ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון32

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מה מייחד את הוויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום. שאלה מסוג קצת שונה. אני צריך להכין הרצאה באנגלית לכנס ויקימניה 2007 בטאיפה. נושא ההרצאה יהיה ויקיפדיה העברית, או יותר נכון מה שמייחד אותה וניתן ללמוד ממנה. אשמח לקבל כל נתון סטטיסטי מעניין - על מספר הוויקיפדים ביחס לדוברי השפה, על "עומק" האנציקלופדיה, כל מיני תקדימים, מיזמים ונתונים ייחודיים אחרים שבהם ניתן להרביץ תורה בעמי הים. ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 10 ביולי 2007 (IDT)

אני מוכן להתערב שביחס ההצבעות למספר הויקיפדים אנחנו המובילים :). וברצינות - אין את מה שאתה מחפש בסטטיסטיקות הרשמיות של ויקיפדיה? רן כהןשיחה 21:57, 10 ביולי 2007 (IDT)
הנה דברים בולטים (לא בהכרח ייחודיים): איסור פורנוגרפיה, היצע מעמיק של נושאי יהדות (כולל מצד חרדים) ומתמטיקה, תופעת יוצאי ישראל שתורמים, כמה ערכים מומלצים שאין בכלל בשפות אחרות, ריבוי משתתפים דו ותלת לשוניים. ‏DGtal‏ 11:28, 11 ביולי 2007 (IDT)
אין איסור על פורנוגרפיה וזהו בכל מקרה פרק לא מחמיא בתולדותנו. מלבד ההיצע הצפוי בערכי היהדות (והמחסור בערכי השינטואיזם מהצד השני), כל הדברים שציינת אינם ממש מייחדים אותנו ואופיינים לכל ויקיפדיה. אני חושב שהסיטואציה הגיאופוליטית שלנו והקרבה הגאוגרפית של העורכים הם המייחדים אותנו. קרני שיחהמשנה 11:39, 11 ביולי 2007 (IDT)
יש פשרה בנוגע לערכי פורנוגרפיה הכוללת הקפדות ואיסורים שאין בוויקיפדיות אחרות. אני דורש שתחזור בך מהביטוי "פרק אפל". בוא נשמור את הביטוי המסויים הזה למקומות אחרים. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 11:43, 11 ביולי 2007 (IDT)
פשרה אינה איסור. אלמוג, באמת שאין סיבה לקחת זאת באופן אישי ואפילו לא רמזתי לכיוון כזה. כוונתי היא שהנושא הזה גרר את ויקיפדיה לתהומות ולאווירה עכורה ואני בטוח שתסכים איתי על נקודה זו. לא הטלתי אחריות על אף צד או משתמש - אני פשוט מרגיש שהנושא אינו מציג פן מעניין או יפה שלנו. יום טוב וחסר משקעים, קרני שיחהמשנה 12:38, 11 ביולי 2007 (IDT)
השיעור הרב של דו-לשוניים הוא אכן מאפיין בולט. זו תוצאה טבעית של הדמוגרפיה של מדינת ישראל. לא מדובר בסתם מישהו שלמד צרפתית, נניח, אלא באנשים שבקיאים בשפה ובתרבות של מדינות קטנות יחסית כמו רומניה וגאורגיה, וטורחים על כיסוי מקיף של ערכים בנושאים קשורים. ד.ט 11:52, 11 ביולי 2007 (IDT)
זו אולי נקודה קצת שולית, אבל תוכל להזכיר את תשומת הלב שניתנת לתעתיקים. כמובן, חלק מזה נובע מעצם השימוש באלפבית שאינו לטיני. בויקיפידות בשפות גדולות לא נרתעים מתרגום שמות היסטוריים לגרסתם המקומית (בספרדית אפשר לקרוא על הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנסיסקו חוסה), ואילו אצלנו להיפך - אפילו שמות המקובלים למדי בספרות נעקרים לטובת תעתיק מדוייק, בהגייה הנוכחית. (גנואה - ג'נובה, לאחרונה). ד.ט 11:49, 11 ביולי 2007 (IDT)
רק כדי להבהיר את העניין הזה, בשפות אירופיות רבות "מתרגמים" שמות, אבל לא בלי שיטה: השמות שיש להם גרסאות בשפות שונות הם רק שמות מיתולוגיים, שמות תנ"כיים, שמות של אישים בנצרות ושמות של מלכים ואצילים למיניהם. אף אחד לא קורא לשייקספיר "גיום" בצרפתית או "גוליילמו" באיטלקית. הצרפתים נוטים יותר מהאחרים לתרגם גם שמות של אמנים איטלקיים, אבל רק את המפורסמים ביותר. והערה נוספת, יש עוד כמה שפות שנכתבות באלפבית לטיני, ובכל זאת מתעתקות שמות זרים לכתיב המקומי - השפות הבלטיות, לדוגמה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:44, 11 ביולי 2007 (IDT)
לעתים גם שמות מקומות - "נואבה יורק", למשל. ובערבית כמדומני מתרגמים ואריציות של שמות אנשים שמקורם מוסלמי לגרסה הערבית. לגבי הבאלטים - האם הכוונה היא שהם כותבים את השם כך שהכתיב יהיה שונה מהכתיב בשפת המקור, אך ההגייה דומה ככל האפשר? הנקודה היתה שכאשר האלפבית אינו לטיני, אתה מחוייב לתעתק בדרך זו או אחרת ואינך יכול סתם להעתיק את השם ככתבו. ד.ט
שמות מקומות הם דבר קצת אחר, ובדרך-כלל בכל שפה יש שמות מקומות זרים שמתורגמים ולא מתועתקים - גם בעברית יש לנו את יוון ומצרים וספרד ותימן ושכם וכו'. (אגב, גם בעברית אנחנו מדברים על האפיפיור יוחנן פאולוס ולא בשמו הפולני). אשר לבאלטים, הם מתעתקים - גם כשהשם המקורי הוא בכתב לטיני, הם משנים את הכתיב כדי שההגייה תישאר קרובה. תעבור על כמה אינטרוויקי לטביים של ערכי אישים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 14:00, 11 ביולי 2007 (IDT)
הם מוסיפים s או as לסוף כל שם. איך הם יודעים מתי ה-S היתה גם במקור?
אני חושב שאצלנו הרגישות להגייה בשפת המקום גבוהה יותר, וכך גם הנכונות להחליף כתיב אחר שהשתרש במידה מסוימת. האם בויקיפדיות אחרות מתקיימים דיונים כמו הדיון שקישרתי אליו קודם בשיחת הערך רוזו? דוגמה נוספת - ברנקושי\ברנקוזי.
בספרדית ובאיטלקית מתעתקים את שמו הפרטי של רבין, למשל, כ isaac. אפשר להשתדל יותר. ד.ט 12:49, 13 ביולי 2007 (IDT)
מפגשים רבי משתתפים והיווצרויות חברויות מעבר לפעילות באתר שנובעים להערכתי מהקרבה הגיאוגרפית של מדינתנו הקטנטנה. בברכה, Shayakir שיחה. 11:52, 11 ביולי 2007 (IDT)
דפי שיחה שימושיים. כשאני נכנס לדף שיחה בוויקיפדיה האנגלית, אני מוצא בו תבנית עבשה ומנופחת של איזה מיזם מופרך, שלא עוזרת לי כקורא או ככותב. הנה דוגמא שמצאתי בניסיון ראשון. אם יש בו דיונים, הם לרוב נושנים, מקוטעים ורוב העורכים לא קוראים אותם. גם בוויקיפדיה הגרמנית, הצרפתית והפינית יצא לי להשאיר הודעות בדפי שיחה ולא למצוא התייחסות. דפי השיחה שלנו, עם כל דיוני הסרק והוויכוחים הקולניים, עדיין עוזרים לכתיבת ערכים. וזה יפה מאד. ליאור 12:10, 11 ביולי 2007 (IDT)
אם אני זוכר נכון, אנחנו שיאנים בזריזות הטיפול בהשחתות. ואני זוכר שהיינו גם way up there בתחום אורכי הערכים. אפשר גם להזכיר את מיזמ "אלף מילים", המתאפשר בזכות היותנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:39, 11 ביולי 2007 (IDT)
אז אתה אומר שהסורים אחראים למיזם של רותם? אין פלא שכל הזמן עקבו אחרינו מסוקים שחורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:46, 11 ביולי 2007 (IDT)
הסורים אחראים למיזם של רותם, מיזם המדינות החדש נערך בחסות חיזבאללה, ואיראן אחראים לגלריות ולקטעי "הידעת" בפורטל תל-אביב-יפו. זו עובדה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:48, 11 ביולי 2007 (IDT)
בהמשך לדבריו של ליאור, המייחד של הויקיפדיה העברית מויקיפדיות אחרות הינו הפיקוח הקפדני והמחמיר על ערכים, דבר שבזכותו חלק גדול מן הערכים אפקטיביים לקורא, שלא כמו בויקיפדיה האנגלית או הדנית. תומפקינס החדש 16:58, 11 ביולי 2007 (IDT)
עוד מאפיין של הוויקיפדים העבריים הוא הדעות הפוליטיות שלהם, שנוטות לסטות לא מעט מהמרכז, כפי שהודגם יפה בסקר דעת הקהל שנערך לפני הבחירות. הדבר מוביל לעתים (לא יותר מפעמיים שלוש בשעה) להתנגשויות בין כותבים. דוד 21:00, 11 ביולי 2007 (IDT)

לדעתי אחד הדברים שבאמת מייחדים את ויקיפדיה העברית ומבדילים אותה מאוד מהאנגלית (אני לא מכיר ויקיפדיות אחרות, פרט ליידיש), הוא ההקפדה. ויקיפדיה העברת היא המקום היחיד שנכתב בו מספר כפול מהערכים שיש בו, אבל בגלל חוסר חשיבות, מידע מועט, מידע ללא מקורת, מידע שמקורותיו מוטלים בספק, מידע עם חשד להעתקה ובעיות גיל ההתבגרות של המפעילים (הייתי חייב להכניס משהו כזה:) ערכים רבים נמחקים וויקיפדיה העברית שומרת על איכות גבוהה של ערכים. (גוטה*שוחחו עימי) 21:39, 11 ביולי 2007 (IDT)

אחד הדברים הייחודיים שאני רואה בוויקיפדיה העברית הוא היקף הפעילות הקהילתית הלא-וירטואלית. הודות לעובדה שמרבית דוברי העברית בעולם מרוכזים בשטח גאוגרפי קטן, ניתן בקלות רבה יחסית לזמן את (כמעט) כלל הוויקיפדים בנקודה כלשהי שמרבית הוויקיפדים יכולים להגיע אליה בתוך מקסימום שעה-שעתיים של נסיעה. פועל יוצא מזה הוא המפגשים, הפיקניקים, הטיולים וכדומה, שאני מרשה לעצמי להניח שמעטות הן הוויקיפדיות בהן אלה מתבצעים בתכיפות, בהיקף ובהצלחה כמו אצלנו. מגיסטרשיחה 21:55, 11 ביולי 2007 (IDT)

המיזמים האישים: אדריכלות גותית והקתדרלות, פורטל:אדריכלות, גאומטריה אלגברית, מתמטיקה, אטרקציות פארקי דיסני, רכבת ישראל, פורטל:היישוב ועוד. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 14:54, 13 ביולי 2007 (IDT)

אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמש שנמצא באוניברסיטת תל אביב מתבקש ליצור איתי קשר. דוד 22:57, 10 ביולי 2007 (IDT)

אהיה שם היום בצהריים. ‏Illang‏ 10:57, 11 ביולי 2007 (IDT)
אני כאן. קרני שיחהמשנה 11:41, 11 ביולי 2007 (IDT)
גם אני כאן כל הזמן. קרני, בא לצהריים? :) רותם 12:29, 11 ביולי 2007 (IDT)
אני אשמח. עוד חצי שעה בקפטיריית משפטים? קרני שיחהמשנה 12:36, 11 ביולי 2007 (IDT)
אני כבר אהיה בשיעור תאוריה של המוזיקה :( מילא, יום אחר. רותם 12:46, 11 ביולי 2007 (IDT)
טוף. קרני שיחהמשנה 12:52, 11 ביולי 2007 (IDT)

האחרון מכבה את האור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה פירוש הביטוי הנ"ל? אני יודע רק שזה קשור לאחת ממלחמות ישראל, אבל לא יותר מזה. נזכרתי בביטוי בעקבות הקליפ האחרון של טיפקס, "הורה נדל"נים"- מומלץ מאוד, אגב (שימו לב למלים).--Metalholic 15:27, 11 ביולי 2007 (IDT)

הביטוי "שהאחרון יכבה את האור" איפיין את תקופת החרדה הגדולה שלפני מלחמת ששת הימים, כאשר נדמה היה כאילו ישראל ניצבת לבדה בפני אויבים העומדים להנחיל לה תבוסה קשה. המוראל היה בשפל, רבים ירדו מן הארץ, והביטוי הזה, שכולו הומור שחור, רמז לכך שהאחרון שייצא את הארץ בנתב"ג יכבה אחריו את האור. ‏Harel‏ • שיחה 15:32, 11 ביולי 2007 (IDT)
אני חושב שמקור הביטוי בתקופה טיפה יותר מוקדמת, בשפל הכלכלי הגדול שהיה לפני המלחמה, ושישראל יצאה ממנו בגלל המלחמה. eman שיחה 15:35, 11 ביולי 2007 (IDT)
טוב, תודה על התשובות.--Metalholic 15:38, 11 ביולי 2007 (IDT)
לפי מה שידוע לי הביטוי נולד בעיקר בגלל הירידה הגדולה מהארץ בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, אבל כנראה שזהו שילוב של כל המאפיינים שהראל ציין. בברכה, Tahmar1900 18:44, 11 ביולי 2007 (IDT)
אני דיי משוכנע שאני מכיר את הביטוי גם בגרסה אנגלית ("Last one to turn off the ligths"). נדמה לי שהוא הופיע בסרט האפוקליפטי הילדים של המחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:47, 11 ביולי 2007 (IDT)
לכל המנחשים לעיל שלזכותם יאמר שנולדו אחרי התקופה ההיא, מאחד שהיה אז נער, אבל זוכר את אווירת הדכאון של תקופת המיתון, כפי שנקרא אז המשבר הכלכלי, את בדיחות אשכול ואת הביטוי שאכן כפי שאמר הראל כוונתו הייתה לאחרון בלוד (לא "נתב"ג" - בן גוריון היה עוד בחיים) ותיקן בצדק עמנואל שהסיבה היה המיתון ולא תקופת ההמתנה. שנילישיחה 22:58, 11 ביולי 2007 (IDT)
למה זה שנולדתי אחרי התקופה אומר שאני לא יכול לזכור מה היה אז? אם ביבי יכול, גם אני יכול!
eman שיחה 11:48, 12 ביולי 2007 (IDT)

כאבי ברכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום,שמי מיטל ,בת 24. לאחרונה התחלתי לסבול מכאבי ברכיים ולאחר בדיקות התברר שאני סובלת משחיקה בסחוס ומשבר מאמץ..או כך לפחות אמרה לי הרופאה.. בבדיקה האחרונה-אולטרה סאונד,אובחן נוזל לא צלול בברך. מה משמעות הדבר? בתודה,מיטל.

אני מציע לך לשאול רופא/ה מוסמך/מוסמכת תוך כדי שהוא/היא מסתכל/ת בתמונה שהתקבלה מהאולטרה סאונד. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 16:20, 11 ביולי 2007 (IDT)
את יכולה לקרוא פה על מים בברך. להתייעץ עם רופאים ברשת אפשר כאן וכאן. --שומבלע שיחה 18:46, 11 ביולי 2007 (IDT)
חיפשתי "מים בברך" ומצאתי את התשובה הזו באינפומד. אם מישהו יודע איך קוראים לזה באנגלית (או מחזיק עותק של "שלושה בסירה אחת" בהישג יד ויכול לפשפש בעמודיו הראשונים), נוכל להפנות את מיטל גם לערך המתאים באנגלית. ליאור 18:51, 11 ביולי 2007 (IDT)
מצאתי! en:Prepatellar bursitis ותודה לג'רום ג'רום. ליאור 18:54, 11 ביולי 2007 (IDT)

3 in a boat is free in the net

מצד אחד שם הקטגוריה הוא קטגוריה:מדינת ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ומצד שני שם הערך הוא ניו יורק (מדינה). לדעתי צריך להחליט על אחד מהם. אני ממליץ על השני. איתי סי קיו 18:19, 11 ביולי 2007 (IDT)

יש העברה ממדינת ניו יורק לניו יורק (מדינה). וחוץ מזה, "קטגוריה:מדינת ניו יורק" נשמע יותר טוב מ"קטגוריה:ניו יורק (מדינה)". בכל מקרה, לדעתי צריך להחליט בכלל לגבי דברים כאלה, אם לשים את שם התואר לפני או בסוגריים. (גוטה*שוחחו עימי) 21:30, 11 ביולי 2007 (IDT)
לא חייבת כלל להיות זהות בין שם ערך לשם קטגוריה. גם יש לנו, למשל, הערך היסטוריה של צרפת ובמקביל קטגוריה:צרפת: היסטוריה, ועוד דוגמאות רבות. מגיסטרשיחה 21:42, 11 ביולי 2007 (IDT)

קווי מתח גבוה וסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש טענות (לדוגמא כאן:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2997606,00.html) שלאנשים שגרים בקרבת קו מתח גבוה סיכוי גבוה באופן משמעותי בסרטן. בתכנית עובדה פעם הוצג בניין קרוב לקו מתח גבוה ובו הרבה מהדיירים חלו או מתו מסרטן. זה נשמע מוזר מאד שהרי 50Hz הוא תדר לא מיינן ואף לא מחממם בעליל. מה הסיבות האפשריות לכך?

ענק עדין 19:00, 11 ביולי 2007 (IDT)

התחום עתיר דיסאינפורמציה. ככל הידוע לי, אין אף בדל של ראיה מוצקה לכך שיש סיכון בקרבה לקווי מתח גבוה. לו היתה סכנה, היא היתה נובעת מן ההשפעה של השדה המגנטי שסביב הקוים על תאים בגוף האנושי (וכאמור, בעוצמות כאלה, לא ידוע על השפעה כזו). סיפורים אנקדוטליים מן הסוג הזה נובעים מן הכשל הסטטיסטי הידוע (או צריך להיות ידוע) בשם "כשל המגיד מדובנא". עוזי ו. 19:04, 11 ביולי 2007 (IDT)
אתה צודק, התחום הזה מלא בדמגוגים שרוצים להפחיד את הציבור. אבל בכל זאת - אין איזה פיזיקאי או ביולוג שהעלה הסבר מדעי אפשרי? לא הבנתי את הקשר של ההמגיד מדובנא לענייננו. ענק עדין 20:46, 11 ביולי 2007 (IDT)
יש המון הסברים אפשריים, החל מחימום הרקמות, עבור בשחרור רדיקלים חופשיים וכלה בשיבוש גלי מוח עקב תהודה. אבל כפי שעוזי ציין לא נמצאה שום תופעה כזאת ולכן מן הסתם אין הסבר כלשהו לדבר שלא קיים. טרול רפאים 16:36, 12 ביולי 2007 (IDT)
זה אולי יעזור (אינגליש). --שומבלע שיחה 19:32, 11 ביולי 2007 (IDT)

שאלה בשיפשוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני רוצה לקחת שני חומרים, אני מניח שזה יהיה סוג של מתכת, ולשפשף אחת בשניה בכדי ליצור חשמל שאלתי היא, אלו 2 חומרים יתנו לי את התוצאה הטובה ביותר? אין הכרח שזה יהו 2 חומרים זהים. --פו-איי 13:38, 12 ביולי 2007 (IDT)

אנא נסח טוב יותר את השאלה. אתה רוצה ליצור חשמל סטטי או ליצור ניצוץ? א&ג מלמד כץשיחה 14:52, 25 ביולי 2007 (IDT)

ארצה תשובה ל 2 המקרים--פו-איי 15:16, 25 ביולי 2007 (IDT)

כדי ליצור חשמל סטטי על ידי שפשוף קח שני חומרים מהרשימה שמופיעה ב-Triboelectric effect - רצוי שחומר אחד יהיה מהחומרים העליונים בטבלה והשני מהתחתונים בטבלה. כדי ליצור ניצוץ ניתן להשתמש בשתי אבני צור או שאפילו עדיף באבן צור ומתכת (למשל פלדה). א&ג מלמד כץשיחה 20:28, 25 ביולי 2007 (IDT)

לגבי הניצוץ, עם איזה 2 מתכות אקבל תוצאה הכי טובה?--פו-איי 10:00, 27 ביולי 2007 (IDT)

øËìcÙ Ù ðqÌ Ìä[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לי קובץ PDF בעברית שאדובי-רידר מציג אותו בסדר גמור בלי בעיות עברית. כשאני מסמן בו את הטקסט ועושה קופי-פייסט ל-Word זה מופיע לי בג'יבריש מהסוג שבכותרת. מה עושים? השמח בחלקו (-: 13:46, 12 ביולי 2007 (IDT)

נסה את הכלים בקישורים של ג'יבריש. גדי ו. (שיחה) 13:56, 12 ביולי 2007 (IDT)

נסה לעבור דרך וורד ושם תשנה את הגופן למה שאתה צריך, זה בד"כ עוזר.--פו-איי 13:58, 12 ביולי 2007 (IDT)

תודה אבל עם אף אחד מהכלים שם לא הצלחתי. מופיע עדיין ג'יבריש (קצת שונה) עם הרבה אותיות עבריות משורבבות בתוכו... השמח בחלקו (-: 14:03, 12 ביולי 2007 (IDT)
זו בעיה בקובצי PDF. גם אני לא הצלחתי להתגבר עליה. דוד 12:29, 13 ביולי 2007 (IDT)
לא להתייאש כל-כך מהר: הטקסט שאתה מקבל מוצפן בצופן החלפה עם תמורה ידועה. אם תעתיק אותו כמו שהוא לעורך טקסט פשוט (שיודע להציג גם את התוים המוזרים שלך וגם את התוים המוזרים של השפה העברית), תוכל לפענח את הכל ב-22 החלפות אות-באות. כדי לדעת אילו החלפות לעשות, העתק בהתחלה אות אחת בכל פעם. עוזי ו. 12:32, 13 ביולי 2007 (IDT)

עזרה בתרגום מיידיש - "ציפרידען"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהי משמעות המילה ? הביטוי בו היא מופיעה הוא "די ארונים זענענן ציפרידען אז זיי געווינען אין קארט". אשמח (אם אפשר) לתרגום המשפט כולו. אליבאבא 15:02, 12 ביולי 2007 (IDT)

צופרידן זה השמח בחלקו satisfaction
הארונים (פלג של סאטמר חסידי האח הגדול אהרן טייטלבוים) שומחים בחלקם או שלווים בנפשם אם הם הולכים ביד העליונה בהמשפט הגדול אודות הנכסים וכל הבנינים של מוסדות סאטמאר למי זה שייך להם או להפלג של האח הקטן הנקרא זאליס.--יידל 15:11, 12 ביולי 2007 (IDT)
"הארונים מרוצים על שזכו בבית המשפט" (המילה האחרונה היא המילה האנגלית court, לא המילה היידית). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:14, 12 ביולי 2007 (IDT)
כן אבל זה לשון להבא שבינתים רק הפסידו ורק מקווים על נצחון שזה עוד מחכה בבית משפט ראשי לערעור על ההפסד שלהם והנצחון של הזאליס.--יידל 15:18, 12 ביולי 2007 (IDT)
בלשון עתיד יש לומר "הארונים יהיו מרוצים אם יזכו בבית המשפט". ‏Harel‏ • שיחה 15:18, 12 ביולי 2007 (IDT)
ולמה רק מרוצים שזה נשמע כנחמה פורתא ולא שמחה אדירה של נצחון, מכיוון שהם אבדו כבר את הכבוד מהעולם אליהם מרוב טרור אבל זה ענין לערך שלם של ארונים שבקרוב אני יכתוב את זה...--יידל 15:23, 12 ביולי 2007 (IDT)
לא, אל תכתוב את זה. פוליטיקע של חצרות - זה בוויקיפעדיע, לא פה. אם תנסה, תישא בתוצאות, והן לא יהיו נעימות לך. ‏Harel‏ • שיחה 15:24, 12 ביולי 2007 (IDT)
הראל אני לא מבין מה זה שונה משובו בנים או כל פלג אחר מחסידות גדולה שנהיה בפני עצמה? פוליטיקע זה גם שייך בערך של שמעון פרס, למה אתה שונא כל כך רק הפוליטיקע של החרדים בדוקא הם לא אנשים כמוך?--יידל 15:26, 12 ביולי 2007 (IDT)
אני לא שונא את הפוליטיקה של החרדים, פשוט ראיתי לאן מגיעים כשמנסים לכתוב עליה "אנציקלופדיה". ‏Harel‏ • שיחה 15:29, 12 ביולי 2007 (IDT)
אוקיי שמה לא רצית ליהות אקטיווי, אבל פה יש לנו יחסיות האמת ושאר החברים שבודאי ימחקו דברים בספק בלי מקור כמו פוליטקה של החילונים אל תדאג.--יידל 15:31, 12 ביולי 2007 (IDT)
אם תתחיל לכתוב כאן על פוליטיקה של חצרות סאטמר, מעבר לסקירה קצרה ואובייקטיבית לגמרי, זה יהיה סוף הקריירה שלך בוויקיפדיה בעברית. אתה לא אובייקטיבי בדברים האלה, ויקיפדיה אחת כבר החרבת עם העניינים האלה, לא ניתן לך לחזור על זה כאן. ‏Harel‏ • שיחה 15:39, 12 ביולי 2007 (IDT)
אתה מאשים אותי שאני לא אובייקטי. אני תולה זאת בהבנתך הלא טוב ביידיש ובהאשמות של רוני עלי כל יום כל גבי דף השיחה שלך. כעצתך לא עניתי לו על כל דבר, וזוהי התוצאות, אני חיי עם זה, לא היה לי ברירה אחרת רק לשמוע אליך רק מפני שאני מכבד אותך יותר מכל אדם בעולם. אבל דע לך שאני רואה את עצמי אובייקטי לחלוטין, המציאות הוא שאני הייתי מהפלג של רוני עד שהוא התחיל להציק אותי כל יום ואז ראיתי איך שהם אנשים בדיוק כמו הפלג האחר. אבל עד שאני לא יוכיח את עצמי להקהילה כחד צדדי אני זכאי. נא ליתן לי את השאנס החדש פה להראות קבל עם מי אני. תודה.--יידל 15:42, 12 ביולי 2007 (IDT)
רוב תודות על התרגום! אליבאבא 18:29, 12 ביולי 2007 (IDT)

מפגשי תאריכים עבריים ולועזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך הלוח העברי כתוב ש"תאריכים עבריים ולועזיים (גרגוריאניים) נפגשים במחזוריות של 19 שנה... אם כי תיתכן סטייה של יום או יומיים". נוכחתי בסטייה הזו לאחרונה, כאשר יום ההולדת העברי התלכד עם זה הלועזי, אף שלא הייתי בן 19 או 57 השנה. כשבדקתי לעומק, גיליתי שכשהייתי בן 19 וכשאהיה בן 38 ו-57, היתה/תהיה סטייה של יום, ורק כשאהיה בן 76, אי"ה, יתקיים הכלל לפיו בכל 19 שנה נפגשים התאריכים. שאלתי היא, אם כן, כיצד נוצרת הסטייה הזו? עידו 19:12, 12 ביולי 2007 (IDT)

הסטייה נובעת מן ההבדל בקביעת מעבר היום בין הלוח העברי ללוח האזרחי. בלוח האזרחי מעבר היום מתבצע בשעה 24:00. לעומת זאת, בלוח העברי, מעבר היום מתבצע בשקיעה (בין 5 ל- 8, בערך. תלוי בעונות). לכן, אם שקיעת החמה ביום הולדתך הייתה נניח ב18:00 ואתה נולדת בשעה 20:00. מבחינת הלוח העברי נולדת כבר ביום החדש. בעוד שמבחינת הלוח האזרחי היום החדש טרם הגיע. - שמובבה 19:16, 12 ביולי 2007 (IDT)
כך שלמעשה אין באמת סטייה. המצב נשאר בדיוק כמו ביום ההולדת. - שמובבה 19:18, 12 ביולי 2007 (IDT)

כן אבל מבחינת המחשב של משרד הפנים גם העיברי מחושב לפי 0:00 לא?.פלאח

לא יודע. אבל קשה לי להאמין שזה נכון. לתאריך הלידה יש לפעמים השפעות הלכתיות. ההלכה לא מתחשבת במחשב של משרד הפנים. - שמובבה 19:26, 12 ביולי 2007 (IDT)
נולדתי ב-3:00 לפנות בוקר, כך שלא זה העניין. בדקתי לוח שנה של שנת 1977 שבה נולדתי, והתאריך העברי שם תואם את מה שכתוב בתעודת הזהות שלי (אבל לא את התאריך העברי של 1996, 2015 ו-2034). אגב, לגבי מחשבי משרד הפנים, ביום ב' האחרון אישרה ועדת הפנים הצעת חוק לקריאה ראשונה, שמחייבת את משרד הפנים לכתוב את התאריך העברי לפי ההלכה ולא לפי 0:00 בלילה. עידו 00:39, 13 ביולי 2007 (IDT)
I guess it has something to do with the 29th of February. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 20:17, 12 ביולי 2007 (IDT)
אם אתה צודק, אז המשמעות היא שאין כל תוקף לכלל 19 השנים. עידו 00:39, 13 ביולי 2007 (IDT)
נכון. יש לו תוקף של עד כדי יום, וזה תלוי באיזו תקופה בשנה.
אני חשוב שהסיבה היא שיש משחק של כמה ימים יש בחשוון ובכסליו. אלה החודשים היחידים שיכולים להיות בהם גם 29 וגם 30 יום, ולפי דעתי המחזור של זה לא מסונכרן עם המחזור של העיבור, שאכן הוא בן 19 שנה.
eman שיחה 04:19, 15 ביולי 2007 (IDT)
הדבר נובע מסיבות רבות, ובעצם - מכל הסיבות שנכתבו כאן (29 בפברואר, חשון וכסלו וכו'), אבל לא מהסיבה שנכתבה לעיל "בגלל השינוי בין מעבר היממה בין הלוח העברי והלוח הלועזי", כי אם תשימו לב - גם בעוד 19 שנים השקיעה בתאריך מסוים תהיה באותה השעה, ועל כן גם מעבר היממות יהיה באותה שעה. ישנה סיבה נוספת והיא חישובית גרידא - אם נחבר את ימיהם המדויקים של 19 שנות לוח עברי מול 19 שנות לוח לועזי יווצר הפרש של 16.5 שעות - מה שלעיתים יוצר יום הפרש...
ולגבי מי ששאל על המחשב של משרד הפנים - המחשב לא מחשב לפי 0:00, אלא לפי שעת הלידה בערך (קרי, מי שנולד 3 שעות לאחר השקיעה יכול להיות בטוח שהתאריך העברי שהוזן נכון, אבל מי שנולד חצי שעה לאחר השקיעה - שיבדוק מה הזינו לו, כי יכולות להיות טעויות...) גבעתיים 04:27, 15 ביולי 2007 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ט בתמוז ה'תשס"ז)
נראה לי שהפרש השעות הוא התשובה. תודה! עידו 16:47, 15 ביולי 2007 (IDT)


לעניות דעתי: יש לי תחושה שכל ארבע שנים הלועדי מוסיף יום, ולכן רק בגיל 76 התאריך הלועזי ועיברי יפגשו. אבל קשה לי לדעת אם זה נכון מכיוון שאני מכיר הרבה אנשים שזה כן עובד להם. eligerst

עזרה למציאת סיפור מההתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכור לי במעומעם שהיה סיפור שבו הייתה מלחמה בין שני צדדים, אולי מלחמת אזרחים, ובמהלכה צד שלישי תקף וניצח. נדמה לי שאחד הצדדים היה ישראל. מישהו יכול לעזור לי לאתר אותו? נוי 20:07, 12 ביולי 2007 (IDT)

מלחמת הארבע והחמישה, ואברהם אבינו אריקל 23:39, 12 ביולי 2007 (IDT)
Balloons-aj.svg תודה רבה! נוי 09:20, 13 ביולי 2007 (IDT)

חקלאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם ישנה רשימה של כל הגידולים החקלאיים שקיימים בישראל (מיני צמחים), כולל כמויות? תודה רבה. גידי פ. 03:04, 13 ביולי 2007 (IDT)

את אתר משרד החקלאות כבר ניסית? דניאל צבי 16:05, 13 ביולי 2007 (IDT)
כן, תודה בכל אופן. גידי פ. 00:25, 15 ביולי 2007 (IDT)
אפשר ותוכל למצוא את התשובה מתוך שלוב הרשימות הנ"ל: 1, 2, 3, 4. מקוה שעזרתי, 80.178.114.234 13:58, 16 ביולי 2007 (IDT)
תודה רבה! גידי פ. 08:28, 25 ביולי 2007 (IDT)

טלוויזיה באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעמים יוצא לי לראות בערכים על תוכניות בידור ואחרות בטלוויזיה ש"בשידור חי באינטרנט ראו מספר צופים". מעניין אותי לדעת, איזה אתר באינטרנט אפשר לראות תוכניות טלוויזיה, ואיך אני יכול לצפות גם.

אני חושבת שבקשת... תקליד בגוגל קשת ותגיע לזה. Ruch 13:49, 13 ביולי 2007 (IDT)

האפס המוחלט, הוא אכן כזה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני לא בטוח שזה קשור למקום הזה אבל יש לי שאלה שהרבה זמן רציתי לשאול אם אני לא טועה האפס המוחלט הוא -172 מעלות. כשהשמש תתפוצץ, הטמפרטורה תהיה -172 ולא תרד מתחת? אודה לכם אם תענו לי...(AgeAre)

ראה האפס המוחלט. זו הטמפרטורה בחלל הבין-גלקטי, בלי שום קשר לשמש. עוזי ו. 16:49, 13 ביולי 2007 (IDT)
לא בדיוק. קרינת הרקע הקוסמית אחראית לטמפרטורה של כ-2.7 מעלות מעל לאפס המוחלט בחלל. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 17:05, 13 ביולי 2007 (IDT)
הייתי מצפה ממך לתשובה יותר מפורטת. מאיפה שהוא זכור לי המספר 100 קלווין, או שאני טועה? ‏עדיאל‏ 17:16, 13 ביולי 2007 (IDT
אתה מבלבל בין בין-גלקטי לבין בין-כוכבי. בכל מקרה רק הערתי לתשובתו של עוזי, השאלה המקורית לא ממוקדת דיה (הטמפר' איפה ומתי בדיוק...). ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 17:21, 13 ביולי 2007 (IDT)
אולי תכתוב איזה ערך בנושא (כל עוד אתה שוחה בחומר)? מה אתה אומר? ‏עדיאל‏ 17:23, 13 ביולי 2007 (IDT)
אתה ויקיפד אמיתי, אשתדל. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 17:33, 13 ביולי 2007 (IDT)

כשהשמש תתפוצץ?! יש לי סיבה להתחיל לדאוג? ‏Gridge ۩ שיחה 16:53, 13 ביולי 2007 (IDT).

כן! עוד 5 מיליארד שנים בערך =) (AgeAre)

טוב שאתה אומר. ביום ראשון אני אמכור את "חשמל 22". ‏Gridge ۩ שיחה.

חבל שלא שמתי לב שענו לי למעלה... כוונתי הייתה הטמפרטרה על כדור הארץ בהנחה שהוא יתקיים עד אז.

טמפ' האפס המוחלט היא 0 קלווין שהיא 273- צלזיוס וכן היא האפס המוחלט לא ניתן להגיע לטמם' נמוכה יותר. אם אינני טועה הגיעו אליה כך: מצאו אותה תאורטית לפי חוק הגזים האידאליים הלא הוא PV=nRT עם ההתאמה לגזים לא אידאליים על גרף שציר הX הוא טמפרטורה וציר הY הוא הנפח של כמות הגז הקבועה (מול) וכל הקוים של כל הגזים בכל הלחצים מתלכדים לנקודת נפח אפס ב273- צלזיוס ואז קראו לנקודה אפס קלווין. כמובן שמובן שלא ניתן להגיע לטמפ' הזאת בפועל כלומר להכניס לפריזר מספיק קר אבל יש ניסויים שמאד התקרבו אליה. מתיישר 23:49, 17 ביולי 2007 (IDT)

מקסתון או מקסטון?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדפדפן קוראים Maxthon, אומנם כותבים עם TH (ת') אבל מבטאים את זה כ-T (ט'). מה אומרים כללי התעתיק במקרה שיש הבדל בין איך שמבטאים לאיך שהמילה נכתבת?

בנוסף, שמחפשים בגוגל "מקסתון" הוא מפנה ל"מקסטון" וגם יש יותר תוצאות למקסטון (3000 מול 1600). יות ≈שחייה≈ 17:44, 13 ביולי 2007 (IDT)

לא יכול לתת לך תשובה מדוייקת אבל לפי דעתי כמו ש Jonathan נכתב יונתן ולא יונטן כך גם מקסתון, אבל כתיבת מילים בלועזית לא נקראת טוב עם ת' ראה טלווזיה לחילופין טלפון. (AgeAre)

יהונתן הוא שם מקראי, לכן לא משנה איך כותבים אותו באנגלית, הוא במילא נכתב בת"ו. בקשר ל-Maxthon, אף על פי שאין הוגים Th אלא T, לדעתי יש לתעתק לת"ו. כתוב אצלנו בויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית: "Th, ברוב המילים בשפות האירופיות יש לתעתק כ-ת'. לדוגמה, אתֶר, אנתולוגיה, תימה.", אם אנתולוגיה, אני לא רואה שום סיבה שלא מקסתון. בברכה, Tahmar1900 18:53, 13 ביולי 2007 (IDT)

אין לך סיבה לתקן יונתן ליהונתן, לעומת זאת, הדוגמה שלי באמת לא הייתה טובה אז הינה עוד אחת שתבהיר לך הכל לדעתי aesthetic - אסתטי הth נכתב כ-ת"ו והt כ- טי"ת. (AgeAre)


אנרגיית חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיעור בביולוגיה למדנו בין היתר על כך שאנו לא מסוגלים לנצל את אנרגיית החום ולכן החום מתפזר ב"קוסמוס" לדברי המורה. (או שהאנרגייה מתגלגלת לאנרגייה אחרת, לא?) עכשיו אל תכנסו איתי לקטנות =] אני ממש לא מבין בפיזיקה. לפני כמה שנים למדנו איך טרמוס שומר על הטמפרטורה(בכך שיש בין מחיצותיו ריק, אם הבנתי נכון). לפי מה שאני יודע גם בחלל יש ריק. אם ככה החום שנפלט מגופנו או מכל מקור אחר גורם לחימום אין סופי כי אין לו איך לצאת לחלל.

השאלה שלי היא האם אני צודק וישנה דרך שמקררת את כדור הארץ, ואם אני טועה- באיזה שיעור נרדמתי???

כל הנושא של חום לא מפותח בוויקיפדיה העברית ולכן אני מפנה אותך לאנגלית: en:Heat transfer. יש שתי דרכים עיקריות להעביר חום: הולכה (Conduction) וקרינה (Radiation). הולכה לא תתרחש בחלל או בריק, אך קרינה תתרחש בכל מקום. לכן, כדור הארץ קורן בתחום התת-אדום ומאבד חום, אבל מרוויח חום מקרינת השמש שמחממת אותו. למעשה, כדור הארץ לא מאבד חום בהולכה. גם תרמוס לא כמעט שלא מאבד חום בהולכה, ואם יש בו בידוד מתכתי אז הוא גם לא מאבד חום בקרינה משום שקרינה לא אלקטרומגנטית לא יכולה לעבור דרך שכבת מתכת עבה. אריה מלמד כץשיחה 01:16, 14 ביולי 2007 (IDT)
שכחת דרך שלישית :"הסעה" (convection. לגבי כדור הארץ: החום הנפלט מפני הכדור נספג באטמוספירה וגורם לחמום האוויר - מכאן כל תנועות האקלים. לגבי איבוד חום בקרינה, מדובר בפני השטח החיצוניים. אם תקח בקבוק מתכת מלא בנוזל חם, הנוזל יחמם בהולכה את המעטפת ואזי החום יפלט בקרינה מפני המעטפת (וגם בהסעה והולכה אם הבקבוק יהיה בתווך זורם - גז או נוזל) התרמוס לא מאבד חום בקרינה כיון שהחלק החם אינו חשוף כלל שנילישיחה 01:30, 14 ביולי 2007 (IDT)
לא שכחתי את ההסעה - פשוט התשובה הייתה כבר ארוכה :-). בכל אופן, לדעתי תרמוס שאין בתוכו שכבת מתכת (או מבודד קרינה אחר) יפלוט חום בקרינה. מקורה של קרינה זו בשכבה החיצונית של המים בתרמוס. הנה משהו נחמד על חום שמצאתי. אריה מלמד כץשיחה 01:42, 14 ביולי 2007 (IDT)
והנה הערך בויקי-אנגלית: en:Vacuum flask - הריק אכן מונע איבוד חום כתוצאה מהסעה ומהולכה, וציפוי מתכתי (בדרך כלל כסף) מונע את איבוד חום כתוצאה מקרינה. אריה מלמד כץשיחה 01:49, 14 ביולי 2007 (IDT)
תודה רבה לכל העונים =] עכשיו הבנתי! (השואל)
זה ממש לא מדוייק. כל 3 השיטות הן זהות ברמה הקוונטית. קרינה אלקטרומגנטית מעבירה אנרגיה בריק, וכשגל זה מתמזג עם חומר הוא מעלה את האנרגיה הקינטית של המולקולות בחומר, ובכך מייצר "חום". מכיוון שלא ניתן לכלוא קרינה אלקטרומגנטית (מלבד חורים שחורים), סה"כ האנרגיה ביקום מתבדרת ודועכת לאפס. אלא אם כן יש מספיק כבידה ביקום (מספיק חורים שחורים), כדי לצמצם את המרחב-זמן בחזרה על עצמו..וזו כבר שאלה אחרת, עם הרבה סייגים ודעות.--מטא 03:54, 15 ביולי 2007 (IDT)
האם תוכל להסביר. לא הבנתי למה אתה טוען שהשיטות זהות. אריה מלמד כץשיחה 23:29, 16 ביולי 2007 (IDT)
ואני למען האמת אל הבנתי למה מעטפת מתכתית אמורה למנוע קרינה.
להמה, ברזל מלובן לא קורן?
eman שיחה 23:32, 16 ביולי 2007 (IDT)
שכחתי לציין שבתרמוס יש שכבת זכוכית לפני המתכת. השכבות הן (מבפנים החוצה): זכוכית, מתכת, ואקום, מעטפת חיצונית.
הזכוכית מקטינה את הולכת החום למתכת, ולכן המתכת לא מתחממת כמעט. המתכת מחזירה את הקרינה ולא מאפשרת לה לצאת, והואקום מקטין עוד יותר את ההולכה וההסעה. אריה מלמד כץשיחה 23:55, 16 ביולי 2007 (IDT)
התרמוס הוא למעשה שפופרת זכוכית כפולת דפנות שבין הדפנות יש ואקום לצמצום הולכת חום מתוכן התרמוס לסביבה או להיפך במקרה ושומרים תוכן קר. שפופרת הזכוכית הפנימית מצופה בחומר מחזיר אור (כמו במראה) שמחזיר ומצמצם יציאה של קרינת חום מן התוכן של התרמוס לכוון החוצה (לסביבה), זאת במקרה של שמירת תוכן חם. שפופרת הזכוכית החיצונית המצופה גם היא מבפנים בחומר מחזיר מצמצמת מעבר של קרינת חום מן הסביבה על ידי החזרתה משטח התרמוס זאת כאשר שומרים על תוכן קר. הקרינה כאן היא בדרך כלל קרינה תת אדומה. השכבות מבפנים החוצה הן זכוכית, ציפוי מחזיר, ואקום, ציפוי מחזיר, זכוכית ואחר כך המארז של התרמוס--‏Avin שיחה‏ 00:43, 17 ביולי 2007 (IDT)
תיקנתי את מה שכתבתי קודם וזאת לפי תוכן ההודעה הבאה של משתמש:Metaholic,מטא.--‏Avin שיחה‏ 23:40, 17 ביולי 2007 (IDT)
שימוש במילים כמו "מונעת" הוא חוסר הדיוק. מדובר בצמצום. לא ניתן למנוע זליגת אנרגיה אלקטרומגנטית, אלא אם המרחב-זמן המכיל אותה מקופל לעצמו, ואז מדידה שתתבצע בנקודה 4 מימדית אחרת לא תוכל לראות שינוי אנרגטי. (חור שחור). "חום", הוא מקרה מאוד פרטי של מצב מולקולרי מעורר, בו החומר משיל מצעמו עודפי אנרגיה לסביבה, דרך דיפוזיה (הולכה), של העירור לחומר המכיל אותו. מעטפת מתכתית אכן קורנת, ממש כמו התרמוס. מה שמשתנה הוא צפיפות האנרגיה בזמן, כלומר לתה לוקח 10 שעות להתקרר במקום חצי שעה. --מטא 17:53, 17 ביולי 2007 (IDT)

אוף...זה פשוט לא מניח את דעתי![עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה חיפושית שנורא דומה למושית השבע....רק שצבעה האדום יותר דהוי...והיא פחות חביבה למגע...היא זכורה לי מהילדות...וכמו כן...כנראה שבהזדווגותן הן הולכות מחוברות כי אני זוכרת גם שראיתי הרבה מסוג החיפושיות האלו בזוגות...

תודה מראש:)

נראה לי שאתה מתכוון לפשפש אש ולא לחיפושית. שנילישיחה 01:36, 14 ביולי 2007 (IDT)
וואו נילי כרגע גרמת לי להבין שהחרק שאני שומר עליו מפני מוות בגינה שלי בכדי שיאכל את הקנימות זה פשפש אש ולא פרת משה רבנו! כך שהוא לא אוכל את הקנימות אני מבין.

טוב נו זו לו סיבה להרוג אותו חחחח =] (אני לא השואל)

אופס..התבלבלתי....יווו אתה גדול...אני בחורה by the way...אבל זה זה...פשוט אני וידיד העלינו זיכרונות..ולא ידעתי..תודה. השכלתי:)

תודה,תודה ושוב תודה.:) @--->---

מדוע נותנים תחמיץ לבקר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום, רציתי לברר האם מישהו יודע מדוע מאכילים מעלי גירה במזון שעבר תסיסה? האם זה קשור רק לעובדה שהתחמיץ נשמר היטב לאורך זמן, או האם זה קשור למטבוליזם של מעלי גירה המושפע מחיידקים?היילי (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ברוך הבא היילי,
לפי הערך תחמיץ, ההחמצה נועדה לשמר את המספוא לתקופות ארוכות. אם ההסבר הזה שגוי, נגלה זאת בקרוב בזכות שאלתך (: ליאור ތޮ 13:00, 14 ביולי 2007 (IDT)

קראתי על זה עוד קצת ואכן הסיבה העיקרית היא עניין השימור של המספוא, אבל האם יש רווח אנרגטי כלשהו בכך שנותנים למעלי גרה מזון שכבר עבר את השלב הראשון שהם עצמם מבצעים (התסיסה)? היילי 23:14, 15 ביולי 2007 (IDT)


יו...אתה גדול..אני בחורה by the way אבל לא חשוב..זה לא נתן לי מנוח..פשוט אני וידיד העלינו זיכרונות..תודה,תודה ושוב תודה:)

יהדות ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה אנשים מנתה יהדות ספרד בזמן גירוש ספרד? מה היה היחס בארצות האסלאם בין מספר היהודים שמוצאם מספרד לבין האחרים (שכונו, בחלקם אולי, "מוסתערבים"), מה היה היחס בין מספר היהודים שמוצאם מספרד לכלל יהדות התפוצות? מה היחס בין יהודי ארצות ארצות האסלאם לשאר היהודים אז והיום? משתמש:מתי המלך 10:15, 14 ביולי 2007 (IDT)

מסע לבטן האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מתאר ז'ול ורן חידושים במדע: חלקם אמיתיים וחלקם דמיוניים. אלה ואה מובאים כאן. מי שמוכן להבהיר את הפרטים וציין איזה אמיתיים ואיזה דמינויים, מוזמן להכנס לערך ולהוסיף הסברים. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 22:30, 14 ביולי 2007 (IDT)

חשמל בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע לי שמוזכרת המילה חשמל בתנ"ך. אם מישהו יודע איפה ובאיזה הקשר זה נאמר. תודה.

ראה חשמל#מקור המילה חשמל. ‏pacmanשיחה 00:33, 15 ביולי 2007 (IDT)

-תודה Kramer69.


חיים יהודה רות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיצד אין ערך עליו ?

אולי בגלל זה (כלומר הוא לא זכאי לערך) או בגלל שפשוט לא כתבו עליו אריקל 03:33, 15 ביולי 2007 (IDT)


הפגנה מול בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כמה שנים היתה הפגנה גדולה של חרדים מול בית המשפט העליון. על מה היא היתה? דוד 09:10, 15 ביולי 2007 (IDT)

יתכן וכונתך לארועים המתוארים, למשל, כאן, כאן ובסופו של המאמר כאן. 80.178.114.234 12:03, 17 ביולי 2007 (IDT)

(יוונית: Ῥέα)[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך מתעתקים לעברית: ריה או ריאה?

ריאה. יש כאן שתי הברות: רֵ(י) + אָה (הר נכתבת בצירה מלא במקרה של תנועת e שאחריה תנועה אחרת). רצוי אולי לציין בערכים הנקראים כך, בסוגריים מיד אחרי אזכור שם הערך, שהטעם מלעילי. ‏Illang‏ 01:14, 16 ביולי 2007 (IDT)

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה בעוד כל ילד ישראלי יודע שבמלחמה הזו השתתפו מצרים וסוריה ולחמו נגד ישרא בויקיפדיה האנגלית גורסים שלחמו גם עיראק וירדן ([1]) ובויקיפדיה הערבית מצרפים גם את מרוקו ([2])? A&D - עדי 18:25, 16 ביולי 2007 (IDT)

יתכן כי מעירק וממרוקו היו חילות משלוח. ‏Daniel Ventura‏ 18:51, 16 ביולי 2007 (IDT)
נדמה לי שגם מקובה ומקוריאה הצפונית. מישהו יכול לאשש או להפריך? נריה 23:31, 16 ביולי 2007 (IDT)

צי"ח - והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי שאלות לי הפעם: מהו המונח המקביל באנגלית לצי"ח הצה"לי (ציון ידיעות חשובות/חיוניות)? ושאלה שנייה, מהו הביטוי המקביל ל"הסברה" באנגלית ("הסברה" במובן החיובי, מצדנו, לדוגמה, מסע הסברה של ישראל - ולא המילה propaganda). אלדדשיחה 23:08, 16 ביולי 2007 (IDT)

לפי דעתי אין אח ורע למושג "הסברה" הישראלי. זה פשוט תעמולה, רק שאנחנו מסרבים להכיר בכך. eman שיחה 23:23, 16 ביולי 2007 (IDT)
בערבית "הסברה" נקראת "אעלאם", ושר ההסברה הוא "וזיר אלאעלאם", שזה דומה לשר ה"תקשורת" (אלאעלאם הוא "התקשורת", media, בערבית). באנגלית זהו Information Minister. אלדדשיחה 23:44, 16 ביולי 2007 (IDT)

אני חושב שהמונח המקובל הוא "information requirements". השמח בחלקו (-: 23:27, 16 ביולי 2007 (IDT)

בטקסט שלפניי משמשים בערבוביה גם מידע/אינפורמציה וגם הסברה, ולכן אני מחפש מושג שיאפשר לי בידול בין השניים. הטקסט עוסק גם במודיעין, גם במידע, גם בהסברה, וגם בנושאים קשורים נוספים. תודה לכולכם, בינתיים, על האינפוט. אלדדשיחה 23:42, 16 ביולי 2007 (IDT)
אני הייתי הולכת על public relations או עדיף advocacy כמקבילה נאותה להסברה תמרה 21:34, 18 ביולי 2007 (IDT)

מונחים מקובלים באנגלית לשלב הצי"ח הם "Direction", "Planning and Direction" או "Planning requirements and Direction". ראה למשל כאן,כאן וכאן. השקמיסט 16:31, 21 ביולי 2007 (IDT)

מספר כרומוזומים במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם לכל המינים/הסוגים/הפרטים במשפחה מסוימת יש אותו מספר כרומוזומים? אם כן, עד איזו רמה טקסונומית המספר זהה? ומדוע הוא נשאר זהה? אם לא, מדוע? והאם באותו סוג יש אותו מספר?

אשמח גם לקבל קישורים לאתרים/ערכים העוסקים ומרחיבים בעניין. תודה רבה! ‏Almighty ~ שיחה 00:51, 17 ביולי 2007 (IDT)

אין כל הכרח לכמות כרומוזומים זהה גם בין מינים שונים באותו הסוג. אדרבה, לעיתים שוני במספר הכרומוזומים מסייע לבידוד רבייתי בין מינים ובכך לספציאציה (היווצרות מינים חדשים). אתן לך דוגמה מהארץ: בארץ קיים החולד, שמראהו ותפקודו זהים פחות או יותר בכל הפרטים, אך בפרטים שבדרום הארץ מספר הכרומוזומים שונה מבפרטים שבצפון (ע"ע להרחבה). אנסה למצוא לך עוד הרחבות (ויש רבות) אם אתה מעוניין.
המספר לא נותר זהה בשל תהליכים שגורמים לשינויו (טרנסלוקציה רוברטסונית אי הפרדה במיוזה וכד'. ‏gal m‏ 08:27, 17 ביולי 2007 (IDT)
נשמע הגיוני ביותר, תודה רבה! ‏Almighty ~ שיחה 14:35, 17 ביולי 2007 (IDT)

מואה הנבטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך הנ"ל מובאת השערה על מקור העושר של תושבי תחנת הדרכים. חוקרים מאוניברסיטת בר אילן סבורים כי הסוחרים שמו לב להשפעת רמת הלחות על משקל הסחורה: באביב, הם קנו תבלינים ובשמים בדרום חצי האי ערב, במקום בו הלחות 30% ולקראת סוף הקיץ, מועד שבו עדין ניתן להפליג לרומא, מכרו את הסחורה בנמלי הים התיכון, היכן שהלחות הגיע ל-70%. ההפרש במשקל בא לידי ביטוי בתמורה שהם השיגו.
דוגמא לכך הייתה גם במאה ה-18 כאשר סוחרים אנגליים ניצלו את עובדת התפיחה של גרעיני החיטה בעת ההובלה של החיטה מהמזרח דרך כף התקוה הטובה לבריטניה. הגידול במשקל גרעיני החיטה עשה את ההובלה הארוכה לכדאית למרות זמן הנסיעה.
האם מישהו שמעי על המקרה האנגלי או על מקרים דומים. תגובות בדף השיחה של הערך. ‏Daniel Ventura‏ 07:24, 17 ביולי 2007 (IDT)

לציטין בזמן הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מאכלים שמכילים לציטין יכולים להזיק לאישה בהריון?

ויקיפדיה איננה מקור רפואי. במקרים כמן אלו מומלץ להיוועץ ברופא. בברכה A&D - עדי 23:25, 19 ביולי 2007 (IDT)

מדוע טיסה לכיוון מזרח קצרה יותר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה היא האם באמת הטיסה לכיוון מזרח קצרה יותר או האם ההבדלים בין טיסה לכיוון מערב וטיסה לכיוון מזרח נובעים אך ורק משינוי במסלולי הטיסה? למעשה עד כה בכל הטיסות שהיו לי תמיד הטיסה לכיוון מזרח הייתה קצרה יותר. אשמח אם תוכלו לענות לי על כך.

טיסה מזרחה אכן קצרה יותר, בגלל זרם סילון שכיוונו הכללי הוא ממערב למזרח. ‏ costello • ‏ שיחה 12:01, 17 ביולי 2007 (IDT)
לעניות דעתי, טיסה מזרחה קצרה יותר בגלל כיוון הסתובבות כדור הארץ שמנוגד לכיוון הטיסה ולמעשה גם אם נרחף באוויר נתקדם על פניו. ים - דף השיחה 12:17, 17 ביולי 2007 (IDT)
בזמן טיסה נע כלי הטיס בתוך גוש אוויר. אם האוויר מסתובב עם כדור הארץ, כלי הטיס (נניח מסוק בריחוף) יכול לשהות באוויר עד שיגמר לו הדלק ובעת הנחיתה יתברר שהוא לא זז מילימטר יחסית לצירי הרוחב והאורך. אם גוש האוויר נע יחסית לכדור הארץ (כמו זרם הסילון), ינוע כלי הטיס יחד עם האוויר. שים לב שכלי טיס מודדים שתי מהירויות (על ציר ההתקדמות שלהם), יחסית לגוש האוויר ויחסית לקרקע. יוספוסשיחה 15:16, 17 ביולי 2007 (IDT)
מה שכן, זרמי הסילון מתקיימים בגלל שסיבוב כדור הארץ חושף את האוקינוסים לטמפרטורות שונות, והכיווניות שלהם נובעת מהכיווניו תשל סיבוב הפלנטה, כך שבעקיפין זה כמובן כן נובע מהסיבוב.. --מטא 17:55, 17 ביולי 2007 (IDT)

לחיצת חזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיהו שיאן העולם בתרגיל לחיצת חזה? וכמה הוא לוחץ?

בוריס, אשדוד.

תודה רבה, כבר אין צורך. מצאתי את התשובה בויקיפדיה האנגלית.

בוריס, אשדוד.

הערך חילזון והצבע תכלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה לגבי הערך חילזון. רשום בערך חילזון שממנו הפיקו את צבע התכלת המקראי בעוד שזוהי רק סברה ויש החושבים אחרת. לדעתי יש לציין שיש החולקים על כך.

את התכלת הפיקו מהחילזון ועל כך אין ויכוח השאלה היא מהו אותו חילזון, על כך יש ויכוח. בברכה A&D - עדי 23:26, 19 ביולי 2007 (IDT)

חסר ערך חשוב ומהותי ברבנים דתיים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גדעון בנימין הינו רב משמעותי בחברה הנ"ל. לדוג' על קצה המזלג : הרב גדעון הוא רבו של הרב שמואל טל (המופיע כערך בפני עצמו), רב חשוב ברבני "צוהר" רב הישוב נוף איילון, אב"ד שם, ראש כולל בישיבת שעלבים, מראשי רשת "גזית" של מערכת בתי דין בכל רחבי הארץ, ועוד. אי לכך "יש להוסיף ערך בפני עצמו לרב גדעון בנימין".

אתה מוזמן לכתוב את הערך גדעון בנימין ונראה. טרול רפאים 14:24, 17 ביולי 2007 (IDT)
באופן עקרוני איני בטוח שהוא זכאי לערך.. כפי שלרב יוסף טולדנו או לרב רוזן אין ערכים. אבל כפי שטרול כותב אתה מוזמן לכתוב ונדון על הערך שם. יש לציין שהוא לא רבו של הרב שמואל טל (ראה בערך עליו), אלא שימש בישיבתו של הרב טל כראש הכולל כשהרב טל היה ראש ישיבה, כמו כן הם למדו באותו זמן בחברותא.

למידת תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי, ידוע לכם על מקום בספרי הקודש שכתוב בו שאין ללמוד תורה מכפייה אלא מתוך רצון בלבד? או משהו כזה? פ"מ 22:14, 17 ביולי 2007 (IDT)

"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט עמוד א)
המימרא מובאת בתוך סיפור יפה: לוי ורבי שמעון בן רבי ישבו לפני רבי. רבי שמעון ברבי רצה ללמוד תהילים, ולוי רצה ללמוד משלי. כפו את לוי החכמים האחרים ללמוד תהילים. כשהגיעו לפסוק "כי אם בתורת ה' חפצו" (תהילים א, ב), פירש אותו רבי בצורה הבאה: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ". קפץ לוי ואמר: "רבי, נתת לנו רשות לעמוד". כלומר, אני צריך ללמוד דווקא את הספר שלבי חפץ בו.
(את הדף הזה למדתי בדף היומי לפני ארבע שנים, בזמן הטיול השנתי. כיף להיזכר.) דוד 22:28, 17 ביולי 2007 (IDT)
תודה רבה! פ"מ 22:33, 17 ביולי 2007 (IDT)
"נתת לנו רשות לעמוּד" או "נתת לנו רשות לעמוֹד"? פ"מ 22:35, 17 ביולי 2007 (IDT)
"נתת לנו רשות לעמוֹד". כלומר: מכיוון שאמרת ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ", הרי שיש לנו רשות לקום ולצאת מהשיעור, אם אין ליבנו חפץ ללמוד את הנושא. דוד 16:02, 18 ביולי 2007 (IDT)

אתה טועה! הרב בנימין לימד תקופה קצרה את הרב טל ולאחר מכן לבקשת הרב טל שימש כראש כולל למשך שנה.

בלגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה מקור השם בלגרד?

"במאה ה-9 נכבשה על ידי הבולגרים, ומאז נעשתה עיר סלווית לפי אוכלוסייתה ואף ניתן לה השם הסלווי באוגרד, שפירושו העיר הלבנה או המצודה הלבנה." פ"מ 23:21, 17 ביולי 2007 (IDT)

איזה ערך משוייך להכי הרבה קטגוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזה ערך משוייך להכי הרבה קטגוריות ? מי שמכיר ערכים כאלה אנא שיציין אותם כאן זה עשוי לעזור לנו בדיון בנושא הקטגוריות.מי-נהר 15:42, 18 ביולי 2007 (IDT)

בדפים המיוחדים [3].
והתשובה היא שמעון פרס עם 16 קטגוריות. אינני יודע על איזה דיון מדובר ומה מגמותיו אבל לשם השוואה, בויקי האנגלית משוייך וינסטון צ'רצ'יל ללא פחות מ-57 (!) קטגוריות. נריה 20:06, 18 ביולי 2007 (IDT)
זה בגלל שהם מטורפים. יש להם קטגוריה בשם קטגוריה:אנשים חיים. דוד 21:13, 18 ביולי 2007 (IDT)
דווקא הקטגוריה הספציפית הזו היא לא דוגמה, היא מיועדת לניטור השחתות. נתנאל 21:17, 18 ביולי 2007 (IDT)
איך בדיוק הקטגוריה עוזרת במשימה זו? דוד 22:28, 18 ביולי 2007 (IDT)
רוב הקטגוריות שאליהם משוייך צ'רצ'יל בויקיאנגלית הן קטגוריות שטוטיות שלא עוזרות לקורא. 5 על ערכים עם טענות לא מבוססות, 18 על היותו חבר פרלמנט בריטי, אנשים שנולדו ב־1874, אנשים שמתו ב־1965, אנשים שנולדו ב־וודסטוק, אוקפורדשייר... קטגוריות כאלו אין אצלנו (קטגוריות על טענות לא מבוססות, אינפלציית קטגוריות לפרלמנטרים, נולדו ומתו בשנים מסויימות או במקומות מסויימים), לכן ההשוואה בטלה מיסודה. בברכה, Tahmar1900 23:15, 18 ביולי 2007 (IDT)
אינני בא חלילה להשוות למצב העגום בויקי האנגלית (גם) בעניין הזה. רק רציתי לומר שאם ישנן טענות על ריבוי קטגוריות אצלנו (ואינני יודע אם יש טענה כזו אך מכך שמתקיים "דיון" הנחתי שאולי כן) - כדאי שנראה מה קורה אצל השכנים ואז נבין מה זה ריבוי קטגוריות...נריה 20:22, 19 ביולי 2007 (IDT)

מי האנשים בתנ"ך שמצויין שהם לא מתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כמה וכמה חודשים נשאלתי את השאלה הבאה על ידי אחד משותפיי לארוחת הצהריים בעבודה: מי האנשים בתנ"ך שמצויין שהם לא מתו מעולם (הכוונה היא לבני אלמוות: אני מכיר אחד - אליהו הנביא שעלה בסערה השמיימה). הוא לא זכר את התשובה אבל זכר שיש לפחות ארבעה כאלה. אולי מישהו יודע? קסם-אמיתי 17:43, 18 ביולי 2007 (IDT)

אין אף דמות מקראית לגביה מצויין שהיא לא מתה. יש הרבה דמויות שלא מצויין שמתו, ויש מספר דמויות שתיאור המוות שלהן מרים גבה. לדעתי שתי הדמויות התנכיות (האנושיות) היחידות בקטגוריה הזו הן חנוך ואליהו. יאיר ח. 17:59, 18 ביולי 2007 (IDT)
למיטב זכרוני בתנ"ך רק חנוך ואליהו לא הלכו בדרך כל בשר אלא נלקחו בסערה השמיימה אולם המדרשים מספרים על יותר וכאן תמצא תשובה מפורטת יותר על אודותם. בברכה, Shayakir שיחה. 18:07, 18 ביולי 2007 (IDT)
בנוסף לחנוך ואליהו, ילקוט שמעוני בראשית - פרק ה - רמז מב: "תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך ומשיח ואליהו ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא וסרח בת אשר ובתיה בת פרעה ויש אומרים הוציאו חירם ונכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי." בברכה, Tahmar1900 19:32, 18 ביולי 2007 (IDT)
ההגדרה שנתן יאיר ח. מדויקת ביותר. אני הייתי מרים גבה גם לגבי משה ואלישע שהסיפור אודותם מריח כאילו הוא מנסה להסתיר משהו. במקרה או שלא, חיי שלושתם מסתיימים בסה"כ באותו מקום גאוגרפי ("קייפ קנוורל הישראלי", כך שמעתי שהגדיר אותו פרופ' יאיר זקוביץ'). לפעמים הספרים החיצוניים ומגילות קומראן (ולעיתים גם ספרות חז"ל) מרמזים בעצמם על המסורות המושתקות. נריה 20:03, 18 ביולי 2007 (IDT)
לא יותר סביר שמקום המוות או פרטיו לא מציונים כדי שלא תתפתח הערצה וקידוש של אתרי הקבר? ‏pacmanשיחה 20:07, 18 ביולי 2007 (IDT)
מחזק את PACMAN שמוליק 09:05, 19 ביולי 2007 (IDT)
מה שפקמן אומר זו תשובת הגמרא אבל לשאלה אחרת לגמרי. הדיון כאן אינו לגבי מי לא צויין שמת/היכן מת - התשובה לכך היא כ-99% מאנשי התנ"ך שלגבי כמה מהם (כגון משה) נכונים דבריו של פקמן. הדיון כאן הוא באשר לאלה שסופם מתואר אלא שהוא מתואר בצורה מעורפלת לא רק מבחינת המקום אלא מבחינת "מה באמת קרה". קחו בחשבון שגם להשאיר אדם בחיים (אליהו למשל או חנוך בקרב אנשי קומראן) עשוי להפוך אותו לדמות נערצת. נריה 15:00, 19 ביולי 2007 (IDT)

מהדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם המהדק שהמציא ג'ונתן ואלר הוא ה"מהדק עם הסיכות" או "קליפ כזה כמו של האופיס (העוזר המוזר הזה)" , אני רוצה לכתוב ערך על מהדק שמוליק 09:05, 19 ביולי 2007 (IDT)

השני, ושמו היה יוהאן, לא ג'ונתן. ‏odedee שיחה 09:40, 19 ביולי 2007 (IDT)
בערך ממציא כתוב ג'ונתן. אם אתה בטוח תתקן - שמוליק
כן, זה en:Johan Vaaler. תוקן. ‏odedee שיחה 00:16, 20 ביולי 2007 (IDT)

אסייתי או אסיאתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריך לעשות האחדה בנוגע לכתיב של אסייתי / אסיאתי (על הטיותיה, כמובן: זכר, נקבה, רבים, רבות). למשל שפות אפרו אסיאתיות, כלב רועים אסיאתי, ובודהיזם מזרח אסיאתי - לעומת פיל אסייתי, אריה אסייתי, דוב שחור אסייתי. וזו רק סקירונת בשמות-ערכים. כמובן ששתי הצורות מופיעות במגוּון ובכמות גדולה בערכים עצמם. אם תוהים איזה מהם תקני ע"פ האקדמיה ללשון, כמדומני שניהם אינם תקניים, וצ"ל "אסיאני". בכל מקרה עדיף להתכחש להחלטת האקדמיה לגבי הנ התקנית במקום הת שכ"כ שגורה, אבל אני בעד לאמץ את השימוש ביא במקום יי. אני חושב שהדיפתונג ya אמור להיכתב תמיד יא, ואילו יי נועד לטריפתונגים כמו ayi (עדיין, שניים וכו') ו-iya (איָיר, נטייה). מצד שני בכל זאת כותבים "שְיָירים" למרות שזה ya. בקיצור, מה תקני ומה נחליט פה לגבי אסייתי / אסיאתי ? Illangשיחה 14:29, 19 ביולי 2007 (IDT)

הכה את המומחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה מקור הביטוי "הכה את המומחה"? מאיפה זה מגיע ואיך הוא נקרא בשפות אחרות? ובכלל, למה האלימות? למה צריך להכות את המומחה? קסם-אמיתי 15:18, 19 ביולי 2007 (IDT)

מתוך אחד המערכונים הידועים של הגשש החיוור שהפך למטבע לשון, להלן שתי דוגמאות לשאלות שנשאלו שם: "איך קוראים בעברית לצ'ופצ'יק של הקומקום?" "כשנפגשים במדרגות, מי צריך לומר שלום, זה שעולה או זה שיורד?

נכון, אבל נראה לי שהם התבססו על תכניות רדיו שקדמו להם. אינני יודע על כאלו אך כך ההרגשה שעולה מההאזנה למערכון. נריה 20:20, 19 ביולי 2007 (IDT)
אני מוכן להרהיב עוז בניחוש פרוע. העברית בעידן של אחרי ראשית הציונות ספגה המון מן הגרמנית - מחודשי השנה, שמות היסודות, שירי ילדים ועוד. בגרמנית קיים האידיום Experte schlägt Alarm (וברבים Experten schlagen Alarm), כלומר מומחה מזהיר, אבל מילולית "המומחה מכה ב(פעמון) אזעקה". אפשר להבין את האידיום הזה בצורה מילולית, ואז להפוך אותו לבדיחה, ומכאן - מכים את המומחה. זה ניחוש פרוע, מעניין מה יגידו חבריי הגרמנופילים. ‏Harel‏ • שיחה 00:43, 20 ביולי 2007 (IDT)
חיפוש בגוגל אחרי "Beat the expert" מעלה לא מעט תוצאות, אז מסתמא זה מוכר גם באנגלית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:49, 20 ביולי 2007 (IDT)
אוף. ‏Harel‏ • שיחה 00:50, 20 ביולי 2007 (IDT)
ובאנגלית יש לזה הרי גם משמעות של "נצח את המומחה", אז אני מנחש - כסומא בארובה - שהמקור הוא משם. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:51, 20 ביולי 2007 (IDT)
נראה שזכרוני מטעני, כי חשבתי שהשאלה הזו נשאלה פה בעבר, אבל חיפוש לא מוצא שום עדות. בכל מקרה, אצלנו היהודים אוהבים "להרביץ תורה" במקום ללמד אותה. בברכה, Tahmar1900 00:55, 20 ביולי 2007 (IDT)
אכן הופיע בעבר: ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון4#הכה את המומחהgal m‏ 09:16, 20 ביולי 2007 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה - זכרונך אינו מטעה אותך - זה באמת נשאל פעם אבל לא נענה: ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון4#הכה את המומחה. מצאתי את זה רק אחרי ששאלתי אבל לא באתי על סיפוקי בכל זאת..:) קסם-אמיתי 09:26, 20 ביולי 2007 (IDT)

ואם במכות עסקינן, כתב פעם חנניה רייכמן ש"היהודים בשפתם מכים, תולים ויורים: / מכים הם שורש בעבדם אדמת המדינה / תולים תקוות בעתידם, יורים אבני פינה. תמרה 11:45, 23 ביולי 2007 (IDT)
אם אני זוכר נכון, באחד מקטעי ה"הכה את המומחה" של הגששים היה איזה אחד שממש היכה את המומחה התורן, משהו על זה שהוא המליץ למרוח ירקות על הפנים....

2 שאלות בנוגע לחלל החיצון.[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום. יש לי 2 שאלות.

הראשונה, בנוגע לערך "הקבוצה המקומית" הקשורה לצבירי גלקסיות. כותב הערך כתב ששתי גלקסיות קטנות מקיפות את גלקסית אנדרומדה,ואת גלקסית שביל החלב,שאלתי היא האם 2 הגלקסיות שמקיפות את הגלקסיות האלו,נמנות עם 30 הגלקסיות שבקבוצה?והאם 2 גלקסיות מקיפות כל אחת מ2 הגלקסיות האלו,או גלקסיה אחת לאנדרומדה ואחת לשביל החלב?

השנייה,גם היא בנוגע לנושא הזה אך לא לצבירי גלקסיות אלא לגלקסיה.השאלה מטרידה אותי כבר הרבה זמן ואני לא מוצא תשובה...שאלתי היא האם בכל גלקסיה יש כמה מערכות שמש או שמא רק מערכת שמש אחת בכל גלקסיה?(למיטב ידיעתי,הכוכבים שאנו רואים בשמיים הן שמשות של מערכות אחרות,עובדה זו רק מחזקת את הטענה שיש עוד מערכות שמש בגלקסיה,אך למרות זאת יש בי התלבטויות בין 2 התשובות).

אשמח אם תעזרו, ממני,גל.

לשאלתך השניה: הערך גלקסיה נפתח במשפט הבא:
גלקסיה היא צביר ענק של שמשות וחומר בין-כוכבי. הדעה הרווחת היא שמספר הכוכבים בגלקסיה נע בין עשרות מיליארדים למאות מיליארדים.
אני חשוב שזה די עונה על שאלתך.
eman שיחה 17:30, 19 ביולי 2007 (IDT)
תוך הבהרה כי כוכב הוא שמש. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 17:46, 19 ביולי 2007 (IDT)
הכוכבים הנראים בעין בלתי מזויינת נמצאים כמעט כולם בטווח של מאות שנות אור בודדות - ביחס לגלקסיה שלנו כולה, שקוטרה גדול פי 1000. בגלקסיות מרוחקות ניתן להבחין בכוכבים בודדים רק במקרים מיוחדים, אבל יש להן אותו הרכב עקרוני כמו לגלקסיה שלנו: מליארדים שמשות רבים והרבה מסה חשוכה. עוזי ו. 23:33, 19 ביולי 2007 (IDT)