ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרס

קראתי את [1] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת נ"ט ושהם קיבלו תותחים מצ'כוסלובקיה שיוצרו במקור עבור גרמניה הנאצית ולכן היו עליהם צלבי קרס. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. היו מקלעי מגל"ד שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) במלחמת העצמאות? Tzafrir - שיחה 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

ביד לשיריון מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרות

אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST):

ואם לא? עמית - שיחה 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את שנות החמישים של המאה העשרים, מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. עמית - שיחה 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). עוזי ו. - שיחה 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

עוזי ו., אבל השואל ביקש לחשב גבול... Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. דוד שי - שיחה 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

שנות ה-50 האמנם?

הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.

קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצינים דוברי רוסית

האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את רומן גופמן?

האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?

א. לא.

ב. כן.

87.71.94.38 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

א. כן.

ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?

בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. 2.52.72.8 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

לא ברור לי מה הצורך האנציקלופדי בקטגוריה כזאת. דני Danny-w - שיחה 09:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

תשואות ב"גמל להשקעה"

האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית? נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.

פשוט קרא/י את ריבית דריבית Shannen - שיחה 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.

קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. דוד שי - שיחה 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא $10,000+10,000*10\%+10,000*2\%$ או $10,000+10,000*10\%+11,000*2\%$ כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?

קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

@דוד שי: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.84.94.45.134 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

כתבתי "מעין ריבית דריבית", אם זה מפריע לך, התעלם מזה. דוד שי - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

קופות גמל (רגילות וגם להשקעה) יכולות להשקיע גם באיגרות חוב נושאות ריבית, וגם במניות נושאות דיבידנד, ובמקרה זה תהיינה להן הכנסות דמויות ריבית. בניגוד להשקעות פרטיות באפיקים דומים, ההכנסות האלה לא מגיעות לחשבונו של המשקיע בקופת הגמל (ולא יורד מהן מס רווחי הון אגב כך) אלא מושקעות מחדש כחלק מהנכסים של קופת הגמל. לכן נוצר מצב דומה לריבית דריבית. אם קופה למשל השיגה בשנתיים האחרונות תשואה שנתית של 20%, אז התשואה הכוללת (ברוטו) למשקיע היא 44%, בדיוק כמו בחישובי ריבית דריבית, והמיסוי הוא על ההפרש בין מחירי המכירה והקניה. אבל, בניגוד להשקעה "קלאסית", התשואה על רוב נכסי הקופות לא ידועה מראש (גם אם קופה משקיעה רק באג"ח, הריביות בשוק משתנות) ולכן אין דרך לחשב את התשואה הצפויה בעזרת נוסחאות ריבית דריבית; אפשר רק לומר שהתשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה באותם נכסים, בגלל ה"ריבית דריבית" והמיסוי הדחוי (אם כי יש גם דמי ניהול שצריך להביא בחשבון). צחקשוח - שיחה 00:22, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

האם יכול להיווצר גם מצב הפוך שבו ככל שמושקע יותר, ככה ההפסד יותר גדול? נגיד מישהו השקיע 50 אלף, ובגלל תשואות הגיע ל60 אלף. עכשיו שנת משבר והתשואה הפכה לשלילית. אילו היה לו רק 50 אלף בחשבון היה מספיק 10 אלף, אבל מכיוון שזה גדל ל-60 אז הוא מפסיד 12 אלף. האם המצב יתכן? שתשואה גובהה יותר דווקא תוביל להפסדים גדולים יותר? 2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164 00:39, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

ניאנדרתל

האם אפשר לשבט אדם ניאנדרטל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?

בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו שיבוט. Shannen - שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.
בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? H. sapiens - שיחה 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' , אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ופיל אסייתי הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי פיל אפריקאי? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). Tzafrir - שיחה 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.
ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.
לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו טכנולוגיה שקיימת בעיקרון אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.
ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. H. sapiens - שיחה 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

חרקים באוכל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל בקמח) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם לאור): מאיפה החרקים הגיעו לשם? עמית - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. Assafn • שיחה 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל כאן.

צפון תימן ודרום תימן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בגלל שמצב הערכים צפון תימן ודרום תימן בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך נפילת מסך הברזל תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, 2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

עוזר? מוכני - שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

מתוך הערך דרום תימן (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.

כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. Tzafrir - שיחה 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה?

הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).

אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים

אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

מה זה נישואים?

1. מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
2. אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
3. מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
4. סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
5. ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
6. רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)

האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.

מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).

נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?

בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.87.70.13.18 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע כתוב) ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות מוסד חברתי, בדרך כלל גם מוסד משפטי ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם דתי. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

ציטוט מדיון מארכיון 305

בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "דייטינג בעולם העתיק":

"במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס

אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא חוזה בין בני זוג כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב.
התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

דרוזים ותנ"ך

האם הדת הדרוזית מכירה במקרא כספר קדוש (ברמה כזאת או אחרת)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

באסלאם לגווניו השונים התנ"ך (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את חג הקורבן שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר בספר בראשית על עקדת יצחק. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. Tzafrir - שיחה 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. Shannen - שיחה 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--שמש מרפא - שיחה 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

בנט

למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?

בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? דוד שי - שיחה 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

עוד לא הייתה הקרחת... דרדק • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

התמונה הכי ישנה שיש לנו של נפתלי בנט (קטגוריה) שיש לנו היא תמונה שהוא העלה בשנת 2011 (מתקופת ישראל שלי?). שם יש עוד שרידי שיער. נראה לי שאז הוא כבר היה מסוכסך נתניהו (או שלהפך: נתניהו איתו. או גם וגם). Tzafrir - שיחה 14:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?

מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? אסף השני - שיחה 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

עזרה ברכישת רמקול

אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם. האם q28 טוב?

ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--נדב - שיחה 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux ) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).

תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה יכול לנסות לשאול בפורום אוצר החכמה... המאו"ר - שיחה 16:01, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל?

הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

VoIP--נדב - שיחה 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...

דיסקורד? TheStriker - שיחה 13:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

סירחון של ביוב ביתי

למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.

מה זה הריח הזה? 87.70.115.241 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

כמו שנאמר הסירחון נובע מגזים הנפלטים בתהליך של פרוק חומר אורגני על ידי חיידקים (ריקבון). הריחות השונים קשורים להרכב הגזים הנפלטים. הרכב זה תלוי בסוג החומר האורגני ובסביבה בה מתבצע הפרוק (דלה או עשירה בחמצן).מקור הסירחון בצנרת הביוב הביתית הוא החומר האורגני הנצמד לדופן הצינורות והוא יכול להכיל תאי עור מתים, תאי שיער ותאים נוספים ממקור אנושי הנמצאים במים הנשטפים בכיור או במקלחת(במערכת ביוב תקינה אין נוכחות של גושי צואה שאמורים להישטף אל מחוץ לצנרת הביתית) --בן אביגדור - שיחה 11:33, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

אושפיזין

למה לא בפסח? המאו"ר - שיחה 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אתה רוצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.

וברצינות, נראה לי שזה קשור לקונספט שצריך לארח בסוכה.david7031 • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... דרדק • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

קוקה קולה

האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?

ראה קולה (משקה) 87.70.24.16 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל”, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.

עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים. לדעתי אחת מעשר השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אתם פשוט מתוקים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריות

קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): פה, פה, פה ועוד.

לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. 87.71.3.115 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

קישור זה שהבאת בעצמך מסביר זאת. 192.114.182.2 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. 192.114.182.2 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על המאמר הזה שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: חלמוני ביצה) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.

• יש הבדל בין מתאם לסיבתיות. יכול להיות שמבין אותה אוכלוסיה, מי שאוכלים יותר ביצים גם אוכלים יותר בשר, לדוגמה.
• עישון גורם גם להיצרות כלי דם. אבל ההשפעה החמורה והמובהקת ביותר שלו היא על הריאות וכל האיברים האחרים שמושפעים מהעשן. לכן הסתכלות רק על ההשפעה של העישון על כלי הדם מטעה.

Tzafrir - שיחה 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, אפשר לאכול מייד אחריה תפוח, ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה... Danny-w - שיחה 13:26, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

Danny-w, אם נכנסים למעמקי המדע, אז ביצה אחת שווה חצי בננה. כלומר לעשן 10 סיגריות זה שקול ללאכול בננה אחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

הבדלים בהשחלת חוט למחט

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בהרפתקאותיו של האקלברי פין וגם בבן המלך והעני כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה - 💜 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה רבה! יהודית1000 - שיחה - 💜 21:54, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

למה Facebook Rooms מחייבת וידאו?

אף תוכנת VoIP שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה?

לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".

בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

טעינה אוטומטית במרכבה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב למה למרכבה אין טעינה אוטומטית כמו למשל לT-90? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

א. יש את הATMOS שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.

ב. גם אם אין בעיה של מקום, זה יכול לחסוך חיי אדם בשדה הקרב (כל טנק שנפגע יש שלושה נפגעים במקום ארבעה) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― סוף העברה

עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי לT-90 יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 . לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך שוט קל נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך לקרבות שיריון בשיריון נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ האויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.

כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.

בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

בכרמל אמור להיות תותח אוטומטי, ששונה מתותח עם טעינה אוטומטית בכך שהוא בקליבר יותר קטן (בדרך כלל 20 - 40 מ"מ) אבל יורה צרורות בקצב גבוה מאוד. ישרול - דברו איתי • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 08:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

האלפים אצל טולקין

קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.

יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)

יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.

יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.

ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)

אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה

מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...

מתייג גם את Lilijuros, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. TheStriker - שיחה 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

סיעות העלפים אצל טולקין

כמה תיקונים - בלריאנד הייתה רק הקצה המערבי של הארץ התיכונה. הנולדור באו מהארץ התיכונה לואלינור, חזרו לארץ התיכונה, לבלריאנד ויתכן שחלק גם לאריאדור ורהודאור. ואז בלריאנד שוקעת ואלו מהם ששרדו את העידן הראשון (לא הרבה....) עוברים למה שכעת הוא החלק המזרחי של הארץ התיכונה - אריאדור. מיעוט קטן אך חשוב (כולל את גלאדריאל ותרנדואיל, אביו של לגולאס) חוצה את הרי הערפל אל לוריין ורהודאור, שם הוא מצטרף לבני הלילית משבט סילבאן, שהם חלק מעם הטלרי. עם סיום שר הטבעות כל בני הלילית שנותרו (או לפחות אלו שמוזכרים בסיפורים) שבים לואלינור.

חשוב לזכור שמזמן גלות הנולדור ועד חזרתם עברו אלפי שנים. גם עבור הנולדור שהיו בעבר הרחוק בואלינור היא הייתה זכרון רחוק ועמום.

הסינדאר היו חלק מהטלרי. הטלרי הם עם בני הלילית המפוצל ביותר - חלק הגיעו לואלינור במסגרת הסיפורים (כלומר לפני העידן הרביעי) וחלק לא. חלק נעלמו ממש מוקדם מהסיפורים ונטשו את המסע מערבה ממזרח להרי הערפל, בעוד אחרים נטשו את המסע מאוחר יותר, אחרי שהגיעו לבלריאנד ולכן מופיעים בסיפורי העידן הראשון (למשל בני הלילית של תינגול) וכך הלאה - אפשר בקלות להבין את הבלבול שלך, זה בלגן גדול למדי... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

כה גדול ומבלבל... עד שגם אני לא יודע בעל פה... TheStriker, התמונה שמצאת יקרה מפז, ואשמח אם מישהו מהסדנה לגרפיקה יוכל לתרגם אותה, אני כמובן אעזור עם השמות. יכול להיות שבאמת אכתוב ערך על סיעות העלפים. Glaðírsheijmmárni ⸗ Liljurós ‏ 15:46, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

תותחים אתם!!!! תודה לכל העונים. התמונה שהמגיב הראשון פרסם ממש עזרה בלהבין את כל הבלאגן, זה מחולק ומסודר ממש יפה, אני מחכה לתרגום בקוצר רוח, לדעתי זה יעזור ממש לכל מי שבדיוק כמוני קרא בטולקין מעבר לשר הטבעות ולא ממש הבין מה הולך

האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית?

או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?

אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.

בתודה,

סלומוניקו,

לא מרגע היווצרות כדור הארץ, אבל כן מסיום "ההפצצה הגדולה" - מטרות השביטים והמטאוריטים הגדולים שהיו בראשית קיומו של כדור הארץ.
עם זאת כמות המים על פני השטח השתנתה. עקב טקטוניקת הלוחות מים נבלעים באזורי שקיעה, ונפלטים באזורי בקיעה ומהרי געש. חלק לא מבוטל ממי כדור הארץ מצויים במאגמה שמתחת לקרום כדור הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

זה כבר חפירה בנושא "מהוא רגע היווצרות הפלנטה" שאין לה גבול חד. לצורך העניין אני אדון בתקופה משמעותית אחרי ההפגזה הכבדה המאוחרת ולצורך עניין זה מסת כדור הארץ נשמרה יחסית קבועה מאז. ההנחה הזאת לא מדויקת כי גם היתה תקופה בה מים רבים התנדפו. ההערכה היא שכדור הארץ איבד בזמנו אוקיינוס שלם בתהליך של נידוף באור.

פשוט אני מרגיש שמרכז ההשאלה היא לגבי היווצרות, ספיחה ופירוק של מולקולות מים על פני כדור הארץ כבר בתקופה מאוחרת בהרבה להפגזה המאחרת (ארכאיקון?) ולא לגבי מים "חיצוניים".

אז: כמו שאתם יודעים, ישנן תגובות כימיות שמסוגלות להפיק או לפרק מים (כדגומת שריפה, פוטוסינתזה ומיום מינרלי), כך שכמות מולקולות המים יכולה להשתנות אם תגובות כימיות כאלה נפוצות מספיק. דוגמה חשובה בהקשר הזה היא אסון החמצן, שהוא אחד משינויי האקלים הקיצוניים ביותר ששינה מהותית את ההרכב הכימי של הפלנטה שלנו בזמנו. אז התשובה היא שלילית: כמות מולקולות המים לא קבועה לאורך כל התקופות הגאולוגיות מכיוון שפעילות ביו-כימית שונה שינתה את ההרכב הכימי של האטמוספרה בצורה ניכרת מספר פעמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

מה זה צו בית משותף?

"אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (יחידות)".

מכיוון שקרקע אינה בית, אני לא מבין אם בחוק הישראלי המושג משקף חלוקת קרקע ליחידות מוגדרות, משקף חלוקת בית ליחידות מוגדרות, או יכול לשקף את שניהם? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צו בית משותף הינו אמצעי —-לחלוקת קרקע —-לתת חלקות (יחידות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר על חלקה בשלמות יירשם כבית משותף.

סיכון מול תשואה

שאלה קצת במתמטיקה. נגיד יש שני מסלולים להשקעה. האחד הוא ה"כללי" שנחשב לסיכון בינוני: כלומר יש סיכוי נמוך יחסית לתשואה שלילית, אבל מצד שני התשואה החיובית היא נמוכה יחסית. יש מסלול "מניות" שבו יש סיכון גבוה, כלומר סיכוי גובה שתהיה תשואה שלילית ומצד שני, החיובית היא גבוהה משמעותית יותר. בשני המסלולים הסיכויים להצלחה גדולים מהכישלון.

אני מחפש איזה "אלגוריתם" חכם כביכול לאיך לפצל את החיסכון ככה שיהיה סיכוי אופטימלי לרווח. מה אני מכתוון: נגיד 60 אחוז במניות ו-40 בכללי או להפיך. משהו שמצד אחד יתן ביטחון ומצד שני יתן רווח. יש לכם איזשהו רעיון לחישוב? 77.125.190.146 11:53, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

אם יש לך כימות של הסיכון ושל התשואה, אתה יכול לחשב כל מיני דברים (לדוגמה: מהי תוחלת הרווח אבל גם מה ההסתברות שהרווח יעלה מעל לסף מסוים או ירד מתחת לסף אחר). אבל קשה לי להאמין שיש לך כימות מדויק של שני אילו. לכן לטעמי השאלה היא פחות שאלה של מתמטיקה ויותר שאלה של הבנת הכלכלה. האם השאלה בכל זאת עוסקת במתמטיקה בהנחה שיודעים מהי ההסתברות לכל תשואה בכל אחד מהמסלולים? Tzafrir - שיחה 15:45, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

אלו שאלות יסודיות במתמטיקה פיננסית - בניית פורטפוליו עם תוחלת רווח מקסימלית עבור שונות נתונה. עוזי ו. - שיחה 12:18, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? 77.125.190.146 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא מתמטיקאי ולא כלכלן, אך אני רואה שבתשובות שמעלי (וגם בשאלה שלך) אין התייחסות לאופק ההשקעה. בטווח הארוך (מעל עשרים שנה), חיסכון מנייתי משיג תשואה עודפת על פני אגרות חוב והשקעות "בטוחות" אחרות. בטווח הקצר (פחות מעשור) נפילות בבורסה והיחלשות הדולר עשויים לשחוק את הרווח ואף להסתכם בהפסד. בפרט, מדד ה-S&P 500 היום גבוה ב-47% מכפי שהיה לפני שנתיים בעוד שהמשק נפגע מהמגיפה העולמית, וקיים חשש לפקיעת הבועה בטווח הקצר. יתכן כי הערך על המודל הצ'יליאני, והמקורות שהוא מצטט, יעניינו אותך. ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 12:59, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

אפשר ללמוד את הנושא כאן. עוזי ו. - שיחה 12:51, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אילו טכנולוגיות מסייעות קיימות בכדי למנוע typos?

כולנו נופלים ב typos מדי פעם, זה טבעי וסביר, במיוחד בסמארטפון עם מקלדת וירטואלית בה המקשים הוירטואליים קטנים ולפעמים האותיות קטנות מדי לצופה.

אילו טכנולוגיות מסייעות יש למנוע תופעה זו, הן לדסקטופים והן לסמארטפונים?

בתודה,

חתאמי,

שלום לך אנונימי, שאלה טובה! אני אישית ועוד הרבה כמוני משתמשים בגרמרלי. גרמרלי היא חברת טכנולוגיה המפתחת בודק איות באמצעות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. זאת אומרת מתקנת את השגיאות שלך על פי אוצר מילים רחב במיוחד! לי היא מאוד עוזרת.

אפשר להוסיף לכרום פה: https://www.grammarly.com/ אקסינו - שיחה 12:08, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

היום כל המקלדות הווירטואלית נותנות הצעות מילים. לא בטוח אם בכל מקום, אבל גם באנדרואיד יש קו מקושקש אדום מתחת למילים שאינו מכיר. גם המילון של המקלדות מתעדכן בהתאם לשימוש חוזר במילים וגם ההצעות. יצאה לפני שנים גם מקלדת שנטען שהיא מיועדת לכתיבה בשגיאות, ומראש הכל צפוף ואין מקום לכתוב נורמלי, אך זה נובע מהרצון שהמקלדת לא תשתלט על חצי מסך, נקרא minuum, אם אני זוכר. מעניין אם הפרויקט הזה עדיי פעיל. אז, זה עלה כסף להוריד את המקלדת הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 04:10, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

משהו שלא הבנתי מפתיח הערך בועת הדוט-קום

"במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק גדל והולך מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות"

מה זאת אומרת השווי הכלכלי ה"אמיתי"? הרי גם ההשקעות בגלל פיתוחים בתחום האינטרנט דאז היו שווי אמיתי. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אדם סמית' טבע את פרדוקס המים והיהלומים: מים הם הדבר השימושי ביותר, אך אי אפשר לקנות תמורתם דבר. יהלום איננו שימושי כלל אך ניתן לרכוש באמצעותו דברים רבים. יש תיאוריות שונות כיצד נקבע ערכו האובייקטיבי של מוצר או שירות. עקרונית, הערך הזה הוא שקלול של מרכיבי התועלת הכלכלית לרוכש ולמוכר. ובלי להרחיב: שווי העבודה שהושקעה, שווי העבודה שהוא חוסך לרוכשו, השפעתו על תזרים המזומנים, ובכלל, איזו תועלת אפשר להפיק מהמוצר או השירות, באופן שיצדיק את המחיר. בסופו של דבר, הפרמטרים האלה הם כוחות שמאזנים זה את זה, ומהשקלול שלהם נובע מחיר שנחשב "סביר" לשלם בעד המוצר/שירות, והוא מתקבע כ"מחיר השוק": כמה שווה לי להשקיע כדי לקנות, כך שארוויח מהקנייה באופן סובייקטיבי, ולחלופין, בכמה אהיה מוכן למכור. בועה כלכלית נוצרת כאשר מסיבות שונות, שווי המוצר/שירות עולה הרבה מעבר למחיר השוק שנקבע על בסיס התועלת הכלכלית המשוקללת שלו, בגלל התערבות של אינטרסים המנתקים את הערכת המחיר מהשיטות הקונבנציונליות להערכת שווי. קרא כאן בהרחבה.--נדב - שיחה 15:54, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה בפועל באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החברות הללו קיבלו כסף מבעלי מניות כדי ליצור עבורם ערך נוסף ולא כחיסכון. אותו כסף נועד להשקעה בתשתיות החברה (לדוגמה: תשלום משכורות וקניית ציוד) מתוך הבנה שהחברה תרוויח הרבה כסף בעתיד ובעלי המניות ירוויחו מכך (איך? ישירות ממכירת מניות או אולי מדיווידנדים). אבל החברות הללו (במקרה „הטיפוסי״ הגרוע) שילמו משכורות גבוהות לעובדים אבל לא הרוויחו כסף ולמעשה בכלל לא חשבו איך להרוויח כסף. ברור שזה לא נכון לכולן. לדוגמה: אמזון הייתה רווחית מהתחלה. גוגל אמנם התמקדה ברכישת „עיניים״ בחינם, אבל נראה שדי מהתחלה הייתה לה תוכנית עסקית. ובסופו של דבר הרבה חברות שלא יכלו להראות איך הן תוכלנה להרוויח כסף, התמוטטו. Tzafrir - שיחה 09:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

"חיסון" לעומת "תרכיב"

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב לאחרונה התגבשה אצלי הבנה, שבעברית יש בלבול בין שני המושגים. באנגלית בכלל, ובוויקיפדיה בפרט, יש Immunization – שזו פעולת החיסון, לעומת Vaccine – תרכיב, החומר המוחדר לגוף בפעולת החיסון. בויקיפדיה העברית, "חיסון" מוגדר כ"אמצעי מונע" (שזה בעצם התרכיב), ואפילו מובהר ש"...לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים..." (אבל אין ערך "תרכיב"). התוצאה היא שבבינויקי, הדף חיסון מקושר ל-Vaccine, ולעומת זאת, אין כלל ערך עברי המקושר ל-Immunization. להבנתי. ויקיפדיה קיבעה את הטעות הרווחת שלא מבחינה בין פעולת החיסון לבין תרכיב החיסון. במקורות שונים באנגלית, קראתי שכאשר הרשויות פוצחות במבצע חיסונים, זה נקרא Vaccine immunization Program. אני סבור, אם כך, שיש מקום לבחון שינוי שם ערך ועיון מחודש בערך עצמו, אבל בכוונת מכוון אני נמנע בשלב הזה לפתוח דיון שינוי שם בדף השיחה או במזנון, משום שאני מעוניין קודם לבחון את ההבנה שלי מההיבט הלשוני. Shaun The Sheep, Atzatz, saifunny, Nahum, גלייכער, Telecart, המקיסט, Illang, אלדד, Alon112 ‏בעלי הידע באנגלית, Kulystab, tsabarn, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgamesh, רון18 ‏בעלי הידע ברפואה, יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 בעלי הידע בביולוגיה, תודה מראש.--נדב - שיחה 13:37, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

לא יודע איך לפתור את זה. אבל יש אפילו סיבוך נוסף: פעולת הכנסת התרכיב (הזרקה למשל) נקראת בשפה המקצועית אינוקולציה (Innoculation) והיא קודמת בזמן ליצירת החיסוניות (Immunization). Tsabarn - שיחה 16:39, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

Tsabarn אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך Anthrax Vaccine Immunization Program והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "תרכיב", ואילו הערך "חיסון" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--נדב - שיחה 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

Tsabarn, נראה שהדף הזה מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב", 2) יהיה נכון לשנות את שם הערך חיסון לתרכיב, ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--נדב - שיחה 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

Tsabarn בבקשה: Vaccine = תרכיב.--נדב - שיחה 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

לפי מה שניתן להבין מהאקדמיה, Immunization היא ״התחסנות״. Gil mo - שיחה 12:47, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אחלה, Gil mo, נעלם מעיניי במבול התוצאות בגוגל. אז יש "התחסנות" כתהליך שהגוף עובר, ויש "חיסון" כפעולה יזומה של הכנסת חומר לגוף, ויש "תרכיב" שהוא חומר שמכניסים לגוף, מה שמחזק אצלי את הדעה שמה שבוויקיפדיה העברית הוא "חיסון" צריך להיות בעצם תרכיב.--נדב - שיחה 01:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

הימנעות מכוונת מסדר מתמטי בשיום היררכיות

להלן כמה נושאים היררכיים:

• ביולוגיה: ממלכה ← מערכה ← מחלקה
• פוליטיקה: משפחה ← שבט ← עם
• ויקיפדיה: ביורוקרט ← מפעיל מערכת ← מנטר

בכל אחת מהמערכות ניתן להכניס עוד ועוד קבוצות מקיפות ו\או קבוצות ביניים בשמות שונים אבל אני שם לב שהשמות לא באמת משנים אלא מה שמשנה זה הרמות; רמה 1, רמה 2, רמה 3 וכו'.

אני אישית מזהה בעיה בכך שכל אדם שמגדיר מערכת מגדיר בה שמות לרמות היררכיות כאוות נפשו כי הרי אחר כך יכול להיגרם עומס טרמינולוגי כשמקיימים שיח רחב המערב בתוכו שמות של דרגות היררכיות מנושאים שונים ואף לבלבול אם לפחות שני נושאים כוללים את אותם מונחים לתיאור דרגות אלה ולכן חשוב לי לשאול האם פילוסופים ומתמטיקאים הגדירו בעיית הגדרת שמות שונים לאותו דבר בדיוק (רמות היררכיה שונות) עד אין סוף ואם כן אשמח לקרוא ערך על בעיה כזאת. בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"שמות שונים לאותו דבר בדיוק" הוא איזומורפיזם (בדוגמאות שנתת - של קבוצות סדורות). עוזי ו. - שיחה 00:52, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

האם הטלת מס שבח על קונה דירה היא פרקטיקה נפוצה?

יכול להיות שבעל דירה ידרוש מרוכש פוטנציאלי לשלם לו את המס שבח ואחרת לא ימכור לו הדירה?

הליך מכירת נכס מקרקעין (דירה) מוגדר בחוק. כך שמחיר הדירה יכלול את השווי של מס השבח, ומס השבח יחושב על המחיר הכולל, כך גם מס הרכישה. אפשר כמובן לעבור על החוק ולשלם בשחור. שנילי - שיחה 10:42, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

ולשאלה המקורית, כן זה ייתכן. קיימים מקרים שבהם מוסכם על מחיר "נטו" של נכס מקרקעין, כשהקונה מתחייב לשאת גם בתשלומים שהמוכר חייב בהם. זה לא דבר נפוץ בכלל ובפרט לא במכירה סטנדרטית של דירות. זה אופייני במקרים שבהם הקונה הוא יזם וחישוב השבח עשוי להיות מורכב, כמו בעסקאות קומבינציה. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

מכירת מנייה מבלי להיות טריידר מניות

אם המקצוע שלי איננו טריידר מניות ומעולם לא היה טריידר מניות, אך מכרתי מנייה (לא במסגרת העסק שלי אלא כעיסוק צדדי פר-אקסלנס ואולי אף חד פעמית בלבד), האם עלי להוציא עליה קבלה?

בוודאי שאני אמור לתעד את ההכנסה מן המכירה בספר חשבונות לפי הוראות המס של כל מדינה סבירה בפלנטה אבל האם מדינות שונות מחייבות להוציא גם קבלה מספר קבלות על מכירת מנייה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כוח אדם אקדמאי בישראל

איך ישראל עומדת מבחינת כוח אדם אקדמאי: האם יש יותר בוגרי תואר ראשון מאשר משרות לבעלי תואר ראשון או להפיך?

מה לגבי בוגרי תואר דוקטור? האם יש יותר דוקטורים מאשר משרות שדורשות דוקטורט או הפוך?

התשובה הדי-משעממת ודי-צפויה היא "תלוי". יש מקצועות שבהם יש עודף בוגרים, ויש מקצועות שבהם הביקוש לבוגרים עולה על ההיצע. לכן יש משרות שמציעות שכר גבוה מאד לבעלי תואר אקדמי, ומנגד יש אקדמאים מובטלים. למי שמתלבט, משיקולי תעסוקה, האם ללמוד לתואר אקדמי, הייתי ממליץ לבצע ניתוח עדין יותר. עוזי ו. - שיחה 20:43, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

למה סביל נחשב לאנגלית יותר גבוהה?

שמתי לב שבכתיבה מדעית יש העדפה לסביל ביחס לפעיל. במקום לכתוב we calculated the average and tested the results יכתבו: the average value was calculated and the results were examined.

מה היתרון של הסביל? למה הוא נחשב ל"יותר טוב"? 77.127.18.110 15:52, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

בקורס כתיבה מדעית באוניברסיטת ת"א מלמדים להעדיף את הנוסח הפעיל על פני הסביל. כך גם ממליצים סטראנק וווייט בכלל מספר 14. קיימות שפות שאינן אנגלית בהן הנוסח הסביל מועדף על פני הפעיל. בספרה על מגילת אסתר ממחישה תמר עילם גינדין כיצד בשפה הפרסית מועדף הנוסח הסביל על פני הפעיל. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 17:18, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--נדב - שיחה 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

הנה חיבור מצוין במדעי המוח. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו": 13, 2, 15, 24, 23, 49,83,36,65, 13. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. H. sapiens - שיחה 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל ויקיפדיה באנגלית פשוטה‎. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

בדוגמה שנתת, התחושה שלי היא שהמשפט השני לא מנסה לסרבל או להרשים, אלא לרכך. למשל מצב ש x>y איננה התוצאה הנמדדת, אלא מסקנה שנובעת מהתוצאה הנמדדת, לאחר שלבים נוספים של הסקה. להעביר מידע בצורה מדוייקת זה גם להעביר דקויות של משמעות. בתור מי שבעצמו כותב מאמרים בסגנון החדש (ומתקן שותפים שלו שעדיין כותבים בסגנון הישן...), אני לא חושב שמילה אחת נוספת במשפט היא מחיר גבוה מדי להעביר ניואנס חשוב. H. sapiens - שיחה 10:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

למיטב הבנתי הביטוי "our findings suggest" משתייך לנוסח הפעיל, גם אם הוא מסויג יותר מאשר "we discovered that". ליאור पॣ • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 11:19, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

לאו דווקא בכתיבה מדעית. צורות סביל (בשפות שהן קיימות) נלמדות מאוחר הרבה יותר מצורות פעיל שקיימות בכל השפות. אני משער שבאופן ישיר זה תורם לכך ששפת סביל נראית בוגרת ומתוחכמת יותר מפעיל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:21, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

והערת אגב שלא קשורה לגמרי: בעברית, הלשון הסבילה נועדה בעיקר לשמש במקרים שבהן מבצע הפעולה לא ידוע או לא חשוב. זה מה שמסביר את זה שאין תרגום עברי למילה האנגלית by. אביתר ג' • שיחה • 21:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)

מערכת בריאות בארה"ב

בארץ אם מישהו רוצה לפנות לרופא, הוא יכול באתר קופת חולים להזמין תור מראש. ואז לגשת ולשלם משהו יחסית סמלי. מצד שני, הוא משלם קבוע ביטוח לאומי ומס בריאות.

איך זה הולך בארה"ב? האם קיימת דרך לשלם קבוע ואז לקבל שירותים במחיר סמלי? 77.127.18.110 23:04, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

כן, תוכניות ביטוח רפואי שונות, שניתנות ע"י חברות ביטוח פרטיות (ולא קופות חולים כמו אצלנו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

תוכניות ביטוח הבריאות, בארצות הברית, נחלקות באופן גס לשני סוגים: HMO ו-PPO. קרא עליהן באנגלית. אומרים ישנה - שיחה 17:58, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

בישראל, כמו באירופה, המדינה רואה את תחום הבריאות כחלק מחובותיה כלפי האזרח, כמו חינוך, רווחה ותשתיות. האספקה של בריאות בסיסית היא חלק מחובות המדינה, וכלולה בתקציב הבסיס של המדינה. במקביל, המדינה לוקחת מכולם מס בריאות וכן ביטוח לאומי (המכסה טיפול במקרים של נכות וכו'), וכן מס הכנסה גדול יותר.

בארצות הברית, הדבר "הטוב" הוא שאין בכלל מס בריאות, הביטוח הלאומי קטן מאוד, ומס ההכנסה קטן אף יותר. אנשים משלמים מס הכנסה של 6 אחוז, 8 אחוז וכו' (לפי מדרגות מס), בעוד שבארץ ובאירופה משלמים פי שלושה וארבעה. אבל הדבר "הרע" הוא, שתחום הבריאות אינו חלק מחובות המדינה כלפי האזרחים. הכל פרטי.

אמנם, חוק האובמה-קייר ניסה לתקן זאת, אבל דונלד טראמפ הצליח לעקר גם אותו מרוב התוכן. חוק הבריאות האמריקאי המתוקן הוא כבר לא חובה, ולכן אמריקאים עניים (בעיקר אם הם רפובליקאים) אינם בהכרח רוכשים אותו. כך שעדיין ניתן לראות לעתים אמריקאים (לדוגמה עם מחלות נפשיות או הלומי קרב) שאינם עובדים ומתגוללים ברחובות; וכאשר הם זקוקים לטיפול רפואי יקר קבוע, לדוגמה, לרכישת אינסולין באופן קבוע בגלל סוכרת, הם עלולים למות צעירים. (נכון, יש מוסדות או עמותות חסד, בעיקר דתיות, שמנסות לעזור. הן לא מקבלות כל מימון מהמדינה, ולא תמיד יש להן יכולת, או שיש לאזרח העני נגישות אליהן).

החלום האמריקאי הוא "חלום" בעיקר אם אתה צעיר ובריא ויכול לעבוד בלי לשלם כמעט מס הכנסה. אבל הוא כבר לא "חלום" אלא יותר סיוטי לילה - למי שעני, לא עובד, עם בעיות רפואיות, ואין לו ביטוח בריאות. דני Danny-w - שיחה 08:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)

מקורות העם העברי - תאוריה חד משמעית?

• בני קדם (בארץ כנען)
• שסו יהו (דרום אדום)
• יעקב אל
• ועוד "שבטים" שמקורם בתקופה הנאלותית קרמית (Pottery Neolithic)?

האם יש תאוריה רצינית ומסודרת בנושא? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השפה העברית היא שפה מקבוצת השפות השפות הכנעניות (כמו, לדוגמה האדומית, מואבית והפיניקית). זה רומז שהעם הגיע גם הוא מכאן, אבל לא לא מעבר לרמז, מכיוון ששפות אפשר לרכוש. למיטב הבנתי התאוריה המקובלת במחקר היא שממלכת ישראל וממלכת יהודה החלו להתגבש באזור ההר (היכן שבזמן מכתבי אל עמרנה שכנו ממלכת שכם וממלכת ירושלים). מעבר לכך יש המון השערות אבל פחות מידע להתבסס עליו.

האחרים שהזכרת:

• בני קדם: זה מונח שמוזכר בתנך מספר פעמים ונראה שהוא מתייחס בבירור לזרים ולא למי שקשורים לעם.
• שסו יהו: יש לנו ערך על ההשערה המדיינית-קינית: יש שם כל מיני השערות מעניינות, אבל בינתיים מעט אישושים. בשנים האחרונות יש ממצאים חדשים במתחמי כריית ועיבוד הנחושת בתמנע(?). אין לי מושג עד כמה ממצאים משם מחזקים או מחלישים את ההשערה הזו.
• יעקב אל: נראה שהשם יעקב היה קיים באזור. ישראל קנוהל בונה, לדעתי המאוד לא מקצועית, תילי תילים על אחד האזכורים הללו והופך אותה לשבט שלם.
• עפירו: נראה שמדובר בעיקר על קבוצות של אנשים שפועלים ככנופיות ולפעמים גם כמיליציות. במכתבי אל עמרנה כל מיני מלכים מאשימים את יריביה בשימוש בעפירו. הייתה פעם טענה שעם ישראל נוצר מבני המעמד הזה, אבל היא לא הצליחה להתבסס.
• התקופה הנאוליתית? אנחנו בסוף תקופת הברונזה (תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל) או בתחילת תקופת הברזל.

Tzafrir - שיחה 04:35, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: שפות כנעניות נחשבות שפות שמיות צפון-מערביות (כמו גם ארמית) שהן שפות שמיות מערביות (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי לשפות שמיות: שפות שמיות מזרחיות. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: שפות אפרו-אסיאתיות (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ללבנט? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). Tzafrir - שיחה 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים בפלאוגנטיקה מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. Reuveny - שיחה 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אאז"נ קוואלי-ספורצה התייחס לסוגיה, וטען שמדד טוב הוא שונות גנטית נמוכה ליחידת שטח או משהו כזה - אני לא ממש זוכר מה הייתה השורה התחתונה. יש ברשותך את הספרים הפחות ישנים שלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

תוכל לקרוא סקירה בהירה של הדעות השונות על מקור עם ישראל בספרו של אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל. Reuveny - שיחה 19:15, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

ביקורת על הטענה לפיה מסחר במניות הוא הימור

בציבור הכללי שלא עוסק בהשקעה ארוכת טווח לפחות במניות, נפוצה טענה כמו "מניות זה הימור ואפשר להפסיד את כל הכסף בזה".

אני חושב שהמשפט הזה בצורתו הכללית שגוי כי הוא מכיל בעיקר למסחר יומי \ סווינג \ השקעה פחות משנתיים ולאנשים שבכל מקרה אין להם ידע מדעי ו\או הנדסי בתחום בו הם השקיעו כסף (ובעיקר מתאר תקופות עבר בהן לא היה אינטרנט שמאפשר לבצע fact checking לגבי חברות שונות במיידי עם הכלים הנכונים ובטח לא לעיין בדוחות כספיים שלהם), לכן זה לא הימור (נטו), זו שותפות רק בקנה מידה "גדול" וכמו עם כל שותפות ולו הקטנה ביותר (שותף אחד בלבד) יהיה זה יאה ונאה להבין במה האדם נכנס שותף; פספסתי משהו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשפט שגוי? אין אפשרות להפסיד את כל הכסף (או לפחות את חלקו הגדול)? Tzafrir - שיחה 04:38, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

ראשת, כמובן שיש הימור מסוים ברכישת מניה. כל אחד ואחד מרוכשי מניות של חברה שפשטה רגל בנה על זה שהוא ירוויח, אבל במציאות הוא מפסיד. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. שנית, אתה מדבר על משהו אחר וזה שהבורסה אינה קזינו. וכולנו נותנים לביתי השקעות להמר על הכסף שלנו. קוראים לזה קרן פנסיה. החסכונות שלנו משמשים לצורך סחר בניירות ערך. וכולנו נהנים מזה, אחרת הפנסיה שלנו היתה נשחקת לאפס עם השנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:59, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. שמש מרפא - שיחה 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

כל עוד לא מדובר במדע מדוייק, אין לנו אלא להתנהל לפי תקדימים. כאמור, החלופות לא פחות מסוכנות. שמש מרפא - שיחה 13:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מניח שלא קראת את התוכן בקישור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:19, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

כל עוד אתה קונה תעודות סל או מניות ומקפיד לפצל את ההשקעה שלך על פני מגוון רחב דיו של נכסים, הסיכון שתאבד את כל כספך קטן ולא קיים חשש שתיקלע לחובות. מכירה בחסר ומסחר ממונף עשויים להסתכם בהפסדים העולים על 100% ובכך להכניס אותך לחובות. דו"חות כספיים משפיעים במידה מסוימת על שער המנייה, אבל קיים מתאם חלקי בלבד בין ביצועי החברה בהווה לבין ביצועי המנייה שלה, הן בשל הציפיות המשתנות של המשקיעים בנוגע לביצועי החברה בעתיד והן בגלל תנודות במסחר המנותקות מביצועי החברה.

בכל אופן, לא מומלץ להשקיע את כל כספך במניות אחדות, גם אם התמזל מזלך להבין מצוין בתחום עיסוקם והקפדת לעקוב אחר הדו"חות הכספיים שלהן. למשל, מי שעקב אחר שוק האנרגיה הסולארית לפני כחמש עשרה שנה היה יכול להניח (בצדק) שהביקוש ללוחות סולאריים צפוי לנסוק ולהסיק מכך (בשוגג) שמניית LDK היא השקעה נהדרת. החברה שגשגה ומנייתה עלתה בבורסת NYSE, עד שההיצף בשוק ריסק את מחירי הלוחות ומוטט את החברה. מי שרכש את מניות החברה בחמש דולר למנייה ביוני 2010 יכול היה להתבשם בתשואה של 260% על השקעתו בפברואר 2011, אולם מאז צנח מחיר המנייה לכ-0.01$ למנייה. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:00, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. שמש מרפא - שיחה 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד לאליעזר פישמן). Tzafrir - שיחה 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אם אדם לווה כסף זה עניינו האישי, ואף אחד לא יכול למנוע ממנו. בשנות ה-90 המערכות אכן לא היו משוכללות מספיק, כיום זה פשוט קורה אוטומטית. שמש מרפא - שיחה 23:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מודה למגיבים על דבריהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל בין תוכנת מסחר במניות כמו "רצף" לבין תוכנת מסחר במניות כמו "קולמקס"?

מה ההבדל חוץ מזה שהראשונה מטעם גוף ציבורי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) והשנייה מטעם גוף פרטי (מכללת פסגות)? הרי עם שתיהן סוחרים בבורסה (ישראלית ו\או לא ישראלית).

תודה !!! מלרשטיין.

אולי התשובה נמצאת בהגדרת המונח "חבר בורסה" לפי מילון אבניאון בקישור זה:

מי שנתקבל לבורסה פעילה לניירות ערך ויכול לקנות ולמכור ניירות ערך באותה בורסה, על־ פי תנאי הקבלה וכללי הפעילות הקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב יש, למשל, דרישות לגבי ההון המונפק והנפרע של חבר שהוא תאגיד וכן צורך בהמלצה של שני חברי בורסה. החברות היא עניין הנתון לשיפוטה של הבורסה בה מבקשים להתקבל. הבורסה היא מוסד סגור ובה משתתפים חברי הבורסה בלבד, או אנשים שקיבלו הרשאה מיוחדת לכך.
אדם המחזיק בנייר ערך או בחשבון ניירות ערך בבנק, ורוצה למכור אותו או לרכוש נייר ערך אחר, אינו יכול לפנות ישירות לבורסה אלא חייב לעשות זאת דרך חבר בורסה, שהוא סוחר מורשה לביצוע עסקות.

מלרשטיין.

JMR-Medium-Light

בערך האנגלי Future Vertical Lift מופיע שאחת מהתצורות של התוכנית זה JMR-Medium-Light, ולא מפורט מה זה. לאחר גיגול של כחצי שעה הצלחתי למצוא אותו בכמה אתרים, אבל ברובם לא הופיע לגביו כלום, באתר הזה הופיע שהפרטים והמצב הנוכחי לא ידועים, פה הופיע שזה מחליף את היואי ופה הופיע שזה מחליף את הסיהוק, מה נכון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי פשוט אין פרטים חשופים? על כל פנים אם לשפוט מהפתיח JMR התעדכן ליוזמת FVL ויתכן שהמינוח JMR-Medium-Light התיישן עוד לפני שנוצק בו תוכן של ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:54, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

האם קיימת דרך לשלם כרטיס מהמטרונית בקריות לתל אביב

קיים כרטיס חופשי-יומי תל אביב חיפה. ניתן לרכוש אותו ברכבת ישראל והוא כולל קריות. בעיה היא שצריך להגיע מהקריות לרכבת ישראל בשביל לרכוש אותו, ולא מקבלים החזר על הנסיעה מקריות לרכבת. האם קיימת דרך לרכוש אותו מראש?

שמעתי שיש אפשרות עם movit, ואולי משהו עם האתר של רב קן. אבל לא הבנתי איך עושים את זה.176.228.183.202 15:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

הדרך הפשוטה ביותר לקנות ולהטעין כל חוזה של רב-קו בכל מקום ובכל זמן זו האפליקציה "רב-קו אונליין" שאותה ניתן להתקין על כל טלפון חכם (אנדרואיד או iOS). האפליקציה מאפשרת טעינת כסף (ערך צבור), כרטיסי נסיעה ספציפיים או כרטיסי מנוי (יומיים, שבועיים או חודשיים) לכל אזור בארץ, ליום הטעינה או לתאריכים עתידיים. אפשרות נוספת היא באמצעות רכישת קורא כרטיסי רב-קו באחד ממרכזי השירות של רב-קו (10 ש"ח) אותו ניתן לחבר למחשב ביתי ולטעון את הכרטיס באמצעות גלישה לאתר ravkavonline.co.il ובחירת החוזה שאתה רוצה. בברכה, Easy n - שיחה 09:47, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

מחיר ממוצע לבנייה לפי מטר רבוע מקבלן רשום עם היתר בנייה בישראל (נדל"ן מגורי)

פעם הבנתי שהמחיר הסופי ('כולל מע"מ') הממוצע נע בין 5000 ל-7500 ש"ח למטר רבוע לנדל"ן מגורי בישראל. האם זה נכון? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה בורסות לניירות ערך פועלות בישראל?

• יש את הבורסה לניירות ערך בתל אביב עם תוכנות שהיא משווקת ("רצף" ו'מאי"ה'); עברתי על עץ הקטגוריות של הערך עליה ולא מצאתי קטגוריה כגון בורסות לניירות ערך בישראל משמע שאולי היא היחידה. עם זאת, ידוע לי כי ישנן "בורסות וירטואליות" ישראליות (כגון קולמקס?) וייתכן שיש עוד ולכן השאלה בכותרת. תודה מראש על עזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קולמקס ישראל מקבוצת קולמקס הבינלאומית הנה זירת סוחר —-בחוזי הפרשים—- על מדדים, סחורות, מט"ח ומניות

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו בורסת ניירות הערך הציבורית היחידה בישראל. יתכנו בורסות פרטיות, אבל אני לא מכיר כאלו. מתניה • שיחה 13:57, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

למה שני ימים ראש חודש

אני מכיר את יסודות הלוח העברי. אבל למה בעצם יש שני ימים שאנחנו חוגגים ראש חודש? רק בגלל שהיום השלושים הוא פוטנציאלית ראש חודש?david7031 • שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ב • 11:38, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

יש כאן משהו: ”כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).” 192.114.182.2 13:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

הייתכן מנהל תיקי השקעות שאינו יועץ השקעות?

יש כאן את הערך יועץ השקעות אך הוא לא עוסק בנושא או בקושי עוסק בו אבל אין כאן את הערך מנהל תיקי השקעות ולכן השאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, למשל נאמן. מתניה • שיחה 13:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

שער (בורסה)

לא הבנתי למה להשתמש במונח "עליות שערים" ולא למשל "עליות שיעורים".
גם בדף שער (פירושונים) לא מצאתי רמז למה שער עדיף על שיעור במקרה זה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עכשיו יש שם: בקישור לערך המילוני. כמו, לדוגמה, במאה שערים. Tzafrir - שיחה 17:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פוליטיקה בקבלת החלטות ב-FDA

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב מאחר שהחלטות מנהל המזון והתרופות האמריקאי מתקבלות בהכרעת רוב, האם קיים מידע על קבלת החלטות, או שינוי החלטות, עקב לחצים פוליטיים וכלכליים שעמדו בסתירה להמלצות הפרמקולוגיות/רפואיות?--נדב - שיחה 19:24, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

לפי מה שכתוב פה, תמיד תהיה סוג של השפעה של הממשל על ה-FDA, שכן הקונגרס זה שקובע לו את התקציב, ולנשיא נשמרת הזכות לבחור את הוועדה של ה-FDA, ולמשרד הבריאות האמריקאי הזכות לבטל כל החלטה של ה-FDA. דוגמאות ספציפיות לא מצאתי, אבל ההתערבות היא בלתי נמנעת. אלון סול - שיחה 19:34, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--נדב - שיחה 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

למה "הפלא ופלא"? אתה מכיר את נסיבות המקרה ויודע לומר שיש משהו לא בסדר בתהליך החיסון? 2.53.128.218 06:36, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

פעם היה גיבור על אמתי?

פעם היה מישהו שהתחפש ולבש ומסיכה והתחיל בעצמו להילחם בפשע? ככה שהוא לא נתפס בסוף?87.71.18.20 00:38, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

en:Real-life superhero (¯`gal´¯) - שיחה 01:16, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

למה צריך בורסת יהלומים בשביל לסחור ביהלומים?

אפשר לסחור ביהלומים בחנויות (היום גם דרך האינטרנט), כמו שסוחרים בכל דבר אחר, הרי לא מדובר על ניירות ערך שהמסחר בהם מצריך ביורוקרטיה. אז למה?

(לא מבין בגמולוגיה, אולי צריך בדיקות גמולוגיות ויש בבורסה מעבדות לכך?).

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך מקום מאובטח. המלה בורסה מטעה כאן

תחליף את המילה בורסה במילה שוק. מתניה • שיחה 10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

משתמש:מתניה אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא האבטחה שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקור היו מסביב לבורסה גם בתי מלאכה לליטוש יהלומים. כמוכן בבורסה ליהלומים סגרו הרבה עסקאות בעל פה. את זה יותר נוח לעשות בסמיכות. Tzafrir - שיחה 11:44, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

בנוגע למשדר החדשות של ynet

ההיגיון אומר שניתן לצפות במשדר החדשות של ynet המשודר מדי בוקר, באתר ynet, ולא רק ביוטיוב. חיפשתי בכל האתר של ynet ולא מצאתי היכן ניתן לצפות במשדר המלא של חדשות ynet. מישהו יודע אם הדבר אפשרי? 147.236.232.254 08:58, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

אוקיי, מצאתי. https://www.ynet.co.il/tags/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_ynet 147.236.232.254 09:08, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

זה היגיון מיוחד מאד אם הוא יודע להכריע בשאלות כאלה. הייתי משווק אותו בחבילה עם הזיכרון הדו-כיווני של המלכה הלבנה. עוזי ו. - שיחה 09:41, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

בית השקעות וגביית ריבית

האם ייתכן שבית השקעות יטען לחוב עם ריבית מלקוח בגלל הפסד לאחר קניית נייר ערך ואם כן אז באילו סיטואציות זה יכול לקרות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קניית מניה

איך בורסות בינלאומיות כגון נאסד"ק מבצעות העברות כסף בין קונים למוכרים שנמצאים במדינות שונות? מזומן ואשראי בטח לא מעורבים פה אלא רק העברות בנקאיות, אבל מי עושה אותם ואיך? הרי העברה בנקאית בין אנשים שנמצאים במדינות שונות זה משהו שאורך בדרך כלל יממה לפחות, לא מיידי.

תודה מראש על הסבר לעניין הזה !!! סמיאלי.

הפעילות בבורסה לא מתבצעת ישירות בין קונים ומוכרים אלא באמצעות ברוקרים שמבצעים ביניהם את הסליקה הכספית ושל ני"ע תחת מערכת הסכמים והתחייבויות מסועפת. בסוף באמת עוברים הכסף וני"ע בין הלקוחות הסופיים אבל כל מה שבאמצע זה קצת יותר מורכב.--כ.אלון - שיחה 18:51, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? סמיאלי.

ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--כ.אלון - שיחה 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), בהכרח מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?

כמובן, אני לא מדבר על תהליך ההעברת הכסף מחשבון לחשבון, אז ברור לי שיש איזו שהיא מידה של פיקוח אנושי בבנקים לפחות החל מסכומים מסוימים;

מה שאני שואל עליו זה רק האם בהכרח יש ברוקר אנושי שמטפל בבקשת הקניה וברוקר אנושי שמטפל בהליך הרכישה או שמא לפעמים (נניח, בסכומים קטנים מאד) תוכנות יעשו את כל זה אוטומטית, כולל הפנייה אל הבנק לבצע העברה בנקאית כפנייה אוטומטית? הרי פעם הבנתי שיש מאמצים רבים להכניס אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית לתחום זה. תודה. סמיאלי

כיום כל הפעילות הבורסאית נעשית באופן ממוחשב ומי שמבצע כזו ישירות במערכת או דרך סוחרים הכל מתנקז למערכות קניה ומכירה ממוחשבות. מערכות אלו מזרימות את הבקשות למערכת המרכזית של כל בורסה וזו עושה את כל הפעולות ובהתאם להקיפי הקניות והמכירות קובעת גם את שער סוף היום. התמונות של אנשים צועקים על רצפת חדר המסחר המרכזי של הבורסה ומנופפים פתקאות כבר לא קיימות היום. Danny Gershoni - שיחה 12:38, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מלבי ופנקוטה

מה ההבדלים המהתותיים בין פנקוטה לבין מלבי? שמתי קישורים לטובת העונים. האם ההבדל הוא רק קורנפולר מול ג'לטין?

בגדול כן. מלבי מסמיכים עם קורנפלור (מה שנותן לו את ה"ג׳לטיניות" שלו) ואילו לפנקוטה מוסיפים ג׳לטין כחלק מתהליך ההכנה של המנה. מה גם שמלבי יכול להכיל חלב. ארז האורז • שיחה 15:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

גוף ראשון עתיד, רבים, נקבה: יש צורה כזאת?

בזכר אומרים "אנחנו נאכל. אנחנו נעשה". האם יש לזה צורת נקבה? אם שתי נשים מדברות על העתיד, האם הן צריכות לומר "נלכנה" ו"נקפוצנה" (בדומה ל"תלכנה" ו"תאכלנה") או "נלך" ו"נקפוץ"?

נלכנה נראה לי. קובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07 ‏בעלי הידע בלשון והגהה ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 18:39, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

לא. דגש - שיחה 08:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

לא דובר כאן על בינוני או הווה, אלא על מדברות, גם בעתיד. שמש מרפא - שיחה 11:06, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אם השאלה היא על גוף ראשון, התשובה היא לא. בגוף ראשון זכר ונקבה הם אותה צורה בעתיד כמו בעבר (אם כי לא בבינוני, בו כל הגופים זהים). לכן הלכתי, הלכנו, אלך, נלך - זכר ונקבה. "נלכנה" זו טעות (אולי בהשפעת העתיד/ציווי). צחקשוח - שיחה 12:27, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". עוזי ו. - שיחה 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

לא מדובר שם על נקבות. שמש מרפא - שיחה 20:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בלי "נה". אין הבדל בנטיות הפועל בין זכר לנקבה. לא מכיר צורה כזו של עתיד מוארך. לכאורה ראיה מהכתוב: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ (מגילת רות, פרק א', פסוק י'), לעומת שֹׁבְנָה שבפסוק אחריו. קובץ על יד • שיחה • 21:26, 9 באוקטובר 2021 (IDT)ע

תגובה נוספת: (הבניינים: פעל נפעל, פיעל פועל, הפעיל הופעל, התפעל)

גוף ראשון: אני או אנחנו.

גוף ראשון עתיד (זכר ונקבה כאחד): אשבור, אֶשָבֵר, אֲשַבֵּר, אֲשוּבַּר, אשביר, אושבר, אשתבר.

בינוני (כולל: גוף ראשון יחד/רבים, עתיד), לנקבה (בשונה מזכר): שוברת/שוברות, נשברת/נשברות, מְׁשַבֶּרֶת/מְשַׁבְּרוֹת, משוברת/משוברות, משבירה / משבירות... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 02:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

בורסה לשותפויות

בבורסה למניות ניתן לקנות בעלות על רווחים אפשריים מחברה, בתמורה להשקעה בחברה (מה שנקרא בעברית "לקנות מניה" ובאנגלית shareholding) אבל מה לגבי ניירות ערך מסוג הסכם שותפות כך שחברה תצרף אדם או ישות כשותף מלא (בעלים מלא ולא רק על רווחים כספיים)? יש סחר ציבורי בזה איפה שהוא בעולם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://m.ynet.co.il/articles/1940795

נא לקרוא

התרחבות החלל

ידוע לי שהחלל כל הזמן מתרחב ומשום כך הכוכבים מתרחקים ובעתיד כנראה שכבר אי אפשר יהיה לראות כוכבים מכדור הארץ אבל השאלה האמיתית היא:למה החלל מתרחב? מה גורם לתופעה הזאת לקרות? ‏ניקי - שיחה - הצטרפו למיזם "סיפורי פוגי-פדיה"!!!‏ 10:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

זה לא החלל אלא היקום ; היקום מתפשט בחלל עצמו \ במרחב עצמו.

מה שגרם לזה לפי המקובל כיום זה המפץ הגדול; אני לא מכיר תאוריה מדעית מקובלת לגבי מה גרם למפץ הגדול (בדתות מסוימים אומרים, אלוהים נצחי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדובר באחת השאלות הקשות ביותר בקוסמולוגיה. באופן כללי שאלות של "למה" הרבה פעמים נתקלות בפיזיקה (בייחוד תצפיתית) בתשובה "כי זה מה שרואים". התפשטות היקום היא תופעה שמתקיימת ביקום החל מראשיתו. השם המקובל לאותה הסיבה להתרחבות הוא "הקבוע הקוסמולוגי" שלא ממש מסביר דבר, אלא רק מנסח את ההתרחבות באופן מתמטי. היפותזה מודרנית היא קיום של גורם קצת מסתורי בשם "אנרגיה אפלה" שגורם לכך שקצב התפשטות היקום הולך וגדל. אבל זה שנתו לזה שם והגדירו יחידות של אנרגיה לא ממש מסביר את חוק האבל, אלא שוב, רק מנסח אותו.

דבר אחרון שאני צריך לציין: אמרת "כוכבים". הכוכבים בתוך הגלקסיה שלנו לא באמת מתרחקים מאיתנו בקצב משמעותי. הקצב ה"רציני" הוא התרחקות של גלקסיות מהגלקסיה שלנו. קצב ההתפשטות מעורך להיות כ-70 קילומטר לשנייה, למיליון פרסק. אם נקח לדוגמה את קפלר-11, הוא נמצא במרחק של כ-613 פרסק ממערכת השמש. בוא תעשה תרגיל מתמטי: כמה זמן יקח לו להתרחק פי 2 מאיתנו? ומה גיל היקום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:54, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אם כבר נשאל, אז אפשר להרחיב בעוד 2 שאלות באותו הקשר?: אם החלל מתרחב (אני מניח שזה קורה בכל נקודה במרחב, נכון?), אז למה לא רואים התרחבות על גבי נקודות בהן יש מסות גדולות - כוכבים, פלנטות...? או שיש ואני לא מבין איך רואים את זה? ואם הכל מתרחק אחד מהשני, איך עדיין יש התקרבות בין גלקסיות לעיתים? גלקסיות עדיין יכולות להצטרף לצביר גלקסיות או להתקרב עד כדי מיזוג עם גלקסיה אחרת (כמו שצפוי לקרות בין שביל החלב ואנדרומודה). (¯`gal´¯) - שיחה 00:07, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מהירות התרחקות מאיתנו של גלקסיות אחרות

שאלה מעולה, נעשה מיני-הרצאה. אז התשובה היא בגרף משמאל. הגרף מתאר את המהירות בה גלקסיות מתרחקות מאיתנו כפונקציה של המרחק מהן אל הצופה (אנחנו). מהירות המדוברת היא מה שנקרא "Redshift velocity", כלומר מהירות שנצפתה בעקבות אפקט דופלר. כמו בכל גרף לינארי (שזה קירוב גס וטיפה לא מעודכן, אבל סביר), מה שחשוב הוא שיפוע ונקודות חיתוך עם הצירים. וכמו בכל גרף בפיזיקה, הדבר החשוב ביותר הוא היחידות.

אז: הגרף עובר בראשית, כלומר עבור אובייקטים קרובים מהירות היא אפס. והיחידות בציר ה-x הם מגה-פרסק. בשביל להגיע למהירות של 500 קילומר לשניה צריך להיות במרחק של כ-8 מיליון פרסק. לצורך השוואה, גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-770 אלף פרסק. מה שזה אומר שעבור אובייקטים קרובים-קרובים כמו כוכבים ופלנטות אפשר להגיד שהסחה לאדום היא אפס ממש. בעיקר מכיוון שמהירות התנועה שלהם (בעקבות סיבוב סביב מרכז המאסה) גדולה משמעותית (כמה סדרי גודל) מההסחה הקוסמולוגית לאדום. כשגלקסיות קרובות (כמו הקבוצה המקומית) האפקט של התרחבות המרחב הוא קטן ביחס לאפקטים אחרים כמו כבידה. כשמדברים על מרחקים גדולים יותר כמו צביר הבתולה, אז אפשר לראות שההסחה לאדום הופכת למשמעותית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:46, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

תוספות חשובות למדי למיני הרצאה של העורב: מאחר ועיקום החלל המקומי מושפע ממסות קרובות, נכון לעכשיו המרחב לא מתפשט בתוך גלקסיות (השיפוע המקומי>1). עם זאת מפני שהתפשטות המרחב מואצת (מה שמכונה אנרגיה אפלה) המצב לא עתיד להישאר כך. ככל שהזמן יעבור התפשטות המרחב תנצח את הכבידה המקומית, ותתחיל להופיע בתוך גלקסיות, ולאחר מכן צבירי כוכבים, במערכות פלנטריות, בכוכבים עצמם ולקינוח בין כל מה שנספר כחקלקיקי חומר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:08, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בהנחה שההתרחבות הזו תמשיך באותה צורה. אנחנו לא ממש מבינים אותה. Tzafrir - שיחה 12:08, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

מסכים עם ההערה של צפריר. בעבר היה מקובל לחשוב שקצב ההתפשטות הוא קבוע ולינארי. ממצאים מעשורים האחרונים מרמזים שהקצב הולך ועולה עם הזמן. חוץ מאקסטרפולציה אין לנו שיטה להעריך את הקצב בעתיד הרחוק מאוד. אבל מצד שני, גם לא יודע על מנגנון שידע להוריד את קצב ההתפשטות ככה שמוות תרמי של היקום היא היפותזה הגיונית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:51, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

כן. זה בפירוש מיסתורין. אם קצב ההתרחבות ימשיך לגדול בסוף גם לא יהיו גרעיני אטומים, אבל למה הוא גדל בכלל? נתנו לזה שם "אנרגייה אפלה", אבל חוץ מתווית נחמדה אין לנו שום דבר.

יש לנו גרביטציה אפלה (שאולי היא חומר אפל ואולי משהו אחר) ויש אנרגיה אפלה, בסך הכל - אנחנו מגששים באפלה.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

השקעה במדד לעומת השקעה בחברה (קניית מניה)

מה ההבדל ובמיוחד מה יותר פשוט לביצוע (פחות טרמינולוגיה, פחות ביורוקרטיה \ עקומת למידה פחות תלולה).

תודה ! סמיאלי

באפשרות של מניה צריך לקבל החלטה האם להשקיע את כספי הדיודנד שיתקבלו במניה או לקחת אותם. בהשקעה במדד אין דיודנד. 46.114.150.115 11:01, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

להשקיע במניה זה "לשים את הביצים בסל אחד" בעוד שמדד משמעותו השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד. אם למדת היטב חברה מסויימת ואתה מאמין בעתידה תשקיע במניה שלה. אם לא עדיף להשקיע בסל. בכל מקרה תהליך הקניה/מכירה כמעט זהה. Danny Gershoni - שיחה 12:45, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה, אבל לא ממש הבנתי למה הכוונה "השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד", מה זאת אומרת "כל המניות באותו מדד"? תודה. סמיאלי

מדד ניירות ערך

מצב תאימות של וורד - איך מבטלים?

אני מנסה לעזור למתרגמת עמיתה: הקובץ שהיא מתרגמת ממנו (קובץ המקור) הוא במצב תאימות בוורד, והיא לא מצליחה לבטל את מצב התאימות. האם מוכר למישהו? אני מנסה להסביר לה כיצד לבטל. מדובר בגרסה ישנה של וורד - לעומת גרסה חדישה יותר. לא הצלחתי לעזור בינתיים. אלדד • שיחה 11:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בלי נדר, אם אני זוכר נכון, יש "לשמור בשם" את הקובץ ולבחור בפורמט DOCX. תהיה אזהרה בה יש לאשר את השמירה בפורמט החדש. הקובץ החדש יהיה משוחרר ממצב תאימות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:04, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה רבה, אילן. אלדד • שיחה 21:53, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מלחמת העולם השנייה

מתי התחילו להשתמש בשם "מלחמת העולם השנייה"?

השימוש הראשון בשם כדי לתאר את המלחמה עצמה התרחש ב-4 בספטמבר 1939, ביום שבו צרפת והממלכה המאוחדת הכריזו מלחמה על גרמניה. השתמשו במונח לראשונה בעיתון הדני Kristeligt Dagblad: "The Second World War broke out yesterday at 11 a.m."
כבר ב-1919 הזכירו את מלחמת העולם השנייה כמלחמה עתידית, כשם שלפעמים מזכירים את "מלחמת העולם השלישית". Byc63 • שיחה 15:48, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

באותו הקשר, מוכרת השאלה לגבי המצבה שעל גבי קבר האחים בבאר שבע. (לתמונת המצבה על גבי הקבר משנת 1917). כאשר קברו את המטפלים בשנת 1917 בקבר האחים, איך ידעו לכתוב שהמלחמה הזאת היא ראשונה. (ההסבר לגבי המצבה, בערך). Danny-w - שיחה 19:51, 11 בנובמבר 2021 (IST)

שמות של מלחמות זה עסק מוזר. לפעמים בני הזמן קוראים לאירוע בשם מסוים ואלה שבאים אחריהם משנים את העניין ונותנים למלחמה שם חדש. מלחמת העולם הראשונה היא באמת אחת כזאת. דוגמה נוספת למלחמה ששמה שונה לאחר שהיא הסתיימה היא מלחמת מאה השנים. בני הזמן לא השתמשו בשם הזה. הרי מי שנולד בתחילת המלחמה לא שרד עד סיומה (היא נמשכה הרבה יותר מ100 שנים). כך שמראש לא יכול היה לתת לה את השם הזה. לא רק מלחמות זוכות לתענוג המפופק. גם מדינות עשויות לסבול משינוי השם. דוגמה מובהקת לכך היא האימפריה הביזנטית. תושבי האימפריה לא קראו לעצמם "ביזנטים". הם אפילו לא ידעו מה זה. הם קראו לעצמם רומאים. לעיר בירת הם לא קראו ביזנטיון, אלא קונסטינופול. "האימפריה הביזנטית" הוא שם מאוחר שהחוקרים הדביקו לאימפריה כדי להבדיל בינה לבין האימפריה הרומית. כך שהביזנטים איבדו לא רק את עצמאותם אלא גם את שם המדינה שבה גרו. יש דוגמאות נוספות לשינויים ומעניין איך השמות שאנחנו משתמשים בהם היום ישתנו בעוד 1000 או 2000 שנים. גילגמש • שיחה 06:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)

זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך)

הבנתי שבעבר, עד בערך 2007 חלק ניכר מהמסחר במניות התבצע במה שנקרא זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך) עם הגעה פיזית לבורסה, צעקות ופתקים; תופעה שכיום לא קיימת בשל שימוש נרחב בתוכנות מסחר.

משהו אחד לא ברור לי לגבי זה.

איך הייתכן שברוקרים מבתי השקעות מתחרים עמדו וצעקו זה מול זה מה הולך להיות התהליך העסקי הבא שלהם?, הרי מבחינת "הטבע האנושי" אסטרטגיה עסקית היא משהו שבית עסק בדרך כלל ירצה להסתיר מהמתחרים שלו, אז איך קרה כאן אפקט הפוך שצעקו הכל בריש גלי זה מול זה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההסבר היחיד שאני מכיר הוא שהברוקרים הללו היו חלק מכל "חבר בורסה" שעבד עבור לקוחו, כך שחבר הבורסה קנה או מכר מניות עבור לקוחו; האסטרטגיה העסקית של הלקוח נשארה בינו לבין בית ההשקעות (ואף נסתרת משאר לקוחות בית ההשקעות) ולכן לא הייתה בעיה שהברוקר יצעק מה "הוא" קונה ומה הוא מוכר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יונקים עידן היורה

האם בעידן היורה היו כבר כמה משפחות מקבילות של יונקים? מי היה האב הקדמון של פרימטים באותן התקופות?

כן, היו כבר יונקים ממשפחות שונות בתור היורה, ראה אאוטריקונודונטים. היו ככל הנראה יונקים אף בעידן הטריאס שקדם לו, אם כי לעיתים קרובות יש ויכוח אם לסווגם כיונקים או כזוחלים דמויי יונקים. הויכוח הזה קצת סמנטי מכיוון שקשה לדעת משלדים מאובנים אם אותם מינים הניקו את ולדותיהם.
לא מוכרים פרימטים בתור היורה. בקרטיקון עליון חי פורגאטוריוס, שאולי היה אב קדמון של הפרימטים. H. sapiens - שיחה 20:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

H. sapiens, האם תוכל לעבור על הערך אאוטריקונודונטים? הוא כולל כמה טענות שאני לא ממש מבין כמו " מינים נוספים מילאו את הגומחות של החדפים, החולדות, דובי הנמלים, העצלנים והפנגולינאים. ". מה הכוונה? שיש משרות של עצלן ודוב נמלים שצריכה להיות מאוישת על ידי מין כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

הכוונה כמובן לגומחה אקולוגית. יותר נכון שיש "משרות" של מטפסים על עצים או אוכלי חרקים, אשר העצלן או דוב הנמלים ישמחו למלא במידה ויש תקן פנוי. אני אעבור על הערך. H. sapiens - שיחה 18:24, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

ואני רואה שמישהו זריז כבר הקדים אותי. H. sapiens - שיחה 18:25, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

הבהרה לאחר קריאה נוספת: הכוונה המקורית באאוטריקונודונטים (כנראה בערך האנגלי ובוודאי במחקרים מדעיים שראיתי כבר לפני שנים) היא שהם היו מגוונים מבחינת הגומחות האקולוגיות שלהם. בניגוד לתפיסה שרווחה הרבה זמן אצל פלאונטולוגים, שכל היונקים הקדומים היו יצורים קטנים שנראו והתנהגו כמו חדפיים או "אוכלי-חרקים" דומים, מסתבר שחלקם היו גולשים כמו סנאים דואים מודרניים, חלקם דמו לגיריות של היום, חלקם ללוטרות. הנחה סבירה היא שהדמיון הזה איננו מקרי, אלא הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, כלומר המינים האלו אכן מילאו גומחות אקולוגיות דומות לאלו שממלאים הרבה יונקי שלייה ויונקי כיס מודרניים, למרות שהם לא היו יונקי שלייה או יונקי כיס, אלא ענף נפרד וקדום יותר. H. sapiens - שיחה

יפת וחם

שבוע טוב! כיצד הפסטה מגיעה אלי חמה אחרי 20 דקות על הפס ועוד 40 דקות בדרכים? תודה, טובי

תכולה גבוהה של מים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

בטחון כסף בבית השקעות

האם יש כאן ערך שעונה על שאלות אלה?

• מהן ההגנות החוקיות על כסף שהעברנו לבית השקעות?
• האם נוכל למשוך את כספנו מבית השקעות תמיד בלי בעיה (אולי למעט עמלה)?
• איך הייתכן שלבית השקעות יהיה חשבון בנק שאיננו נחשב לנכס שלו כך שאם יבצע "פשיטת רגל" הכסף לא יגיע אליו אלא ללקוחות (אלא אם הצליח למשוך אותו טרם פשיטת הרגל)?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבקרה על פעילות השקעות בניירות ערך ועל הגופים העוסקים בכך בישראל נתונה בידיי הרשות לניירות ערך. יש להבחין בין בית השקעות שמנהל את תיק הלקוח כשהכסף וניירות הערך מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. לבית ההשקעות אין אפשרות למשוך את הכסף מחשבון זה אלא לצורך רכישת ניירות ערך, שכאמור אף הם מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. זאת לעומת קרן השקעות פרטיות המשתמשת בכסף שמזרימים אליה המשקיעים. שנילי - שיחה 12:15, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

איך להציג תו ירוק באנדרואיד?

הורדתי את תעודת המתחסן לטלפון. אבל במקומות רבים מבקשים להראות אותה.

אני מנסה להבין מה הדרך הנוחה ביותר להציג אותה? איפה אני מוצא את זה בטלפון?

בשביל זה יש את אפליקציית הרמזור. מורידים, מתחברים עם הקופת חולים, ואז אם יש לך תו ירוק בתוקף אז תוכל להראות את התעודה דרך האפליקציה בלחיצת כפתור. רוב המקומות מקבלים את זה. אלון סול - דברו איתי! - 💛 18:07, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

האם יש דרך בלי אפליקציה חיצונית? מחשב זה כל: עם העכבר נכנסים ל"הורדות", ושם קליק עם קובץ PDF. אבל בטלפון הם איכשהו סיבכו את זה לרמה שאדם סביר לא רואה תיקיות אפילו.

בישומי גוגל באנדרואיד יש מציג PDF. גם בג'ימייל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:11, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

זה תלוי חברה שיש לך. באנדרואיד "טהור" (למשל במכשירי פיקסל) יש files->download שם בוחרים את הקובץ ומציגים בעזרת google drive. ‏ Shannen - שיחה 04:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

אבל איך נכנסים ל"files" באנדרואיד?

מנהל הקבצים (files manager) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

סלנג אימהי (?)

לפעמים אני שומע נשים אומרות "קטנטונת", "ממזרונת", "קטנטנים", "צוציקים" וכדומה.

מנין נובע הצורך להרחיב את המילים שכבר קיימות בשפה? \ האם זה באמת בעיקר אצל נשים?

מבקש ערך המכיל נתונים בלשניים בנושא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה צורת הקטנה. עוזי ו. - שיחה 10:26, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

מה זה התפלגות מועדפת (preferential distribution) בחוק הישראלי?

אם בכלל יש דוגמה לכך בחוק הישראלי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מצאתי. חיפשתי התפלגות מועדפת בוויקיטקסט ולא מצאתי. Tzafrir - שיחה 09:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

A preferential distribution is an actual distribution, or a consent distribution, or a combination of the two, which involves a preference to one or more shares of stock as compared with other shares of the same class or to one class of stock as compared with any other class of stock. כאן יש הגדרה הנוגעת לשוק ההון צריך להפנות את השאלה לאקדמיה העברית

אם כך זו התפלגות העדפות. עוזי ו. - שיחה 13:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הסבר למונח

ממה שהבנתי משמעות המונח היא "מניות עדיפות" או "בעלי מניות עדיפים", למשל:

במקרה שחוזה מחייב תשלום דיבידנדים ויש כסף לשלמם, בעלי מניות עדיפים יזכו לקבל דיבידנדים ראשונים בתור, לפני כל מי שמניותיהם אינם עדיפים (או עדיפים פחות).

כמו כן, בעלי מניות עדיפות אולי יזכו לטיפול מועדף \ יקבלו פיצוי כספי ראשונים (ומאד ייתכן שגם אחרונים) אם חברה נכנסת להליך "פשיטת רגל". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזה סוג אופציות בשוק ההון הוא הכי פחות הימור או לא הימור כלל?

תודה. סמי.

להשאיר את הכסף בעובר בשב בבנק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

אם אני מבין נכון דווקא השקעה במנייה לטווח ארוך (אחרי חקירה עמוקה על החברה וכל מה שמסביבה, במיוחד כשהועשה כן מומחה לנושא) זה פחות הימור מאופציות. התכוונתי לשאול רק על אופציות. האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אם כן, אז במקרה הזה אני מסכים שעדיף להשאיר כסף בבנק. סמי.

בשוק ההון אין הימורים. 84.94.45.134 13:19, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

כל השקעה בשוק ההון היא הימור. 2A0D:6FC0:82A:800:91E2:A2A:8F87:11C3 13:23, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אין סוגי אופציות שהן אפילו קצת בטוחות יותר מאחרות? סמי

לא כל השקעה בשוק ההון היא הימור, וגם לא כל השקעה באופציות היא הימור. לעיתים קרובות האופציות נעשות דווקא לצורך גידור: אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר. רוב הסיכויים שזה ילך לפח עם הפקיעה, אבל במקרה הגרוע שהמניות שהיא מחזיקה יפלו - האופציות יפצו על כך. בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד. שמש מרפא - שיחה 01:21, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

שלום לך !

כתבת פה כמה דברים שאני אישית מוצא כמאד מעניינים

1. ”אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר” ; מה זאת אומרת "אופציה בחסר" וכן איך זה יעזור לה "לבטח" עצמה מפני נפילה בשווקים (לא היה אקזיט?)

2. ”בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד” אני מכיר את המונח לכת במובן של הליכה או כוכב לכת, למה הכוונה כאן?

בתודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפסדים בקופות פנסיה בחודש האחרון

לאחרונה התחלתי להתעסק בפנסיה שלי. שמתי לב שבחודש האחרון הכסף ב:קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות וגם קרן פסניה (בכל השלושה!) הסכום נמוך מהסכום שההיה קודם. לרמה שהשקעתי 70 אלף בקופת גמל להשקעה ועכשיו יש של 68.900! הם הפסידו לי 1000 שקל בחודש. כלומר היה משתלם לי במקום זה להחזיק את הכסף חודש בחשבון הבנק מאשר להעביר להם. למה זה קרה?

הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא רטרואקטיבית. מכיוון שהקופות אינן נוקטות בשיטה הזו, כדי שיוכלו להרוויח הן צריכות להסתכן; מה שאתה רואה הוא בסך הכל סיכון שהתממש. עוזי ו. - שיחה 11:24, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

כמובן, השאלה היא מה קרה? למה כל הקופות (שנמצאות בבתי השקעות שונים!) ספגו הפסדים בחודש ספטמבר? מה קרה לשוק?

על פי הדוגמא שהבאת, ההשקעה שלך בקופת הגמל איבדה 1.6% מערכה בשעה שמדד נאסד"ק 100 ירד בכחמישה אחוזים. ההסבר הסביר לכך הוא שקופת הגמל, קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה שלך מושקעים חלקית בשוק המניות האמריקאי ולכן חשופות להפסדים כשהוא יורד. בשלושת המקרים, מומלץ לא לגעת בכסף עד גיל הפרישה (לפחות) ולכן תנודתיות בשוק בטווח הקצר לא אמורה להשפיע על הכסף שתספור במדרגות בעוד 30-50 שנה. במידה וברצונך לברר איזה מכשיר השקעה השיג בעבר יותר תשואה ליחידת סיכון, תוכל להיעזר במדד שארפ המתעדכן מעת לעת. עם זאת, המדד הזה משקף את ביצועי העבר של הקרן ולא את התשואה העתידית שתניב לך.

לחילופין, תוכל לחפש עבודה בחברה המחלקת אופציות עם תיארוך לאחור לעובדיה. בהצלחה! ליאור पॣ • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 23:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

בנוסף לירידה במניות בשווקי העולם הייתה ירידה באג"ח ממשלתי ישראל שקלי. לעומת זאת לא היו ימי מסחר מספיקים בבורסה בתל אביב, כך שלמרות עליות במניות הן לא הספיקו לאזן את הירידות בחו"ל ובאג"ח. כלכלנים יודעים תמיד להסביר מה קרה ומתקשים לחזות מה יקרה. שנילי - שיחה 17:18, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

מספר אי-רציונלי

האם ההגדרה של מספר אי-רצינלי הוא "מספר ממשי שאי אשפר להציג כמנה של שני שלמים"? כלומר אין צורך להוכיח שמספר לא יכול להיות בו זמנית רציונלי וגם אי-רציונלי?

אם כך, הטענה "כל מספר ממשי הוא או רציונלי או אי-רציונלי" מובנת מאליה, נכון?

דייקת בכל המשפטים. 2.53.130.73 16:29, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

חברת תעופה destinations ו countries served

אתיופיאן איירליינס (Ethiopian Airlines) היא מקום ראשון באפריקה במספר ה-destinations served, ומקום רביעי בעולם במספר ה countries served.
מה פירוש countries served? תודה -La Nave Partirà שיחה 14:28, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הניחוש שלי הוא ש-destinations served מתייחס למספר נמלי התעופה שהחברה הזאת טסה אליהם, ו-countries served מתייחס למספר המדינות השונות שהיא טסה אליהם - שהוא מספר שונה כי יש מדינות שיש בהן יותר מנמל תעופה אחד. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:37, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הגיוני. -La Nave Partirà שיחה 15:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הכושים והאינדיאנים בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית

איפה היו הכושים והאינדיאנים בזמן שהלבנים עסוקים בלטבוח אלה באלה? מדוע שתי הקבוצות הנרמסות האלה לא ניצלו את ההזדמנות על מנת למרוד ולהשתחרר?--2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B 16:14, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

זה מצחיק שאתה מצטדק וקורא להם קבוצות נרמסות בעוד שבאותה נשימה אתה קורא להם "כושים". לנושא, יש סיכוי שזה בגלל שבאותו זמן העבדים השחורים היו במיעוט יחסי, ורוב השבטים האינדיאניים ישבו הרחק במערב, מעבר לשטחים בהם התרחשה מלחמת העצמאות בהם "הלבנים היו עסוקים בלטבוח אלה באלה". המפגשים העיקריים בין הלבנים לאינדיאנים היו בעיקר במסגרת ההתפשטות מערבה (תקופת "המערב הפרוע" העליזה) שהתרחשה בשלב הרבה יותר מאוחר. TheStriker - שיחה 16:40, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

ממש לא מצטדק. ציינתי עובדה. לא הבעתי דעה לכאן או לכאן. תודה על תשובתך.--2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B 16:44, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

מה לכל הרוחות בעייתי בלכתוב כושים?? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:09, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

לאחרונה (כשני עשורים אחרונים) המילה כושי התחילה להיחשב למילת גנאי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:46, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

כן, גם בישראל, בהשפעת האנגלית אני מניח. לא התלוננתי או משהו, אבל אני מנסה באותה מידה לדמיין את הסיטואציה המצחיקה שהיתה נוצרת אם שואל השאלה היה שואל את אותה שאלה בפורום דובר אנגלית תוך שימוש ב"N word"... ‏ TheStriker - שיחה 19:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

למילים Nigger וכושי אין היסטוריה משותפת. כשדובר אנגלית יכתוב ניגר, אפשר להגיד כמעט בוודאות שהמטרה שלו היא להוריד מכבודו של אדם אחר. זה באמת השפעה אמריקאית לנסות לעשות תרגום בדיעבד תוך כדי השוואה קצת פגומה של היסטוריה. אבל מצד שני, יוצאי אתיופיה רואים במילה "כושי" מילה פוגענית ומזלזלת. מצד שלישי, שמעתי אתיופים משתמשים במונח הזה בהקשר של מסתננים אפריקאים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:16, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הדיון ה"חשוב" הזה שייך לשאלה שלי? אם לא יודעים את התשובה, זה בסדר, לא חייבים לענות. לא צריך לכתוב בכוח דברים לא קשורים ולהסית את הדיון לנושא שלא קשור בכלל לשאלה.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 22:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

תגובה שלא במקום. אין שום כלל ששולל התפתחות דיונים.

יש לנו די והותר בעיות כאן בלי לייבא בעיות שהן אמריקאיות פר-אקסלנס. פסילת המינוח "כושי" - פייסבוק הגדילו לעשות וחסמו כאלו שהשתמשו בה - היא בדיוק יבוא מיותר כזה. אנחנו לא צריכים לתת יד לכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

יש על כל ערך באנגלית (Slavery during the American Civil War). היו יחידות המורכבות משחורי עור בצבא האיחוד (United States Colored Troops). ראה ערך מלא בנושא הזה באנגלית (Military history of African Americans in the American Civil War). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

וגם: w:Indian Territory in the American Civil War. מסתבר שחלק מהאינדיאנים (אין לי בעיה עם המילה הזו. בעברית יש הבדל גדול בין האינדוס להודו. אבל אם יש לכם בעיה, אש קשטו עצמכם תחילה דוברי אנגלית ורחמו על הסלאבים) גם החזיקו עבדים. Tzafrir - שיחה 18:13, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

שאלתי על מלחמת העצמאות ולא על מלחמת האזרחים.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 22:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

בפתיח הערך מלחמת העצמאות של ארצות הברית נכתב שמשתי הקבוצות לחמו בשני הצדדים. באופן כללי אין מה לדבר על קבוצה אחת של אינדיאנים באותה תקופה. מדובר על הרבה שבטים במערכי בריתות שונים ומשונים. רק קצת יותר מעשר קודם לכן הם היו מעורבים (שוב: קבוצות שונות משני עברי המתרס) במלחמת הצרפתים והאינדיאנים. השחורים היו חלק מאוכלוסיית המושבות וכמו שאר תושבי המושבות נחלקו בין מורדים לנאמנים. אני מניח שתמצא עוד מידע על כך בערכי ויקיפדיה האנגלית. המתאימים. Tzafrir - שיחה 08:01, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה רבה, צפריר.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

האינדיאנים אכן ניסו לנצל את המלחמה, ואף קיימת טענה שמלחמת העצמאות של ארה"ב הייתה למעשה שתי מלחמות בו-זמנית: נגד הבריטים (והלויאליסטים) ונגד האינדיאנים: (American Indian Wars#American Revolutionary War (1775–1783)). אבל האינדיאנים היו מפולגים לשבטים רבים שלא הצליחו להגיע לתיאום ביניהם. באופן טבעי אלו שחיו באזורי השליטה של הבריטים רצו להילחם נגד הבריטים, ואלו שחיו באזורי השליטה של המהפכנים רצו להילחם נגד המהפכנים, והתוצאה הסופית לא הייתה יעילה.
לגבי העבדים השחורים, לא ידוע לי על פעולה מאורגנת שלהם בזמן המלחמה. צריך לזכור שבאותה תקופה היו מעט מהם בצפון אמריקה (כותנה עדיין לא הייתה גידול כל כך רווחי כמו במאה ה-19). אולי הם קיוו לשחרור אחרי המלחמה אם יתנהגו יפה (וושינגטון וג'פרסון למשל שיחררו את העבדים שלהם).
אגב, זו שאלה שאפשר לשאול על כל הקולוניאליזם: למה הלא-אירופים בכל העולם לא ניצלו את המלחמות הנפוצות בין הקולוניאליסטים. התשובה שלי היא שבכל מקום שבו הם הצליחו לעשות זאת, המלחמה בין הקולוניאליסטים נפסקה כי כבר לא הייתה רווחית. H. sapiens - שיחה 08:34, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה רבה, סאפיינס.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

לעניין השחורים: סחר העבדים האטלנטי כבר כמעט נפסק באותן שנים (בדיוק השנים שבהן החל לעלות ייצור הכותנה). ליתר דיוק: החל מבערך שנת 1808 נאסר יבוא של עבדים לארצות הברית. אבל עדיין נותרה פרצה של ייבוא דרך פלורידה הספרדית. לאחר סיפוחה נעצר כמעט לחלוטין ייבוא העבדים. אבל בכל מקרה בשלב זה הגידול הטבעי של אוכלוסיית השחורים (עבדים וחופשיים) היה גדול בהרבה מכל מה שהגיע דרך הסחר.

וחוץ מזה: האיטי. Tzafrir - שיחה 10:54, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

סים איטלקי בספרד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב שאלה: האם כרטיס סים שרכשתי ברומא (ליתר דיוק: ברשת הסלולר הכלל-אירופאית VodaPhone) יעבוד גם בברצלונה? הבנתי שיש כרטיסי'סים שפועלים בכל האיחוד האירופי. תודה, ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

איך להגדיר חידה?

בפתיח הערך חידה נכתב:

חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה[דרוש מקור].

לאו דווקא בעיה ולאו דווקא לצורך שעשוע; עצם ההנחה שחידה היא בעיה ו\או שעשוע עבור מי שהיא מוצגת בפניו (אולי בכפייה) חסרת בסיס מלבד דימיון המניח.

אולי פשוט "אתגר חשיבה" וזהו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"תאר את האכסיומות של תורת הקבוצות ונמק את נחיצותן" - זהו אתגר חשיבה שאיננו חידה. "כתוב מנוע חיפוש שיחליף את גוגל" זהו עוד אתגר שמצריך חשיבה רבה ואינו חידה.

חידה היא תמיד בעיה, משום שאם אין בעיה אין צורך בפתרון, והצורך בפתרון הוא מרכיב יסודי של חידה.

חידה מוצגת בדרך כלל לשם שעשוע. החידות שהציג הספינקס לקורבנותיו אולי שעשעו אותו, אבל בוודאי לא שעשעו את מי שהחידות הוצגו להם, אבל אנחנו מתמקדים במשמעות העיקרית, ולא במשמעויות שוליות (שניתן למצוא גם במושגים אחרים). דוד שי - שיחה 19:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

חידת שמשון, למשל, לא הייתה כל־כך משעשעת. באבן־שושן אין זכר לעניין השעשוע. ”1. שאלת ניחוש, שאלה המכילה רמזים ותיאורים עוקפים לחפץ או מושג מסוים ולפיהם על הנשאל לפתור ולגלות את הדבר. 2. דבר סתום ומופלא שקשה להבינו. 3. משל, אלגוריה. 4. סוד, תעלומה.” דגש - שיחה 19:39, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

אופציה 2 מתארת את אשתי במדויק.

נשמע כמו חפש את המטמון או חדר בריחה, כלומר חידות שפתרונן אמור לקדם אותך לעבר משהו, או להניע עלילה, כחלק מהרפתקה (בעיקר במיתולוגיה, נראה גם בסרטים שעוסקים בעתיקות, כמו טומב ריידר או אוצר לאומי (סרט), נראה לי גם בהרפתקאות ג'קי צ'אן (שם הוא היה ארכיאולוג), העולם האבוד (ספר) - אני זוכר שבסדרה המצויירת היה אזכור לחידה המפורסמת מאנטיגונה, נראה לי שהחידה הזו גם קשורה ליצור מיתולוגי כלשהו במיתולוגיה היוונית ולא מופיעה רק במחזה) וכיו"ב. (¯`gal´¯) - שיחה 04:15, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אגב, לעיתים חידות יכולות להיות פשוט קריפטוגרמה ולא משהו בעל ניסוח מעורפל, שדורש חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא כדי להבין את הפתרון/משמעות. כעיקרון, גם הרמזים בהזמר במסכה (תוכנית טלוויזיה ישראלית) יכולות להיחשב חידות, רק שהקשר בינם לפתרון רופף במקרה הטוב. האם יש קשר בין המערכון הזה של שלמה למשהו, כשנאמר שם "הלכנו לחדר לחוד חידות", האם זה מתייחס למשהו שמוזכר בתנ"ך או שזו סתם בדיחה? [2] גם מצוטט כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 04:35, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

חידת שמשון ניתנה בוודאי כשעשוע, שהרי הוצגה במשתה חתונתו של שמשון, כחלק מהבידור לאורחים.

באשר להגדרה שבמילון, מעבר לכך שהיא מכילה משמעויות לא רלוונטיות לענייננו, ההגדרה העיקרית ממש שגויה, משום שבדרך כלל אין שמץ של ניחוש בחידה. דוד שי - שיחה 05:28, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

חידה יכולה לשמש גם כדרך לבחינת אופן החשיבה, ומשמשת כדרך מיון לגיטימית במקומות בהן נדרש לבחון זאת, כמו עבור מתכנתים. לדוגמא, אירועי CTF, משחקים שבהם המטרה בכל שלב זה לנסות להבין לבד איך מגיעים לשלב הבא, או מה מילת המפתח כדי לעבור שלב. זה משהו שהשבכ והמוסד עושים מידי שנה, כשמפרסמים את האתגר שלהם שמטרתו מיון כדי לגייס. יש הרבה שמנסים רק כדי לאתגר את עצמם ולא כדי למצוא עבודה במוסדות האלו, ויש גם אנשים מחו"ל שמנסים לפתור את החידות האלו. (¯`gal´¯) - שיחה 10:45, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

לטעמי ברגע שחידה משמשת ככלי מיון למועמדים לעבודה היא הופכת מחידה לבעיה, כי נעלם אלמנט השעשוע. כשם שאנחנו לא מתייחסים לבחינה הפסיכומטרית או בחינת הבגרות במתמטיקה כאוסף חידות, כך בעיות המוצגות ככלי מיון אינן חידות. דוד שי - שיחה 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

זו לא חייבת להיות שאלה קונקרטית לפתור בעיה בנושא מתמטי או אלגוריתמי. למשל, יש חידה מוכרת, איך להעביר חבילה דרך נהר שבו יש דיג מבלי שהוא יוכל לקחת את תוכן החבילה, כאשר לא ניתן להעלות אדם נוסף לסירה, שזה מסתבר בעיה באבטחת מידע (אומרים שזה קשור ל SSL, אבל ממש אין קשר אם מכירים את האלגוריתם של RSA. מעניין מאיפה זה באמת מגיע...). גם שאלה על סידור אנשים לפי כל מיני אילוצים יכולה להיות חידה אם מוציאים אותה מההקשר של מבחן פסיכומטרי. ולמה לא להסתכל על ההגדרה בערך האנגלי, שם לא נראה שזה מוגדר לפי העניין של שעשוע או פנאי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:31, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אולי אפשר להתייחס אל חידה כאל משהו שדורש התבוננות לא שגרתית על מה שתואר, כזה שדורש פתרון כתוצאה מחוויית "אהא!" (או סתם "אהה..." אם מגלים לך את הפתרון כשאתה לא מצליח). (¯`gal´¯) - שיחה 20:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אל דוד שי:

אם אתם מתמקדים במשמעות העיקרית אז תכתבו "המונח חידה בעיקר מתאר" (בתוספת מקור, כי אחרת לפי הסטנדרטים שלכם זה "מחקר מקורי"), מעבר לכך דומי שהתעלמת מהעובדה שחידה היא לא בהכרח בעיה לכל מי שהיא מופיעה בנפשו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיסון עדר בישראל

כיום יש כ-5.6 מיליון מחוסנים (במנה שניה) ועוד כ-800 אלף מחלימים. בישראל יש 9.3 מיליון, כלומר נכון להיום כ-31 אחוז מהישראלים כלל לא מחוסנים.

בהנחה ש: א) החיסון הוא לתקופה ממושכת ב) מרבית התחלואה היא בקרב הבלתי מחוסנים ג) קצב ההדבקה יחסית קבוע ד) הבלתי מחוסנים לא יתחסנו מעולם:

כמה זמן יקח עד עד שהאוכלוסיית ישראל תגיע לחסינות עדר? 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 14:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

אם היו יודעים המצב היה טוב יותר. דרדק • שיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

תלוי מה מידת הקביעות שלו.. אקסינו - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

חסינות העדר תלויה בעוד כמה דברים, כמו למשל יעילות החיסון - חיסון שמגן ב95 אחוז ידרוש הרבה פחות מחוסנים מאשר חיסון שמגן ב-60 אחוז על מנת להגיע לחסינות עדר.

בנוסף לכך עלינו להתייחס למגזרים בנפרד - בקרב היהודים (הלא חרדים) הבוגרים, אחוז המתחסנים הוא בוודאי גבוה מאוד ושם יש חסינות עדר. אך בקרב חרדים ערבים ילדים וקבוצות נוספות שפחות מתחסנות אין חסינות. כך שיכול להיות שבעירך וסביבתך יש חסינות עדר ובערים אחרות בארץ אין.

לשאלתך, חסינות עדר היא רף מסוים של אחוז אנשים שצריכים להתחסן כדי שהמחלה תדעך מעצמה, אם הבלתי מחוסנים לא יתחסנו לעולם אנחנו כנראה לא נגיע לשם. לפי מחקרים צריך בין 70 ל-90 אחוז מחוסנים בחברה הכללית בכדי להגיע לחסינות עדר. אלון סול - דברו איתי! - 💛 14:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

לא לא נגיע? הסבירות לכך שמישהו ישרוד את המחלה מבלי לפתח חסינות נמוכה. ככה שבסופו של דבר חלק גדול מתוך אותם ה-31 אחוז ידבקו ובכך יתחסנו. לפי הבנתי (הנחות המודל)- כל מי שיכול היה להתחסן עם זריקה כבר התחסן, ונשאר רק להמתין שהמחלה תחסן את מי שלא קיבל זריקה, וככה נגיע ל-80% מחוסנים (לרבות מחלימים). אני רוצה לעשות הערכה גסה לזמן שזה יקח התהליך עם הנחות יחסית גסות ששמתי. רק סדרי גדול. זה יותר תרגיל במתמטיקה מה שאני מבקש פה ולא נבואה. וכתבתי את מידת הקביעות שלי, איזה עוד הנחות צריך לצורך החישוב? 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 14:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

חיסון עקב חולי, בדיוק כמו החיסונים הרגילים, אינו נשאר לנצח - עם חלוף הזמן יעילותו פוחתת. מביטים על הדוגמה של מאלטה שאכן הגיעה לחסינות עדר, ורואים שאחוזי החיסון שנדרשים גבוהים במידה משמעותית ממה שקיים כיום בארץ. בהנחה שאוכלוסיית הלא זהיהרים/מתנגדים תתמיד בהתנהגותה לעולם לא נגיע לחסינות עדר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

לא כל מי שיכל להתחסן התחסן, יש כמעט מיליון לפי מה שידוע לי שלא עשו זאת.

בהנחה שהחסינות נשמרת זמן רב גם אם חולים (ואני לא מניח שזה נכון, אנחנו מעגלים פה יותר מדי פינות) ואנחנו רק ממתינים שאנשים שלא התחסנו יחלו, מדובר בעוד 10 אחוז מהמדינה שצריכה לחלות (אם מניחים שכל הנדבקים הם לא מחוסנים - שזה גם לא נכון), כלומר 900,000 איש נוספים שצריכים לחלות, מתוכם בוודאי ימותו עוד אלפים ועשרות אלפים יתפסו מיטות בבתי חולים. אז אחרי כל ההנחות האלה אומר לך, להמתין שהלא מתחסנים יחלו כדי להגיע לחסינות עדר זו לא הדרך. עלינו לשכנעם להתחסן. אלון סול - דברו איתי! - 💛 15:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

אין לי ספק שהמצב האופטימלי ש-2.5 מליון בלתי מחוסנים ילכו ויתחסנו עוד היום. אבל לא זאת הנקודה שלי. אני מנסה להשוות בין הערכה לשני זמנים: תקופת יעילות החיסון מול תקופה שיקח לבלתי מחוסנים להתחסן באופן "טבעי" (כלומר לעבור את המחלה). אם מדובר בהבדל של חצי שנה מול חמש שנים, אז ברור שלא נגיע לחסינות מעולם. אם מדובר בחצי שנה מול שנה, אז חסינות העדר היא באופק. ככה שמה שאני מנסה לחשב פה (באופן גס ביותר, בהינתן הנחות מופשטות) הוא פחות או יותר כמה זמן יקח לאחוז מספיק של בלתי מחוסנים להחלים. 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 16:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

כרגע אנחנו גם לא יודעים כמה זמן יחזיק החסינות שמביא החיסון השלישי. יכול להיות שזה יהיה חצי שנה כמו בין החיסון השני לשלישי, ויכול להיות שזה יהיה כמה שנים טובות בדומה לחיסונים אחרת (כדוגמת חיסון נגד פפילומה אני חושב) שעושים מנה אחת, מנה שנייה אחרי חצי שנה, ולאחר מכן זה מחזיק כמה שנים. אלון סול - דברו איתי! - 💛 16:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מניח שכרגע יש יותר מדי נעלמים מכדי לדעת אם ובאיזה רמה נגיע לחיסון עדר, אחרת מישהו רציני כבר היה יוצא עם החישוב הזה. בכל מקרה אני בטוח שבייחוד בישראל, בה יש גם אחוז גבוה של ילדים וגם אחוז משמעותי של סרבני חיסונים, לא נגיע לחיסון עדר בלי לחסן גם את הילדים מתחת לגיל 12. באוירה שיש היום במדינה, אם נודיע שצריך נאמר 90% מחוסנים, לפחות 20% ינסו להיות (או לפחות שהילדים שלהם יהיו) בין ה-10% שלא מתחסנים. לכן אין מנוס להערכתי ממבצע גיוס/חיוב אנשים להתחסן. פורטוגל לאחרונה הדגימה שהדבר ניתן לביצוע, כאשר חיסנה בשני חיסונים 98% מפוטנציאל החיסון שהם 86% מהאוכלוסיה הכללית. H. sapiens - שיחה 22:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

Why?

https://edition.cnn.com/2021/10/12/business/global-supply-chain-nightmare/index.html

לפני ששואלים למה: יש לנו ערך על זה? Tzafrir - שיחה 15:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

יש לנו את הערך שרשרת אספקה. בוויקי האנגלית יש כשלושים ערכים על נושא זה, אך ערך על משבר שרשרת האספקה לא מצאתי. דוד שי - שיחה 19:10, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

כשוחטים פרים וחזירים, מה עושים עם הפין?

אני יודע שמגישים במסעדות יוקרה אשכים. סביר להניח שהם נלקחים מגורים שעוברים סירוס בגיל צעיר. אבל כשהחיה נשחטת בסוף: מה עושים עם הפין? הוא משמם למאכל גם?

אני יודע שמעיים הולכים לנקניקיות, ריאות, לב, כבד ומוח נמכרים למאכל. באיטליה מקובל לבשל את הקיבה. רגליים הולכות למרק. עור משמש לבגדים. אבל לגבי הפין לא ידוע לי.

נאמר לי ש"מרק זנב שור" הוא למעשה פין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:20, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

לא כך במתכונים המופיעים ברשת. 176.230.83.126 10:37, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אני לא חושב שיש עניין בפין כמאכל. מבחינת הגודל הוא לא משהו, ובניגוד לבלוטות המשמשות למאכל כמו כבד, מוח ושקדים הרקמות מהן הוא עשוי לא מאוד טעימות. עמית - שיחה 14:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מרק גיד תימני מבוסס על פין הפר. פין = גיד. Gil mo - שיחה 01:06, 13 בנובמבר 2021 (IST)

אילן שמעוני זנב השור הוא חלק בשרני עם עצמות. מתאים מאוד לבישול ארוך ודומה במובנים רבים לאוסו בוקו. אכלתי זנב בספרד. זה די טעים ואין שום קשר לפין. גילגמש • שיחה 06:05, 13 בנובמבר 2021 (IST)

מנדבושקס

איך יתכן שמנדבושקס עדיין לא נכחדו?

על אף שהיו כמה מחקרים שהצביעו על קשר בין האופנה של הסרת שיער ערווה לבין התפוצה של כינת הערווה, לא סביר שאוכלוסיית הכינים נמצאת בסכנה. רוב אוכלוסיית העולם לא מסירים לחלוטין את שיער הערווה והכינים יודעות לשרוד יפה ולהפיץ את עצמן מנשא לנשא, בעיקר דרך יחסי מין. האמינות של המחקרים הנ"ל מוטלת בספק. אף אחד לא יודע מה היקף התפוצה של הכינים, אך משערים שהן נמצאות אצל כ-2% מאוכלוסיית העולם. מקור. פוליתיאורי - שיחה 06:55, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

האם רוב הצימרים בישראל מארחים רק משפחה אחת בכל זמן אירוח או יותר?

אם אין סטטיסטיקה חד משמעית על הענף שתתן מידע כזה אשמח לפחות לדעת המומחה המלומדת.

סלים אל-קרעי

משפחת בני האדם הראשונה

מי שקורא על אדם וחווה בתנ"ך וגם מי שלומד על התפתחות ההומו ספיאנס-ספיאנס לפי הסיפור האבולוציוני, אבל גם יודע שהזדווגות בין משפחה גרעינית יכול לגרום לפגמים גנטיים קשים בדגש על הפרעות תפקודיות ופסיכיאטריות קשות (עם סיכון מופחת לכך בהזדווגות בין בני דודים אני מניח) עדיין יכול לתהות, עם מי הזדווגו בני האדם הראשונים (ילדיה של המשפחה האנושית הראשונה כמין נפרד שלא יכל להזדווג עם מינים דומים אחרים)? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התחלתי לכתוב תשובה ואז ראיתי שהיא כבר כתובה בחווה המיטוכונדריאלית#כשלים נפוצים ובסעיף שמתחתיה אדם של כרומוזום Y, לפחות מבחינת האבולוציה. מבחינת הבריאה: ברצות אלוהים, אפילו מטאטא יוצר מגוון גנטי. Tzafrir - שיחה 12:46, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אין לי ידע הרקע בגנטיקה בשביל להבין מה נאמר בפרקים אלה. אם יש הסבר פשוט יותר לשאלה ששאלתי, אשמח לקרוא.

תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

לא צריך שום ידע בגנטיקה, מספיק להסתכל בשרטוט שיש שם. 176.230.83.126 10:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אני לא מסכים איתך, התרשים עצמו כולל את הביטויים MtDNA ו MRCA; את הראשון פירשתי כ DNA מיטוכונדריאלי ואינני מכיר את השני וגם לא ברור לי מהתרשים מאיפה באו כל כך הרבה זכרים מאותו מין (בני אדם) שיכלו להזדווג עם קרובות משפחה (?) בלי ליצור פגמים גנטיים קשים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבולוציונית, כל החיים התחילו בכלל מרבייה אל-זוויגית, כך שכל הסיפור של הזדווגות בתוך משפחה גרעינית חסר משמעות בהינתן שהתפתחות אבולוציונית מתרחשת גם בדרכים פרימיטיביות בהרבה. עמית - שיחה 14:02, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אם קדמונית משותפת. לדוגמה: האם הקדמונית המשותפת לך ולבן הדוד שלך היא הסבתא המשותפת שיש לכם. לכל אוכלוסיה יש אב קדמון משותף ואם קדמונית משותפת: פשוט צריך ללכת אחורה מספיק. אותה אם קדמונית הייתה חלק מאוכלוסיה שלמה, ואיכשהו במקרה יצא שכל מי ששרדו היו צאצאים שלה (אבל לא רק שלה. כמו שהתרשים מראה). Tzafrir - שיחה 14:05, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

זה בד"כ לא עובד במנגנון שתיארת, שמופיע מין חדש שלא יכול להזדווג עם הקודם. במנגנון כזה כמעט אף פעם לא היו נוצרים מינים חדשים, ובוודאי לא מינים עם כשירות גדולה יותר. במנגנון הנפוץ ביותר, קודם האוכלוסיה כולה הופכת למין החדש (ע"י התפשטות באוכלוסיה של המוטציות החדשות) ורק אח"כ נוצר בידוד רבייתי של האוכלוסיה החדשה מאוכלוסיות אחרות שלא עברו את אותו תהליך.
אם נניח הופעת האדם הנבון הייתה כתוצאה מהתפתחות מוח גדול יותר, או היכולת לרכוש שפה סימבולית, או כמעט כל יתרון סביר אחר, למה שיתרון כזה יפריע לבעליו לעשות ילדים אם מי שלא עבר אותו? H. sapiens - שיחה 08:31, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

במציאות, צוואר בקבוק רבייתי של זוג בודד היה משאיר חותם מאוד קל לזיהוי על המגוון הגנטי המודרני (ומן הסתם מעודד מאוד תאוריות פסאודו-מדעיות של סיפור בראשית או המבול). גנטיקה של אוכלוסיות מאפשרת כיום לשחזר את גודל האוכלוסיה המתרבה שלנו מאות אלפי שנים לאחור, ואנחנו יודעים שאפילו בתקופות הגרועות ביותר היא הייתה בגודל של כמה אלפים. לעומת זאת, דווקא הרעיון של בידוד רבייתי סופג בשנים האחרונות מכות אמפיריות, לנוכח ראיות גנטיות ברורות לרביית כלאיים#בבני אדם. H. sapiens - שיחה 08:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

למה פנה קוטה מתפצלת לשכבות?

הכנתי פנה קוטה ואני מנסה להבין למה זה התפצל לשכבות:

שמתי שקית אחת של ג'לטין בחצי כוס חלב לחצי שעה עד שהוא התמוסס. בסיר חיממתי 250 גרם של שמנת (38%) עד שהופיעו בועות (לא רתיחה). הוספתי סוכר (כרבע כוס) ותמצית וניל. שפכתי את הג'לטין עם החלב לתוך השמנת ואז עוד קצת "שטפתי" את הכוס עם חלב קר והוספתי לתעבורת. שוב הבאתי למצב של כמעט רתיחה והפסקתי.

מזגתי הכל לכוסות (דרך מסננת שלא יהיו גושים של ג'לטין). התערבות היתה אחידה לחלוטין בכל הכוסות. שמתי אותם בחוץ לחצי שעה להתקרר עם ניילון נצמד מעל. ואז העברתי למקרר לשעה וחצי. אחרי זה שמתי מעל קצת "ריבה" (תעבורת מבושלת קלות של אוכמניות עם סוכר) והחזרתי למקרר ללילה שלם.

בבוקר התגלה שהעיסה התפצלה לשכבות ברורות: העליונה לבנה ו"שמנה". התחתונה הרבה יותר שקופה והרבה יותר ג'לית (יותר מרגל קרושה). מה עשיתי לא נכון? עשיתי גוגל והתשובות כולן לא נכונות: א) כן המתנתי שהג'לטין יתמוסס בחלב קר ב) כן ערבבתי ולא היו לי שום גושים או אי-אחידות בעיסה החמה ג) לא היה לי שום ג'לטין שלא התמוסס.

מה עשיתי לא נכון? Tzafrir - שיחה 19:06, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

להערכתי - השתמשת ביותר מדי ג'לטין ואז המתנת עם הג'לטין יותר מדי זמן בחלב הקר. אתמול הכנתי פנה קוטה עם כפית ג'לטין מומסת בחצי כוס מים בטמפ' חדר פחות או יותר, המתנתי עד לחימום של כוס שמנת (42%) והוספתי את הג'לטין - יצא מוש. עמית - שיחה 13:52, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

האם ג'ל אלוורה יכול לפרק מולקולות חומץ (acetic acid)?

לפרק אותן בצורה כזאת שהן יהיו פחות משפיעות על מיקרואורגניזמים כך שאם נשפוך תמיסת ג'ל אלוורה וחומץ, על מצע מיקרואורגניזמי, החומץ פחות ישפיע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. 176.230.83.126 10:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

חומצת חלב בשריר

שמתי לב שכאשר עולים ממש מהר במדרגות יש תחושה של שריפה ברגליים. להבנתי זה חומצת חלב שמופרשת ומפרקת חלקים מזעריים מהרקמות השריר.

אז איך יתכן שמשהו מחמיץ במהירות כל כך גבוה? או שיש לנו מצבורים של חומצה שפשוט מופרשים כשעושים שריר? מה התהליך הכימי ולמה החומצה הזאת מופרשת בכלל?

רק הערה, גוף האדם מייצר מגוון חומרים במהירות אדירה כמו שנייה או פחות מכך (למשל, ביוסינתזה של מוליכים עצביים\רוק\זיעה\דם וכו') פשוט כי ברמת המיקרו הכל מהיר יותר. אני לא יודע מה התהליך הכימי אבל אני מניח שהחומצה מופרשת כדי לשמור על הגוף ממאמץ יתר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תגובות כימיות, במיוחד בזירוז אנזימים, מתרחשות בחלקיקי שניה. אם אני זוכר נכון חומצת החלב מופקת בתהליך הזירחון החמצני בעת שהוא לא מושלם עד סופו בשל מחסור בחמצן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מחפש ביטוי נאצי

בסרט אחד לא זוכר את שמו היה קצין נאצי שהוציא להורג כל אדם עשירי במנחה על ניסיון בריחה. הוא נימק את זה כמעשה "קשוח, אבל צודק" או משהו כזה. אני מחפש את הביטוי המקורי, בהנחה שזה לא המצאה ספרותית אלא משהו מתועד היסטורית.

Grausam, aber richtig. ?

קרן פנסיה: "מנייתי" או "מחקה מדד S&P500"?

בקרן פנסיה של מגדל ישנם שני מסלולים שאני מתלבטת ביניהם: "מחקה מדד S&P500" ופשוט "מניות". איזה מהמסלולים משתלם יותר לטווח הארוך (30 שנה)?

ההבדל בין שני המסלולים הוא שמסלול המניות כולל הן מניות שנסחרות בבורסה הישראלית, והן בבורסות זרות. ע"פ הרשום בויקיפדיה העברית, מדד ת"א 100 עלה ב-20 השנים שבין 2000 ל-2020 בממוצע ב-6% בשנה, בעוד שמדד S&P 500 עלה ב-20 השנים 1996 - 2016 בממוצע ב-7.68% בשנה, אבל זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. עמית - שיחה 19:04, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

הבדל נוסף: מדד S&P500 הוא השקעה דולרית, מדד מניות הוא בעיקר השקעה שקלית. בשנים האחרונות הדולר היה השקעה גרועה לישראלים, עקב התחזקות השקל. כמו שאמר עמית, גם כאן זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. דוד שי - שיחה 19:25, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

האם קיימת הנחה יותר טובה מ"שמה שהיה הוא מה שיהיה"? האם היא פחות סבירה מהנחה מתחרה "מה שהיה הולך להשתנות"?

שאלה יפה. בטווח הארוך כנראה שהתשובה היא לא. אבל כמו שאת רואה ההבדל בין שתי האופציות קטן, ושינויים לכאן או לכאן יעלו ויורידו. הייתי פעם בהרצאה של פרופ' ישראל אומן ובדיוק למצבים האלה הייתה לו המלצה: תטילי מטבע. הוא לא אמר זאת בצחוק. לפעמים, עצם חוסר היכולת לקבל החלטה גורם יותר נזק מהחלטה קצת פחות טובה. שנית, ושוב - בטווח הארוך, אם בכל פעם שתתלבטי בין שתי אופציות פחות או יותר דומות תטילי מטבע, הרי שב-50% מהמקרים תקבלי את ההחלטה היותר טובה, וב-50% את ההחלטה הפחות טובה. וזה אומר שלפחות 50% מההחלטות שלך היו נכונות... עמית - שיחה 21:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מעולם לא לקחתי קורס בכלכלה או בשוק ההון, אולם לעניות דעתי עלייך לנסות לאפיין כיצד החיסכון שלך יושפע מעליות ומירידות עתידיות בשוק האמריקאי והישראלי, ולא לנסות לנחש מה יקרה בפועל. אם תשקיעי רק במדד S&P500 ובעוד שלושים שנה תחיי בארצות הברית, את אמורה כמדומני להיות אדישה להתחזקות/היחלשות אפשרית של השקל לעומת הדולר. אם תחיי בישראל, כדאי לך לעניות דעתי להפנות חלק מהחיסכון להשקעות שקליות, כדי להיות חשופה פחות לתנודות בשערי המטבע. בנוסף, הכלכלה הישראלית צומחת למרות שיש עליה משקולות שאין למדינות מפותחות אחרות (הוצאות בטחוניות, תת-תעסוקה בגילאי 18-22, חוסר יעילות בנמלים, פוטנציאל תיירותי לא ממומש, אוליגופולים בתחום הבנקאות, המזון ועוד). יתכן שחלק מהמשקולות הללו ייחלשו במרוצת שלושים השנים הקרובות, ואז הצמיחה במשק הישראלי תואץ. לא הייתי מהמר על כך לו הייתי חי במדינה אחרת, אך באופן אישי אני חש בנוח עם העובדה שחלק מכספי הפנסיה שלי קשורים בגורלו של המשק הישראלי. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 08:55, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מדוע לא נשמע קולם של הקורבנות ברחבי העולם?

תמיד כששואלים מדוע יש אובססיה נגד ישראל בתקשורת העולמית ובאו"ם, התשובה הקבועה היא שלפלסטינים יש מכונת תעמולה משומנת ויעילה שעובדת נון-סטופ ומשפיעה על דעת הקהל בעולם המערבי.
זה כמובן הגיוני שהפלסטינים מפעילים תעמולה בשביל לגייס לצדם את דעת הקהל. מה שלא הגיוני זה שהם היחידים שעושים זאת. השאלה שלי היא איך זה שמכל העולם רק לפלסטינים יש תעמולה? עשרות מיליוני אם לא מאות מיליוני בני אדם בצפון קוריאה, בסין ובכל רחבי העולם המוסלמי מפקיסטן שבמזרח ועד לסודאן שמערב סובלים מרמיסת זכויות אדם ברמות מחרידות ובהיקפים המוניים. איפה הם? מדוע קולם לא נשמע? מדוע אין להם תעמולה? מדוע הם לא מפוצצים את התקשורת המערבית בתמונות מזעזעות, בסרטוני זוועה ובעדויות על מה שהם עוברים בארצותיהם? למה הם לא מארגנים תנועות חרם נגד המשטרים שמתעללים בהם? למה עשרות מיליוני המהגרים המוסלמים באירופה מפגינים נגד ישראל ולא נגד המשטרים שמהם הם ברחו? באוניברסיטאות בארה"ב יש "שבוע האפרטהייד הישראלי". למה אין "שבוע מחנות הריכוז בצפון קוריאה" או "שבוע סקילת ילדות בסומליה"?
ואפילו התעמולה הפלסטינית עוסקת אך ורק בפלסטינים תושבי יש"ע ולא במיליוני הפלסטינים שנרקבים במחנות הפליטים בלבנון, סוריה וירדן.
שימו לב שהשאלה לא מתמקדת במערב, שיכול להיות מוטה בגלל סיבות כאלה ואחרות, אלא דווקא במיליוני הקורבנות ברחבי העולם שזה האינטרס שלהם להשמיע את זעקתם.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

התשובה לשאלה "למה" היא (כמעט) תמיד "כסף". ואידך זיל גמור. עמית - שיחה 19:43, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

הפלסטינים הם היחידים בעולם שיש להם כסף?--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

וממתי צריך כסף בשביל לעשות את הפעולות השונות שמניתי?--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מי עמד מאחורי הפלסטינאים כל השנים? סעודיה, האמירויות, לוב וכיוצ"ב - מדינות נפט עשירות. מי עומד מאחוריהם היום? איראן - מדינת נפט עשירה שעקב פעולות המערב נתונה בקשיים. מי תומך בצפון קוריאנים? מי תומך בטיבטים? זה הכל כסף. בשביל לשחד אנשי התקשורת והדיפלומטים בכל רחבי העולם שיעסקו רק בנושא הפלסטיני צריך הרבה מאוד כסף. עמית - שיחה 12:32, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מה שאתה כותב מחזק מאד את הטיעון שהבעיה הפלסטינית היא בעיה מלאכותית שמדינות האסלאם מתחזקות בכוונה כדי לפגוע בישראל. ולשאלתי- האם אתה בעצם אומר שהדרך היחידה להגיע לכותרות היא בעזרת מימון ממדינה כלשהי? האם לקורבנות הרדיפות ברחבי העולם אין שום דרך להגיע לכותרות כי אין מדינה שתממן את הגעתם לכותרות?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 14:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

בקשר לצפון קוריאה, דווקא יש תעמולה מאורגנת, רק בעד המשטר. תראה את הסרט "החפרפרת בצפון קוריאה". יש עריקים שמספרים את הסיפור שלהם, ומהם רוב הידע על מה שקורה במדינה המסוגרת. כמובן שכנראה אין להם מספיק השפעה. רוב העניין סביב המדינה זה הנזק שהמשטר עושה למדינות אחרות והאיום הגרעיני. פחות מעניין הסבל של האזרחים שם והשואה שהם עוברים, בטח את ארה"ב שכבר עשתה את הטעות שבלהתערב במלחמה שם ומואשמים על ידי המשטר בביצוע פשעי מלחמה נגד קוריאנים, חלק מזה דווקא בצדק. (¯`gal´¯) - שיחה 20:23, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

כל מה שכתבת לא מסביר למה פליטי צפון קוריאה לא עושים את מה שהפלסטינים עושים.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:37, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

זו בדיוק הטענה, ישנם כנראה גופים ברחבי העולם עם מטרה ברורה להעלות את המאבק הפלסטיני ואת ה"כיבוש". האנטישמיות לא נעלמת רק נהיית מתוחכמת יותר. אור חדש - שיחה 08:05, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

סבבה, אין ויכוח לגבי זה. אבל הרי את פליטי צפון קוריאה לא מעניינים הפלסטינים. למה הם לא מארגנים תעמולה נגד צפון קוריאה כמו שהפלסטינים עושים נגד ישראל? ואותה שאלה כמובן תקפה לגבי כל המדינות שמניתי, שיש להן עשרות מיליוני קורבנות עם אינטרס ברור למשוך את תשומת לב של דעת הקהל, ומשום מה לא עושים זאת.--2A00:A040:196:351E:492A:751B:C8C8:478D 08:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

פליטי צפון קוריאה הם בעיקרם עניין פנימי של צפון קוריאה. השוואה טובה יותר תהיה לטיבט. ואמנם יש מחאה ניכרת נגד הכיבוש הסיני של טיבט (מתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, כלומר ותק דומה כמו של הבעיה הפלסטינית). אבל יש עוד עניין: מה שמותר ליופיטר אסור לשור. אם בעבר הצליחו לגרום להחרמה או כמעט החרמה של אולימפיאדות על רקע זה, זה הולך ונעשה קשה יותר.

מעבר לכך, ישראל, לעומת לבנון, ירדן וסוריה, מתיימרת להיות מדינה נאורה ושוויונית. זה בכלל לא המצב בגדה המערבית. במובן הזה יש הבדל ברמת הציפיות. Tzafrir - שיחה 09:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מה זה "עניין פנימי של צפון קוריאה"?! האם הפליטים רואים את עצמם כרכוש פרטי של קים ג'ונג איל?! מן הסתם, לא, אחרת לא היו בורחים. אז למה הם לא עושים את מה שהפלסטינים עושים?

באשר לגזענות של ציפיות נמוכות שנגעת בה בשורה האחרונה שלך, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא בא בטענות אל לבנון, סוריה וירדן, אלא למה הפלסטינים שחיים במחנות פליטים בלבנון, סוריה וירדן לא מתלוננים בעולם על האפליה הקשה נגדם (איסור לצאת מהמחנות, הגבלות קשות על לימודים ותעסוקה וכיו"ב)?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 14:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

• פתרונה של הבעיה יצריך להרוס את צפון קוריאה. אם הורסים את צפון קוריאה, פוגעים ברוסיה ובסין. רוסיה וסין הם יופיטר. גם למרוקו יש פטרון משל עצמה: צרפת. אבל הסהרווים היום מעורבים בפוליטיקה הפנימית (הם נתמכו בידי אלג'יריה. מרוקו בתגובה תומכת בבדלנים שונים בתוך אלג’יריה). ויש את הכורדים לגווניהם השונים שמראים עד כמה היחס לבדלנים קשור לפוליטיקה.
• הפלסטינים בלבנון מחו. זו הייתה אחת הסיבות למלחמת האזרחים בלבנון. ואם קצת תקשיב להם תראה שהם ממשיכים להתלונן (אבל בלבנון של היום יש פליטים סורים מסכנים יותר). דווקא בירדן אין להם מגבלות קשות והם קיבלו אזרחות.

Tzafrir - שיחה 15:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

כל מה שאתה כותב נכון, אבל לא עונה לשאלה שלי.

• באשר לצפון קוריאה- שוב, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא פועל נגד צפון קוריאה, זה ברור לגמרי שהזוועות שם לא מעניינות אף אחד, גם ללא קשר לרוסיה וסין. שאלתי למה הקורבנות עצמם לא פועלים נגד רודפיהם, ולא עושים הסברה בעולם.

אגב, גם לישראל יש פטרון- ארה"ב. האם תמיכת ארה"ב בישראל מונעת את קיומו של BDS? האם היא מונעת את ההפגנות ההמוניות נגד ישראל באירופה? האם היא מנעה את המשט ה"הומניטארי" לרצועת עזה? האם היא מונעת את קיום "שבוע האפרטהייד הישראלי" באוניברסיטאות בתוך ארה"ב עצמה (!)? התשובה כמובן ידועה. כך שעם כל הכבוד לתשובות המושקעות שלך (ברצינות, בלי ציניות), הן פשוט לא עונות על השאלה שלי.

• באשר לפלסטינים בסוריה ולבנון (נניח שבירדן המצב פחות חמור)- "פלסטינים בלבנון מחו... הם ממשיכים להתלונן"- באוזני מי? איפה התנועה הבינלאומית לחרם על סוריה ולבנון? איפה ההפגנות ההמוניות באירופה נגד סוריה ולבנון? איפה המשטים ההומניטאריים לסוריה ולבנון? איפה "שבוע האפרטהייד הסורי והלבנוני"? מי במערב בכלל שמע על קיומם של פלסטינים בסוריה ולבנון למעט אנשים שממש מתעניינים אקטיבית בפוליטיקה של המזרח התיכון?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 18:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מצד אחד אתה שואל מה עושים הקוריאנים, ומצד שני אתה שואל מה עושים אחרים עולם.

• ברור שיש תעמולה מצד צפון קוריאנים. אז מה? מה היא כבר יכולה לעשות?
• ה־BDS קיים במידה רבה גם בגל רדיפתו על ידי ישראל ושלוחיה. למתנגדי רעיון שתי המדינות בישראל נוח להקצין את כל המתנגדים לה ולנפח אותם.
• על סוריה יש סנקציות. לבנון במצב כזה חמור שלא רוצים להטיל עליה סנקציות. על ישראל אף אחד לא חולם להטיל סנקציות.

אנחנו לא רוצים להיות באותה ליגה כמו סוריה. Tzafrir - שיחה 19:24, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

אין פה שום מכונת תעמולה, מה שיש זה נטו כיבוש, אבל גם הכסף הוא מניע גדול בסיפור הזה כמו שאמר עמית. אקסינו - שיחה 18:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

לאיזה כיבוש אתה מתכוון? זה של 1967 או זה של 1948? ובטיבט אין כיבוש? הטיעון שלך לא קשור לעובדות. עמית - שיחה 13:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

טיעון מוזר של טבעונים

"ביצה יוצאת מתחת של תרנגולת"? למיטב ידיעתי ביצה יוצאת מפות התרנגולת ולא מפי הטבעת שלה ובכלל, מה המטרה בטיעון הזה? זה לא הפריע גם לצמחונים אדוקים שנמנעו מחלב כבר מהעת העתיקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לעופות איבר הפרשה יחיד, המשמש גם לרבייה. חוצמזה, הטיעון אכן מטופש. אסף השני - שיחה 08:01, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

אם לדייק, לעופות (וזוחלים, ודוחיים, ויונקי ביב) יש כמובן מערכות עיכול, הפרשה ומין נפרדות כמו לכולנו, אבל כולן מתנקזות בסוף לפתח יציאה יחיד.
מי שמוטרד מזיהומים צריך להיות אסיר תודה שהביצה מתפתחת בתוך רקמות חיות עם מערכת חיסונית, ומתעטפת בקליפה סידנית לפני שהיא עוברת בפתח הביב. הלוואי שירקות היו זוכים לאותה מידה של הגנה. H. sapiens - שיחה 09:17, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

טוב, אני ממש לא הייתי צריכ.ה לדעת את כל האינפורמציה הזאת. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:13, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מה זה משנה מאיפה יוצאת הביצה? העיקר שזה טעים ומזין. עמית - שיחה 13:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

עמית, אתה כמובן צודק, אבל אתה יודע, בני אדם לא תמיד רציונליים. טבעוניים משתמשים גם בטיעון דומה לגבי דבש: "הה, מה אתה יודע, דבש הוא הקיא של הדבורה!". בוא נגיד שישנם טיעונים טובים יותר, נגיד הטיעון הסביבתי והאקולוגי, אבל מי אני שאשפוט, אוכל בשר שכמותי. אביתר ג' • שיחה • 18:14, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

רציף

בהקשר פיזיקה \ עיבוד אותות, אם ב"דיגיטלי" יש לפחות שני מצבים אז ב"רציף" יש רק מצב אחד (מצב רצף) לא?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, כמו שבדיגטלי אין "מצב אחד, 'מצב דיגיטל' " אסף השני - שיחה 09:09, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

גזענות במתמטיקה

לפי מה ששמעתי קיימת מגמה מודרנית לחפש גזענות לבנה במתמטיקה. רצים ברשת ציטוטים כמו:

"The concept of mathematics being purely objective is unequivocally false, and teaching it is even much less so. [...] Upholding the idea that there are always right and wrong answers perpetuate objectivity as well as fear of open conflict."

האם מישהו יכול לתת דוגמה למשהו במתמטיקה שהוא לא אובייקטיבי, אבל אפשר לתקן אותו להיות פחות גזעני?

אולי הכוונה לפרס הראש הלבן. במקום להתמודד עם ציטוטים ש"רצים ברשת", קרא במקור. עוזי ו. - שיחה 17:33, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

לאלא, הכוונה כמו שהוא אמר, יש אנשים שטוענים שמתמטיקה היא גזענית וכבר שמעתי אנשים אומרים (ברצינות) ש"מתמטיקה היא גזענית כי האדם הלבן השתמש בספירה כדי לספור את העבדים השחורים"...

דברים לא אובייקטיבים במתמטיקה? אולי דברים שלא הוכיחו אותם עוד, כמו המשפט האחרון של פרמה, שלמרות שהוא הוכח רק ב1995 אנשים התייחסו אליו כנכון. אני לא רואה איך משהו במתמטיקה קשור לגזענות אבל. אלון סול - דברו איתי! - 💛 20:22, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מתמטיקה יהודית

הנאצים ניסו להציג שיש "פיזיקה יהודית" כפרשנות לממצאים אמפיריים שמטרתם לתת צידוק ל"מוסר יהודי", אבל היה גם ניסיון שפחות שומעים עליו לנסות להציג "מתמטיקה יהודית", מה זה בכלל יכל להיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הביטוי מתייחס לעבודה של פליקס האוסדורף, יהודי, מראשוני הטופולוגים. ראה כאן וכאן. עוזי ו. - שיחה 21:26, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

הצבא הכי מוסרי בעולם!

חדשות לבקרים ניתן לשמוע אנשים מכנים את צה"ל "הצבא המוסרי בעולם". למשל בגוגל ניתן למצוא את זה הרבה (גם אם לפחות פעם אחת זה בסרקזם). אז האם ידוע מי הראשון שאמר את זה, מתי ובאיזה הקשר? או שסתם מתישהו זה נעשה דבר פופולרי לומר (ואם כן אז מתי)? תודה, אבנר --2A0D:6FC2:4C20:E400:BBE4:D862:BF6B:3019 21:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נדמה לי שאהוד ברק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:15, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

אריה סקרן כמו חתול?

האם האריה הוא סקרן כמו החתול?

מדוע חיות אחרות כמו כלב ופרה לא סקרנים כמו חתולים?

יש הרבה דמיון בהתנהגות בין חתולים קטנים (חתולי הבית) לגדולים. התשובה המתבקשת היא שכן, אבל אני לא בטוח בזה. אין תשובה בערך סקרנות? אני חושב שזה מאפיין של יונקים, כמו שעמום, שנראה רק אצל יונקים. גם הומור הוא ייחודי, רק לקופים ולבני אדם - מה היתרון שהוא מעניק? השאלה, האם זה נותן יתרון הישרדותי כלשהו לאותם בעלי חיים. (¯`gal´¯) - שיחה 03:51, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

לא זכורה לי תוצאה באתולוגיה לפיה יונק אחד יותר סקרן מיונק אחר (אם כי מקובל שיונקים אכן חוקרים את סביבתם הרבה יותר מזוחלים, מה שמתאפשר ע"י ההומותרמיות שלהם). בתור מי שהיו לו גם כלבים וגם חתולים, לא התרשמתי שהאחרונים סקרנים מהראשונים. וכרפתן לשעבר אני יכול להעיד שפרות חוקרות כל דבר חדש בסביבתן (תרגיל: עמדו בשקט עשר דקות מעבר לגדר מכלאה ברפת. אל תשכחו להביא מגבת כי תצטרכו אותה אחרי שכל הפרות בעדר יטעמו אותכם). לא ברור לי למה דווקא חתולים הפכו סמל לסקרנות (מעבר לאליטרציה העממית "curiosity killed the cat"). H. sapiens - שיחה 19:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

(אי) הפרדת הרשויות כמו בישראל

בישראל רוב חברי הממשלה וסגניהם הם חברי כנסת. האם התופעה שבה הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת קיימת בעוד מדינות דמוקרטיות?

בכל דמוקרטיה פרלמנטרית, לא? ולא חייבים למנות ח"כ לתפקיד השר, למעשה כל אזרח יכול להיות ממונה ע"י הכנסת לשר, גם אם אינו ח"כ, למעט תפקיד רה"מ, שמחויב להיות ח"כ. (¯`gal´¯) - שיחה 03:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

למיטב ידיעתי, בבריטניה ובמדינות האחרות שבהן נוהגת השיטה הבריטית (ניו זילנד, אוסטרליה), לא ניתן למנות שר שאינו חבר אחד מבתי הפרלמנט (אלא אם הוא מתמנה לחבר פרלמנט תוך זמן קצר לאחר המינוי). למעשה רק לפני חודשים הועלתה בבריטניה הצעה לשנות עניין זה. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:03, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

האם עצם העובדה שבורסות ניירות ערך הן "סגורות" רק ל"חברים" הופכת את התחום ללא כדאי בכללותו?

כל שוק ("בורסה"), הוא מעצם טבעו מקום פתוח. כל אחד, בכללי, יקנה וימכור, לא רק "חברי השוק".

האם נטען טיעון לפיו עצם העובדה שכלל שווקי ניירות ערך הם שווקים סגורים שמצריכים קניות עקיפות דרך "חברי בורסה" (בנקים, בתי השקעות) שלוקחים עמלות על פתיחת תיק, דמי ניהול, קנייה, מכירה ("עסקה"), המרה ומשיכה ועוד, פשוט הופך את המסחר בבורסות כאלה דרכם ללא כדאי בכללותו (למעט אולי לבנקים ולבתי ההשקעות עצמם אפילו אם המסחר ייעשה דרך אפליקציה שתחתוך את העמלות ב-25% נניח)?

ועוד לא דיברתי מס רווחי הון 25% ודברים כמו הרצת מניות.

תודה, סמי.

האם העובדה שמתים הופכת את החיים ללא כדאיים בכללותם? האם העובדה שחלק ניכר מהבננה, כלומר קליפתה, מושלך לאשפה הופכת את הבננה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שבין המילים יש מרווחים שאין בהם מידע הופכת את הכתיבה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלמרות שאכלתי ארוחת בוקר אהיה רעב בצהריים הופכת את האכילה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלחלק מהשאלות אין תשובות הופכת את הדף הזה ללא כדאי בכללותו? דוד שי - שיחה 06:56, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

שינויים בעלות משכנתא

מה הם הגורמים העיקריים לכך שאם אדם לקח משכנתא הוא בסוף ישלם משמעותית יותר מהעלות המקורית המוצהרת?
גורם אחד הוא כמובן פיגור בתשלום חודשי מסוים, מה שיגדיל את התשלום החודשי העוקב בשל ריבית, אבל מה עוד?

כאשר המשכנתא צמודה למדד, העלות הנומינלית שלה תלויה בשיעור עליית המדד, שאינו מובר בחשבון בלוח הסילוקין המקורי.

כאשר המשכנתא היא בריבית משתנה, בהתאם לשינוי בריבית הפריים, עליית שיעור הריבית תגדיל את ההחזר הכולל. דוד שי - שיחה 17:59, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

הכי הכי בפשטות: הבנק רוצה להרוויח משהו מהכסף שאותו הוא מלווה לך. אם היית מחזיר בדיוק מה שלווית, מה הבנק הרוויח ומה האינטרס שלו להלוות? וזה מבלי להביא בחשבון שערך הכסף יורד לעיתים, כך שהבנק אפילו יפסיד אם הוא יקבל בדיוק מה שהוא הלווה. ניתן לראות הלוואה כסוג של מכירה, כמו שבמכירה של כל דבר אחר, מכירת הנכס נעשית ביותר מערכו של הנכס, כדי להרוויח, גם כאן: הבנק מוכר לך כסף ביותר מערכו כדי להרוויח. ליתר הרחבה, עיין בערך הלוואה או הלוואה בריבית. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מבין שהדבר היחיד שרלוונטי לשאלתי מתגובתך הוא עניין ההצמדה למדד ולכן שכל השאר פשוט לא רלוונטי ואני ממליץ למחוקו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגעה ליד ושם מהקריות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב מה הדרך הזולה ביותר להגיע ליד ושם מהקריות ובחזרה? האם זה חופשי יומי ארצי (59 שקל)? 2A0D:6FC0:829:3B00:C55A:E7EB:A27B:DABF 11:10, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

הליכה ברגל תהיה כנראה האופציה הכי זולה. 87.70.113.84 12:46, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

תלוי כמה שווה הזמן שלו (כשבעים שעות הליכה דרך כלא עופר), עלויות הלינה והצריכה הקלורית. אם הבנתי נכון מהמחשבון הזה, נסיעה הלוך ושוב מתחנת הרכבת של קריית מוצקין תעלה 64 ש"ח בלי חופשי יומי ו-58.5 ש"ח עם. ליאור पॣ • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

וחופשי יומי יכסה גם את עלות הנסיעה לרכבת קריית מוצקין וממנה. 87.70.113.84 14:34, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

שניצל תירס

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב ניסיתי לשפר את שניצל תירס, אבל מצאתי שההיסטוריה המוצגת בערך שונה מהותית מזאת שקיימת בערך המגביל האנגלית (Corn schnitzel). האם מישהו היה במוצב מודע לפני 1993 ויכול להעיד שהוא פגש בשניצל תירס לפני שנה זו? Corvus‏,(Nevermore)‏

מילדותי בקיבוץ בשנות ה-70 זכורים לי במטושטש corn patties שהוגשו כאלטרנטיבה לצמחונים. ייתכן שקראנו להם "שניצל תירס" אבל אני לא בטוח. גם לא זכור לי שראיתי אותם באריזה המקורית אז אינני יודע מי ייצר אותם. אני בעיקר זוכר שהם היו יבשים להחריד ואפילו צמחונים אכלו אותם רק מחוסר אלטרנטיבה. טבעול אכן היתה חלוצת השניצל תירס במראה ובמרקם שאפילו מזכירים את הדבר האמיתי. H. sapiens - שיחה 11:39, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

מסכת פנים כמוטיב בסרטי אימה

בזמן האחרון יצא לי קצת לצפות בקטעים מסדרות אימה וותיקות כמו יום שישי ה-13, האלווין, צעקה, ועוד. שמתי לב, שבכל הסדרות שציינתי, ואף באחרות (נגיד מז"ל טוב), הדמות של הרוצח עוטה מסכה על פניה. מהי הסיבה לזה? האם זה אמור להגביר את הפחד? אביתר ג' • שיחה • 18:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

לי זה נראה די ברור למה דמות אדם עם מסיכה מגבירה את המתח והפחד: א) לא יודעים מי מאחורי המסיכה. אולי זאת אחת מהדמויות שכבר ראית על המסך? ב) אנחנו רגילים לראות הבעה ולפיה להעריך את מצב רוחו של אדם מולנו. כאשר הנבל עוטה מסיכה המכסה את פניו, אנחנו לא יודעים מה עובר עליו. הדבר גורם לאי נוחות ברורה ג) מסיכות מקושרות רבות עם פשע. לא פלא שרעולי פנים נראים לנו מסוכנים. אם עכשיו דופקים לך על הדלת והאיש העומד יהיה עם מסיכה המכסה את כל פניו: לא תחשוב מיידית שהוא בא לעשות משהו רע? אני הייתי נבהל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

וגם בגלל שאחד הסרטים המוצלחים הראשונים בז’אנר, האלווין, כלל רוצח בסכין עם מסכה (וגם בקודמו, המנסרים מטקסס, היה רוצח אכזרי במסכה, אם כי שונה). אם זה הצליח, למה לא לחקות את זה? Tzafrir - שיחה 09:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

עירום בקולנוע הישראלי

אפשר בקלות למצוא סצנות עירום של שחקניות הוליווד מצליחות כמו ג'ניפר טילי, ג'ינה גרשון, שרון סטון ומי לא. אף אחד לא מופתע משדיים חשופים של אמיליה קלארק או קירסטן דנסט. זה סוג של מובן מאליו שיש.

אבל בקולנוע הישראלי נראה שיש איזה טאבו על הצגת עירום נשי. שחקניות ישראליות הן יפות לא פחות, אבל לא תראו את נלי תגר, חן אמסלם-זגורי, ג'ייד דייכס וויקס ואניה בוקשטיין חשופות חזה בסצנות מין חושניות.

מה הסיבה לכך? האם צנזורה? שמרנות בחברה? חוסר רצון לאבד קהל יעד חרדי? גישה שונה לקולנוע או להצגת עירום נשי?

ראית את אניה בוקשטיין בסרט הסודות? או את נלי תגר בסרט בשורות טובות ? שושושושון - שיחה 23:16, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

היסטוריה של מודליי ASP ו SaaS בשיווק תוכנה לארגונים

בSaaS#היסטוריה נכתב (גרסה מ: 19 בדצמבר 2020, בשעה 11:59):

בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת היו נפוצות לשכות שירות, בהן בוצעו עבודות מחשוב של ארגונים במקום רכישת מחשבים ותוכנה.

אני רוצה לחפש על זה מידע, אפשר מקור לזה?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זאב רפואה. יליד 8.6.1942, ישראל. בעל השכלה משפטית (ll.b). התמחה בדיני חברות באוניברסיטת תל אביב (1978). בשנים 1985-1964 ייסד את חברת ניקוב מחשבים (ישראל) בע"מ, וכיהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל. ניקוב הייתה מהחברות הראשונות בישראל שהציעה שירותי מחשב לחברות גדולות. 46.114.145.181 11:48, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

מה תהיה דוגמה לשירות כפי שנזכר בציטוט לעיל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוגמה - סוכנות פורד הראשית הוציאה מחירון לחלקי חילוף למכוניות שלה. חברת ניקוב יכלה לבצע עדכון מחירים וחלקי חילוף, להדפיס מחירונים ולחלקם פיזית בסוכניות בארץ. זה לא נשמע מסובך היום אבל אז זה היה מהפכה

ממה שאני מבין מהציטוט, מדובר על מקרה בו חברה B שכרה חברה (חברה A) שתתקין אצלה (אצל חברה B) מחשבים ותוכנה, תתחזק אותם מדי פעם ואולי אף תשאיר אדם בעסק החברה הלקוחה שיעשה עבודות עבור אנשי החברה הלקוחה (כך שבסיום ההתקשרות בין שתי החברות הציוד והתוכנה לא יהיו שמישים עוד לחברה B).

אם טעיתי אז אני מניח ששווה לשנות קצת את ניסח הציטוט ולהוסיף מקורות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בשנות ה-60 וה-70 היו מעט מחשבים, ורק ארגונים גדולים מאוד החזיקו מחשב בארגון. לשכות שירות שקמו בשנים אלה (בישראל: יבמ, מל"ל, דאטה מיכון, ניקוב, חילן, תלם מחשבים) היו בעלות מחשב, והם נתנו באמצעותו שירותים לארגונים חסרי מחשב, בתחומים כלליים כמו הנהלת חשבונות, שכר, ניהול מלאי, ובתחומים ייחודיים לפי הזמנת הלקוח. התקנת תוכנה במחשב הלקוח החלה כאשר מחשבים נעשו נפוצים יותר, מאמצע שנות ה-70. דוד שי - שיחה 13:33, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

שכונת בתים פרטיים בלב תל אביב

ישנה "שכונת" בתים פרטיים בלב תל אביב, מאחורי בית החולים איכילוב, אשר מצפון לדרום רחובותיה הם:

• התמר
• הרימון
• הגפן
• הזית
• התאנה

אפשר קצת מידע על השכונה הזאת, מתי היא הוקמה, איך הייתכן שמהנדס העיר אישר בתים פרטיים באזור כל כך מרכזי המוקף בניינים גבוהים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה כאן. Shannen - שיחה 15:27, 20 באוקטובר 2021 (IDT)

מערכת דיגיטלית לעומת מערכת אנלוגית

האם נכון להגיד שמערכת דיגיטלית היא מערכת אשר ניתן לספור את מצביה (כאות, מצביה ספרתיים) ומערכת אנלוגית היא מערכת אשר לא ניתן לספור את מצביה? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההגדרה שלך קצת לא פורמלית אבל בגדול כן. 192.114.182.2 13:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT)

וליתר דיוק: תמיד אפשר להתייחס למערכת כאנלוגית: להסתכל על הזרמים והמתחים בכל נקודה מעניינת בכל פרק זמן. מערכת דיגיטלית מספקת לנו רמת הפשטה נוחה יותר שבה היא עוברת בצורה מסודרת בין מצבים שונים (לדוגמה: יש אות שקוראים לו שעון ובכל פעם שהוא עולה לרמת מתח מסוימת, המתחים בנקודות מוגדרים צריכים להיות בטווחים שמוגדרים כ־0 או 1). במערכת כזו נוח להתעלם מכל שינויי המתחים ומבחינתנו יש רק אותות ספרתיים שיכולים להשתנות בכל מחזור שעון. כמובן שלפעמים מועיל להסתכל עליה גם כמערכת אנלוגית (לדוגמה: אם משהו משתבש, או אם רוצים לנסות להשתמש בקצב שעון מהיר יותר). Tzafrir - שיחה 15:39, 20 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין, אשלב בערך הרלוונטי אסף השני - שיחה 09:55, 22 באוקטובר 2021 (IDT)

האם חייבים גרין קארד בשביל אזרחות אמריקנית?

או שמא יש דרכים להוציא את האזרחות אם "מוכיחים רצינות בעניין" לרשויות ההגירה בארה"ב גם בלי גרין קארד (למשל, לעבוד בתוך ארה"ב 4-5 שנים עם ידע מספיק באנגלית, נניח)?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

To become a U.S. citizen, you must:

Have had a Permanent Resident (Green) Card for at least five years, or for at least three years if you’re filing as the spouse of a U.S. citizen. t

פיקדון קצר מועד

מה הדרך המשתלמת ביותר להפקיד כספים לתקופה של שנה-שנתיים?

באתר הבנק הם מציעים תוכנית ל-36 חודשים ללא מועדי יציאה עם ריבית שנתית של 0.35% או עם 0.17% שנתי למשיכה במשך השנה הקרובה. בהפועלים הם לא מציינים דמי ניהול, אבל מציינים שיש 15% מס על הריבית.

זה ממש ריבית אפסית ביחס לתכניות כמו קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה. לרוב הם מציעים משהו כמו 5-12% שנתיים בניקוי דמי ניהול.

אז... מה הדרך לקבל ריבית סבירה לפיקדון מסדר גדול של כ-20,000 שקלים לתקופה של שנתיים-שלוש? 2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7 12:54, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

אין אף קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה שמתחייבות ל-5-12% או מתחייבות למשהו – למעט התחייבות לגבות דמי ניהול. 87.69.242.88 15:42, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

האם קרן הפנסיה יכולה להתאפס או להפוך לשלילית?

ידוע שהכסף שאנחנו מפקידים לפנסיה הולך לשוק ההון, נכון? יש לשוק ההון תנודתיות ותמיד קיימת אופציה סבירה בהחלט שהקרן תספיד במקום להרוויח. אז יכול להיווצר מצב שאני מפקיד לקרן 20 אלף ש"ח ואז הקרן מהמרת על כל הכסף שלי, מפסידה הכל ואני מקבל 0 בחשבון ועוד דרישה לתשלום דמי ניהול? 2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7 15:38, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

כתבת "שהקרן תספיד", מי שיספיד אם הקרן תפסיד זה אתה. אל דאגה – דמי הניהול מחושבים ללא מינימום אלא כאחוז מסוים מהשווי כך שאם הקרן שווה אפס לא תשלם דמי ניהול. 87.69.242.88 15:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

אם אני לא טועה קיים חוק שמתיר לקרנות הפנסיה "להמר" (בגרשיים כי זה לא הימור, אלא השקעות כלכליות חכמות (לרוב) שקרנות הפנסיה עושות) רק עד 80% מהכסף שהפקדת. אלון סול - דברו איתי! - 💛 15:56, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

יש בקרנות כל מיני מסלולים ולרוב יש חלק של אג"ח (בד"כ אג"ח מדינה) ובכללי חלק זה פחות תלוי בבורסה ולכן הוא עוגן שמבטיח שהקרן לא תתאפס. לגבי המניות רוב הקרנות משקיעות בסלים כך שלא סביר שערך של סל ירד לאפס. Danny Gershoni - שיחה 23:42, 22 באוקטובר 2021 (IDT)

קראנצ'יות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב למה כיף לדרוך על עלים יבשים? יהודית1000 - שיחה - 💜 23:45, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

אם אני פותח חשבון בנק בישראל אבל לא משתמש בו כלל במשך פרק זמן מסוים, מה הבנק יעשה עימו?

יש כללים בנושא? חקיקה? פסיקה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/DocLib/110.pdf

האם יש הבדל בין נוסחה לאלגוריתם

האם יש ההבדל בין נוסחה (פורמולה) לאלגוריתם?

במדע\הנדסה,

תודה.

נוסחה היא פונקציה, ביטוי אלגברי שתציב בו את הערכים הנדרשים, ותקבל תוצאה. אלגוריתם היא שיטה, שלאו דווקא פועלת על העקרון הזה (תכנות פונקציונלי), כמו בתכנות אימפרטיבי, יכול לכלול שימוש במשתנים, לולאות ותנאים ולבצע עיבוד מורכב יותר. אם כי נוסחה יכולה להיות רקורסיבית, מעט שונה מנוסחה/פונקציה רגילה. לא מכיר יותר מידי אלגוריתמים במתמטיקה שמשמשים כנוסחאות. מה שעולה לי לראש, זה רק אלגוריתם אוקלידס לחישוב GCD. בכל מקרה, בשני המקרים מדובר בקופסה שחורה - יש קלט ופלט, משהו קורה באמצע ומקבלים תוצאה. רק השאלה מה אתה מעוניין לקבל, שזה מה שמגדיר נוסחה. או שאתה מדבר גם על משהו שיכול להיות גם בכימיה, נוסחה שיכולה להיות גם מעיין מתכון, ואז זה יכול להיות אלגוריתם. (¯`gal´¯) - שיחה 17:38, 23 באוקטובר 2021 (IDT)

מיסוי על פנסיה

מישהו יודע אם משלמים מס על הפנסיה ואיך זה הולך?

אני מקבל מלגה, שזה אומר שאני פטור ממס הכנסה. אבל לא מקבל שום הפרשה פנסיונית. קיימת אופציה לעשות הפקדה ב"עצמאי" בקרן פנסיה ושם אני מחליט כמה אני מעביר כל חודש.

עכשיו לשאלה המרכזית: הכסף שאני מעביר כרגע פטור ממס הכנסה כי מלגה לא נחשבת לפרנסה לצורכי מס. אבל בפרישה כן יקחו מהכסף הזה מס? כלומר אני לוקח כסף פוטר ממס ומתנדב לשלם עליו מסים. נכון?

האם הדבר בכל זאת משתלם כלכלית בנחה שאני כן יכול להרשות לעצמי לעשות הפרשות חודשיות ומתוך תקווה שהתשואות בקרן הפנסיה יהיו גבוהות יחסית? (השאלה היא אינה יעוץ פנסיוני כפי שמוגדר בחוק וכל הבלה בלה. סתם להבין את העיקרון) 2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB 12:30, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

כאשר ההפקדות בקופת גמל העניקו לעמית הקלות מס לפי סעיפים 45(א) או 47 לפקודת מס הכנסה, הפנסיה הנובעת מהן חייבת במס הכנסה, לאחר פטור לפי סעיף 9א לפקודה.

פנסיה שמקורה בקופת גמל להשקעה פטורה ממס.

המסקנה מדברי אלה היא שאם אתה רוצה לחסוך לפנסיה, עשה זאת, בשלב זה של חייך, בקופת גמל להשקעה ולא בקופת גמל לעצמאים. דוד שי - שיחה 16:13, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

דיברתי על קרן פנסיה, לא על קופת גמל. אבל אם כבר הזכרת גמל להשקעה וציינת דבר מעניין: אז אם הנבתי אותך נכון, אדם אשר הפקיד כספים לגמל להשקעה ויבחר לקבל קצבה ולא למשוך אותם יקבל קצבה פטורה ממס? או שהכוונה שלך היתה למשיכה חד פעמית אחרי גיל הפרישה?

בנוסף אני ארחיב את השאלה להשוואה בין קרן הפנסיה לבין גמל להשקעה. דמי הניהול של קרן הפנסיה נמוכים פי 13 מדמי הניהול של גמל להשקעה. ואני לא מגזיםL זה הבדל בין "0.06% מהצבירה + 0.8% מההפקדה" בקרן הפנסיה אל מול "0.8% מהחיסכון" שמציעים בגמל להשתלמות במרבית ביתי ההשקעות. אז הפקדה חד פעמית נראה לי שקרן הפנסיה מנצחת בענק. אבל עכשיו עם הקטע של המס אני לא יודע להעריך איזה מהכלים ינצח. 2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB 16:43, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

מבחינת החוק, קרן פנסיה היא סוג של קופת גמל.

משיכת פנסיה חודשית (קצבה) מקופת גמל להשקעה, לאחר שהעמית הגיע לגיל 50, פטורה ממס הכנסה.

כאשר פנסיה היא ההכנסה החייבת היחידה של האדם, והוא לא משך פיצויי פיטורים פטורים ממס, בערך 9,000–10,000 ש"ח מהפנסיה החודשית פטורים ממס, אבל על יתר הפנסיה חל המס השולי, שמתחיל ב-10% ועלול להגיע ל-50% כאשר הפנסיה גבוהה מאוד. דוד שי - שיחה 17:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה! עשיתי גוגל ואני חושב שהמשפט הראשון שלך לא נכון. בקישור הזה: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94 הם מבדילים מאוד בין קרן פנסיה לבין קופת גמל. " מי שיבחר לקבל את הכספים כקצבה חודשית ייהנה מפטור ממס רווחי הון על הרווחים שהצטברו בקופה, וגם הקצבה עצמה תהיה פטורה ממס הכנסה (בניגוד לקצבת פנסיה, אשר מנוכה ממנה מס הכנסה)." כלומר הם מבחינים בחוק בין שני סוגי קצבאות שונים מאוד - האחת מגיעה מגמל והשניה מפנסיה. אז מבחינת מס יותר משלתם לשים את הכספים בגמל להשקעה כי הם אומרים חד וחלק שהקצבה תהיה פטורה ממס הכנסה. אבל מבחינת תשואות ודמי ניהול?

בציבור נהוג להשתמש במונח "קופת גמל" לקופת גמל לתגמולים, כלומר קופה הונית, אבל זו אינה לשון החוק. לעניין הגדרת קופת גמל בחוק ראה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), סעיפים 1 ו-13. דוד שי - שיחה 07:54, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

שכר עולה וגם המחירים. איך יודעים אם האינפלציה היא לטובה או לרעה?

פעם המחירים בסופר היו הרבה יותר נמוכים. אבל מצד שני גם המשכורות היו הרבה יותר נמוכות.

אז איך יודעים אם המצב השתפר או התדרדר עבור הישראלים? נגיד כמה שקיות חלב היו בשכר חודשי ממוצע או איזשהו מדד כזה או אחר שיודע לקחת משהו אובייקטיבי ולראות כמה המחיר שלו משתנה לא בשקלים, אלא ביחס לשכר.

זה לא כוח קנייה? אותו דבר אפשר להגיד גם על אירופה. המחירים שם יותר נמוכים מבישראל, אבל גם המשכורות. אבל יש גם התפלגות של המשכורות. גם זה ההגיון מאחורי סחר בינלאומי. עדיף לקנות ממדינות בהן כוח העבודה הוא זול כי אז עלות ייצור המוצר הוא זול. בגלל זה יש הרבה שימוש בסין בייצור ובגלל זה מביאים עובדים זרים, כמו לחקלאות או לפרויקטי בנייה כמו הרכבת התחתית. אם אדם מגיע ממדינה בה הוא מרוויח יותר (גם אם ביחס לשער החליפין זה פחות משתקף, אבל ביחס למשכורות הממוצעות) ועובר לגור במדינה בה המשכורת היא יחסית נמוכה אז הוא יוכל לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, תלוי כמה הוא חסך, או אם הוא עובד מרחוק ומקבל את המשכורת מחברה במדינה אחרת, פרילאנסר וכו'. (¯`gal´¯) - שיחה 16:28, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

פיצויים על מוות ברנדון לי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב כמה פיצויים קיבלה משפחתו של ברנדון לי על מותו ? 31.154.102.140 23:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

בערך באנגלית יש כמה מקורות משנות ה-90 (למשל זה ובהם כתוב שהאם הגישה תביעה שהסתיימה בהסדר פשרה שלא פורסם. ככל הנראה הסכום לא פורסם מאז. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:40, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

האם רק היהודים נכלאו בגטאות?

או גם אוכלוסיות אחרות שיועדו להשמדה? אם הצוענים וההומואים לא נכלאו בגטאות, איך בבוא היום הנאצים ידעו לדוג אותם מתוך האוכלוסיות הכבושות ולשלוח למחנות?--2A00:A040:196:351E:E107:1721:66B3:C7A 23:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

הצוענים וההומאים נכלאו במחנות ריכוז ולא בגטאות. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

חזרה על המידע שכבר מופיע בשאלה לא עונה עליה.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 15:35, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

מחלוקות בהוראת המתמטיקה בעניין שלביות הנושאים

לגבי אילו נושאים במתמטיקה הנלמדים במוסדות השכלה תת-אוניברסיטאיים (בתי ספר יסודיים\ביניים\תיכוניים) יש דעות סותרות בשאלה האם נכון ללמדם לפני תואר ראשון או כחלק מתואר ראשון?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לנחש שהתשובה הקצרה היא "כולם". דוגמא בולטת: משרד החינוך החליט לפני כמה שנים להוציא את האינדוקציה המתמטית מתוכנית הלימודים לבגרות (5 יח'). אני חושב שעל הנושא הזה יש קונצנזוס בקהילה המתמטית שהוא צריך לחזור לשם. עוזי ו. - שיחה 13:05, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

פרופ' אביב צנזור מוכר בין היתר בזכות הביקורת שלו על מערכת החינוך התיכונה וניסיון של ממש לחנך מורים. ראה כאן. יוצא שרבים ממסיימי התיכונים מגעים לאקדמיה עם בורות מתמטית מטרידה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

השוואה בין דמי ניהול של קופות גמל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב%

מה הדרך להשוות בין דמי הניהול של קופות גמל להשקעה? יש את "גמל.נט" אבל שם דמי הניהול לא נכונים (איזה ממוצע או משהו). נגיד באתר של "אנליסט" כשנרשמים לגמל להשקעה אז בעמוד האחרון-אחרון הם חושפים שדמי הניהול הם 0.9%. האם יש אתר מעודכן שיודע להשוות בין ההצעות של חברות שונות? משהו בסגנון "זאפ" אבל לקופות גמל שהוא גם עם מספרים רלוונטיים? או שאולי אני לא יודע להשתמש בגמל.נט כי שם זה נראה מספרים לא קשורים.

חומרי בניין בישראל

אילו חומרי בניין לא מיוצרים בישראל כלל והם מיובאים ממדינות אחרות?

אני מדבר על דברים יסודיים כמו מלט, בלוקים, מקלות ברזל, רשתות ברזל צבע בניין ועץ לבניין.

יש פה חשבון משתמש שאפשר לתייג של מישהו שבטח ידע לענות על זה? יש פה תבנית "בעלי ידע" כל שהיא ששווה לנסות לתייג?

אני לא יודע לענות על השאלה כל כך, אבל מה שאני כן יודע שמלט בישראל הוא תוצרת כחול-לבן (בעיקר על ידי נשר מפעלי מלט ישראליים). ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:19, 4 בנובמבר 2021 (IST)

יחסי סטלין אוקראינה- מדוע סטלין שונא את אוקראינה ומהן הסיבות שהוא רצח שם המונים במהלך חיו

תשובה לשאלתך בעלת הכותרת בלבד: קרא את הערך הולודומור. TheStriker - שיחה 15:26, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

השאלה האם יחסו של סטלין לאוקראינה מעיב על יחסי פוטין על אוקראינה

תשובה לשאלה השנייה שלך ששוב מכילה כותרת בלבד: אני כמעט בטוח שכן. חלק גדול מהשנאה אותם רוחשים האוקראינים לרוסים נובע בין היתר מהזיכרון הכואב שהותיר ההולודומור. אפשר להגיד שהם שונאים את הרוסים יותר מאשר אנחנו שונאים את הגרמנים. בעוד שאנחנו עוד הספקנו לסלוח להם כקולקטיב ואף לקיים עם "גרמניה האחרת" יחסים דיפלומטיים חמים במישור המדיני, האוקראינים עודם שומרים טינה חזקה לרוסים ורואים בכל התערבות רוסית בענייניהם פגע רע. TheStriker - שיחה 15:31, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

רוסיה כבשה לאוקראינה את חצי האי קרים, כך שבניגוד לישראל וגרמניה, שתי המדינות לא ממש מתאמצות לשקם את היחסים ביניהם. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:40, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

ניכר מהתשובות שלכם שלא אתם ולא ההורים שלכם חיו בברית המועצות... לפני כ-35 שנה מלחמה בין אוקראינה ורוסיה היה נשמעה כמו בדיחה טיפשית. אקריאנה היתה אחת הרפובליקות המשפיעות ביותר בברית המועצות. ראשי ברה"מ כמו ניקיטה חרושצ'וב וליאוניד ברז'נייב היו נציגים של הפלגה הקומוניסטית של אוקראינה. לא היה שום קונפליקט רציני בין בוריס ילצין לבין ליאוניד קרבצ'וק שפירקו יחדיו (ויחד עם ואלכסנדר לוקשנקו) את החבילה.

חצי האי קרים צורף לאוקראינה ללא שום קונפליקט בתקופת ניקיטה חרושצ'וב, וסופח חזרה לרוסיה על ידי ולדימיר פוטין בדרך של כיבוש צבאי שלאחריו באו בלבולי מוח. ככה שלסטאלין אין שום קשר לדבר.

דבר אחרון לגבי ה"שונאים רוסים": היו לא מעט תנועות לאומניות של אוקראינה סמוך לתקופות של שתי מלחמות העולם. השלטון הקומוניסטי של אוקראינה דיכא אותם בכוח. הקונפליקט המודרני בין רוסיה לבין אוקראינה הוא המצאה של המאה ה-21. אפילו הולודומור התעורר כנושא קונפליקט בין רוסיה לבין אוקראינה רק במאה ה-21 ולפני כן היה מוכר בעיקר כתולדה של מדניות חיסול מעמד הקולאקים. אוקראינה המודרנית אוהבת להתכחש לכך שהיא עצמה היתה המדינה השניה בגודלה בברית המועצות ומנסה להציג את עצמה כאיזור כיבוש. מי שאחראי על ההרעבה ההמונית באוקראינה זה מנהיגי הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, שביצעה הוראות של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ולא גורם חיצוני. זה לא שאזרחי הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית באו לאוקראינה בשביל להוציא אוקראינים להורג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:31, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

אם ככה, כיצד הנטינגטון חזה את המשבר מזרח-מערב באוקראינה בשנות ה-90? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:11, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

מתמטיקה

יש לנו סל וגם 19 ביצים בצבעים שונים. אנחנו יכולים לשים בסל 0 ביצים (אפשרות 1) או את כל הביצים (אפשרות 2) או כל שילוב של ביצים. כמה אפשרויות לסידור הסל יש לנו?

אם לא מתחשבים בצבעים - 20. בין 0 ל- 19 בייצים בסל. אם מתחשבים בצבעים, מחלקים את הבעיה לכל צבע בנפרד ומכפילים - עבור 10 ביצים בצבע ארגמן ו- 9 בז', 11*10. 192.114.182.2 07:30, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

מה?

אם יש ביצים בשלושה צבעים זה נותן לנו 8 אפשרויות: ללא (1), כולן (2), אדום וכחול (3), אדום וירוק (4), כחול וירוק (5), רק אדום (6), רק כחול (7) או רק ירוק (8). ואם יש 19 צבעים? אני לא חושב שזו שאלה קשה ובכיתה ז' הייתי מצליח לפתור אותה. זאב

אני חושב שאתה צריך לנסח קצת יותר טוב את השאלה. אם הבנתי אותך נכון: ישנן 19 ביצים, לכל ביצה יש צבע אחר. ניתן לבחור מתוכם כל מספר של ביצים, לרבות 0 ל-19. והשאלה היא: כמה קומבינציות ישנן לבחירה הביצים בסל? הבנתי אותך נכון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:28, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

כן. זאב

אז מה שאתה מחפש נמצא בערך קומבינטוריקה‎, תחת הכותרת "צירופים" (בלי חזרות). במקרה שלך n =19 ו-k זה כמה ביצים אתה מעוניין לבחור בכל ניסוי. נגיד אתה שואל כמה אפשרויות יש לבחור 2 ביצים מתוך 19 אז הצבה לנוסחה ${n! \over k!(n-k)!}$ נותנת ${n! \over k!(n-k)!}={19! \over 2!(19-2)!}=171$ אפשרויות. מכיוון שאתה מעוניין לחשב את כלל כמות האפשרויות לבחור בין 0 לבין 19 ביצים עליך לחשב את כמות האפשריות לכל k ואז לסכום על כולם. בנוסחה:

$\sum _{k=0}^{19}{19! \over k!(19-k)!}={19! \over 0!(19-0)!}+{19! \over 1!(19-1)!}+...+{19! \over 19!(19-19)!}$ Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:43, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

להיות (בסל) או לא להיות, שואלת את עצמה כל אחת מ-19 הביצים. לכן מספר האפשרויות הוא 2 בחזקת 19. אכן, זה הסכום של המקדמים הבינומיים (לכל ערך של 19). עוזי ו. - שיחה 20:48, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

קרי 524,288 אפשרויות. תודה לקורבוס על ההשקעה ולעוזי על התשובה. זאב

מה פרוש המשפט בברכת המזון , ( נותן לחם לכול בשר )??

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב מה פרוש המשפט נותן לחם לכול בשר ?? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל בשר: כל יצור חי או כל אדם. השווה לשם הרחוב הידוע „דרך כל בשר״. Tzafrir - שיחה 14:04, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

לחם: לאו דווקא. עוזי ו. - שיחה 15:10, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

במסעדת פועלים נותן לחם לכל בשר פירושו שאופה הפיתות מכין מספיק פיתות לכל הקבב בפיתה שמתכוונים למכור בארוחת הצהריים. דוד שי - שיחה 10:35, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

למה לא עושים רכבים מגומי ופלסטיק?

אם תעשיית הפולימירים של היום כבר לא בעיה לייצר פלסטיקים עמידים בחום. לרוב "חומרים גומיים" יהיו קלים יותר מהמתכות, כנראה זולים יותר ויותר קלים לעיבוד ויציקה. ובנוסף "בונוס" שחומר יותר גמיש ורך כנראה יבלום זעזועים יותר טוב מחומר קשיח.

אז למה הרכבים של היום הם מתכתיים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:15, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

חומר אלסטי הוא בחירה איומה למרכב רכב מסיבה בטיחותית טהורה - במקום לספוג אנרגיית התנגשות חומר אלסטי משמר אותה. זה עונה על השאלה? חומרים פלסטיים שאינם אלסטיים בהחלט באים בחשבון, אבל בשיקלול כולל של משק-חוזק-עלות פלדה עדיין מנצחת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:09, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

איזו פונקציה מתמטית היא אלמנטרית יותר מבין פונקציה קבועה ופונקציית זהות?

בדומה למוסכמה שכפל אלמנטרי יותר מחילוק, איזו פונקציה מתמטית היא אלמנטרית יותר מבחינה לימודית?

Constant function f(x)=1
Identity function f(x)=x

תלוי בהקשר, אבל הזהות אינה צריכה קבועים. עוזי ו. - שיחה 15:03, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה

איך מבדילים בין אדם שישן לבין אחד שהתעלף

נניח רואים אדם שוכב ברחוב ואינו מגיב לדיבור. איך יודעים אם הוא מעולף או ישן? נניח האיש אינו מגיב לכאב קל, לא לרעש ולא לניסיון לשנות את תנוחתו. שואל השאלות - שיחה 14:58, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

אני לא אור את זה מידיעה מוחלטת, אבל בדרך־כלל אדם מעולף אינו זז. דגש - שיחה 15:01, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

לחיצה בטרפזים אמורה להעיר אדם ישן, אדם מעולף פחות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 15:13, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

בקורס מע"רים לימדו אותנו 1. להאיר בפנס לתוך האישון ולבדוק אם הוא מתכווץ. 2. לצבוט בכוח ולסובב (אאוץ'!) פיטמה. אני חושב שבימינו זה נחשב לתקיפה מינית או משהו, אבל לא יודע איזה מבחן החליף את הסדיזם השימושי הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:06, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

מבחן הסבירות: אם אדם שוכב באמצע הרחוב כנראה שהתעלף. Gil mo - שיחה 17:02, 3 בנובמבר 2021 (IST)

דעיכת ההי-טק הישראלי?

אין חולק שישראל הייתה מעצמת הי-טק בין בערך 1978-2012 (אם טעיתי בטווח אשמח לתיקון), אך אני מניח מסיבות שונות שהיצרנות הישראלית בתחום זה קטנה במידת מה (למשל, עליית תחום הרובוטיקה שישראל איננה מעצמה בו, עליית מתחרים במדינות אחרות, ירידה בפריון העבודה בישראל מסיבות שונות). האם יש ערך המכיל נתונים בנושא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל יש עד היום פריחה בהיי-טק שגדלה עוד ועוד והיא עודנה מעצמה במובנים מסויימים, בין אם מדובר בכמות חברות סטארט-אפ שהולכת וגדלה (בין היתר גם כמות אקזיטים וכמות החברות שמונפקות או נמכרות לתאגידים), במספר האנשים העובדים בחברות הייטק, ובמספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות (26% בכל מה שקשור למדעי המחשב והנדסה, וכמובן תוסיף/י לזה עוד מקצועות הקשורים בעקיפין, כמו כלכלה, כימיה וביולוגיה, מנהל עסקים וכו'). בשנים האחרונות יש יותר חברות חד קרן ישראליות שמגיעות מההייטק, ועם שנת הקורונה מספרן צמח משמעותית (הייתה על כך כתבה בערוץ היוטיוב של כאן 11 שפירטה לעומק על הנושא), ולכן אני חושב שאין צורך "להספיד" את ההייטק הישראלי (כרגע לפחות). לדוגמות שהצגת אין לי תשובה עליהן, לכן אשמח לשמוע עוד מישהו. ארז האורז • שיחה 17:21, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

תחום הרובוטים בישראל מתפתח. יש כ-20 חברות סטארטאפ ישראליות בנטשא אחסון שחלקן שווה מעל מיליארד דולר. כולל בצפון ולא רק בת"א. יש חברות שיזמיהן אחרי 3 ו-4 אקזינטים מוצלחים. כך שלומר שההיטק בירידה זאת הנחה שאיננה מבוססת. ללא ההיטק מדינת ישראל הייתה עוברת את תקופת הסגרים בצורה הרבה פחות טובה ככל הנראה. Shannen - שיחה 06:55, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

איפה מייצרים רובוטים בישראל או לכל הפחות חלקים לרובוטים? אני לא יודע אם אתה צודק שלומר את זה זאת הנחה לא מבוססת שהרי אם ההי-טק מכניס למדינה פחות כסף מבעבר (פחות 10% לפחות ממה שהכניס ב-1998 נניח) הוא בירידה; למרות ההיפ העיתונאי סביב משבר הקורונה אני לא חושב שהוא באמת כזה משבר כלכלי כמו שעשו ממנו, תיירות היא לא מקור תל"ג עיקרי לכלל מדינות העולם ויש הרבה "בכייניי קורונה" מחוץ לענף התיירות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלקי רובטטים? אלו בעיקר מפעלי יצור. ישראל אף פעם לא הייתה באמת טובה ביצור (מכוניות זה המקרה הקלאסי), אבל הנה דוגמא. יש מספר מכובד של חברות הזנק בתחום. לכל התעשיות הצבאיות יש נגיעה כזאת או אחרת בנושא. אני לא מכיר לעומק את נושא הרובוטיקה בארץ, אלא מפי השמועה, אך לא נראה לי שיש מי שמחוסר עבודה בתחום. אך רובוטיקה היא נושא אחד בלבד בענף. יש הייפ (גדול מדי לטעמי) בסייבר (במיוחד ההתקפי) וזה ברור במדינה ש"חלומה של כל אם" שבנה ישרת ב-8200. כמו שהראיתי יש מס' גדול של חברות בתחום האחסון. גם אם הנתח יורד (לא בדקתי אם אכן זה כך) אין זה אומר שההייטק בירידה, אלא פשוט ענפים אחרים עלו. מן הסתם כי יצוא גז למשל לא היה לפני 30 שנה. אני רואה מה קורה בסביבתי הקרובה. אינטל בונה עוד בניינים בחיפה. מיקרסופט מגייסת בהמונים, קשה למצוא משרדים היום במת"ם לחברות צעירות. אני לא הייתי מזלזל בהשפעת משבר הקורונה. גם אם התיירות היא גורם מס' 6 בתל"ג של ישראל. נדמה לי שגלשנו לתחום של "כיכר העיר", כך שלפחות את חלקי בהצגת טיעוניי סיימתי. Shannen - שיחה 07:44, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

חברות הזנק שאינני יודע מה עושות ברובוטיקה (אני בספק שנכון להשוות אותם לחברות ההזנק ברובוטיקה בשוודיה, סין, פינלנד, ארה"ב ועוד). אני מסכים שבישראל יש הייפ סביב פיתוח תוכנות סייבר. ירידת נתח חברות הענן אינה בהכרח מבשרת עליית תחומים אחרים. אני מאמין לך לגבי מת"ם, אפשר לתהות מה יהיה ב-2025. לגבי תיירות, לפי דעתי, בישראל המקום שלה בתל"ג לא ממש משנה (אני מניח שהוא אפילו יותר בכיוון 12), זה עדיין בקושי מכניס כסף לקופת המדינה ביחס להוצאתיה; שוב, זו הערכתי הסקפטית לגבי תיירות בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סייבר התקפי זה תחום מאוד בולט, אבל נראה לי שNSO, ורינט ודומותיהן עדיין לא מתקרבות לצ'ק פוינט או אפילו (אם מסתכלים לפי שווי שוק, שהוא בעייתי לחברות צעירות כאלו) חברות הזנק מהסוג של סנטינל וואן. עיקר השוק בסייבר הוא בהגנה. והנתח לא יורד.

אבל האלמוני שאל שאלה. בתשובה לה: הערך כלכלת ישראל כמעט לא מזכיר את המגזר הזה. היי-טק בישראל לא עוזר לענות על השאלה. Tzafrir - שיחה 13:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

הבעיה האמיתית היא שרוב חברות ההזנק בישראל הן לא באמת ישראליות. המטה שלהן מבוסס בחו"ל והיישויות בישראל הן רק נותנות שירות למטה, קרי, ניתנות להחלפה בקלות יחסית. וזה קורה, משרות רבות זולגות החוצה בשנים האחרונות. Dollarsign8 - שיחה 22:39, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

למה שחברה זרה ובין לאומית תרצה מטה שירות דווקא בישראל? יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים ב"מערב" וכך גם הנדל"ן המשרדי בה; המדינה די ביורוקרטית וצינית כלפי משקיעים זרים אז מה הסיבה באמת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מספר חדי הקרן (חברות בשווי מיליארד דולר) שמתפרסמים מדי שבוע, ההיי-טק הישראלי נמצא בשיאו. גם לפי השכר המוצע למתכנתים בעלי ניסיון של שנה, הביקוש למתכנתים נמצא בשיאו. דוד שי - שיחה 07:37, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

דוד שי, מתוך סקרנות: מה השכר המוצע היום למתכנתים בעלי נסיון של שנה? מאיפה הנתונים? עמית - שיחה 09:55, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את המשפט ”לפי מספר חדי הקרן (חברות בשווי מיליארד דולר) שמתפרסמים מדי שבוע”, מתפרסמים איפה? אני אישית לא יכול להאמין שאפילו כל חודש חברת הי-טק ישראלית חדשה פתאום תהפוך שווה מיליארד דולר (גם מה זה בכלל "שווה מיליארד דולר" בהקשר זה? בחשבון הבנק שלה יש מיליארד דולר? עיתון מסוים מעריך את שווי מכירתה כמיליארד דולר? אולי הנתונים מפוברקים?) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עמית, ראה למשל באתר alljobs ובאתר jobinfo: שכר של 20 אלף ש"ח לחודש.

אנונימי: הפרסום הוא כמובן באמצעי התקשורת, ומבוסס על גיוסי הון. זה לא חברה חדשה, אלא חברה בת שנים אחדות. ראה טבלה בערך חד-קרן. דוד שי - שיחה 10:08, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

רובן המוחלט אינן יישויות ישראליות כלל וכלל, והכסף לא נכנס לחשבון בנק ישראלי. Dollarsign8 - שיחה 11:57, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

דבריך סבירים כי השקל די יציב בעשר השנים האחרונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מסתכל על השלוש הראשונות בקטגוריה:חברות חד קרן ישראליות: eToro: מטה בישראל, 750 עובדים בישראל מתוך 1200. Snyk: אין נתונים, מדלג. WalkMe: מטה בקליפורניה, 900 עובדים, רובם בישראל. Wiz (חברה): אין נתונים, עובר הלאה. אוגורי סיסטמס: מטה: בחיפה ובניו יורק. עובדים: 200, לא ברור כמה מהם בישראל (החברה רכשה גם סטרטאפ אמריקאי). מעבר לכך למרכזי הפיתוח הישראליים יש לפחות כיום ביקוש גבוה. חברות כמו אינטל ומיקרוסופט עם מרכזי פיתוח בישראל לוקחות אמנם רווחים לחו״ל אבל משאירות כאן משכורות וכח אדם מיומן שייסד חברות מקומיות אחרות. Tzafrir - שיחה 14:19, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

עוד באותו עניין: עונת הציד, ב"כלכליסט". דוד שי - שיחה 14:49, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

@Tzafrir נכון שיש עדיין משרות רבות בישראל וזה חשוב ומחזיק את התעשייה(למרות שלעיתים בשימוש בתמריצים שיש ביקורת עליהם כמו עם אינטל, או הימנעות מגביית מיסים/יישום משטר רגולטורי מקל), אבל זה מאד שברירי בדיוק בגלל מה שציינתי לגבי מבנה החברות. ה"עלות" של מעבר למקום אחר נמוכה וזה קרה בלא מעט מקרים בשנים האחרונות (חברות שפשוט סגרו/העבירו משרות לחו"ל, זה כמעט לעולם לא מתפרסם בתקשורת) ומשק ההייטק הישראלי איבד אלפי משרות לחו"ל. Dollarsign8 - שיחה 18:47, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

יש ביקוש גדול לתוכניתנים: לאותם עובדים יש מקום בחברות אחרות. ברור גם שבמצב כזה יהיו חברות שיעדיפו לעבור למקומות אחרים בגלל העלויות הגבוהות. אינטל היא מקרה מיוחד וההקלות ניתנות לה בעיקר למפעלים. אבל מיקרוסופט, גוגל, ודומותיהן לא מקבלות את אותה הנחה שמקבלת אינטל ועדיין מרחיבות פה את מרכזי הפיתוח שלהן. Tzafrir - שיחה 18:56, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אינטל קיבלה תמריצים להקמת מפעלי ייצור שעלותם מיליארדים רבים. בנוסף אינטל מעסיקה בישראל אלפי מפתחים, ולהעסקה זו לא ניתנו תמריצים.

העברת פעילות של פיתוח וייצור למדינה אחרת אפשרית לא רק בהיי-טק. תעשיית הטקסטיל הענפה שהייתה בישראל עברה כמעט כולה למדינות אחרות. נראה לי שהעברת פעילות היי-טק למדינה אחרת קשה יותר מאשר העברת פעילות low-tech למדינה אחרת. דוד שי - שיחה 09:57, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

למה פלט על מסכים הוא לפי פיקסלים ולא לפי מטרים?

למשל, למה לא לייצג פלט לפי מטרים רבועים? (מילימטר רבוע או אפילו מיקרומטר רבוע). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי הפיקסלים מדברים לאו דווקא על גודל הפיזי של המסך, אלא על איכות התמונה.

פעם טלויזיות או מסכים פעם צוינו איכות על פי סטנדרטים שונים לדוגמא HD Ready זה שווה ערך ל-720 פיקסל, FULL HD זה בערך שווה ערך ל-1080 פיקסלים, 4K זה 3840 פיקסל. אם תשים תמונה באיכות HD פיקסל מול תמונה של 4K פיקסל כאשר כל פיקסל הוא בגודל זהה בין שניהם, אז תראה שהתמונה של HD פיקסל היא רבע מגודל התמונה של ה4K. אבל כל פיקסל בסטנדרטים הללו הוא לאו דווקא גודל מוגדר ויכול להיות שונה בין מכשיר ומכשיר ואף באותו מכשיר. במחשב ניתן לכוון שני חלונות שמציגים תמונה אחת ב-HD ואחת ב-4K והחלונות באותו גודל יכול מאוד להיות שהתמונות יהיו באותו גודל, אבל האיכות של ה-4K תהיה גבוהה יותר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:10, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

אבל יש היגיון במדד של צפיפות פיקסלים, כמה פיקסלים ביחידת שטח, כי זה גם מעיד על איכות התמונה. לדוגמא, המסכים גדולים, כמו באולפני טלוויזיה אפשר לראות שהפיקסלים יותר גדולים. מדד כזה גם יכול להעיד על גודלו של פיקסל בודד. אני חושב שיש מדד כזה, אבל ליחידת אורך, ראיתי אזכור למושג בשם ppi. (¯`gal´¯) - שיחה 18:04, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

עד כמה העלאת שכר המינימום מעלה את יוקר המחיה?

היו הרבה העלאות שכר בארץ בשנים האחרונות. האם קיימת הערכה מספרית לעד כמה הצרכן נפגע מכך כלכלית?

במילים אחרות, אם שכר המינימום עולה ב25 אחוז - בכמה אחוז עולים המחירים? האם זה יהיה גם 25% או יותר?

בנוסף האם נמצא גל פיטורים מיד לאחר העליות?

אם שכר המינימום עולה ב-25%, ההוצאות עולות בהרבה פחות מ-25% משום שרק חלק (ולפעמים רק חלק קטן) מהעובדים מרוויח שכר הקרוב לשכר המינימום. לכן אפשר לצפות שהמחירים יעלו בעיקר בתעשיות שבהן השכר הממוצע נמוך. כלכלנים חקרו את השאלה הזו, ואם אני קורא נכון את הטבלאות, מדווחים על עליית מחירים של בערך 1% לעליה של 25% בשכר המינימום (חפש $10 והטבלאות בסוף המאמר). עוזי ו. - שיחה 00:35, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

התייחסת לעליית מחירים הנובעת מגידול בעלויות הייצור, אבל יש להביא בחשבון גם עליית מחירים הנובעת מגידול בביקוש למוצרים החביבים על עניים, שהרי לעניים יש יותר כסף בעקבות העלאת שכרם. דוד שי - שיחה 07:28, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אשמח למקור לטענה ש רק חלק קטן מהעובדים מתפרנסים ממינימום. אולי מכיוון שאני מגיע ממשפחה עניה יש לי תחושה שמינימום זה "השכר הרגיל". אשמח לדעת מה התפלגות השכר. בראיה שלי שיא ההיסטוגרמה אמור להיות שכר מינימום.

מי שמרוויח שכר מינימום נמצא בעשירונים ה-1 וה-2 שזה אומר 20% מהאוכלוסיה. ראו כאן. Danny Gershoni - שיחה 13:42, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

הוצאת ויזה לארצות הברית בישראל

קראתי את כלל הערך שגרירות ארצות הברית בישראל אך לצערי לא מצאתי בו כמעט כל מידע על החווייה הכללית של הוצאת ויזה בישראל, בעיקר חסר לי מידע זה:

• באיזו משתי השגרירויות יש פחות מבקרים בדרך כלל (תורים פחות ארוכים)?
• באיזו משתי השגרירויות תהליך הבידוק הביטחוני מהיר ויעיל יותר (יותר אוטומציה, יותר מהירות)
• באיזו משתי השגרירויות תהליך הוצאת הויזה מהיר יותר (יותר יעילות, יותר כוח אדם)
• לאן נוח יותר להגיע עם מכונית \ תחבורה ציבורית (ירושלים? תל אביב?)

אם מישהו כאן יכול לענות על השאלות האלה זה ממש יעזור לי ואני מודה מראש על עזרה זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע לענות על שאלותיך, אך אני יכול לומר שברור שלא מצאת תשובות בערך שחיפשת. ערכי ויקיפדיה אינם מודיעין. Shannen - שיחה 06:57, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

שלום, בבקשה, מישהו יכול לסייע?

להפנות קרוב שלו לשאלה הזאת?

האם אדם בוגר יכול לגבוהה?

יש לא מעט סרטונים כמו זה ופה הטוענים לכך שאנשים בוגרים יכולים לגבוהה מעט על ידי ביצוע מתיחות יוגה לא מסובכות. האם מישהו בירר את העניין בצורה מדעית? האם זה אפשרי להוסיף 4-3 ס"מ לגובה בגיל מבוגר? 2A0D:6FC0:69D:5E00:C50D:D708:8682:785D 16:57, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

דבר כזה איננו אפשרי. גילגמש • שיחה 17:00, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

ארחיב מעט: לאחר גיל מסוים לוח הגדילה בסחוס הגדילה נסגר ולא ניתן לפתוח אותו מחדש. עד שהלוח לא נסגר האדם יכול להמשיך לגבוהה. שום מתיחה לא תפתח את הלוח הזה. אין גם הורמון מסוים שיכול לפתוח אותו. מהרגע שנסגר זהו זה. אדם שיש לו הפרשה לא תקינה של הורמון הגדילה יגדל לרוחב ולא לגובה. למחלה זו קוראים אקרומגליה. כן אפשר לאבד גובה. זה קורה בגלל שברי דחיסה. אדם זקן, במיוחד אישה זקנה, יכולה לסבול מזה כתוצאה מאוסטאופורוזיס. גילגמש • שיחה 19:12, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

האם פתיחת עסק שבעיקר מפסיד כסף יכול להיות שיטה להלבנת הון?

הוראת חיבור וחיסור לילדים

המצרים הקדומים ואחרים בנו בניינים מתוחכמים ואדירים שהצריכו ידע מלא מוצק וגמישות חשיבה מצוינת באריתמטיקה; לא היה להם שפע נייר לפתירת תרגילים אנכית ואופקית (חלקם אולי לא השתמשו בכלל בשיטה עשרונית). כמו כן, אני בספק שכיום המון מבוגרים שלמדו פתירה אנכית\אופקית על נייר בילדותם יזכרו איך לעשות זאת ויצטרכו ריענון לכך.

האם יש אסכולה בהוראת המתמטיקה לפיה לימוד ילדים חיבור\חיסור תהיה מוצלחת רק אם היא תהיה נטולת נייר\מחשב (כלומר נפשית בלבד) ולימוד חיבור וחיסור דרך נייר ופתירה אנכית ואופקית דווקא תחבל ביכולת הנפשית לחבר ולחסר גם במספרים גדולים (עד 10,000 נניח)?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נטולת נייר? כלומר: לעשות את כל הפעולות הללו בראש? זה אפשרי, אבל הרבה יותר מסובך ולא נוח ללמוד ככה. בזמנם של המצרים הקדמונים ילדים מתו בהמוניהם מכל מיני מחלות שאנו מונעים היום עם גהות טובה. לא צריך לאמץ את כל מנהגי הקדמונים. Tzafrir - שיחה 14:24, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

בעת העתיקה לא השתמשו בנייר אבל אפשר היה לכתוב על לוחות עץ מצופים בשעווה. זה לא כזה יקר. הדברים האלה שימשו גם להוראה. הינה: en:Wax tablet. גילגמש • שיחה 16:48, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אינני יודע על מה מסתמך משתמש:Tzafrir בטענתו שזה יותר מסובך, יש ביקורת על הפשטת יתר של לימודי אריתמטיקה וכן מורים המבקרים שיטות שעלו בעת המודרנית ללימוד אריתמטיקה; טעימה לכך הובאה בספר חשבון להורים מאת פרופסור רון אהרוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אדם יכול לשרוד בלי בשר וחלב?

נניח מישהו נתקע על אי בודד למשך שנים והוא לא מסוגל לדוג. באי הבודד אין בעלי חיים (לא יודע עד כמה זה ריאליסטי מבחינה אקולוגית, אבל נניח). באי יש פירות וירקות. אין סויה, חיטה ושעורה. אין כמובן תוספי מזון עם B12 וכדו'. האם אפשרי לשרוד במצב כזה לאורך שנים? או שאדם ימות מהיעדר ויטמינים, שמנים וחלבון?

בעולם יש מיליוני טבעונים. סטטיסטית הם בריאים יותר מהממוצע.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 15:32, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

הם כולם אוכלים תוספי תזונה ומקפדים מאוד על תזונה נכונה, בדגש על מקורות חלבון. באי בודד אין אפשרות כזאת

לא ניתן לשרוד ללא ויטמין B12. אם האדם התאורטי ישאר באי האמור ללא הגבלת זמן הוא ימות. גילגמש • שיחה 16:45, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

כל אדם שנשאר בכל מקום ללא הגבלת זמן ימות בסוף. למעשה, כל אדם מת בסוף. אך האיש המסוים הזה לא יאריך חיים אם לא יחלצו אותו.ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:51, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

טיבעונות אפשרית אך ורק בחברת השפע המודרנית, אחרי טיפוח זני חיידקים שמפיקים B12. בנוסף טבעוני חייב להקפיד מאד על תפריט שיספק לו את כל תשע חומצות האמינו החיוניות (קרי: הרבה קטניות מסוגים מגוונים). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:15, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

אם יש לו מספיק פירות וירקות הוא ישרוד, כי בכל מזון יש את כל חומצות האמינו החיוניות ברמות שונות, אפילו בחסה, ואם הוא יאכל מספיק הוא יקבל את כולן. בטבע B12 נמצא באדמה ובמים בכל מקום שיש בו בעלי חיים, ובהנחה שאין לו חומרי חיטוי וההיגיינה שלו לא סטרילית, הוא יקבל כמה שהוא צריך. אם אין באי ההיפותטי שום בעל חיים בכלל, אפילו לא חרקים וזוחלים, תהיה לאיש הזה בעיה. אבל אם הוא בא מהציווילזציה, יש בגופו מאגר B12 לכמה שנים. -La Nave Partirà שיחה 15:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)

מבטא דרומי

בסרטים על ארצות הברית של המאות 18-19 לכל הדמויות יש מבטא שהיום מזוהה כמבטא דרומי, גם כשהעלילה בפירוש מתרחשת בצפון ארה"ב. האם יש לזה בסיס היסטורי, כלומר, האם בעבר זה היה המבטא של כל האמריקאים, והמבטא המוכר לנו כיום התפתח רק במאה ה-20?--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 15:30, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

לא. המבטאים השונים במזרח ארצות הברית התפתחו בעיקרם מקהילות שהיגרו מחלקים שונים של בריטניה למושבותיה. Tzafrir - שיחה 17:47, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אני חושב שמבטא דרומי הוא בעיקרו דווקא "שרידי מבטא" למבטא הולנדי וגרמני; בצפון ארה"ב יש הרבה אמריקנים עם רקע גרמני אז זה יכול להסביר את הדמיון למבטא דרומי (גרמני בצפון לעומת גרמני והולנדי בדרום). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ w:Southern American English. יש שם פרק היסטוריה קצר. Tzafrir - שיחה 18:43, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

צרפת החדשה בשנת 1750

לצרפתית השפעה ניכרת. עד רכישת לואיזיאנה בשנת 1803, ובשנים הסמוכות, הייתה צרפתית שפת השילטון, החינוך והתרבות. האנגלית הפכה לשפת העם בתהליך איטי. האופן שבו הוגים (ובעיקר לא הוגים) עיצורים בצרפתית, הוא אחד המאפיינים של השפה בדרום ארצות הברית. (אגב, דוברי הגרמנית הגיעו יותר לצפון, והם דווקא השפיעו על האנגלית כפי שהיא מבוטאת בצפון). בברכה, דני Danny-w - שיחה 14:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)

מדדי מרכז בסטטיסטיקה

האם נהוג לעבד יחדיו ממוצע וחציון איך שהוא? כלומר, האם יש איזה שהוא מדד מאד נפוץ לשימוש שמבוסס על שניהם יחדיו בצורה כל שהיא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכויות יוצרים - CC - חלק מהיצירה יכול מוגן?

נניח צילמתי תמונה רחבה באיכות גובהה מאוד, עם פרטים רבים והעלתי אותה תחת רישיון CC0 (לא CC-BY-SA).

מישהו אחר לגמרי (נקרא לו בוב), לוקח את הצילום שלי, מגדיל בו חלק קטן מאוד ועליו יש לוגו של חברת נעליים "ניו בוביס", לוגו שסביר להניח מוגן בזכויות יוצרים. בוב משנה את הצבע ומוכר את היצירה כשלו לחברת "אביבוס" ברישיון C (כל הזכויות שמורות).

עכשיו: היתה פה גניבה. יצירה מסחרית שחברת הנעליים "ניו בוביס" שילמה עליה מיליונים הפכה לשייכת לחברת "אביבוס". אני שצילמתי ופרסמתי לא גנבתי כלום. בוב לקח יצירה חופשית ולא הפר שום זכויות מכיוון שכל שימוש ב-CC0 לרבות מסחרי נחשב לתקין. חברת "אביבוס" שרכשה את היצירה של בוב לא עשתה דבר בלתי חוקי.

אבל בכל זאת היתה גבינה. איך זה?

סמל מסחרי. מר בוב עבר על החוק. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:45, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

מאפיינים מרכזיים של כל מערכת POS

אני מניח שכל מערכת POS חייבת לעשות את כל הפעולות הבאות בתהליך רב-ערוצי יחיד (כולל האופציה לבטלן בתהליך רב-ערוצי יחיד):

1. חיוב כספי מן הלקוח במזומן \ לחשבון בנק \ לחברת כרטיסי חיוב
2. רישום קבלה בספר קבלות
3. רישום הכנסה בספר חשבונות

אשמח לדעת אם טעיתי \ החסרתי משהו

w:POS. אני מניח שהתכוונת למסדר ציון , אבל אולי במקרה התכוונת דווקא לw:Point of sale‏. Tzafrir - שיחה 14:41, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה, התכוונתי ל Point Of Sale

המלחמה האחרונה של נלסון

בסרט הדוקומנטרי הזה מוצג ראיון עם פרופ' וחיד רפאת. מישהו יודע מה מקור הראיון/קישור אליו?

תודה.

לאַפּסערדאַק

יש מין חלוק חרדי אשכנזי בשם "לאַפּסערדאַק". איך קוראים לו בעברית ישראלית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

lapserdak - a traditional Jewish black kaftan כפתן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קפטן (כמו קפוטה)? Tzafrir - שיחה 09:36, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אלכוהול וכושר

אומרים ש לשתות אלכוהול מזיק לבניית מסת שריר. זה נכון ואם כן אז למה?

אני לא מכיר נזק ספציפי של אלכוהול לשרירים, אבל באופן עקרוני שתייה מוגזמת יכולה לגרום לשלל בעיות, בין היתר אני מניח שזה יכול להגיע לשרירים. שתיה מתונה שהכבד מסוגל לטפל בה לא אמורה לגרום לנזק. גילגמש • שיחה 22:17, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

מטוס VS חללית

האם חללית זה בעצם מטוס שהמנוע שלו מספיק חזק ומיכל הדלק שלו מספיק גדול בשביל לטוס אל מעל האטמוספירה, או שיש הבדלים מהותיים בין שני המכשירים? האם חללית חייבת להכיל כל מיני פונקציות שלא קיימות במטוס? ועוד שאלה באותו נושא- לפי התמונות שמופיעות בערך חללית, הצורה של החללית היא כשל מעין חץ ארוך, צר וחד, בדומה למטוס. אני מסיק שזאת צורה שטסה למעלה נגד כוח המשיכה ביעילות גבוהה יותר מצורות אחרות. האם המוטיב של החללית העגולה, בצורת כדור או דיסק, שמופיעה בהרבה סרטים היא קשקוש חסר קשר למציאות?--2A00:A040:196:351E:756C:54EA:43A1:C75 22:15, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

מטוס טס באוויר. הוא צריך להתגבר על התנגדות האוויר לתנועה. צורת הכנף יוצרת כוח עילוי באמצעות זרימת האוויר. כמעט כל המטוסים משתמשים במנועים ששורפים דלק באמצעות חמצן מהאוויר.

החל מגובה מסוים אין כבר כמעט אוויר. לכן צריכים לסחוב לא רק דלק אלא גם חמצן. כמוכן אין כמעט חיכוך וצורתם של לוויינים לא מושפעת משיקולים דומים. אולם המראה ונחיתה מחייבות אותם לעבור באוויר במהירות רבה שיוצרת רב כתוצאה מהחיכוך עם האוויר. צורה חרוטית עוזרת להפחית את החיכוך. Tzafrir - שיחה 23:50, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

לגבי השאלה השניה שלך אני רק אוסיף שהמוטיב הספרותי/קולנועי של חלליות בצורת עיגול/דיסק מבוסס בעיקר על תצפיות עב"מים שהפכו ממש לשיגעון בשנות ה40 (תקרית רוזוול, תצפיות "פו פייטרס" ממלחמת העולם השנייה וכו'). רוב העצמים שנצפו היו בצורת דיסק ומכאן המוטיב החוזר בקולנוע ובספרות על "צלחות מעופפות" . עכשיו התיאוריות בנושא מגוונות ולא כולן טוענות שמדובר בכלי טיס מהחלל, יש למשל עב"מולוגים הטוענים שמדובר בניסויים סודיים של הצבא האמריקאי ואפילו ניסויים שביצעו הנאצים בפיתוח כלי טיס עם מנועים נוגדי כבידה (תחפש nazi ufos בגוגל) אבל איכשהו התיאוריה על המקור החוצני היא זו שתפסה בתרבות.

זה לא מדוייק, יש כמה סוגים של צורות מוכרות לעב"מים, למשל יש גם צורה משולשת לחלק מהעב"מים הנצפים. בטח ניתן למצוא בקלות את המידע הזה בחיפוש באינטרנט. מה שכן, המקרה במפורסם ברוזוול פרסם את המושג "צלחת מעופפת" (flying disc), שמייחס צורה עגולה. לפי מי שעוסקים בתאוריות בנושא של חוצנים, ייתכן שזה מעיד על גזעים שונים של חוצנים או על תפקידים שונים בתוך צי של חלליות, כי בחלל אין ממש משמעות לצורה של כלי הרכב (אין יתרון כלשהו לצורה מסויימת מבחינת תכונות פיזיקליות שזה נותן, כפי שזה משפיע כשיש אטמוספירה, לא שאני מבין בזה. אולי זה משנה מבחינה הנדסית). (¯`gal´¯) - שיחה 22:12, 1 בנובמבר 2021 (IST)

בלי קשר לעב"מים, היתרון התאורטי של צורת כדור בחלל היא שזו הצורה עם הכי הרבה נפח לשטח פנים נתון. היינו הכי הרבה מקום בפנים אבל הכי פחות משקל ומבנה, והכי פחות שטח קיר עם החלל, שבו מועדות להיווצר כל-מיני בעיות. בנוסף, הסימטריה של כדור מתאימה למצב בו לא קיימת כבידה בכיוון מסויים. לכן חללית שלא מיועדת לעבור באטמוספירה, לא מיועדת להאיץ בסביבות g אחד או יותר, ולא מיועדת ליצור כבידה מלאכותית, יש היגיון מסויים לתכנן אותה ככדור, לפחות בקירוב. לגבי דיסק, אני לא מכיר הגיון מיוחד שתומך בו, והוא כנראה נטו מיתולוגיה עב"מית. H. sapiens - שיחה 17:26, 2 בנובמבר 2021 (IST)

הסיבה העיקרית למה רקטות הן בצורת צילינדר היא מכיוון שהדלק שבו משתמש הרכב הוא או נוזלי או גזי ולכן מפעיל לחץ על דפנות המיכלים. אם רוצים ליצור רכב חללי שהוא קל ככל הניתן, צורת צילינדר היא היעילה ביותר, שכן היא מפזרת את הלחץ על הדפנות בצורה שווה ולא יוצרת נקודות בהן מתרכז המאמץ. עם צורות אחרות צריך לחזק את מיכלי הדלק, מה שיעלה את משקל הרכב. החרוט בראש הרכבים הללו מאפשר גרר נמוך יותר בשלב בו הטיל מאיץ ועולה דרך האטמוספרה. זאת הסיבה למה טילים נראים איך שהם נראים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:00, 2 בנובמבר 2021 (IST)

איך עובד שעון חורף?

אני לא מבין - עכשיו השעה 1:40 שבעצם הייתה צריכה להיות 2:40 בעוד 3 שעות אמורה להיות השעה 5:40 ולהיות זריחה אבל בעצם השעה תהיה 4:40, אז כבר בשעה זו תהיה זריחה? אני לא מבין.. 188.120.129.79 01:43, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אפנה אותך לערך שעון קיץ. בקצרה, חלוקת היממה ל-24 שעות היא מוסכמה, וכשם שאנחנו יכולים להחליט ולהסכים שהשעה עכשיו היא x, אנחנו באותה מידה יכולים להחליט שהשעה היא y. באותו אופן, בישראל יכולים להחליט שהמדינה משתייכת לאזור זמן UTC+2, בדומה למדינות אחרות באותו קו אורך, אך בימי הקיץ לאזור זמן UTC+3. מקווה שעכשיו יותר ברור. Kulystab • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 08:59, 31 באוקטובר 2021 (IST)

יש לי שאלה

מי הוא sb737?

https://www.famousbirthdays.com/people/sb737.html

שמן קנולה

האם יש תרומה בריאותית כלשהי לשמן קלנולה חוץ מהספקת קלוריות? 132.66.140.54 17:56, 31 באוקטובר 2021 (IST)

הגדר "תרומה בריאותית". עמית - שיחה 18:48, 31 באוקטובר 2021 (IST)

בקשת התרגום

אנא סְלִיחָה

עברית

 : mi ne parol'as עברית'n ;

mi skrib'as en Esperanto, mi dev'as akir'i traduk'aĵ'o'j'n je tekst'o kio est'as en la Franci'a, sed ĉar mi est'as handikap'a kaj mi ne pov'as labor'i, mi ricev'as nur mon'atribu'o'n por handikap'it'o'j kaj mi ne pov'as pag'i la traduk'ad'o'j'n je ĉiu'j la lingv'o'j kiu'j'n mi bezon'us hav'i pri la medicin'a tekst'o kiu'n mi bezon'as kaj ceter'e ali'a'j person'o'j ankaŭ (tio est'as io ankoraŭ mal'sam'a ol mi'a handikap'o, fakt'e). Mi met'is la tekst'o'n ĉi tie, bonvolu : https://www.dailymotion.com/video/x853ycf (tajp'i spac'et'o'n kiam iu pet'as al vi pas'vort'o'n) 185.199.100.105 20:14, 31 באוקטובר 2021 (IST)

השקעה למתחילים

מה הדרך הכי פשוטה עבור ורווחית עבור מתחילים (ללא שום ניסיון בשוק ההון) להשקיע סכום של כ-20,000 שקל לתקופה של שנה?

יש תוכניות פיקדון פשוטות מאוד בבנק. אבל הריבית שם היא אפסית כמעט ביחס לתשואות. עבור 20 אלף שח, מקבלים משהו כמו 200 שקל וזה עוד לפני מס. אז לא מדובר ברווח בעל משמעות. התוכנית אמנם קלה מאוד לביצוע (מספר לחיצות עכבר), אבל גם התוצאה לא מניחה את הדעת.

קיימת אופציה יותר מורכבת בשם "קופת גמל להשקעה" עם רווח יותר גדול, אבל את האופציה הזאת אני שומר לגמל בלבד וכבר הפקדתי 70 אלף שנתיים.

מה האופציה הנוספת לסכום שציינתי (20 אלף)? חשוב לציין שלתקופה של שנה-שנתיים כנראה עדיף סיכון נמוך. 87.71.112.222 12:41, 1 בנובמבר 2021 (IST)

חוזק השקל החדש הישראלי

הרצתי בגוגל את השאילתא strongest currencies וקיבלתי רשימה עם כמה מטבעות שהש"ח לא היה ביניהם, בין מטבעות אלה:

• Swiss Franc (CHF)
• Euro (EUR)
• Cayman Islands Dollar (KYD)
• Pound Sterling (GBP)
• Jordanian Dinar (JOD)
• Omani Rial (OMR)
• Bahraini Dinar (BHD)
• Kuwaiti Dinar (KWD)

שאלות

1. זה עדכני בכלל?
2. איך הייתכן שהשקל החדש הישראלי אינו במקום אחד ממטבעות אלה (בהתחשב בכל ה"הייפ" סביב תעשיית ההי-טק הישראלית)?
3. איך הייתכן שירדן מופיעה בחמישייה הפותחת? זאת מדינה שכנה לישראל, בערך בגודל של ישראל, ללא מוצא לים, שאם אני לא טועה אין בה תעשיית הי-טק מפותחת כמו בישראל, אין לה סיוע כלכלי מאסיבי מ"יהודים עשירים" ו"ארצות הברית" כמו ישראל וגם יש לה תחרות מהאמירויות כמעט בכל מובן אפשרי

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהי מבחינתך ההגדרה של מטבע חזק? Tzafrir - שיחה 15:19, 1 בנובמבר 2021 (IST)

תיקון קל - לירדן יש מוצא לים (לפחות מבחינת נמל) בעקבה. הרשימה הזו נראית לי מצוצה מהאצבע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 1 בנובמבר 2021 (IST)

אני אגדיר מטבע חזק כמטבע ש"מצביו" דומים בכללותם לאלה של הדולר האמריקני (אני בכוונה אמרתי "מצביו" ולא "עלותו" כי אני יודע שכלכלנים מגדירים כמה מצבים\קריטריונים לחוזק מטבע ולא רק "עלות" יחסית בקרב כלל הקונים הפוטנציאליים).

למה הכוונה שהרשימה מצוצה מהאצבע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עדיין לא מובן, מה הכוונה ב"מצביו"? הדולר האמריקאי מאבד במהירות מערכו (כלומר שער החליפין הולך ונוטה לרעת הדולר ואינפלציה גורמת להעלאות מחירים ניכרות), תוצאה של הדפסת כספים מטורפת מצד הבנק המרכזי של ארה"ב, החוב הלאומי המטורף והלוואות תדירות (בצורת מכירת אג"ח) מאסיביות. לעומת זה, למשל, השקל שלנו שומר על ערכו טוב מאוד. אבל אולי זו לא הכוונה שלך ב"מטבע חזק", לכן מתבקשת הבהרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:12, 2 בנובמבר 2021 (IST)

לגבי "מצביו", אני לא יודע מה הם כל הקריטריונים בקרב כלכלנים למטבע חזק אבל אני אניח מצבים אלה:

• מחיר ביחס לדולר אמריקני (עבור כלל הקונים)
• יציבות לאורך תקופה מקובלת כגון 25 שנה (רבעון מאה)
• תחזיות לעתיד המבוססות על השקעות בחברות במדינת המטבע
• ועוד

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הגדרות אלה הדולר חלש, חלש מאוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:56, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אז איך רוב\כל העולם כל כך מתלהב ממנו? אולי קיבעון מחשבתי, בני אדם טובים בזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם. 2. בעקבות תוכנית מרשל, במדינות רבות השתמשו בדולר בהתאם לסיוע האמריקאי. כתוצאה משתי אלה (ואולי סיבות נוספות שלא חשבתי עליהן, אבל אני חושב ששתי אלה די בהן) הדולר הפך למקביל המוניטרי של לינגואה פרנקה, וכל עוד ארה"ב תמשיך להיות הכלכלה הגדולה בעולם אני לא חושב שזה הולך להשתנות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 3 בנובמבר 2021 (IST)

אוקיי, האם הנחת היסוד שארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם באמת נכונה בסוף 2021 עם התחרות הגוברת, לאורך השנים, מצד סין, רוסיה והאיחוד האירופי? האין צניחת הדולר מבשרת היטב על נפילה כואבת או כזו שעתידה לבוא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זאת שאלה מצויינת. מצד אחד החלשות הדולר וזה שכלכלת סין צומחת ובעתיד תשיג את ארה"ב לא מבשר טובות. מצד שני התמוטטות כלכלית בארה"ב תהייה כואבת מאוד לכל העולם. השוק האמריקאי קונה חלק עצום מהסחורות (גם מוצרים וגם חומרי גלם) שמיוצאות בעולם, והתמוטטות שלו תפגע קשות בכל מדינה שכלכלתה מבוססת על יצוא. באמת שעדיף לקוות שקטסטרופה כזו לא תקרה, וההחלשות תמשיך בקצב נתון. כמובן שעדיף להתפלל שהאמריקאים יצאו מהסרט שהם חיים בו והכלכלה האמריקאית תתחזק, אבל אני לא רואה את זה קורה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:58, 3 בנובמבר 2021 (IST)

שכחתי להוסיף: מכיוון שהתמוטטות תהייה כואבת לכולם, צפוי שכל העולם יחלץ לעזרת ארה"ב אם יהיה סיכון ממשי של התמוטטות כזו. אפילו סין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:00, 3 בנובמבר 2021 (IST)

אקלים חם ואירועי קיצון

מדברים על כך הרבה שמשבר האקלים מאופיין באסונות טבע מרובים וקיצוניות של תופעות טבע. האם זה היה מאפיין את כדור הארץ בתקופות קדומות יותר בהם הוא היה הרבה יותר חם מכיום (וגם בתקופות בהם היה הרבה יותר קר)? אם כן, איך היצורים החיים התמודדו עם ריבוי אסונות טבע? והאם כל שינוי כזה באקלים הוא שינוי רדיקלי שמוביל להכחדות המוניות? (¯`gal´¯) - שיחה 18:43, 1 בנובמבר 2021 (IST)

אני לא חושב שאפשר למדוד שכיחות של אירועי אקלים קיצוניים בכלים שעומדים לרשותנו. שחזור האקלים מתבצע לפי אינדיקטורים שממצעים (מלשון ממוצע) עונות רבות ושנים רבות בדרך כלל, ולא יכולים לתעד אירועים מסויימים. גם במקרה שיש עדות גיאלוגית לאירוע קיצון לפני מיליוני שנים - למשל צונמי - קשה מאוד לתארך אותו לזמן מדויק ולחשב את השכיחות שלו.

כן ידוע שתנודות האקלים העולמיות היו לפרקים חדות ומהירות הרבה יותר מהיום, למשל בחלקים ניכרים של הפליסטוקן, דווקא כשכדור הארץ היה קר הרבה יותר מהיום. Reuveny - שיחה 19:05, 1 בנובמבר 2021 (IST)

ההגיון מאחורי אקלים חם=>ארועי קיצון הוא שחום הוא המנוע של האטמוספירה. יותר חם => זרמי אוויר (באופן כולל) חזקים יותר ולכן יותר ארועי קיצון. יש מקומות שקל לראות את הקשר כמו ההוריקנים והציקלונים, אבל מובן שההשפעות הן כלל פלנטריות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:43, 1 בנובמבר 2021 (IST)

יש צבירה בביטוח לאומי?

האם כמות החודשים שאדם משלם ביטוח לאומי משפיעה על גודל הקצבה שהוא יקבל בפרישה?

האם כמות הכסף שמועברים לביטוח לאומי (שתלויה בשכר) משפיעה על הקבצה שיקבל פולני בגיל פרישה?

(הבהרה: אני לא מדבר על פנסיה שהוא מקבל מקרונות למיניהם. אך ורק ביטוח לאומי)

לגבי שאלה 1, לפי הידוע לי, לפחות לפי החוק היבש לא (ואני בטוח שהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה, מטעם עצמו, נדיב עם תושב ישראל).

לגבי שאלה 2, לפי הידוע לי, לא, הקצבאות הבסיסיות (כגון קצבת "אזרח ותיק") אחידות לכולם והמיוחדות (כמו סיוע בשכר דירה) ניתנות רק למי שעומד בתנאים, אם כי אולי אני טועה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצבת אזרח ותיק בסיסית מותנית בתקופת אכשרה [3], כלומר רק מי שהיה מבוטח תקופה שעולה על תקופת האכשרה יהיה זכאי לקצבה. בנוסף הקצבה כוללת תוספת ותק, שתלויה במספר השנים שבהם האדם היה מבוטח. [4]

קצבת אזרח ותיק אינה תלויה בגובה השכר המבוטח (כלומר בקצבה זו בעלי השכר הגבוה מסבסדים את בעלי השכר הנמוך). דוד שי - שיחה 20:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)

"ואני בטוח שהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה, מטעם עצמו, נדיב עם תושב ישראל"- משפט שגוי ומטעה שמשריש טעות נפוצה- ביטוח לאומי לא מחליט למי לשלם וכמה לשלם! ביטוח לאומי זה בסה"כ צינור שדרכו הכסף עובר מקופת המדינה לאזרחים. מי שמחליט על אופן חלוקת הכסף זה לא ביטוח לאומי אלא הממשלה!--2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970 15:25, 5 בנובמבר 2021 (IST)

גם הממשלה אינה מחליטה לבדה - כללי הקצבאות נקבעים בחוק הביטוח הלאומי, שאותו מחוקקת הכנסת. המוסד לביטוח לאומי ממונה על ביצוע החוק, כולל החלטה האם התקיימו באדם מסוים התנאים המזכים בקצבה. המוסד רשאי להפגין נדיבות עם מי שלא מתקיימים בו התנאים, בהענקה מטעמי הצדק. דוד שי - שיחה 03:50, 6 בנובמבר 2021 (IST)

אוצר מדינה לעומת תקציב מדינה

אם אני לא טועה, הגדרה טובה לאוצר מדינה היא סך הכסף והנכסים שהמדינה מחזיקה בתוך גבולותיה וייתכן שאף מחוץ לגבולותיה (להוציא עמלות משיכה על טיפול בנכסים מחוץ לה אם יש כאלה).

בדרך כלל, כמה מתוך אוצר מדינה הוא תקציב מדינה? עשירית? חמישית? כלומר, מה נכון לגבי רוב המדינות?

"אוצר המדינה" אינו מונח כלכלי אלא עיתונאי-פופוליסטי, ולכן הגדרתו נסמכת בעיקר על כוונות המשתמש. "תקציב המדינה" הוא מונח כלכלי-פוליטי ולכן אין למעשה קשר בין שני המונחים הללו--כ.אלון - שיחה 19:40, 3 בנובמבר 2021 (IST)

אני מוצא את דבריך אלה מפוקפקים כי יש למדינות נכסים, משרדיי אוצר ותקציבים שמפורשים מכך (בעיקר ככסף). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך עובד גלאי מתכות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב הערך גלאי מתכות לא מסביר מספיק, אז תסלחו להדיוטה או הדיוטית שנשארה עם שאלות:
א. האם הסוללה חייבת להעביר זרם חילופין? אם כן למה.
ב. אם א' כן, מה זה סוללה לזרם חילופין, והאם ב-1940 היו סוללות כאלה.
ג. הגלאי מורכב משני סלילים, בסליל "המשדר" עובר זרם, נוצר סביבו שדה מגנטי, וכשמניעים את הגלאי מעל האדמה (או בגלל זרם החילופין?) השדה החשמלי משתנה, לכן השדה המגנטי משתנה, וכך מושרה זרם במתכת שרוצים לגלות. הזרם המושרה המשתנה הזה משרה בתורו שדה מגנטי משתנה, שמשרה זרם בסליל "הקולט". שאלה: איך השדה המגנטי שנוצר בסליל המשדר לא משפיע על הסליל הקולט, ואיך השדה המגנטי שמשרה החפץ המתכתי לא משפיע על הסליל המשדר. או אם הוא משפיע איך מקזזים את זה (בטכנולוגיה של 1940).
ד. איך הזרם בסליל הקולט מומר לצפצוף ולא לרעש סתמי (כנ"ל בטכנולוגיה של 1940)
תודה! -La Nave Partirà שיחה 19:02, 3 בנובמבר 2021 (IST)

La Nave Partirà

• הסוללה לא חייבת לספק זרם חילופין. הזרם שמגיע לסליל המשדר חייב להיות במתח משתנה בתדירות קבועה. ניתן לעשות זאת דרך מעגל שמקבל זרם ישר קבוע, כמו בספקי כוח שמתחברים לשקע מצת במכונית ומוציאי 220V זרם חילופין להפעלת מכשיר ביתי בתוך מכונית.
• גם ב 1940 היו פתרונות לסעיף הקודם. היום הפתרונות יותר נוחים וזולים.
• מעגל שהופך את התדר של הסליל המשדר מורכב ביציאה של הסליל הקולט, ובכך מבטל (ראי התאבכות) את השפעת הסליל המשדר על התוצאה.
• מעגל מיתוג מופעל ע"י עצם קיום זרם בכניסה שלו ומפיק תדירות צפצוף שיוצאת אל זמזם או רמקול.
• בשמחות! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)

  בשמחות אילן, תודה כל ההסבר! יש לי בעיה בערך גלאי המוקשים הפולני כי במקורות ייחסו את השינוי בשדה המגנטי להזזה של הגלאי. זה יתכן? -La Nave Partirà שיחה 15:56, 4 בנובמבר 2021 (IST)

לא אפשרי. על מנת להפיק שדה מגנטי על הזרם להשתנות. זרם קבוע אינו מפיק שדה מגנטי. את התופעה גילה לגמרי במקרה מורה דני בשעת שיעור רגיל בחשמל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:48, 5 בנובמבר 2021 (IST)

בפעם האחרונה שלמדתי פיזיקה המרצה טען שכל זרם יוצר סביבו שדה מגנטי. חוק אמפר הוא קרא לזה. הופתעתי לשמוע שהחוק בוטל. בברכה, Easy n - שיחה 09:01, 5 בנובמבר 2021 (IST)

אני חושב שזו טעות. אני מצטט מהפתיח: "התיקון שמקסוול הכניס הוא הכללה לפיה מקור של שדה מגנטי הוא שדה חשמלי המשתנה בזמן (ההדגשה שלי). בניסוי ארסטד למשל, מחט המצפן סוטה מהצפון (המגנטי) אך ורק כשמחברים/מנתרים את המעגל. שנאי לא עובד בזרם ישר, למשל.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:13, 5 בנובמבר 2021 (IST)

זו לא טעות. אם תסתכל בתיקון של מקסוול, תראה שגם שם יש רכיב של זרם (שיכול להיות ישר, כלומר קבוע בזמן) ורכיב של נגזרת השדה החשמלי בזמן (שיכולה להיות 0) בדומה לכך ששדה חשמלי יכול להיווצר ממטענים קבועים וגם משדה מגנטי שמשתנה בזמן. הסיבה לכך ששנאי לא עובד בזרם ישר היא שלמרות שזרם ישר יוצר שדה מגנטי (קבוע), שדה מגנטי קבוע לא משרה שדה חשמלי ולכן גם לא משרה זרם חשמלי (כמו ששדה חשמלי קבוע נוצר ממטענים, אבל לא יוצר מטענים). בברכה, Easy n - שיחה 09:00, 6 בנובמבר 2021 (IST)

כמה ערכים פונטציאליים על יחסי מדינות יש בוויקיפדיה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב לאחרונה נכתב הערך ה-4,400 בתחום יחסי המדינות. שאלתי היא: מה הפוטנציאל? כלומר, איך מחשבים את זה מבחינה מתמטית? נגיד יש 200 מדינות, ולכל אחת מהן קשרים עם או היעדר קשרים עם 200 מדינות נוספות, זה כבר 40 אלף. אז האם יש מספר מקסימלי? ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 11:30, 4 בנובמבר 2021 (IST)

החישוב הוא 200*199 חלקי 2. אבל זה המספר לחסרי הדמיון. עמדתה של ארה"ב באשר ליחסי רוסיה-סין הוא ערך חשוב, ומיד בעקבותיו -- עמדתה של זמביה באשר לעמדתה של צרפת על יחסי מונקו עם האיים הקריביים. עוזי ו. - שיחה 11:44, 4 בנובמבר 2021 (IST)

וכמה חברי פרלמנטים היו בכל המדינות הללו, לדורותיהם? Tzafrir - שיחה 17:08, 4 בנובמבר 2021 (IST)

200 בחזקת 200. למדינה הראשונה יש 200 מדינות לדבר איתן, למדינה השניה יש 200 מדינות לדבר איתן, וכן הלאה. לפי פייתון, זה יוצא בעך 16069380442589902755419620923411626025222029937827928353013760000000000000000000000000000 00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 0000000000000000 אפשרויות (אחרי עיגול מסוים). זה די הרבה בסך הכל...

לחלק ל-2.. אקסינו - שיחה 13:47, 4 בנובמבר 2021 (IST)

זה לא לחלק ל-2 כי כל ישראל-יוון זה לא יוון-ישראל. מצד שני, גם אם מחלקים ב-2 (ישראל-יוון זה כן יוון-ישראל), זה עדיין יוצא יותר אפסים ממה שאני מסוגל להגיד :)

אם (ישראל-יוון זה כן יוון-ישראל), אז נניח מדינה 200 אפשר לכתוב 199 ערכים על יחסי חוץ. על מדינה 199 אפשר לכתוב 198. על מדינה 198 אפשר לכתוב 197... וכן הלאה. לכן זה 199!, או 3.9432893368239525177618160696609e+372. פרצטמול - שיחה 16:05, 4 בנובמבר 2021 (IST)

אבל, יש גם ערכים על יחסים בין מדינה לגוף בינלאומי (לדוגמה: יחסי ישראל-נאט"ו) ולכן בספירה שלי יוצא שיש בסביבות 808 גופים שיכולים להיות ביניהם יחסי חוץ, משמע 1.6744306803768647256323941472031e+1997 יחסי חוץ. אני מבין שאין זו הכוונה המקורית אבל... לא אין לי אבל. פרצטמול - שיחה 16:20, 4 בנובמבר 2021 (IST)

זה מה שקורה כשמתבדחים עם קומבינטוריקה. למה אתה מכפיל את מספרי הערכים ולא מחבר אותם? עוזי ו. - שיחה 16:31, 4 בנובמבר 2021 (IST)

תודה רבה על התיקון. אם אתה מחבר אותם אתה מקבל 326028 ערכים. פרצטמול - שיחה 16:39, 4 בנובמבר 2021 (IST)

החישוב שלך מוזר. אפשר היה להבין זאת בך שהתוצאה היא מסדר גדול של 10 בחזקת 1997, שזה מספר הזוי: ביקום הנצפה כולו משהו כמו של 1e80 חלקיקים. התשובה שלך גדולה בכמעט 2000 סדרי גדול מכמות החלקיקים ביקום הידוע לאנושות.

אם יש לך 808 אובייקטים ואתה שואל כמה זוגות יש, אז יש ${n \choose k}$ אפשרויות לבחור לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים בלי חזרות. נוסחה קומבינטורית קלסית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:12, 4 בנובמבר 2021 (IST)

אני התבלבלתי בין הנוסחה למספר משולשי לעצרת. תציב 807 באחד, תקבל מספר סביר (326028) תציב בשני... ותקבל מספר גדול בצורה מגוחכת. פרצטמול - שיחה 18:07, 4 בנובמבר 2021 (IST)

עכשיו ראיתי שיש גם ערכים על יחסי חוץ של מדינות לשעבר (לדוגמה: יחסי יוגוסלביה–ישראל), אז המספר של המספר של ערכי יחסי חוץ פוטנציאליים גדול יותר. פרצטמול - שיחה 18:46, 4 בנובמבר 2021 (IST)

זה נימוק שאף פעם לא הבנתי. יש הרבה יותר אוספים של תת-קבוצות של אצבעות שתי הידיים, מאשר חלקיקים ביקום. אז מה? עוזי ו. - שיחה 18:50, 4 בנובמבר 2021 (IST)

הצבעות תקציב המדינה

הגיעו עכשיו לסעיף 63 ולהסתייגות 1115. כמה עוד נשאר עד שזה יסתיים?

באמת? מה, הם קיבלו השראה ממותק בול באמצע, או שככה זה באמת עובד? (¯`gal´¯) - שיחה 14:46, 4 בנובמבר 2021 (IST)

זוהי טכניקת פיליבסטר ידועה ומוכרת ולכותבי „מותק בול באמצע״ היה על מה להתבסס. ר’ גם פיליבסטר#התמודדות הכנסת עם הפיליבסטרים: נעשה שימוש בסעיף הזה כדי להגביל את משך הנאומים אתמול. Tzafrir - שיחה 15:38, 4 בנובמבר 2021 (IST)

הפלא ופלא, זה הסתיים. דוד שי - שיחה 13:51, 5 בנובמבר 2021 (IST)

אם מדינות העולם יתאחדו ליצירת מטבע אחד לכל המדינות, איך זה ישפיע על כלכלת ישראל?

תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לבדוק זאת על המטבע אירו, שהפך למטבע אחד לכל המדינות שעברו אליו. דוד שי - שיחה 13:50, 5 בנובמבר 2021 (IST)

המטבע הלאומי הוא מכשיר כלכלי ומדיני בידי המדינה - מעבר למטבע לא לאומי ישמוט מידי המדינה את היתרונות, שהיו לה - יכולת לפחת את המטבע ביחס למטבעות אחרים וכך לעודד את הייצוא ולדכא את הייבוא, היכולת להדפיס כסף לפי הצורך ועוד. בברכה. ליש - שיחה 15:57, 5 בנובמבר 2021 (IST)

כלומר: ר’ בנק מרכזי, בנק ישראל ועוד. בנק ישראל שומר בכוח על שער החליפין של הדולר לעומת השקל על ידי רכישת דולרים בשקלים. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 בנובמבר 2021 (IST)

חשוב לציין שמטבע עולמי לא בהכרח יהיה מטבעי ושטרי, למעשה סביר לי להניח שיהיה וירטואלי (יתרה מכך, אם מיזם כזה ייצא לפועל סביר להניח שאז כבר כלל מדינות העולם המירו את מטבעותיהן המקומיות לוירטואליות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יצא לי דווקא לקרוא מאמר על למה אין מטבע גלובלי, לא ממש זוכר כי זה היה ממזמן, אבל יש הרבה בעיות עם זה, ממה שאני זוכר זה קשור לאופי הכלכלי של כל מדינה ושצריך מידה מסויימת של התערבות של הבנק המרכזי. בעיות שעולות לי, מי מחליט ואיך על ייצור כסף, כי זה משפיע על כל העולם, איך זה ישפיע אם תהיה הידלדלות של כמות הכסף במדינה בגלל סחר בין מדינות ומה עושים במקרה כזה? ויש כבר מקומות בהן יצרו מטבע קריפטוגרפי מקומי, חלק רשמי וחלק לא. אולי גם אפשר להבין מחוסר היציבות והתנודתיות של ביטקוין ואתריום (ואם זו בועה) מה המשמעות של מטבע גלובלי. במטבעות הללו לא ממש משתמשים כמטבע ראשי - אולי זו הסיבה למה שקורה לו? וחוסר היציבות גם גורם לכך שלא משאירים כסף שהועבר דרכו בד"כ בביטקוין וממירים אותו למטבע מקומי - יש גם שירותים שעושים את זה עבור עסקים כדי לאפשר תשלום בביטקוין ללא סיכון של שינוי בערך המטבע. אולי גם העובדה שהגופים שעוסקים בהמרת מטבעות כאלה אינם פועלים תחת רגולציה כלשהי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:09, 6 בנובמבר 2021 (IST)

ספרים חיצוניים

מהו הספר החיצוני העתיק ביותר או לפחות מה הם עד חמשת הספרים החיצוניים שמקובל להניח כעתיקים ביותר? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בטוח מסתובב פה איזה משתמש שחוקר בנושא ויכול לעזור... תיוג יסייע... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באופן כללי זמן חיבורם של רבים מהספרים לא ברור. ספר חנוך א', ספר בן סירא, ספר טוביה ואיגרת אריסטיאס חוברו ככל הנראה לפני גזירות אנטיוכוס. Tzafrir - שיחה 18:17, 5 בנובמבר 2021 (IST)

תשואות העבר לא מנבות את תשואות העתיד: איך בודקים את הטענה?

אני רוצה לבדוק מכלים מתמטיים את הטענה "תשואות העבר אינן מבנות את תשואות העתיד" בהקשר של בחירת קרן (פנסיה/השקעה/השתלמות ומה לא). טענה זו עולה בפורומים רבים והייתי רוצה לבדוק עד כמה היא מוצדקת. סתם לראות שהיו תשואות של 25% למשך שנתיים ואז -2% למשך שנה ולהסיק "אין קשר בין העבור לעתיד" זה שיטה טיפשית.

סביר להניח שבשביל לבדוק את הטענה אני אזדקק לנתוני תשואה של הקרן לאורך זמן. נניח וקיבלתי טבלה של תשואות בכל חודש למשך 100 חודשים אחרונים של 3-4 קרנות מתחרות. השיטה שלי תהיה ככל הנראה לבדוק אם 97 החודשים הראשונים מצליחים לנבא בהסתברות סבירה את ה-3 החודשים האחרונים. ואז אני אשווה בין הניבוי לבין מה שהיה במציאות.

אבל מה הכלים המתמטיים המתאימים למקרה הזה? איך "מנבאים"? (להסר הספק. אני לא סטטיסטיקאי. אבל אני יודע מה זה פונקציית התפלגות, מה זה CDF, PDF ואני יכול לעשות סימולציית מונטה-קרלו פשוטה במטאלב).

כאשר תשואות העבר מנבאות את תשואות העתיד, גרף התשואות אמור להיות לינארי (בקירוב). אם הוא אינו לינארי, פירוש הדבר שהעבר אינו מנבא את העתיד. דוד שי - שיחה 13:56, 5 בנובמבר 2021 (IST)

ראה רגרסיה לינארית#רגרסיה מרובה. עוזי ו. - שיחה 15:50, 5 בנובמבר 2021 (IST)

למה תמיד כולם תוקפים את רוסיה דווקא ממערב?

למה כל הזמן מדינות אירופאיות תוקפות את רוסיה מכיוון מערב (שוודיה, צרפת, בריטניה, גרמניה), ואילו כל הגבולות הדרומיים האינסופיים שלה שקטים לחלוטין?--2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970 14:57, 5 בנובמבר 2021 (IST)

אולי משום שמדינות אלה נמצאות ממערב לה? יפן, שנמצאת ממזרח לה, תקפה אותה, ב-1905, ממזרח. בברכה. ליש - שיחה 15:58, 5 בנובמבר 2021 (IST)

אני לא בטוח, אבל נראה לי שהסיבה היא שלמדינות אירופאיות יותר נוח לתקוף מכיוון אירופה. ועם זאת, הגבולות הדרומיים שלה לא תמיד היו שקטים, ראה רוסיה בעת הכיבוש המונגולי, מלחמת רוסיה–יפן, מלחמת גאורגיה–רוסיה. מתייג את דבירותם, Damzow, איש שלום, ג'ייק, יאיר הנווט, YoavR, Shayshal2, Sargon the true king מגבל.‏בעלי הידע בהיסטוריה צבאית. פרצטמול - שיחה 15:59, 5 בנובמבר 2021 (IST)

הגבולות לא היו שקטים: בקווקז היו לרוסיה מלחמות נגד האימפריה העותמנית ונגד השליטים התורנים באיראן. מזרחה משם, באפגניסטן (ומאוחר יותר: גם באיראן עצמה), היה המשחק הגדול: אלו היו מדינות חיץ בין האימפריה הבריטית מהודו לאימפריה הרוסית. ובכלל מרגע שרוסיה כבשה את סיביר במאה ה־17, היא החלה להילחם עם שכנותיה מדרום (היום הסטאנים השונים: קזחסטן, טורקמניסטן ועוד) כדי להרחיב את השטח דרומה. המלחמות הללו נמשכו במאות השנים הבאות. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 בנובמבר 2021 (IST)

זה לא נכון. השטח הרוסי לא תמיד הותקף מהמערב. לפעמים הייתה התקפה מהמזרח. הוזכרה כאן מלחמת רוסיה-יפן אך היא לא היחידה. לפני כיבוש סיביר על ידי המדינה הרוסית היא בהחלט הותקפה מהמזרח (ספציפין מקזאן - ראו חאנות קאזאן) היו התקפות נוספות על הגבול המזרחי של רוסיה, למשל במלחמת קרים. אין ערך עברי מקביל אך הינה ערך באנגלית: en:Siege of Petropavlovsk. בנוסף, רוסיה הותקפה גם מהדרום. למשל מחצי האי קרים. היו גם התקפות מהצפון. השוודים למשל תקפו את רוסיה מצפון ומצפון מערב. לאחר כיבוש סיביר במאה ה16 נוצר קושי משמעותי לתקוף את רוסיה מהמזרח כי גם התקפה מוצלחת נגד המזרח הרחוק הרוסי נוצר קושי להגיע למרכזי האוכלוסיה של רוסיה או למרכזי התעשייה שלה. צריך לעבור אלפי קילומטרים בקור מקפיא. גם התקפות מהדרום פסקו לאחר שהרוסים הביסו את הנוודים של הערבה האירו-אסיאתית הגדולה וכבשו חלק ניכר מהשטחים שלהם (כל מיני מדינות שמסתיימות ב-סטאן כמו קירגיזסטאן) וכבשו את חצי האי קרים. לאחר הכיבושים האלה הרוסים גבלו בצדם הדרומי בטורקים (שאכן המשיכו להתקיף אותם מהדרום) ובאירן. האירנים שמרו בדרך כלל על שקט ולא תקפו את הרוסים, אך היו שתי מלחמות לפחות בין הצדדים האלה במאה ה19. אפשר להזכיר גם את מלחמת ברה"מ באפגניסטן שגם היא נמצאת מדרום לרוסיה. ציינתי פה רק קומץ מקרים, יש הרבה מאוד דוגמאות נוספות שלא נכנסתי אליהן. לכן, הטענה המרכזית לפיה רוסיה הותקפה אך ורק מהמערב איננה נכונה. גילגמש • שיחה 18:25, 10 בנובמבר 2021 (IST)

פול מדשש

אם אני לא טועה, בערבית שדיברו יהודי לוב היה נהוג להגיד "פול מדשש" (Ful meda-shash) כדי לתאר מנת פול מבושל וכתוש/טחון מתובל.

אם בערבית כללית (תקנית?/מצרית?) השם שונה, מה השם של המנה הזאת בערבית כללית?

אולי פול מהרושון (مهروسة)? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי פול מדמס? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:07, 6 בנובמבר 2021 (IST)

אם אני לא טועה פול מדמס בדרך כלל אינו טחון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יכול להוריד ממך את העיניים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בשיר (המדהים) של מאיר אריאל מצויינת השורה "וכשאת תופסת מרחק את לא כאן בכלל, אז אני כמו החתן המרחף מהציור של מארק שגל". על איזה ציור מדובר? ארז האורז • שיחה 20:57, 6 בנובמבר 2021 (IST)

אני מניח שהכוונה לתמונות שמופיעות כאן. Danny Gershoni - שיחה 23:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)

@Danny Gershoni תודה רבה. ארז האורז • שיחה 23:23, 7 בנובמבר 2021 (IST)

כיוונים בחלל

לפני כמה שנים שאלתי פה האם בחלל יש משמעות למושגים "למעלה", "למטה", כמו גם לרוחות השמים. האם אפשר לומר על גרם שמים שהוא נמצא מתחת הירח או ממזרח לשמש? והתשובה שקיבלתי היא חד משמעית לא. אבל בעצם אם לא- אז לפי מה ממפים את החלל? האם יש מפה של החלל? איך יודעים לאן לכוון את החלליות?--2A00:A040:196:351E:F168:64AC:80D9:45E 21:02, 6 בנובמבר 2021 (IST)

הבנתי שניתן להשתמש בקוואזרים לניווט בחלל, בדומה לאופן שבו יוצרים מערכת ניווט של GPS לאיכון על פני כדוה"א. כנראה גם ע"פ תמונת השמיים אפשר לדעת את המיקום שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 6 בנובמבר 2021 (IST)

בגדול נכון להיום משתמשים לרוב ברדיו פולסים בתזמונים מדוייקים בשביל לחשב את המיקום של כלי חלל. כלומר מכשיר רדיו מיוחד משדר פולס לחלל, לעיתים בכיוון הכללי של החללית, ומאז מתזמנים את התשובה של הכלי. זה נותן כיוון וזמן. בנוסף לזה לעיתים משתמשים גם בחיישנים אופטיים המסתכלים על כוחבים מסוימים בשמיים שיודעים את מיקומם המדוייק לאורך זמן, ובשילוב עם שעון מדוייק ניתן לחשב מיקום. שמעתי על ההצעה להשתמש בפולסארים בצורה דומה ללוויני GPS בגלל התזמון המדוייק של הבזקי האור שלהם, אבל לא ידוע לי אם יש כלי חללי שמשתמש בזה כרגע. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:57, 6 בנובמבר 2021 (IST)

חוץ מלצרכי ניווט בזמן אמת, משתמשים במערכות קואורדינטות שונות לתאר מיקום של עצמים שונים בחלל. כאשר צופים מכדור הארץ, משתמשים לרוב במערכת הקואורדינטות המשוונית, אבל אם רוצים לתאר מיקום של עצמים ביחס לשמש אז אפשר להשתמש במערכת הקואורדינטות ההליוצנטרית, שבה השמש במרכז מערכת הקואורדינטות, הקטבים של מישור המילקה הם קוטבי המערכת (ציר Z) וקו האפס במישור המילקה הוא הקו שבין השמש וכדור הארץ בנקודת שוויון האביב. אם רוצים לתאר מיקום של עצמים ביחס לשביל החלב, משתמשים במערכת הקואורדינטת הגלקטית , שגם בה השמש במרכז מערכת הקואורדינטות, אבל הקטבים של מערכת הקואורדינטות (ציר Z) הם הקטבים של מישור הגלקסיה וקו האפס במישור הגלקסיה הוא הקו המחבר את השמש עם מרכז הגלקסיה. קיימת גם מערכת הקואורדינטות הסופר-גלקטית , אבל עליה אני לא ממש יודע. בברכה, Easy n - שיחה 17:17, 7 בנובמבר 2021 (IST)

הבעת פנים וחתולים

האם חתולים יכולים להבין הבעת פנים של אדם?

אני יכול לראות בחתול שני הבעה של "משחקיות", של אגרסיה (ממש רואים. לרבות מצב "קרבי תוקף" ו"נסיגה במידי"), סקרנות ו"מסכנות" (כשהוא מבקש אוכל). וזה לא שאני מדמיין. כל מי שיש לו חתול יודע שיש לו פנים כועסות ופנים שמחות שונים.

והגיוני לשאר שאם החתול מתקשר בצורת הבעת פנים, אז חתול אחר אמור לדעת לזהות הבעת פנים. אז כשהחתול מסכל לך בעיניים - האם הוא יודע לקרוא הבעת פנים כועסת או שמחה? 2A0D:6FC0:743:B00:825:EC9B:7BBB:62 00:52, 7 בנובמבר 2021 (IST)

לא תשובה רצינית, הוא בהחלט יכול, פשוט לא אכפת לו. וברצינות, שאלה מעניינת. החתולים שלי מבינים נימת קול, אבל אני לא חושב שהם מבינים הבעות. זו תשובה שמתבססת על תחושות ולא על מדע, אז מעניין מה יענו המומחים. GHA - שיחה 01:19, 7 בנובמבר 2021 (IST)

יש הבעה אחת שלהם שניתן לחקות, והם מבינים - אבל אני לא חושב שהם מבינים הבעות פנים שלנו. ההבעה (או התנועה) שאני מתכוון אליה היא מצמוץ קצת איטי. בחתולית המובן הוא "אני בסדר איתך" או "אני בעדך". החתולים שלי נרגעים אם הם חוששים שאני כועס (למשל כשהם מפילים משהו) ואני ממצמץ אליהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:01, 7 בנובמבר 2021 (IST)

אני בטוח שיש סיבה למה חתול מסתכל לך בעיניים ולא ברגליים. ואבולוציונית זה מיותר לדעת לעשות פרצופים אם אף אחד לא יודע לקרוא פרצופים. ככה שסביר להניח שמשפחת החתוליים מתקשרת באמצעות הבעות פנים. אבל לא לחלוטין ברור אם הם יודעים לאתר הבעות פנים אנושיות. אם אני לא טועה, כלבים לעתים מפרשים חיוך (עם חשיפת שיניים) כתוקפנות. השיניים שלי כנראה לא מרשימות במיוחד את החתול שלי, אז הוא נשאר אדיש לחלוטין. לעתים מסתכל בסקרנות קלה על הניסיונות שלי לעשות לו פרצוף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 7 בנובמבר 2021 (IST)

אילן שמעוני, מסתבר השאלה הזאת אפילו הובילה למחקר. התשובה היא חיובית: Results showed that cats are able to cross-modally match pictures of emotional faces with their related vocalizations, particularly for emotions of high intensity. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:17, 8 בנובמבר 2021 (IST)

יש בעלי חיים שמסוגלים ללמוד על מאפיינים והתנהגות אנושית ולהתאים עצמם. לדוגמא, עורב מסוגל לזהות בני אדם לפי הפנים. ברור שזה לא האופן בו הם מזהים עורבים אחרים. והם דווקא לא ממש חיים עם בני אדם. אני לא בטוח, הם מבוייתים? כי הם חיים בסביבה של בני אדם, כמו יונים. בארץ, הם (עורב אפור) גם מין פולש. (¯`gal´¯) - שיחה 23:48, 8 בנובמבר 2021 (IST)

האם קונסוליית ארה"ב מחייבת תלושי שכר \ ספרים חשבונאיים לעצמאי?

אם אין ערך שמפרט על כך, האם מישהו פה אי פעם הוציא ויזה לארה"ב (כל ויזה שהיא) ודרשו זאת ממנו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הספרים החיצוניים

1. מה הייתה מטרת כתיבתם? מבחינה טכנית איזו "בעיה תאולוגית" הם באו לפתור?
2. האם יש חוקרים שהגדירו את ספר איוב כמעין ספר חיצוני שבכל זאת נכנס לתנ"ך?
3. האם מלבד הספרים החיצוניים וספרי הישועים (הקנוניים והאפוקריפיים) יש עוד חיבורים חוץ תורניים \ חוץ מקראיים מהתקופה? אולי הגינזה רבה של המנדעים?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הספרים החיצוניים הם פשוט הספרים שאנחנו מכירים אבל לא נכנסו לאוסף הספרים (כלומר: המגילות) שהוא נוסח המסורה של התנ"ך. חלק מאותם ספרים נכנסו לאוספים אחרים. חלק השתמרו במקרה למרות שלא התקדשו. ואחרים ככל הנראה לא שרדו בכלל (ולכן לא שמענו עליהם). לכן בהגדרה אין עוד ספרים מלבד הספרים החיצוניים. אבל אנחנו יודעים שבכל אוסף כתבים גדול שמצאנו (מגילות ים המלח, גניזת קהיר, ספריית נגע חמאדי), מצאנו ספרים שלא הכרנו.

אין סיבה טובה מאוד שמגילת אסתר וספר דניאל נכנסו לתנך אבל ספר יהודית לא נכנס לשם. ספרים נכתבו בתקופות שונות ולמטרות שונות. אי אפשר להכליל את כולם בסל אחד.

שמעתי (מחוקר תנ"ך) טענה שספר יהודית לא נכלל מפני שבתקופת חתימת התנ"ך היה ידוע שהוא בדותה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:04, 7 בנובמבר 2021 (IST)

אני לא מכיר טענה שספר נכתב בהכרח על מנת לפתור בעיה תאולוגית. ספרי המקרא, ולפחות חלק מהספרים החיצוניים אכן נערכו על מנת לשמש מטרות תאולוגיות, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח שזו הייתה מטרת הכותב המקורי (דפי השיחה לא שרדו). מהפולמוס המשתקף בספרי שמואל ומלכים בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה, למשל, בהחלט אפשר לקבל רושם שבמקורו מדובר בפולמוס פוליטי יותר מאשר תאולוגי.

בשאלתך על חיבורים אחרים מהתקופה, אני מניח שכוונתך לחיבורים העוסקים ספציפית בעם ישראל, כי ברור שלא חסרים חיבורים קדומים בהרבה, בני אותן תקופות ומאוחרים יותר מכל העולם הקדום. עמית - שיחה 13:12, 7 בנובמבר 2021 (IST)

החיים יפים

האם הסרט "החיים יפים" הוא קומדיה דל'ארטה? 87.71.82.63 12:11, 7 בנובמבר 2021 (IST)

רחצה בטבע

במשך רוב ההיסטוריה לרוב האנושות לא היו מקלחות בבית. איך בני אדם התקלחו? אני מניח שהתשובה היא באגמים ובנהרות. אבל הרי לפחות חצי מהאנושות חיה במקומות קרים, ואפילו במקומות חמים כמו המזרח התיכון, רוב האגמים והנהרות קרים, בטח בחורף. אז איך אפשר? וזה מוביל לשאלה איך בעלי החיים מתרחצים? ברור שלבעלי חיים צפוניים שחיים במקומות קרים זה לא בעיה להיכנס למים קרים, אבל מה עושים בעלי החיים שלא בנויים לקור?--2A00:A040:196:351E:78EA:D877:55F0:5FB4 14:11, 7 בנובמבר 2021 (IST)

הנושא של צנרת עד הבית יחסית חדש בהיסטוריה האנושית כך שלאורך ההיסטוריה רוב בני האדם לא התרחצו באופן סדיר (או כמו שאמרה מלכת בריטניה "אני מתקלחת פעם בחודש אם צריך או לא") והלכלוך, הסרחון והכינים חגגו. במדינות קרות היו מביאים פעם בשבוע מים מהבאר/נהר לגיגיות ומחממים על עצים כדי להתרחץ. תקראו בספר של יצחק קרונזון "אמא, שמש ומולדת" איך בילדותו היו מחממים אמבטיה אחת לכל המשפחה וכולם היו מתרחצים בה אחד אחרי השני. לגבי חיות הן בנויות לקור של הסביבה הן לאוויר והן למים כך שזה לא אישו. Danny Gershoni - שיחה 15:02, 10 בנובמבר 2021 (IST)

זה לא מדויק. רחצה הייתה תופעה נפוצה מאוד בחלקים גדולים מאוד של העולם. לא חייבים צנרת עד הבית. אפשר להתרחץ בבית מרחץ ציבורי. דבר כזה היה מקובל עוד בעת העתיקה ונשמר למעשה עד היום. גילגמש • שיחה 18:18, 10 בנובמבר 2021 (IST)

תיבת דואר בחו״ל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב האם יש בחו״ל (ספציפית בפולין, ספציפית בורוצלאב) תיבות דואר לתיירים, שאפשר לשלוח אליהן חבילה שהתייר יכול בהגיעו לאותה ארץ לאסוף? Gil mo - שיחה 14:12, 7 בנובמבר 2021 (IST)

תתחיל מכאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Poste_restante#Poland. 87.69.242.88 18:38, 7 בנובמבר 2021 (IST)

והמשך מכאן: https://jaki-kod.pl/pocztapl/urzad-pocztowy-wroclaw-6. 87.69.242.88 18:53, 7 בנובמבר 2021 (IST)

תודה רבה, אבדוק! Gil mo - שיחה 09:02, 8 בנובמבר 2021 (IST)

איך קוראים לקבל אזניות "דו צדדי"?

סליחה על בעיות המינוח. יש בטלפון חריץ עגול לאוזניות. ויש חוט המחבר את האוזניה לטלפון שמסתיים ב"מקל" שנכנס לתוך החריץ. ויש חוט שבו יש את אותו ה"מקל" משני צידיו. האחד נכנס לאוזניות והשני לתוך הטלפון. אז החוט הזה הלך לי ואני רוצה אחד חדש ולא יודע איך קוראים לו בשביל להזמין. איך קוראים לחוט עם שני מקלות?

תודה וסליחה על ניסוח העקום. שואל השאלות - שיחה 15:48, 7 בנובמבר 2021 (IST)

כבל PL 3.5 מ"מ זכר-זכר
או סתם כבל אודיו PL 3.5 מ"מ !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:27, 7 בנובמבר 2021 (IST)

וחוץ מזה: כבל ולא קבל. Tzafrir - שיחה 18:18, 7 בנובמבר 2021 (IST)

מה ההיגיון בשעון חורף?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב אולי זה עושה טוב למי שמתעורר מוקדם אבל זה עושה רע לילדים ולאימהות שחוזרים אחר הצהריים. אז למה באמת ממשיכים עם זה? טובית

לפי דעתי לא רק שאין היגיון אלא שבכלכלה גלובלית זה סתם מתסבך מערכות זמן ותיאום פגישות מרחוק בין אנשים במדינות שונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כפי שכתבתי למעלה (הרבה פעמים), התשובה לשאלה "למה?" היא כמעט תמיד כסף!. המעסיק הגדול ביותר בכל משק הוא המגזר הציבורי. המגזר הציבורי כפוף לשעות עבודה קבועות. שעון חורף מאפשר חיסכון ניכר בהוצאות חימום ותאורה. ילדים ואימהות מעניינים את הסבתא. עמית - שיחה 09:44, 8 בנובמבר 2021 (IST)

שעון חורף הוא השעון המקורי. השאלה שצריכה להישאל היא האם יש היגיון כלכלי במעבר לשעון קיץ (או אם כבר עוברים, מה הם התאריכים המיטביים למעבר לשעון קיץ, ולחזרה לשעון חורף). להבנתי, בכלכלה המודרנית, בבנייני המשרדים שבהם ממוקמים רוב עובדי המשק, ממילא התאורה דולקת בכל משך שעות העבודה, וכנ"ל מערכות מיזוג האוויר, בלי קשר למצב התאורה של השמש באותה שעה, ובלי קשר לטמפרטורה בחוץ. ממילא, אין שום היגיון כלכלי לקיים שתי מערכות של שעונים. מצד שני, גם אין בכך שום נזק אמיתי. אף פעם לא הבנתי מה מתווכחים על זמן המעבר לשעון חורף או לשעון קיץ. אביתר ג' • שיחה • 14:43, 8 בנובמבר 2021 (IST)

פרס דרווין ישראל

בוקר טוב,

מהתרשמותי האישית נראה שלאחרונה יש בגוש דן בכלל ובתל אביב בפרט הרבה יותר שמנדריקים שנוסעים במהירות על קורקינט/אופניים/קטנוע חשמליים נגד כיוון התנועה, באור אדום, בלי קסדה ובלי אלוהים. האם בזכותם התקצרו התורים להשתלות איברים בישראל, למעט השתלות ריאה כמובן? בתודה, ליאור पॣ • ד' בכסלו ה'תשפ"ב • 09:42, 8 בנובמבר 2021 (IST)

לא נראה לי. ההתרשמות האישית שלי היא שהם רוכבים בעיקר על המדרכות, ושאם הם מואילים בטובם לרדת לכביש כי פתאום גירד להם לעבור באדום, הנהגים בתל אביב ממש מלאכים ומצליחים לא לפגוע בהם. עמית - שיחה 09:51, 8 בנובמבר 2021 (IST)

מצאתי קצת נתונים סטטיסטיים ([5],[6],[7]) ומהם עולה שמדובר אמנם באלפי נפגעים בשנה בבי"ח איכילוב לבדו, אך בעשרות הרוגים בשנה בלבד. יש למעלה מ-1200 ממתינים להשתלה, אבל למעלה מ-900 מתוכם ממתינים להשתלות כלייה, שניתן לתרום מהחי. אז במבחן התוצאה, התורים לא התקצרו עדיין. נחיה (אי"ה) ונראה. ליאור पॣ • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 10:43, 12 בנובמבר 2021 (IST)

אגדת ששת הימים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב במקורות מחקר רבים, (למשל בקובץ המאמרים "שישה ימים – שלושים שנה: מבט חדש על מלחמת ששת הימים", אשר ססר (עורך), תל אביב: עם עובד, 1999), חוזרת ונשנית הטענה כי "אף אחד מהצדדים לא היה מעוניין במלחמה". בכל האמור בישראל, הנסיונות והמאמצים לפתור את המשבר באמצעים דיפלומטיים ידועים וגלויים. יש בהחלט לא מעט הצהרות בדיעבד של הצד הערבי לסכסוך כי לא הייתה כל כוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל - אך אני מעולם לא נתקלתי בתיעוד של הצהרה מטעם מנהיג ערבי כלשהו שקראה לפתרון דיפלומטי של המשבר שהופיעה בטרם פרוץ המלחמה. האם מישהו מכיר הצהרה כזו? שיתוף פעולה כלשהו עם נסיון לפתרון המשבר? משהו שקדם למלחמה, שמעיד שאכן פני מצרים לא היו למלחמה כוללת? עמית - שיחה 10:32, 8 בנובמבר 2021 (IST)

לא ידוע לי על כך. למיטב זכרוני בשיחת הטלפון שיורטה בין חוסיין לנאצר סוכם בפירוש על יציאה למלחמה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:00, 9 בנובמבר 2021 (IST)

המשבר עם מצרים היה המשך למשבר המים עם סוריה, שניסתה להסיט מקורות מים מישראל. שם ישראל איימה לכבוש את סוריה ולהחליף את המשטר שלה. בריה"מ נבהלה מהאפשרות הזאת (של אובדן ההשפעה שלה בסוריה), ולחצה על מצרים להכניס צבא לסיני כדי לאיים על ישראל (בלי לצאת למלחמה נגדה), כך שישראל תעביר תשומת לב וצבא פיזי מהצפון לדרום, והמשבר בצפון יירגע. כשנאצר ראה שהעולם מתעלם מהכנסת הצבא לסיני (בניגוד לכללים שנקבעו לאחר מלחמת 56), הוא הגדיל את הכוח הצבאי שם והמשיך לאיים במלחמה. לא ניתן לדעת אם היה באמת תוקף בסוף או לא (בדיעבד ברור שהצבא שלו לא היה מוכן פיזית ומוראלית למלחמה). במצב כזה לישראל לא הייתה ברירה אלא לתקוף, משום שכדי לנסות להתמודד עם מצרים היא חייבת לגייס מילואים, והיא לא הייתה יכולה לקיים את המשק האזרחי לזמן ארוך כשכל צבא המילואים מגוייס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם שכר מרצה זהה לכולם?

האם מרצה לכימיה בטכניון יקבל את אותו השכר כמו מרצה לכימיה באוניברסיטת תל-אביב?

כן, בהנחה ששניהם בעלי אותם מאפיינים (דרגה, ותק, עבודה מחוץ למוסד, קריטריונים אקדמיים שונים (אבל אחידים), מענקים ותפקידים נוספים במוסד). יש טבלאות שכר אחידות שחלות על כל האוניברסיטאות. עוזי ו. - שיחה 14:49, 8 בנובמבר 2021 (IST)

חשוב להזכיר שזה המצב בישראל. במדינות אחרות יש שיטות שונות לתגמול מרצים. בארה"ב למשל סביר שיהיה פער בין המרצים לפי תחום שבו הם עוסקים. גילגמש • שיחה 18:16, 10 בנובמבר 2021 (IST)

איך מחברים צפיפות?

אם יש לי תערובת של 20 אחוז סלע (צפיפות 2.5 גרם לסמ"ק) ו80 אחוז מים (צפיפות 1.2 גרם לסמ"ק): מהי צפיפות התערובת?

זו עזרה בשיעורי בית, לא? אז אנחה אותך רק בעיקרון הכללי. הצפיפות הכוללת תהיה הסכום של הכפלה של חלקו היחסי של כל מרכיב (נגיד 20% אחוז סלע שצפיפותו 2.5 גר'/סמ"ק = 0.2x2.5 = 0.5 גר'/סמ"ק, ואז להוסיף אותו חשבון עבור הרכיבים האחרים. בהצלחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:47, 8 בנובמבר 2021 (IST)

ושאלת אגב: ממתי צפיפות של מים היא 1.2 גר' לסמ"ק? הצפיפות המרבית של מים היא 1 גר' לסמ"ק (בטמפרטורה של 4 מעלות), למיטב ידיעתי. האם הערבוב עם המלחים של הסלע גורם לצפיפות של המים לעלות? אביתר ג' • שיחה • 14:58, 8 בנובמבר 2021 (IST)

צפיפות המים היא לא 1.0 גרם לסמ"ק, אלא "תלוי נסיבות". צפיפות הנוזל תלויה בטמפרטורה ולחץ, בהתאם למשוואת המצב. ראה לדגומה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:46, 8 בנובמבר 2021 (IST)

כתבתי "הצפיפות המרבית של המים", משום שמעל 4 מעלות ומתחת ל-4 מעלות הצפיפות רק יורדת בשל האנומליה של המים. אתה צודק שגם לחץ האוויר משפיע, אבל גם בדוגמה שהבאת, אפילו בלחץ של 200 בר (כמעט 200 אטמוספרות), הצפיפות המרבית של המים (כשמגיעים לטמפ' שקרובה ל-0 מעלות) היא 1.01 גר' לסמ"ק. אם כך, השאלה שלי חוזרת: איך הגיעו לצפיפות של 1.2 גר' לסמ"ק? או שמדובר בשאלה בתנאי קיצון מבחינת לחץ אוויר, או שעירוב של מלחים במים השפיע על הצפיפות שלהם. אביתר ג' • שיחה • 17:02, 8 בנובמבר 2021 (IST)

גם 1.2 זה לא בשמים. לא נאמר בשאלה אם מדבור במים נוזליים או בקרח. לדגומה קרח VI (Ice VI) הוא בעל צפיפות של 1.3 גרם לסמ"ק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:14, 8 בנובמבר 2021 (IST)

אתה כותב "לא בשמיים" ומביא גרף שמראה שכדי להגיע קרוב ל-1.2 גר' לסמ"ק צריך לחץ של כ-400MPa (כלומר כ-40,000 אטמוספרות) וכ-$-73$ מעלות צלזיוס (200 מעלות קלווין). אתה מביא לדוגמה "קרח VI", ולא רואה שבערך שלו כתוב שהוא מתקיים סביב 10,000 בר (כמעט 10,000 אטמספרות). מה יהיה? אביתר ג' • שיחה • 17:51, 8 בנובמבר 2021 (IST)

ככה זה אסטרופיזיקאים. כדור הארץ הוא חמים וקטן ולכן התנאים של ~10E5 בר ותחום טמפרטורות של 130-355K נשמעות לך כמו משהו הזוי. מדובר בתנאים סבירים ביקום. כשאנחנו נגיד בונים מודלים מתמטיים של ענקי קרח בהם הליבה כוללת מים אז משוואות המצב צריכות לכלול גם תאנים כאלה. לכן צפיפות של 1.2 למים לא פסולה בעיניי. קרח VI וקרח V אפילו נמצאים במערכת השמש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:40, 8 בנובמבר 2021 (IST)

כל זמן שאין קרח 9 כמו בעריסת חתול, דיינו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 8 בנובמבר 2021 (IST)

אוקיי. אני מקבל. לא העליתי בדעתי שבשאלה במדעי הטבע יתייחסו לתנאים שבעיני כבוגר כימיה נראים חריגים, אבל אם אתה אומר שבאסטרופיזיקה מתייחסים לתנאי לחץ וטמפרטורה כאלה כאל דבר שבשגרה, מי אני שאחלוק. אולי בכל זאת מישהו יכול להתייחס לשאלה המשתמעת מדברי: האם כשמוסיפים למים (נוזליים או מוצקים) מלחים, הדבר יכול להעלות באופן משמעותי את הצפיפות שלהם? אני יודע שהוספת מלחים למים מוצקים (ובפרט לשלג) מורידה ברמה ניכרת את טמפרטורת ההיתוך שלהם, ובטריק הזה משתמשים כשרוצים להיפטר מהשלג החוסם את הכבישים, אז נראה הגיוני בעיני שהוספת המלח גם משנה עוד פרמטרים של המים. אביתר ג' • שיחה • 11:18, 9 בנובמבר 2021 (IST)

כן, תמלחת צפופה יותר ממים. ראה כאן טבלה. כבר בריכוז של כ- 25% מלח וטמפרטורות של כ- 270K אפשר להגיע לצפיפות של 1.2 גרם לסמ"ק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:25, 9 בנובמבר 2021 (IST)

אז מה? גם עופרת צפופה יותר ממים. מים הם תרכובת כימית שהכתיב הכימי שלהם הוא H₂O. תמלחת זה לא מים. 87.69.242.88 16:57, 9 בנובמבר 2021 (IST)

שלום לך אנונימי. אביתר ג' שאל לגבי צפיפות של תמלחת. איך המידע לגבי עופרת רלוונטי לנו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:36, 9 בנובמבר 2021 (IST)

וכמו בניסוי המפורסם של ערבוב כהל במים, עצם הערבוב משנה את הצפיפות של המים "כשלעצמם", גם בלי קשר לצפיפות המינרלים. אביתר ג' • שיחה • 17:53, 9 בנובמבר 2021 (IST)

מניות פאסיבי

מה זה "מניות פאסיבי" בהקשר של קופת גמל ואיך זה שונה מ"מניות" רגיל? איזה מהם יותר משתלם לטווח הקצר ואיזה לארוך? 87.71.82.63 23:28, 8 בנובמבר 2021 (IST)

ראה השקעה פסיבית. דוד שי - שיחה 07:55, 10 בנובמבר 2021 (IST)

אות הוקרה אלוף בשומר חומות 2021

במהלך מבצע שומר חומות קיבלו 2 אזרחים אות הוקרה מטעם אלוף פיקוד דרום על מבצע חילוץ חיילים שנפגעו מטיל נ"ט במושב נתיב העשאה איך מוסיפים את זה לערך אות הוקרה אלוף

ספוטניק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב איך קרה שרק החיסון הרוסי קיבל שם? לפחות לפי מה שאומרים בתקשורת, יש ״ספוטניק״ ויש ״החיסון של חברת פייזר״. נכון שיש שמות מסחריים לחיסונים האחרים אבל אף אחד לא מכיר אותם. Gil mo - שיחה 10:45, 9 בנובמבר 2021 (IST)

@Gil mo אני חושב שלכל חיסון יש שם רשמי כלשהו. הוא פשוט לא נפוץ בשפת היום יום גילגמש • שיחה 12:28, 14 בנובמבר 2021 (IST)

יש גם את חיסון סינוואק (Sinovac) תוצרת סין ויש גם כמה חיסונים תוצרת קובה כמו אבדלה (Abdala). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי ספוטניק נשמע כמו "פוטניק" וזה נגזר משם "פוטין" (תשובה לא רצינית).

האם ביטקויין הוא הונאת פונזי?

האם ביטקויין הוא משחק סכום אפס? זו הונאת פונזי שבה כולם רק מעבירים אחד לשני כסף וכל מי שמרוויח נהנה מהכסף של משקיעים אחרים שהפסידו?

לא, מאחר והוא משמש לרכישות של ממש. מטבעות דיגיטליים הם הימור גדול עם סיכון גבוה, אבל הם לא הונאה. הערך של כל מטבע - דולר, שקל, יורו, ווטאבר - נובע מאמון הציבור בו, ראה כסף פיאט. מטבע דיגיטלי אינו שונה במובן זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:57, 9 בנובמבר 2021 (IST)

אבל גם במניות של חברה פיקטיבית לחלוטין אפשר לעשות מסחר. וגם בטבעות מדינה רגילים. הונאת פונזי המקורית היתה בדולרים: מטבע אמין ומוכר.

רוכשים את הביטקויין במטרה למכור אותו לאחר מכן, לא במטרה לרכוש בעצמאותו נכסים פיזיים. וכאשר הם מוכר את הביט ברווח, אז הרווחים שלהם מגיעים מאדם אחר שבא עם מטרה זהה: לקנות בזול ולמכור ביוקר. לכן השאלה. זה כמו בערך "הונאת פונזי" כתוב " כספים שמתקבלים ממשקיע אחד משמשים כדי לשלם את הבטחת ההחזר של משקיעים קודמים" - כיצד זה שונה מרכישת ביטקויין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך יכול להיות שהערך של בית קיים בארץ ממשיך לעלות לאורך השנים? הרי הוא רק הולך ומתיישן ודורש שיפוצים. אבל הבית הוא יותר מסתם חתיכת בטון. הוא מספק ערך לדיירים ואם הערך הזה גדל, הם עשויים להחליט לשלם יותר עבור אותו בית. באותה מידה, הערך של ביטקוין עולה ככל שיש יותר דברים לעשות איתו. יש כמות מוגבלת של מטבעות. הערך הכולל של כולם כיום הוא 1,200 מיליארדי דולרים. שזה המון. אבל הרבה יותר נמוך מכמות הדולרים שבמחזור. אם ביטקוינים יתחילו לשמש להרבה יותר העברות כספים, נצטרך ערך כולל גבוה יותר שלהם. לי אישית לא נראה שזה יקרה. אבל מי שמהמר על מחיר ביטקוין גבוה מהמר, בעיקרון, על תרחיש כזה.

בפועל, כמעט כולם מנסים להרוויח כסף מסחורה שמחיריה משתנים בצורה קיצונית ואפשר לקוות לקנות בזול ולמכור ביוקר. אבל גם כאן לא מדובר על הונאת פונזי.

אפשר לנסות לשאול האם הערך של ביטקוין באמת עלה. כלומר: האם המחירים הגבוהים יותר משקפים יכולת לקנות יותר דברים עם ביטקוין ויותר העברות שאינן סתם עסקאות ספקולנטיות. שאלה טובה. אין לי מושג. Tzafrir - שיחה 22:23, 9 בנובמבר 2021 (IST)

זה לא כמו שוק ההון. ערכה של מניה לא נובע רק מאמון הציבור. המנייה היא "חתיכה" מחברה וערכה עולה או יורד בהתאם לביצועי החברה (הקיף מכירות עלה, יותר עובדים מקצועיים, רכישת חברה אחרת, עדכון טכנולוגיית ייצור, פרישה לפנסיה של מנהלים, וכד'). אילו ביצועים השתפרו כאשר ערך הביטקויין עלה מ-15,000 ל-60,000?

ובכן, סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות קבע כי ביטקויין הוא הונאת פונזי בתורו בשבועי ב"ממון שישי", לפני כשנה חצי. בחירתו של כל אחד האם לסמוך עליו. אני כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:13, 9 בנובמבר 2021 (IST)

בהנחה שביטקוין הוא הונאת פונזי, האם הוא יותר הונאת פונזי משטרות שמדפיס בנק ישראל (או בנק מרכזי אחר) או שההונאה בו דווקא פחותה יותר? דוד שי - שיחה 07:53, 10 בנובמבר 2021 (IST)

דוד, לדעתי ההשוואה בין השקל לבין ביטקויין מפספסת את העיקר: את הביטקויין קונים לצרוך מכירתו בהמשך, כשערכו יעלה. כלומר רואים בו השקעה בלבד. את השקל מחזיקים בשביל להמיר אותו למוצרים. מרבית הצרכנים של השקל לא בונים על זה שערך השקל יעלה ביחס למטבעות אחרים. בשקל פשוט קונים. בביטקוין לא קונים, מכיוון שלא רואים בו מטבע אמין. רואים בו דרך מהירה להתעשר ללא מאמץ. 87.71.82.89 13:04, 10 בנובמבר 2021 (IST)

את אותו דבר בדיוק אתה יכול להגיד על מניות. רוב מי שמשקיעים במניות לא סומכים יותר מדי על דיווידנדים או מנסים להשפיע על התנהלות החברות באספות מניות. Tzafrir - שיחה 13:36, 10 בנובמבר 2021 (IST)

זה נכון, אבל בורסה אינה קזינו. השקעה בשוק המניות איננה משחק סכום אפס. השקעות של אזרחים פרטיים בשוק ההון הן למעשה מימון המונים לפרויקטים מועלים, אשר מניבים הן מוצרים חדשים לצרכנים והן רווח ליצרנים. האם אפשר להגיד את אותו הדבר לגבי מטבע וירטואלי? 87.71.82.89 17:40, 10 בנובמבר 2021 (IST)

חלק גדול ממה שהיא כותבת על מניות אפשר להסב גם על ביטקוין (עם הרבה יותר הסתייגויות). היא לא כותבת שם שהבורסה משמשת להשקעת כספי ציבור במיזמים מסחריים. יש מקבילה של מטבעות מבוזרים להנפקת מניות: הנפקת מטבעות =. אבל גם כאן וגם שם מדובר על גיוס הון ראשוני ולא על עיקר המסחר בשוק. Tzafrir - שיחה 18:42, 10 בנובמבר 2021 (IST)

לא. כסף בכללותו מהווה חליפין עבור עמל של עובדים שיצרו מוצר, פחת אמצעי יצור + מיסים למדינה. זאת בנוסף לעובדה שגם את כסף צריך ליצר - להדפיס שטרות, להטביע מטבעות, לרכוש שרתים של בנק ולתחזק אותם. החל מנשיא ניקסון - Nixon Shock הדולר האמריקאי קשור לנפט במקום זהב - Petrodollars. ביצירת ביטקוין הושקע הרבה מאוד חשמל וזמן המעבדים. ממה נוצר חשמל? בנוסף לאחרונה מדינת אל סלבדור אימצה רישמית את ביטקוין כאמצעי תשלום שלה, עד אז היה רק דולר שם. ועוד דבר - לביטקוין יש יתרון וערך נוסף על פני מטבעות אחרות - מחיר זול של העברתו. 2A0D:6FC2:44C0:9A00:7CAE:5E79:4EBD:E3B5 22:00, 11 בנובמבר 2021 (IST)

איסור על אדם להביא ילדים (לא סירוס פיזי וגם לא סירוס כימי)

אם אני לא טועה יש אנשים שלפחות במדינות מסוימות ישנה חקיקה או לכל הפחות הסכמה רחבה כי לפחות בתקופה נתונה אסור להם, להביא ילדים לעולם,

למשל:

• מכורים לסמים קשים הנמצאים בגמילה בדרגה גבוהה ביותר
• אנשים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי בכפייה (למשל, אנשים שרצחו מישהו ונידונו לאשפוז פסיכיאטרי לתקופת "מאסר עולם")
• אנשים שהורשעו בגילוי עריות אך טרם עברו ענישה ושיקום
• איסורים דתיים שונים?

האם יש פה ערך על התופעה הזאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש ערך מאוד כללי על פיקוח ילודה וכמובן ערך על הגבלת ילודה בסין. Tzafrir - שיחה 18:44, 10 בנובמבר 2021 (IST)

האם אדם שעשה תואר ראשון במדעי המחשב הוא בהכרח מתכנת?

עקרונות לגבי עבודת מחשב אינם תוכנה ומודלים מתמטיים ואלגוריתמיי pseudocode אינם בהכרח תוכנה או או אינם תוכנה במובן המקובל, לכן השאלה.

לא בהכרח. הוא יכול להיות מתכנת, ובסיכוי טוב להיות מתכנת טוב מאוד. במסגרת מעבדות המיחשוב השונות בתואר ראשון מתכנתים הרבה מאוד ("מרביצים קוד") אבל הוא גם יכול להפוך לחוקר בתחום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:37, 9 בנובמבר 2021 (IST)

כל מסיים תואר במדמ"ח כתב כמה מאות תוכנות בגודל כזה או אחר במהלך לימודיו, אז אפשר לקרוא לו מתכנת במובן שזה אדם שמתעסק בכתיבת תכונה. האם בוגר תואר במדמ"ח יעסוק בתכנות כמשלוח יד? לאו דווקא. כמו שאמרת, יש עוד הגדרות מקצוע (כמו אלגוריתמאי ומפתחי מודלים לדגומה) שדורשות ידע מעמיק בתוכנה, אבל עיקרם הוא לא כיתבת קוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:25, 9 בנובמבר 2021 (IST)

קרן השתלמות מול גמל להשקעה

אם המטרה של החוסך היא להעביר את כספו הזמין כיום ואז לקבל את הכסף כקצבה - לאיפה יותר משתלם לו להפקיד: לגמל להשקעה או לקרן השתלמות?

שאלה מספר 2:

האם אפשרי להעביר כסף מקרן השתלמות לקרן פנסיה בשביל להנות מדמי ניהול נמוכים יותר?

קרן השתלמות אינה מאפשרת משיכת כספים כקצבה.

לשאלה 2 יש לברר האם קרן פנסיה מוכנה לתת פנסיה על בסיס תשלום חד-פעמי של העמית. אין זה משנה מה מקור התשלום (קרן השתלמות, חיסכון אחר או זכייה בפיס). דוד שי - שיחה 07:48, 10 בנובמבר 2021 (IST)

פנסיה יכולה להיגמר?

כשמישהו מקבל פנסיה מקרן, אז מה שזה אומר שבית ההשקעות לקוח את הכסף שהאיש צבר ומשלם לו אחוז מסוים מזה. האם יכול להיווצר מצב שבו הפנסיה נגמרת עוד בהיותו פנסיונר? כלומר נגיד מישהו חי עד גיל 92 ומקבל מכתב "מצטערים, נשארו לך 12 שקלים בפנסיה"?

ביטוח פנסיוני שגרתי מבטיח את תשלום הפנסיה למבוטח למשך כל חייו, כך שכל עוד קרן הפנסיה לא הגיעה לפשיטת רגל, לא יקרה התסריט שהציג השואל.

בפנסיית שאירים בקרנות הפנסיה הוותיקות, גם הפנסיה לאלמן או אלמנה של מבוטח היא לכל ימי חייהם. עם זאת, בביטוח מנהלים יכול אדם לבחור בפנסיה לכל ימי חייו, עם קביעה ששאיריו יקבלו פנסיה רק במשך עשר שנים, כך שבמקרה זה בהחלט קורה שאלמן או אלמנה מקבלים הודעה על סיום תשלומי הפנסיה (לא משום שאזל הכסף, אלא משום שהסתיימה התקופה).

לפני שנים אחדות נקבע מסלול פנסיוני נוסף (אינני יודע עד כמה הוא מופעל למעשה) לפיו אדם יכול לחסוך בביטוח פנסיוני שבו הוא קובע שהפנסיה תשולם לו במשך מספר שנים קבוע מראש (כלומר הוא אוכל את הכספים שנצברו לו בקרן הפנסיה, ובתום התקופה החיסכון מתרוקן והפנסיה נפסקת). בהיתר למסלול זה נקבע שמי שבוחר בו חייב לבטח עצמו למקרה חיים, כלומר אם יאריך ימים לאחר שיאכל את כל כספי החיסכון הפנסיוני, תשלם לו חברת הביטוח פנסיה לשארית חייו. דוד שי - שיחה 07:45, 10 בנובמבר 2021 (IST)

בעבר, הייתה אפשרות לקבלת פנסיה הונית, כלומר, אדם שחסך לפנסיה קיבל את כל הסכום ביום שבו פרש לפנסיה. ראו שאנשים אינם יודעים לנהל את הכסף ומבזבזים אותו, ולכן החליטו לחייב פנסיה קצבתית. אין היום אפשרות לקבל באופן חד-פעמי את כל הכסף, אלא מקבלים כל חודש קצבה קבועה. כשאדם פורש לפנסיה, מעריכה קרן הפנסיה לפי פרמטרים אקטואריים (גיל, מין, מעשן\לא מעשן) כמה חודשים נותרו לו לחיות, ומחלקת את כל הכסף שצבר בקרן הפנסיה, קרן ותשואות (חוץ ממה שנצבר לטובת השארים, כמובן) בכמות חודשים זו. כל חודש מקבל הפנסיונר את הקצבה שחושבה לו. אם נניח מקדם הקצבה שלו היה 200, כלומר מצאו שמבוטח בעל פרמטרים דומים חי בממוצע 200 חודשים, והוא צבר בקרן הפנסיה 1,000,000 ש"ח, הוא יקבל כל חודש 5,000 ש"ח עד מותו. לכן, אם המבוטח חי יותר מ-200 חודשים לאחר פרישתו לפנסיה, הוא יקבל יותר ממה שהוא חסך בפועל, ואם הוא חי פחות מ-200 חודשים הוא יקבל פחות ממה שהוא חסך בפועל, אבל לעולם לא יהיה מצב (אא"כ מגיעים למצב קטסטרופלי שקרן הפנסיה פשטה רגל, מבטח המשנה של קרן הפנסיה גם הוא פשט רגל, וגם המדינה פשטה רגל ולא יכולה לתמוך במבוטחי הקרן) שמבוטח יחיה "יותר מדי" ולא יקבל קצבה. אביתר ג' • שיחה • 09:49, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מה שאביתר כתב זה נכון. כשיש מקדם קצבה יש "הימור" של חברת הביטוח אם המבוטח יאריך חיים או לא ולכן מ-1/1/2013 לא ניתן יותר לפתוח ביטוח פנסיוני עם מקדם קצבה. המשמעות היא שכל הריסק עובר לאחריות המבוטח כך שביום שאדם פורש לפנסיה עליו להחליט מה יהיה האופן שבו הוא ישתמש בכסף שצבר ויתכן מצב שאם חישב לא נכון הוא יישאר ללא קצבה. Danny Gershoni - שיחה 14:34, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מסחר בניירות ערך

האם אזרח פשוט שאינו איש עסקים יכול להרשות לעצמו מסחר בניירות ערך?

נניח שהוא מעוניין להשקיע סכום של 10,000 לא בגמל להשקעה, אלא במדד מניות כלשהו. האם קיימת אופציה כזאת ואם כן, איך עושים אותה בפועל?

בכלל הבורסות לניירות ערך (כל הבורסות לניירות ערך בעולם?) השקעה כזאת מתבצעת רק דרך "חברי בורסה" (שלוקחים על כך עמלות); חברי בורסה הם בנקים ובתי השקעות; ניתן לסחור דרך אפליקציות של חברי בורסה ואז העמלות פחותות, אך ככלל עדיין קיימות.

ועוד דבר: אני אישית לא "קונה בשיט" את העניין הזה של "חברי בורסה", מבחינתי עצם העובדה שסוגרים את השוק רק לחברים ש"סוחרים בשביל הסוחר" ומרוויחים מעמלות מסמל פתח להונאה אם לא הונאה (או קנוניה בין חברי הבורסה לבורסה ששניהם מרוויחים ממנה) ולכן אני אישית לעולם לא אסחר בשום בורסה לניירות ערך אם אני או חברה שפתחתי לא יכולים להיות חברים בה; מבחינתי עדיף כבר למצוא אנשים בעלי אותו תחום עניין עסקי שניתן לסמוך עליהם ולהקים חברה בשותפות או פשוט להצטרף לחברה קיימת אם כי זה כמובן מצריך קשרים.

כל אדם יכול לקנות נייירות ערך דרך חשבון הבנק שלו. העמלות כנראה יהיו גבוהות. קרא עוד פה. מתניה • שיחה 13:16, 11 בנובמבר 2021 (IST)

לרכוש מניות דרך אתר הבנק זה אחד המוסרבלים. תראה איזה קל לפתוח חשבון באקסלנס ומיטב דש: נכנסים לאתר, ממלאים את הפרטים ויש לך חשבון. באתר של בנק הפועלים זה פשוט מכה בראש. עדיף לא לנסות לסחור דרכם, עד שהם יהיו מעוניינים מספיק בשביל להשקיע במעצב אתרים מקצועי שיודע מה זה "ידידותי למשתמש".

ובאופן כללי, עבור אדם שאינו בקיא בהשקעות, הדרך המומלצת זה חשבון השקעות מנוהל. חשבון ההשקעות המנהול הנפוץ ביותר זה קרן פנסיה. השני שעולה לגדולה זה "קופת גמל להשקעה" שזה פשוט שם לקרן מנוהלת שבה יש כמה גרולציות ובלמים שמונעים תשואה גדולה מדי מצד אחד, אבל גם מונעים קריסה גדולה מדי מצד שני.

האם הייתה חקלאות בלי מעמדות איפה שהוא בהיסטוריה האנושית?

כיום יש מגמה לעשות חקלאות עם רובוטים וכמה שפחות עובדים אנושיים אבל האם בהיסטוריה האנושית חקלאות בהכרח פירושה מעמדות?

לא. במקומות בהן החקלאות ממש זעירה יש דוגמאות לחקלאות נטולת מעמדות, למשל בשבטים קטנים ביאווה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מה זה יאווה? אולי התכוונת Java Indonesia?

נכון. ג'אווה או יאווה. אני די בטוח שגם בגידולים קסווה לא סביר שהתקיימו מעמדות. גילגמש • שיחה 21:29, 10 בנובמבר 2021 (IST)

אני מניח שב"קסווה" משתמש:Gilgamesh התכוון ל Casava שהיא למעשה טפיוקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קסווה היא טפיוקה וטפיוקה היא קסווה, ותעתיק לעברית ראוי יותר מסתם לכתוב אותו שם באותיות לטיניות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:35, 11 בנובמבר 2021 (IST)

פרדוקס מוראבכ

Moravec's paradox is the observation by artificial intelligence and robotics researchers that, contrary to traditional assumptions, reasoning requires very little computation, but sensorimotor and perception skills require enormous computational resources. The principle was articulated by Hans Moravec, Rodney Brooks, Marvin Minsky and others in the 1980s. Moravec wrote in 1988, "it is comparatively easy to make computers exhibit adult level performance on intelligence tests or playing checkers, and difficult or impossible to give them the skills of a one-year-old when it comes to perception and mobility".[1]

מבקש קצת הסבר ודוגמה פרקטית טובה, כי כן קיימים רובוטים מהלכים (walking robots) ורובוטים כן עושים פעולות אנושיות מורכבות כמו הזזת חפצים, קטיף, ניקיון ועוד.

הם קיימים, ומקדישים את רוב יכולת החישוב לפענוח מיידע חיישנים - כלומר הם דוגמה לקיום הפרדוקס ולא דוגמה נגדית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מה לגבי תפישה אבסטרקטית, שפה, ממים. מרבית העולם האנושי מתרחש בתודעה, ומסתמך על מערכות וירטואליות שקיימות רק בראש שלנו (מעיין מציאות רבודה, הדברים הללו מתקיימים במציאות בצורה היותר פשוטה שלהם אבל המשמעות העמוקה שאנו נותנים להם היא רק בתודעה), כמו כסף, מותגים, חברות, כתב, מידע, חלוקה לעמים ומדינות, חלוקה חברתית ומעמדית ועוד... אגב, תפישה אבסטרקטית אצל בני אדם מתגבשת בגיל יחסית מאוחר. לא זוכר בדיוק. קשור לטיעון בסוף, לגבי יכולות שמתגבשות בינקות. כמובן שגם הפעולות המורכבות שתוארו, לא נפתרים באופן שבו בן אדם עושה זאת, לפחות כשבני אדם כותבים את הקוד. התהליך אינו זהה, ואינו skill, ואינו מערב יצירתיות, או למידה מהעבר ורכישת ניסיון. גרסאות יותר מתקדמות של למידת מכונה כן הצליחו להציג דברים שכאלה, לדוגמא Alpha Go, אבל עדיין עקומת הלמידה של מחשב היא יותר "איטית" - נדרשות לו המון התנסות ודוגמאות כדי ללמוד מה שלאדם לוקח הרבה פחות זמן. אבל גם לתוכנת מחשב מייצרים הרבה פחות נוירונים מאשר יש במוח האנושי, אז קשה לדעת אם מחשב מסוגל להגיע לרמה האנושית בשיטה הזו, שמחקה את אופן פעולת המוח, או שיש משהו מעבר לרק ההרכב הפיזי של המוח (זו שאלה פילוסופית שכן קיימת בהקשר הזה של פיתוח בינה מלאכותית במכונות, אז לא בטוח שזה רק עניין דתי או רוחני, אלא משהו שנבחן בצורה יותר עמוקה, אבל מעניין מה באמת כבר יכול להיות בקונטקסט הזה, משהו שקשור לתופעות קוונטיות שחלק מייחסים למבנה המוח?). (¯`gal´¯) - שיחה 19:51, 12 בנובמבר 2021 (IST)

מותו של אברהם אליהו קפלן

איך וכיצד מת? מוות טבעי?. 192.114.7.2 15:57, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מוות טבעי, כנראה משטף דם במוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:28, 10 בנובמבר 2021 (IST)

האם יש הגבלת גיל לאחזקת נשק?

האם יש הגבלת גיל להחזקת נשק? לדוגמה, האם אפשר להגיד לאדם בן 100 שיוותר על רישיון הנשק שלו בגלל גילו? 188.120.129.79 16:06, 10 בנובמבר 2021 (IST)

למה שתהיה דווקא מגבלת גיל? מה שכן, לפי רישיון נשק#רישיון נשק בישראל, אחד התנאים לקבלת רישיון (ולחידוש?) הוא: חתימה על הצהרת בריאות החתומה על ידי רופא, אשר עיין בתיקו הרפואי של מבקש הרישיון, לרבות התחייבות לעדכון פקיד הרישוי במקרה של שינוי במצב הבריאותי שהוצהר. Tzafrir - שיחה 18:50, 10 בנובמבר 2021 (IST)

מתוך ספרי התורה (חומש) מה הוא הספר העתיק ביותר?

תודה, אלקסלסי

על פי המסורת, כל חמשת החומשים נכתבו על־ידי משה; אכן, ישנן דעות לפיהן התורה שבכתב נכתבה בשלבים, כך שחומש בראשית נכתב עשרות שנים לפני חומש דברים.

על פי השערת התעודות ושאר תיאוריות המקובלות במחקר, חמשת החומשים מורכבים מחומרים ספרותיים קדומים יותר, אך ניתן להניח כי החומרים הקדומים ביותר נמצאים בספר בראשית.

ניתן לקרוא עוד על כך בערך תיארוך ספרי התנ"ך; בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:57, יום רביעי בשבת, ו' בכסלו ה'תשפ"ב (IST).

כמוכן, צריך לזכור שבעולם העתיק (עד המצאת הדפוס) ספרים הועתקו ידנית ובמקרים רבים המעתיקים שינו את הנוסח (לעתים בטעות ולפעמים גם בכוונה: נוסח שנראה להם נכון יותר). לדוגמה, סביר מאוד להניח שספר ירמיהו אכן נכתב במקור בסמוך לחורבן הבית הראשון. אבל זה לא אומר שזה היה הנוסח הסופי: הנוסח של ספר ירמיהו בתרגום השבעים משקף גרסה שונה מאוד מזו של נוסח המסורה. קטעים מהספר שהתגלו במגילות ים המלח דומים בחלקם יותר לנוסח המסורה ובחלקם יותר לנוסח תרגום השבעים. כלומר: כאשר הספר תורגם ליוונית (תרגום השבעים לשאר התנך מאוחר מזה של התורה. מתישהו במאות הראשונות לפני הספירה) עדיין לא היה נוסח אחיד ומקובל של ספר ירמיהו. הסתובבו כמה נוסחים שונים. במאות שנים יש עשרות דורות של העתקות. Tzafrir - שיחה 22:45, 10 בנובמבר 2021 (IST)

נכתב לעיל:

על פי השערת התעודות ושאר תיאוריות המקובלות במחקר, חמשת החומשים מורכבים מחומרים ספרותיים קדומים יותר, אך ניתן להניח כי החומרים הקדומים ביותר נמצאים בספר בראשית.

אם אני לא טועה ספר בראשית מורכב משני חלקים; סיפור בריאת העולם וסיפורי האבות, אך גם את החלוקה הזאת ניתן לחלק לכמה חלוקות משנה.

אם אכן ספר בראשית הוא הקדום ביותר בכללותו האם יש הסכמה לגבי מה הכי קדום בו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור לי כלל שיש הסכמה כזו במחקר. לעניות דעתי השערת התעודות כבר לא מקובלת כפשוטה על רוב החוקרים. ספר דברים מספר גרסה משלו לסיפור, אבל לא מתייחס כמעט לסיפורי האבות. בכל הסקירה ההיסטורית הארוכה בתחילת ספר דברים מוזכר רק סיפור יציאת מצרים, ושום פירוט על מה שהוא עשה עבור הדורות שלפני מצרים. גם הסיפורים המקבילים בספרי שמות עד במדבר לא מתייחסים יותר מדי לסיפורי האבות. נראה שהיו במקור מסורות נפרדות: סיפורי האבות וסיפור יציאת מצרים. גם בסיפורי האבות: כבר פרשנים תמהו על כך שאברהם לא פוגש את יעקב (הוא היה בחיים כשיעקב נולד, לפי מניין השנים בספר בראשית). להבנתי הדעה המקובלת במחקר היא שסיפורי יעקב קדמו, והם מתייחסים לקשר לארם היריבה וגם לזכויות על לב הממלכה: שכם, בית אל ומחניים שבעבר הירדן. סיפורי אברהם נוצרו (או הותאמו) אליהם מאוחר יותר: אברהם עושה כל מה שיעקב עושה, אבל יותר. Tzafrir - שיחה 17:21, 12 בנובמבר 2021 (IST)

התשובה לשאלה הרבה יותר מסובכת משנראה במבט ראשון. על השאלה איזה ספר הוא העתיק ביותר, יש שתי תשובות אפשריות: הראשונה, איזה ספר הועלה ראשון על הכתב או שעריכתו הסתיימה ראשונה, והשניה, תוכנו של איזה ספר הוא העתיק ביותר, כלומר איזה מסיפורי המקרא מקורו הכי קדום. בנוסף, כל אחד מהחומשים מורכב מסיפורים רבים ונפרדים, לעיתים מגרסאות שונות לאותו הסיפור, ואז בהנתן גרסאות שונות אנחנו עשויים לשאול את עצמנו מה היתה הגרסה הראשונה. שאלה נוספת מבדילה בין סוגי הסיפורים: חלק מהסיפורים מבוססים על סיפורים שהיו נפוצים בסביבה (סיפורי הבריאה והמבול הם המוכרים ביותר) - איזה מהמסורות הישראליות הן העתיקות ביותר? מי האפונימוס הקדום ביותר של עם ישראל: אברהם? יעקב? יהודה? יוסף? משה? ואולי בכלל דוד או ירבעם? נכון להיום, לכל חוקר דעה משלו ונימוקים משלו מדוע יהיה זה או אחר הראשון. עמית - שיחה 19:27, 12 בנובמבר 2021 (IST)

עכבר אלחוטי

יש דבר כזה עכבר אלחוטי שהוא נטען מUSB? לכמה זמן הסוללה שלו מספיקה?

יש 2 סוגים של עכברים אלחוטיים: כאלו עם סוללות נשלפות (ואז אין להן אפשרות לחיבור USB) וכאלו עם סוללה פנימית שלא ניתנת לשליפה - כאן חייב להיות חיבור USB. לגבי זמן סוללה זה תלוי באיזה עכבר. לרוב זמן הסוללה מצויין באתר היצרן. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:36, 11 בנובמבר 2021 (IST)

עישון קנאביס בלי טבק וגם בלי תחליף טבק

אם מישהו לא רוצה להוסיף לאבקת הקנאביס טבק עם אבקת חומר בעירה בשביל להכין ג'וינט אלא רוצה רק אבקת קנאביס עם חומר בעירה וזהו (בלי "תחליף טבק" ובלי שום דבר שדומה לטבק), איך אפשר לעשות זאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן לביצוע אבל התוצאה איומה. מתקבלת סיגריה מתפוררת והעשן מחניק. זה מידע מלפני 20 שנים אבל קשה לי להניח שמשהו השתנה מאז... יתכן שמכשיר אידוי (ופורייזר) הוא הפתרון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:30, 12 בנובמבר 2021 (IST)

מה זאת אומרת התוצאה איומה? הרי למיטב ידיעתי עלי טבק מיובשים אינם חומר בעירה בעצמם, אז למה הם נדרשים? למשל, אפשר היה לשלב עלי קמומיל במקום עלי טבק ועדיין היה צריך חומר בעירה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן לעשן קנאביס באמצעות באנג ללא צורך בתוספות כלשהן. בברכה, Easy n - שיחה 09:21, 12 בנובמבר 2021 (IST)

הבעיה עם באנגים שהם קצת "לא אסתטיים", הם עשויים לרוב מחומרי פלסטיק שקופים שמזהמים את הסביבה ובקלות נוצר בהם מעין טחב ולפעמים לא ברור מי השתמש בהם לפני מי; זה לא כמו בדל ג'וינט שאפשר פשוט לזרוק לפח ואחר כך יהפוך לזבל אורגני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם תשתמש בבאנג מזכוכית או ממתכת, הוא לא יזהם את הסביבה ובדרך כלל גם יהיה אסתטי. אם תדאג לנקות אותו מדי פעם לא יתפתח בו טחב, עובש, או משקעים של אפר קנאביס. אם תשתמש רק בבאנג שלך ולא תחלוק אותו עם אחרים, אז יהיה ברור לך מי השתמש בו קודם. אם אתה לא אוהב באנגים ורוצה רק ג’וינטים, אז תצטרך לדלל את הקנאביס עם חומר (אני חושב שעלי קנאביס מיובשים יעבדו טוב כמעט כמו עלי טבק מיובשים) ולנשום את עשן הנייר הבוער. בברכה, Easy n - שיחה 14:59, 12 בנובמבר 2021 (IST)

אני מציע למחוק את ”אם תשתמש רק בבאנג שלך ולא תחלוק אותו עם אחרים, אז יהיה ברור לך מי השתמש בו קודם” יחד עם תגובתי זו כי אני תופש זאת כמזלזל --- אתה מציג אותי כאילו אני צריך אותך לדעת מה ברור לי, למרות שאני לא ולכן אני מציע שתכבד את עצמך ותמחק זאת (שוב, יחד עם תגובתי זו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין בכתוב מעלה עלבון, החשדנות אינה במקומה.

שאלת מה פשר "התוצאה איומה"? הכוונה היא בדיוק להמשך המשפט "מתקבלת סיגריה מתפוררת והעשן מחניק". לגבי ופורייזר - אין לי ניסיון ואני לא יכול לתת חוות דעת מוצקה. שמעתי דעות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור - זו שיטה בריאה יותר, מכיון שבטמפרטורה נכונה (190-190 מעלות) אין עשן אלא רק אדים. בהמשך נאמר לי שופורייזרים זולים אינם פועלים טוב (או בכלל) כך שכנראה זו שיטה יקרה. באנג - אני מופתע שלא חשבתי על זה. יש באנגים יפיפיים מזכוכית, קרמיקה, פלסטיק איכותי, ומתכת. חשוב לבחור אחד שבנוי לפירוק קל לצורך ניקוי, אחרת זה נעשה מגעיל. אם מעוניינים לשתף בחוויה ונרתעים בשל היגיינה ניתן לקנות מספר פיות ושכל משתמש/ת ירכיב פייה אחרת בתורו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:20, 14 בנובמבר 2021 (IST)

זו דעה להגיד שאין עלבון; לגבי ופורייזר, אני לא יודע אם זה באמת בריא יותר כי זו השיטה הכי ממכרת שאני מכיר לצרוך קנאביס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על זה אינני יודע להשיב תשובה מוסמכת, אבל אני לא שמעתי על כך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:45, 14 בנובמבר 2021 (IST)

במה לכל הרוחות אתה מוצא עלבון? הערכה שלי: למעלה מ95% מהאנשים לא ימצאו בדבריו עלבון אפילו אם יחפשו בנרות. אדם מתגייס לענות לשאלותיך. אין זה יאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:45, 14 בנובמבר 2021 (IST)

משתמש:אילן שמעוני בדומה למה שציינתי, להגיד לבן אדם מה יהיה לו ברור לגבי שמירת חפציו האישיים בצורה מחנכת זה מבחינתי עלבון כי זה סוג של התנשאות; אין למשתמש:Easy n מושג מי אולי ישתמש בלי רשות בבאנג של מי בלי ידיעתו (זה יכול להיות אפילו הבן שלו או הבת שלו או חברה של אשתו כשהוא לא בבית או ווטאבר מה). אני בחיים לא אגיד לבן אדם דבר כזה ואין לי כוונה להתווכח בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אני לא טועה, קנאביס לא רפואי אסור בשימוש במדינת ישראל. רק אומר. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:54, 12 בנובמבר 2021 (IST)

כמו שזה נכון ככה זה לא רלבנטי (וגם לא חכם). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:20, 14 בנובמבר 2021 (IST)

הבהרה - האיסור לא חכם, לא המגיב שמעלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:22, 14 בנובמבר 2021 (IST)

קנאביס

ניסיתי מספר ומספר פעמים לעשן קנביס. אבל אני פשוט לא מרגיש כלום. ממש כאילו שזה לא עושה שום דבר: אולי טיפה קלה של רוגע וגם זה אולי אני מדמיין. ברור שזה לא החוויה שבגינה אנשים מסתכנים להיכנס לכלא. איך זה יתכן?

1. לאנשים שונים תגובה שונה. 2. זה נפוץ מאד שבפעמים הראשונות לא חשים שום השפעה, וזו גם הייתה החוויה שלי. 3. יתכן שניסית חומר באיכות נמוכה עם תכולת חומרים פעילים נמוכה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:46, 14 בנובמבר 2021 (IST)

שיתוף מסך בוואטסאפ

לפי מה שאני יודע, אי אפשר לשתף מסך בוואטסאפ עצמה (כמו שמשתפים בזום).

עם זאת, לפעמים אני כן צריך לשתף מסך.

מצד אחד אני לא משתמש בזום כלל (וגם לא מעוניין להשתמש בה) ומצד שני אני כן פתוח לחלופה כל שהיא לזום בהקשר זה.

האם יש כאן ערך על תוכנה שתהווה עבורי פיתרון? אולי סקייפ? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל תוכנת web conferencing תיתן לך את הפונקציונליות הזאת. כמה דוגמאות עבורך: MS Teams, Adobe Connect, WebEx, Facebook Rooms (אני לא בטוח לגביהם, נראה לי הם רק VC. יכול להיות שהגרסה הארגונית שלה כן תומכת, אבל זה פחות רלוונטי כאן). (¯`gal´¯) - שיחה 19:26, 12 בנובמבר 2021 (IST)

ולגבי סקייפ, אני חושב שמיקרוסופט השביתו את השירות לטובת Teams. (¯`gal´¯) - שיחה 19:32, 12 בנובמבר 2021 (IST)

סקייפ קיים, רק ששיחת וידאו אפשרית רק לשני אנשים כמדומני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דיסקורד. TheStriker - שיחה 21:26, 15 בנובמבר 2021 (IST)

האם ניתן להשתמש במספר טלפון וירטואלי להתקנת וואטסאפ?

או שמא וואטסאפ יחסמו זאת? כמו כן האם סביר להניח שאם המון אנשים יעשו זאת אז וואטסאפ יחסמו לגמרי את האפשרות להשתמש במספרי טלפון וירטואליים (האם בכלל יש להם את האפשרות לחסום את זה?)

איך הם יכולים לזהות את זה? ולא עדיף להשתמש ב WhatsApp for Business אם יש הרבה אנשים שישתמשו באותו חשבון ויש צורך להסתיר את המספר? אני מניח שזה הצורך כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 12 בנובמבר 2021 (IST)

למה שהם לא יוכלו לזהות זאת אם למספר לכאורה יש country code (פיקטיבי) ואינו מתנגש עם מספר קיים זהה לכאורה?

לא הבנתי. לאיזה מספר טלפון אין CC ומתנגש עם מספר אחר? ממה שהבנתי זה עובד כמו פרוקסי. למה שתוכל לדעת? למרות שיש אתרים שמזהים שימוש ב webproxy, לא יודע מה השיטה שהם נוקטים. אולי זה קשור ל metadata שהם מצליחים לשלוף דרך בקשת ה HTTP, יחד עם מידע שהם מוציאים בצורה ידנית ב JS, ורואים פער מסויים. לא משהו שרלוונטי כ"כ במקרה הזה, כי הם לא יכולים לדעת לאיזו אנטנה אתה משדר, במקסימום את ה IP שלך, ומשם את המדינה והספק שלך, אבל עדיין אפשרי שאתה פשוט בחו"ל עם מספר טלפון של מדינת המקור שלך, או שאתה משתמש ב VPN. (¯`gal´¯) - שיחה 12:05, 13 בנובמבר 2021 (IST)

למה זה אמור להפריע להם? Tzafrir - שיחה 10:30, 13 בנובמבר 2021 (IST)

מספר טלפון סלולרי גלובאלי (לא בין לאומי, גלובאלי)

מספר טלפון סלולרי גלובאלי (טלפוניה ממש, לא VoIP) בלי קוד מדינה, כלומר בלי קידומת טלפון בינלאומית.

האם יש דבר כזה?

בחיפושי לא מצאתי דבר, לצערי. ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין דבר כזה למיטב ידיעתי. מה הצורך בכזה? Tzafrir - שיחה 10:30, 13 בנובמבר 2021 (IST)

זה יכול לתת "יציבות טלפונית" למי שנע תכוף בין מדינות (אחת לשנתיים-3) ולמי שלא רוצה לבוא באינטראקציה עם חברות טלפוניה במדינה ספציפית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצורך בזה יורד. רוב השימוש בטלפון כיום הוא לצרכי אינטרנט. זה כן עובד עם רשתות בינלאומיות, אתה מזדהה מול ספק סלולרי עם המעבר למדינה אחרת. שימוש נוסף הוא הזדהות, דרך הודעות טקסט, לפחות הזדהות ראשונית עד למעבר לשיטה הבטוחה יותר עם קודים מתחלפים, או עם token כך שרק נדרש ללחוץ על כפתור בטלפון לאשר. ו whatsapp שנשארה מאחור עם מזהה שהוא מספר הטלפון שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 11:57, 13 בנובמבר 2021 (IST)

הבעיה היא שספקים סלולריים במדינות שונות אולי יהיו מאד חשדניים, לעתים תחץ לחץ חוקי הגירה מחמירים, לספק חבילות טובות ל"זרים", לכן התהליך מול ספק חדש במדינה זרה הוא לא בהכרח חלק ויכול להיות מאד מתסכל ואף לכלול הונאות. אני כן מקווה שלאחר תומו המוחלט של משבר הקוביד-19 (2023?) תהיה יותר גמישות גם בשל עלייה בסטנדרטיזציה וגם בשל מהפכת ה-eSIM הבאה וקרבה. ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מערכת הטלפוניה העולמית מסודרת לפי מדינות ומוסדרת כך (לדוגמה: w:E.164). לא ברור לי מהי הבעיה עם VoIP באופן כללי. ספקי VoIP שמספקים מספר טלפון מתחברים לרשת הטלפוניה במדינה שבה „נמצא״ המספר. אבל זה דבר די מקובל: חברה עם מרכזיה פרטית יכולה לקבל מספק הטלפוניה טווח של מספרי קווים. פעם חיבור כזה היה נעשה בקווים דיגיטליים ייעודיים כגון E1 אבל היום ספקי טלפוניה מחברים מרכזיות פרטיות של לקוחות עסקיים ב־VoIP. גם התשתית הפנימית בתוך ספקי הטלפוניה הומרה בעיקרה מקווים בכל מיני קווים מיוחדים שעובדים עם מיתוג מעגלים ל־VoIP (אבל על חומרה אמינה מאוד). בתחום הזה יש המון ספקים ברמות איכות ואמינות שונות ועם סוגי הצעות שונים.

ועכשיו לרמת הסים: כרטיס סים לא קשור דווקא למפעיל אחד. התקנים מאפשרים לספקי הטלפוניה לאפשר לכרטיס להתחבר גם אצל ספק אחר. במקרה הזה מתרחשת נדידה: הספק שאצלו התחברת מזהה אותך בעזרת הספק המקומי שלך. זה בדרך כל משהו שעולה יותר כסף. אין בעיקרון בעיה ליצור סים שיעבוד אצל כל ספק אחד בעולם, אבל אז המחירים הם בהתאם (חפש international sim card). אם אתה נמצא כמעט כל הזמן באותה הארץ, עדיף להשתמש בסים מקומי. ושוב: אפשר להשתמש בסים מקומי כדי לקבל חיבור נתונים, ולשמור על מספר קבוע דרך ספק VoIP.

אבל יש מספר טלפון גלובלי אמיתי: טלפון לווייני. זה יקר, מסורבל ולא נוח, אבל זה גלובלי. Starlink כבר נותן רק חיבור נתונים, כי העתיד הוא VoIP‏. Tzafrir - שיחה 22:46, 13 בנובמבר 2021 (IST)

מוזיקה

מוזיקה היא אוניברסל אנושי, נכון?

מה היתרון האבלוציוני בלחבב אוסף צלילים בעלי מקצב כלשהו ויחסים מוגדרים בין אורכי גל? למה זה טוב לנו?

אין הסבר מקובל, והשערות יש למכביר. אוסיף שחלק מהיונקים והציפורים מגלים יכולת לזהות תווים יותר מאשר "סתם צלילים". הם מקשרים בין אותו תו בהפרש של אוקטבה, אבל לא לא-תו בהפרש של אוקטבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:50, 14 בנובמבר 2021 (IST)

לא הגיוני שאם יש ליצור יכולת לתקשר באמצעות צלילים ויכולת אבחנה בצלילים, שזה יהיה קיים. ציפורים זו דוגמא טובה. ידוע גם שיש קשר בין מוזיקה להשפעות מסויימות שיש על המוח. גם ללמידה של נגינה בגיל צעיר יש השפעות חיוביות, בתחומים שאינם קשורים לכאורה למוזיקה. היה גם לדוגמא ביוון העתיקה פילוסוף (לא זוכר מי) שטען שלכל דבר יש את המוזיקה שלו, בפרט התייחס לפלנטות. בדיעבד, מסתבר שצדק, ויש להם ויברציה מסויימת. גם ברמה התת-אטומית נראה שזה נכון (ובכלל בתיאוריית המיתרים, אם כי היא רק השערה), ובכלל נראה שפיזיקאים כן מחבבים את המוזיקה (ותורת המוזיקה) ורואים בה הקבלה טובה לדברים אחרים. (¯`gal´¯) - שיחה 22:33, 16 בנובמבר 2021 (IST)

מהפכת ה eSIM

בן אדם שמחליף מדינה תכוף (אחת לשנה-שנתיים) קנה סמארטפון עם eSIM:

1. איך יתבצע תהליך החלפת המפעיל הסלולרי בכל פעם שבעל המכשיר עובר לגור במדינה אחרת?
2. במקרה של multiple-SIM איך יוכלו להיות לו כמה חבילות בו זמנית, נניח אחת ממדינה X, אחת ממדינה Y ואחת ממדינה Z, בתוך eSIM אחד? ―182.232.60.192 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפרכת המושג מין בביולוגיה

לא פעם נחשפתי לטענה שמין (species) מוגדר רק לפי "היכולת של פרטים מאותה קבוצה להזדווג" אבל אפשר לטעון שאם נשארו בעולם רק שני בני אדם, גבר ואישה ושניהם עקרים באופן מוחלט, אז הם עדיין בני אדם ואין בכלל קשר להזדווגות ולכן הטענה הזאת נופלת. בהתחשב בכך, מה מגדיר באופן מוחלט ובלתי מעורער מין? ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Species concept. ראה בוויקי האנגלית ―46.114.146.163 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנן לפחות 26 תפיסות בנושא. [1] תפיסת מינים הפועלת היטב עבור אורגניזמים המתרבים מינית כגון ציפורים עשויה להיות חסרת תועלת עבור מינים המתרבים באופן א-מיני, כגון חיידקים.

תודה, אתה רק מחזק את דברי, אם כך. טוב, אולי לעולם לא נדע מה זה באמת species אם בכלל יש דבר כזה... ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל הגדרות המיון בביולוגיה נועדו רק לנוחות שלנו ולא קיימות באמת בטבע. בהרבה מקרים ההגדרה הזו מאוד מועילה ולכן משתמשים בה. המלבן שבו אני כותב את ההודעה לא באמת קיים: אם נסתכל ברזולוציה מתאימה נראה שהקו האפור והרקע הלבן עשויים מאוסף של נקודות קטנות בצבעים שונים. אבל מרחוק זה נראה לי מלבן עם אותיות בתוכו ונוח לי להתייחס אליו ככזה. Tzafrir - שיחה 07:03, 16 בנובמבר 2021 (IST)

ממש לא. דווקא הגדרת המין אינה סתמית. אולי אינה חדה כמו שהיינו רוצים, אך בהחלט לא סתמית. 192.114.182.2 07:36, 16 בנובמבר 2021 (IST)

איפה ראית שצפריר אמר שהגדרת המין סתמית? מה שהוא טען שאין בטבע או בביולוגיה גבול חותך ("הגדרה חדה", כמו שאמרת) בין אורגניזמים מאותו מין לאורגניזמים שלא מאותו מין, ושהגדרת המין בעיקר נועדה לסייע לביולוגים (שגם הם מהמין של בני האדם, הייתי חייב) לתת שמות ולהגדיר הגדרות ולעשות מחקרים. קשה לעשות מחקר על מין מסוים, אם לא הוגדר עד הסוף מה נכלל במין הזה ומה לא. לכן, לצורך הנוחות צריך להשתמש בהגדרה מסוימת. שוב, ברור שטיגריס אינו ממינו של האריה, ושטיגריס סיבירי וטיגריס בנגלי הם מאותו מין, אך באזור המעורפל שבו אחת מהפרטים הקדומים מהסוג תנין החלה להשריץ פרטים נוספים, חלקם דומים יותר לאמם, חלקם דומים פחות, לא תמיד היה ברור מי מהפרטים הללו שייך למינה של האם, ומי - לא. זה כמו גבולות בין מדינות, שלא תמיד הם ברורים או מוסכמים או צמודים לקו גבול טבעי כלשהו (נהר, הר גבוה וכדומה), אך תמיד הם לא סתמיים (=שרירותיים) ונובעים מהתפתחות היסטורית מסוימת ומהקשר מסוים. אביתר ג' • שיחה • 12:37, 17 בנובמבר 2021 (IST)

גם המושג "ארץ" מופרך, אין דבר כזה ארצות: גדרות או ציוריי גבולות על מפה אינם באמת ארץ כי הגבול לא התקיים לפני קביעתו, תמיד יכול להשתנות ותמיד יוכל להימחק. מה שכן יש זה קבוצות שתופסות בפועל שטח מסוים ("ארץ") וכל פרט מפרטים אלה יכול לזהות פרט אחר כבן קבוצתו בטעות או שלא בטעות, לכן כשאדם אומר נולדתי בארץ ישראל הוא התכוון שהוא נולד בשטח שבאותו זמן שלטו בו מי שהיו מזהים אחד את השני כ"ישראלי" (וגם גרו בו).

עם זאת, אני חושב שבניגוד למונח ארץ, המונח מין כן מתאר משהו מהותי רק אני פשוט לא יודע להגדיר מה כי עניין הרביה לכאורה הופרך. ―2001:44c8:4014:6e4f:b2ac:8f97:1dc:94e1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אתה יכול להגיד שהוא אומר משהו מהותי בלי לדעת מה הוא אומר בכלל? 2A02:ED0:4335:F200:90B7:A83B:C7B2:A2E7 07:29, 27 בנובמבר 2021 (IST)

שאלה יפה, במקרה הזה זה נטו אינטואיציה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרבה מעבר לנטו אינטואיציה. הכללות ברמת וודאות גבוהה הן מעשיות. מייצרות הרבה מאוד תועלת ומעט מאוד שגיאות. ההכללה "מין" היא משהמשובחות - שבריר קטן של טעויות כל עוד מדובר על רב תאיים. בחד תאיים זה מסתבך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:30, 28 בנובמבר 2021 (IST)

האם חוזה עבודה יכול למנוע מהעובד להתפטר מרצונו?

מצב טיפול: נענה

נניח מישהו מעוניין להתקבל לעבודה, ואז להתפטר אחרי חודש אם הוא לא אוהב את התעסוקה.

האם יכול להיות סעיף בחוזה המונע מהעובד להתפטר מרצונו החופשי? שואל השאלות - שיחה 18:46, 15 בנובמבר 2021 (IST)

די בטוח שגם אם היה קיים סעיף כזה - זה לא חוקי ולא קביל. כל עובד רשאי להתפטר מרצונו החופשי, גם אם הוא חתם על "התחייבות". ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 20:26, 15 בנובמבר 2021 (IST)

מקומות עבודה עוקפים זאת לפעמים על ידי הגדרת פרק זמן מסוים כ"הכשרה בתשלום", ואם העובד ממשיך אחרי סוף תקופת ההכשרה אז הוא פטור מהתשלום. על כל פנים, יש גבול כמה אפשר למתוח את הטריק הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:12, 15 בנובמבר 2021 (IST)

שמעתי שבארה"ב זה מקובל מאוד שהעובד מתחייב נגיד לשנה במקום עבודה מסוים וצריכים כל מיני תנאים מיוחדים בשביל שיהיה מותר לו להתפטר. 87.71.112.247 00:41, 16 בנובמבר 2021 (IST)

ארה"ב היא לא דוגמה לכלום. זורקים שם אנשים בסכנת חיים מבתי חולים אם אין להם כסף לשלם את החשבון, לוקחים על אינסולין פי 10 ממחירו הריאלי וחולי סכרת מתים בגלל זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:12, 16 בנובמבר 2021 (IST)

שמעת? ^{[דרוש מקור]}. תמיד אפשר לקום וללכת. אבל אם אני עושה את זה אני לא עומד בהתחייבויתי למעסיק (לדוגמה: הודעה 30 ימים לפני מועד כניסת ההתפטרות לפועל, אם כך כתוב בחוזה בינינו)ולכן הוא לא חייב לתת לי את הפיצויים הנדרשים לסיום העבודה (נכון? אני לא מומחה בדיני עבודה). ויש כמובן גם את העניין שלא רוצים לצאת מעבודה עם המלצות גרועות. Tzafrir - שיחה 06:59, 16 בנובמבר 2021 (IST)

להתפטרות בישראל יש כללים, ואחד מהם הוא מתן הודעה מוקדמת, שאורכה תלוי בוותק ומגיע לפי חוק עד ל-30 ימים. בעונש על אי מתן הודעה מוקדמת הוא שלילת משכורת בגובה המשכורת שהייתה משולמת בתקופת ההודעה המוקדמת. בחוזה העבודה ניתן לקבוע תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, אבל לא ברור עד כמה התחייבות כזו מחייבת את העובד (ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות). דוד שי - שיחה 04:52, 18 בנובמבר 2021 (IST)

איפה ב-DNA האנושי מקודדת ה"אנושיות"?

מה ב DNA האנושי מאפשר לבני אדם לדבר כמו שהם מדברים \ לבנות מבנים צמודי קרקע הכוללים ריצוף, קירות וגג \ לבצע פעולות מתמטיות מאד מורכבות וכו'? גם אם אין זיהוי מדויק, האם לפחות יש זיהוי כללי? תודה, ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיים גן בשם FOXP2 שידוע שקשור ליכולות שפה. באופן כללי, כמעט שאין זיהוי של הגנים ששאלת עליהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:19, 16 בנובמבר 2021 (IST)

אילן, לתשומת ליבך, ―49.230.28.2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), Tzafrir - שיחה 07:07, 16 בנובמבר 2021 (IST)

תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)

גנים של בניית מבנים צמודי קרקע...? ראובן מ. - שיחה 18:11, 21 בנובמבר 2021 (IST)

איך מחשבים ריבית דריבית?

מצב טיפול: נענה

אם מישהו הפקיד 100 שקל והריבית היא 2% לחודש, אז כמה יהיה לו אחרי 20 חודשים? ―87.71.19.145 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

100 כפול (1.02 בחזקת 20) 2.53.25.107 16:52, 16 בנובמבר 2021 (IST)

מה זה "שער" בהקשר של מדדים?

מצב טיפול: נענה

באתר [8] פה כתוב "שער" 490.85. מה זה המספר הזה ומה היחידות שלו? ―87.71.19.145 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדרך כלל, קובעים באופן שרירותי איזשהו מספר עשרוני חסר יחידות (1,000 או 10,000 או מספר אחר) כשער ההתחלתי של מדד מסוים, באותו תאריך שבו התחילו להשתמש בו. בימים הבאים, אם המדד הנ"ל עולה פי x, גם שער המדד עולה פי x, ולהיפך, כמובן. זה אומר, בדוגמה שלך, שאם קבעו את המדד ההתחלתי ל-1,000, ובתאריך מסוים הגיע שער המדד ל-490.85, פירושו של דבר שערכו של המדד ירד פי 2.037~ מאז שהתחילו להשתמש בו ועד התאריך הנ"ל. אביתר ג' • שיחה • 12:13, 17 בנובמבר 2021 (IST)

הלוח היוליאני (והגרגוריאני בעקבותיו)

מצב טיפול: נענה

למה הלוח היוליאני מתחיל עשרה ימים מאוחר מדי? למה ה1 בינואר עשרה ימים אחרי יום ההיפוך (לפי הלוח - 21 בדצמבר) ולא ביום ההיפוך עצמו?
השאלה כמובן האם מישהו יודע למה בימי יוליוס קיסר בחרו כך.david7031 • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשפ"ב • 00:23, 17 בנובמבר 2021 (IST)

השנה הרומית התחילה בחודש מרס. רק בתקופת הנצרות התחילו לספור מינואר. יואלפ - שיחה 07:56, 17 בנובמבר 2021 (IST)

הלוח היוליאני קדם לנצרות, כידוע. אבל החודשים ינואר ופברואר נוספו, ונוספו לתחילת השנה, עוד הרבה לפני כן, ולא ברור בדיוק מתי ואיך. Tzafrir - שיחה 10:55, 17 בנובמבר 2021 (IST)

עשרת הימים המפרידים בין הלוחות הם תוצאה של סחיפה כתוצאה מעיבור לא מדוייק של הלוח היוליאני. לגבי יום ההיפוך, עד כמה שידוע לי מתכנני הלוח לא כיוונו את 1 בינואר ליום ההיפוך, ועשרת הימים בין אחד לינואר ליום ההיפוך אינם קשורים לעשרת הימים שהפרידו בין שני הלוחות. אסף השני - שיחה 21:28, 17 בנובמבר 2021 (IST)

זה בדיוק מה ששאלתי. למה לקחת בתור עוגן "עשרה ימים אחרי יום ההיפוך. (או, אם יואלפ צודק, אז "עשרים יום לפני יום השיווין"? או אם הם לא התייחסו לימי הקטבים האסטרונומיים, אז מה כן הייתה הסיבה לקביעת העוגן?david7031 • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 17:06, 18 בנובמבר 2021 (IST)

(אמלק: אין לי תשובה לשאלתך).

אכן סיקרנת אותי, והשאלה נשאלת באינטרנט לא מעט. יוליוס עשה מאמצים להתאים יום השוויון ל- 25 במרץ - תאריך ידוע וחשוב שחל בלוח השנה הרומי הקדום. בחודש מרץ נחגגו חגים רבים ראה כאן: . אולי, פשוט, הרעיון להתחיל את השנה ביום הקצר ביותר, שנראה לנו טבעי, לא היה מה שהחליטו עליו הרומאים לבסוף, למרות שידעו היטב על קיומו. ייתכן (ספקולציה שלי) שהתאריך שנקבע (25) הוא תוצאה של ברדק שחל שם לפני הלוח היוליאני. ראה לוח השנה הרומי. אסף השני - שיחה 20:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)

עדכון ועריכה

― הועבר לדף ש:ספריית בית אריאלה#עדכון ועריכה

החיים הם כלי ההכרה

מצב טיפול: נענה

למה ניטשה מתכוון כאשר הוא אומר שהחיים הם כלי ההכרה? (מתוך המדע העליז IV 324-"ההכרה עצמה: [יתכן לרבים הוא עניין של מרגוע, בידור ובטלה] בשבילי היא עולמם של סכנות ונצחונות, עולם בו לרגשות ההירואיים אולמות-ריקודים וזירות-קרב משלהם. 'החיים הם כלי ההכרה'") --עורך20 - שיחה 13:08, 17 בנובמבר 2021 (IST)

דרך התפלספותו של ניטשה מיוחדת במינה וראויה לתשומת לב, אולם מוליכה בנקל לאי-הבנות ולסילופים. כתיבתו האפוריסטית המקוטעת עלולה ליצור רושם שניתן להבין כל קטע וקטע מחוץ להקשרו וללא התייחסות להשקפתו הכוללת של ניטשה.

כתיבה מקוטעת זו איננה מתבססת על טיעונים רצופים ומעלה לפעמים סברה, שלפיה דבריו של ניטשה פתוחים להערכות ולפירושים שונים, וכולם נכונים באותה מידה. יתירה מזו: שפתו של ניטשה עשירה מאוד מבחינה ספרותית ורוויה במטאפורות ובדימויים קונטרוברסאליים. היא מעוררת לעתים קרובות תגובות חזקות של סלידה או של התלהבות. תגובות אלו הן הגורמות לסילוף מחשבתו. גוגל מצא. לא ברור כמה את/ה כבר מבין/ה את ניטשה ―46.114.151.143 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל בין "קרן נאמנות" ל"נייר ערך" ו"אגרת חוב"?

מצב טיפול: נענה

בבקשה, אל תשימו הפניה לערכים, כבר קראתי אותם. אני שואל ספציפית על ההבדלים בין המונחים. כיצד שלושת המונחים נבדלים זה מזה?

דוגמה ספציפית: מזה "קסם KTFי צמודות מדד ממשלתיות (סימול:5113329)"? זה אג"ח, ני"ע או ק"נ? 176.228.160.181 14:42, 17 בנובמבר 2021 (IST)

נייר ערך זה שם כללי למגוון של מכשירים פיננסיים, אג"ח הוא סוג של נייר ערך שמשמעותו הלוואה, וקרן נאמנות היא קבוצה של ניירות ערך. קפיש? עמית - שיחה 14:57, 17 בנובמבר 2021 (IST)

האם קרן נאמנות עצמה נחשבת לנייר ערך? כאשר מישהו רוכש "קרן נאמנות", אז הכוונה היא שהוא בעצמו קונה את כל הקבוצה של ניירות הערך שיכולים להיות אגרות חוב? 176.228.160.181 15:30, 17 בנובמבר 2021 (IST)

מכל בחינה מעשית אפשר להסתכל על קרן נאמנות כעל נייר ערך. כשמישהו רוכש יחידה של קרן נאמנות הוא לא קונה את כל הקבוצה של ניירות הערך, אבל שוב - מהבחינה המעשית זה כאילו שהוא כן קנה אותם. עמית - שיחה 15:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)

הסבר בבקשה את הטענה האחרונה. אז מה הוא כן קונה? ולמה זה "כאילו". 176.228.160.181 15:47, 17 בנובמבר 2021 (IST)

:מה שהוא קונה זאת יחידת השתתפות בקרן. קרן נאמנות היא מנגנון שבו מתארגנים משקיעים רבים להשקעה משותפת בניירות ערך על ידי הפקדת כספם בידי בעל מקצוע שינהל את הרכישות (אני כמובן מפשט את הדברים). הקרן היא שקונה את ניירות הערך ולא המשקיעים הבודדים, אך כיוון שלכך אחד מהם יש חלק בקרן, מבחינה כלכלית אם קרן שיש בה 1000 יחידות קנתה מניה, הרי כל בעל יחידת השתתפות קנה אלפית מניה. לכן שווי יחידת השתתפות מתאים לשווי של ניירות הערך שמוחזקים על ידי הקרן. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:05, 17 בנובמבר 2021 (IST)

אהא. הבנתי. עכשיו לעוד שאלה קשורה: ממי קונה מישהו כשהוא מעביר את כספו לקרן נאמנות? והאם הקרן יכולה "להיגמר" במובן שכמות היחידות נגמרה, ואז צריכים לפתוח "קבוצת רכישה" חדשה? ―176.228.160.181 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה תלוי בסוג הקרן. יש קרנות שיש להן מספר קבוע של יחידות השתתפות. כשהן מוקמות לראשונה הן מוכרות את היחידות הללו ואחר כך אם אתה רוצה לקנות יחידה בקרן אתה קונה אותה מהבעלים הקודם שלה (בדומה לכל נייר ערך אחר) ויש קרנות שבהן אפשר להוסיף יחידות גם תוך כדי חיי הקרן. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:25, 17 בנובמבר 2021 (IST)

שאלה אחרת

האם מניות ואגרות חוב יכולות להיגמר? כשמישהו רוכש מניה בבורסה אז הוא רוכש אותה מאדם שמוכר, נכון? כלומר אין "מניות ללא בעלים"?

אז נגיד ויש קרן נאמנות שהיא "מחכה מדד תל אביב 125" - זה אומר שמנהלי הקרן צריכים לקנות 125 מניות של החברות המצליחות ביותר בתל אביב, נכון? אז מה קורה אם המניות "גמרו" כי כולם יודעים ש125 החברות המצליחות ביותר בתל אביב הם הם השקעה בטוחה ואף אחד לא רוצה למכור? 176.228.160.181 16:42, 17 בנובמבר 2021 (IST)

מחקה ולא מחכה. הרעיון הכלכלי הוא שלמוצר יש מחיר. אם "אף אחד לא רוצה למכור" תציע אחוז אחד יותר וחזור חלילה. עוזי ו. - שיחה 17:15, 17 בנובמבר 2021 (IST)

הדולר האמריקני מתקרב ל 2.99 ביחס לש"ח

מה כבר אנשים לא רוצים להשקיע בענקיות טכנולוגיה אמריקניות כמו ההבאות?

• IBM
• AT&T
• Intel
• AMD
• Canonical
• Microsoft
• Google
• Apple
• Dell
• Nvidia
• Adobe
• Amazon
• חברות אמריקניות רבות אחרות

אז במי הם משקיעים במקום?

תודה, אלי קופטר

אאז"נ זה קשור מאוד לנפח המטבע (פונקציה של גודל הכלכלה וכמות המטבעות). להשקעה בסכום נתון של משקיע ישראלי בארה"ב יש השפעה קטנה הרבה יותר מאותו סכום שישקיע אמריקאי בישראל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:16, 18 בנובמבר 2021 (IST)

האם התכוונת לטעון שההשקעות בארה"ב עדיין גבוהות ביותר מבכל מדינה אחרת רק פשוט ארה"ב ייצרה יותר מדי כסף ולכן ערכו ירד? אלי קופטר

השאלה היא לא מה גודל החברה אלא מה פוטנציאל הצמיחה שלה. 192.114.182.2 13:32, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אם אני לא טועה, החברות שציינת נכללות כולן במדד S&P 500, והמדד הולך ועולה עם הזמן (למרות התנודות ולמרות המשברים ולמרות הנפילות הגדלות והקטנות). ועצם התחזקות השקל לא אומרת כלום על ביצועי השוק האמריקאי. גם הפרנק השוויצרי נפל ביחס לשקל בשנה הזאת: מ-3.70 בינואר ל3.33 כיום (וזה המון). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:04, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אם המדד אכן הולך ועולה אז איך זה שהדולר צונח (כמובן, לא רק ביחס לש"ח)? הרי אלה ענקיות טכנולוגיה שאני לא מכיר תחרות נרחבת להן מחוץ לארה"ב, אלי קופטר

האמנם הדולר צונח ביחס לכל מטבע? כאן יש השווה לאירו למשך 10 שנים. יש מגמת עליה לא מובהקת במיוחד. ביחס לפנק שווייצרי אפשר לראות כאן שהיתה תקופה בה הם היו 1:1, אבל לפני 10 שנים והים היחס הוא 1:0.8 לטובת הפרנק. ביחס ליאן יפני יש מגמת התחזקות מאוד ברורה. אז לא הייתי קובע חד משמעית שערך הדולר תמיד צונח. יש כל הזמן עליות וירידות. ספציפית המגמה שרואים בשבועות האחרונים הוא שערך השקל עלה בצורה דרסטית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:40, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אם אני לא טועה הדולר האמריקני היה בשיאו באמצע שנות ה 90 ומאז נחלש כללית ביחס למטבעות רבים אחרים. אלי קופטר

תעודת סל מול קרן נאמנות

מצב טיפול: נענה

מה ההבדל בין תעודת סל לבין קרן נאמנות? ―147.161.8.169 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מומחה, אז קח את דבריי בערבון מוגבל. פשוט ראיתי שלא ענו זמן רב, אז החלטתי להיות איש במקום שאין אנשים: בקרן נאמנות אתה נותן כסף לקבוצת אנשים שאתה סומך עליהם, אנשים ש"נאמנים" עליך, והם משקיעים את הכסף לפי מיטב הבנתם. תמורת העבודה שלהם אתה נותן להם כל חודש דמי ניהול שהם אחוזים מסויימים מכל הכסף שנמצא בקרן (ד"נ מצבירה), אחוזים מסויימים מההפקדה חודשית שלך לקרן, אם יש כזו (ד"נ מהפקדה), או אחוזים מסויימים מהרווחים שלך, מהשקעתם הנבונה (ד"נ מתשואה). לעומת זאת, בתעודת סל יש איזשהו תמהיל קבוע של השקעות, כמו "סל" של השקעות: כשאתה משקיע בסל מסוים, אתה יודע מראש שאחוז מסוים מהכסף מושקע במניות של חברה X, אחוז אחר מושקע באג"ח ממשלתי, אחוז אחר מושקע באג"ח חוץ של מדינה פלונית, או של חברה מסוימת, עוד אחוז מושקע בהון-סיכון של סטרט-אפ פלוני, עוד אחוז מושקע במטבע מסוים וכו' וכו'. במקרה כזה, כל האחריות של האנשים שמנהלים את הסל היא לוודא בכל רגע נתון, לפי העלייה והירידה של ערכי המניות ואגרות החוב, שתמהיל ההשקעות שלך לא ישתנה מהתמהיל שבחוזה של הסל (ה"תעודה"). הם לא חושבים או משקיעים לפי איזשהי אסטרטגיה, אלא רק לפי התמהיל שנקבע מראש. נראה הגיוני שבמצב כזה, אתה יותר אחראי על מה שקורה עם הכסף שלך, כי אתה זה שבוחר מראש את הסל המתאים לך מבין הסלים שחברת ההשקעות מציעה לך. ממילא, דמי הניהול שהחברה תגבה הם יותר קטנים, כי אין פה איזשהי השקעה נבונה או מחשבה שמעורבת בניהול הכסף, אלא רק הפעלה של "מכונת השקעות" שמוכרת וקונה מניות ואג"חים כדי לווסת את אחוזי הכסף שמושקעים בכל רכיב של הסל לפי התמהיל שנקבע מראש. אביתר ג' • שיחה • 12:08, 22 בנובמבר 2021 (IST)

שאלה לבעלי ידע בפוטבול אמריקאי

מצב טיפול: נענה

בפוטבול יש תפקיד שנקרא Lineman . שחקן בתפקיד הזה משחק על Line of scrimmage, ולכן ממדי גופו גדולים במיוחד. תרגום והסבר, מישהו? עילי, אריאל ברנר, BAswim, Little Savage, Yonifd, מר בונד 007 ‏בעלי הידע בספורט--נדב - שיחה 15:11, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אולי Tomtom יוכל לסייע. עמרי • שיחה 17:07, 18 בנובמבר 2021 (IST)

עמדות הפתיחה בפוטבול כוללות שתי שורות של שחקנים, אחת מול השנייה, התקפה מול הגנה, זה נקרא קו המגע (line of scrimmage. מאחורי קו המגע נמצאים בעלי תפקידים אחרים למשל הרץ האחורי והקוורטרבק בהתקפה, והקורנרים והסייפטי בהגנה. שחקני ההתקפה וההגנה שניצבים בקו המגע מכונים ליינמן, והם בדרך כלל השחקנים המסיבים ביותר הן בקבוצת ההתקפה והן בקבוצת ההגנה שכן הם מתגוששים עם מקביליהם, ותפקידם כולל פחות ריצה ויותר כוח. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 19:37, 18 בנובמבר 2021 (IST)

מצוין, תודה. וסתם מתוך סקרנות שלא קשורה לשאלה שלי: האם ה"קורנרים" הם אלה שרואים אותם מקבלים את הכדור ופותחים בריצה סמוך לשולי המגרש, ועוקפים את ההגנה כדי להגיע לטאץ'-דאון?--נדב - שיחה 11:44, 19 בנובמבר 2021 (IST)

לא הקורנרים הם שחקני הגנה, הם מנסים למנוע מהתופסים של ההתקפה לתפוס/לקבל את הכדור. לגבי התיאור שלך הוא שחקני התקפה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 21:32, 19 בנובמבר 2021 (IST)

האם רקטות זאב 500 שימשו השראה לרקטות עתירות משקל של חזבאללה והג'יהאד האיסלאמי?

מצב טיפול: נענה

שלום וברכה,

למראית עין, קיים דימיון בין המפרט והתכלית של רקטות זאב לבין רקטות עתירות משקל הנמצאות בשימוש חזבאללה וארגוני חסות אחרים של איראן. האם הדימיון הוא תולדה של אבולוציה מתכנסת, או שמישהו שם החליט לאמץ את הפיתוח הישראלי? האם מדינות נוספות פיתחו רקטות דומות, לפני או אחרי הזאב? בתודה, ליאור पॣ • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 18:30, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אכן, הדמיון נובע מהתפתחות אבולוציונית, לאור שיקולים הנוגעים למטרת הרקטה המיוצרת. הרקטות של חזבאללה הן תוצרת סורית, על בסיס ידע וטכנולוגיה של רקטות רוסיות. רקטות כאלה נורו בשפע על ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה. אני מניח שהג'יהאד האסלאמי הצליח להשיג ידע לייצור רקטות, אבל הן נחותות בהרבה מהרקטות שבידי חזבאללה, משום בעיית זמינות חומרים ורכיבים, בין שהם מיוצרים מקומית, ובין שהם מוברחים לרצועת עזה בדרך-לא-דרך. אין קשר לרקטות הישראליות. כמו כן, ראה זאב (רקטה).--נדב - שיחה 11:32, 19 בנובמבר 2021 (IST)

באילו אפליקציות אין צנזורת "מתנגדי חיסונים"?

פייסבוק, יוטיוב וכל המיינסטרים מצנזר כל מי שהוא מכנה "מתנגד חיסונים", איפה אין צנזורה כזו? תודה, ―49.230.212.147 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגמרי לא נכון. התנגדות לחיסונים באופן כללי, נחשבת עמדה לגיטימית, ולא מצנזרים הבעת דעה. אני משער שאת/ה מתכוונ/ת לחיסונים נגד קורונה, משום שכבר שנים רבות קיימת אידיאולוגיה המתנגדת לחיסונים, ואיש לא צונזר במדיה החברתית. הבעיה היא הפצת מידע כוזב והסתה, שהן עבירות פליליות. יתרה מכך הרשתות החברתיות יידרשו לכך במקרים קיצוניים ביותר, משום שלאף רשת אין אינטרס בתדמית של סותמת פיות. לגבי פייסבוק, הרשת אכן מחקה קבוצות של מתנגדי חיסונים, אבל ההצדקה למחיקה הייתה הפצת מידע שקרי. מה שאומר, שמומלץ לבדוק מידע שמתקבל אצל המשתמשים, לפני שמשתפים אותו בקול תרועה רמה.--נדב - שיחה 16:13, 19 בנובמבר 2021 (IST)

איפה אין את הצנזורה למידע שאתה כינית כאן "מידע כוזב", "מידע שקרי" ו"הסתה"? זו השאלה. ―49.230.212.147 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגוגל. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 11:19, 20 בנובמבר 2021 (IST)

אנא, תרשה לי לפקפק (עם כל אהבתי לגוגל). ―2001:44c8:4014:6e4f:b2ac:8f97:1dc:94e1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לך איזשהן ראיות לזה שגוגל מעלים מידע? או שאתה סתם אוהב לשחק את הפקפקן? 192.114.182.2 11:28, 21 בנובמבר 2021 (IST)

באפליקציית הפנס אין צנזורת "מתנגדי חיסונים" 192.114.182.2 07:23, 22 בנובמבר 2021 (IST)

גם במחשבון אביתר ג' • שיחה • 12:11, 22 בנובמבר 2021 (IST)

ובמצפן 🙂 פרצטמול - שיחה 18:30, 24 בנובמבר 2021 (IST)

מה זה זרם חשמלי?

― הועבר מהדף וק:ככ#מה זה זרם חשמלי?
לי תמיד סיפרו שזהו זרם אלקטרונים, ובויקיפדיה בערך זרם חשמלי כתוב "במעגלים חשמליים חלקיקים טעונים נעים בתווך מוליך כתוצאה מהמתח החשמלי, או הפרש הפוטנציאלים, השורר בין שני קצות המוליך". זה לא נכון, האלקטרונים בקושי זזים!

היוטיובר וריטסיום העלה אתמול סרטון שצבר 2 מיליון צפיות תוך יממה, והוא עושה סדר - כאן הסרטון.

‏- La Nave Partirà‏ (תיוג במייל: LaNavP)‏ 19:00, 20 בנובמבר 2021 (IST)

ElectroBOOM עשה סרטון על זה לפני שנתיים. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:18, 20 בנובמבר 2021 (IST)

זרם ישר? אז כן. זרם חילופין? כל הזמן מטרטרים אותם והם לא מצליחים להחליט לאיזה כיוון לזוז. Tzafrir - שיחה 00:49, 21 בנובמבר 2021 (IST)

הוא אומר שהאלקטרונים "נסחפים" בגלל השדה החשמלי בתוך המוליך, בקצב של עשירית מילימטר לשנייה. ‏- La Nave Partirà‏ (תיוג במייל: LaNavP)‏ 08:39, 21 בנובמבר 2021 (IST)

לדעתי הדיון הזה מתאים יותר לדף הכה את המומחה. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 16:46, 21 בנובמבר 2021 (IST)

בעקרון זרם זה תנועה של מטענים. זה יכול להיות בגלל תנועה של אלקטרונים, אבל לא רק אלקטרונים.

מה שבסרטון הוא מדבר זה לא כל כך על הזרם, אלא על מעבר האנרגיה. eman • שיחה • ♥ 17:57, 21 בנובמבר 2021 (IST)

נכון, אבל הזרם הזה נע במהירות של מטר ב-3 שעות. לדעתי צריך להוסיף את זה לערך. ‏- La Nave Partirà‏ (תיוג במייל: LaNavP)‏ 01:30, 22 בנובמבר 2021 (IST)

― סוף העברה

מסחר בבורסה, דמי ניהול

מצב טיפול: נענה

נניח אזרח פותח חשבון מסחר בבית השקעות אקסלנס (לא פרסומת). והוא מעביר לבית ההשקעות 1,000 שקלים במטרה לרכוש בעזרתם קרן מחקה מדד ת"א 35.

איך יודעים כמה דמי ניהול הפעולה הזאת תיקח? אשמח להסבר.

שאלה 2:

להבנתי אם כאשר מוכרים מניות עם רווח, אז משלמים 25% מס הכנסה. האם המס נלקח כאשר הכסף עובר מבית השקעות לעו"ש של הלקוח או שזה רלוונטי גם אם הלקוח עושה איזונים בתוך התיק (מוכר מניות ורוכש אג"ח לדגומה). ―2a0d:6fc0:7ff:6e00:e9af:4d39:1e4a:c1db (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דמי הניהול מורכבים מ-2 חלקים: מרכיב קבוע ומרכיב משתנה. המרכיב הקבוע נגבה בכל מקרה, והמשתנה בהתאם לפעולות שמבוצעות. תכל'ס העלות של החשבון כמה עשרות שקלים בשנה, ועלות הפעולות היא עמלה על הפעולה. ספציפית באקסלנס למשל, יש עמלת מינימום של 3 ש"ח לפעולה (למעט יוצאי דופן ללא עמלה כלל).

מס תשלם (או תזוכה) בכל ביצוע של פעולת מכירה. בית ההשקעות יחשב את המס ויגבה אותו ישירות מהחשבון שמתנהל אצלו. עמית - שיחה 10:56, 20 בנובמבר 2021 (IST)

לגבי" איזונים" - אין זה משנה אם התמורה שימשה לרכישת ני"ע אחר. אבל בחשבון המנוהל נעשה חישוב שנתי מצטבר של המס והפסדים הנוצרים במכירה מקוזזים כנגד רווחים. שנילי - שיחה 08:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)

וגם את זה צריך בסופו של דבר להכניס לחישוב שנתי שכולל את כל השקעות ההון, דבר שלא בית ההשקעות בו מתנהל החשבון עושה. עמית - שיחה 08:24, 21 בנובמבר 2021 (IST)

מדד אג"ח?

מצב טיפול: נענה

האם לאגרות חוב יש מדד דומה לתל אביב 125 וכד'? אם כן, איך קוראים לו? ―176.228.6.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.globes.co.il/portal/quotes/bond-indexes ―46.114.151.176 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התפתחות תינוקות

מה הם הגילאים הממוצעים ליניקה, הליכה ודיבור? ―49.230.192.242 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה לא מיועדת לייעוץ רפואי. הכתובת היא רופא/ת משפחה.--נדב - שיחה 19:43, 20 בנובמבר 2021 (IST)

שומו שמיים, על איזה ייעוץ רפואי אתה מדבר? אני מעוניין לקרוא ערך שמכיל מידע בנושא המבוסס על מחקרים. הכתובת היא ממש לא רופא משפחה. ―2001:44c8:4280:902a:d93b:2f68:2010:1e15 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא מה שכתבת מלכתחילה. ראה התפתחות הילד.--נדב - שיחה 21:17, 20 בנובמבר 2021 (IST)

מה שמופיע כעת זה בדיוק מה ששאלתי (לא ערכתי). ―2001:44c8:4280:902a:d93b:2f68:2010:1e15 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מישהו יכול להסביר מה עניינה של "האנציקלופדיה הארמנית הסובייטית" לערך התפתחות הילד? עוזי ו. - שיחה 01:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)

עוזי ו. משעשע למדי (ולא ברור). זה נשאב מוויקינתונים: התפתחות גופנית בינקות (Q407784), שם נכתב שההסבר מופיע באנציקלופדיה הזו. אני לא בקי בוויקינתונים ואין לי מושג איך זה התגלגל, אבל זה צריך להיעלם משם.--נדב - שיחה 18:42, 21 בנובמבר 2021 (IST)

ההפניה המיותרת לאנציקלופדיה הארמנית הסובייטית מופיעה בעוד 31 ערכים. יש לנכש אותה מכולם לפי דוגמה זו. דוד שי - שיחה 04:40, 26 בנובמבר 2021 (IST)

גמל להשקעה מול חשבון השקעות פרטי בבית השקעות

מצב טיפול: נענה

מעל איזה סכום דמי הניהול של גמל להשקעה מתחילים לעלות על אלו של חשבון השקעות פרטי?

תלוי בתנאים שקיבלת. מתניה • שיחה 11:26, 25 בנובמבר 2021 (IST)

משהו לא הגיוני

150 גרם צימוקים - הכוונה למסה, משקל או נפח? (זאת שאלה שהייתה במבחן, אז כנראה זה לא משקל)

סליחה, שחכתי לחתום. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 11:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)

גרם הוא יחידת מסה. זה בטח משהו (מאד בסיסי) שלמדתם. 192.114.182.2 11:26, 21 בנובמבר 2021 (IST)

מסה מן הסתם. השאלה אם אתה מבין למה זה לא השניים האחרים. ארז האורז • שיחה 11:32, 21 בנובמבר 2021 (IST)

משקל, אלא אם מדובר בספר מתכוני ירח לאסטרונאוטים. (גרם הוא גם יחידת משקל). עוזי ו. - שיחה 17:17, 21 בנובמבר 2021 (IST)

מה רע בספר מתכונים לאסטרונאוטים? בדרך כלל בשאלות מהסוג הזה המורים רוצים להראות את ההבדל בין משקל לבין מסה, ככה שסביר להניח שקילוגרם-כוח פחות רלוונטי. המורה התכוון לגרם במובן של מסה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:02, 21 בנובמבר 2021 (IST)

כמות שזה נכתב לא ניתן לדעת. אין טעם לנחש. אם הסוגיה מסה/כוח רלבנטית לפתרון השאלה אז לדרוש תשובה מהמורה ושלא ישחק בקקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:34, 21 בנובמבר 2021 (IST)

מה? גרם זו יחידת מסה. אם רוצים להתבלבל עם משקל, היחידה (הנדירה למדי בפיסיקה) היא גרם כח. בוודאי כשמדובר בכמות של צימוקים ולא בבלימה של קטר. כמו ש"שנה" היא יחידת זמן, למרות שקיימת יחידת האורך "שנת אור". 2.53.21.235 06:27, 22 בנובמבר 2021 (IST)

זה מה שקורה כשנותנים לפשוטי העם לכתוב ספרי מתכונים. לא 150 גרם צימוקים, אלא 1.4 קילוגרם-מטר צימוקים לשניה בריבוע. עוזי ו. - שיחה 13:11, 22 בנובמבר 2021 (IST)

משפחתה של דורותי דה רוטשילד

מצב טיפול: ישן, לא נענה

לפי הערך באנגלית, דורותי נישאה לבן דודה ("she married her cousin James Armand de Rothschild"). כדי שהם יהיו בני דודים, אחד מההורים של כל אחד צריך להיות אח של האחר. על ג'יימס רוטשילד יש די הרבה מידע - אביו הוא הנדיב הידוע ואימו היא עדה (שלפי הערך על הברון גם נולגה למשפחת רוטשילד - "בתו של בן דודו וילהלם קרל רוטשילד"). שם נעוריה של דורותי הוא פינטו, אך לא רשום מיהם הוריה. האם אימה היא גם כן ממשפחת רוטשילד (לפי מידע שמצאתי במיי הרטיג', שמה הוא קתרין לבית כהן)? האם דורותי איננה ס"ט? האם יש לכם עוד מידע על הענף הזה של משפחת פינטו? ―2a0e:9cc0:2459:ee00:9817:6d04:6d50:8242 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרגה בהיררכיה של הכנסייה הקתולית

מצב טיפול: ישן, לא נענה

אמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, קפקא, biegel, איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!‏בעלי הידע בנצרות: מה זה אפוסטולי פרוטונוטרי, ואיך ראוי לתרגם לעברית?--נדב - שיחה 18:34, 21 בנובמבר 2021 (IST)
תוספת: באנגלית זה Protonotary apostolic--נדב - שיחה 19:43, 21 בנובמבר 2021 (IST)

עדכון מפת איזורי מטרונית?

מצב טיפול: נענה

נסעתי במטרונית מספר בקו מלב המפרץ לכיוון הקריות.

הכרטיסן טען שכרטיס חופשי-חודשי לקריות בלבד פועל אך ורק עד לתחנת מוטה גור ולא כולל בן צבי, שבשבילו צריך מנוי שכולל חיפה.

הנוסעים התחילו בוויכוח איתו ולהסביר לו שהדבר לא הגיוני, מכיוון שקוים 2-1 חולפים דרך בן צבי בדרכים מצומת קריית אתא לכיוון הקריון, שהוא בפירוש אינו חלק מאיזור חיפה אלא קריות.

הכרטיסן ממש נעלב מזה והתחיל להתגונן ולהגיד שזה לא הוא מחליט אלא משרד התחבורה. ואז בסוף סיים ב"כשתקבלו דו"ל נראה מי צודק!" ויצא בזעם מהמטרונית.

האם באמת יש עדכון של איזורי התשלום של המטרונית? המטרונית החליפה בעלים, אז יתכן והחברה החדשה פשוט לא יודעת מה הם איזורי התשלום? או שאולי זה טעות של הכרטיסן שלא קרא נכון? ―2a0d:6fc0:727:2d00:4db8:4e50:b637:e1a8 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מחיפה ולא נוסע בתחבורה ציבורית מזה עשרות שנים. לא כתבת באיזה קו נסעת (זה לא חשוב?), אך ספר לכולם האם המידע בדף הזה עוזר לך. 87.69.242.88 08:00, 23 בנובמבר 2021 (IST)

קו 2. אבל גם קו 1 עובר בדיוק באותו המסלול. ―2a0d:6fc0:734:fe00:70d6:4270:fba0:ff7f (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם פאנלים סולאריים בצבע שחור עדיפים?

רוב הפנאלים הסולריים שראיתי הם בצבע אפור בהיר או כחול-ירוק, לא עדיף שחור להגברת קליטת החום? תודה

שבכה בחזית של מכוניות חשמליות, אלמנט עיצובי?

מצב טיפול: נענה

אני חוזר לשאלה ששאלתי כאן לפני שנה בדיוק (צירוף מקרים שכזה). שאלתי אז, מהו תפקיד השבכה שנמצאת בחזית של כלי רכב רבים, וענו לי שתפקידה לאפשר זרימת אוויר לתוך המנוע, על מנת לקרר אותו, משום שהוא מאד מתחמם במהלך פעולתו. אילן שמעוני טען אז שלעומת כלי רכב המונעים בסולר, בבנזין או בגז, שבהם השבכה אכן פונקציונלית לחלוטין (כמו שאמרו לי), במכוניות חשמליות, אם יש בהן שבכה שכזו, היא אלמנט עיצובי בלבד. כעת אני שואל, למה זהו אלמנט עיצובי? הרי גם בכלי רכב חשמליים המנוע מתחמם במהלך פעולתו! אמנם אין בנזין שנשרף שגורם לבוכנה לנוע ולהניע את הגלגלים, מה שגורם ליצירת חום רב, אך גם במנוע חשמלי לא כל האנרגיה החשמלית מומרת לאנרגיית תנועה, וחלק ממנה מתבזבזת כאנרגיית חום, ואם כן, גם מנוע חשמלי צריך לקרר, לא? תודה רבה לכל המומחים. אביתר ג' • שיחה • 10:22, 23 בנובמבר 2021 (IST)

מנוע חשמלי מתחמם הרבה פחות ואין צורך במערכת קירור ברמה הנדרשת מרכב בעל מנוע בערה פנימית. 87.71.85.121 12:43, 23 בנובמבר 2021 (IST)

תוחלת וממוצע

מצב טיפול: נענה

אפשר דוגמא למקרה שבו תוחלת וממוצע זה לא אותו דבר? ―147.161.13.223 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממוצע שואף לתוחלת - ממוצע הערכים אותם **צפוי** המשתנה לקבל, משוקלל על-פי ההסתברויות לקבלת הערכים השונים.

אקח דוגמה מתוך הערך תוחלת. עבור הטלת קוביה- התוחלת היא 3.5.

אם הטלתי 6 פעמיים ויצא לי: 1 1 1 3 3 3 הממוצע הוא 2. התוחלת נשארה 3.5. אם אטיל הרבה פעמים סטטיסטית הממוצע יגיע ל-3.5. ALPR - שיחה 07:49, 24 בנובמבר 2021 (IST)

אנקדוטה - הפירוש המילולי של "תוחלת" בעברית הוא מטרה, תקוה, דבר שמצפים לו. ”תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.“ (משלי י, פסוק כח). גם באנגלית: Expected value לצד mean.‏ ALPR - שיחה 07:59, 24 בנובמבר 2021 (IST)

תוחלת וממוצע הם אף פעם לא אותו הדבר. תוחלת היא תכונה (מספרית) של משתנה מקרי, וממוצע הוא תכונה (מספרית) של מדגם. עוזי ו. - שיחה 10:58, 24 בנובמבר 2021 (IST)

האם התשואות מתפלגות נורמלית?

מצב טיפול: נענה

האם תשואות של מדדים כמו s&p 500 מתפלגות נורמלית? 2A0D:6FC0:85A:A500:35E0:C51F:F9B0:68FE 11:22, 25 בנובמבר 2021 (IST)

לא. מתניה • שיחה 11:24, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אז איזו התפלגות זו? 2A0D:6FC0:304:8600:5504:EC3:B5F2:8FCE 00:04, 26 בנובמבר 2021 (IST)

המודלים הבסיסיים במתמטיקה פיננסית מניחים התפלגות לוג-נורמלית (המתאימה להנחה שהתשואות מדי יום הן נורמליות). עוזי ו. - שיחה 14:37, 26 בנובמבר 2021 (IST)

בוסטו

מצב טיפול: לא ברור

איך קמה קהילת בוסטון?

השאלה לא ברורה. מה זה "קהילת בוסטון"? אם הכוונה לעיר בוסטון - היא נוצרה כתוצאה מהגירה מאירופה. גילגמש • שיחה 18:07, 30 בנובמבר 2021 (IST)