוג. בברכה. ליש - שיחה 15:00, 27 ביוני 2014 (IDT)
ושאלה על הדרך, ומה במידה וממזר שנישא בחו"ל בנישואים אזרחיים מבקש להתגרש בארץ, האם זה יוצר בעיה עבורו? ‏Lionster‏ • שיחה 15:06, 27 ביוני 2014 (IDT)
ליש, אתה טועה. החוק הישראלי קובע שנישואי יהודי ויהודיה יהיו לפי ההלכה היהודית (ראה נישואים בישראל), ולכן התשובה שנתתי מדויקת - החוק בישראל אינו מאפשר נישואי ממזר (אך יקבל נישואים כאלה שנעשו מחוץ לישראל).
Lionster: אם ממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. כלל זה חל גם על מי שנישא בחו"ל בנישואים אזרחיים, אם ירצה להתגרש בישראל, יזדקק לבית הדין הרבני. דוד שי - שיחה 15:43, 27 ביוני 2014 (IDT)
דוד שי, אני לא טועה, החוק הישראלי לא קבע את מה שכתבת, החוק הישראלי נתן את הסמכות לערוך טקסי נישואין בין יהודים לרבנות הראשית ואם מחר הרבנות הראשית תהפוך את עורה ותהיה רבנות רפורמית, אז טקסי הנישואין יהיו בהתאם. אין בחוק הישראלי שום אזכור לנישואים לפי ההלכה והמילה "ממזר" כלל לא מוזכרת וזה חבל, כי אם כל השטויות האלה על ממזרים היו בחוק, אפשר היה לפנות לבית המשפט העליון ולבטל את החוק, כי על החוק יש ביקורת שיפוטית ועל דיני ההלכה אין. מי שלא רוצה להתעסק עם תפיסות ארכאיות וברבריות, דוגמת הממזרות, צריך להימנע מנישואין ולהיסתפק במעמד של ידועים בציבור. בברכה. ליש - שיחה 20:49, 27 ביוני 2014 (IDT)
על דיבורים כמו "אם מחר הרבנות הראשית תהפוך את עורה" אומרים אצלנו "אם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה אוטובוס". השאלה עסקה במצב בהווה, ולא בחזון שלך. אתה רשאי להחזיק בדעתך, אך את העובדות לא תשנה: החוק הישראלי מונע מממזר להינשא בישראל. אין חשיבות לכך שהדבר נעשה ללא אזכור של המילה "ממזר". דוד שי - שיחה 20:56, 27 ביוני 2014 (IDT)
אינני יכול להביע דעה בנושא הסבתא שהזכרת, כי לא יצא לי להכיר אותה ולגבי רבנות ראשית רפורמית, זו אפשרות (אם תהיה עלייה גדולה מארה"ב) ולא החזון שלי, בחזון שלי יש נישואים אזרחיים וכל אחד בוחר לו מה מתאים לו. כפי שכבר ציינתי, לא רק ממזרים לא מוזכרים בחוק הישראלי, גם נישואים על פי ההלכה לא מוזכרים. בברכה. ליש - שיחה 21:05, 27 ביוני 2014 (IDT)

שגרירות ישראל בקזחסטן[עריכת קוד מקור]

האם לא נהוג ששגרירויות מוקמות בעיר הבירה? בישראל למשל זה לא כך בגלל אי ההכרה בירושלים.. אבל למה ישראל הקימה את השגרירות בקזחסטן באסטנה ולא באלמטי? כך לפחות לפי הערך יחסי ישראל קזחסטן.

זה אכן נהוג, ולא חרגו מהמנהג במקרה הזה. אסטנה היא בירת קזחסטן. --Evhap - שיחה 15:56, 27 ביוני 2014 (IDT)

למה הערך Igudesman & Joo מופיע רק באנגלית ולא בעברית[עריכת קוד מקור]

הערך Igudesman & Joo מופיע רק האנגלית ולא בעברית...למה?--87.69.99.66 14:37, 28 ביוני 2014 (IDT)

כי אף אחד לא כתב אותו בעברית. Corvus,(שיחה) 14:48, 28 ביוני 2014 (IDT)

הוספת טקסט על תמונה ושמירתה כתמונה[עריכת קוד מקור]

חשקה נפשי להוסיף טקסט משלי על גבי תמונת JPEG, ואז לשמור את התמונה בדיוק באותה צורה בה היא היתה מלכתחילה, כלומר, בפורמט JPEG, עם הטקסט שהוספתי. איך אני עושה זאת מבלי לעשות שמירת מסך ואז לחתוך את התמונה? 149.78.124.20 15:31, 28 ביוני 2014 (IDT)

א. מחוללי ממים. ב. תוכנות עריכה גראפיות, אפילו צייר. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:59, 28 ביוני 2014 (IDT)

אבטיח[עריכת קוד מקור]

הבת שלי מאד אוהבת אבטיח (גם אני). יום אחד היא שאלה אותי: "ממה עשוי אבטיח?". אני עשיתי פרצוף מבין ואמרתי את השטות הרגילה: "סוכר ומים". היא מיד הבינה שאני עובד עליה. אז, ממה עשוי אבטיח? כלומר מה נותן לאבטיח את מרקמו הספוגי ואת צבעו? מה הופך אבטיח לאבטיח ולא לכוס מים מסוכרים? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:33, 29 ביוני 2014 (IDT)

ראו כאן. בתאבון! ליש - שיחה 14:43, 29 ביוני 2014 (IDT)
אני לא חושב שהקישור טוב. עם כל הכבוד לוויטמינים והמינרלים, הם לא אלה שקובעים את המרקם. אשלגן הוא 112 מ"ג, וזה יותר מהסכום של כל שאר הוויטמינים והמינרלים. הליקופן אכן נותן את הצבע אך המרקם והטעם קשורים לדברים כמו סיבים תזונתיים (0.4 גרם) ועמילנים (בהנחה שזה ההפרש בין "שיעור הסוכרים שבו הוא 6.2%" ובין 7.55 ג' פחמימות שמופיע בטבלה, יש 1.35 גרם עמילנים). אני משער שהטעם קשור לחלבונים (0.61 גרם). ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:11, 29 ביוני 2014 (IDT)
אין שום דבר שדומה בכלל לריח של אבטיח שרק עתה נפתח. נדמה לי שמשתמשים בו בבשמים יקרים לגברים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:00, 29 ביוני 2014 (IDT)
Ranbar, הפניתי את שאלת בתך לנעמי זיו, כותבת הבלוג הנפלא מדע בצלחת, היא הבטיחה לכתוב על זה אבל זה יקח קצת זמן. בינתיים היא כתבה 'מלמעלה': צבעו של האבטיח הוא אדום הודות לליקופן (אותו פיגמנט שצובע גם עגבניות באדום). הוא מכיל כמות נכבדת של ויטמינים A, C וכן אשלגן. כמו-כן, הוא מכיל חומצה אמינית בשם L-citrulline. עד כאן דבריה. +- מה שכבר נאמר לעיל. נראה מה תעלה בחכתה. ביקורת - שיחה 16:06, 2 ביולי 2014 (IDT)
מגניב, תודה. ואבדוק גם את הבלוג. נראה מעניין ולא הכרתי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:42, 2 ביולי 2014 (IDT)

מתוך הערך "טורניר" + דף השיחה[עריכת קוד מקור]

מה זה "נשק לא מחקק"?

מתייג פה את משתמש:גלגמש. הוא בטח ידע לענות. בלנק - שיחה 19:34, 29 ביוני 2014 (IDT)
הוא צריך לענות גם אם הוא לא יודע. הוא כתב את זה... ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:42, 29 ביוני 2014 (IDT)
אני לא יודע למה הכוונה. יש פה טעות הקלדה כלשהי. אבדוק בערך. גילגמש • שיחה 21:47, 29 ביוני 2014 (IDT)
תיקנתי. הכוונה לכלי נשק שניסו להפחית את המסוכנות שלהם. למשל הרכיבו מגנים כהים על חנותית או חרבות לא מחודדות. המטרה בטורניר הייתה ספורטיבית ולא מדובר בקרב אמיתי. כמובן שגם נשק כזה עשוי להרוג והיו מקרים כאלה. למשל אנרי השני, מלך צרפת נהרג בטורניר. גילגמש • שיחה 21:54, 29 ביוני 2014 (IDT)

מעבר סודי בספריה[עריכת קוד מקור]

ישנו אלמנט שמופיע הרבה בקלנוע ולפעמים בספרות. מעבר סודי בספריה, כמזיזים איזה ספר מוסכם מראש, אז אחד המדפים מסתובב ופותח מעבר נסתר אחריו. מאיפה בא הרעיון? 79.177.174.156 21:23, 29 ביוני 2014 (IDT)

זה עניין מעשי - בעוד שארון ספרים נתפש מנטלית כדבר כבד שאינו ניתן להזזה ומהווה חלק מנוף החדר, כמעט כמו קיר, למעשה מדובר במסגרת שיכולה לשמש כדלת לכל דבר, בלי שתראה כמו דלת. זה לא רק בספרים ובסרטים - אם אני זוכר נכון יוזף פריצל הסתיר את המעבר למרתף העינויים שלו כארון. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:50, 30 ביוני 2014 (IDT)
מתוך הערך אנה פרנק: "הכניסה למחבוא הוסתרה מאחורי ארון ספרים מסתובב על ציר."
זהו בסך הכל מימוש אחד של מעבר סודי (אנ'), מתוך הערך האנגלי: "Traditional Arabic houses sometimes have a "Bab irr": a secret door used as an emergency exit built into the walls and hidden with a window sill or a bookcase... These passageways are often opened by pulling a disguised lever or lock mechanism. In some cases, a certain book on a bookshelf serves as the hidden trigger for the mechanism."
רשימה של מופעים של "bookcase passage" ניתן למצוא כאן.
בברכה, ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:22, 30 ביוני 2014 (IDT)

סודא[עריכת קוד מקור]

אני זקוק לעזרת קוראי היוונית או של המוכשרים בחיפוש: אני לא מצליח למצוא, בקישור שקיים בערך לטקסט של הסודא באנגלית, את שמות הערכים (בלקסיקון) שיש בידי, שהם ביוונית בלבד. למשל: 'Aλέεαδρος Aἰγαῖος - Alexander of Aegae, Διοηύυςιος Aληεανδρύς, 'Ωριγένης. אשמח ללמוד את הדרך הנכונה לנווט את דרכי שם. כרגע המקור הזה בלתי נגיש לי לחלוטין. Liad Malone - שיחה 00:44, 30 ביוני 2014 (IDT)

אתה מתכוון למצוא את הערך באנגלית ששייך למילה היוונית שכתבת?
נגיד ערך 1, ערך 2, ערך 3? (למען הסר ספק אינני קורא או דובר יוונית) NiD123 - שיחה 01:16, 30 ביוני 2014 (IDT)
בהחלט. תודה רבה! הקישור שהכנסת לערך 2 מוביל אמנם לשם אחר (מצאתי בינתיים את השם הנכון), אבל ערך 1+3 מובילים למקומות הנכונים. תוכל להסביר בבקשה למוגבל כמוני את שלבי החיפוש שלך? העתקתי את השם היווני כמו שהוא והצבתי בתיבת החיפוש. קיבלתי שוב ושוב תשובה שלילית שהשם לא נמצא. מה אני מפספס? Liad Malone - שיחה 03:03, 30 ביוני 2014 (IDT)
קח את המושג, הדבק בגוגל תרגום ותרגם לאנגלית, את המילה באנגלית תחפש באתר ושם חפש בין תוצאות החיפוש. NiD123 - שיחה 20:14, 1 ביולי 2014 (IDT)
NiD123, תודה רבה על עזרתך. השתמשתי בקישורים שמצאת ובקישורים נוספים שמצאתי דרכם בערך שכתבתי על כאירמון מאלכסנדריה. המקור הזה נפתח בפניי בעזרתך ובודאי אשתמש בו גם בערכים נוספים. תודה. Liad Malone - שיחה 00:15, 7 ביולי 2014 (IDT)

הוספת קישורים לדפים מקבילים בשפות זרות[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע איפה לשאול את השאלה הזאת, אבל בטח כאן יהיה מי שידע. יצרתי ערך חדש, הוספתי לו קישורים וכל מיני קטגוריות, ועכשיו אני רוצה להוסיף קישורים לדפים מקבילים בשאר השפות. איך זה נעשה? תודה. --Evhap - שיחה 01:54, 30 ביוני 2014 (IDT)

א. שאלות הקשורות לעריכה בוויקיפדיה מקומן בדרך כלל בדלפק הייעוץ.
ב. יש את השיטה הישנה: הוספת [[en:article]] למשל. פירוט ראה בעזרה:בינוויקי.
ג. הוספת ויקינתונים, באופן בסיסי: לחץ בצד ימין על הוספת קישורים (מתחת למילה שפות) יפתח חלון שאליו יש להכניס את השפה ואת שם הערך באותה שפה. פירוט ראה כאן. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:47, 30 ביוני 2014 (IDT)
תודה לך. בינתיים מישהו כבר עשה את זה... --Evhap - שיחה 13:05, 30 ביוני 2014 (IDT)
Evhap, אני עשיתי את זה באישון ליל ממכשיר נייד, היה לי יותר קל מלהסביר כאן. אבל חשוב שתקרא את הדפים אליהם הפנה אותך עוזיאל, כדי שתדע להתמודד עם זה גם בעתיד. כעיקרון, השיטה הישנה לא מומלצת בכלל. הכי קל, להיכנס לערך המקביל באחת השפות ומשם לקשר לערך שכתבת, זה הכי פשוט, והכל כתוב בצורה ברורה. תנסה לבדוק זאת עכשיו על הערך הזה, רק בלי save כמובן. בהצלחה רבה! ביקורת - שיחה 14:45, 30 ביוני 2014 (IDT)

מה הם בדיוק 20 הישובים העצמאיים המאוכלסים ביותר בהוואי ?[עריכת קוד מקור]

אני זקוק למידע זה עבור החלק בתבנית תבנית:הוואי שיעסוק בישובים המאוכלסים ביותר בהוואי.

למרות שהמידע אודות מספר התושבים בכל "מקום מאוכלס המוכר ברשם האוכלוסין" (Census-designated place) מרוכז יפה בערך הזה בויקיפדיה האנגלית, מכיוון שהמונח "Census-designated place" מאוד לא ברור (לדוגמה, לפי הבנתי הפריט השני ברשימה - "East Honolulu" - איננו ישוב עצמאי אלא חלק מהעיר הונולולו) לא ברור לי עדיין מי בדיוק הם 20 הישובים העצמאיים המאוכלסים ביותר בהוואי. WikiJunkie - שיחה 03:39, 30 ביוני 2014 (IDT)

זה נראה שהיישובים בהוואי הם חלק מהמחוזות-ערים ולא מהווים יישות עירונית עצמאית. "There are no separately incorporated cities in the entire state; Honolulu is both a city and county." בברכה, ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:56, 30 ביוני 2014 (IDT)
אולי יש כאן דוגמה יפה למה שמופיע בערך עיר - היחס לישוב עירוני שונה מאד מתרבות לתרבות. בתרבות המערבית עיר היא מושג מוגדר למדי, ומעורפל רק בהקשר כרונולוגי - שלה המעבר מישוב קטן ל"עיר", אבל טוענים שבתרבויות אחרות יש רצפים מסוגים שונים, ועיר אינה תחומה באופן חד וחלק במרחב, באיוש ועוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:47, 30 ביוני 2014 (IDT)

מה הדרך המומלצת למצוא דירה להשכרה בתל אביב?[עריכת קוד מקור]

האם כדאי לחפש בכל מני יד 2, ואתרים דומים? או שאולי לפנות לתיווך? או קבוצות בפייסבוק? איזה שיטה טובה מבחת חיסכון בזמן וכסף? 109.64.58.171 18:43, 30 ביוני 2014 (IDT)

מומלץ מבחינת חיסכון בכסף לא לשכור דירה בתל אביב. נראה לי שתיווך מייקר בכל מקרה ומקובל לשכור בדרכים אלטרנטיביות כמו שציינת, או בפרסומים במודעות רחוב, עיתונות וכו'. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:52, 30 ביוני 2014 (IDT)
המון מכרים שלי משתמשים בקבוצות פייסבוק; אבל כמו שצוין למעלה, מומלץ מבחינת חיסכון שלא לעשות זאת (למי שזה אכן בעייתי כספית). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:11, 30 ביוני 2014 (IDT)
לא הבנתי מה הכוונה שזה לא ממולץ. נניח תיווך מייקר בהרבה, אז נוותר על הרעיון. אם אתה מתכוונים שלא מומלץ בכלל לחיות בתל אביב: אני מסכים, אבל אין לי ברירה. אני הולך ללמד בתל אביב. 109.64.58.171 19:37, 30 ביוני 2014 (IDT)
ואתה חושב שכל 30 אלף הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב גרים בתל אביב? אני מניח שיש כאלה שמסתפקים במגורים בגוש דן. יש איזורים זולים ברמלה ולוד. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:10, 30 ביוני 2014 (IDT)
כמה זמן לוקח להגיע מלוד לאוניברסיטה בתחבורה ציבורית? ואיך מומלץ לחפש דירה בלוד? האם האזורים הזולים בגוש דן לא מסוכנים מבחינת פשיעה? זה עיר גדולה, בטח יש כפנויות בשכונות העוני. 109.64.58.171 22:09, 30 ביוני 2014 (IDT)
יש רכבת פעם ברבע שעה מלוד לתל-אביב, הנסיעה עד לאוניברסיטה אורכת כמעט שעה (45 דקות לפי גוגל). ביקורת - שיחה 23:48, 30 ביוני 2014 (IDT)
אוף, הנסיעה מתחנת "תל אביב האוניברסיטה" ל"אוניברסיטת תל אביב" אכן מאריכה את הדרך. הנסיעה ברכבת עצמה היא כחצי שעה. הייתי ממליץ לחפש באתרי השכרת דירות לפי טווח מחירים ולמצוא שם דירות במרחק נסיעה אופטימלי. ניסיתי את זה עכשיו ויש דירות לא יקרות גם בפתח תקווה ובת ים, שהתחבורה מהן נוחה. אני חוזר בי מדברי לגבי תיווך, חלק מהתוצאות הסבירות היו של תיווך. התיווך אמנם גוזר קופון אבל כנראה שזה נצרך כשאין לך מספיק קשרים שמספקים המלצות טובות בתחום הספציפי.
לגבי פשיעה, יש בכל מקום, פרט לפריצות פשיעה לא אמורה להטריד אותך. סביר שלא יתאמצו לפרוץ לדירה שכורה. דווקא כנופיות פשע נשמעות לי פחות מאיימות, עובדות מול גורמים בשוק השחור, הולכות על הכסף הגדול, רבות ביניהן, לא ממש מתעסקות עם אנשים פשוטים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:26, 1 ביולי 2014 (IDT)
עכשיו גיליתי שיש ברשת אפשרויות לחיפוש דירות שותפים, זה בהחלט מוזיל עלויות ומאפשר למצוא חדר במחיר סביר גם בתל אביב. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:46, 1 ביולי 2014 (IDT)

איך אפשר למצוא נביעת מעיין?[עריכת קוד מקור]

מאחורי הבית שלי יש שטח ריק (מבתים), עם עצי זית וכל מני שיחים נמוכים. בשטח הזה יש כמות (לא ספורה) של צבאים, חזירי בר, שפנים ושועלים. חשבתי על כך שכל החיות צריכות לשתות, ושהשטח מגודר ולא גדול. אני חושב שאולי יש מקור מים נסתר, אבל אני לא יודע איך למצוא אותו, או אפילו להוכיח את קיומו. יש אולי דרך למצוא דברים כאלה? חוקיות כלשהי במיקום מעיינות? צרפתי קישור למיקום בגוגל: השטח הריק. העצים הם זיתים, האדמה-גיר, האזור הבהיר שצמוד לשביל זה מחצבה קטנה וישנה. כשחצבו את רחוב "מים חיים" נתגלו באזור מערות נטיפים. אשמח אם מישהו יכול לעזור,--95.86.65.34 12:54, 2 ביולי 2014 (IDT)

זו שאלה מעניינת. שים לב שחלק מהחיות שציינת - הצבאים והשפנים למשל - לא חייבים לשתות לעתים קרובות ומסוגלים למצות את הנוזלים מהאוכל שלהם. שועלים וחזירי בר יכולים להתגבר על הרבה מאוד גדרות בעזרת חפירה מתחתן או שיטות אחרות. אני לא יודע איך מוצאים מעיינות, אבל מערת הנטיפים מראה שיש בשטח הזה פעילות מים משמעותית. Reuveny - שיחה 17:40, 2 ביולי 2014 (IDT)
אתה יכול לנסות לזהות לפי הצמחייה - סביב המעיין (אם הוא קיים) תהיה יותר צמחיה. גם אם רוב הצמחייה תרבותית (מטע זיתים), עדיין סביר שיהיו יותר צמחים נמוכים ירוקים סביב מעיין. הצמחייה הירוקה תבלוט יותר בהמשך הקיץ.יואלפ - שיחה 08:44, 3 ביולי 2014 (IDT)

תודה, אני אבדוק לגבי הצמחייה. לא סביר שהחזירים והשועלים יכולים להתגבר על גדר ברזל עם תיל מעליה שנועדה למנוע מעבר אנשים, וממשיכה לתוך האדמה, כך שעדיין אני לא יודע איך הם שותים.--95.86.118.36 12:04, 3 ביולי 2014 (IDT)

סביב נביעות יש צמחייה אופיינית: סוף, פטל - לפעמים גם תאנים. קל לזהות כך מקומות שמי התהום קרובים לפני השטח. במקום שכזה שעה של עבודה עם טוריה (זה לא קל. אל תעשה את זה בלי פתק מהרופא, ואל תאשים אותי בכאבי הגב) תניב בור עם מי-בוץ בתחתיתו. מפלס מי התהום משתנה עונתית. אבל מה שהכי סביר- אחד השיברים/צינורות דולף. סטטיסטיקת מקורות גורסת שרבע מכלל המים הולכים לאיבוד בדרך לצרכנים. Zarnivop - שיחה 13:22, 3 ביולי 2014 (IDT)

איך עושים "הוצאת X ו- Z" בדו"ח סוף יום של קופה רושמת?[עריכת קוד מקור]

אני עומדת להתחיל עבודה חדשה, בחנות. אני מאוד מבולבלת בקשר לטכניקה איתה מוציאים x ו- z, ובכלל מתקשה להבין את המשמעות שלהם. מישהו יכול להיות מורה נבוכים?... --שירי2000 - שיחה 13:29, 2 ביולי 2014 (IDT)

אנונימי הניח פה את הקישור הבא: קופה רושמת. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:28, 2 ביולי 2014 (IDT)

אין ראנד ועישון[עריכת קוד מקור]

נכון שאין ראנד עישנה כי היא התכחשה לעובדה שסיגריות מסרטנות עד שבסוף מתה מסרטן ריאות? אין זה מסתדר עם הגיון? 79.180.129.176 14:12, 2 ביולי 2014 (IDT)

בערך עליה מופיע אחרת: "בשנות השבעים עדיין המשיכה ראנד לקדם את הפילוסופיה שלה, אך בתקופה זו התגלה בריאותיה גידול סרטני, וראנד נאלצה לחדול מהעישון האהוב עליה." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:20, 2 ביולי 2014 (IDT)
כלומר ראנד אהבה את מה שגרם לה לנזק בריאותי. זה לא סותר את הרעיון של אובייקטיביזם? 79.180.129.176 16:19, 2 ביולי 2014 (IDT)
האובייקטיביזם הוא אוסף רעיונות. לא הבנתי איזה מהם הוא סותר לדעתך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:00, 2 ביולי 2014 (IDT)
כהמשך לדבריו של עוזיאל- האובייקטיביזם ממש לא חייב לבוא יחד עם בריאותנות, בהחלט ייתכן שאדם יעשה משהו שאינו בריא לו, אבל מסב לו הנאה, וזה לא סותר שום דבר. אוסיף שני קישורים: מאמר אובייקטיביסטי על עישון, וציטוט של ראנד על עישון, מתוך מרד הנפילים. 18:25, 2 ביולי 2014 (IDT)

השמש וכדור הארץ - מי מסתובב סביב מי, ע"פ תורת היחסות[עריכת קוד מקור]

שלום.

יש לי בעיה: מצד אחד יש כמה וכמה ראיות מוחלטות לכך שהארץ נעה סביב צירה וסביב השמש.

מצד שני קראתי ציטוט מאיינשטיין, שע"פ תורת היחסות, מקום ותנועה הם רק יחסיים לעצמים אחרים, ולכן אין שום משמעות אם נגדיר את השמש עומדת ואת הארץ נעה סביבה, או להיפך. (המקור: 1961 THE EVOLUTION OF PHYSICS עמוד 212)

האם מישהו יכול לעשות לי סדר בעניין? (כמובן רק מי שבאמת מבין בתחום...) תודה רבה מראש אחיקם ק - שיחה 21:48, 2 ביולי 2014 (IDT)

לא צריך להיכנס לתורת היחסות. קודם כל, כדור הארץ חג סביב צירו. עדות לכך היא כוח קוריוליס. שנית. אתה יכול לקבוע את כדור הארץ כנקודת יחוס ואז במערכת כזאת אכן השמש תנוע סביב כדור הארץ. אבל מערכת עם בחירה כזאת לא שימושית במיוחד. Corvus,(שיחה) 22:16, 2 ביולי 2014 (IDT)
השאלה מי נע סביב מי קשורה לא רק לצורת התנועה אלא גם לסיבתה. האם השמש סובבת את כדור הארץ, כי כח מיסטי כלשהו מסובב אותה סביבו כדי להאיר אותו כראוי, או שכדור הארץ מסתובב סביב השמש כי כח המשיכה/עיקום מרחב הזמן שנובע מקיום השמש גורם לכדור הארץ לנוע במעגלים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:30, 3 ביולי 2014 (IDT)
זה נושא של נראטיב. עוזיאל מציג את השיקולים שיכולים להנחות אותך בבואך לקבוע נקודת יחוס. אפשר להחליט גם בלי הנחת קיומו של כח מיסטי, שכדור הארץ הוא המרכז בשל מכלול התנאים שבו המאפשרים קיום אנושי במובן שאנו מכירים, ולומר שעיקום המרחב זמן הנובע מהיחסיות בין שני הגופים גורם לתנועה מעגלית יחסית ביניהם, המאפשרת את אותם תנאים אופטימליים. ביקורת - שיחה 01:40, 3 ביולי 2014 (IDT)
בכל מקרה השמש לא עומדת במקום, היא נעה סביב צירה וסביב מרכז גלקסיית שביל החלב, ראה פירוט בערכים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
על-פי עקרון השקילות בתורת היחסות הכללית, תאוצה שקולה לכבידה. זה תקף לתנועת כדוה"א והשמש סביב מרכז הכובד שלהם, ולהבנתי גם לסיבוב כדוה"א סביב צירו. בחירת מערכת יחוס שבה כדוה"א לא מסתובב סביב צירו תדרוש תיאור מורכב למדי של תנועת שאר הכוכבים ביקום ושל הכבידה שיוצרת תנועות אלה, ולכן בחירה כזו לא-נעשית בגלל התער של אוקאם, ולא מכיוון שזו תהיה שגיאה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הכוונה היא פשוט להגדרת מערכת הצירים, אתה ראשי לבחור מערכת צירים שבה השמש היא המרכז, וקל להגדיר בה את תנועת כדור הארץ, כפי שנע סביב מערכת השמש. כמו שCorvus אמר, אפשר גם מערכת צירים שבה כדור הארץ הוא המרכז, ואז משוואות התנועה יהיו יותר מסובכות. בניגוד לדעתו, מערכת עם בחירה כזאת שימושית אם אתה מתעניין בתחנות קרקע לוויניות ושם קל להגדיר את מיקומן, כיוון שבמערכת אינרציאלית הן זזות במרחב, ובמערכת Earth Centered FIXED הן קבועות במקום. וראה גם כאן הגדרות למערכת כזאת. בברכה אמא של גולן - שיחה 11:40, 3 ביולי 2014 (IDT)
השואל המקורי פשוט צודק. כלומר, הצד השני של ההתלבטות. בחירת מערכת הייחוס היא כלי טכני לחלוטין, ומעבר בין מערכות ייחוס הוא מעשה שבשגרה בקרב פיסיקאים ואפילו סתם בני אדם. שאלת כדאיות הבחירה משתנה ביחס לבעיה אותה מעוניינים לפתור. משה פרידמן - שיחה 16:40, 3 ביולי 2014 (IDT)
משהו קטן נוסף לגבי זה- אם יוצאים מנקודת הנחה שהשמש היא שמקיפה את כדור הארץ, זה אומר שהיא מקיפה את כדור הארץ, ושאר כוכבי הלכת מקיפים אותה, ולא את כדור הארץ. תיאור "קלאסי", על פיו כל גרמי השמיים מקיפים את כדור הארץ, אינו אפשרי. בלנק - שיחה 20:44, 3 ביולי 2014 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לא הבנתי. חשבתי שמוסכם על המדע שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה לא נכון? האם הטענה היא בעצם שחוקי הפיזיקה הידועים כיום טוענים שהשאלה הזאת דומה לשאלת "הזמן" - עליה תורת היחסות עונה שהזמן הוא יחסותי ועל כן אי אפשר לענות על השאלה הזאת? כלומר, השמש וכדור הארץ נמצאים במערכת ייחוס שתנאיה מכתיבים תשובה דו-משמעית לשאלה, בזמן שתשובה חד-משמעית תהיה שגויה בהכרח. זאת הטענה? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 20:54, 3 ביולי 2014 (IDT)

אם אני מבין נכון, הטענה היא ששני גופים שמנהלים ביניהם יחס של כבידה, מאחר שהיא יחסותית, אין ליחס את מקור הכבידה לאחד מהם, ולכן ניתן להגדיר זאת כ"אי-אפשר לענות". ביקורת - שיחה 21:01, 3 ביולי 2014 (IDT)
אני מבין שזה רחוק יותר מ"אי אפשר לענות" - משמע, כי איננו יכולים לדעת. אני מבין שהתשובה "תבחר לך" היא היא *ה*תשובה היחידה *הנכונה מדעית*. לא שיש קביעה חד-משמעית (קביעה: "כדור הארץ מסובב סביב השמש") אך איננו יכולים לדעת אותה; אלא פשוט *אין* - מציאותית, פיזית - קביעה חד-משמעית. הקביה היחידה הנכונה היא דו משמעית (קביעה: "כדור הארץ מסתובב סביב השמש וגם השמש מסתובבת סביב כדור הארץ). זה נכון? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 21:15, 3 ביולי 2014 (IDT)
לא, זה לא נכון. הקביעה הנכונה היא "מערכת הייחוס שלי היא כזאת וכזאת. לפי מערת הייחוס שבחרתי השמש מקיפה את כדור הארץ" או להפך. בלנק - שיחה 21:21, 3 ביולי 2014 (IDT)
אין לזה קשר לתורת היחסות, או לזמן. יש לזה קשר ליחסות במובן הישן יותר שלה, כמו בעיקרון היחסות של גלילאו. דוגמא אחרת- מוכנית נוסעת לכיוון קיר במהירות 200 קמ"ש. אפשר לומר, באמת ובתמים, שהקיר מתקדם לכיוון המכונית במהירות 200 קמ"ש. מבחינה פיזיקלית שתי האמירות שקולות לחלוטין. הדבר היחיד שאפשר להגיד להגנת הקיר (חוץ מ"קיר לא יכול לנסוע, אין לו גלגלים") הוא שאם נניח שהקיר הוא שמתקדם, נצטרך לצייר מערכת פיזיקאלית הרבה יותר מוזרה, על פיה כל כדור הארץ נע במקביל לקיר, ורק המכונית נשארת במקום. מקווה שעזרתי להבהיר. בלנק - שיחה 21:19, 3 ביולי 2014 (IDT)
באו לא נכנס למיסטיקה. כבר אמרנו שתורת היחסות לא קשורה לשאלה. ישנם הבדלים משמעותיים בין מכניקה קלאסית ליחסות רק במהירויות גדולות מאוד או במסות ענקיות. לצורך השאלה הספציפית הזאת אין שום צורך לדבר על אפקטים יחסותיים (הם זניחים כאן). לגבי "מה נכון" זה פשוט לא השאלה הנכונה. זה כמו שתשאל איזה קצה של מקל הוא ההתחלה ואיזה הוא הסוף. התשובה היא "מה שנוח לך". "התחלה", "סוף" ו"נקודת יחוס" הם דברים שקיימים רק בתודעה של המודד. אם אתה רוצה לדבר על תנועת כוכבי לכת סביב השמש, אז תגדיר את השמש במרכז. ואם אתה מנתח תנועה של לוויינים בכדור הארץ, אז תגדיר את כדור הארץ במרכז. זה רק עניין של הגדרה נוחה לעבודה- שום דו שמשמעות ושום עומק נסתר. Corvus,(שיחה) 21:29, 3 ביולי 2014 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עניין היחסות והזמן עירבתי רק כדי להסביר תוך שימוש בדוגמה פיזיקלית אחרת. לגבי הקביעה "כדור הארץ מסתובב סביב השמש וגם השמש מסתובבת סביב כדור הארץ", התכוונתי כמובן ששתי הקביעות נכונות, כי זה פשוט תלוי ייחוס, ולא שהן נכונות בו זמנית.
לגבי הקיר: לא הבנתי. אצל הקיר אני יכול להבין שמערכת ייחוס ש"מקבעת" את המכונית ו"מניעה" את הקיר היא פשוט מערכת ייחוס שגויה, כי זו מערכת ייחוס שכבולה למערכת הייחוס המסגרתית הגדולה, קרי: כדור הארץ והמרחב המקומי בו ההתרחשויות קורות. או איך שאתה קורא לזה: תיאלץ להפוך גם את זה, ואז זה הופך ל"מוזר". מאידך, אצל כדור הארץ והשמש אני מבין שאפילו במסגרת גלקסיית שביל החלב - המערכת המסגרתית שבה נעים כדור הארת והשמש - עדיין בלתי ניתן לקבוע חד משמעית שאחד מהם נע סביב השני. כי שתי הקביעות נכונות באותה מידה, ואף אחת מהן אינה מתנגשת עם התכתיבים המוחשיים של המערכת הגדולה (הגלקסייה). ולא, כי איננו יודעים לקבוע. ובלשונך, בשאלת כדוה"א והשמש שום תשובה לא תגרום למערכת הייחוס להיהפך ל"מוזרה". האם זה נכון? או שאתה טוען ששאלת כדוה"א והשמש דומה בדיוק לשאלת המכונית והקיר?
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לCorvus: (איזו מיסטיקה? אולי התכוונת פילוסופיה?) חוששני שמה שאמרת זה בדיוק מה שאני טוען. אתה פשוט מסביר את זה בצורה קיצונית יותר. כלומר זה לא שתשובה דו-משמעית היא נכונה. אלא שפשוט השאלה עצמה היא מגוחכת מבחינה פיזיקלית. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 21:42, 3 ביולי 2014 (IDT)
בוא נשים את שביל החלב בצד שנייה. בעיני, מערכת שמש שבה השמש מקיפה את כדור הארץ וכל כוכבי הלכת האחרים מקיפים את השמש היא מערכת "מוזרה". בעיני יש דמיון רב בינה לבין מערכת שבה הקיר נע ביחס למכונית, אבל כל העצמים האחרים במרחב נעים ביחס אליו. כאמור, שתי המערכות האלה אינן מערכות ייחוס "שגויות", פשוט כי אין כזה דבר מערכת ייחוס שגויה. בלנק - שיחה 23:03, 3 ביולי 2014 (IDT)
"מיסטיקה" במובן של תורת הנסתר ודברים לא חד-משמעיים. פה זה לא העניין- פה אתה קובע נקודת יחוס לפי מה שנוח לך וכל עוד לא עשית טעיות חישוב, כל תוצאה תהיה נכונה. השאלה לא מגונחת, היא בהחלט ראויה להתייחסות. Corvus,(שיחה) 23:20, 3 ביולי 2014 (IDT)
לי יש שאלה יותר טובה ואני מקווה שיתייחסו אליה ברצינות - למה הדיון הזה כל כך ארוך אם מדובר בעובדה מדעית כה "פשוטה"? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 06:19, 4 ביולי 2014 (IDT)
קשה להסביר פיזיקה בסיסית, ככה זה. הדיון ארוך בלי שום סיבה ואסכם אותו ב5 מילים: הפיזיקה לא תלויה במערכת היחוס. זהו. אתה יכול להסתכל על זה איך שאתה רוצה. והדבר השני הוא שיש סימטריה - הרבה חוקים עובדים באופן סימטרי לשני הצדדים (לדוגמה כח המשיכה) אך קשה להבין זאת כי בחיי היום יום אנו לא שמים לב לכך (לדוגמה אתה מושך גם את כדור הארץ, והשמש מושכת גם אותך), בברכה, Nurick - שיחה 10:06, 4 ביולי 2014 (IDT)
מערכת הייחוס שבה הקיר נע ביחס למכונית נעה לעומת מערכת הייחוס שבה הקיר עומד במהירות אחידה: ללא תאוצה. מערכת הייחוס שבה כדור הארץ נשאר במקום והשמש נעה מואצת כל הזמן ביחס למערכת הייחוס שבה השמש קבועה. במערכת הייחוס שבה הקיר עומד כל חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים. במערכת הייחוס שבה כדור הארץ במרכז (שוב, בהזנחת תנועת השמש בחלל) נוצרות תנועות "מוזרות", לפי הניסוח שלך. Tzafrir - שיחה 00:09, 6 ביולי 2014 (IDT)
אמנם אין מערכת ייחוס "שגויה" מתמטית, אבל באמירה שהקיר הוא זה שנע לעבר המכונית אנו נתקלים בקושיה אחרת. נעמיד שתי מכוניות (על שלט) זו מול זו, באחת נשים דלק ובשנייה לא. כעת ניקח את השלט ונסיע את מכונית א' לעבר מכונית ב'. נפתח כעת את תא הדלק של מכונית א' ונראה שהוא ריק, והמנוע של מכונית א' חם. האם אפשר לומר שמכונית ב' היא זו שנעה? אמנם 'מתמטית' אפשר באמת להציב את מערכת הייחוס על מכונית א', ואז מכונית ב' 'זזה', אבל האם זה "באמת מה שקרה", או שזה רק נוח, אבל לא נכון אוביקטיבית? נשאל זאת כך- כיצד הדלק של מכונית א' הזיז את מכונית ב'? סול במול - שיחה 00:54, 6 ביולי 2014 (IDT)
ראשית, אני מוכרח לציין שאהבתי את השאלה. זו שאלה טובה ואני מתכוון לחשוב עליה בהמשך. בנתיים אומר, שיש הבדל בין תיאור של תנועה לבין ניתוח הגורמים לתנועה הזו. כשאני אומר שבחירת מערכת הייחוס לא משפיעה על הפיסיקה, אני לא מתכוון רק למילים ריקות מתוכן, אלא גם להשלכות הפיסיקליות שלה. לדוגמא, במקרה של המכוניות שלך, בהנחה שבסופו של דבר הן מתנגשות, אין שום הבדל, מבחינת השלכות התאונה, בין תיאור שבו מכונית א' נוסעת ומכונית ב' עומדת, לבין תיאור שבו מכונית א' עומדת ומכונית ב' נוסעת. למעשה, פיסקאים יעדיפו להתשמש בתיאור שלישי, שבו שתי המכוניות נעות זו לקראת זו, וגם זה לא ישנה דבר. מבחינת הגורמים, אין הכרח לומר שהגוף שמפעיל את הכוח הוא הגוף שנע. למשל, נניח תיאור (שיכול להיות שקול) של שני גולשי קרח הנוסעים במהירות גבוהה זה אחר זה בכיוון מזרח, כשפתאום הקדמי מחליט לבלום בעוצמה. כדי לבלום הוא צריך להפעיל כוח רב, היוצר חיכוך וחום ובזבוז אנרגיה בדומה למכונית א' בתיאור שלך. בכל זאת אני מניח שאתה תאמר שהרוכב האחורי הוא זה שנע לקראת הרוכב הקדמי (מזרחה) - ולא להיפך (הרוכב הקדמי נע מערבה). כלומר, הכוח שהפעיל רוכב אחד על הקרח, גרם לרוכב השני לנוע ביחס אליו. אם נחזור לתיאור המכוניות שלך: אני מזכיר לך שכדור הארץ מסתובב במהירות עצומה סביב צירו, כך ששתי המכוניות שלך, לפני שלחצת על השלט, נעו במהירות עצומה, אבל זהה. כאשר לחצת על השלט, השתמשת בדלק על מנת לבלום מעט את תנועת מכונית א', ואז מכונית ב' נעה לעברה. (זה תלוי באוריינטציה של המכוניות, אבל זו רק דוגמא). בכל זאת אנ מסכים, שיש מקרים שמגוחך להניח תנועה הנובעת מיחסי סיבה ותוצאה באופן שרירותי (האם כשאני מסיט את מבטי מכוכב במזרח לכוכב במערב אני מסובב את היקום כולו במאה ושמונים מעלות?!?), אבל, כפי שאמרתי, יש הבדל בין יחסי סיבה ותוצאה, לבין האמירה שאין שום הבדל פיסקלי בין תיאור המערכת במערכת ייחוס כזו או אחרת. משה פרידמן - שיחה 01:47, 6 ביולי 2014 (IDT)
המכונית משתמשת בדלק, משמע: היא צריכה כל הזמן להפעיל כוח כדי להתקדם. הסיבה שהיא צריכה להמשיך להשקיע מאמצים כדי להתמיד באותו כיוון ובאותה מהירות היא שהיא לא פועלת בחלל ריק: החיכוך עם הקרקע ועם האוויר מאט אותה. זו שלא נעה ביחס לכדור הארץ לא צריכה להשקיע שום מאמץ כדי לשמור על מקומה ומהירותה. או במילים אחרות, יש כאן הנחה סמויה שאפשר להזניח הכל חוץ מאשר את המכוניות. אבל אי אפשר להתעלם מכדור הארץ. Tzafrir - שיחה 13:02, 6 ביולי 2014 (IDT)
איך ההכרזה שאפשר לבחור מערכת ייחוס כרצוננו מתיישבת עם ניסוי הדלי? 79.178.3.240 07:14, 6 ביולי 2014 (IDT)
פשוט מאוד - ניתן בקלות לעבור למערכת יחוס אינרציאלית ובכל מערכת כזו הכח הצנטרפטלי יראה תקין. לעומת זאת מערכת הדלי המסתובב היא מערכת מאיצה וככזו יש לבצע בה תיקונים רבים ובפרט ה'כבידה' בה נראית אחרת לגמרי, בגלל שהיא מאיצה, בברכה, Nurick - שיחה 11:34, 6 ביולי 2014 (IDT)

כיון שאני לא מבין כל כך בפיזיקה (גמרתי בגרות) אז אבקש תשובה פשוטה. על פי חוקי קפלר וחוקי ניוטון ישנו קבוע ליחס שבין זמן ההקפה בריבוע לרדיוס בשלישית. קבוע זה תלוי אך ורק במסה של הגוף שסביבו מסתובבים הכוכבים ללא תלות במסת הכוכבים המסתובבים עצמם. לפי זה נראה ברור שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך כיון שאם כדור הארץ היה במרכז, זמן ההקפה של השמש סביבו היה גדול הרבה יותר כיון שמסת כדור הארץ שהוא במרכז קטנה הרבה יותר. הייתי רוצה לדעת כיצד זה מסתדר עם כל מה שאמרו למעלה על תורת היחסות. תודה.

האם רובוט מסוגל לזהות הרמוניה?[עריכת קוד מקור]

האם אפשר לבנות מכונה שתשמע מוזיקה תחזיר כפלט האם המוזיקה הרמונית או לא? 79.180.129.176 13:53, 3 ביולי 2014 (IDT)

תגדיר הרמוניה. . . אפשר בקלות לתכנת תוכנה שתזהה מרווחים ואקורדים. אם תגדיר לה איזה מרווחים נחשבים הרמוניים, היא תוכל להחזיר זאת כפלט. לקבוע איזה מרווח הוא הרמוני זה יותר קשה. . . איך היית מגדיר את הטריטון? בלנק - שיחה 20:50, 3 ביולי 2014 (IDT)
הרמוניה כבר מוגדרת, לא? Corvus,(שיחה) 21:29, 3 ביולי 2014 (IDT)
כוונתו של השואל ב"הרמוניה" לא למונח שמוגדר בערך הזה- "לפחות שני צלילים בעלי גובה שונה". כשמוזיקאי אומר "הרמוניה" הכוונה היא לא רק למרווח או אקורד (שני צלילים או יותר בעלי גובה שונה), אלא למרווח או אקורד ש"נשמע טוב". או ש"יוצר תחושה רגועה". . . גם זאת לא הגדרה חדוייקת. בלנק - שיחה 21:36, 3 ביולי 2014 (IDT)

מניתוח הקלטה של מספר צלילים המושמעים בו זמנית, אפשר לזהות רכיבי תדר דומיננטיים ואת הקשרים המתמטיים ביניהם. על בסיס מידע זה אפשר לקבוע איזה אקורד נוגן, איזה כלי ניגן אותו ועוד. במוסיקה יש חשיבות הן לאקורדים קונסוננטיים ("נשמעים טוב" \ "יוצרים תחושה נעימה") והן לאקורדים דיסוננטיים ("צורמים" \ "יוצרים מתח"). אפשר לקבוע על בסיס ההגדרות המקובלות לדיסוננס וקונסוננס את מידת ההרמוניות של ההקלטה.

באיזה יום נפטר שמשון הגיבור מתי ההילולה ?[עריכת קוד מקור]

הכל כתוב אלא שיום פטירתו אינו נכתב....?

גם בתנ"ך יום פטירתו לא נכתב. לא ניתן לכתוב פה ללא מקור. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:47, 4 ביולי 2014 (IDT)

דף שיחה שנמחק[עריכת קוד מקור]

שלום רב, שמי עוזי זהר , אתמול פתחתי שיחה ורשמתי מידע בקשר אלי ולעוד אנשים הקשורים איתי . מישהו מחק את כל התכוה למה ? האם ניתן לשחזר את הכיתוב ? --עוזי זהר - שיחה 11:59, 4 ביולי 2014 (IDT)

עוזי שלום, אם אני זוכר היטב על מה מדובר, אז כך: דפי השיחה בוויקיפדיה נועדו לצורך תקשורת תוך-ויקיפדית בין ויקיפדים בעניני ויקיפדיה (כמעט תמיד), ואינם מהווים תחליף לדף פייסבוק רציני ואמין שוודאי תוכל לארגן אחד כמוהו, לכן הדף נמחק. ביקורת - שיחה 12:50, 4 ביולי 2014 (IDT)
ע"פ יומן המחיקות, משתמש:ערן מחק את הדף שיחת משתמש:עוזי זהר‏ תחת הנימוק: "פרסומת". (נימוק שאני אישית קצת קשה לי להבין אותו בלי לראות את התוכן; ור' גם ויקיפדיה:מדיניות המחיקה). אני מניח שערן יכול לשחזר את הדף לתקופה קצובה אם תבקש, על מנת שתוכל להעתיק את הטקסט למקום אחר. ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:34, 5 ביולי 2014 (IDT)
עוזי זהר, הדף נמחק משום שהוא מהווה פרסומת לסטודיו. ויקיפדיה היא אנציקלופדי ולא אתר לקידום פרסומי. ערן - שיחה 12:42, 5 ביולי 2014 (IDT)

גירודים[עריכת קוד מקור]

האם יש שיטה להפסיק גירוד במקום מסויים (או בכל הגוף)? כלומר אם מגרד לי, האם אפשר לעשות משהו שזה יפסק (להתגרד עזור רק למספר שניות ואז הדחף חוזר). 79.179.149.103 13:07, 4 ביולי 2014 (IDT)

אם אתה בטוח שלא כדאי שרופא יראה את זה, ישנם אמצעי אלחוש מקומיים כמו Esracain, שאמורים לעזור. אבל לקבל יעוץ רפואי כאן, זה לא רעיון טוב. שאל את הרוקח. ביקורת - שיחה 14:13, 4 ביולי 2014 (IDT)

חיוך כשמשהו רע[עריכת קוד מקור]

יש לי תופעה מוזרה: כשאני צריך להגיד משהו רע או לפעמים כשאני שומע איזו הודעה קשה, אני מחייך. זה לא שמחה(!) זה איזה רפלקס לא רצוי של ניסיון להיפתר מלחץ. מישהו מכיר את זה? יש לזה שם? 79.179.149.103 20:05, 4 ביולי 2014 (IDT)

זו תגובת מבוכה. שנילי - שיחה 07:00, 5 ביולי 2014 (IDT)

תקדימי בג"ץ ומשפטים מפורסמים[עריכת קוד מקור]

האם ישנה קטגוריה בויקיפדיה שמאגדת בתוכה תקדימי בג"ץ מפורסמים ובכלל משפטים מפורסמים בעולם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קטגוריה:פסקי דין של בג"ץ בתוך קטגוריה:פסקי דין ישראליים בתוך קטגוריה:פסקי דין. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:39, 5 ביולי 2014 (IDT)

סגירת תואר[עריכת קוד מקור]

אחרי המבחן האחרון, וקבלת ציון: כמה זמן לוקח לסגור את התואר? בטכניון לצורך השאלה. 79.182.96.177 16:15, 5 ביולי 2014 (IDT)

בדרך כלל את התואר הרשמי מקבלים בטקס בשנה שאחרי. "אישור על קבלת התואר", לצורך קבלה למקומות עבודה וכו', אפשר לקבל ימים ספורים לאחר קבלת הציונים האחרונים. בלנק - שיחה 17:00, 6 ביולי 2014 (IDT)
באוניברסיטה העברית טקס קבלת התעודות מתקיים בחודש מאי שבשנה לאחר סיום התואר. אני נוטה להאמין שהמצב דומה בשאר המוסדות האקדמיים הרשמיים. ‏Lionster‏ • שיחה 17:03, 6 ביולי 2014 (IDT)
תועדה רשמית כלשהי עם ציונים סופיים ומשהו שמוכיח שסיימתי, אני צריך את זה לצורך קבלה לאוניברסיטה אחרת. לא כריכה שמקבלים בטקס. 79.179.37.73 13:14, 7 ביולי 2014 (IDT)
ימים ספורים לאחר הבחינה. בלנק - שיחה 15:45, 7 ביולי 2014 (IDT)
...ליתר דיוק לאחר קבלת ציון והעברתו למזכירות. בטכניון התקופה הזאת יכולה לקחת כשבועיים או יותר. Corvus,(שיחה) 15:51, 7 ביולי 2014 (IDT)
התבלבלתי, טעות שלי. בלנק - שיחה 15:53, 7 ביולי 2014 (IDT)
וליתר דיוק. ועדת התארים בטכניון מתכנסת אחת לחודש (אם אני זוכר נכון בתחילת החודש), לאחר קבלת הציון האחרון יש להגיש טופס בקשה לסגירת תואר למזכירות הפקולטה ומספר ימים לאחר שהוועדה תתכנס ניתן לקבל אישור קבלת התואר. את הדיפלומה עצמה מקבלים בטקס בחודש יוני למי שסגר את התואר עד לחודש אפריל. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:01, 8 ביולי 2014 (IDT)

שירתו הצבאי של ירון לונדון[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע היכן שירת ? עבור שאלה בדף שיחתו. ציון הלוי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ד 15:53, 6 ביולי 2014 (IDT)

מאתר אנשים ישראל: "את שירותו הצבאי החל לונדון בגלי צה"ל, אבל בגלל סערת הנפש המתמדת שלו ומזגו הסוער והמרדני הוא הועמד למשפט משמעתי וסולק מהתחנה. את שירותו סיים כסמל משמעת בבסיס חיל החינוך." ‏‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:42, 6 ביולי 2014 (IDT)

איזה סוג גשר זה? תלוי?[עריכת קוד מקור]

Wooden Bridge, Kasteel Rosendael - Rozendaal, Gelderland, Netherlands
חזרתי • ∞ • שיחה 20:30, 6 ביולי 2014 (IDT)
לדעתי, זה גשר תלוי רגיל או בוויקינגליש: en:Simple suspension bridge. - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:28, 7 ביולי 2014 (IDT)
http://www.oudeansichtkaartenwinkel.nl/archieven/category/010nederland/gelderland/gemeente-rozendaal Nachum - שיחה 11:52, 7 ביולי 2014 (IDT)
chain bridge Nachum - שיחה 11:58, 7 ביולי 2014 (IDT)
גשר אירי מסוג גשר שרשראות (זה לא גשר תלוי). ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 13:10, 7 ביולי 2014 (IDT)
https://en.wikipedia.org/wiki/Chain_Bridge
זה גשר שרשראות ולא גשר אירי. Nachum - שיחה 16:55, 7 ביולי 2014 (IDT)
זה אכן גשר שלשלאות; אפשר לראות גשר דומה (ואולי זהה?) בתצלום על גבי גלויה הולנדית ישנה מאותו מקום ממש: http://www.oudeansichtkaartenwinkel.nl/archieven/6851. שם מצוין מפורשות סוג הגשר: kettingbrug, קרי, גשר שלשלאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הגשר הוא "גשר תלוי פשוט", הגרסה המקורית של הגשרים התלויים, מה שבמקור הופיע כגשר חבלים שמתבסס רק על המתיחה בחבלים שבבסיס הגשר, רק שכאן יש שלשלאות במקום חבלים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:11, 8 ביולי 2014 (IDT)

ערך הידעת אקראי[עריכת קוד מקור]

שלום, כשאני מחובר למשתמש שלי ,לא מופיע הכפתור שמוביל לערכי הידעת אקראיים,ואילו כשאני לא מחובר הכפתור מופיע. זה אצל כולם ככה? ,אפשר לשנות את זה? Elmogo - שיחה 01:37, 7 ביולי 2014 (IDT)

אצלי הקישור מופיע גם כשאני מחובר לחשבון. Zarnivop - שיחה 11:56, 7 ביולי 2014 (IDT)
מתייג את משתמש:קיפודנחש. הוא ידע לענות בלנק - שיחה 15:47, 7 ביולי 2014 (IDT)
קצת קשה לומר. אוכל להציע שתי פעולות: נסה לראות אם התופעה חוזרת על עצמה גם כשאתה מתחבר ממחשב אחר ומדפדפן אחר. אם התופעה תלוית מחשב או דפדפן, אנא ציין במדויק את המחשב (כלומר מערכת ההפעלה) והדפדפן (כולל גרסה מדויקת) בהם התופעה קורית. אם התופעה אינה תלויה במחשב או דפדפן, הדבר היחיד שעולה בדעתי הוא שאולי זה נגרם כתוצאה מבחירה כלשהי ב"העדפות" או גאדג'ט (בהעדפות ← גאדג'טים). תוכל לנסות לשחק עם ההעדפות שלך, לכבות ולהדליק את הגאדג'טים וכן הלאה, ולראות אם זה משפיע על התקלה. אם תמצא העדפה ספציפית או גגאדג'ט ספציפי שגורם לעניין, אשמח לשמוע, ואפילו לנסות לתקן את התקלה. קיפודנחש 16:04, 7 ביולי 2014 (IDT)
ניסיתי להתחבר מדפדפן אחר וממחשב אחר אך הבעיה לא נפתרה. ניסיתי להוריד כל פעם גאדג'ט אחר אבל הכפתור עדיין לא הופיע, לבסוף לחצתי על שחזור להגדרות ההתחלתיות בכל הלשונית ועדיין הכפתור לא הופיע. תודה Elmogo - שיחה 01:09, 9 ביולי 2014 (IDT)
אולי למישהו יש עוד רעיונות? Elmogo - שיחה 19:15, 11 ביולי 2014 (IDT)

בית ספר ערב ב-1980[עריכת קוד מקור]

האם היה בארץ בית ספר למשפטים בשעות הערב ב-1980 ?46.117.96.92 19:09, 7 ביולי 2014 (IDT)

באונברסיטת תל אביב היה מסלול ערב למשפטים. Nachum - שיחה 10:32, 8 ביולי 2014 (IDT)

מה לעשות אחרי אזעקה[עריכת קוד מקור]

לאזור רחובות- כמה זמן אחרי אזעקה אפשר חזל"ש? 79.178.3.240 20:40, 7 ביולי 2014 (IDT)

הכי טוב לפנות לאתר פיקוד העורף - כאן. או למוקד שמספרו 104. שיעבור בקלות. ‏Lionster‏ • שיחה 20:54, 7 ביולי 2014 (IDT)
רשמית צריך לשהות במרחב המוגן 10 דקות אחרי האזעקה. בפועל יש כאלה שיוצאים אחרי ששמעו את ה'בום' של ההתפוצצות (זהירות, לפעמים יש מטח ואז יש אפילו 5 פיצוצים, חלק מהם דקה שתיים אחרי הבום הראשון, ולא תמיד יש אזעקה נוספת. ממליצה בחום להמתין לפחות 3-4 דקות) אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:31, 8 ביולי 2014 (IDT)
תודה 👍 Zarnivop - שיחה 00:19, 14 ביולי 2014 (IDT)

חולצה של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

איפה משיגים חולצה של ויקיפדיה? 79.179.37.73 21:52, 7 ביולי 2014 (IDT)

תשובה: לא ניתן להשיג באופן שוטף. חולצות של ויקיפדיה חולקו בעבר במספר הזדמנויות (נדירות ביותר, אני חושב שפעמיים בלבד), על ידי עמותת ויקימדיה ישראל. אותן חולצות חולקו בשני מקרים ספציפיים: במפגש שציין 100,000 ערכים, ובמפגש שחפף לוויקימניה בחיפה בשנת 2011. חולצות ויקיפדיה חולקו לעורכי ויקיפדיה שהגיעו לאותם ארועים, ושנרשמו מראש.
כרגע אין חלוקת חולצות חדשה. במידה שיהיה ארוע חשוב שמצדיק זאת, יתכן שהעמותה תארגן זאת שוב בעתיד. אך על מנת לקבל חולצה בעתיד, במפגשים עתידיים, יהיה צורך להיות ויקיפד מעורב בקהילה ולהגיע לאותו מפגש שבו יחולקו חולצות...
הערה: בדמה לחולצת סיום קורס קצינים, שלא כל אחד יכול לקנות בחנות, אני אישית סבור שגם כאן - חלוקת חולצות ויקיפדיה היא דבר שיש להשאיר כדבר נדיר ומיוחד, היוצר גאוות יחידה ללובשים אותה, ולא נכון "להוזילה". בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:43, 8 ביולי 2014 (IDT)
אפשר לגשת לחנות המדפיסה חולצות ולבקש לזייף את אחד הדגמים שמופיעים כאן. כבכל תמונה בוויקיפדיה מותר לעשות בתמונות כל שימוש, בציון קרדיט ליוצר ולוויקיפדיה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:10, 8 ביולי 2014 (IDT)
תגובה אחרת: החולצות יוצרו בכמות מוגבלת בשנת 2010, לצורך ארוע סיום כתיבת מאה אלף ערכים בוויקי, ויצורן הסתיים. אין ולא יהיו עוד - בדיוק כאלה. מצד אחד אפשר לזייף הכל. מצד שני אינני בטוח שהדבר חוקי (את החולצות יצרה העמותה ולא אתר ויקיפדיה. סמלי העמותה דווקא כן מוגנים בזכויות יוצרים). ואפילו אם ההעתקה הייתה חוקית, החולצות ניתנו בזמן מסוים, לוויקיפדים המתנדבים שלנו, שהרוויחו אותן בזכות. אכן, פתחנו אז חלון הזדמנויות קצר לציבור הרחב שאינו ויקיפדים - לרכוש ב- 76 ש"ח חולצה (יצור 51 ש"ח + 15 ש"ח דמי משלוח). וחלון זה נסגר. כפי שציינתי - החולצות אינן מחולקות, העדפנו באופן מכוון את ייחוד החולצות על פני אופציות אחרות. מאחר ששאלת - אל תזייף אף חולצה. במקום זאת, הירשם לוויקיפדיה, תרום והתנדב בכתיבה ושיפור ערכים באופן קבוע, כך שאם יהיה עוד ארוע חשוב דיו על מנת שהעמותה תיזום שוב ייצור מוגבל של חולצות - תוכל ליהנות מהחולצה. (וגם אם לא יהיה ארוע כזה - עדיין תזכה לתרום לוויקיפדיה ולהשתייך לצוות המובחר כאן). . בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:03, 8 ביולי 2014 (IDT)
לא ממש הבנתי למה זה נקרא לזייף. זה פשוט לקחת סמליל שאינו מוגן ולשכפל אותו אל מדייה אחרת (חולצה)- דבר שעושים בכל חנות שמדפיסה על חולצות. בנוסף בebay מוכרים חולצות רבות עם כיתוב של ויקפדיה, באנגלית. Corvus,(שיחה) 18:12, 8 ביולי 2014 (IDT)
לשואל: אתה גם יכול להקדיש מעט זמן ולהשלים את 40,000 הערכים החסרים לנו כדי להגיע ליובל ה-200, אם תגמור בזמן סביר, אני מאמין שיעשו לכבודך ג'סטה בענין החולצות. ביקורת - שיחה 18:15, 8 ביולי 2014 (IDT)
ניתן לרכוש חולצה של ויקיפדיה בחנות של ויקימדיה. הרווחים של החנות מאפשרים לוויקיפדים להציע פרס לוויקיפדים אחרים. ערן - שיחה 18:28, 8 ביולי 2014 (IDT)
דני- האאאאאאאא. ו-10 ש"ח שילשלת לכיסך. תפסנו אותך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קובץ:1905 - Heinrich Kohl and Carl Watzinger working in the synagogue in Capernaum.jpg[עריכת קוד מקור]

למומחים שלום, התקיים דיון בוויקיפדיה הגרמנית בקשר לתמונה זאת, האם היא משנת 1905 כפי שכתוב במקור ממנו לקחתי את התמונה, או שהיא מאוחרת יותר. את הדיון אתם יכול לראות בוויקיפדיה הגרמנית כאן. קיבלתי הפניה לדיון בדף השיחה של הקובץ בוויקישיתוף. האם יש למישהו רעיון איך אפשר לפתור את התעלומה הזאת? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:05, 7 ביולי 2014 (IDT)

הוספת מלל למסמך PDF סרוק[עריכת קוד מקור]

בידי מסמך PDF. המסמך הוא סריקה של סיכומי קורס, בכתב יד, בעברית, בתחום מטמתי.
אני מעוניין להפוך את המסמך לבר-חיפוש לפחות בצורה מצומצמת.
כמובן שמראש אני מוותר על OCR ודומיו.
מה שכן, אין לי בעיה להוסיף בעצמי מילות מפתח בכל נקודה ואתר.
כיצד ניתן לעשות זאת?
DoronWise - שיחה 12:13, 8 ביולי 2014 (IDT)

אני משתמש בpdfedit. מתניה • שיחה 12:18, 8 ביולי 2014 (IDT)

איך אפשר לתרום לויקיפדיה בצורה של להיות באתר כמו מומחה או בעל הרשאות ממש כמו עובד מן המניין בתור תרומה ובאהבה גדולה ?[עריכת קוד מקור]

שלום רב אפשר לומר שיש לי הרבה זמן פנוי וחשבתי לכתוב ולערוך וכמובן שבדקתי איך בתור משתמש אני יכול לתרום לאוצר של ממש הזה ושמו ויקיפדיה שמאז ממש הבית ספר אני משתמש בו (היום אני שנתיים אחרי צבא) לא הבנתי איך מקבלים את ההרשאות הכי בכירות ואת ההקלות והבנייה באתר בצורה הכי מקצועית שיש בתור הסגל שלכם בקיצור אני רוצה לעבוד ללא מטרות רווח לא בדיוק אבל אפשר לומר ורציתי לדעת איך אפשר להתחיל ככה הבנתי שנרשמים ואז אחרי 4 ימים אתה עולה "שלב" אז ככה זה עם כל השלבים ורמות הגישה לפונקציות האתר המלא? אחרי וותק ? מה התהליך ?

היי, ברוך הבא, קישור לשירותך: ויקיפדיה צעד אחר צעד. ביקורת - שיחה 23:26, 8 ביולי 2014 (IDT)
ועוד אחת קטנה: אתה כותב "לא בדיוק אבל אפשר לומר" אז זהו שלא, בוויקיפדיה תצטרך להרגיל את עצמך, שאם זה לא בדיוק, אז אי אפשר לומר. זו אנציקלופדיה, והאמינות המלאה היא א"ב. ביקורת - שיחה 23:28, 8 ביולי 2014 (IDT)
צידה לדרך: .,,,,..,.,(),.,.,? עוזי ו. - שיחה 00:22, 9 ביולי 2014 (IDT)
👍 חוטפתי קוצר נשימה... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:12, 9 ביולי 2014 (IDT)

הפיזיולוגיה של שלשול[עריכת קוד מקור]

מה הקשר בין זיהום בגוף להוצאת שלשול? (אני מבהיר שאין כאן שום שאלה שקשורה לבקשת עצה רפואית אלא זו שאלה מבחינה פזיולוגית-ביולוגית נטו. לכן אין צורך לחשוש לענות או למרקר את השאלה עם סימוני אזהרה). לדוגמה, כשלתינוק יש דלקת אוזניים אז אחד התסמינים של זה, זה שלשול. אבל אני לא מצליח להבין מה הקשר בין זיהום חיידקי בדם לבין הופעת השלשול. חסר לי כאן את החיבור ביניהם. אולי זה בגלל שהגוף מנסה לסלק את החיידקים דרך השלשול? (ואם כן, איך הם מגיעים מהדם למערכת ההפרשה?) 185.32.179.23 01:32, 9 ביולי 2014 (IDT)

ראשית, (בייחוד בטבע) לעיתים קרובות חיידקים או וירוסים מגיעים לגוף דרך ממערכת העיכול- ממזון מלוכלך או רקוב. לכן, אינסטינקט רווח של הגוף הוא הוצאת כל המזון ממערכת העיכול, בין אם זה על ידי הקאה או על ידי שלשול. כיום, בעידן הפירות המרוססים, ההיגיינה האישית, והתוקף על כל המוצרים, זה קורה פחות (ההידבקות במחלות היא לרוב דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עורי), אולם תגובת הגוף לחיידקים ולוירוסים היא לא על פי ההיגיון. לעיתים קרובות החיידקים גורמים לגוף להגיב בצורה שאינה "הגיונית", במגוון תגובות כמו נזלת מוגברת, אובדן תחושת שיווי משקל, תחושת "קוצר נשימה" כאשר אין מצוקה נשימתית אמיתית, ועוד. במילים אחרות, לא להכל יש הסבר. בלנק - שיחה 16:41, 9 ביולי 2014 (IDT)

חימוש של עזה[עריכת קוד מקור]

  1. האם כל הטילים שהם משגרים מגיעים ממנהרות?
  2. האם קיימת דרך טכנולוגית לאתר את המנהרות עם מכשיר שעומד על הקרקע?
  3. מי ממן את כל הטילים האלא? הם בוודאי עולים לא מעט כסף.
  4. טילי גראד הם תוצרת רוסיה. איך הם מגיעים מרוסיה לעזה? 79.179.37.73 11:10, 9 ביולי 2014 (IDT)
  1. זה הניחוש הסביר: אני מניח שהטילים הללו לא הועברו לעזה דרך היה ולא במעבר רפיח.
  2. למיטב ידיעתי: חלקית, כן. יש לנו ערך על זה?
  3. החמאס? איראן? יש מקור מוצלח יותר מסתם השערות?
  4. לפי הערך גראד, הגראד היא מערכת הרקטות הארטילרית הנפוצה ביותר בעולם, ונמצאת בשימושן של יותר מ-50 מדינות. היא יוצרה בשנים האחרונות ברוסיה, רומניה, צפון קוריאה, מצרים, סין וצ'כיה.
Tzafrir - שיחה 16:29, 9 ביולי 2014 (IDT)
  1. ייתכן מאוד שחלקם דווקא כן הוברחו דרך הים (כפי שהעריך מישהו מפיקוד העורף היום בחדשות), וחלקם דרך מעבר רפיח, בזמן שהוא עוד היה פתוח, אבל הכי חשוב- חלק גדול מהטילים מיוצרים ברצועה עצמה, על ידי החמאס.
  2. האמת שזה דווקא קשה מאוד למצוא אותן, ראה כאן.
בלנק - שיחה 16:49, 9 ביולי 2014 (IDT)

מה יותר חשוב- מקום לימודים או ציון?[עריכת קוד מקור]

במקצועות ההנדסה: מה יותר עוזר לקבל משרה טובה, מקום לימודים או ציונים? 79.179.37.73 13:02, 9 ביולי 2014 (IDT)

תלוי במקום הלימודים ובציון. . . אני מניח שברוב המקומות ציון 85 בטכניון שווה יותר מציון 95 באיזה מכללה אלמונית, שתורו שווה יותר מציון 70 באוניברסיטת תל אביב, למשל. בלנק - שיחה 16:52, 9 ביולי 2014 (IDT)

תושבי חולון ובת ים מכונים חובתים. כיצד זה נהגה?[עריכת קוד מקור]

HUBATIM?

חוּבָּ"תִּים. ציון הלוי • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 13:54, 9 ביולי 2014 (IDT)

כתובת IP[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר כתובת כזו 2002:C075:16E3:0:0:0:C075:16E3 ? ראיתי גם אתמול כתובת דומה. ציון הלוי • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 14:00, 9 ביולי 2014 (IDT)

IPv6 ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:15, 9 ביולי 2014 (IDT)

Tribunal Civil de la Seine[עריכת קוד מקור]

מה זה? Liad Malone - שיחה 14:19, 9 ביולי 2014 (IDT)

כנראה בית משפט בפריז [7] ציון הלוי • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 14:32, 9 ביולי 2014 (IDT)

גולגולת של פרה[עריכת קוד מקור]

איפה משיגים גולגולת שלמה (לא שבורה) של פרה- רק עצם עצמה, בלי כל הבשר. מחפש קישוט מקורי לחדר. שוחטים פרות די הרבה בארץ, מה עושים עם כל השלד- פשוט קוברים? 79.179.37.73 18:05, 9 ביולי 2014 (IDT)

אני לא יודע מה עושים עם העצמות של בעלי החיים, אבל אני ממליץ שלא לקשט את החדר עם שלדים אמיתיים. שלד כזה יכול להיות מקור לזיהום. העצמות אינן אטומות ויש בהן דם רב. אני מציע שתקנה רפליקה מפלסטיק. גילגמש • שיחה 19:23, 9 ביולי 2014 (IDT)
אתה צודק. זה יותר היגייני ויחסוך את הצורך לשים לק וכדו' שלא ירקב. אבל איפה האפשר להשיג כזה? שאיראה כמו אמתי מקרוב יחסית. 79.179.37.73 19:31, 9 ביולי 2014 (IDT)
נסה בחנויות שמוכרות רפליקות מדויקות לבתי ספר לרפואה או וטרינריה. אולי יש להם דגם עשוי פלסטיק שיתאים לך. אני חושב שאפשר למצוא באי ביי. גילגמש • שיחה 20:16, 9 ביולי 2014 (IDT)
יש הרבה חנויות אינטרנט של רפליקות (משיניים בדולרים בודדים עד לשלדים שלמים של טי רקס בעשרות אלפי דולרים), כתוב skeleton replica בגוגל. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 23:01, 9 ביולי 2014 (IDT)
אני חושב ששחזור מדויק של גולגולת יכול לעלות יותר מכמה דולרים. לדעתי בסביבות 50-100 דולר. גילגמש • שיחה 23:18, 9 ביולי 2014 (IDT)
בעבר היו משמרים שלדים ע"י ציפוי בשלוש שכבות לכה. אין סיבה שזה לא יעבוד גם כיום. Zarnivop - שיחה 16:22, 10 ביולי 2014 (IDT)
מבחינת להשיג - הרבה פעמים פשוט מוצאים בשדות או באזורים פתוחים בגליל ובגולן חלקי שלד של בקר, כולל גולגלות שלמות. בשביל לנקות, הכי פשוט לגרד את שאריות הבשר והעור ואז לבשל את העצם במים רותחים. רוב השומן אמור לצאת וגם שאר הדברים. אח"כ אפשר להלבין אותה, יש המון מידע באינטרנט על זה באתרים של animal preparation, וכמעט הכל ניתן לביצוע בכלים ביתיים. Reuveny - שיחה 18:19, 10 ביולי 2014 (IDT)
אני לא חושב שכדאי לאדם להתחיל לשוטט בגליל רק בשביל גולגולת. הסיכויים למצוא כזו, ועוד שלמה, די קטנים. אני זוכר שראיתי עצמות פה ושם אבל לא גולגולות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:39, 11 ביולי 2014 (IDT)
אני מצאתי. הכדאיות היא כמובן שיקול אישי. Reuveny - שיחה 15:49, 12 ביולי 2014 (IDT)
ומה לגבי חיידקים? אין ספק הרי שבמצע העשיר שיש במח העצם יש המון חיידקים מגע עם ארטיפקט כזה עשוי להיות מסוכן. גילגמש • שיחה 15:52, 12 ביולי 2014 (IDT)
אני לא מומחה להכנת שלדים אבל אם עושים את זה טוב לא אמורה להיות בעיה. יש הרבה מידע על זה ברשת. לא הייתי נוגע בה לפני כל ארוחה בלי לשטוף ידיים, כמובן. Reuveny - שיחה 15:58, 12 ביולי 2014 (IDT)

על פי הקוראן: מלחמה בכופרים מוסלמים קודמת למלחמה בכופרים אחרים?[עריכת קוד מקור]

ארגון דאעש פרסם הצהרה לפיה סדרי העדיפות שלו הם קודם השיעים ('מוסלמים כופרים') ומוסלמים שונים, ורק לאחר מכן ישראל, כשהוא מבסס זאת על פסוק בקוראן. איזה פסוק באיזו סורה זה? האם ישנם ביטויים היסטוריים לכלל הזה, האם זה בן השאר הגורם למאבקים פנימיים מרים בציבור הערבי, שהובילה לכמות גדולה של הערבים הנרצחים בידי ערבים באירועים כדוגמת המרד הערבי הגדול והאינתיפאדה הראשונה? נת- ה- - שיחה 18:24, 9 ביולי 2014 (IDT)

בנק מטרות[עריכת קוד מקור]

לצה"ל יש בנק מטרות שהוא מפגיז. השאלה היא למה הוא לא מפגיז אותם מיידית ברגע הימצאותם, כך שבנק המטרות יהיה ריק? אם ידוע על מצבור טילים, אז למה לחכות למבצע הבא ולא להשמיד מייד? 79.179.37.73 19:20, 9 ביולי 2014 (IDT)

רעיון מס.1: מחכים שבעל הבית יבוא לביקור, ואז לקחת אותו עם המטרה, למשל. ביקורת - שיחה 19:25, 9 ביולי 2014 (IDT)
זה לא העניין. . . העניין הוא שצה"ל הולך (במידה מסויימת) לפי מדיניות "שקט יענה בשקט", ואינו מעוניין בהסלמת המצב אם ניתן להימנע מזה. אם על כל משגר שהיה נבנה היינו מפציצים בעזה היינו נמצאים במלחמה תמידית איתם. חלק מהמטרות גם נמצאות באזורים מאוכלסים, והפצצה עלולה לגבות אבדות בנפש של חפים מפשע. בלנק - שיחה 20:51, 9 ביולי 2014 (IDT)
רעיון מס.2: מחכים שבעל הבית יצא לטיול, ואז לקחת את המטרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה אם יש לך חשק שבעל הבית, יהפוך לבעל בית אחר יום אחר כך וחוזר חלילה. או שבעל הבית הוא פעיל שלום. ביקורת - שיחה 08:56, 10 ביולי 2014 (IDT)
נניח שב"בנק" של צה"ל יש 1000 מטרות סטטיות, צה"ל יכול לגמור את המטרות ביום אחד, אולי אפילו בחצי יום (אני מניח שמטוסי צה"ל, מסוקיו, מל"טיו, ספינותיו וטילי השיוט שלו יכולים להשמיד אלפי מטרות ביום), ולחזור לווידוא השמדה ביום השני. ביום מספר שלוש כשחמאס עדיין יורה מה יעשה צה"ל? מצבורי טילים יודעים אני משער שמושמדים (במסגרת המבצע לפחות) כבר בשעה הראשונה. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:24, 10 ביולי 2014 (IDT)
הטעות כאן היא בהנחת היסוד. לצהל אין שום מטרות. הוא נשלח על ידי הממשלה שהיא הקובעת את המטרות. ובספק רב אם לממשלת ישראל יש מטרות מעשיות שלהשגתן פתחה במבצע הנוכחי.מצד שני, הרעיון לקצר את המבצע ליום אחד בלבד הוא בהחלט רעיון חיובי.--וידנפלד - שיחה 21:52, 11 ביולי 2014 (IDT)
אתה מתבלבל בין ה"מטרות של המבצע" ל"בנק המטרות"- מונח צה"לי המתייחס ליעדים להפצצה פוטנציאלית. גם מצבורי טילים ידועים אינם תמיד מושמדים עם תחילת המבצע, כי ייתכן שהם נמצאים במקומות עם ריכוזי אוכלוסיה צפופים, או מקומות רגישים (בתי ספר, מסגדים, וכו'), וצה"ל מנסה "להלך בין הטיפות" בשלבים הראשונים של המבצע. בלנק - שיחה 22:13, 11 ביולי 2014 (IDT)

עיר של קיץ[עריכת קוד מקור]

בשיר של ברי סחרוף "עיר של קיץ" יש קטע של מוזיקה מזרחית עם מילים שנשמעות ערבית. מישהו יכול לתגרם? 79.179.37.73 20:47, 9 ביולי 2014 (IDT)

שמעתי את השיר (אך, איזה שיר), ולא שמעתי מילים. באיזה דקה? בלנק - שיחה 20:58, 9 ביולי 2014 (IDT)
בסיבות 4:10-4:15 מתחיל קטע במזרחית ויש שם זמר נוסף (לא נשמע כמו ברי) ששר באיזו שפה מזרחית (אולי פרסית?) קטע קצר. 79.179.37.73 21:06, 9 ביולי 2014 (IDT)

האם יש עוד מקרים בהיסטוריה של ניסיון להשמיד מדינה?[עריכת קוד מקור]

זאת לא שאלה רטורית.--85.64.116.162 23:38, 9 ביולי 2014 (IDT)

כשאת/ה אומר/ת עוד, בלי להסביר איפה ראית נסיון כזה (פצצת אטום במונקו, ולא שמענו?), אתה הופך את השאלה לרטורית. ביקורת - שיחה 23:46, 9 ביולי 2014 (IDT)
לא חייבים להגיב אם אין מה להגיד. לא אגרר לענות לפרובוקציה בגרוש. אמתין לתשובה עניינית.--85.64.116.162 00:50, 10 ביולי 2014 (IDT)
חלק משמעותי מההיסטוריה היא ניסיון להחריב ולהקים מדינות, על השמדת מדינות אנחנו מהללים את יהושע ואלכסנדר מוקדון השמיד לא סתם מדינה אלא אימפריה של ממש. הרומאים השמידו אינספור מדינות וכן הלאה. ובנימה פחות אלימה: החזון של האיחוד האירופי הוא למעשה מדינה אחת (יש כבר מטבע, חוקה, פרלמנט..) כלומר השמדת כל המדינות הקיימות כיום במערב ומרכז אירופה. יורם שורק - שיחה 09:11, 10 ביולי 2014 (IDT)
כן, ולא רק אלכסנדר והרומאים. לפניהם גם האשורים, הבבלים והפרסים... אתה צודק. אשנה את הניסוח של השאלה שלי. האם יש עוד מקרים בהיסטוריה, של קבוצה שנלחמת מלחמת חורמה נגד מדינה שחזקה ממנה עשרות מונים, ותוקפת אותה בעקביות, בידיעה ברורה שהיא תפסיד? האם יש עוד מקרים בהיסטוריה של ירי חסר מטרות וחסר תכלית, ירי לשם ירי? אני מנסה להשוות את מה שקורה למקרים אחרים בהיסטוריה, אבל לא זכור לי שבעוד מקום היה אבסורד כזה. כל הזמן נשמעת אצלנו הטענה "איזה עוד מדינה הייתה משלימה עם ירי על אזרחיה?"- אבל אם חושבים על זה, זה נראה לי שאלה לא רלוונטית, כי זה פשוט מעולם לא קרה לאף אחד, שלא בזמן מלחמה. תקנו אותי אם אני טועה.--85.64.116.162 10:22, 10 ביולי 2014 (IDT)
קבוצה שנלחמת מלחמת חורמה נגד מדינה שחזקה ממנה עשרות מונים ארע לא מעט בהיסטוריה. "ירי לשם ירי"? לא מתרחש אף פעם, מי שיורה מתכוון שקליע יצא מהקנה ויגיע למקום כלשהו סבבים קודמים הניבו הישגים למי שירה (לפעמים לנו ולפעמים לצד השני). קשה לשאוב תובנות ע"י בידוד של משתנה אחד ממצב מורכב וניסיון למצוא לו אנלוגיות. אין הרבה מקרים דומים למצבה של רצועת עזה - ישות חצי-מדינית הנמצאת בדרגות משתנות של מצור מצד שתי מדינות ולכן גם אם נמצא מדינה ש"משלימה עם ירי" וכו' לא נלמד הרבה. הנה למשל לבנון השלימה לא פעם עם ירי על אזרחיה מצד ישראל בעימותים שונים, האם החכמנו מהאנלוגיה הזו? אפגניסטן ופקיסטן הבליגו על הרג אזרחים בתקיפות אמריקניות וגם זה לא מלמד אותי הרבה. יורם שורק - שיחה 10:46, 10 ביולי 2014 (IDT)
מה אני אגיד לך? צודק. ניתוח מדויק.--85.64.116.162 12:58, 10 ביולי 2014 (IDT)
לגבי החמאס כעת, המטרה הריאלית שלו לטווח הקרוב אינה השמדת ישראל, הוא מודע היטב לפערי הכוחות. המטרה העיקרית שלו בסבב הנוכחי היא כנראה שיפור מצבו הפוליטי-מדיני (כבוד ברחוב הערבי כי הוא מעז לירות על ישראל, יציאה מהבידוד) ובעיקר הכספי, בזכות הסכם הפסקת אש שיאפשר לו הכנסת משאבים לרצועה - לדוגמה, בחודשים האחרונים רבבות עובדי חמאס ברצועה לא קיבלו שכר, כמחצית מהתושבים מובטלים וכשני שליש עניים. למרות זאת רבים בחמאס לא רצו הסלמה, כי הם יודעים היטב כמה נזק צה"ל יכול לגרום שם. הבידוד הקשה שלו הוביל גם להסכם שת"פ עם הפת"ח, שנחשב הרבה יותר מתון וכמובן הכיר בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוק בינלאומי[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שלפי החוק הבינלאומי זה לא חוקי להשמיד בתים של פעילי טרור? בבקשה תענו רק תשובה אקדמית, לא דעה אישית. 79.180.28.94 13:09, 10 ביולי 2014 (IDT)

באופן כללי, כל הפעילות הישראלית נגד טרור מלווה בייעוץ משפטי שמתמחה גם במשפט בינ"ל, ולכן הפעילות היא בהתאם לחוק הבינ"ל. שים לב שטרור (רצח מכוון של אזרחים) הוא פשע נגד האנושות והפשע הבינ"ל החמור ביותר שקיים, לכן הטיפול המשפטי בו הוא קשוח ביותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
המבצע הצבאי נגד עזה הוחלט על ידי ממשלת ישראל ועל כן דינו כדין מלחמה. לפי החוק הבינלאומי ואמנות שישראל חתומה עליהן, פגיעה מלחמתית מכוונת במטרות אזרחיות, אסורה ונחשבת לפשע מלחמה. בית מגורים (בשונה ממבנה של מפקדה צבאית, מגורי חיילים, מפעל נשק וכו') נחשב למטרה אזרחית ללא קשר לזהות המתגורר באותו בית. מכאן שכל פגיעה מלחמתית מכוונת בבית מגורים (קל וחומר במתגוררים בו) הוא פשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי. לפרשנות משפטנים מטעם (צהל או חמס) יש להתייחס בהתאם.--וידנפלד - שיחה 20:01, 11 ביולי 2014 (IDT)
איזו פעולה כן אפשרית על פי החוק הבינלאומי במצב שבו לא ניתן לנהל מו"מ ולא ניתן להביא את הפוגע לדין? גילגמש • שיחה 20:28, 11 ביולי 2014 (IDT)
החוק הבינלאומי מאפשר מצב של מלחמה, בתנאי שלא מבוצעים בה פשעי מלחמה, מאפשר הטלת סנקציות על מדינה שמאפשרת פעולות טרור משטחה ומאפשר, על אחת כמה וכמה, שיחות והסכמי שלום בין מדינות או ישויות אחרות. בעניין הספציפי שלנו כאן, ירי רקטות על אזרחים ישראלים ופיצוץ בתי מגורים בעזה הם פשעי מלחמה לפי החוק הבינלאומי. אותו חוק מאפשר בהחלט מו"מ בין ישראל וחמס ובוודאי מאפשר הגעה להסכמים ואפילו לשלום.--וידנפלד - שיחה 21:41, 11 ביולי 2014 (IDT)
ואם אחד הצדדים לא מעוניין להכנס למו"מ? מה מאפשר החוק בינלאומי במקרים כאלה? כיצד מציע החוק הבינלאומי לטפל באיום שמציב ארגון טרור? זה הרי לא מוגבל לישראל, זה קורה במקומות רבים - באפריקה, באירופה, במדינות ערב וכו'. גילגמש • שיחה 21:44, 11 ביולי 2014 (IDT)
יש להבדיל בין שני נושאים. השמדת בתים של פעילי טרור, בזמן שפעילי הטרור לא נמצאים שם, כאמצעי ענישה והרתעה, אסורה באופן מוחלט על פי החוק הבינלאומי, שכן מדובר במטרה אזרחית מובהקת. העניין מורכב יותר כאשר מדובר במטרה צבאית שמובלעת בתוך מטרה אזרחית (למשל, השמדת בתים של פעילי טרור בזמן שגם הפעיל וגם המשפחה נמצאת שם, או השמדת בית ספר שמשמש גם כן לשיגור טילים). בהקשר זה מודגש בחוק הבינ"ל עיקרון המידתיות- צריך להיות יחס מידתי בין כמות המעורבים שנפגעים בתקיפה לבין כמות הבלתי-מעורבים. אני מניח שזה גם קשור לא רק לכמות אלא גם לאיכות, לסכנה שהם מהווים כרגע, ולעוד מגוון גורמים. בכל מקרה, לגבי השמדת בתיהם של מחבלים בזמן שהם לא בבית (כפי שנעשה לאחרונה) החוק מאוד ברור. בלנק - שיחה 22:19, 11 ביולי 2014 (IDT)
חוקי המלחמה מאפשרים ירי על מבנה מגורים, אם משמש צד לוחם, למשל מבנה בו שוהים לוחמים או מאכסנים חומרי לחימה או משמש לצרכים לוגיסטיים וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 22:23, 11 ביולי 2014 (IDT)
ליש, זה לא מדויק, הדבר תלוי, כאמור, בכמות החפים מפשע שיפגעו מתקיפה כזאת. הימצאותו של לוחם או חומרי לחימה אינם מתירים באופן אוטומטי כל תקיפה וכל פגיעה באזרחים. בלנק - שיחה 22:32, 11 ביולי 2014 (IDT)
אני מניח שהטענה הישראלית היא שבתי אנשי החמאס ברצועת עזה משמשים כמוקדי פעילות של החמאס, ולכן מהווים מטרה צבאית לגיטימית. כמובן שכמו בכל תקיפה של מטרה צבאית נדרש מהצד התוקף לעשות ככל האפשר להמנע מפגיעה באזרחים ולא לפגוע בהם באופן לא מידתי. התשובה הנחרצת של וידנפלד - שגויה. Ben tetuan - שיחה 23:01, 11 ביולי 2014 (IDT)
למיטב ידיעתי, הטענה העיקרית של המדינה בתיקים כאלה היא שמדובר באמצעי הרתעתי כדי למנוע מקרים נוספים. (ראו למשל כאן, אם כי כאן מדובר בגדה ולא בעזה) טענה כזאת כאמור אינה מתיישבת עם החוק הבינ"ל. (לא ניכנס כאן ל"הטענה הזו נכונה/לא נכונה). בלנק - שיחה 03:07, 12 ביולי 2014 (IDT)
דובר כאן על הסיטואציה הנוכחית ברצועת עזה. הרס בתים בגדה המערבית כאמצעי ענישתי\הרתעתי זה סיפור אחר לחלוטין מבחינה משפטית. גם זה כמובן לדעת רבים וטובים מתיישב עם החוק הבינלאומי, אחרת בג"צ היה פוסל את הפרקטיקה. על פי פסיקות בג"צ הדבר אינו נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי שכן זה נעשה מתוקף תקנות שעת חירום, שהן חלק מהמשפט המקומי בגדה המערבית. ראו למשל תיאור וביקורת של עמדת בג"צ באתר בצלם. Ben tetuan - שיחה 03:37, 12 ביולי 2014 (IDT)
אני לא חושב שהמצב כל כך שונה ברצועת עזה ובגדה, אם מדובר על הרס בתים כאשר המחבלים לא בבית. בשני המקרים מדובר באמצעי ענישתי/הרתעתי. וכאמור, זה כן נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי, כפי שבג"ץ עצמו קבע בקישור שהבאת. הם רק טענו שהמשפט המקומי גובר על המשפט הבינלאומי בהקשר זה. 03:47, 12 ביולי 2014 (IDT)
בעזה לא מדובר באמצעי ענישתי\הרתעתי. צה"ל לא מוציא צווים להרס הבתים מתוקף תקנה 119. מדובר בפעולה מלחמתית נגד מה שצה"ל טוען שהיא מטרה צבאית לגיטימית. בגדה מדובר על הרס בתים כאמצעי ענישתי\הרתעתי. הטענה של בג"צ היא לא שזה נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי אך המשפט המקומי גובר. הטענה של בג"צ היא שאין סתירה, והחוק הבינלאומי מעניק סמכות לכוח הכובש לפעול על פי המשפט המקומי במקרה כזה. ראה פסיקת בג"צ הראשונה שהכשירה את הפרקטיקה, סעיף 4. Ben tetuan - שיחה 04:03, 12 ביולי 2014 (IDT)
על מה אתה מתבסס בחלק הראשון של תגובתך? נפתלי בנט אמר בראיון לא מזמן "דאגנו לכך שלאף מג"ד או מח"ט של חמאס לא יהיה בית לחזור אליו". נראה לי שמתשובה זו נובע בבירור שכן מדובר באמצעי ענישתי/הרתעתי. ראה למשל גם כאן: "לגבות מחיר אישי וכבד מאנשי הארגון ולגרום ללחץ על המשפחות שלהם. בישראל רוצים שהם יראו מה קרה לבתים שלהם אחרי שיצאו מהבונקרים בהם הם מסתתרים." לגבי החלק השני של תגובתך- נראה לי שהמשך הויכוח מיותר. המידע הרלונטי נמצא בידי השואל עכשיו, הוא יכול לשפוט בעצמו. בלנק - שיחה 12:17, 12 ביולי 2014 (IDT)
בנט יכול להגיד כל מיני דברים, אלה לא טיעונים משפטיים. להרס בתים כאמצעי ענישתי\הרתעתי יש פרוצדורה מסוימת, שבינה לבין מה שמתרחש בעזה אין קשר: ראשית המפקד הצבאי הרלוונטי צריך להוציא צו, שנית לבני המשפחה שמורה הזכות לעתור לבג"צ. מה שקורה בעזה זה הרס בתים כחלק מלוחמה צבאית, שזה כאמור, סיפור אחר לגמרי. Ben tetuan - שיחה 14:15, 12 ביולי 2014 (IDT)
בן, אתה עונה יפה מאוד סביב העניין, אבל לעצם העניין העובדה היא שיש הרבה אנשים, גם תומכים מובהקים במבצע, שטוענים שמדובר באמצעי הרתעתי, ואיש מלבדך אינו טוען אחרת. אתה אומר "כחלק מלוחמה צבאית זה סיפור אחר לגמרי", אבל "כחלק מלוחמה צבאית" אינו סותר בשום צורה את היות ההרס אמצעי הרתעתי. בלנק - שיחה 14:23, 12 ביולי 2014 (IDT)
תבדיל בין מה שנאמר בתקשורת לבין הבסיס המשפטי לפעולה. אם ישראל תידרש להסביר את הפעולה מבחינה משפטית, היא תנמק זאת בכך שמדובר במטרה צבאית לגיטימית ולא בכך שהייתה פה פעולה ענישתית. שבתי אנשי החמאס משמשים כמפקדות, מחסנים ומוקדים לפעילות צבאית\מיליטנטית ולכן לגיטימי לתקוף אותם. זה לא סותר את זה שלתקיפת המטרות הצבאיות הנ"ל יכולה להיות גם מעלה הרתעתית, כפי שבנט ואחרים הצהירו בתקשורת Ben tetuan - שיחה 14:37, 12 ביולי 2014 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

על סמך מה אתה כותב את זה? מי טען שבתיהם הפרטיים של אנשי חמאס משמשים כמחסנים או מפקדות?. בלנק - שיחה 14:41, 12 ביולי 2014 (IDT)

צה"ל. בהודעות של דובר צה"ל שהזכירו את הרס בתי אנשי החמאס, צה"ל השתמש בניסוח שנהרסו "בתי בכירים שמהווים מפקדות פיקוד ושליטה". בצלם אף התלוננו שהניסוח הנ"ל הופיע רק בהודעות מאוחרות יותר של דובר צה"ל ולא בהודעות הראשונות [8], אבל זה לא משנה מבחינה מהותית. Ben tetuan - שיחה 14:59, 12 ביולי 2014 (IDT)
אוקיי, אתה צודק. בלנק - שיחה 15:03, 12 ביולי 2014 (IDT)
הדבר הזה שקוראים לו "חוק בינלאומי" נשמע מאד מעניין. בוא נדמיין מקרה היפוטתי: נניח שמדינה י' ומדינה ע' חולקות גבול משותף. מדינה ע' הטמינה באדמה אלפי משגרי טילים. מדי רבע שעה היא יורה טיל לכיוון האזורים המיושבים במדינה י'; בכל פעם ממשגר אחר. אין אפשרות לאתר את המשגרים מראש. לפי החוק הבינלאומי, איך אמורה מדינה י' להביע את חוסר שביעות רצונה מהמצב הזה? עוזי ו. - שיחה 23:38, 12 ביולי 2014 (IDT)
במקרה שלנו, קודם כל החמאס הוא ארגון טרור שהשתלט על רצועת עזה בהפיכה צבאית (עובדה שכל העולם השפוי מקבל), ולכן השלטון שלו שם, החזקת האמל"ח והירי אינם חוקיים. שנית הוא מבצע ירי על אזרחים מתוך אזרחים, שזה פשע בינ"ל כפול וחמור ביותר. שלישית, בתי המחבלים משמשים גם כמחסני אמל"ח וכמפקדות, ולכן הם מטרה צבאית לגיטימית. לפני פגיעה בבית שעשויים להיות בו אזרחים (למרות שהם יודעים שהם נמצאים בתוך מטרה), צה"ל מקפיד להזהיר את השוהים שם שהוא עומד לתקוף, ובכך גם מזהיר את המחבלים (!) - כלומר נעשה הכל כדי לא לפגוע באזרחים. אם יש תקיפה של מטרה צבאית ונעשה ניסיון סביר להזהיר אזרחים, הפעולה חוקית מבחינה בינ"ל. כמובן שלא כל האזרחים שם מצייתים להוראות צה"ל, בנוסף החמאס מנסה לכפות על האזרחים להישאר, ובנוסף מדובר באחד המקומות הכי צפופים בעולם, לכן תמיד יש גם נפגעים אזרחים. אבל מבחינה מוסרית ומשפטית, מי שאחראי לפגיעה בהם הוא החמאס, משום שישראל רשאית להגיב לירי רקטות על אזרחיה, ולא ניתן לוודא ב-100 אחוז שהאזור המותקף יהיה נקי מאזרחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עוזי, כפי שאמרתי קודם, תקיפה של מטרה צבאית (כמו משגר טילים) עשויה להיות חוקית אפילו אם יפגעו במסגרתה אזרחים. הדבר תלוי בעיקרון המידתיות- עיקרון משפטי אפור במקצת- שעיקרו: יחס מידתי בין ההישג הצבאי לפגיעה באזרחים. לאלמוני, אך אחד לא טען, לא בדיון זה ולא בשום מקום אחר, שחמאס פועל על פי החוק הבין לאומי. דבריך האחרונים אינם נכונים מבחינה משפטית- ההזהרה אינה פוטרת באופן אוטומטי את התוקף מאחריות למעשיו. מבחינה משפטית האחראי לפגיעה בהפצצה שישראל יזמה הוא ישראל ולא רק החמאס. לכל היותר, במקרים מסויימים ניתן לטעון לאחריות משותפת. לגבי הבחינה המוסרית- קטונתי, וזה גם לא הפורום המתאים. בלנק - שיחה 16:11, 13 ביולי 2014 (IDT)
עוזי, מה לך כי תלין. החוק הבינלאומי לא באמת מאפשר לאחד הצדדים לפתור סכסוך בינלאומי אלים באופן סביר בכוחות עצמו. מערכות של חוק ומשפט אמורות למנוע מהכפופים להם לפתור בעיות בעזרת שימוש באלימות. אם השכן שלי יורה עלי טילים, אני אמור לפנות למשטרה שתטפל בו. לשם כך יש חוק. כשמדובר בחוק בינלאומי, אין באמת למי לפנות, ולכן הוא חסר תוקף שאיננו הצהרתי. מה שהחוק הבינלאומי מאפשר זה להכניס סדר בהתערבות הבינלאומית של המעצמות בעינייניהן של מדינות חלשות, כמו לוב או עיראק, לספק תעסוקה למשפטנים, ולגרום לכמה מדיניות מערביות תחושה של עליונות מוסרית. ברגע שזה מגיע למדינה שמעוניינת לפתור את בעיותיה בעצמה, אין לו ערך. זו הסיבה שהמעצמות לא מתייחסות ברצינות לחוק הבינלאומי. אם מדינה תתקוף, באופן המהווה איום, מדינה כמו ארה"ב, רוסיה, סין או אפילו גרמניה, החוק הבינלאומי יקבל יחס רטורי לחלוטין, והתותחים יבצעו את כל הדרוש לשם הסרת האיום. וד"ש לדרזדן. (כמובן שמדובר כאן בעמדה אישית, שיפוטית ולא מפרגנת לחוק הבינלאומי. אין לראות באמור משום יעוץ משפטי, או ניתוח מפשטי בעל ערך). משה פרידמן - שיחה 10:50, 15 ביולי 2014 (IDT)

נפילת רקטות דווקא על שטחים פתוחים[עריכת קוד מקור]

היי, מאז תחילת מבצע צוק איתן רוב הרקטות שנורו לעבר ישראל נפלו בשטחים פתוחים. למה? נדמה לי (תתקנו אותי אם לא) שרוב המדינה זה לא שטחים פתוחים, כך שלא מסתבר שכ"כ הרבה רקטות ייפלו דווקא בשטחים פתוחים? האם הם בכוונה לא מפילים את הרקטות על מקומות מאוכלסים? או שאולי הם שולחים אותם למקומות שרובם לא מאוכלסים (נגיד, משום מה רוב הרקטות נשלחות לחופים, ואז מחטיאות ופוגעות בים, כי הים גדול יותר מהחוף וקל להחטיא ולפגוע בו במקום בחוף)? או אולי קיימת איזושהי סיבה אחרת?

עוד משהו: נדמה לי שרוב הרקטות נשלחות לאזור החופים. האם זו סתם תחושה לא נכונה שקיבלתי, או שזה באמת נכון? אם כן - למה הם שולחים את הרקטות דווקא לחופים?
תודה מראש :) 46.19.85.216 14:53, 10 ביולי 2014 (IDT)
הסיבה היא שכיפת ברזל מיירטת רק רקטות שנורות לעבר שטחים מאוכלסים ומניחה לרקטות שנורות לעבר שטחים פתוחים. דבר זה יוצר תחושה שמרבית הרקטות הן לאיזורים פתוחים. בנוגע לחופים - הרקטות מכוונות לעבר שטחים מאוכלסים. מרבית תושבי ישראל גרים באיזור רצועת החוף ולכן רקטות וטילים רבים מופנים לכיוון הזה, אולם גם רקטות רבות מופנות לכיוון יישובים שאינם על קו החוף. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ב בתמוז ה'תשע"ד 14:56, 10 ביולי 2014 (IDT)
תלוי באזורים. ברור שבדרום עד גוש דן יש רק אחוזים בודדים בנויים. ציון הלוי • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:02, 10 ביולי 2014 (IDT)
לא מדויק. אשקלון ואשדוד הן שתיים מהערים הגדולות במדינה, ויש שם עוד לא מעט שטחים בנויים. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:08, 10 ביולי 2014 (IDT)
אני דיברתי על השטח הכולל, לא בתוך הערים. בין אשדוד לאשקלון יש שטח ריק כפעמיים אשקלון, ובין אשקלון לבת ים, כשלש פעמיים אשקלון. בין עזה לבית שמש יש רק ישובים מלבד שדרות קריית גת וקריית מלאכי, השאר שטחים עצומים רקים. ציון הלוי • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:12, 10 ביולי 2014 (IDT)
תודה על התשובות, אבל זה עדיין די מוזר - לפי המידע שב"חדשות" בדף הבית של ויקיפדיה יוצא ש-80% מהרקטות נפלו בשטחים פתוחים! ואילו לפי מה שנכתב קודם יוצא שחלק מהרקטות אמורות ליפול בשטחים פתוחים וחלק במקומות מאוכלסים, ולא יחס של 4:1 ! יש סיבה נוספת שיכולה להסביר זאת יותר? 46.19.85.216 18:39, 10 ביולי 2014 (IDT)
כפי שכבר כתבתי, כיפת ברזל מיירטת רק רקטות שנורות לכיוון איזורים מאוכלסים. הסיבה שרק שמונים אחוז הם בשטחים פתוחים היא שכיפת ברזל לא מושלמת. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ג בתמוז ה'תשע"ד 20:07, 10 ביולי 2014 (IDT)
איתן כותב נכון, אבל למעשה, יותר מ85% מהשטחים בישראל הם שטחים פתוחים (ראו כאן למשל). אפילו בתל אביב הסופר-צפופה יש 40% שטחים פתוחים, ובאיזור הנגב יש הרבה יותר. הסיבה שלמרות כיפת ברזל ולמרות האחוז הזה, עדיין 20% נוחתים בשטח בנוי, היא שהחמאסניקים יודעים קצת לכוון. בלנק - שיחה 22:24, 11 ביולי 2014 (IDT)
ירי רקטות הוא לא ירי אקראי, לאחוז השטחים הפתוחים לא אמור להיות כל השפעה. בכלל, אני לא מבין איך רקטות תקניות יכולות להיות שימושיות בלחימה אמיתית אם הדיוק שלהן הוא כל כך נמוך. משה פרידמן - שיחה 10:55, 15 ביולי 2014 (IDT)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:הכה_את_המומחה/ארכיון_231&oldid=35306035"