ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית להסרת שומן נקודתית?[עריכת קוד מקור]
האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית בקרב פלסטיקאים ודרמטולוגים להסרת שומן פרוקסימלי (קרוב לעור) נקודתית, כחלופה לשיטות כגון ליפוסקציה (שאיבת שומן), קריוליפוליזיס והידרוליפוקליזה?
אם כן, אשמח לדעת מה מיוחד בגלי רדיו שהם יכולים לשמש להמתת תאי שומן פרוקסימליים, אותם גלי רדיו דרכם אני מתפעל מכשיר רדיו ומאזין למשל לחדשות ברדיו (כמובן שבתדרים שונים).
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- גוגל מצא: במהלך טיפול המסת שומן בגלי רדיו, מייצרת אנרגיית הרדיו חום, החום גורם להמסה של תאי השומן ושאיבת השומן המומס ובמקביל החום גורם לפגיעה בסיבי הקולגן שתגרום לכיווץ העור מעל האזור המטופל
- אבל לפי מה שהבנתי פירוק תאי שומן בגלי רדיו לא כולל שאיבה (ליפוסקציה) אלא רק את הליפוליזה ולאחר מכן הגוף (מאקרופג'ים וכו') יטפלו בתוצרי הפירוק. ―אנונימי לא חתם
שאלה בכימיה - הפיכת משחה (ointment) לקרם (cream)[עריכת קוד מקור]
אילו חומרים ניתן להוסיף באופן כללי לכל ointment בכדי להפוך אותו ל cream? (הייתי מהמר, מלחים שונים אבל שואל בכל זאת ודווקא אני מחפש חומרים שאינם מלחים למטרה זו). אנא תייגו חשבון של משתמש שיוכל לסייע אם אתם מכירים אחד. בתודה. ―אנונימי לא חתם
- בעלי הידע בכימיה? יהודית1000 - שיחה 22:47, 5 ביוני 2021 (IDT)
- ובינתיים: יש לנו קצרמר משחה. אין לנו קרם (קוסמטיקה). הבינוויקי העברי של הערך האנגלי (Cream (pharmacy)) הוא משחה. (Ointment) הוא הפניה ל(Topical medication). Tzafrir - שיחה 09:50, 6 ביוני 2021 (IDT)
עוד שאלה בכימיה - האם אפשר ליצור תמיסה שומנית שהיא גם ointment וגם gel?[עריכת קוד מקור]
למשל, היא גם תהיה שומנית אבל גם תתנהג כמו ג'ל לשיער ותיצור שכבה קשיחה על שיער; מעין ointment-gel בדומה למוצר של Nivea שנקרא בגרמנית כמדומני creme-gel שהוא גם קרם וגם ג'ל אבל אני רוצה לנסות להכין משהו שהוא גם lipid ointment וגם gel ותוהה אם זה בכלל אפשרי כימית. בתודה. ―אנונימי לא חתם
זיהוי תאריך צילום תמונה[עריכת קוד מקור]
נניח שקיבלתי תמונה שמישהו צילם בטלפון. האם יש דרך לדעת באיזה תאריך ושעה היא צולמה? הקובץ מכיל מידע כזה? תודה לעונים. פנטין - שיחה 21:55, 5 ביוני 2021 (IDT)
- בד"כ נשמר מידע על התמונה בקובץ Exif. כניסה למאפייני התמונה באמצעות קליק ימני אמור להציג את הנתונים האלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:25, 5 ביוני 2021 (IDT)
- (לא קובץ נפרד. המידע נשמר כחלק מקובץ התמונה) Tzafrir - שיחה 09:43, 6 ביוני 2021 (IDT)
תוכנת everything[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הורדתי את תוכנת החיפוש everything והתקנתי אותה בכמה מחשבים אבל היא עבדה רק באחד מהם, בכל השאר התוכנה נפתחה אך לא נראו כל תוצאות חיפוש, חלון התוצאות פשוט נשאר ריק.
האם "דרכון ירוק" זאת למעשה מרמה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אין לי ספקות שחיסונים חשובים וכדומה וכדומה. אני מחוסן ולא מאנטי-ואק למינהם.
זאת לא השאלה. מה שאני זוכר שהובטח ש"דרכון ירוק" יאפשר טיסה חופשית לחו"ל ובחזרה, ללא בידוד ובדיקות. ועכשיו זה נראה שכל זה היה שקר וההפיך הוא הנכון. גם לבעלי "דרכון ירוק" יש חובת בידוד בחזור והתעודה הזאת לא מוכרת על ידי אף אחד בחו"ל ונדרש לעתים גם בידוד בהלוך כי המדינה המארחת לא מכירה במסמך.
האם זה נכון, עבדו עלינו בשביל לעודד להתחסן?
- עבדו עלינו? המנוולים האלו גרמו לנו להשקיע כמה שעות ובתמורה להפחית מאוד את הסיכוי ללקות במחלה קטלנית או סתם מעצבנת. כמובן שהמנוולים האלו לא רצו את טובתנו האישית. הם בסך הכל רצו משק עם יותר ידיים עובדות והוצאות נמוכות יותר על אשפוז וימי מחלה. אגואיסטים שכמותם. וכן, הבטיחו לנו שדרכון ירוק יוכל לעשות, בעצם מה בדיוק? אצלנו „דרכון ירוק״ הוא הפניה לתו ירוק. מעבר לכך שיש מדינות שונות שמתחשבות באישורי החיסונים של ישראל, יש (או ליתר דיוק: היו) עסקים ומקומות שונים שנדרשו לדרוש מלקוחות תו ירוק כדי לשרתם. Tzafrir - שיחה 21:15, 6 ביוני 2021 (IDT)
- או במילה אחת: כן. Corvus,(Nevermore) 22:23, 6 ביוני 2021 (IDT)
- במילה אחת: לא. מחוסנים ומחלימים פטורים מבידוד בכניסה חזרה מישראל (אבל לא מבדיקה). יש מדינות שונות שמחייבות בידוד גם למחוסנים מישראל ואחרות לא מחייבות את זה. וזה כמובן מתוך הנחה שכל קיומך תלוי בנסיעות לחו״ל וסתם זוטות קטנות שהזכרתי קודם לא רלוונטיות. Tzafrir - שיחה 23:19, 6 ביוני 2021 (IDT)
- או במילה אחת: כן. Corvus,(Nevermore) 22:23, 6 ביוני 2021 (IDT)
הפועל פתח תקווה בכדורגל בליגה השלישית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב שלום, ניסיתי לשאול בדף השיחה של הערך "הפועל פתח תקווה (כדורגל)" ולא קיבלתי תשובה: בערך מופיע המשפט הבא: "ב-1938 עלתה הקבוצה לליגה השנייה", ובהמשך הערך מופיע המשפט: "בסוף עונת 2020/2021 ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה א'.". מאחר שלליגה השנייה אפשר לעלות רק מהליגה השלישית, ומאחר שליגה א' היא כיום הליגה השלישית, יש כאן סתירה כביכול. איך מיישבים אותה? KobiNew - שיחה 11:23, 7 ביוני 2021 (IDT)
- ליגה א' (כדורגל) הוקמה רק לאחר הקמת המדינה. האם יש לנו ערכים על הליגות של תקופת המנדט? Tzafrir - שיחה 11:54, 7 ביוני 2021 (IDT)
- השאלה שלי היא לא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה ששמה "ליגה א' ", אלא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה השלישית בטיבה KobiNew - שיחה 16:16, 7 ביוני 2021 (IDT)
- לפי עונת 1934/1935 בליגת ארץ ישראל בכדורגל, לא ירדו ליגה בסוף העונה. אבל הפועל פתח תקווה (כדורגל) לא שיחקה בעונת 1935/1936 בליגת ארץ ישראל בכדורגל. אין לנו ערכים על ליגות נמוכות יותר מהליגה השנייה. היו כאלו? או שאולי הקבוצה התפרקה זמנית ואז חזרה לתפקד מהליגה הנמוכה ביותר שהייתה אז: השנייה? אני מניח שאפשר למצוא מקורות לכך אבל מתעצל לחפש. Tzafrir - שיחה 21:43, 7 ביוני 2021 (IDT)
- השאלה שלי היא לא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה ששמה "ליגה א' ", אלא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה השלישית בטיבה KobiNew - שיחה 16:16, 7 ביוני 2021 (IDT)
צהרון מצוי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איך צהרון מצוי מתאים את עצמו לסביבה?
- רואים איזה משפחות גרות באזור, כמות הילדים שמגיעים לצהרון ולפי זה מתאימים את הפעילויות. תלוי כמובן גם במפעילים (פרטי או ציבורי)... לחילופין אפשר לראות כאן אבל אין הרבה מידע. סיון ל - שיחה 16:02, 10 ביוני 2021 (IDT)
מינוי ופיטור שגרירים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם שר החוץ יכול לפטר ולמנות על דעת עצמו שגרירים ודיפלומטים? בהנחה שיאיר לפיד באמת יהיה שר החוץ, הוא יוכל למשל לפטר את ציפי חוטובלי מתפקידה כשגרירה בלונדון או למנות את ציפי לבני לשגרירה באו"ם, ללא האישור של רה"מ בנט? או שהוא צריך לעבור דרך הממשלה? 2A10:8007:A8BD:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 18:20, 7 ביוני 2021 (IDT)
- ראשי נציגויות ממונים על ידי הממשלה ולא על ידי שר החוץ לבדו. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:09, 8 ביוני 2021 (IDT)
- כמו בממשלות אחרות, גם הפעם לפיד לא ימנה בעצמו - הוא בהחלט יכול להציע. כמו שאמרת, נניח לפיד יגיד לבנט עוד שבוע "אני אמנה את X לתפקיד שגריר ישראל בY" אבל עד שבנט לא יביא את זה לשולחן הממשלה, שתצטרך לאשר את זה - השגריר החדש לא מונה וללפיד אין שום דרך לעקוף את זה. לכן, הוא אכן צריך לעבור דרך הממשלה, אבל מינוי שגרירים למעט כאלו שיצרו מהומות (מסיבות כאלו או אחרות) עוברים באופן חלק ואף פה-אחת. דזרט • שיחה 14:52, 9 ביוני 2021 (IDT)
"זאפה" פארק הירקון[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש הופעה של היהודים במקום שנקרא "זאפה גני יהושע". פרק הירוקון זה מקום מאוד גדול, הנפרס על שתי גדות הנהר. גוגל מסמן איזה מקום אקראי בפרק כשאני עושה חיפוש. האם מישהו יכול לכוון אותי יותר איפה בדיוק זה "זאפה גני יהושע" בפרק הירקון?
אני לא גר בתל אביב ואם שאלתי משהו לא הגיוני או מובן מאליו, אז בבקשה תתייחסו בכל זאת. אני רוצה להגיע מכיוון של רמת גן ולא מכיוון של אוניברסיטת תל אביב. האם יש אפשרות כזאת (בלי לעקיף את כל הפארק מסביב)? 2A0D:6FC0:78F:9D00:35EA:F98:6A7E:8A48 18:41, 7 ביוני 2021 (IDT)
- מרחוב רוקח 84-86 ברמת גן (משולט שבע טחנות שער רוקח) תוכל להגיע בהליכה קצרה לגשר מעל הירקון שיוביל אותך מעל הירקון, בואכה הפרק. חניה בסוף הכביש שיוצא מרוקח 74 (משולט ראש ציפור).
- תודה, אבל מה מכל זה הוא "זאפה"? איפה זה בדיוק? באותו "משולש ראש ציפור" שציינת בסוף? מצאתי כאן כתוב "מתחם יהושע בפארק, סמוך לחניון הגדול, מול הלונה פארק". לפי המפה נראה שהלונה פרק הוא בצד הצפוני של הנהר (רוקח 95?). אני מבלבל משהו? 2A0D:6FC0:6E1:DD00:500F:FB0E:5683:B18E 11:45, 8 ביוני 2021 (IDT)
- זאפה נמצא סמוך לחניון המימדיון. הממדיון נמצא בחלקו המזרחי של פארק גני יהושוע בת"א. ונמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג. הכניסה מהצד המזרחי של החניון מול הלונה פארק בשדרות רוקח.
- תקין אותי אם אני טועה, אבל יש רבע שעה הליכה בין הלונה פארק לבין אצטדיון רמת גן. זה לא ממש "סמוך". Corvus,(Nevermore) 14:37, 8 ביוני 2021 (IDT)
- זאפה נמצא סמוך לחניון המימדיון. הממדיון נמצא בחלקו המזרחי של פארק גני יהושוע בת"א. ונמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג. הכניסה מהצד המזרחי של החניון מול הלונה פארק בשדרות רוקח.
- תודה, אבל מה מכל זה הוא "זאפה"? איפה זה בדיוק? באותו "משולש ראש ציפור" שציינת בסוף? מצאתי כאן כתוב "מתחם יהושע בפארק, סמוך לחניון הגדול, מול הלונה פארק". לפי המפה נראה שהלונה פרק הוא בצד הצפוני של הנהר (רוקח 95?). אני מבלבל משהו? 2A0D:6FC0:6E1:DD00:500F:FB0E:5683:B18E 11:45, 8 ביוני 2021 (IDT)
הממדיון נמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג!
תעודת הוראה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
1) האם חייבים בגרות בשביל להוציא תעודת הוראה?
2) האם תואר ראשון בחינוך נותן תעודת הוראה?
- 2 ניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המ ע ש י ת הנחוצות.
- 1) לפי מה שרשום כאן, עד גיל 30 יש להציג תעודת בגרות כדי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה (למעט האוניברסיטה הפתוחה, ולא נראה לי שמלמדים שם הוראה).
- 2) לא, תואר ראשון לא מקנה באופן אוטומטי תעודת הוראה. יש מוסדות רבים שמשלבים תואר ראשון + תעודת הוראה. עם זאת, זה עדיין לא מספיד כדי להיות מורה, צריך לעשות רישיון הוראה. קצת כמו עורך דין, רואה חשבון ומקצועות נוספים, הלימוד האקדמי לא מספיק - כלומר זה שיש לך תעודה זה לא אומר שאתה מורה. מי שרשאי לעשות את התהליך הוא רק מי שיש בידו תעודת הוראה, וזה כולל עבודה מעשית (הידועה בשם סטאז').
- יש באוניברסיטה הפתוחה תארים בחינוך יהודית1000 - שיחה 19:19, 8 ביוני 2021 (IDT)
- תואר ראשון בהוראה כולל כמעט תמיד תעודת הוראה. אחרת הוא קצת מיותר (למרות שקיימת אופציה כזאת). ראו כאן וכאן. אז בגדול תואר ראשון בחינוך כולל בתוכו לימודים לתעודת הוראה. לא קשור לסטאג' ולא דומה בכלל לעריכת דין. כל בוגר תואר אקדמאי יכול ללמד בבית ספר בלי להוציא תעודת הוראה. רק שהשכר נמוך יותר וכנראה לא יוכל להגיש לבגרות. Corvus,(Nevermore) 19:36, 8 ביוני 2021 (IDT)
- כמה שזה נשמע מוזר - אזי אין צורך בתעודת בגרות על מנת להתקבל לחלק מהמסלולים לתעודת הוראה. כאן מתחילים את השלב הראשון. Shannen - שיחה 20:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
- 2) לא, תואר ראשון לא מקנה באופן אוטומטי תעודת הוראה. יש מוסדות רבים שמשלבים תואר ראשון + תעודת הוראה. עם זאת, זה עדיין לא מספיד כדי להיות מורה, צריך לעשות רישיון הוראה. קצת כמו עורך דין, רואה חשבון ומקצועות נוספים, הלימוד האקדמי לא מספיק - כלומר זה שיש לך תעודה זה לא אומר שאתה מורה. מי שרשאי לעשות את התהליך הוא רק מי שיש בידו תעודת הוראה, וזה כולל עבודה מעשית (הידועה בשם סטאז').
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
כמה הפלות ביצע ה-F-22 ראפטור? האם הוא יוצא משירות ללא שישתתף בשום מבצע משמעותי? האם יש סיכוי שישראל תקבל אותו?
תודה לעונים!
- לגבי השתתפות - השתתף במבצעים בעירק. אם זה משמעותי או לא, לשיפוטך. לא סביר שישראל תרצה לרכוש מטוס שייצורו מאחוריו ולכן צפויה בעיית חלפים. בנוסף F22 אינו בנוי להשתתף כתחנה בניהול זירה בניגוד ל F35 וכנראה גם בשדרוג הבא של F15. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 9 ביוני 2021 (IDT)
- לפי הערך עליו הוא נלחם בפעם הראשונה ב2014 בסוריה, הררבה אחרי מלחמת המפרץ - מה הקשר עיראק? ולגבי חלפים, אם המטוס עדיין משרת בארה"ב, כנראה עדיין מייצרים אותם. ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 10:18, 8 ביולי 2021 (IDT)
האם ניתן להרוויח כסף מהעברת מט"ח?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם היחסי בין מטבעות הם קבועים? נניח עושים כל מיני טריקים בסגנון של לקנות ירו בשקלים, לקנות דולרים ביורו ואז לקנות שקלים בדולרים (הכל באותו היום) - האם יתכן לקבל בסוף יותר ממה שהושקע?
- ראה ארביטראז'. אם זה היה אפשרי, מישהו היה עושה את זה מהר יותר (ומאזן את השערים). עוזי ו. - שיחה 13:50, 9 ביוני 2021 (IDT)
כמרים עם קרחת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב התמונה הסטריאוטיפית של אנשי דת נוצרים היא בדרך כלל עם קרחת ושיער מסביב (כמו תומאס דה טורקמדה). יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה 13:33, 9 ביוני 2021 (IDT)
- זה לא סטריאוטיפ, זה מסורת בנזירות. וזאת לא סתם קרחת, זה סוג של תספורת. נקראית באנגלית "Tonsure" (Tonsure). Corvus,(Nevermore) 13:54, 9 ביוני 2021 (IDT)
- יש סיבה או איזשהו רעיון מאחורי זה? ויש לזה שם בעברית? יהודית1000 - שיחה 14:43, 9 ביוני 2021 (IDT)
- יש אזכור לתספורת דומה בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' בשם "מספר קומי". ראי גם בערך אבטולמוס. בגלל התספורת הזו היהודים נהגו לכנות את הכמרים גַלָחִים (נהגה גַלוֹחים).--שמש מרפא - שיחה 14:58, 9 ביוני 2021 (IDT)
- לא היה נהוג אצל כל הנזירים הנוצרים. אלא בקרב הנזירים הרומים-קתוליים כמנהג חובה עד שנת 1972 . אצל חלק מהנזירים הנוצרים בכמה כנסיות נוספות במזרח ואצל נזירים בודהיסטים (לא נוצרים) נהוגה קרחת מלאה. Ewan2 - שיחה 15:20, 12 ביוני 2021 (IDT)
- יש סיבה או איזשהו רעיון מאחורי זה? ויש לזה שם בעברית? יהודית1000 - שיחה 14:43, 9 ביוני 2021 (IDT)
יצורים גדולים יותר מועדים יותר להכחדה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
ישנו מיתוס שמדבר על עמידותם המשוערת של תיקנים גם לאירוע אטומי עולמי ("הם ישרדו אחרינו"). מנגד, ידועים מינים רבים של אורגניזמים ענקיים כדוגמת חלק ממיני הפטרוזאוריה והדינוזאורים, ממותה, מגלודון, דיינוסוכוס וזאורוסוכוס שנכחדו. האם נכון לומר שמינים גדולים פחות עמידים לאירועי הכחדה המוניים ממינים קטנים, או שפשוט מינים גדולים שנכחדו יותר מוכרים לנו ממינים קטנים שנכחדו? אביתר ג' • שיחה • 14:29, 10 ביוני 2021 (IDT)
- הממותה והמגלודון היו פחות עמידים ממינים קטנים יותר באירוע ההכחדה הנוכחי: לטורפים מהסוג הומו ובפרט מהמין הומו סאפיאנס, חיה גדולה מספקת הרבה מזון ומשתלם הרבה יותר לצוד אותה (היה מחקר שהראה את זה לאחרונה, אני אנסה למצוא אותו). Tzafrir - שיחה 15:51, 10 ביוני 2021 (IDT)
- היונקים הגדולים (שמהם נשאר רק הפיל) מתרבים בקצב איטי של ולד אחד כל כמה שנים, ולכן לכל שיבוש בקצב ילודה יש השפעה מורגשת על שרידות המין. לכן האדם הקדמון עם חיצים ואבנים בלבד הכחיד מינים שלמים, שנעלמו בכל חבל ארץ שהוא הגיע אליו בלי שהיו לכך סיבות אקלימיות או אחרות. (יובל הררי למיטב זכרוני) - La Nave Partirà שיחה 20:26, 11 ביוני 2021 (IDT)
שמש[עריכת קוד מקור]
כמה זמן של שהייה בשמש מתחיל להזיק לעור? דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 14:48, 10 ביוני 2021 (IDT)
- זה תלוי בסוג בעור ובהירותו. בעלי עור בהיר מאד עשויים לקבל כוויה החל מ-10 דק' שהייה בשמש (גם אם הכוייה אינה מורגשת, היא עדיין מזיקה). בעלי עור כהה (סוג עור V ו-VI המאפיין אנשים ממוצא אפריקני) יכולים להיות עד 80 דק' בשמש מבלי להכוות. כמובן שזה תלוי גם בשעות החשיפה ועוד. --שמש מרפא - שיחה 15:01, 10 ביוני 2021 (IDT)
- יש דרך לזהות את הכוייה? דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:05, 10 ביוני 2021 (IDT)
- אז שמש מרפא או מזיק?
ראובן מ. - שיחה 15:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
- בעולם הזה ”בוער כתנור” בעולם הבא ”לעולם הבא צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד', עמוד א')
דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:19, 10 ביוני 2021 (IDT)
--שמש מרפא - שיחה 20:00, 13 ביוני 2021 (IDT)
- דרדק, חשיפה לשמש גורמת לשני סוגים של פגיעות. פגיעה מידית: אדמומיות וקילוף העור ("שריפת העור") שהיא דלקת מקומית והיא אכן נראית לעין - ככל שהעור מאדים יותר כך הוא נפגע יותר עד לקילופו. שחורי עור מוגנים יחסית מפני הנזק הזה. בנוסף, יש נזק מתמשך, כרוני. הוא יכול לגרום לכל מיני דברים - הזדקנות מואצת של העור, התפתחות סרטן ועוד. הינה למשל תמונה די מפורסמת של נהג [1] שהיה חשוף לשמש בצד אחד קבוע. ניתן לראות בקלות שהעור בצד שהיה חשוף לשמש הרבה יותר מקומט וזקן לעומת עור שנחשף פחות לשמש. במקרה שבו יש צורך בחשיפה ממושכת לשמש כדאי למרוח קרם הגנה, לשים משקפי שמש ולחבוש כובע וחולצה. חשיפה קצרה שמטרתה השגת שיזוף גם כן יכולה להזיק אם החשיפה חוזרת לעצמה בתדירות גבוהה וגם במקרה כזה כדאי לנהוג במשנה זהירות. לסיכום: שתי הפגיעות, גם המידית וגם הכרונית נראות לעין וניתן לזהותן. את הפגיעה המידית ניתן לעצור אבל פגיעה כרונית בדרך כלל תהיה בלתי הפיכה. גילגמש • שיחה 17:05, 22 ביוני 2021 (IDT)
- בעולם הזה ”בוער כתנור” בעולם הבא ”לעולם הבא צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד', עמוד א')
תואר שני ושלישי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב כמה זמן לוקח ללמוד לתואר שני ושלישי? לא כתוב בערכים. המאו"ר - שיחה 17:04, 10 ביוני 2021 (IDT)
- תלוי בהרבה גורמים, אז לא קבוע. בגדול תואר שני אפשר לסיים בשנתיים. תואר שלישי זה כ-4 שנים. יתכנו מצבים שבהם מתחילים תואר שני תוך כדי ראשון ואז זה מקצר. אם יש מספיק תקציב ורצון של המנחה והסטודנט להאריך את הדוקטורט אז אפשר למשוך אותו לעוד שנה-שנתיים. אם הסטודנט לא מקבל מלגה, הוא יכול לעשות דוקטורט גם 15 שנים. Corvus,(Nevermore) 18:25, 10 ביוני 2021 (IDT)
- גם ללא מלגה, כיום האוניברסיטאות לא מאפשרות למשוך את הדוקטורט מעבר לחמש שנים (פחות או יותר) ללא סיבה מוצדקת, ובכל מקרה לא יאריכו להרבה יותר מכך. Reuveny - שיחה 21:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
- מכיר מישהו שהתחיל דוקטורט משהו כמו 4-5 שנים לפניי וסיים אחרי. אז הוא עשה אותו משהו כמו 10 שנים במצטבר. אבל האיש לא קיבל מלגה והיה סוג של "סטודנט ברבע משרה" כבר סיים קריירה קודמת בצבא ופרש לגמלאות. אולי כשהוא התחיל הסיפור היה שונה, אבל הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו משהו כמו עשור לאחר שהתחיל. Corvus,(Nevermore) 18:59, 11 ביוני 2021 (IDT)
- גם ללא מלגה, כיום האוניברסיטאות לא מאפשרות למשוך את הדוקטורט מעבר לחמש שנים (פחות או יותר) ללא סיבה מוצדקת, ובכל מקרה לא יאריכו להרבה יותר מכך. Reuveny - שיחה 21:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
- תלוי בהרבה גורמים, אז לא קבוע. בגדול תואר שני אפשר לסיים בשנתיים. תואר שלישי זה כ-4 שנים. יתכנו מצבים שבהם מתחילים תואר שני תוך כדי ראשון ואז זה מקצר. אם יש מספיק תקציב ורצון של המנחה והסטודנט להאריך את הדוקטורט אז אפשר למשוך אותו לעוד שנה-שנתיים. אם הסטודנט לא מקבל מלגה, הוא יכול לעשות דוקטורט גם 15 שנים. Corvus,(Nevermore) 18:25, 10 ביוני 2021 (IDT)
נזיר נוצרי זה לכל החיים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם נזיר יכול להפסיק את הנזירות ולצאת לחופשי?
האם לאחר מכן, הוא יכול שוב להפוך לנזיר?
- עם כניסתו למנזר, נזיר נודר נדרים שונים. ככל נדר שאינו הנדר הכובל בסדרת הארי פוטר, הוא יכול להפר נדרים אלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 11 ביוני 2021 (IDT)
תחבורה בשבת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם זה באמת נכון שהממשלה החדשה צפויה לפתוח את התחבורה הציבורית לנסיעה בימי שבת? 77.127.39.244 18:40, 10 ביוני 2021 (IDT)
- לא, ישמרו על הסטטוס-קוו Shannen - שיחה 20:07, 10 ביוני 2021 (IDT)
- זאת מנין? המאו"ר - שיחה 14:11, 17 ביוני 2021 (IDT)
מבוקש: מומחה ל"שר הטבעות"[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב יש בקהל מישהו שמתמצא בטרילוגיית שר הטבעות? דברו איתי. יש פרטים על סרט אנימה חדש בפיתוח, רק שאני לא בקי בכל הדמויות והשמות, ולא רוצה לכתוב שטויות. פליז.--נדב - שיחה 22:50, 10 ביוני 2021 (IDT)
זריקת אבנים בחזרה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב הלכתי ברגל בשכונה ערבית, וכמה ערבים עשו לי מארב והתחילו לזרוק עלי אבנים. האם היה מותר לי להחזיר? אשמח למקור.2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00
- כן. מותר להחזיר אבנים רק אם יש להם ערך (ע"ע "השבת אבדה"). מקורות.
- אינני צוחק. שאלתי היא האם זה נכלל בס' 34 לחוק העונשין הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;".2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00
- ואגב, אין מצוות השבת אבידה בגוי. בנוסף, ביקשתי מקורות, לא ראיית מקורות. והגמ' בפסחים אומרת "אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה" כך שכלל וכלל לא הועלת לי... 2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00
- אינני צוחק. שאלתי היא האם זה נכלל בס' 34 לחוק העונשין הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;".2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
שאלה בחומרה ותוכנה: האם יש הבדל בין פורט מפולטר לפורט סגור?[עריכת קוד מקור]
יש תוכנות כמו CSF-LFD שיכולות לפלטר את כלל הפורטים כך שבדרך כלל שום מידע לא יעבור דרכם, אך האם פילטור כזה ו"סגירה" הם אותו דבר? ―אנונימי לא חתם
- לא מכיר את התוכנות הללו, אבל אני יודע שמערכות הגנה ופיירוול תומכות גם ב rules לגבי תוכן הפקטות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 11 ביוני 2021 (IDT)
- פילטרים יכולים לשנות את החבילות לפני שהן מתחילות את העיבוד הרגיל שלהן. פורט סגור אם אף תוכנה לא מקשיבה עליו. פילטרים די בסיסיים של חומת אש יכולים להתערב לפני שהתעבורה מגיעה לפורט ולהחזיר תשובה שהפורט סגור או לגרום לכך שלא תוחזר כלל תשובה. Tzafrir - שיחה 11:38, 12 ביוני 2021 (IDT)
- תודה לכם. אם כך אני מבין שבעזרת מספיק פילטור ניתן לגרום לפורט (שברירת המחדל שלו היא פתוח ולא בהאזנה) להיות סגור כל הזמן, מרגע הפילטור ואילך (כך שאף פעם לא יהיה פתוח בהאזנה). ―אנונימי לא חתם
שאלה במדע המדינה — מה הוא המס העיקרי ממנו מרוויחה מדינה?[עריכת קוד מקור]
כלל המדינות היום גובות "מסים" כגון:
- מים
- חשמל
- מס ערך מוסף
- מס הכנסה
- ביטוח לאומי
מאיזה מס מאלה, או מאיזה שילוב מסים מאלה, מרוויחות מדינות הכי הרבה? ―אנונימי לא חתם
- תשלום בעד מים אינו מס, הוא מחיר (שלא בהכרח מכסה את הוצאות ההפקה), שלא בהכרח משולם למדינה.
- תשלום בעד חשמל אינו מס, הוא מחיר, ומשולם לחברה המייצרת ולא למדינה.
- ביטוח לאומי הוא מעין מס, הוא נותן תמורה ישירה (גמלאות מחליפות שכר), אך בחלק מהגמלאות העשירים מסבסדים את העניים. בישראל דמי ביטוח לאומי רחוקים מלכסות את הוצאות המוסד לביטוח לאומי, כך שאין לדבר על רווחים של המדינה מפעילות זו.
- ברשימה חסר מס חשוב: מכס, שהיה מס עיקרי לפני יצירת מס הכנסה ומע"מ.
- בשנת 2016 הכנסות מדינת ישראל ממסים התפלגו [2]: מס הכנסה - 42%, מע"מ - 37%, כל השאר - 21%. דוד שי - שיחה 10:19, 12 ביוני 2021 (IDT)
- אכן, בגלל שתשלום על מים וחשמל בהקשר זה אינם באמת "מסים" הוספתי עוד עם כתיבת השאלה מרכאות סביב המונח מסים. תודה על התשובה הקצרה ולעניין; רבים ילמדו. ―אנונימי לא חתם
- תודה, תודה, אני ועוד רבים למדנו. 87.71.95.54 09:25, 13 ביוני 2021 (IDT)
- אכן, בגלל שתשלום על מים וחשמל בהקשר זה אינם באמת "מסים" הוספתי עוד עם כתיבת השאלה מרכאות סביב המונח מסים. תודה על התשובה הקצרה ולעניין; רבים ילמדו. ―אנונימי לא חתם
יש 4 סוגי מס:
- ביטוח לאומי.
- מס הכנסה.
- מע"מ.
- מס של טיפשים "מפעל הפיס".
המדינה מרוויחה כ50% ממס הכנסה וכ50% ממע"מ, ז"א שכחצי מהכנסות המדינה הם ממס על עבודה ובכחצי ממס על צריכה "קניות".
- זה דף שנועד להוסיף ידע, ולא לקשקש הגיגים כאשר כמה שורות לפניך נמצאו נתונים בדוקים. מפעל הפיס מוכר שונות תמורת תוחלת. זה מוצר ככל המוצרים, לא מס, ובוודאי לא "מס טיפשות". עוזי ו. - שיחה 12:27, 16 ביולי 2021 (IDT)
ביטול חובת עטיית מסכה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שלום, באיזה יום תבוטל חובת עטיית המסכות? החובה תבוטל גם לילדים ונוער? ―אנונימי לא חתם
- תשובה: נכון ליום ראשון 13/6 בשעה 14:00, עדיין לא נמסר פרסום רשמי המבטל את חובת חבישת המסכות. אולי בהמשך. בברכה, Danny-w - שיחה 13:48, 13 ביוני 2021 (IDT)
- לפי שר הבריאות היוצא, מיום ג' 15.06.21 צפוי ביטול חובת עטיית מסיכות במקומות סגורים למבוגרים, בכפוף לנתונים. ―אנונימי לא חתם
רב קו, מה עשיתי לא נכון?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
קרה לי אתמול משהו מוזר ונאלצתי לנסוע במטרונית בלי לשלם. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון.
עליתי רק אוטובוס מרמת גן לתל אביב ותקפתי את הרב קו על חשבון ערך צבור. לאחר מכן עשיתי החלפה לקו 900 ישיר לתחנת חוף הכרמל בחיפה ושוב תקפתי את הרב קו במכונה של הנהג וקיבלתי קבלה על סך 21 ש"ח. לאחר הגעה לחיפה רכשתי ערך צבור במכונה של מטרונית ובאתי לתקף. אבל קיבלתי הודעה "לא ניתן לבצע מעבר מהיעד בו התחילה הנסיעה". כל הניסיונות שלי לרכוש כרטיס באמצעות הרב קו כשלו עם הודעת שגיאה מדובת. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון ואיך פועלים לפי החוק במצב הזה?
ההשערה שלי היא שכאשר תיקפתי בקו 900, אז החוזה כלל גם את התנועה בתוך חיפה ולכן אי אפשר לרכוש נסיעה שכוללת איזור שהוא כבר תקף. אבל אז - איך ניתן לרכוש חוזה לנסיעה לקו חיפה->מרכזית הקריות? צריך להחזיק בעוד כרטיס רב קו במקביל? Corvus,(Nevermore) 13:22, 13 ביוני 2021 (IDT)
תנאי הזכאות לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק[עריכת קוד מקור]
1) אם לאזרח ותיק יש חסכון העולה על 35 אלף שקל או רכב בשווי מעל 41 אלף שקל, אז הוא לא זכאי להשלמת הכנסה (והדבר פוגע בין היתר בזכאות לפטורים רבים והנחות בתשלומים, דבר חיוני מאוד עבור קשישים) (ראו פה לסכומים מדויקים יותר). השאלה היא: לקשיש יש רכב שערכו 35 אלף וגם 30 בחשבון הבנק: האם הקשיש לא זכאי לתוספת או שהוא חייב לבחור על מה לוותר?
2) שאלה שניה היא האם החוק מבדיל בין קשיש שברשותו בית מגורים לבין אחד שגר בשכירות? עלות דירה עולה בעשרות מונים על הסכומים המצוינים כאן. האם למעשה השקעה בנדל"ן היא הדרך הטובה ביותר להשקיע סכומים גדולים מבלי להיפגע בהמשך מהפחתה או ביטול של התוספת הסוציאלית בגיל מתקדם? ומי שלא הספיק לרכוש דירה למעשה נפגע פעמיים: גם משלם שכירות מלאה וגם לא רשאי לקבל הכנסה המספקת את עלות שכר הדירה (לפי הסכומים - הגובה המירבי לקבלת השלמת הכנסה הוא פחות או יותר כמו שכר דירה סביר במרכז)?
השגת מים במושבות על הירח[עריכת קוד מקור]
לפי מה שאני מבין:
- אין בירח קטבים עם מים שניתן לבודד
- אין בירח לחות כך שאי אפשר לבודד לחות לכדי טיפות מים
- אין בירח אטמוספירה עשירה בגזים ולכן אין בו הרבה מימן (וחמצן) שיוכלו לשרוף לכדי הפקת מולקולות מים בניגוד למשל למאדים (אם יש במאדים מספיק מימן; חמצן אפשר לייצר מצמחים כידוע)
ניתן אולי להתפיל מים ממאגרי מים תת קרקעיים שדווח שיש בירח אבל זה אולי זה לא סביר בייצור המוני, גם עם טכנולוגיות סופר מתקדמות
אם כך נשאלת שאלה, איך ניתן, אם בכלל, להשיג מים בעקביות בירח (בלי ייבוא מכדור הארץ)?
בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתם
- הארצה של הירח היא מדע בדיוני בלבד. מים נוזליים לא יהיו יציבים על פני השטח ויתנדפו מיידית. לכן איו יותר מדי הגיון להפיק מים חדשים או להמיס קרח תת-קרקעי. ראה ערך אנגלי (Lunar water). כמה שזה אולי נשמע מגניב, במציאות -המקסימום שאנחנו יכולים זה לבנות מעבדה גדולה על הירח עם חממה שנמצא תחת לחץ קבוע ובה טונות בודדות של מים ממוחזרים קבוע. Corvus,(Nevermore) 15:03, 13 ביוני 2021 (IDT)
- תודה רבה לך על המידע הנגיש, הערה קטנה; לגמרי לא התכוונתי לדבר על הארצה של הירח אלא נטו על ייצור מים בו למי שסביר להניח יגורו במושבות עליו.
- אם אני מפרש את דבריך נכון, אם יחפרו מספיק עמוק באדמת הירח ויגיעו לאזור קרוב מספיק לליבה עם חום טבעי ולחץ גבוה יוכלו לייצר שם מים על בסיס מחזור גזים פנימיים בתוך החממה הזאת. לא? ―אנונימי לא חתם
- קידוח בחלל בכלל זאת משימה לא קלה, אבל נניח לצורך העניין שהסיפור הטכנולוגי לא כזה משמעותי. אז ראשית ישנן מולקולות מים בקרקע של הירח, אבל הפקת מים נוזליים טהורים מתוך סלעים עם מולקולות מים זה תהליך מאוד לא יעיל. שנית, נמצאו מים קפואים באזורים בהם קרינת השמש לא מנדפת את המים וככל הנראה יש מצבורים של מים קפואים תת-קרקעיים (שוב מוגנים מפני קרינת השמש), כמו שניתן לקרוא כאן. קידוח עמוק יותר לא ישפר את התנאי הקידוח והבדלי הלחץ לא יהיו משמעותיים מספיק. כנראה שבשביל לא להביא מים חיצוניים כל פעם, "מושבות" הללו יזדקקו למערכת שתבצע מחזור המים באופן מלאותי כלשהו. אחרת יצטרכו לשתות קבוע מי קולחין מסוננים. Corvus,(Nevermore) 15:58, 13 ביוני 2021 (IDT)
- אם אני לא טועה, ברגע שמשתמשים במחזור מים במושבה על הירח אז יש אספקט של מחזור מי קולחין (כלומר, אם ממחזרים מה שאנשים כבר שתו ופלטו), כי הרי מדובר בביוספירה (מלאכותית לחלוטין אמנם) ואפילו אם יפיקו מים מסלעים האוגרים אותם בירח ו\או ייצרו מים במעבדות ו\או יייבאו מים מכדור הארץ --- עדיין יהיה אספקט מחזור מי קולחין כזה כי מחזור הוא פשוט תנאי לקיום ביוספירה. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- קידוח בחלל בכלל זאת משימה לא קלה, אבל נניח לצורך העניין שהסיפור הטכנולוגי לא כזה משמעותי. אז ראשית ישנן מולקולות מים בקרקע של הירח, אבל הפקת מים נוזליים טהורים מתוך סלעים עם מולקולות מים זה תהליך מאוד לא יעיל. שנית, נמצאו מים קפואים באזורים בהם קרינת השמש לא מנדפת את המים וככל הנראה יש מצבורים של מים קפואים תת-קרקעיים (שוב מוגנים מפני קרינת השמש), כמו שניתן לקרוא כאן. קידוח עמוק יותר לא ישפר את התנאי הקידוח והבדלי הלחץ לא יהיו משמעותיים מספיק. כנראה שבשביל לא להביא מים חיצוניים כל פעם, "מושבות" הללו יזדקקו למערכת שתבצע מחזור המים באופן מלאותי כלשהו. אחרת יצטרכו לשתות קבוע מי קולחין מסוננים. Corvus,(Nevermore) 15:58, 13 ביוני 2021 (IDT)
- תודה רבה לך על המידע הנגיש, הערה קטנה; לגמרי לא התכוונתי לדבר על הארצה של הירח אלא נטו על ייצור מים בו למי שסביר להניח יגורו במושבות עליו.
- הירח הוא סביבה עויינת לחלוטין. קיום מושבה על פניו איננו ריאלי בעתיד הנראה לעין - יש אוסף גדול של טכנולוגיות שצריך לפני שיהיה ניתן להקים מושבה, ומים הם רק אחת מהבעיות. מסע זול ובטוח בחלל הבינפלנטרי הוא דרישה נוספת, וכרגע אין באופק טכנולוגיות כאלו. בכל מקרה נשאלת השאלה - לשם מה? אם הטכנולוגיות הללו תהיינה קיימות, כריית מחצבים תהיה כדאית הרבה יותר על אסטרואידים. אילו משאבים הירח יכול להציע, למעט מחקר גאולוגי? למיטב ידיעתי לא ניתן להצדיק את יישוב הירח. את מאדים ככל הנראה ניתן ליישב בטכנולוגיה הקיימת, וכנראה אפילו להאריץ (כינון אטמוספירה המכילה מספיק חמצן ייקח עשרות אלפי שנים בטכנולוגיה הנוכחית, אבל להפשיר את מאדים, לקבל אטמוספירה צפופה דיה על מנת לפטור את המתיישבים מחליפת לחץ על פני השטח ולגדל צמחים ניתנים לביצוע בטכנולוגיה הקיימת בתוך הרף עין של מאה שנים). אולי ניתן גם ליישב כמה מהירחים. רוברט זוברין ואחרים מזהירים מפני הצבת הירח שוב כיעד לתוכניות החלל. זה יגזול את המשאבים הציבוריים לחקר החלל, וככל הנראה לא יהיה שום רווח ממשי מכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 13 ביוני 2021 (IDT)
- אני אישית מטיל ספק רב מאוד באפשרות להאריץ את מאדים, אפילו עם טכנולוגיה עתידית. הסיבה היא - לחץ. הלחץ במאדים הוא 6.5 מיליבר, כלומר אלפית מהלחץ בכדור הארץ. הבעיה עם לחץ היא לא רק חוסר אפשרות לנשום, אלא זה שנקודת רתיחה של מים תלויה בלחץ (ראה File:Phase diagram of water simplified.svg). באיזור הלחצים שיש בשטח מאדים, המים יכולים להיות רק מוצק וגז, בלי נוזל. מים נוזליים יתנדפו באופן מיידי בלחצים כאלה. אז כל מערכת ביולוגית ארצית תשרוד שניות בודדות לפני "שתתייבש בהקפאה". ולהעלות לחץ בערך פי אלף על פני פלנטה שלמה זה לא עניין של מה בכך. צריך הרבה מאוד-מאוד חומר גזי. מסת הגזים באטמוספרית כדור הארץ היא מסדר גדול של 10 בחזקת 18 קילוגרם. אבל מכיוון שמסת מאדים היא כ-0.1 מסת ארץ ורדיוסו דומה, אז כמות כזאת של גז תתנדף ברובה (מכיוון שהמולקולות בשכבות העליונות יהיו בטמפרטורה בה התנועה האקראית היא במהירות מעל מהירות מילוט של מאדים). ככה שלי נראה שהארצת מאדים רק מצטיירת יפה במד"ב וחסרת כל ערך כלכלי ומדעי עכשיו ובעתיד. רק תחשבו כמה אנרגיה צריך בשביל להפוך כמות כזאת של חומר ממוצק לגז במהירות מספיק גבוהה שכל האטמוספרה המלאכותית הזאת לא תספיק לתפזר לחלל (ועוד בהיעדר שדה מגנטי) ותתמצק בחזרה על פני הפלנטה. Corvus,(Nevermore) 20:36, 13 ביוני 2021 (IDT)
- אין לי את המספרים מולי (אם כי אני יכול לשים עליהם יד שוב), אבל הנקודות העיקריות זכורות לי. התהליך מתחיל בפד"ח, לא במים. כמויות גדולות של פד"ח קפוא קיימות מתחת לפני הקרקע. כשמתניעים אפקט חממה מלאכותי התהליך צפוי להאיץ את עצמו. האטמוספירה תישאר ברובה פד"ח, לא מים, והלחץ גדל במהירות כתוצאה מפליטת הפד"ח, לפני שמתחיל תהליך של המסת המים. שלב המסת הקרח התת קרקעי מגיע רק בשליש האחרון של התהליך כשרובו בשניחם האחרונות ממש, ובשלב הזה הלחץ על פני השטח צפוי להיות למיטב זיכרוני כשליש אטמוספירה, מה שימנע את הבריחה המהירה שתיארת.
- התהליך תלוי בזה שנתניע אפקט חממה שלאורך מאה שנה ילכוד עשירית מהקרינה. ההצעה שקראתי היא סינתזה של מתאן, CF4 ו C2F6 באמצעות מתקני הפקה מונעים גרעינית, שצפויה בתוך 60-70 שנה לחמם את קווי הרוחב הנמוכים (שיתחממו מהר יותר) ב 10 מעלות. בעוד שהמספרים של החלק הראשון (כמויות הפד"ח הצפויות ולכן החימום אחרי שהתהליך התניע) נראו לי סבירים מאוד בחישוב על מעטפה, אין לי מספיק ידע בשביל לדעת אם הסינתתזות שהציעו באמת יפיקו בעלות מתקבלת על הדעת את החימום הראשוני הדרוש ולא בדקתי את החלק הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:26, 13 ביוני 2021 (IDT)
- אני אישית מטיל ספק רב מאוד באפשרות להאריץ את מאדים, אפילו עם טכנולוגיה עתידית. הסיבה היא - לחץ. הלחץ במאדים הוא 6.5 מיליבר, כלומר אלפית מהלחץ בכדור הארץ. הבעיה עם לחץ היא לא רק חוסר אפשרות לנשום, אלא זה שנקודת רתיחה של מים תלויה בלחץ (ראה File:Phase diagram of water simplified.svg). באיזור הלחצים שיש בשטח מאדים, המים יכולים להיות רק מוצק וגז, בלי נוזל. מים נוזליים יתנדפו באופן מיידי בלחצים כאלה. אז כל מערכת ביולוגית ארצית תשרוד שניות בודדות לפני "שתתייבש בהקפאה". ולהעלות לחץ בערך פי אלף על פני פלנטה שלמה זה לא עניין של מה בכך. צריך הרבה מאוד-מאוד חומר גזי. מסת הגזים באטמוספרית כדור הארץ היא מסדר גדול של 10 בחזקת 18 קילוגרם. אבל מכיוון שמסת מאדים היא כ-0.1 מסת ארץ ורדיוסו דומה, אז כמות כזאת של גז תתנדף ברובה (מכיוון שהמולקולות בשכבות העליונות יהיו בטמפרטורה בה התנועה האקראית היא במהירות מעל מהירות מילוט של מאדים). ככה שלי נראה שהארצת מאדים רק מצטיירת יפה במד"ב וחסרת כל ערך כלכלי ומדעי עכשיו ובעתיד. רק תחשבו כמה אנרגיה צריך בשביל להפוך כמות כזאת של חומר ממוצק לגז במהירות מספיק גבוהה שכל האטמוספרה המלאכותית הזאת לא תספיק לתפזר לחלל (ועוד בהיעדר שדה מגנטי) ותתמצק בחזרה על פני הפלנטה. Corvus,(Nevermore) 20:36, 13 ביוני 2021 (IDT)
מספר המנדטים במפלגתו של ראש הממשלה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב מיהו ראש הממשלה שלמפלגתו היו הכי מעט מנדטים לפני נפתלי בנט, וכמה מנדטים? KobiNew - שיחה 10:37, 14 ביוני 2021 (IDT)
- לסיעת קדימה של אריאל שרון היו 14 מושבים בכנסת השש עשרה. בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001 ניצח שרון, שעמד בראש הליכוד עם 19 מנדטים, את אהוד ברק שעמד בראשות ישראל אחת עם 26 מנדטים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:06, יום שני בשבת, ד' בתמוז ה'תשפ"א (IDT).
שם המשפחה "בנט"[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה מקור ומשמעות של המשפחה "בנט"? 2A0D:6FC0:6C0:7200:F079:7ECD:FB38:9A92 11:50, 14 ביוני 2021 (IDT)
- ר’ w:Bennet (surname). באופן כללי, זהו עיוות צרפתי בעיקר של השם הלטיני בנדיקט (מבורך). Tzafrir - שיחה 16:56, 14 ביוני 2021 (IDT)
ממשלת ישראל השלושים ושש[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
לפי כל הפרסומים 60 הצביעו בעד ו-59 נגד. זה אומר שיש נמנע אחד. מי זה? Corvus,(Nevermore) 15:06, 14 ביוני 2021 (IDT)
- סעיד אלחרומי. מנחם.אל - שיחה 15:09, 14 ביוני 2021 (IDT)
- והוא חלק מהקואליציה? מדוע לא תמך במועמדות של עצמו? Corvus,(Nevermore) 15:52, 14 ביוני 2021 (IDT)
- פורסם ביום ההצבעה שהוא מאיים להצביע נגד בשל חוסר שביעות רצונו מההסכם הקואליציוני (בין היתר, הסתייג מחלק מההבנות על האכיפה וההסדרה של הבנייה הלא חוקית בנגב). ביום ההצבעה היה גם איזה סיפור של כניסת הסיירת הירוקה למיפוי מבנים לא חוקיים בביר האדג'. במקרה שהקול שלו היה הקובע, טיבי היה אמור להצביע בעד (הוא חיכה עד לסוף ואז הצביע נגד). לפי מנסור עבאס הוא חלק מהקואוליציה. מנחם.אל - שיחה 16:06, 14 ביוני 2021 (IDT)
- והוא חלק מהקואליציה? מדוע לא תמך במועמדות של עצמו? Corvus,(Nevermore) 15:52, 14 ביוני 2021 (IDT)
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה המשמעות המילולית של "עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה". מי זאת "האחת" ומהם "כמה וכמה"? Corvus,(Nevermore)
- בלית תשובות מלומדות, ארשה לעצמי לשער שהכוונה למעין תוצאת מאזניים: על כף אחת יחידת משקל אחת, ומן הצד השני כמה וכמה ("על אחת", במובן של "כנגד אחת"). כך מתקבלת המשמעות של "קל וחומר". אגב, מקור הביטוי הוא במשל השועל והדגים התלמודי. כדאי להתרשם גם מפיוטו המופלא של רבי שלמה אבן גבירול, "שפל רוח". פנטין - שיחה 02:26, 15 ביוני 2021 (IDT)
- הכוונה היא על כל אחת שהיה קודם צריך לעשות כמה וכמה. כמו למשל בהגדה של פסח: אילו הוציאנו ממצרים דיינו להודות, אבל 'על אחת כמה וכמה' טובה כפולה ומכופלת שצריך להודות. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 15 ביוני 2021 (IDT)
- זה הורחב מעבר לזה אל אם הקבוצה A נכללת בקבוצה B, אז בודאי שהאיבר a ששייך לקבוצה A כלול בקבוצה B
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:59, 16 ביוני 2021 (IDT)
- הכוונה היא על כל אחת שהיה קודם צריך לעשות כמה וכמה. כמו למשל בהגדה של פסח: אילו הוציאנו ממצרים דיינו להודות, אבל 'על אחת כמה וכמה' טובה כפולה ומכופלת שצריך להודות. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 15 ביוני 2021 (IDT)
איך מפילים ממשלה מכהנת?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נניח פורץ עוד סכסוך מול עזה. ומפלגות רבות בקואליציה הם נגד הלחימה ומבחינתם עדיף לא לפרוש מהקואליציה בכלל מאשר לתת יד למלחמה בין עזה לישראל: מה האפשרויות שלהם? נניח שרים יכולים להיתפטר. אבל זה לא יפיל את הממשלה כי רה"מ מקבל עליו את תפקיד השרים. אז מה האופציות שלהם? הצבעת אי-אמון?
האם יכולים לקבוע הצבעת אי-אמון בכל רגע נתון? ―אנונימי לא חתם
- לפי חוק חדש יחסית, אישור הצבעת אי אמון מחייב הצגת ממשלה חלופית, כדי לחזק את היציבות הפוליטית. ―אנונימי לא חתם
- בפרט, הקמת ממשלה מחייבת רוב פשוט, אבל הפלת ממשלה מחייבת רוב מיוחס בהצבעת אי אמון, כלומר: לפחות 61 חברי כנסת. Tzafrir - שיחה 21:58, 14 ביוני 2021 (IDT)
- הכנסת יכולה להעביר חוק לפיזורה, מה שגורר בחירות חדשות וממשלה חדשה. יואלפ - שיחה 09:06, 15 ביוני 2021 (IDT)
האם בנט איבד את רוב תומכיו אחרי החבירה ליאיר לפיד וכו'?[עריכת קוד מקור]
בשורה התחתונה, האם הוא איבד את רוב תומכיו בגלל המהלך או שהם דווקא נשארו נאמנים לו? ―אנונימי לא חתם
- קשה לדעת. הערכה שלי, כדתי לאומי+מתנחל, שיש חלקים משמעותיים בגרעין האידיאולוגי הקשה שהוא איבד, חלקים ששלמים לגמרי עם המהלך ושמחים בו וחלק גדול שמחכה לראות אם הוא יספק את הסחורה או לא. אם יצליח בתפקידו הוא פותח לעצמו גם מאגר מצביעים גדול בימין הרך ה'לבן'. יהודי מהשומרון - שיחה 09:23, 15 ביוני 2021 (IDT)
- בארץ זה נראה שהצבעה היא בחלקה הגדול על בסיס סקטוריאלי ופחות אידאולוגי. ובנט הוא בכל זאת - הנציג הראשון של הכיפות הסרוגות שהגיע להיות ראש ממשלה. שזה אולי דווקא יחזק את הבייס שלו. בנוסף, צריך לזכור שהמצביע הישראלי לא ממש זוכר הבטחות בחירות כשבוע לאחר הבחירות. ולכן כל מיני "רמאי, שקרן, בוגד בבוחריו" לרוב חסרי משמעות בארץ. כמה פעמים ליברמן הבטיח למוטט את שלטון החמאס, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת? עדיין הבייס שלו בוחר בו כל פעם מחדש. אז לדעתי, אם האיש יצליח לשרוד עם קואליציה וממשלה בה הוא נמצא בעמדת מיעוט לפחות שנה-שנה וחצי, אז בשלב הבא הוא דווקא ידע למושך קולות של בוחרים חדשים. Corvus,(Nevermore) 19:18, 15 ביוני 2021 (IDT)
- בסקרים הוא יורד לארבע המאו"ר - שיחה 14:13, 17 ביוני 2021 (IDT)
- בארץ זה נראה שהצבעה היא בחלקה הגדול על בסיס סקטוריאלי ופחות אידאולוגי. ובנט הוא בכל זאת - הנציג הראשון של הכיפות הסרוגות שהגיע להיות ראש ממשלה. שזה אולי דווקא יחזק את הבייס שלו. בנוסף, צריך לזכור שהמצביע הישראלי לא ממש זוכר הבטחות בחירות כשבוע לאחר הבחירות. ולכן כל מיני "רמאי, שקרן, בוגד בבוחריו" לרוב חסרי משמעות בארץ. כמה פעמים ליברמן הבטיח למוטט את שלטון החמאס, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת? עדיין הבייס שלו בוחר בו כל פעם מחדש. אז לדעתי, אם האיש יצליח לשרוד עם קואליציה וממשלה בה הוא נמצא בעמדת מיעוט לפחות שנה-שנה וחצי, אז בשלב הבא הוא דווקא ידע למושך קולות של בוחרים חדשים. Corvus,(Nevermore) 19:18, 15 ביוני 2021 (IDT)
אפקט חממה בכדור הארץ[עריכת קוד מקור]
אני לא מכחיש את משבר האקלים שאנו חווים בכדור הארץ במסגרתו איכות האוויר ירדה עקבית ב-121 השנים האחרונות, המדבור עולה כבר אלפי שנים, ובזמן האחרון גם עונות נעשות קיצוניות ועוד בעיות.
אבל משהו אחד אני לא מבין; הטענה שיש יותר אפקט חממה בכדור הארץ; בהרבה מאד מקרים אני נתקל בדיווחים על פחות עננים בכל עונות השנה; לכאורה אם היה אפקט חממה אז היו צריכים להיות הרבה יותר עננים. אז אשמח להסבר בעניין הטענה הספציפית ל"אפקט חממה". בתודה. ―אנונימי לא חתם
- הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית הוא העלייה ביצירת גזי חממה שמונעים לחלל פליטה של שאריות קרינה המגיעה מהשמש לכדור הארץ. התופעה שנוצרת נקראת אפקט החממה. — מכון וויצמן
- הציטוט הזה (בבקשה גדולה לפרמט ציטוטים עם תבנית ציטוט להבא) לא כולל התייחסות לעניין העננים. כמן כן "מונעים לחלל פליטה" זו אמרה לא ברורה. ―אנונימי לא חתם
- ערכים רלוונטיים: ההתחממות הגלובלית, אפקט החממה, גז חממה. באופן כללי השינוי העיקרי אינו בהצטברות אדי מים אלא דווקא בגזים אחרים (לדוגמה: פחמן דו-חמצני). Tzafrir - שיחה 10:55, 15 ביוני 2021 (IDT)
- בסדר אבל האין גם עלייה בפחמן דו חמצני (בכמויות משמעותיות) תגרום לעלייה בכמות העננים ולהורדת גשם חומצי? ―אנונימי לא חתם
הנושא משמעותית יותר מסובך מאותו תיאור פשטני של "אנשים שורפים דלק, ריכוז פחמן-דו-חמצני עולה ולכן כדור הארץ מתחמם". יש עשרות מנגנונים ש"יודעים" לווסת שינויים מהירים כאלה. סתם לדגומה, כריכוז הפמן-דו-חמצני עולה, יעילות הפוטוסינתזה עולה ובכך קצב ספיחה של פחמן-דו-חמצני לגופי צמחים ועצות עולה (משתמשים בהזרמת פחמן-דו-חמצני במחממות בשביל ייעול תעשייתי). עליה בריכוז הפחמן-דו-חמצני באטמוספרה התחתונה מעלה את חומציות האוקיינוסים, דבר שמשפיע על תכונות פיזיות וכימיות של מי הים. ככה שלמצוא קשר כל כך ישיר בין כמות העענות לבין טמפרטורה זה לא טריוואלי (כלומר יותר חם-> יותר מים נוזליים-> יותר עננים זה לא כזה ישיר). וגם חשוב לזכור שבגדול הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ כשפועל: א) האופטימום של הטמפרטורה כיום הוא לא שיא אבסולוטי עבור האנושות (ראה גרף כאן לכדור הארץ כולו וכאן עבור גרינלנד) ב) אם לוקחים תמונה גדולה יותר של תקופת ההולוקן, מקבלים שכדור הארץ עדיין מתקרר (ראה כאן, וכאן). אם אתה לא עוסק בנושא מה שכתבתי בטוח יפתיע אותך. זה כי מדורי ה"מדע" בעיתונות לרוב יודעים לשלוף פרטים מאוד מסוימים ופחות מתמקדים בניתוח מעמיק של המאמרים שמתפרסמים.
- לא נכון ש"הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ". (הטעות בחלק המודגש).
- הטענה היא שאנחנו מותאמים למצב שהיה לפני 200 שנה. ריכוזי אוכלוסיה, ערים, שטחי חקלאות, מיני חקלאות - הכל "נתפר" למה שהיה אז. זה לא רלבנטי אם זה "המצב הנכון לעשר מליון השנים האחרונות". זה המצב הנכון לקיום שלנו וכל סטייה משמעותית ממנו מסכנת אותנו מאוד.
- אבל ליבה של תשובת האלמוני נכונה ומדוייקת. הנושא מורכב מאוד. ההצהרה הכללית "כדור הארץ מתחמם, שטחים מיושבים יהפכו למדבר, ערים יוצפו במי ים" נכונה, אבל חישוב כל שינוי לוקלי הוא מעבר ליכולותינו כיום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:01, 15 ביוני 2021 (IDT)
- נראה לי הגרפים האמורים פשוט מתעלמים מהנתונים של המאה האחרונה. להשוואה. Tzafrir - שיחה 14:53, 15 ביוני 2021 (IDT)
יכול להיות שלא הובנתי. הגרפים שצירפתי לא הולכים למיליוני שנים אחורה, אלא כולן בעידן הולוקן - החל מסוף תקופת הקרח האחרונה. אם הולכים לתמונה רחבה יותר מבחינה גאולוגית: אז אנחנו בכלל בחיים בפיק קטן בין תקופות הקרח (interglacial period), אבל כמו שאתה אומר בעצמך: זה פחות רלוונטי כי אנחנו מתעניינים בחיים של עצמו היום. וגרפים לא מתעלמים מהמאה ה- 20- פשוט כשהולכים יותר אחורה בזמן רואים דברים בפרופורציה אחרת. הגרף של XKCD הוא עם ציר זמן לוגריתמי ולכן ההבדל כה בולט. הטענה שלי היא בעיקר שלנסות לרדד את כל המערכת האקלימית לקורלציה בין שני מדדים (ריכוז הפמן-דו-חמצני מול טמפרטורה ממוצעת) זה לשפוך את התינוק עם המים. ולרוב הגרפים המוצגים הולכים מאות שנים אחורה בזמן שהאנושות עברה שינוי אקלים לא קטנים במשך אלפי שנים לפני שהיתה לנו השפעה כלשהי על פליטת גזי חממה. ותרבויות הוחרבו ונעלמו בעקובות שינויים אקלים. אני לא מדבר על מאות אלפי שנים, אלא על אלפים בודדים. אנחנו לא מבינים את הסוף את כל המנגנונים שמובילים לשינויי אקלים, אך נראה שאנחנו "טובים" בלשבש דברים. ואגב, אם רוצים להיכנס קצת יותר לנושא המחקר והצגתו לציבור, אז חייבים לציין את העבודה המפורסמת של מייקל מאן (תראו קריקטורה פה. הבחור עם הזקן זה מייקל מאן ועם המשקפיים זה כנראה Bruce Dorminey). הקריקטורה קצת מגזימה, אבל פחות או יותר זה מה שהוא עשה: לקח מדידות עקיפות של טמפרטורה לפי טבעות עצים, ראה שבתקופה המודרנית המדידה העקיפה לא מסתדרת עם המדידה הישירה (עם טרמומטרים) ובמקום להגיד "אז נתקן את המודל" או "השיטה לא פועלת כשיש עודף פחמן-דו-חמצני" הוא פשוט מחק את המדידות (העקיפות) שלא הסתדרו והחליף באלו (הישירות) שכן מסתדרות וחיבר הכל לגרף רציף בלי לסמן במפורש שהוא עובר בנקודה כלשהי בין מודל מקורב למדידה ישירה.
- הגרף של XKCD הוא גרף לוגריתמי? בכלל הסתכלת? הוא פשוט ארוך מאוד. אבל מדובר על סקאלה לינארית למהדרין. לפני שמתחילים לרדד את המערכת האקלימית למתאם בודד, צריכים להסתכל על נתוני הטמפרטורה הנכונים. יש מקורות שונים לטמפרטורות. מדידות ישירות יש רק מכמה מאות שנים אחורה אבל יש כל מיני שיטות עקיפות להערכת הטמפרטורה בעבר. לצערי אין לנו פירוט מספיק טוב על כך בערכים שלנו ואני נאלץ לפנותך לערך האנגלי w:Proxy (climate). יש דרכים שונות לכייל את דרכי ההערכה הללו. אף אחת מהן אינה מדויקת לחלוטין, אולם יש באופן כללי התאמה לא רעה בין כולן. Tzafrir - שיחה 16:08, 15 ביוני 2021 (IDT)
חזרה לעננים[עריכת קוד מקור]
שלום למגיבים מאת יוצר הפוסט. בהתשובותיכם לא מצאתי התייחסויות לנושא העיקרי (עבורי לפחות) שזו הטענה שיש ירידה בכמות העננה בכדור הארץ מאז המהפכה התעשייתית (ולכן גם פחות גשם ושלג בחורפים) וכי אם היה אפקט חממה משמעותי הייתה צריכה להיות עלייה משמעותית בכמות העננה בכדור הארץ.
אני מצטער אם פספסתי משהו אבל אני מבקש תגובה קצרה (אם אפשר ברמת המשפט או שניים) לשאלה איך הטענה לאפקט חממה מסתדרת עם ירידה בעננה. אני אישית יכול להסביר זאת בכך שהגזים שבני האדם מייצרים לא מתלכדים בעננים אלא מתפזרים בכל רמות האטמוספירה של כדור הארץ (גם קרוב לקרקע) וגורמים לזיהום חמקמק, אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתם
- איפה יש טענה שיש פחות עננות?
- יש שינויי אקלים. בפרט מקומות שונים יהפכו (והתהליך כבר החל) להיות גשומים יותר ומקומות שונים יהפכו להיות שחונים יותר. חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסה במים. לדוגמה, התחממות המים גורמת לעליה בעוצמת סערות טרופיות. אז אמנם רובן מתרחשות מעל מים.
- Tzafrir - שיחה 20:20, 15 ביוני 2021 (IDT)
- אתה צודק בהנחה שהגזים לא מתרכזים בעננים, ושוגה בכך שאתה מניח שהם בכלל ייצרו עננים באופן ישיר. ניקח למשל פד"ח, שהוא הבעייה העיקרית- הוא נשאר בצורת גז שקוף, מפני שהוא קופא בטמפרטורות נמוכות מאד (80-). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:20, 16 ביוני 2021 (IDT)
יש ירידה בעננה, בעיקר באזורים הרחוקים מן הים, בגלל שיש פחות חורש טבעי, כולל בעיקר פחות יערות (למשל בגלל חקלאות כרות והבער). המצב הזה לא אקולוגי בעליל והרסני. ―אנונימי לא חתם
הערכים קצת מבולבלים. לפי הבנתי באיגנוסטיות אין משמעות לשאלה האם אלוהים קיים אך יש משמעות לאמונה. באפתאיזם אין משמעות לשאלה וגם אין משמעות לאמונה. לכן האם ניתן להניח שאיגנוסטים הם אנשים מאמינים באל למרות שמבחינתם אין חשיבות לדון בקיומו? Assafn • שיחה 10:32, 15 ביוני 2021 (IDT)
- לא הכרתי את המושגים הללו (אגנוסטיות דווקא כן, חשבתי שלכך הכוונה). לפי ההסבר בפתיח של הערכים, נראה שאיגנוסטיות עוסקת בבעיה של מהי בכלל ההגדרה של אלוהות. נראה שהם לא דוחים עיסוק באמונה ללא ביסוס, כמו אגנוסטיות, אלא לא עוסקים במשהו אמורפי שאין לו מקור שניתן להתבסס עליו - למה דווקא אמונה מסויימת (דתות פארודיות תוקפות את העניין של קביעת אופיו ומהותו של אל). (¯`gal´¯) - שיחה 16:11, 15 ביוני 2021 (IDT)
גיגי פרס ובירה[עריכת קוד מקור]
שמעתי דבר, ספק אגדה אורבנית אם כי ממקורות מהימנים, כי גרשון פרס, הקבלן הנודע ואחיו של שמעון, ערבב את חומרי הבנייה החיצוניים של בנייניו עם בירה מחו"ל, או משהו בסגנון, כדי להוזיל עלויות, ובגלל זה חלק מן הבניינים בנווה אביבים וברמת אביב "זורחים" בלילה. יש בזה אמת? מו סיזלאק • הטברנה • לכו להתחסן, זה מציל חיים 11:49, 15 ביוני 2021 (IDT)
- הוא כמובן בנה את הכל בעצמו, יען כי הוא בן של אמו הערבייה של של פרס. אין לך מזימה קצת פחות מגוחכת? חומרי בניה קצת פחות יקרים? Tzafrir - שיחה 12:03, 15 ביוני 2021 (IDT)
- נראה לי, שהרכיב היחיד של חומרי הבנייה שניתן להחלפה בבירה זה מים. להחליף מים בבירה לא יוזיל עלויות, כמובן.. ―אנונימי לא חתםץ
היי, אני אשמח להוסיף ערך על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד. כיצד ניתן לעשות זאת?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב היי, אשמח לעלות מידע על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד שבה אני עובדת ולוקחת חלק בהפעלת תוכניות הצוערים בארץ
https://rothschildcp.com/cadets/
- שלום לך, אם אינך יודעת עדיין לערוך בויקיפדיה, כתבי את המאמר בוורד בצורה אנציקלופדית, לא שיווקית, את יכולה לקחת דוגמה מערכים על עמותות וארגונים אחרים. דאגי לצרף מקורות אינטרנטיים למה שכתוב במאמר. לאחר מכן פתחי חשבון בויקיפדיה, ואז תפני אלי לעזרה בדף השיחה שלי כמו שפנית כאן, או לעורך או עורכת אחרים - La Nave Partirà שיחה 12:49, 15 ביוני 2021 (IDT)
- יש כאן מדריכים לתחביר ויקי (גם באתר מדיה-ויקי), יש גם את העורך החזותי לאלה שלא מכירים היטב את זה. אני חושב שיש גם תוסף לוורד שמאפשר המרה לתחביר ויקי (של מדיה-ויקי, לא markdown). (¯`gal´¯) - שיחה 14:25, 16 ביוני 2021 (IDT)
- למיטב זכרוני בדלפק היעוץ הועלה שהיו בעיות קשות עם התוסף שהפכו אותו ללא שמיש. בכל מקרה הדרכה אחת על אחת עדיפה ממדריך, שכויח לספינה על הנכונות לסייע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:13, 16 ביוני 2021 (IDT)
- יש כאן מדריכים לתחביר ויקי (גם באתר מדיה-ויקי), יש גם את העורך החזותי לאלה שלא מכירים היטב את זה. אני חושב שיש גם תוסף לוורד שמאפשר המרה לתחביר ויקי (של מדיה-ויקי, לא markdown). (¯`gal´¯) - שיחה 14:25, 16 ביוני 2021 (IDT)
חידה היסטורית[עריכת קוד מקור]
באחת מהשעות היסטוריות, מיכאל הרסגור סיפר על שליט ממדינה ששכחתי איזו היא, שנעשה קצת דמנטי או מטורלל באופן אחר, והיה צורך להזיז אותו הצדה. לא רצו לפגוע בו, ולכן עשו מצג כאילו הוא עדיין הנשיא, הוא נשאר לגור בארמונו, כל האנשים מסביבו פנו אליו ב"אדוני הנשיא", ואפילו הודפסו עיתונים מיוחדים בשבילו שמספרים על מעשיו. זה סיפור אמיתי (פלוס מינוס פרטים ששכחתי), למישהו יש מושג מי האיש? חשבתי אולי חביב בורגיבה אבל לא מצאתי לזה סימוכין. - La Nave Partirà שיחה 15:48, 15 ביוני 2021 (IDT)
- La Nave Partirà, אולי המלך ג'ורג' השלישי מאנגליה? גילגמש • שיחה 17:08, 22 ביוני 2021 (IDT)
קונה/מוכר[עריכת קוד מקור]
שמתי לב שהאפליקציה של הבנק מאפשרת לי למכור מניה גם אם אינני מחזיק בה. כיצד זה ייתכן ומה זה אומר בכלל? Marxmann - שיחה 21:29, 15 ביוני 2021 (IDT)
- אם הצלחת בפועל לסיים את הפעולה - זו תקלה חמורה. בפועל מוכרים נכס שלא קיים ברשותך אם חושבים שמחירו ירד בעתיד, ואז תוכל לקנות אותו בזול (ההפרש=רווח) ולהחזירו למשאיל. במניות זה נעשה (דרך חדר עסקאות בבנק) ע"י השאלת המניה ממי שכן מחזיק אותה, ואז השואל מוכר את המניה, והוא צריך להחזיר את המניה ששאל תוך פרק זמן מסוים. אם ציפיותיו התממשו ומחיר המניה יורד, השואל קונה אותה בזול ומחזיר למשאיל. אם עד יום שבו צריך להחזיר את המניה למשאיל מחירה עלה, השואל נאלץ לקנות ביוקר ולהפסיד. כל הנ"ל נקרא מכירה ב-Short או מכירה בחסר. ―אנונימי לא חתם
- לא ניסיתי לסיים. אני מניח שהם לא היו נותנים לי לסיים. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)
- אולי מדובר בביצוע עיסקת שורט, והבנק הוא שדואג למימוש העסקה? מן הסתם הבנק גובה עמלה לא מבוטלת אם אכן זה המצב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:16, 16 ביוני 2021 (IDT)
- זה לא נראה ככה. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)
- אי אפשר לעשות מכירה בשורט באופן כזה, כי חייבים להשאיל את המניות ממי שמחזיק בהן (והמשאיל לא יכול למכור אותן בתקופת ההשאלה). וגם יש לספק בטחונות לבנק, כי ההפסד ממכירה בשורט יכול להיות אינסופי. 87.70.118.111 16:40, 16 ביוני 2021 (IDT)
- ניטפוק: לשאול ולא להשאיל. אם היית יכול להשאיל לא היית צריך לשאול. Tzafrir - שיחה 17:12, 16 ביוני 2021 (IDT)
מחזור בגדים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
במיכלים הסגולים של מחסור הבגדים, האם צורת המחזור הוא כמו ביד שנייה או שימוש בבדים עצמם? האם אפשר לשים שם בגדים שכבר לא ראויים ללבישה (לדוגמה, גרביים מחוררים)?
- הבד עצמו מפורק או מרוסק ומשמש כחומר גלם בתעשיות שונות הצורכות טקסטיל. מחזור טקסטיל הוא תהליך מורכב ויקר יחסית (ולכן לא נפוץ מאד בעולם) משום שניתן למחזר רק בדים עשויים 100% חומר טהור (למשל, כותנה או פשתן), אבל אי אפשר למחזר בדים עשויים מתערובת של סיבים מחומרים שונים (למשל, פוליאסטר). בדים שלא ניתנים למחזור, עוברים מיון. חלקם משמשים כסמרטוטים בתעשייה, או פשוט מוטמנים במזבלות, מתחת לאדמה.--נדב - שיחה 11:25, 16 ביוני 2021 (IDT)
- המכלים האלה מיועדים לבגדים למסירה הלאה, ופעם ראיתי שכתוב על המכל להכניס בגדים טובים ונקיים בלבד. - La Nave Partirà שיחה 12:58, 16 ביוני 2021 (IDT)
לאן העולם הולך מבחינת פסולת פלסטיק?[עריכת קוד מקור]
אני לא רוצה לדמיין כמה פסולת פלסטיק מייצרת כל מדינה גדולה בעולם (ורוב המדינות בעולם הן גדולות, לא קטנות כמו קפריסין או האי ברמודה)... מדינות של עשרות מיליוני בני אדם... רבים היום מזמינים אוכל הביתה... זורקים את הפלסטיק בו הוא מגיע... אף אחד לא מתחייב לאף אחד שהפלסטיק הזה באמת יעבור מחזור... לאן כל זה הולך? זה יכול להגיע למי השתייה של בני האדם ביג טיים עוד עשר או עשרים שנה לא? ―אנונימי לא חתם
- את זה עוד ניתן למיין ולמחזר. לדוגמא, יש חברת נעליים שהחליטה לייצר בעזרת פסולת פלסטיק. לאחרונה נתקלתי בכך שפסולת אלקטרונית זה דבר שקשה מאוד לפרק למרכיבים ולעשות שימוש חוזר בייצור, ושחלק מזה גם רעיל ומסוכן. (¯`gal´¯) - שיחה 15:49, 16 ביוני 2021 (IDT)
- זה נכון. פלסטיק שהוא בעל נפח רב יותר נראה "מגעיל" כשהפועל המסה שלו נמוכה מאוד ביחס לזיהום אחר, כמו זיהום מים על ידי התעשייה ופסולת מתכתית כמו מכשירי חשמל. וגם אחרי הכל פלסטיק הוא כינוי למספר תרכובות אורגניות סינטטיות כמו פוליאתילן, פוליאתילן טרפתאלט ופוליפרופילן. חומרים הללו יכולים לשמש כמזון לחד-תאיים כמו Ideonella sakaiensis ו- Pestalotiopsis microspora . בניגוד לחומצות חזקות שיש בסוללות, פסולת פלסטיק ככל הנראה תתכלה עם הזמן ללא יותר מדי סימנים. בנוסף חייבים לציין שכבר היום פלסטיקים בני עשרות שנים מתפוררים לאבק. אני לא יודע לחזות איך כמויות גדולות של אבק פלסטיק ישפיעו על בריאות האדם. 77.127.10.106 16:21, 16 ביוני 2021 (IDT)
- בינתיים מיקרואורגניזמים כאלו לא נפוצים. אם הם יהיו נפוצים יותר בטבע, כלי פלסטיק יהיו פחות עמידים (בדומה לכלי עץ כיום). כיום פלסטיק הוא בעיה גם לאחר שהוא מתפורר (ולכן חשוב לאסוף פלסטיקים עוד לפני שהם מתפוררים). Tzafrir - שיחה 10:32, 17 ביוני 2021 (IDT)
- זה נכון. פלסטיק שהוא בעל נפח רב יותר נראה "מגעיל" כשהפועל המסה שלו נמוכה מאוד ביחס לזיהום אחר, כמו זיהום מים על ידי התעשייה ופסולת מתכתית כמו מכשירי חשמל. וגם אחרי הכל פלסטיק הוא כינוי למספר תרכובות אורגניות סינטטיות כמו פוליאתילן, פוליאתילן טרפתאלט ופוליפרופילן. חומרים הללו יכולים לשמש כמזון לחד-תאיים כמו Ideonella sakaiensis ו- Pestalotiopsis microspora . בניגוד לחומצות חזקות שיש בסוללות, פסולת פלסטיק ככל הנראה תתכלה עם הזמן ללא יותר מדי סימנים. בנוסף חייבים לציין שכבר היום פלסטיקים בני עשרות שנים מתפוררים לאבק. אני לא יודע לחזות איך כמויות גדולות של אבק פלסטיק ישפיעו על בריאות האדם. 77.127.10.106 16:21, 16 ביוני 2021 (IDT)
כותרת ערך בחיפוש גוגל[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר#כותרת ערך בחיפוש גוגל
כשמחפשים בגוגל מושג כלשהו, ויקיפדיה היא אחת התוצאות הראשונות ולרוב תופיע כך: "שם המושג – ויקיפדיה". בפעם הראשונה נתקלתי בחריגה מכך כשגיגלתי את המושג כור גרעיני, והתוצאה הראשונה שמופיעה היא "כור גרעיני – ויקיפדיה - דימונה". נסו ותיווכחו. למישהו יש רעיון איך ולמה זה קורה? Kershatz - שיחה 15:07, 16 ביוני 2021 (IDT)
- יותר מתאים ל-ויקיפדיה:הכה את המומחה. מפני שאני יודע דבר אחד או שניים, אגיד את מה שאני חושב: אחזור מידע (אלגוריתם מסוים) סודי של גוגל (שלא מוכנה בכלל לחשוף אותו), ויקיפדיה נתפסת כאתר אמין, ואולי גם (דגש על אולי, שלא יגידו מה פתאום אני חושב כך) ויקימדיה העולמית משלמת לגוגל בשביל להיות בטופ. PRIDE! - שיחה 16:13, 16 ביוני 2021 (IDT)
― סוף העברה
- תודה על ההעברה משתמש:Euro know, זה אולי באמת יותר מתאים פה. אבל לחידוד השאלה שלי: השאלה היא לא למה ויקיפדיה היא בתוצאות הראשונות אלא ששם הערך בוויקיפדיה הוא תמיד מה שמופיע בתוצאה של גוגל. במקרה הזה שם הערך הוא "כור גרעיני" אז מאיפה הגיעה המילה דימונה לכותרת? (ובהערה צדדית, וייקימדיה העולמית בהחלט לא משלמת לגוגל) Kershatz - שיחה 16:33, 16 ביוני 2021 (IDT)
- ייתכן שמדובר בחבלת סייבר או פעולה דומה אחרת. דגש - שיחה 16:37, 16 ביוני 2021 (IDT)
- כמו בערך כל דבר שקשור לאלגוריתם של גוגל, זה סוד.
- אני זוכר שלפני לא מעט שנים היתה כתבה (ב"הארץ"?) על כך שגוגל החליטה לקדם באלגוריתם תוכן מויקיפדיה, ללא קשר לתשלום. גוגל מחוייבת לציין קידומים בתשלום (מופיע ציון "ad" ליד התוצאות הראשונות, שהן באמת ממומנות). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 16 ביוני 2021 (IDT)
- אני חושב שנתקלתי פעם בהסבר של גוגל לגבי היחס שלהם כלפי ויקיפדיה ושאכן היא מקודמת באופן מסויים - אני חושב שקראתי גם שעבור רוב של חיפושים כלליים, תוצאה מוויקיפדיה תופיע בוודאות בעמוד הראשון של החיפוש. גם בלי קשר לתוצאות החיפוש, עבור מושגים, לעיתים תופיע תיבת הסבר עם ציטוט של הערך מוויקיפדיה. לגבי ההערה על תשלום, גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה. ויקימדיה אינה משקיעה כסף באופן הזה מעצם היותה עמותה ללא כוונה רווח. (¯`gal´¯) - שיחה 21:57, 16 ביוני 2021 (IDT)
- שווה אולי להזכיר שגוגל משתמשת בשירותי חברות כמו LionBridge לקבלת תוצאות טובות שעברו סינון אנושי. בהתאם לכך גוגל מעדכנת את תוצאות החיפוש לשאילתות עם הזמן. אם עובדי החברות הללו הציעו שוב ושוב ערך בויקיפדיה כתשובה טובה לשאילתה, הערך יתברג לראש רשימת התוצאות. אני מתאר לעצמי שתוך זמן לא רב נעשה ברור שלרוב השאילתות מוטב לתת את הערך בויקיפדיה כתשובה ראשונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:51, 18 ביוני 2021 (IDT)
- על זה לא שמעתי, אבל גוגל כן יודעת על הקלקות שנעשות דרך דפי החיפוש (אפשר לראות זאת בכתובת ה redirect שמתקבלת בדף החיפוש), יחד עם עוד המון פרמטרים, כמה עשרות, שרובם חסויים, ואחד שידוע לכל - ה PageRank (ע"ש לארי פייג', יוצר האלגוריתם, למרות שאפשר להבין גם אחרת את השם...), שהבנתי שמדובר במחקר אקדמי, שהפך בסוף לבסיס לחברה המסחרית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אדגיש שוב - השאלה היא לא על הדירוג והאלגוריתם הסודי של גוגל אלא על כך שלכותרת בתוצאות נוספה המילה "דימונה". לא ראיתי אף פעם שתוצאות גוגל מציגות את כותרת הדף בוויקיפדיה באופן שונה משם הערך. Kershatz - שיחה 15:54, 20 ביוני 2021 (IDT)
- הניחוש (הסביר) שלי הוא שזה בעקבות התערבות ידנית של אחד מאנשי הסינון והניסוח. כאמור, אנשים רבים מאד (עשרות אלפים? מאות אלפים?) עוסקים בכך. מתוך סקרנות גרידא נרשמתי לLionBridge ועבדתי יומיים, די והותר על מנת להבין שהאלגוריתם המפורסם אינו חזות הכל ויש עבודת נמלים של אנשים בשר ודם, שנוגעת בכל האספקטים של חיפושי גוגל - אתרים, תמונות, וידאו, מפות, גוגל סקולר וכ"ו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:54, 20 ביוני 2021 (IDT)
- אדגיש שוב - השאלה היא לא על הדירוג והאלגוריתם הסודי של גוגל אלא על כך שלכותרת בתוצאות נוספה המילה "דימונה". לא ראיתי אף פעם שתוצאות גוגל מציגות את כותרת הדף בוויקיפדיה באופן שונה משם הערך. Kershatz - שיחה 15:54, 20 ביוני 2021 (IDT)
- על זה לא שמעתי, אבל גוגל כן יודעת על הקלקות שנעשות דרך דפי החיפוש (אפשר לראות זאת בכתובת ה redirect שמתקבלת בדף החיפוש), יחד עם עוד המון פרמטרים, כמה עשרות, שרובם חסויים, ואחד שידוע לכל - ה PageRank (ע"ש לארי פייג', יוצר האלגוריתם, למרות שאפשר להבין גם אחרת את השם...), שהבנתי שמדובר במחקר אקדמי, שהפך בסוף לבסיס לחברה המסחרית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 18 ביוני 2021 (IDT)
- שווה אולי להזכיר שגוגל משתמשת בשירותי חברות כמו LionBridge לקבלת תוצאות טובות שעברו סינון אנושי. בהתאם לכך גוגל מעדכנת את תוצאות החיפוש לשאילתות עם הזמן. אם עובדי החברות הללו הציעו שוב ושוב ערך בויקיפדיה כתשובה טובה לשאילתה, הערך יתברג לראש רשימת התוצאות. אני מתאר לעצמי שתוך זמן לא רב נעשה ברור שלרוב השאילתות מוטב לתת את הערך בויקיפדיה כתשובה ראשונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:51, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אני חושב שנתקלתי פעם בהסבר של גוגל לגבי היחס שלהם כלפי ויקיפדיה ושאכן היא מקודמת באופן מסויים - אני חושב שקראתי גם שעבור רוב של חיפושים כלליים, תוצאה מוויקיפדיה תופיע בוודאות בעמוד הראשון של החיפוש. גם בלי קשר לתוצאות החיפוש, עבור מושגים, לעיתים תופיע תיבת הסבר עם ציטוט של הערך מוויקיפדיה. לגבי ההערה על תשלום, גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה. ויקימדיה אינה משקיעה כסף באופן הזה מעצם היותה עמותה ללא כוונה רווח. (¯`gal´¯) - שיחה 21:57, 16 ביוני 2021 (IDT)
- ייתכן שמדובר בחבלת סייבר או פעולה דומה אחרת. דגש - שיחה 16:37, 16 ביוני 2021 (IDT)
- תודה על ההעברה משתמש:Euro know, זה אולי באמת יותר מתאים פה. אבל לחידוד השאלה שלי: השאלה היא לא למה ויקיפדיה היא בתוצאות הראשונות אלא ששם הערך בוויקיפדיה הוא תמיד מה שמופיע בתוצאה של גוגל. במקרה הזה שם הערך הוא "כור גרעיני" אז מאיפה הגיעה המילה דימונה לכותרת? (ובהערה צדדית, וייקימדיה העולמית בהחלט לא משלמת לגוגל) Kershatz - שיחה 16:33, 16 ביוני 2021 (IDT)
גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם ידוע כמה בדולרים ובאחוזים מתקציב וויקימדיה היא תורמת? ―אנונימי לא חתם
- שאלה טובה. גוגל ניצבת במקום מאוד מכובד מבין התורמים. אבל איזה חלק זה מהתקציב? קרן ויקימדיה => אתר הקרן => אודות => דוחות כספיים => דו״ח לשנת 2019–2020. לפי הדו״ח בעמוד 5, גם אם כל התרומה של גוגל הייתה באחת מן השנים האמורות, היא הייתה עדיין חלק קטן יחסית (ועדיין מכובד ואני כלל לא מזלזל בו) מסך התרומות.
- התרומות שלנו לקרן חשובות כדי שהיא תהיה תלויה כמה שפחות בתרומות של תורמים גדולים. Tzafrir - שיחה 10:25, 17 ביוני 2021 (IDT)
כמישהו כותב "ועל x סליחתי" האם זה יכול להיחשב כבקשת סליחה, מבחינת השפה העברית?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
במיוחד שהוא כותב זאת אחרי שהוא מתרץ את ההתנהגות וזורק אחריות עלי ועל אחרים. עם מילים כמו "מצטער *אם* נפגעת". השאלה היא האם המילה סליחתי זו בקשת סליחה או היא הבעת מחילה? ברשת מצאתי שימושים לשתי הפירושים.
- אם השאלה היא "מבחינת השפה העברית", המילה "סליחתי" משמעותה שהדובר סולח. כשכוונת הדובר לבקש סליחה, המונח המקובל הוא "התנצלותי", והשימוש המקובל הוא "אנא קבל/קבלי/קבלו/קבלנה את התנצלותי". רוב דוברי העברית לא מקפידים תמיד על דיוק, וככל הנראה בדרך כלל כשמישהו כותב או אומר "סליחתי", הכוונה היא להתנצלות ולא להענקת מחילה. לשאלה "האם זה יכול להיחשב", התשובה תלויה בהקשר, כלומר האם הדברים נאמרו או נכתבו בנסיבות בהן יש לצפות לדיוק (כמו למשל ספר, מאמר רציני, ומרחב הערכים בוויקיפדיה). קיפודנחש 22:23, 17 ביוני 2021 (IDT)
אבטחת אישי ציבור[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב נתניהו המתבצר במעון ראש הממשלה, יוצא משם בשיירה של שלוש מכוניות משוריינות. מה זאת האבטחה הזאת, מי משלם עליה? - La Nave Partirà שיחה 19:25, 17 ביוני 2021 (IDT)
- את. 87.70.118.111 23:22, 17 ביוני 2021 (IDT)
- ראש ממשלה לשעבר ויו"ר אופוזיציה זכאים לאבטחה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:32, 17 ביוני 2021 (IDT)
- אולי זכאי לאבטחה, אבל כבר אין הצדקה לאבטחה מוגברת כל כך. אני משוכנע שראשי ממשלה קודמים אחרים (ברק ואולמרט) לא נהנים משיירה של מכוניות שמלווה אותם. עם זאת, עלי להודות שלפני שנים, בעת ביקור בבית החולים תל השומר, נכנסתי בטעות למסדרון שבהמשכו אושפז ראש הממשלה לשעבר שרון, ששקע בתרדמת, ומיד קפץ לעברי שוטר מג"ב וחסם את דרכי. אז מה אם אני שכן של יגאל עמיר, זה לא כתוב לי על המצח. דוד שי - שיחה 07:00, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אתה במקרה עובד בשב"כ? אם לא – אתה לא תקבע אם יש הצדקה או אין הצדקה אם, באיזו דרך ועד מתי יש לאבטח אנשים בישראל, ובמיוחד לגבי מי שהיה עד לפני כמה ימים ראש ממשלה בישראל שמחזיק בסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. 87.70.118.111 08:16, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אני מממן את משכורתו של ראש השב"כ, אז מותר לי להביע דעה על החלטותיו.
- מספרים שאת הסודות הכמוסים שלו הוא כבר גרס.
- יש עוד אנשים רבים שיודעים סודות כמוסים ביותר (הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר וכו'), ואינם זקוקים לאבטחה שנתניהו זוכה לה היום. האבטחה שניתנה לו נבעה מהיותו סמל שלטון, ולא מהסודות הידועים לו. דוד שי - שיחה 10:21, 18 ביוני 2021 (IDT)
- האבטחה היא בגלל רמת הסיכון. נתניהו כמובן בסיכון מוגבר לאחר 12 שנות שלטון והפגנות, והדבר מצריך אבטחה כבדה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 10:28, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אין עליו רמת סיכון מוגברת ואני קוגלאגר (הסבר לדרדקים עולי ימים) אם היו אי פעם התרעות של השב"כ על רמה כזאת, הוא זה שדרש וכתמיד קיבל את אישור השרים לאבטחה מופרזת לו ולאשתו וילדיו בניגוד לדעת אנשי המקצוע. - La Nave Partirà שיחה 07:58, 19 ביוני 2021 (IDT)
- ראש ממשלה לשעבר זכאי לאבטחה לכל ימי חייו וללשכה עם מזכירה (ניסיתי פעם לתפוס את אולמרט כמעשה קונדס, התקשרתי למספר שלו ועונה לי מישהי "משרד ראש הממשלה שלום") שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 19:52, 27 ביוני 2021 (IDT)
- ראש ממשלה לשעבר זכאי לאבטחה לכל ימי חייו וללשכה עם מזכירה (ניסיתי פעם לתפוס את אולמרט כמעשה קונדס, התקשרתי למספר שלו ועונה לי מישהי "משרד ראש הממשלה שלום"
- אין עליו רמת סיכון מוגברת ואני קוגלאגר (הסבר לדרדקים עולי ימים) אם היו אי פעם התרעות של השב"כ על רמה כזאת, הוא זה שדרש וכתמיד קיבל את אישור השרים לאבטחה מופרזת לו ולאשתו וילדיו בניגוד לדעת אנשי המקצוע. - La Nave Partirà שיחה 07:58, 19 ביוני 2021 (IDT)
- האבטחה היא בגלל רמת הסיכון. נתניהו כמובן בסיכון מוגבר לאחר 12 שנות שלטון והפגנות, והדבר מצריך אבטחה כבדה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 10:28, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אתה במקרה עובד בשב"כ? אם לא – אתה לא תקבע אם יש הצדקה או אין הצדקה אם, באיזו דרך ועד מתי יש לאבטח אנשים בישראל, ובמיוחד לגבי מי שהיה עד לפני כמה ימים ראש ממשלה בישראל שמחזיק בסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. 87.70.118.111 08:16, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אולי זכאי לאבטחה, אבל כבר אין הצדקה לאבטחה מוגברת כל כך. אני משוכנע שראשי ממשלה קודמים אחרים (ברק ואולמרט) לא נהנים משיירה של מכוניות שמלווה אותם. עם זאת, עלי להודות שלפני שנים, בעת ביקור בבית החולים תל השומר, נכנסתי בטעות למסדרון שבהמשכו אושפז ראש הממשלה לשעבר שרון, ששקע בתרדמת, ומיד קפץ לעברי שוטר מג"ב וחסם את דרכי. אז מה אם אני שכן של יגאל עמיר, זה לא כתוב לי על המצח. דוד שי - שיחה 07:00, 18 ביוני 2021 (IDT)
- ראש ממשלה לשעבר ויו"ר אופוזיציה זכאים לאבטחה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:32, 17 ביוני 2021 (IDT)
- אז עדיין המסך השחור במקומו באופן קבוע בכניסה לבלפור והרחוב עדיין חסום בפועל? Tzafrir - שיחה 00:53, 19 ביוני 2021 (IDT)
- כן, המסך השחור הסמרטוטי והדיקטים המכוערים. - La Nave Partirà שיחה 23:01, 19 ביוני 2021 (IDT)
- בנט סיכם עם נתניהו שהאחרון יפנה את בלפור ב-10 ביולי. הימורים? - La Nave Partirà שיחה 13:31, 20 ביוני 2021 (IDT)
- יפנה במועד שנקבע, שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 23:10, 27 ביוני 2021 (IDT)
- בנט סיכם עם נתניהו שהאחרון יפנה את בלפור ב-10 ביולי. הימורים? - La Nave Partirà שיחה 13:31, 20 ביוני 2021 (IDT)
- כן, המסך השחור הסמרטוטי והדיקטים המכוערים. - La Nave Partirà שיחה 23:01, 19 ביוני 2021 (IDT)
שמש 2[עריכת קוד מקור]
האם נכונה האגדה שגם בצל קיימת קרינה מזיקה של השמש מקרניים חוזרות? אולי שמש מזיקה ידע לענות. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 22:27, 17 ביוני 2021 (IDT)
- ודאי, זו אינה אגדה כלל וכלל. ההבדל בין קרינה מוחזרת לישירה הוא בעוצמה, ובכך שאורכי גל שונים אינם מוחזרים במידה שווה מאותו משטח. מומלץ לא להחשף יותר מ3 שעות להחזרה ממשטח בהיר שמחזיק היטב קרינת UV, כמו שדה שלג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 18 ביוני 2021 (IDT)
- לפי זה אותו הדבר יכול להיות גם בתוך בית, הלא כך? דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 14:03, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אני חושב שבבתים עצמת הקרינה כה נמוכה, שהעור מתחלף באופן טבעי לפני שהוא ניזוק. מן הסתם רק משטחים בהירים בשמש עזה מסוכנים. אני יודע בוודאות על שלג, ושמעתי שגם שמדבריות, אבל זה היה ממדריך של החברה להגנת הטבע... והרבה צ'יזבטים עוברים שם מדור לדור, לך תדע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:02, 20 ביוני 2021 (IDT)
- לפי זה אותו הדבר יכול להיות גם בתוך בית, הלא כך? דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 14:03, 18 ביוני 2021 (IDT)
האם בנט נתקע בפקקים כל יום עבודה מרעננה לירושלים פעמיים?[עריכת קוד מקור]
זה לא פוגע בתפקודו כראש ממשלה? ―אנונימי לא חתם
- אף פעם לא נתקלת בשיירת ראש הממשלה? הם עוקפים את הפקק ונוסעים באדום. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:31, 17 ביוני 2021 (IDT)
- נדמה לי שנתקלתי פעם אחת וכל הכביש היה ריק אבל במקרה של בנט, כל יום לעבור באדום מרגיש לי לא ייתכן, מה גם שלא כל פקק ניתן לעקוף... ―אנונימי לא חתם
- נראה לך שנתניהו נשאר רק בירושלים? הוא הסתובב. אין שום סיבה שלא לעשות זאת כל יום. כל פקק ניתן לעבור בשוליים, אם לא המהנדס עבר על החוק. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:47, 17 ביוני 2021 (IDT)
- יש כבישים שבהם זה לא אפשרי לפחות לשיירת רכבים משוריינים (כמו כביש חד סטרי או כביש עם שוליים צרים מדי) אבל במקרה של ביבי אולי מעל הכבישים האלה הוא הגיע בטיסה.
- עם זאת, אם בנט גורם כל יום עבודה לפינויי כבישים המוניים וחסימות כבישים המוניות כולל נסיעה חופשית על השוליים הוא יוצא מה זה חוצפן, אבל קשה לי להאמין שזה המקרה. ―אנונימי לא חתם
- בנט אינו המאובטח הראשון שאינו ירושלמי. גנץ גר בראש העין, לפיד גר בתל אביב, וגם נתניהו גר לפעמים בקיסריה. לא צריך להתרגש. דוד שי - שיחה 10:16, 18 ביוני 2021 (IDT)
- לא התרגשתי... השאלה ממוקדת בבנט ובמסע המתסכל שלו בבוקר מרעננה לירושלים, מי שמכיר את הפקקים בישראל יידע שזה אמור להיות מתסכל לכלל האנשים. זה בטח עניין של זמן עד שיימאס לו מהקומבינות והוא יעבור לבלפור. ―אנונימי לא חתם
- גם אם יימאס לו זה לא ממש משנה, יש לו משפחה וילדים. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:18, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אבל לא על זה שאלתי... ברור שבהיותו ראש ממשלה מכהן הם ראויים לאבטחה. ―אנונימי לא חתם
- אמרתי שהוא יאלץ לדור רעננה כי אשתו עובדת שם והילדים לומדים שם. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:23, 18 ביוני 2021 (IDT)
- בסדר גמור, אבל הם לא חייבים זאת ויכולים לשנות זאת עם התגמשות, במיוחד אחרי שהתגמשו על כך שלפיד וזנדברג יהיו באותה ממשלה עם אב המשפחה וליברמן, אבל אני מניח שמי שצריך להגיד את זה זה השכנים של בנט לבנט. ―אנונימי לא חתם
- אמרתי שהוא יאלץ לדור רעננה כי אשתו עובדת שם והילדים לומדים שם. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:23, 18 ביוני 2021 (IDT)
- אבל לא על זה שאלתי... ברור שבהיותו ראש ממשלה מכהן הם ראויים לאבטחה. ―אנונימי לא חתם
- גם אם יימאס לו זה לא ממש משנה, יש לו משפחה וילדים. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:18, 18 ביוני 2021 (IDT)
- דוד, אין שום השוואה בין אבטחה של שב"כ על שבעת סמלי המדינה לבין שיירת ראש הממשלה.--שמש מרפא - שיחה 12:48, 18 ביוני 2021 (IDT)
- כשנתניהו הגיע לבקר בגדרה יום אחד, סגרו את כל כביש 3933 בשביל השיירה שלו, כנ"ל את כל שדרות מנחם בגין שמובילות אל תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון. יש שמועות שאפילו שיטחו בעבור השיירה את הכיכרות בגדרה כדי שהשיירה תוכל לנסוע ללא הפרעה, כך שפקקים הם לא בעיה עבור שיירת ראש הממשלה. ניב - שיחה 14:27, 19 ביוני 2021 (IDT)
- אני די בטוח שדוד דיבר על העובדה שנתניהו לא היה בכל 15 השנים שלו כראש ממשלה רק בירושלים, הוא עבד לא מעט בקרייה, ברחבי ישראל והוא בכלל גר בקיסריה. הכבישים שבנט עובר בדרכו לעבודה אינם חד סטריים (כביש 4, רחוב אחוזה, כביש 1, שדרות בן גוריון של ירושלים, שדרות יצחק רבין של ירושלים ושדרות הרצל כולם רחובות גדולים למדי. גם גנץ, שגר ברחוב טללים בראש העין (לא רחוב גדול כל כך) מגיע לעבודה בקרייה וגם להצבעות שהיו בכנסת בבוקר - היה ניתן לראות אותו.. דלעתי העניין עם הכיכרות מוגזם, אבל מן הסתם סוגרים כבישים שלמים.. נתניהו אמנם מאוד נהנתן, אבל הוא לא הגיע בטיסה למקומות בהם יכל להגיע לרכב, לא בונים בשניות מנחת תעופה בקיסריה ועובדה שב-13 השנים שנתניהו כיהן בקדנציה השנייה, לא בנו נמל תעופה שם - אפילו שיכלו להספיק... לכן, כמו שקודמיי אמרו - בנט בניגוד לאזרח הקטן, פשוט עוקף את הפקקים. היחידים שאני מניח שאין בעיה שהם יהיו לצד השיירה ולא יהיו בפקקים זה כמובן האמבולנסים, רכבי של מכבי אש ושות' והם למזלנו לא יוצרים פקקי ענק. אגב נתניהו טכנית אינו אחד משבעת סמלי המדינה, כי עד שבוע הבא הוא ראש האופוזציה בפועל- אבל נתניהו מאובטח מאוד הן בגלל האיומים על חייו והם כי הוא ראש ממשלה לשעברדזרט • שיחה 16:31, 19 ביוני 2021 (IDT)
- אגב,בנט בניגוד לרובנו לא חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים-ערב (אדונכם הנאמן עובד בעבודה של 8 בבוקר עד 12-1 אבל זה לא משהו נפוץ), סביר להניח שחוזר בלילה, בכל זאת מדובר בראש ממשלה. דזרט • שיחה 16:35, 19 ביוני 2021 (IDT)
- אני גם לא חוזר לבית... המאו"ר - שיחה 23:27, 19 ביוני 2021 (IDT)
- אגב,בנט בניגוד לרובנו לא חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים-ערב (אדונכם הנאמן עובד בעבודה של 8 בבוקר עד 12-1 אבל זה לא משהו נפוץ), סביר להניח שחוזר בלילה, בכל זאת מדובר בראש ממשלה. דזרט • שיחה 16:35, 19 ביוני 2021 (IDT)
- אני די בטוח שדוד דיבר על העובדה שנתניהו לא היה בכל 15 השנים שלו כראש ממשלה רק בירושלים, הוא עבד לא מעט בקרייה, ברחבי ישראל והוא בכלל גר בקיסריה. הכבישים שבנט עובר בדרכו לעבודה אינם חד סטריים (כביש 4, רחוב אחוזה, כביש 1, שדרות בן גוריון של ירושלים, שדרות יצחק רבין של ירושלים ושדרות הרצל כולם רחובות גדולים למדי. גם גנץ, שגר ברחוב טללים בראש העין (לא רחוב גדול כל כך) מגיע לעבודה בקרייה וגם להצבעות שהיו בכנסת בבוקר - היה ניתן לראות אותו.. דלעתי העניין עם הכיכרות מוגזם, אבל מן הסתם סוגרים כבישים שלמים.. נתניהו אמנם מאוד נהנתן, אבל הוא לא הגיע בטיסה למקומות בהם יכל להגיע לרכב, לא בונים בשניות מנחת תעופה בקיסריה ועובדה שב-13 השנים שנתניהו כיהן בקדנציה השנייה, לא בנו נמל תעופה שם - אפילו שיכלו להספיק... לכן, כמו שקודמיי אמרו - בנט בניגוד לאזרח הקטן, פשוט עוקף את הפקקים. היחידים שאני מניח שאין בעיה שהם יהיו לצד השיירה ולא יהיו בפקקים זה כמובן האמבולנסים, רכבי של מכבי אש ושות' והם למזלנו לא יוצרים פקקי ענק. אגב נתניהו טכנית אינו אחד משבעת סמלי המדינה, כי עד שבוע הבא הוא ראש האופוזציה בפועל- אבל נתניהו מאובטח מאוד הן בגלל האיומים על חייו והם כי הוא ראש ממשלה לשעברדזרט • שיחה 16:31, 19 ביוני 2021 (IDT)
- כשנתניהו הגיע לבקר בגדרה יום אחד, סגרו את כל כביש 3933 בשביל השיירה שלו, כנ"ל את כל שדרות מנחם בגין שמובילות אל תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון. יש שמועות שאפילו שיטחו בעבור השיירה את הכיכרות בגדרה כדי שהשיירה תוכל לנסוע ללא הפרעה, כך שפקקים הם לא בעיה עבור שיירת ראש הממשלה. ניב - שיחה 14:27, 19 ביוני 2021 (IDT)
- לא התרגשתי... השאלה ממוקדת בבנט ובמסע המתסכל שלו בבוקר מרעננה לירושלים, מי שמכיר את הפקקים בישראל יידע שזה אמור להיות מתסכל לכלל האנשים. זה בטח עניין של זמן עד שיימאס לו מהקומבינות והוא יעבור לבלפור. ―אנונימי לא חתם
- בנט אינו המאובטח הראשון שאינו ירושלמי. גנץ גר בראש העין, לפיד גר בתל אביב, וגם נתניהו גר לפעמים בקיסריה. לא צריך להתרגש. דוד שי - שיחה 10:16, 18 ביוני 2021 (IDT)
- נראה לך שנתניהו נשאר רק בירושלים? הוא הסתובב. אין שום סיבה שלא לעשות זאת כל יום. כל פקק ניתן לעבור בשוליים, אם לא המהנדס עבר על החוק. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:47, 17 ביוני 2021 (IDT)
- נדמה לי שנתקלתי פעם אחת וכל הכביש היה ריק אבל במקרה של בנט, כל יום לעבור באדום מרגיש לי לא ייתכן, מה גם שלא כל פקק ניתן לעקוף... ―אנונימי לא חתם
- אולי הִתַקְעוּתו בפקקים תגרום לממשלה החדשה לקדם את נושא התחבורה הציבורית, ובמקום מחלפים בכל מקום ישכילו ליצור מערכת משולבת ויעילה של הסעה ציבורית, לטובתנו ולטובת סביבתנו. אגב, בני בגין היה נוסע במשך שנים לעבודה באוטובוס (לא יודעת איך עכשיו), הלוואי וכל נבחרי הציבור היו פועלים כדוגמתו. סיון ל - שיחה 17:31, 20 ביוני 2021 (IDT)
למי יש את הסמכות או יותר נכון הסמכויות להחליט על הפיכת התחנה המרכזית החדשה לקומפלקס מגורים עצום עם דירות 20 מטר רבוע?[עריכת קוד מקור]
למי יש את הסמכות או יותר נכון הסמכויות להחליט על הפיכת התחנה המרכזית החדשה לקומפלקס מגורים עצום עם דירות 20 מטר רבוע בשכירות נמוכה (1000 לחודש) לעניים? בהינתן מערכת איוורור נאותה עם וונטות ומיזוג אוויר ופינוי גזים תוך מבניים זה יכול להיות נחמד במיוחד לתקופות קצרות ולמי שבקושי בדירה ורק צריך איפה לישון ולהתקלח. ―אנונימי לא חתם
מידע על מספר עותקים של ספרים שנדפסו לפני מאות שנים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם יש מידע על ספרים תורנים שנדפסו לפני מאות שנים, כמה עותקים נדפסו מהם?
אני מנסה להיעזר במידע הזה, כדי לקבל איזו שהיא אינדיקציה, על גודל קהל היעד שהיה לספרים שכדי להבין אותם צריך רקע משמעותי בלימוד גמרא. ―אנונימי לא חתם
- ואיך זה יחכים אותך? הרי ברור למדי שהיחס בין עותק של תלמוד לבין מספר ההוגים בו הוא משהו שיהיה לך מאוד קשה להעריך בכל מקרה. פנטין - שיחה 00:08, 20 ביוני 2021 (IDT)
- א. זה יכול להועיל בעיקר לקביעת רף תחתון - מה לכל הפחות היה גודלו של קהל היעד. אני מניח שמעטים האנשים שקנו ספר שלא על מנת ללמוד בו.
- ב. אני לא מדבר על עותקים של התלמוד עצמו, אלא על ספרים שכדי להבין אותם צריך ידע מקדים רב בלימוד תלמוד, ולכן קהל היעד שלהם צפוי להיות קטן יותר. ―אנונימי לא חתם
לכתוב ערך מחדש, כשיש ערך ישן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש לכם ערך אחד ממש ממש רע. ואפיל כתוב עליו בריבוע למעלה שהוא גרוע וצריך לשפר וחסר מידע.
אם אני מוחק את הכל-הכל וכותב מאפס כשאני לא שומר שום מלל קודם (שנראה כאילו שהכותב שלו לא עבר את גל 17) - הדבר תקין?
- אין איסור עקרוני על כך, אבל כדאי מאד לא לגשת עכשיו למחוק ולכתוב מחדש, אלא:
- להרשם. ההרשמה משאירה אותך אנונימי לגמרי, ותאפשר קשר בינך לויקיפדים אחרים דרך דף השיחה שלך, ותאפשר לך פתיחת טיוטה.
- לכתוב את הערך המחודש, בשפי ובנחת, בטיוטה. אז תזמין ויקיפד מנוסה לבחירתך להעיף מבט על התוצאה. לאחר שהערך יושלם אני או כל ויקיפד ותיק אחר יעביר אותו מהטיוטה לערך הקיים.
- בברכת עבודה צלחה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 20 ביוני 2021 (IDT)
- כמוכן, המקום המתאים לשאלות כאלו הוא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. Tzafrir - שיחה 13:20, 20 ביוני 2021 (IDT)
- אתה צודק, זה מאד מפריע שזה פה במיוחד שהוא בכלל לא יודע על הדבר הזה. המאו"ר - שיחה 16:31, 20 ביוני 2021 (IDT)
- הסיבה העיקרית שזה כאן היא שתפריט הקהילה לא עשוי כראוי. המזנון, ייעוץ, כיכר העיר, ולוח המודעות כלל לא צריכים להופיע שם. שורת הסבר קטנה (דלפק הייעוץ - המקום לשאלה על כתיבה בויקיפדיה. הכה את המומחה - המקום לשאלות כלליות) צריכה גם צריכה.
- אין סיבה לבוא בטענות לשואל האלמוני כשאנחנו הפכנו את הנושא כולו ללא־נגיש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:49, 20 ביוני 2021 (IDT)
- אתה צודק, זה מאד מפריע שזה פה במיוחד שהוא בכלל לא יודע על הדבר הזה. המאו"ר - שיחה 16:31, 20 ביוני 2021 (IDT)
אימוץ חיית רחוב[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
לפי הבנתי, חוקי מדינת ישראל אוסרים על לאמץ חיות פרא. כלומר אם אני מוצא גור חזירי בר או גור של תן ביער, אז הפעולה של להביא אותם הביתה אסורה. נכון?
אבל מה עם חיות רחוב? מותר לקח חתול אקראי מהפח והלביא הביתה? האם מותר לאמץ צב שמסתובב בין רחובות? קרפד שמקפץ לי בגינה? מה עם למצוא ביצה של דררה ולדגל גוזל? מה אומר החוק בעניין?
- צב יבשה מצוי, למשל, הוא חיה מוגנת ואסור לקחת צב מן הטבע ולגדלו בבית. אפשר לקרוא כאן עוד על הנושא. סיון ל - שיחה 17:35, 20 ביוני 2021 (IDT)
- מותר וראוי להציל אותם, לטפל בהם ככל האפשר, ולהעביר אותם לעמותת ע.ט.ל.ף (אם זה עטלף פצוע או גור עטלפים), לבית החולים לחיות בר, לבית החולים של אביהו שרווד, למען חיות הבר, אלה הארגונים שאני מכירה ומן הסתם יש עוד. - La Nave Partirà שיחה 18:29, 20 ביוני 2021 (IDT)
- חיות בר מוגנות - זאב, שועל, חזיר, צב, נחש -אסור לאמץ, אבל מותר להביא לטיפול וטרינרי (עם תחנה בבית אם צריך).
- חיות שאינן מוגדרות כחיות בר מוגנות - למשל כלבים וחתולים - אפשר וכדאי מאד לאמץ. להביא לטיפול וטרינרי (חיסון, עיקור, תילוע, פירעוש) מוקדם ככל האפשר. הוטרינר יכול לבדוק גם אם יש צ'יפ (שבב) לחיה, שמא אבדה לבעליה הקודמים.
- חתולים מוטב לגדל סגורים בדירה/בית. ייתכן שיקח להם כשבועיים-שלושה להתרגל לזה. כלבים כמובן חייבים להוציא שלוש פעמים ביום לעשיית צרכים (ונא להקפיד לאסוף את התוצרת), לחתולים מספיק ארגז חול ייעודי (עם חול ייעודי). אין צורך בחול מתגבש יקר, החול הזול (כ־30 ש"ח ל 10 ק"ג) די והותר בו.
- כלבים גדולים אוכלים יותר. מומלץ מאד לאלף את הכלב באופן בסיסי. יש למשל את עמותת "כלב טוב" שעושה זאת במחיר סביר ביותר. חתולים קשה לאלף (אם כי זה אפשרי) והאילוף שלהם דורש הרבה יותר עדינות מאילוף של כלב.
- חתולים וכלבים הם חיות מופלאות, וכמויות האהבה והרוך שהם נותנים לא יסולאו בפז. מחקרים הוכיחו שבעלים של חיות מאריכים ימים, וילדים הגדלים עם חיות חסינים יותר לבעיות רגשיות.
- גידול של חתול וכלב יחד הוא סוגיה שלמה.... אשמח לפרט (על זה וכל דבר אחר) אם יהיה עניין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:43, 20 ביוני 2021 (IDT)
- אז בקיצור מותר לאמץ כל חיה ברחוב אם היא לא נמצאת רשימה של חיות מוגנות? איפה יש את הרשימה?
- לא בדיוק. יש מחלקה אחת - חיות בית ומשק. להן לא נדרש שום אישור. יש מחלקה שניה - חיות בר שמותרות לגידול פרטי ברשיון. ויש את אלה שפשוט אסור וזהו. את הרשימות של בע"ח שמותרים לגידול פרטי ברשיון ניתן לראות כאן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:05, 20 ביוני 2021 (IDT)
- אז בקיצור מותר לאמץ כל חיה ברחוב אם היא לא נמצאת רשימה של חיות מוגנות? איפה יש את הרשימה?
האם טייסים מפקדים על משהו?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
טייס חייב לעבור קורס קצינים נכון? קצין הוא תפקיד פיקודי כעיקרון - קצינים הם מפקדי מחלקות בהכשרתם.
האם טייסים מפקדים על חיילים? אחרת מה המשמעות של דרגות הקצונה שלהם? ―אנונימי לא חתם
- בגדול תפקידי קצונה הם לא לפיקוד בלבד אלא גם לאחריות. טייס מפעיל ציוד שעולה מליונים, והוא אמון על ביצוע משימה שלקח שנים להכשירו לשמה ולכל שיקול דעתו יש השלכות מרחיקות לכת. גם בסופו של יום טייס בכיר במטוסים בעלי צוות של יותר מאחד הופך לקברניט, ובמבני מטוסים הופך למוביל.
- כמו כן טייסים מקבלים תפקידי קצינים בטייסותיהם, בסיסיהם וכן תפקידי קציני במטה וכן הלאה ויש להם השפעה רבה על כל ההתנהלות של יחידותיהם שהיא מעבר ל"רק לטוס". נכון שברוב התפקידים הללו הטייסים מפקדים ישירות על צוות מאוד מצומצם של אנשים (ולעיתים לא מפקדים על אף אחד) לפחות עד לתפקידים של סגן מפקד טייסת או מפקד טייסת, אבל זה לא אומר שהם לא צריכים דרגות קצונה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:18, 20 ביוני 2021 (IDT).
- התופעה מאפיינת לא רק טייסים. אקדמאים שמתגייסים לצה"ל מקבלים דרגת קצונה, אבל זה לא הופך אותם מיידית למפקדים, בוודאי לא בשלבים מוקדמים של שירותם הצבאי. דוד שי - שיחה 20:29, 27 ביוני 2021 (IDT)
- תפקידי קצונה רבים וגם בכירים בצה"ל כוללים מרכיבי פיקוד מצומם מאוד, במיוחד במטה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:52, 1 ביולי 2021 (IDT)
- התופעה מאפיינת לא רק טייסים. אקדמאים שמתגייסים לצה"ל מקבלים דרגת קצונה, אבל זה לא הופך אותם מיידית למפקדים, בוודאי לא בשלבים מוקדמים של שירותם הצבאי. דוד שי - שיחה 20:29, 27 ביוני 2021 (IDT)
פלסטינים: הגדרה לא מספקת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב לפי ההגדרה המופיעה במאמר אודות הפלסטינים ניתן להבין כי למעשה כל ערביי ישראל היו פלסטינים - למשל, ערביי יפו או לוד היו בישראל שנים רבות לפני תוכנית החלוקה. לפי הבנתי המונח מתייחס לערבים אשר כיום אינם אזרחי ישראל, ואם אכן כך הדבר, אז הפלסטינים (או ערביי ישראל?) קיימים אך ורק מקום המדינה. אשמח לדעת מה ההבדל המדוייק ולשקף זאת במאמר. Gil mo - שיחה 00:23, 21 ביוני 2021 (IDT)
- ההגדרה הנכונה היא: הזדהות עם האתוס הפלסטיני. יש חלק גדול - אולי הרוב - שמבחינתם אנו באנו וגזלנו את הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:20, 21 ביוני 2021 (IDT)
- קשה עד כדי בלתי אפשרי לתת הגדרה נייטלרית ונקיה מפוליטיקה ל"מיהו פלסטיני". במציאות של היום ובתודעת הישראלי "הסביר" (כן, נו....) פלסטיני הוא ערבי המתגורר באיו"ש או רצועת עזה בדרך קבע. לפי הגדרתו של יאסר ערפאת (שלדעתי האישית ייסד את העם הפלסטיני כפי שאנחנו מכירים היום) והארגון לשחרור פלסטין, גם ערבי ישראל הם פלסטינים. יותר מכך, האמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 6) קובעת שגם יהודים שחיו בשטחי מדינת ישראל לפני 1947 נחשבים לפלסטינים. Corvus,(Nevermore) 11:05, 21 ביוני 2021 (IDT)
- אם כך אולי יש מקום לציין במאמר את התפיסות השונות? ההגדרה הנוכחית אינה מספיקה. ערביי ישראל אינם פלסטינים במובן המדיני/פוליטי, לפחות אינם מתנהגים כך ולדעתי אף לא מגדירים את עצמם ככאלה. Gil mo - שיחה 15:31, 21 ביוני 2021 (IDT)
- אין שום סיבה שההגדרה של עראפת תככב. היא כוללת בהכרח יהודים רבים שלא רק שאינם רואים עצמם פלסטינים, הם מקבלים את האתוס הציוני ודוחים את האתוס הפלסטיני. גם בקרב ערביי ישראל הדבר אינו חד וחלק. לסיכום, ההגדרה של עראפת שגויה מתחילתה עד סופה.
- שיוך לאומי הוא עניין של תפיסת השייך ושיוכו בדרך זו או אחרת לאוכלוסיית מוצא, ובמידה פחותה האופן בו הוא נתפס ע"י סביבתו.
- מי שהאתוס הלאומי שלו הוא פלסטיני ומוצאו ערבי, סיכוייו גבוהים ממילא להתפס ע"י הסביבה כפלסטיני ובכך להשלים את ההגדרה.
- כמובן שגיל צודק לחלוטין. צריך לערוך ולציין ש"מיהו פלסטיני" אינה שאלה שמיש הסכמה על התשובה לה, ולציין כמה מהן. כמובן שההגדרה שלי היא הטובה ביותר 😛 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:07, 21 ביוני 2021 (IDT)
- ההגדרה של אש"ף כמובן לא היתה בשביל לשקף את דעתי בנושא, אלא להציג שמדובר בהגדרה בעלת נפח פוליטי מובהק. ואגב, ערבי ישראל רבים הגרים בחו"ל מגדירים עצמם כפלסטינים ולא ישראלים. Corvus,(Nevermore) 16:26, 21 ביוני 2021 (IDT)
- קשה עד כדי בלתי אפשרי לתת הגדרה נייטלרית ונקיה מפוליטיקה ל"מיהו פלסטיני". במציאות של היום ובתודעת הישראלי "הסביר" (כן, נו....) פלסטיני הוא ערבי המתגורר באיו"ש או רצועת עזה בדרך קבע. לפי הגדרתו של יאסר ערפאת (שלדעתי האישית ייסד את העם הפלסטיני כפי שאנחנו מכירים היום) והארגון לשחרור פלסטין, גם ערבי ישראל הם פלסטינים. יותר מכך, האמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 6) קובעת שגם יהודים שחיו בשטחי מדינת ישראל לפני 1947 נחשבים לפלסטינים. Corvus,(Nevermore) 11:05, 21 ביוני 2021 (IDT)
חלק מהקואליציה הולכת עם האופוציזיה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם היו מקרים בהיסטוריה הלא רחוקה (40-30 שנה) של ישראל בהם האופוזיציה העבירה חוק בתמיכת חלק מהקואליציה?
הם היה מצב הפוך בו האופוזיציה תמבכה בחוק שלקאוציה היה צורך להעביר חוק, אבל חלק מהסיעות בקואליציה התנגדו?
(השאלה באה בעיקר להרהר על חשיבות המונחים של קואליציה מול אופוזיציה ומשמעת, אל מול מפלגות אינדיבידואליות בעלות אינטרסים מוגדרים.) ―אנונימי לא חתם
- לא עולה לי כרגע מקרה בראש, אבל זה בהחלט לא נדיר. ליתר דיוק, במהלך הכנסת העשרים הקואליציה הייתה מאוד מגובשת וניסתה (בהצלחה מלאה או כמעט מלאה) למנוע מעבר של הצעות חוק שלא זכו בתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, אבל בעבר המצב לא היה כה קיצוני. אני מתעלם מהכנסת העשרים ושלוש שבה הקואליציה התמקדה בעיקר בנטרול הדדי של יוזמות ולכן כמעט כלום לא קרה. Tzafrir - שיחה 21:50, 21 ביוני 2021 (IDT)
- כמי שחיים בעולם מופרע כמו זה שחיינו בו בשנים האחרונות, קל לשכוח שאפשרי גם עולם נורמלי. לא כל הצעת חוק של ח"כ מהאופוזיציה צריכה לעורר התנגדות אוטומטית של הקואליציה, ולא כל הצעת חוק של ח"כ מהקואליציה צריכה לעורר התנגדות אוטומטית של האופוזיציה. בהחלט ייתכנו הצעות חוק שזוכות להסכמה של הקואליציה והאופוזיציה, בלי קשר לזהות הגורם שיזם אותן. השנאה התהומית בין המחנות, שאנו עדים לה כיום, אינה הכרחית. גם המצב שבו חברי הכנסת מתפקדים כחבורת ליצנים בכל הנוגע לחקיקה, ועיקר היוזמה בנושא זה עברה לוועדת השרים לחקיקה, אינו מצב תקין, אבל בעוונותינו הרבים הגענו אליו. דוד שי - שיחה 20:25, 27 ביוני 2021 (IDT)
משכורת של מורה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם מורה לאזרחות ומורה לפיזיקה מקבלת את אותה המשכורת?
- שכרו של מורה בישראל מושפע בעיקר מוותק ולא מהמקצוע שהוא מלמד. בנוסף, יכול המורה להרוויח כסף על ידי העברת שיעורים פרטיים. כאן למורה לפיזיקה יש יתרון כי רבים יותר ירצו לקחת שיעור בפיזיקה מאשר באזרחות. גילגמש • שיחה 17:11, 22 ביוני 2021 (IDT)
- זה מוזר, כי למעט מאוד אנשים חסר ידע בפיזיקה (הם אינם יודעים פיזיקה, אבל מתפקדים היטב בלי ידע זה), ולהרבה מאוד אנשים , כולל אחדים מחברי הכנסת, חסר ידע באזרחות, שגורם להם לתפקוד לקוי. דוד שי - שיחה 20:17, 27 ביוני 2021 (IDT)
האם נהג חדש זקן צריך מלווה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
קראתי את הערך "נהג חדש" ומצוינת בו המילה "מלווה" רק בהקשר של נהג חדש צעיר. האם נהג חדש זקן צריך לשים מלווה גם?
- רק נהג חדש צעיר עד גיל 24 צריך מלווה למשך 50 שעות נהיגה (20 עירוני, 15 בין עירוני, 15 לילה) – ירח אפל – שיחה 14:34, 21 ביוני 2021 (IDT)
- כלומר אם לפי החוק אתה מעל 24 אז אתה רשאי לנהוג לבד?
- אכן לא צריך ליווי ברגע שעברת את גיל 24, או שחלפו שנתיים מיום קבלת הרישיון והתקופה לא הוארכה בנסיבות המצויינות בחוק – ירח אפל – שיחה 14:56, 21 ביוני 2021 (IDT)
- כלומר אם לפי החוק אתה מעל 24 אז אתה רשאי לנהוג לבד?
האם חתולים יכולים לעכל לחם?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שמתי לב שחתולי רחוב אוכלים לחם יבש שמישהו זרק. האם מערכת העיכול של חתול מסוגלת לעבד מזון צמחי המכיל גלוטן בריכוז גבוה? הם קרניבורים כעיקרון, לא אומניבורים. Corvus,(Nevermore) 19:35, 21 ביוני 2021 (IDT)
- חתולי בית מעכלים גלוטן, אם כי אולי פחות טוב מאשר חלבונים מן החי, ויש סוגי מזון יבש תקניים לחתולים שמבוססים על גלוטן מתירס.
לרוב הטורפים יש לפחות יכולת מוגבלת לעכל חלבונים וסוכרים מן הצמח. ייתכן שהיכולת הזו גם השתפרה אבולוציונית אצל חתולים במשך כמה אלפי שנות חיים לצד האדם, אם כי לא באותה מידה כמו אצל כלבים (גם הם נחשבים בטבע לקרניבורים ולא לאומניבורים), שחיים לצד האדם כבר למעלה מ-10 אלפי שנים. H. sapiens - שיחה 21:38, 21 ביוני 2021 (IDT)- מה שמזכיר לי עכשיו שבילדותי היה לנו חתול שהיה משוגע על תירס, יותר מאשר כל אוכל אחר. פעם פרץ לפח שלנו וחיסל כמה קלחי תירס (אכולים), וכתוצאה מכך היה חולה מאוד, אבל שרד שנים רבות לאחר מכן, והמשיך להיות משוגע על תירס, אם כי הקפדנו להסתיר ממנו קלחים אכולים. H. sapiens - שיחה 21:57, 21 ביוני 2021 (IDT)
- בתירס יש גלוטן? יהודית1000 - שיחה - 💜 22:27, 21 ביוני 2021 (IDT)
- מה שמזכיר לי עכשיו שבילדותי היה לנו חתול שהיה משוגע על תירס, יותר מאשר כל אוכל אחר. פעם פרץ לפח שלנו וחיסל כמה קלחי תירס (אכולים), וכתוצאה מכך היה חולה מאוד, אבל שרד שנים רבות לאחר מכן, והמשיך להיות משוגע על תירס, אם כי הקפדנו להסתיר ממנו קלחים אכולים. H. sapiens - שיחה 21:57, 21 ביוני 2021 (IDT)
עסקים שמתווכים בין משכירי דירות למי ששוכרים מהם[עריכת קוד מקור]
נניח ויש ישראלי שהוא בעל דירה בישראל אבל גר בישראל רק לסירוגין או נמצא רוב כל שנה מחוץ לישראל; הוא מעוניין להשכיר את הדירה אבל לא יכול לבוא באינטראקציה סבירה עם שוכר\ים ולא יכול לבדוק את הדירה מעת לעת באופן נוח.
האם יש בישראל חברות שמטפלות לאדם בשוכרים אם אין לו זמן או יכולת לבוא באינטראקציה עם השוכרים (למשל, לבדוק דירה) רוב השנה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- רוב הסיכויים שתיווך נדל"ן יקח על עצמו אחריות כזאת, תמורת תשלום כמובן.
גל קורונה חדש?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה? איך זה קרה? האם החולים החדשים עברו חיסון? האם ידוע לנו באיזה סוג אוכלוסיה מדובר: בני נוער, חילונים, יהודים? האם יתכן שלמעשה מדובר בהידבקות ללא תחלואה (כלומר החיסון מונע מהם מחלה, אבל הם יוצאים חיוביים בבדיקות)?
- אני אכתוב מה שאני מבין בלבד; בכלל המדינות שפתוחות או שהיו עד לאחרונה פתוחות לכניסה כללית של אנשים מבחוץ (ולא רק למסחר ודיפלומטים זרים בלבד נניח) יש התפרצות שהתחילה בערך בחודשיים וחצי האחרונים של מה שמדענים מזהים כוריאנט דלתא \ הזן ה"הודי" של נגיף Sars-Cov-2.
- בניגוד לזן הסיני שהתאפיין בעיקר בתסמינים דמויי שפעת חריפה וקשיי נשימה ובניגוד לזן הבריטי שהתאפיין בעיקר בגלים של עייפות, וריאנט דלתא מתאפיין בעיקר בכאבי ראש חזקים דמויי מיגרנה; בכלל הזנים הללו ואחרים (ברזילאי?) לפחות תאורטית ייתכן נזק לריאות, בעיקר בחולים קשים בקבוצות סיכון ולא לרוב הנדבקים. בכל מקרה, מספיק גם אדם אחד להפיץ פתוגן טיפתי \ אווירי.
- אני אישית סבור שמי שחוסן טבעית ו\או מלאכותית יוכל להתגונן טוב יותר מזן דלתא ממי שלא, בגלל הכללה של מידע בזיכרון של מערכת החיסון שלו אבל זו רק השערה אישית. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- במקרה של מגיפה שנגרמת על ידי וירוס (או גורם מדבק אחר) שמתפשט במהירות לא בהכרח נכון לדבר על גלים. זה מונח שאכן אהוב על התקשורת כי יש כביכול ירידה ואז משום מקום יש עלייה חדשה וזה נראה כמו גל חדש אבל זה לא תיאור הכי מדויק. כל עוד יש מקום כלשהו בעולם שיש ממנו נגישות למקום אחר (כלומר לא מדובר באי בודד שאין אליו גישה) תמיד יהיו "גלים" חדשים. לכן סביר שיהיה גם נוסף בעתיד. הדבר הזה יגמר רק כשהמגפה תגמר. זה יכול לקרות באחת משלוש דרכים:
- מרבית האנשים בעולם ידבקו בנגיף ואלה שישרדו את ההדבקה ייצרו חסינות עדר. זאת אחת הדרכים העתיקות ביותר לטיפול במגפות. כמובן שזאת הדרך היקרה ביותר והכי פחות יעילה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת חיי אדם. למזלנו אין צורך בזה ויש לנו כיום רפואה מתקדמת מאוד שיכולה לסייע.
- אופציה שנייה, סבירה אף היא היא התפתחות "וריאנט" (מוטציה) שתחליש את הנגיף ומערכת החיסון תדע להתמודד איתו בקלות. זה יכול לקרות אבל מדובר במשהו אקראי. כמו שצץ באופן מקרי הווריאנט ה"הודי" כך יכול לצוץ הווריאנט הזה.
- חיסון של כל העולם בחיסון יעיל. זאת הדרך היעילה והזולה ביותר לטפל במגפה. למרבה הצער, קצב הייצור הוא כזה שלא מאפשר לחסן כמה מיליארדי בני אדם בבת אחת. לכן, הדבר לוקח זמן. יתרה מכך, החיסונים שונים האחד משני. יש חיסונים יעילים מאוד (מבוססי RNA - של חברות פייזר ומודרנה) ויש חיסונים שיעילותם נמוכה יותר - כמו החיסון הסיני. ניתן לראות שהחיסון של פייזר ריסק את המגפה בישראל והוריד אותה מאוד בארצות אחרות שבהן יש התחסנות טובה בפייזר ובמודרנה (למשל ארה"ב) זה לעומת החיסון הסיני שלא הצליח בכך באותה המידה (למשל בצ'ילה). בסופו של דבר אין לי ספק שייצרו מספיק חיסונים וכל העולם, כולל הפינות הנידחות יתחסן.
- באשר לשאלה הספציפית - לפי הדיווחים בחדשות מרבית הנדבקים הם בני נוער. זה גם הגיוני - הם לא התחסנו. לגבי קומץ מחוסנים שנדבקו - זה יכול לקרות אבל חשוב לזכור שני דברים: בני הנוער הזה פגשו אלפי או עשרות אלפי בני אדם והמבוגרים שנבדבקו גם כן פגשו המון בני אדם. למרות זאת רק קומץ מאותם אנשים זוהה כחיובי לנגיף ולא ברור עדיין אם יש לזה משמעות קלינית או שזאת הדבקה ללא תסמינים. זה מוכיח את היעילות הרבה של החיסון. ידענו עוד לפני המגפה שהיעילות היא לא 100% לכן לא צריך לחשוש מזה. לגבי זהות האנשים - אני מניח שמדובר בחילונים אבל מידת האדיקות הדתית לא משפיעה על ההדבקה, רק ההתקהלות. אם אנשים מתקבצים יחד לתפילה או לארוחה המונית במסעדה - זה תורם להדבקה. לא חשוב מה בדיוק הם עושים. עצם הצמאותם במקום אחד זה מה שמפיץ את המגפה. גילגמש • שיחה 11:51, 23 ביוני 2021 (IDT)
- גילגמש, מה דעתך על המצב שבו כמחצית מאוכלוסיה מחוסנת ומחצית לא? האם זה העלות את הסיכוי לכך שיתפתח וריאנט עמיד לחיסון? Corvus,(Nevermore) 14:44, 23 ביוני 2021 (IDT)
- @Gilgamesh, לידיעתך. המצב בישראל התחיל להתדרדר לפני כשלושה שבועות. למרות הדיווחים בתקשורת שאמרו שהכל טוב. כך שזה לא שהקורונה חזרה פתאום. אם היו מכריזים על סגר באחד ביוני, אולי אפשר היה לעצור את העניין. כמה מספרים. זה שלושה שבועות שמקדם ההדבקה R מזנק. הוא היה 0.64. לפני שבוע הוא היה מעל 1. עכשיו הוא 2.08. להזכירך, מעל 1 - זה מצב חירום לאומי, ומעבר מ-1 ל-1.01, נגיד, זאת סיבה טובה לאמצעי חירום. מספר הנדבקים קפץ בין יום מסוים לבין היום שלמחרת פי עשרה כמה פעמים החודש. בהתחשב בכך, שככל הנראה, כל עוד לא הוכח אחרת, כל מחוסן, שנמצא במגע עם נושא וירוס, נדבק, אם כי לא חולה, ומדביק הלאה, הורדת המסכות המוזרה הביעה למצב שככל הנראה רוב המחוסנים נושאים וירוס ומדבקים אחד את השני כל הזמן, וברגע שפוגשים מישהו לא מחוסן, נגיד מסיבות בריאותיות האוסרות חיסון, או ילדים, הוא מדביק אותם והם חולים. יכולה להיות שרשרת של מאה נדבקים שלא חלו בין שניים שבאמת חולים. כך שהקורונה לא נעלמה, היא הוסתרה במחוסנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:52, 23 ביוני 2021 (IDT)
- Corvus, קשה לי לומר. זה וירוס חדש. נראה ש50% זה מעט מדי. לגבי פיתוח זנים חסינים לחיסון - זה יכול לקרות כמובן. ככל שיש מתחסנים רבים יותר כך הסיכוי יורד כי לווירוס יש פחות הזדמנויות להשתכפל וכתוצאה יורדת כמות המוטציות האפשריות
- IKhitron - חשוב לא רק מקדם ההדבקה אלא גם המספר הנומינלי של הנדבקים. צריך להמתין ולראות לאן זה יתקדם. בכל זאת האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת ברובה הגדול. גילגמש • שיחה 19:06, 23 ביוני 2021 (IDT)
- עורב, נהפוך הוא. כשחלק (לא משנה איזה) מהאוכלוסיה מחוסן הסיכון להיווצרות ווריאנט עמיד יורד, לא עולה.
- הסיכוי להיווצרות ווריאנט עומד ביחס ישר להתרבות הנגיף. בכל ייצור שלו יש סיכוי למוטציה. יותר נגיפים - יותר מוטציות. יותר מוטציות - סיכוי גבוה יותר לווריאנט עמיד.
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:46, 23 ביוני 2021 (IDT)
- @Gilgamesh, לידיעתך. המצב בישראל התחיל להתדרדר לפני כשלושה שבועות. למרות הדיווחים בתקשורת שאמרו שהכל טוב. כך שזה לא שהקורונה חזרה פתאום. אם היו מכריזים על סגר באחד ביוני, אולי אפשר היה לעצור את העניין. כמה מספרים. זה שלושה שבועות שמקדם ההדבקה R מזנק. הוא היה 0.64. לפני שבוע הוא היה מעל 1. עכשיו הוא 2.08. להזכירך, מעל 1 - זה מצב חירום לאומי, ומעבר מ-1 ל-1.01, נגיד, זאת סיבה טובה לאמצעי חירום. מספר הנדבקים קפץ בין יום מסוים לבין היום שלמחרת פי עשרה כמה פעמים החודש. בהתחשב בכך, שככל הנראה, כל עוד לא הוכח אחרת, כל מחוסן, שנמצא במגע עם נושא וירוס, נדבק, אם כי לא חולה, ומדביק הלאה, הורדת המסכות המוזרה הביעה למצב שככל הנראה רוב המחוסנים נושאים וירוס ומדבקים אחד את השני כל הזמן, וברגע שפוגשים מישהו לא מחוסן, נגיד מסיבות בריאותיות האוסרות חיסון, או ילדים, הוא מדביק אותם והם חולים. יכולה להיות שרשרת של מאה נדבקים שלא חלו בין שניים שבאמת חולים. כך שהקורונה לא נעלמה, היא הוסתרה במחוסנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:52, 23 ביוני 2021 (IDT)
- גילגמש, מה דעתך על המצב שבו כמחצית מאוכלוסיה מחוסנת ומחצית לא? האם זה העלות את הסיכוי לכך שיתפתח וריאנט עמיד לחיסון? Corvus,(Nevermore) 14:44, 23 ביוני 2021 (IDT)
אבל אם החיסון מונע תחלואה מבלי למנוע הדבקה ככה שכל המחוסנים הם נשאים פוטנציאליים, אז הסיכוי שיפתח זן חדש נשארת קבועה. לא?
- מניעת הדבקה היא לא עניין של שחור ולבן: התחסנות, טבעית ו\או סינטתית לכל הפחות מצמצמת (אם לא מונעת) הדבקה כי יש פחות עומס ויראלי הן בגופי האנשים והן בסביבתם הקרובה (רדיוס 2 מטר, נניח). בברכה. ―אנונימי לא חתם
- לפי הנתונים כאן אפשר להסיק יעילות חלשה מאוד של החיסון במניעת הדבקה. מותך 23 מאומתים שחזרו מהאמירויות נמצאו 19 מחוסנים. זה אחוז ענק לכל הדעות. כמובן שאלו מספרים קטנים, אבל נראה על פניו שאלו פחות או יותר אחוזים זהים לאחוזי הדבקה לפני החיסון. 23% מהמאושפזים הם מחוסנים, גם נתון מדאיג מאוד. זה נראה שהתחלואה מתפשטת בקרב המחוסנים. אז לקחנו כמה נשימות ארוכות וחוזרים לסגר חדש? המוטציות ניצחו את החיסון?
- היכונו לסרט ההמשך: "קורונה 2 - נקמת המוטנטים". ראובן מ. - שיחה 14:24, 24 ביוני 2021 (IDT)
- המספרים טיפה מטעים. גם כשמחוסן נדבק, הוירוס מתרבה אצלו בשיעורים זניחים בהשוואה ללא־מחוסן. הווה אומר, הוא מדגרת וירוסים (וגם וריאנטים) לא מוצלחת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:58, 24 ביוני 2021 (IDT)
- לפי הנתונים כאן אפשר להסיק יעילות חלשה מאוד של החיסון במניעת הדבקה. מותך 23 מאומתים שחזרו מהאמירויות נמצאו 19 מחוסנים. זה אחוז ענק לכל הדעות. כמובן שאלו מספרים קטנים, אבל נראה על פניו שאלו פחות או יותר אחוזים זהים לאחוזי הדבקה לפני החיסון. 23% מהמאושפזים הם מחוסנים, גם נתון מדאיג מאוד. זה נראה שהתחלואה מתפשטת בקרב המחוסנים. אז לקחנו כמה נשימות ארוכות וחוזרים לסגר חדש? המוטציות ניצחו את החיסון?
לגבי הסיכוי להיווצרות מוטנטים, הוא אקראי ואינו משתנה כתלות בתנאי הסביבה (לפי ההנחה השלטת בתאורית האבולוציה. יש כמה אורגניזמים שכנראה מסוגלים להעלות את קצב יצירת המוטציות הכללי במצבי דחק, אם כי גם אז המוטציות עצמן הן אקראיות). לכן מספר המוטנטים שמופיע באוכלוסיה הוא ביחס ישר למספר הוירוסים הקיימים, וניתן להניח שגם למספר הנדבקים. לכן חיסון שמצמצם את מספר הוירוסים ומספר החולים, מקטין היווצרות מוטנטים.
ברירה של מוטנטים זה עניין אחר: בתנאי שכבר קיימים כמה מוטנטים שונים באוכלוסיה, מוטנט אשר במקרה חסין יותר לחיסון מסויים, יזכה ביתרון ברירה על מוטנטים אחרים באוכלוסיית חולים שבה חיסון זה נפוץ. לכן מצב שבו כ-50% מן האוכלוסיה מחוסנים, לטווח ארוך מעלה את הסבירות שיתפשטו באוכלוסיה מוטנטים חסינים יותר, בתנאי שהופיעו קודם באופן אקראי.
גם אם הופיעו והתפשטו מוטנטים חסינים כאלו, מספר המתים הכללי כתוצאה מכך עדיין יהיה כמעט בוודאות קטן ממספר המתים אילו לא היו חיסונים בכלל. לכן לא נכון להסיק שהחיסונים חסרי-ערך או מזיקים, אפילו כאשר הם מעודדים התפשטות מוטנטים חסינים.
בתסריט הסביר ביותר, המדע ממשיך לפתח חיסונים שעובדים על המוטנטים החסינים, ולכן יתפתח "מירוץ חימוש", עד אשר חיסון יעיל (בנקודת זמן כלשהי) ייוצר ויופץ באוכלוסיה מספיק מהר כדי לחסל את כל אוכלוסיית הנגיף לפני שהיא מספיקה ליצור מוטנטים חסינים. כמובן שעדיף להגיע למצב הזה השנה, ולא בעוד 10 או 100 שנים. H. sapiens - שיחה 16:44, 26 ביוני 2021 (IDT)
האם יש ראיון מתוקשר של אילן פלד?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב על אף שכתוב בערך על אילן פלד שהוא מסרב להתראיין, האם בכל זאת ישנו ראיון בו הוא התראיין בתור עצמו (ולא בתור אחת מדמויותיו)? אורז בסמטי ~ שיחה ~ 👨🎨 15:33, 22 ביוני 2021 (IDT)
היכן ניתן לצפות בשידורי מליאת הכנסת?[עריכת קוד מקור]
שמעתי הבוקר במשדר של ynet שהיה אקשן אתמול בכנסת. שהאופוזיציה החזיקה את חברי הכנסת עד 4 לפנות בוקר ושיו"ר האופוזיציה נכח במליאה בכל הזמן הזה. אני ישנתי בזמן הזה וכלל לא הייתי מודע לכך שזה התרחש, ועל כן אני שואל: אני מעוניין לצפות במשך כל הישיבה הזאת שהתקיימה אתמול. אני יודע שערוץ הכנסת שידר אותה בשידור חי. היכן אני מוצא את המשדר? שהרי לא יתכן שאם אזרח מעוניין לצפות בפעילות חברי הכנסת במליאת הכנסת לא תהיה לו גישה לכך. 147.236.232.254 16:43, 22 ביוני 2021 (IDT)
- בערוץ הכנסת. גילגמש • שיחה 17:12, 22 ביוני 2021 (IDT)
- באתר הכנסת יש פרוטוקולים וסרטים, בקישור הזה תמצא את הישיבות של הכנסת, אם יש כבר פרוטוקול מסונכרן תוכל לצפות בו, אחרת תכנס לפרטי הישיבה->מקטעי הישיבה, ותוכל לראות את מה שכבר הועלה, ותוך מספר ימים גם יהיה פרוטוקול מסונכרן – ירח אפל – שיחה 17:25, 22 ביוני 2021 (IDT)
התחזות לנכה לצורך קיבוץ נדבות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם לפי חוקי הארץ מותר לאדם לקבץ נדבות במקום ציבורי, כאשר הוא מתחזה לנכה?
יש איזה קבצן אחד בכיסא גלגלים שפשוט יושב על הרגליים שלו ככה שיראה שהם נגמרות אחרי הברך. ומנדנד את הראש כאילו שיש לו הפרעה כלשהי. והוא מתנהג כאילו שהוא חירש-אילם, כשבמציאות ראיתי אותו מדבר בטלפון נייד בשעות הערב.
האם האיש נחשב לעבריין? לפחות חצי מהבעיות הוא מציג כביכול הם התחזות 100%.
- בן אדם יושב ברגליים מקופלות כל היום בכסא גלגלים, מנדנד את הראש ולא מתקשר עם אף אחד -- ואתה חושב שהוא עושה את זה כי הוא מתעצל להיות פקיד בנק? עוזי ו. - שיחה 23:12, 22 ביוני 2021 (IDT)
- אני לא שואל השאלה אך לדעתי היה עוזר אם משתמש:עוזי ו. היה מפרט קצת יותר איזה מסר ניסה להעביר. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא עוזי, אבל מזדהה לחלוטין עם דבריו. קיבוץ נדבות הוא עבודה קשה מאד. יותר מרוב העבודות. חשוב על אלו המקבצים נדבות בצמתים. יום אחרי יום בשמש הקופחת, בעמידה, מי שמתדרדר לקיבוץ נדבות לא עושה זאת מעצלנות, אלא מאיזו סיבה עמוקה שלא מאפשרת לו להשתלב בעבודה מסודרת. יתכן שהוא מבוגר ולא מעוניינים בו. יתכן שיש לו בעיה נפשית או בעיית תקשורת שמחבלת ביכולתו להשתלב במקום עבודה (אני יכול להעיד שלקות התקשורת שלי עמדה מאחורי הרבה בעיות במקומות עבודה). יתכן שהוא מכור לסמים מה שלא מאפשר תפקוד רציף ואמין. יתכן והוא לוקה בפיגור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 23 ביוני 2021 (IDT)
- אני מסכים עם דבריך אלה, אבל אני עדיין לא מבין את דברי עוזי כי לא התייחס לטענות השואל על כך שהבן אדם כביכול מציג עצמו כחירש-אילם אך "נתפס" מדבר בטלפון והאם לפי החוק זה ספציפית הונאה. ―אנונימי לא חתם
- אולי זו הונאה, אינני יודע. אני די בטוח שלעמוד בצומת ולקבץ נדבות זה לא חוקי. האם צריך להיות אכפת לך מזה? לדעתי, וככל הנראה גם לדעת עוזי, התשובה היא לא. צדקה למי שנמצא במצב כל כך גרוע מכריעה לדעתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:10, 23 ביוני 2021 (IDT)
- אני מסכים עם דבריך אלה, אבל אני עדיין לא מבין את דברי עוזי כי לא התייחס לטענות השואל על כך שהבן אדם כביכול מציג עצמו כחירש-אילם אך "נתפס" מדבר בטלפון והאם לפי החוק זה ספציפית הונאה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא עוזי, אבל מזדהה לחלוטין עם דבריו. קיבוץ נדבות הוא עבודה קשה מאד. יותר מרוב העבודות. חשוב על אלו המקבצים נדבות בצמתים. יום אחרי יום בשמש הקופחת, בעמידה, מי שמתדרדר לקיבוץ נדבות לא עושה זאת מעצלנות, אלא מאיזו סיבה עמוקה שלא מאפשרת לו להשתלב בעבודה מסודרת. יתכן שהוא מבוגר ולא מעוניינים בו. יתכן שיש לו בעיה נפשית או בעיית תקשורת שמחבלת ביכולתו להשתלב במקום עבודה (אני יכול להעיד שלקות התקשורת שלי עמדה מאחורי הרבה בעיות במקומות עבודה). יתכן שהוא מכור לסמים מה שלא מאפשר תפקוד רציף ואמין. יתכן והוא לוקה בפיגור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 23 ביוני 2021 (IDT)
- אני לא שואל השאלה אך לדעתי היה עוזר אם משתמש:עוזי ו. היה מפרט קצת יותר איזה מסר ניסה להעביר. בברכה. ―אנונימי לא חתם
גישתי שונה. עצם זה שלאדם בריא בגופו קשה להתחזות לנחה לא הופך את הפעולה ללגיטימית. ועצם זה שפעולה כלשהי קשה פיזית ומזיקה לבריאות לא רלוונטית לעניין. וגם עצם זה שהמתחזה לא מסוגל כביכול למוצא עבודה מסודרת. ברור שלמתחלה בניגוד לחולה אמתי יש קושי כפול: הוא גם לא מקבל קצבה של נכה מביטוח לאומי (שאפשר היה לקבל אילו הבעיה היתה פוגעת ביכולת למצוא פרנסה) וגם נאלץ לרמות אנשים תמימים. באותה המידה אפשר גם לרחם על שרלטנים אחרים שלא מסגולים למוצא עבודה מכובדת. מה שכן רלוונטי הוא האם פעולה של התחזות לנכה לצורך קבלת דבר-מה במרמה (כסף שלא היו נותנים אם היו יודעים שהוא מסוגל ללכת) היא פעולה חוקית או לא.
- למה השאלה היחידה הרלוונטית היא "האם הפעולה חוקית או לא" (אני יודע שזה מה ששאלת). עוזי ו. - שיחה 00:26, 24 ביוני 2021 (IDT)
- כי אני תוהה לגבי החוקיות של התנהלות הזאת. לגבי מוסריות כמו שהבנת: אין לי תהיות.
מבחן תאוריה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם יש מאגר שאלות קבוע ממנו נשלפות השאלות, או שהשאלות נכתבות כל פעם מחדש. כי כמות החוקים מוגבלת בסופו של דבר.
- לפי מה שכתוב בערך מבחן נהיגה עיוני, "המבחן כולל 30 שאלות שנבחרות באקראי לכל נבחן, מתוך מאגר שאלות". באתר משרד התחבורה כתוב שהמאגר כולל 1,200 שאלות.
- כל השאלות (1801 מהם) נמצאות במאגר רשמי וגלוי. Corvus,(Nevermore) 15:14, 23 ביוני 2021 (IDT)
גימלאות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איך בתקופות העתיקות התנהל העניין של גימלאות? לא היה ביטוח פנסיוני וקופת גמל. אבל היו אנשים שהגיעו לגיל בו לא מסוגלים לעבוד. כיצד התנהלו?
- בדרך כלל על ידי תמיכה של בני משפחה או על ידי חסכונות או השקעות אם היו להם כאלה. אם שני הדברים האלה אינם בנמצא אז לא התקיימו או המשיכו לעבוד עד המוות. גילגמש • שיחה 21:53, 22 ביוני 2021 (IDT)
- יש לציין שתוחלת החיים הייתה הרבה יותר נמוכה. לפי מה שכתוב בערך, בתקופת האימפריה הרומית, להוציא תינוקות שנפטרו, "לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע)". כמובן שהיו בודדים שהאריכו חיים יותר, אבל לא במספרים שאנחנו מכירים היום.
- לא כל כך עתיקות. הפרישה לגמלאות הומצאה ב-1883 בגרמניה, על ידי אוטו פון ביסמרק (אנ'). עוזי ו. - שיחה 22:42, 22 ביוני 2021 (IDT)
- הממוצע מסתיר את הקצוות. אורך החיים המקסימלי לא השתנה הרבה. גם בעת העתיקה היו אנשים שהגיעו לגיל 80 או 90. העניין הוא מספר האנשים שהגיעו לגיל הזה. בכל אופן, כפי שהסביר עוזי ו. הפרישה לגמלאות במימון המדינה היא המצאה חדשה יחסית. כמובן שאדם יכול לפרוש מעבודה או לא לעבוד כלל אם יש לו ממון שמאפשר זאת. למשל על ידי קבלת ירושה גדולה או זכייה בפרס גדול או ביצוע עסקאות מוצלחות במהלך חייו. גילגמש • שיחה 05:37, 23 ביוני 2021 (IDT)
מציאת מזהה הפרופיל המפיץ / המשוייך לתוכנית פודקאסט בפלטפורמות השונות[עריכת קוד מקור]
בכלל הפלטפורמות להפצת פודקאסטים לא נתקלתי באפשרות למצוא את הפרט הזה, שאני מעוניין להוסיף בהקשר של פרטי מידע על יישויות בערכים בוויקיפדיה (ודרך ויקינתונים, אם אפשר). נראה שאפשר לזהות רק תוכנית, ולא את הפרופיל מאחוריו. לדוגמא, אני ניסיתי לעשות זאת עם הפלטפורמות השונות ש"כאן" עושה בהן שימוש להפצת פודקאסטים, ללא הצלחה. הפירוט על כך נמצא בדף השיחה על התאגיד, יחד עם קישורים לדוגמאות לתוכניות שהצלחתי לאתר בפלטפורמות שונות ש"כאן" מפיצה דרכן. (¯`gal´¯) - שיחה 03:13, 24 ביוני 2021 (IDT)
התאבדויות בשואה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב קראתי שהיו במהלך השואה המון התאבדויות. יש איזושהי הערכה כמה מתוך אלו שמתו בשואה התאבדו? יהודית1000 - שיחה - 💜 13:05, 24 ביוני 2021 (IDT)
- לא ידוע לי על הערכה כתובה (הנאצים כנראה לא חשבו שזה משמעותי לציין את מי שהתאבד לפני שנרצח). ולצערנו אין מי שיספר. ניתן להניח שהיו גם התאבדויות. אך מאחר שיצר החיים של האדם הוא חזק, כפי הנראה לא הייתה התאבדות המונית, אלא להיפך: ניסיון של הרוב לשרוד גם בתנאים הקשים. כידוע, אצל ששת מיליון הקרבנות - ללא הצלחה. דני Danny-w - שיחה 13:18, 24 ביוני 2021 (IDT)
- ובעניין שונה לגמרי אך בתחום קרוב: דנתי פעם עם ידיד, שמתמחה בחקר השואה, ושאלתי אותו על המשקפיים במחנות הריכוז וההשמדה. משקפיים נחשבו על ידי הנאצים כדבר בעל ערך והם נלקחו מהאסירים. אנשים שנלקחו מהם המשקפיים (במחנות), או אחרים בגטאות שמשקפיהם נפלו, נשברו, השתנה מספר וכו' - כיצד הם שרדו לעתים במשך שנים, ורובם לצערנו את ימיהם האחרונים, בלי לראות כמו שצריך?
- תשובתו הייתה פשוטה: במקרים האלה אולי נחסך מהם לראות בפירוט את הזוועה לפני מותם. וגם זאת אולי מעט נחמה. דני Danny-w - שיחה 13:29, 24 ביוני 2021 (IDT)
- דווקא כן היו התאבדויות המוניות אחרי סיום המלחמה, של מי שהזדהה עם השלטון והאג'נדה של היטלר. אז אני לא בטוח לגבי הטיעון הזה, שזה לא סביר שאנשים בחרו להתאבד. יש מי שמעדיף להתאבד מאשר ליפול בשבי. המצב בשואה לא היה רחוק מזה, אבל הרבה לא ידעו מה באמת ציפה להם במחנות. גם בעולם לא ממש האמינו, לפחות לא לקנה המידה שבו זה קרה. האם התכוונתם בשאלה להתאבדויות במחנות או שאנשים התאבדו כדי לא להגיע לשם? כי כמו שאמרו פה, יש מי שרצו לגדרות כדי שירו בהם או שיחושמלו. ומהצד השני, יש עדויות דווקא על קהילות שיחסית שגשגו עד כמה שזה היה ניתן ואפשרי תחת הנסיבות, כמו גטו ורשה, שהצליחו לקיים גם חיי תרבות (אולי דווקא כדי לשמור על המורל?) על אף המצב שבו היו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:13, 24 ביוני 2021 (IDT)
- אם זכרוני אינו בוגד בי, עמוס אילון כתב ברקוויאם גרמני על התאבדויות של יהודים גרמנים (בעיקר משכילים) סביבות פרוץ המלחמה, פחות מתוך תחושת הסכנה ויותר מתוך תחושת נבגדות. פנטין - שיחה 13:31, 24 ביוני 2021 (IDT)
- כן, גם ההתאבדויות שקראתי עליהן היו של יהודים משכילים בתחילת המלחמה, וגם במחנות - שהם נגעו בכוונה בגדר החשמלית... אבל כאן אולי קשה יותר להגדיר התאבדות, כי כל מעשה היה יכול לחרוץ את הגורל לחיים או למוות.
- Danny-w, לגבי המשקפיים, יכול להיות שזה ניחם אותם אבל מסתמא לא עזר להם במיוחד לשרוד. אבל רוב האנשים עם מספרים נמוכים, ואפשר להסתדר ככה גם בלי משקפיים, לא? (לי אישית יש משקפיים במספר 2 ואני כמעט לא משתמשת בהם). יהודית1000 - שיחה - 💜 18:15, 24 ביוני 2021 (IDT)
- אם זכרוני אינו בוגד בי, עמוס אילון כתב ברקוויאם גרמני על התאבדויות של יהודים גרמנים (בעיקר משכילים) סביבות פרוץ המלחמה, פחות מתוך תחושת הסכנה ויותר מתוך תחושת נבגדות. פנטין - שיחה 13:31, 24 ביוני 2021 (IDT)
יש שטחים פנויים באירופה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם יש באירופה שטחים שאפשר ליישב והם עדיין לא מיושבים? לא בגדול של כפר, אלא בגדול של לבנון נגיד.
- בצפון הרחוק? Tzafrir - שיחה 16:18, 24 ביוני 2021 (IDT)
- כמובן אבל אלה בהכרח שטחים שלא נח להתגורר בהם. כל השטחים הטובים ביותר ליישוב מיושבים כבר. גילגמש • שיחה 17:05, 24 ביוני 2021 (IDT)
- אמנם לא באירופה, אבל קרוב לאירופה: יש מקום בשם מונגוליה עם שטח פנוי ממש עצום. המדינה עם 3 מיליון תושבים. היא משתרעת על שטח של 1,500,000 קמ"ר. (כלומר היא גדולה בערך פי 70 מישראל, שגודלה 22,000 קמ"ר). מעל 90% מהשטח לא מיושב, ויש שם גם מדבר מרהיב ביופיו. . דני Danny-w - שיחה 09:47, 27 ביוני 2021 (IDT)
- זאת עדיין מדינה שגובלת ברוסיה ובסין. אני לא מבינ.ה איך היא לא נכבשה עדיין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 10:43, 28 ביוני 2021 (IDT)
- פעמים רבות מדינה קטנה שנמצאת בין שתי מדינות גדולות נהנת מהמצב כי היא משמשת כחיץ ביניהן. אין ערך בעברית אבל הינה לינק לוויקיפדיה האנגלית: en:Buffer state גילגמש • שיחה 18:19, 28 ביוני 2021 (IDT)
- וואלה. מעניין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 16:14, 30 ביוני 2021 (IDT)
- אני לא בטוח אם זה לא עונה להגדרה "הצפון הרחוק" אבל למשל בשוודיה יש לא מעט שטחים עצומים ללא תושבים. אם נניח ניקח את ימטלנד רבתי, יש שם בערך 50,000 קמ"ר (לעומת 10,500 של לבנון, כלומר כמעט פי 5), אבל עם 125 אלף תושבים בלבד. עד לפני 100 שנה זה נחשב אזור "לא טוב", אבל במאה ה-21? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:45, 16 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא בטוח אם זה לא עונה להגדרה "הצפון הרחוק"
- וואלה. מעניין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 16:14, 30 ביוני 2021 (IDT)
- פעמים רבות מדינה קטנה שנמצאת בין שתי מדינות גדולות נהנת מהמצב כי היא משמשת כחיץ ביניהן. אין ערך בעברית אבל הינה לינק לוויקיפדיה האנגלית: en:Buffer state גילגמש • שיחה 18:19, 28 ביוני 2021 (IDT)
- זאת עדיין מדינה שגובלת ברוסיה ובסין. אני לא מבינ.ה איך היא לא נכבשה עדיין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 10:43, 28 ביוני 2021 (IDT)
- אמנם לא באירופה, אבל קרוב לאירופה: יש מקום בשם מונגוליה עם שטח פנוי ממש עצום. המדינה עם 3 מיליון תושבים. היא משתרעת על שטח של 1,500,000 קמ"ר. (כלומר היא גדולה בערך פי 70 מישראל, שגודלה 22,000 קמ"ר). מעל 90% מהשטח לא מיושב, ויש שם גם מדבר מרהיב ביופיו.
- כמובן אבל אלה בהכרח שטחים שלא נח להתגורר בהם. כל השטחים הטובים ביותר ליישוב מיושבים כבר. גילגמש • שיחה 17:05, 24 ביוני 2021 (IDT)
למה לבצע החלפת פורט לתוכנה?[עריכת קוד מקור]
פעם שכרתי שירותי אחסון מחברת אחסון שהחליפה את פורט 22 של SSH בפורט אחר שבמקרה היה פנוי... למה לעשות זאת? כלומר, זה לא מסרבל משהו פשוט לחינם?
בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתם
- השרות של SSH הוא יעד מועדף לתוקפים מכיוון שאם מישהו בטעות משתמש שם בסיסמה חלשה או בגרסה עם חולשה ידועה, הוא מאפשר בדרך כלל להריץ פקודות לא מוגבלות על המחשב. זה מאפשר להשתמש במחשב לצרכים שונים ואף כבסיס למתקפות אחרות. לכן יש כל הזמן סריקות על הפורט הזה (22 TCP). העברת השירות לפורט אחר היא דרך פשוטה מאוד להוריד את הסיכוי שינסו לחפש שם (כי יש בערך 64,000 פורטים אחרים). אבל זה לא נותן הרבה באמת כי יש גם מי שסורקים את כל הפורטים. זה צעד זול ולכן אולי שווה את התועלת שמתקבלת ממנו, אבל הוא כל לא נותן חסינות מסורקי פורטים. Tzafrir - שיחה 18:51, 25 ביוני 2021 (IDT)
- סיבה נוספת להחלפת פורט בחברת אחסון היא – על מחשב ממשי אחד יש כמה מערכות וירטואליות, ויתכן שימוש בכתובת IP אחת לכל המערכות, כך שהזיהוי לאיזו מערכת לגשת הוא רק באמצעות הבדלי הפורטים. – ירח אפל – שיחה 18:59, 25 ביוני 2021 (IDT)
- אם אני לא טועה המגמה כיום בקרב חברות אחסון גדולות מאד (רבבות אם לא מאות אלפי לקוחות) היא להימנע מכך וזה מאפיין בעיקר חברות קטנות שחוסכות בציוד, לא? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- אתה מתכוון ל VPS ווירטואליזיציה בשירותי ענן? זה די נפוץ. כשאתה קונה שרת אתה יכול להתקין עליו איזו מערכת הפעלה שאתה רוצה ולהקים רשתות. זה די נפוץ, בעיקר בספקים הגדולים. החיסכון היחיד בהקשר של השאלה הוא בכתובות IP. אני מניח שזה אומר שמספר שרתים וירטואלים נמצאים על אותה רשת NAT. (¯`gal´¯) - שיחה 04:07, 27 ביוני 2021 (IDT)
- דווקא בהחלפת פורט נתקלתי באחסון שיתופי. ―אנונימי לא חתם
- אתה מתכוון ל VPS ווירטואליזיציה בשירותי ענן? זה די נפוץ. כשאתה קונה שרת אתה יכול להתקין עליו איזו מערכת הפעלה שאתה רוצה ולהקים רשתות. זה די נפוץ, בעיקר בספקים הגדולים. החיסכון היחיד בהקשר של השאלה הוא בכתובות IP. אני מניח שזה אומר שמספר שרתים וירטואלים נמצאים על אותה רשת NAT. (¯`gal´¯) - שיחה 04:07, 27 ביוני 2021 (IDT)
- אם אני לא טועה המגמה כיום בקרב חברות אחסון גדולות מאד (רבבות אם לא מאות אלפי לקוחות) היא להימנע מכך וזה מאפיין בעיקר חברות קטנות שחוסכות בציוד, לא? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- סיבה נוספת להחלפת פורט בחברת אחסון היא – על מחשב ממשי אחד יש כמה מערכות וירטואליות, ויתכן שימוש בכתובת IP אחת לכל המערכות, כך שהזיהוי לאיזו מערכת לגשת הוא רק באמצעות הבדלי הפורטים. – ירח אפל – שיחה 18:59, 25 ביוני 2021 (IDT)
האם יש כאן ערכים המתארים גישות רבניות בנושא הליכה לים / הורדת חולצה בחוף הים וכדומה?[עריכת קוד מקור]
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- אין שום בעיה. על מה נכתוב ערך? דרדק • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 17:21, 25 ביוני 2021 (IDT)
- ובכן ידוע לי שדווקא יש כמה בעיות, לכן נוצר הקונספט למשל של "חוף נפרד" ואם אני לא טועה גם ימי רחצה לגברים ונשים בנפרד. ―אנונימי לא חתם
- חוף רחצה נפרד נועד רק בכדי למנוע רחצה של גברים ונשים יחד. כשזה בנפרד אין שום בעיה הלכתית ללכת בלי חולצה ואף עירומים. דרדק • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 17:27, 25 ביוני 2021 (IDT)
- מאחר שיש גם נשים בעולם, יש בהחלט שאלות הלכתיות הקשורות ברחצה בבגדים שאינם עומדים בכללי הצניעות ברשות הרבים בנוכחות מציל גבר. גם לגברים וגם לנשים רלוונטיות הלכות הקשורות בהזכרת דברים שבקדושה בלבוש חלקי. פנטין - שיחה 13:43, 27 ביוני 2021 (IDT)
- יהדות היא דת שמתייחסת לכל פרט בחיי האדם, ולכן לדרדק יש טעות עקרונית: בכל סוגיה שקשורה לפעילות אנושית יש לפחות שלוש דעות שונות של רבנים שעסקו בסוגיה זו: מחמירים, מקלים והטלכים בדרך ביניים. לנושאים שהועלו כאן אוסיף את סוגיית רחצה בים בשבת והים כמקום טבילה. דוד שי - שיחה 20:08, 27 ביוני 2021 (IDT)
- היהדות איננה מתייחסת לכל פרט בחיי האדם. אם ארצה ללכת לקניות לא אבדוק מה ההלכה אומרת על זה, אף על פי שיש בעיה לאכול חזיר. בנוגע לרחצה בים בשבת אין שום קשר דווקא לים, הבעיה היא סחיטה, בעייה שקיימת גם במקלחת או המקווה. דרדק • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 20:51, 27 ביוני 2021 (IDT)
- לכל פרט, מהלידה עד הקבר וכל מה שבדרך. אם תלך לקניות עליך להיזהר מלא תחמוד, ולא לקנות מן הגזל, ולא לקנות שעטנז, ולא לקנות מזון לא כשר ולא לקנות חפצי עבודה זרה גם אם יהיו נאים בעיניך, ולנשק את המזוזה בכניסתך לחנות (ומה הדין אם אין מזוזה?) ועוד כהנה וכהנה.
- השואל לא שאל האם בתרי"ג מצוות יש מצווה ספציפית המתחילה במילים "בלכתך לים זכור ושמור...", אלא ביקש גישות רבניות בנושא הליכה לים, ובגישות רבניות יש בוודאי לכלול את הגישות הנוגעות להליכה לים בשבת, גם כאשר הן מתבססות על מצוות בעלות תחולה רחבה יותר. דוד שי - שיחה 21:31, 27 ביוני 2021 (IDT)
- דוד, שים לב שלא לקנות שעטנז ולנשק את המזוזה זה לא דברים שהם ב'חפצא' של דין קניות (לעזאזל, איך אני מסביר את זה בעברית?), אולם, בעיקר טענתך אני מסכים איתך שכעיקרון, היהדות מכסה כל פרט וכל רגע מהחיים שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 21:51, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הרי לא תאמר שהוא שאל האם יש בעיה של פסולי חיתון או חילול שבת בים. גם לא הליכה מחוץ לתחום שבת לים. אבל מה אנחנו דנים מה הוא שאל, יבוא השואל וישטח את קושיותיו. אגב בנושא נישוק מזוזה אין שום עניין הלכתי כזה, מדובר בעניין רגשי שמובא ברבני הדורות האחרונים מזרמים מסויימים (מנשקי מזוזות?) דרדק • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 22:18, 27 ביוני 2021 (IDT)
- וכנידון רכיבה באופניים בשב"ק, שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 22:55, 27 ביוני 2021 (IDT)
- לפחות לזה הם לא מתייחסים כאחד מעיקרי הדת... דרדק • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 23:07, 27 ביוני 2021 (IDT)
- וכנידון רכיבה באופניים בשב"ק, שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 22:55, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הרי לא תאמר שהוא שאל האם יש בעיה של פסולי חיתון או חילול שבת בים. גם לא הליכה מחוץ לתחום שבת לים. אבל מה אנחנו דנים מה הוא שאל, יבוא השואל וישטח את קושיותיו. אגב בנושא נישוק מזוזה אין שום עניין הלכתי כזה, מדובר בעניין רגשי שמובא ברבני הדורות האחרונים מזרמים מסויימים (מנשקי מזוזות?
- אתקן אותך במספר פרטים: אין איסור לקנות שעטנז, אלא רק ללבוש אותו (ולכן אין איסור להשתמש בשעטנז בתור וילון, לדוגמה). בנוסף, בחנות לא צריך לקבוע מזוזה, אלא רק בדירת קבע ,ואין בכלל חובה לנשק מזוזה. בקשר להליכה לים בלי חולצה- בחוף מעורב לכולי עלמא אסור, לא מפני הורדת החולצה, אלא מפני שאסור לשחות מעורב. בחוף נפרד- למיטב ידיעתי אין אף פוסק שאוסר זאת, וכך גם נראה מספרו "בין הזמנים" של הרב דוד סתיו (עמוד 124). משתמש:בן דורסאי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 21:32, 29 ביוני 2021 (IDT)
- דוד, שים לב שלא לקנות שעטנז ולנשק את המזוזה זה לא דברים שהם ב'חפצא' של דין קניות (לעזאזל, איך אני מסביר את זה בעברית?), אולם, בעיקר טענתך אני מסכים איתך שכעיקרון, היהדות מכסה כל פרט וכל רגע מהחיים שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 21:51, 27 ביוני 2021 (IDT)
- היהדות איננה מתייחסת לכל פרט בחיי האדם. אם ארצה ללכת לקניות לא אבדוק מה ההלכה אומרת על זה, אף על פי שיש בעיה לאכול חזיר. בנוגע לרחצה בים בשבת אין שום קשר דווקא לים, הבעיה היא סחיטה, בעייה שקיימת גם במקלחת או המקווה. דרדק • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 20:51, 27 ביוני 2021 (IDT)
- יהדות היא דת שמתייחסת לכל פרט בחיי האדם, ולכן לדרדק יש טעות עקרונית: בכל סוגיה שקשורה לפעילות אנושית יש לפחות שלוש דעות שונות של רבנים שעסקו בסוגיה זו: מחמירים, מקלים והטלכים בדרך ביניים. לנושאים שהועלו כאן אוסיף את סוגיית רחצה בים בשבת והים כמקום טבילה. דוד שי - שיחה 20:08, 27 ביוני 2021 (IDT)
- לדברי דרדק האומר "כשזה בנפרד אין שום בעיה הלכתית ללכת בלי חולצה ואף עירומים": יש בהחלט בעיה לגלות מקומות מסוימים בגוף, אף ביחידות. ההלכה (דוגמת שלחן ערוך, לא בסוף: סימנים ב' וג') קובעת סייגים רבים לגילוי הגוף, והשאיפה היא להשאיר את הגוף (אפילו החצי העליון של היד) מכוסה ככל הניתן, ולהיזהר מלגלותו שלא לצורך. אם כי נכון הדבר שאין משמעות לכך שאנשים אחרים בני אותו המין נמצאים בעת גילוי הגוף: אם זה נצרך זה מותר גם בציבור, ואם זה לא נצרך זה אסור גם ביחידות. 192.114.7.2 17:26, 29 ביוני 2021 (IDT)
- בבית המרחץ ובים לא רק שאין בעיה, המכסה רק את מקום הערווה נחשב לפי חז"ל כ"כופר בבריתו של אברהם אבינו". דרדק • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א • 10:11, 2 ביולי 2021 (IDT)
- מאחר שיש גם נשים בעולם, יש בהחלט שאלות הלכתיות הקשורות ברחצה בבגדים שאינם עומדים בכללי הצניעות ברשות הרבים בנוכחות מציל גבר. גם לגברים וגם לנשים רלוונטיות הלכות הקשורות בהזכרת דברים שבקדושה בלבוש חלקי. פנטין - שיחה 13:43, 27 ביוני 2021 (IDT)
- חוף רחצה נפרד נועד רק בכדי למנוע רחצה של גברים ונשים יחד. כשזה בנפרד אין שום בעיה הלכתית ללכת בלי חולצה ואף עירומים. דרדק • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 17:27, 25 ביוני 2021 (IDT)
- ובכן ידוע לי שדווקא יש כמה בעיות, לכן נוצר הקונספט למשל של "חוף נפרד" ואם אני לא טועה גם ימי רחצה לגברים ונשים בנפרד. ―אנונימי לא חתם
הכרה של פולין ב"יד ושם"[עריכת קוד מקור]
אני מחפש עדות לכך שלפני 1987 פולין יצרה איזשהו קשר עם "יד ושם", או שהיה ביקור מטעמה השלטון שם, הכרה במוסד הזו בדרך מסויימת (אם תקשורתית), נניח אם הייתה התייחסות של מוסדות השלטון לקבלת תארי חסיד אומות עולם של אזרחים פולנים. האם ידוע על דבר כזה? (¯`gal´¯) - שיחה 04:56, 26 ביוני 2021 (IDT)
- לא ידוע לי. אבל באופן כללי, פולין הקומוניסטית לא לקחה יותר מדי אחריות על רצח 3 מיליון אזרחיה וגזל רכושם. דני Danny-w - שיחה 09:45, 28 ביוני 2021 (IDT)
הוצאת ספרים מקור החסידות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב אני צריך פרטים על ההוצאה הזו שפעלה בעבר ואיך ניתן להגיע אליה כיום. אין לכם דף כזה ואני גם לא מוצא. תודה יהושע
מיקומי שיא של שירים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב ראיתי בכמה ערכים על שירים בוויקיפדיה טבלה של מיקומי שיא. מה זה אומר? והאם ככל שהמספר נמוך יותר כך השיר הגיע למקום גבוה יותר, או להפך? ―אנונימי לא חתם
- מיקומים במצעדים, ככל שיותר גבוה יותר טוב. ―אנונימי לא חתם
ויקיפדיה בתרגום מכונה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נתקלתי כמה פעמים בדפים כמו זה באתר שנראה כמו תרגום מכונה גרוע במיוחד של ויקי אנגלית. מה המטרה של זה ומי היוצר? הטקסט כאן לדגומה הוא על גבול הבלתי-קריא. Corvus,(Nevermore) 13:09, 27 ביוני 2021 (IDT)
- למדתי קצת עברית משם. מה דעתכם על אַקדָם? נתחיל להשתמש בזה? Tzafrir - שיחה 13:28, 27 ביוני 2021 (IDT)
- מעניין למה מישהו חשב לבנות אתר שהיה מראה של ויקי-אינגליש אבל כתוב בג'יבריש עם ארטיפקטים ספרותיים כמו " רשלנות אמינה". Corvus,(Nevermore) 13:58, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הנושא של האתרים הללו עולה במזנון בערך פעם בשבוע. אין לי שמץ למה האתרים האלה קימיים, והם קצת מעצבנים גם אותי, אבל אם הבנתי נכון אין שום דבר שאפשר לעשות נגדם. הניחוש שלי הוא שהאתרים האלה קיימים כדי להרוויח כסף מפרסומות (אם יש בהם פרסומות, לא נכנסתי אליהם מעולם) בלי לעשות שום דבר בעצם. עלוקות. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 14:07, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הקרן (ויקימדיה) לא יכולה לתבוע אותם? על התוכן לא, כי הוא מופץ תחת רשיון creative commons, אבל על ניסיון לגנבת עין של ויקיפדיה, ולעשות רווח על גבי ויקיפדיה בהקשר הזה, בדומה לאתר הישראלי שהוסר מסיבה דומה (wikipedia.co.il, אני חושב, נתקלתי לאחרונה בכתבה על למה האתר הורד באתר של ISOC-IL, כשחיפשתי על כך כשהנושא עלה פה לפני כמה זמן). אני יודע שגם כשיש עילה, בד"כ הקרן לא תובעת. כנראה עניין של הפילוסופיה של ויקיפדיה (קוד פתוח, נגישות ידע להמונים). (¯`gal´¯) - שיחה 23:38, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הנושא של האתרים הללו עולה במזנון בערך פעם בשבוע. אין לי שמץ למה האתרים האלה קימיים, והם קצת מעצבנים גם אותי, אבל אם הבנתי נכון אין שום דבר שאפשר לעשות נגדם. הניחוש שלי הוא שהאתרים האלה קיימים כדי להרוויח כסף מפרסומות (אם יש בהם פרסומות, לא נכנסתי אליהם מעולם) בלי לעשות שום דבר בעצם. עלוקות. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 14:07, 27 ביוני 2021 (IDT)
- מעניין למה מישהו חשב לבנות אתר שהיה מראה של ויקי-אינגליש אבל כתוב בג'יבריש עם ארטיפקטים ספרותיים כמו " רשלנות אמינה". Corvus,(Nevermore) 13:58, 27 ביוני 2021 (IDT)
לימוד מכונה למתחילים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה האלגוריתם הפשוט ביותר ("צעצוע") למישהו שכן יודע תוכנה בסיסית, אבל מעולם לא עסק ב משין לרנינג? זה משהו שאפשר ליישם במטאלב נגיד, או שחייבים להיות מתכנתים מקצועיים בשביל ליישם את העקרונות?
- לא צריך לדעת תכנות בכלל אם אתה הולך על Weka (למידת מכונה).
- ואם מישהו שואל אותך איפה אפשר למצוא קורס שחיה, אתה תמליץ לו על סירות גומי?
- מה עם tensorflow? וממה שאני יודע יש המון אלגוריתמים בתחום הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:21, 28 ביוני 2021 (IDT)
צור משלו אכלנו בלחן ספרדי[עריכת קוד מקור]
האם הלחן הספרדי (או שעלי לומר "ירושלמי") של התפילה צור משלנו אכלנו, מבוסס על לחן ערבי\מוסלמי כל שהוא כמו עם הלחן של למה הקץ נסתם נא או שמא במקרה הזה את הלחן המציאו יהודים? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ראה צור משלו אכלנו#לחנים. דרדק • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשפ"א • 17:45, 27 ביוני 2021 (IDT)
מהו מקור הלחן של השיר Los Bibilicos?[עריכת קוד מקור]
הודות למשתמש:דרדק, קראתי את הפסקה אליה הפנה (וגם ניסיתי לערוך אותה קצת); הבנתי ממנה שהלחן שהתכוונתי אליו כאן למעלה הוא בגדול הלחן של השיר Los Bibilicos ולכן אני צריך לשנות את השאלה ולשאול כאן, מה מקור הלחן המקורי של השיר Los Bibilicos? בתודה. ―אנונימי לא חתם
מה הקשר? בירה נשר[עריכת קוד מקור]
זכור לי במעומעם שהשאלה נשאלה בעבר, אבל לא מצאתי את זה. בעקבות נציגנו הנכבד בדברי הימים, הומו נשר רמלה, רציתי לדעת מהו מקור השם של נשר מפעלי מלט ישראליים (השם של היישוב הגיע מהמפעלים, ושל הבירה לא קשור ישירות). הערך מספר על דברים שקשורים לנשרים, אבל כל הסמלים (וגם של הבירה) הם של Eagle - עיט. לדוגמה: הסמל המקורי. מתייג את הכתבת לענייני נשר. Tzafrir - שיחה 21:57, 27 ביוני 2021 (IDT)
- הי Tzafrir. מקור השם נשר שנבחר כשם למפעל לא ידוע. חיפשתי בזמנו מידע בנושא וכל מה שמצאתי הן השערות ששם מפעל המלט בגרמניה של מיכאל פולק היה נשר והוא תרגם לעברית. יש השערה שהיו נשרים באזור כשהוא הגיע, אבל הטענות הן שמעולם לא הסתובבו באזור המפעל נשרים. בקיצור אין מידע. בימים אלה נכתב סוף סוף ספר ברמה אקדמית על ידי ההיסטוריון ישראל בן-דור במימון עיריית נשר. אני מסייעת לו בחיפוש חומר ארכיוני. אולי במסגרת החיפושים האלה נפתור את התעלומה.
- הלוגו של המפעל הוא כמובן עיט, אבל הבלבול הזה קיים כבר שנים לא רק בסמל המפעל. אז חיים עם זה.
- מפעל נשר-רמלה קיבל את השם ממפעל נשר בעיר נשר. ומשם גם הגיע השם "הומו נשר רמלה" וגם נשר רמלה (אתר פלאוליתי). אז מיכאל פולק אחראי על כל השרשור הזה.
. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:42, 28 ביוני 2021 (IDT)
למכור כאילו בצורה "מפוארת" ו"שירותית" יותר בכדי להרוויח יותר[עריכת קוד מקור]
ייתכן שמשווקים מסוימים מעדיפים למכור בקניון מאשר בחנות רחוב או באינטרנט כי בקניון, לכאורה בגלל שיש להם הוצאות רבות יותר (שכירות גבוהה יותר, חנות גדולה יותר עם יותר עובדים, יותר מלאי וכו') הם ימכרו ביותר יקר אבל אז גם שולי הרווח הנקי (תשואה) יהיו גבוהים יותר.
במילים אחרות, הם יכולים למכור בחנות רחוב או דרך האינטרנט בלי כל העובדים והחנות הגדולה וה"פאר" וה"שירות" וכו' אבל מעדיפים דווקא את הקניון כי אז אמנם יש יותר הוצאות אבל אם מצליחים למכור בכמות "רגילה" של מכירות אז גם יש יותר רווח מאשר אם זה היה בחנות רחוב או דרך האינטרנט.
אשמח לדעת אם כלכלנים הגדירו תופעה כזאת ואם כן איך הם קראו לה. תודה. ―אנונימי לא חתם
- בידול. ערך באנגלית או אם ברמת שיווק המוצר ערך באנגלית מתניה • שיחה 16:21, 6 ביולי 2021 (IDT)
באיזה שלב המצרים הפכו לערבים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מצריים היא מדינת ערב. בתקופת האימפריה הרומית גרו בה כנראה צאצאים של מצריים העתיקה (אני טועה?). באיזה שלב האוכלסיה במצריים הפכה למוסלמים דוברים ערבית?
- קרוב לוודאי שתוכל למצוא את התשובה בערך היסטוריה של מצרים או באחד הערכים המקושרים שם. מוכני - שיחה 17:04, 28 ביוני 2021 (IDT)
- זכור לי בסרטון של TED-Ed על ספריית אלכסנדריה שהוזכר בקצרה על חילופי השלטונות באזור. הסתכלתי שוב, ומצויין שהאזור עבר לשליטה יוונית, רומית, נוצרית ולבסוף מוסלמית. (¯`gal´¯) - שיחה 20:15, 28 ביוני 2021 (IDT)
- לאחר כיבוש מצרים היו כמאתיים שנה של מרידות ומהומות, בהם האוכלוסיה נסתה לדחות את הזהות המוסלמית/ערבית. מרידות אלו דוכאו ביד קשה. לבסוף האוכלוסיה נשברה (מן הסתם בתהליך הדרגתי) ואימצה את הזהות הערבית, עם זאת גנטית המצרים מובחנים מערבים למרות שכמובן היה ערבוב מסוים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
שיעורי תמיכה במפלגות וארגונים פלסטיניים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב אני מחפש ספר או מאמר שמתאר את שיעורי התמיכה בארגונים והמפלגות הפלסטיניים, לאורך השנים. (מה שיעור התמיכה בפת"ח, מה שיעור התמיכה בחמאס, ומה לגבי הגא"פ וכן הלאה. אודה מאוד להפניות. אגלי טל - שיחה 17:55, 28 ביוני 2021 (IDT)
- לא ממש ברור למה התכוונת, תמיכה מצד מי? אינדיבידואלים, מדינות, תנועות וארגונים? הבעת תמיכה בפעילות או סוג אחר של תמיכה, כמו תמיכה כספית, סיוע במטרות, אקטיביזם? (¯`gal´¯) - שיחה 07:29, 29 ביוני 2021 (IDT)
- היי galzigler, התכוונתי לתמיכה הציבורית באוכלוסייה הפלסטינית. בעיקר על דעת קהל - לדוגמא "הפת"ח נתמך בתחילתו ע"י כ-20% מהאוכלוסייה, בעיקר צעירים, ולאחר השתלטותו על אש"ף זכה לתמיכה של כ-70%, בעיקר בצפון יו"ש" - אלו לא נתונים, סתם דוגמא. בתודה אגלי טל - שיחה 12:31, 29 ביוני 2021 (IDT)
קורסים בפתוחה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שמתי לב שבאוניברסיטה הפתוחה יש קורסים שמציינים באופן גלוי את המפתחים שלהם (לדגומה כאן). ועוד יותר מעניין שיש שמות של פרופסורים מפורסמים כמו אליה ליבוביץ, אבישי גל-ים, דינה פריאלניק, עודד רגב ,גיורא שביב ועוד ועוד. הפרופסורים המדוברים לא עובדי האוניברסיטה הפתוחה, אלא סגל בכיר באוניברסיטת תל אביב והטכניון. איך זה קרה ששמותיהם נמצאים ברשימה של יועצים ופיתוח של הקורסים בפתוחה? Corvus,(Nevermore) 12:04, 29 ביוני 2021 (IDT)
- אם חוזה ההעסקה של פרופסור באוניברסיטה X לא אוסר עליו לבצע עבודה עבור מוסד אקדמי מתחרה והוא יכול לעשות עבודה צדדית כעצמאי או אפילו כעובד שכיר עבור המוסד שמעסיק אותו (תמורת סכום רציני למוסד שמעסיק אותו) ולהרוויח לכל הפחות פרסום בתחומו, אני מניח שהוגן יהיה להגיד "זכותו". בברכה. ―אנונימי לא חתם
- השאלה אם זה "זכותו" או לא היא לא העיקר. אלא מה שמפתיע אותי שהפתוחה מעסיקים כמות גדולה של פרופסורים חיצוניים בשביל "להנדס" קורס. אין להם סגל הוראה מקצועי משל עצמם? Corvus,(Nevermore) 15:07, 29 ביוני 2021 (IDT)
- יש להם כמובן אבל ייתכן שהכי משתלם להם כלכלית להעסיק יותר תורמים חיצוניים מאשר פנימיים (עם חוזה, משכורת, תנאים וכו'); אני מניח שזה די מסתדר עם הבחינה הכלכלית לפיה האוניברסיטה הפתוחה היא אחת המוסדות האקדמיים הרווחיים ביותר במדינה; יש להם רבבות סטודנטים הן לתארים אקדמיים שלמים והן ללימודים אקדמיים נקודתיים וללימודי תעודה. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- (1) הסגל של האוניברסיטה הפתוחה קטן באופן יחסי, ולא ריאלי לצפות שיהיו להם מומחים בכל המקצועות. (2) יותר קשה ומחייב לפתח קורס כתוב שאמור לשרת תלמידים בכל הארץ ולאורך שנים, מאשר ללמד קורס באופן חד פעמי. לכן נדרשת מומחיות גדולה יותר. עוזי ו. - שיחה 17:01, 29 ביוני 2021 (IDT)
- יש להם כמובן אבל ייתכן שהכי משתלם להם כלכלית להעסיק יותר תורמים חיצוניים מאשר פנימיים (עם חוזה, משכורת, תנאים וכו'); אני מניח שזה די מסתדר עם הבחינה הכלכלית לפיה האוניברסיטה הפתוחה היא אחת המוסדות האקדמיים הרווחיים ביותר במדינה; יש להם רבבות סטודנטים הן לתארים אקדמיים שלמים והן ללימודים אקדמיים נקודתיים וללימודי תעודה. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- השאלה אם זה "זכותו" או לא היא לא העיקר. אלא מה שמפתיע אותי שהפתוחה מעסיקים כמות גדולה של פרופסורים חיצוניים בשביל "להנדס" קורס. אין להם סגל הוראה מקצועי משל עצמם? Corvus,(Nevermore) 15:07, 29 ביוני 2021 (IDT)
- בלימודים לתארים מתקדמים שחוויתי בישראל, חלק נכבד מהקורסים משלבים הוראה של מגוון מרצים באותו הקורס. כל מרצה מוסר הרצאה או שתיים (ושאלה או שתיים למבחן) בתחום מומחיותו. חלק מהמרצים משתייכים למוסד שמוסר את הקורס וחלק מגיעים במיוחד ממוסדות אחרים, בשבתם כמומחים מובילים בישראל. בפרט, גיורא שביב מסר קורס יסוד באסטרו-פיסיקה בטכניון, כך שהגיוני להיוועץ בו כשבונים קורס דומה באוניברסיטה הפתוחה. ליאור पॣ • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 20:13, 29 ביוני 2021 (IDT)
שבץ ודומיו[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אם הבנתי נכון, שבץ הוא אירוע בו נחסם כלי דם מרכזי במוח, וגורם למוות של תאים שם ופגיעה ביכולות שונות. התקף לב גם הוא אירוע דומה. האם תהליך כזה עלול לקרות גם באיברים אחרים בגוף? (נניח ביד או במערכת העיכול) יונת זהב - שיחה 17:44, 29 ביוני 2021 (IDT)
- תסחיף ריאתי, ובאופן כללי, פקקת ורידים,קריש דם אסף השני - שיחה 20:28, 29 ביוני 2021 (IDT)
- כמובן. הדבר יכול לקרות. שבץ מתרחש כתוצאה מחסימת זרימת הדם (שבץ איסכמי) או כתוצאה מדימום (שבץ המורגי). חסימה כזאת יכולה להתרחש בגלל סיבות רבות: הצרות של כלי דם בתהליך של טרשת עורקים או לחלופין כתוצאה מתסחיף של קריש דם ממקום אחר כלשהו בגוף. דבר כזה יכול להתרחש בכל כלי דם. הבעיה הופכת לחריפה במיוחד כשלאבר מסוים יש רק כלי דם אחד שמוביל אליו (או לחלק מהאבר) וכשכלי דם זה נחסם לא מגיע דם לאבר החסום והוא נחנק כתוצאה מהעדר חמצן. ספציפית לגבי השאלה: יש אפשרות לתסחיף באחת הגפיים וגם במערכת העיכול. החומרה תקבע, כאמור, בהתאם לקיומו של מסלול אספקה חלופי. גילגמש • שיחה 22:21, 29 ביוני 2021 (IDT)
איפה מיישמים רובוטיקה בצורה נרחבת בישראל מחוץ לצה"ל בשנתיים האחרונות?[עריכת קוד מקור]
באילו סקטורים ציבוריים \ תעשייתיים? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- למשל Shannen - שיחה 07:32, 1 ביולי 2021 (IDT)
- זה לא עונה לשאלה, חברות שמפתחות רובוטים יש בישראל, השאלה היא לגבי יישום נרחב בפועל מחוץ לצה"ל. ―אנונימי לא חתם
- מעבדות (מחקר ברפואה-נניח מעבדות לבדיקת קורונה).
- היא לא מפתחת. אלו רובוטים תעשייתים שנמכרים בארץ לחברות שונות. יש המון חברות תעשייה שמשתמשות ברובוטין. Shannen - שיחה 19:26, 1 ביולי 2021 (IDT)
- בסדר, משווקת, לא מפתחת, מקבל את התיקון (לא התעמקתי בחברה הספציפית) אבל עדיין, דוגמה תעזור על חברה עם יישום רובוטי נרחב, בעיקר הכוונה לרובוטים שנעים ממקום למקום, מחוץ לצה"ל כאמור. ―אנונימי לא חתם
- למשל כתר משתמשת ברובוטים הנ"ל. Shannen - שיחה 18:52, 2 ביולי 2021 (IDT)
- תודה. ―אנונימי לא חתם
- היא לא מפתחת. אלו רובוטים תעשייתים שנמכרים בארץ לחברות שונות. יש המון חברות תעשייה שמשתמשות ברובוטין. Shannen - שיחה 19:26, 1 ביולי 2021 (IDT)
למה התרופות הם בטעם מר?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש איזה חומר הרדמה חזק cמיוחד (לא אציין את השם מכיוון שהוא משמש גם נרקומנים) שהוא בגדול נועד לבעלי חיים וגם ברפואת שדה.
החומר מוזרק בדרך כלל, אבל אפשר לשתות אותו ולקבל אפקט חלש בהרבה. אבל קשה לשתות אותו מרוב שהטעם שלו מר בצורה מזעזעת.
מה שמעניין אותי היא מדוע אותו החומר כל כך מר? זה הנוזל שבו החומר הפעיל מומס שנועד לשמר את המולקולות הפעילות במצב טרי? או שאלו מולקולות של התרופה עצמה?
שמתי לב שגם לכדורים הניתנים לבליעה שלא נועדו לקהל הילדים יש טעם מר ולא טעים. מה הסיבה למרירות הזאת?
- זה כמו עם שואב אבק, אנשים לא מאמינים שהוא טוב אם הוא לא עושה הרבה רעש. אנשים מאמינים שהתרופה יעילה אם היא לא טעימה. 46.114.147.79 11:08, 3 ביולי 2021 (IDT)
- זה לא בהכרח, תרופות השינה שלי הן מתוקות כמו סוכרייה - זה תלוי דבר, אמנם רוב התרופות "מרות", אבל נראה לי הדבר פשוט בשביל למנוע העמסה של חומרים על המשתמש בתרופות (גם חומר שימתיק את התרופה וגם עשרה או עשרים חומרים בתרופה (כדור)) - אולי באמת כדי למנוע שימוש של הדבר כסמים.. דזרט • שיחה 22:13, 4 ביולי 2021 (IDT)
- מעצבן נורא שעושים את זה בכוונה, ובעוד המון דברים מגדילים את כמות הרעש שהוא מייצר דרך העיצוב שלו או באופן מלאכותי, למשל במכוניות. זה פשוט אידיוטי, אנשים ייתרגלו לשינויים האלו. מעדיפים מוצר שקט, זה שרגילים לכך שהוא מרעיש מעיד על אפקטיביות זו תפיסה מיושנת. מחשב צריך להשמיע רעשים כמו פעם כדי שיבינו שהוא עובד? רק כשהוא מתחמם ממש נדרש מהמאוורר לעבוד בעוצמה גבוהה. להפך, הולכים לכיוון של למצוא איך לגרום למחשב לעבוד בצורה שקטה ככל האפשר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:43, 6 ביולי 2021 (IDT)
- אני חושב שמוסיפים בכוונה "טעם טעים" לתרופות המיועדות לילדים ובעלי חיים ביתיים כדי להקל על מנת התרופה. לחיות חווה או משק ולמבוגרים לא מוסיפים חומרים כאלה, ולכן זה כנראה הטעם "האמיתי" של החומרים האלה. אחרי הכל, הם נועדו לרפא, לא להיות טעימים... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:40, 15 ביולי 2021 (IDT)
- ממתיקים וחומרי ריח מלאכותיים הם דבר זול בטירוף. אם הוספתם היתה מעלה את מכירת התרופות, אז כל תרופה היתה בטעם תות-בננה או אפרסק-פסיפלורה. כנראה שפשוט אנחנו מצפים מתרופות להיות בטעם מגעיל, אחרת נחשוב שזה לא עוזר. Corvus,(Nevermore) 20:28, 15 ביולי 2021 (IDT)
- השאלה היא - האם הכוונה לטעם מר בפה שיש אחרי שמזריקים לגוף חומרי הרדמה? או הטעם של גלולות? לגבי השני - אני משער שזה משהו בציפוי של הגלולה, שהדבר החשוב בו הוא קצב שחרור החומר בגוף, ולא הטעם. דרור - שיחה 01:45, 25 ביולי 2021 (IDT)
- ממתיקים וחומרי ריח מלאכותיים הם דבר זול בטירוף. אם הוספתם היתה מעלה את מכירת התרופות, אז כל תרופה היתה בטעם תות-בננה או אפרסק-פסיפלורה. כנראה שפשוט אנחנו מצפים מתרופות להיות בטעם מגעיל, אחרת נחשוב שזה לא עוזר. Corvus,(Nevermore) 20:28, 15 ביולי 2021 (IDT)
- אני חושב שמוסיפים בכוונה "טעם טעים" לתרופות המיועדות לילדים ובעלי חיים ביתיים כדי להקל על מנת התרופה. לחיות חווה או משק ולמבוגרים לא מוסיפים חומרים כאלה, ולכן זה כנראה הטעם "האמיתי" של החומרים האלה. אחרי הכל, הם נועדו לרפא, לא להיות טעימים... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:40, 15 ביולי 2021 (IDT)
- פנטה זה טעם נרכש. בטירוף שלנו --Benderbr - שיחה 11:50, 27 ביולי 2021 (IDT)
האם יש אנשי דת שהתנגדו לביטוי "שירותי דת"?[עריכת קוד מקור]
בשיח הסוציולוגי והביורוקרטי מתייחסים לפועלם של אנשי דת, בעיקר בהקשרים רשמיים, כאל "שירותי דת" או "מקור פרנסה". האם יש אנשי דת שהתנגדו לטרמינולוגיה הזו וטענו שזו הכללה שגויה של עיסוק רוחני כעיסוק חומרי? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- אני עונה כי עבר זמן. אם מדובר בשאלה כללית, אז בהחלט כן. יש מקומות ודתות בעולם שבהן הדת כל כך "חלק מהחיים" שזה יכול להיחשב כעיסוק רוחני גרידא. לגבי ישראל, אין לי מושג. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:27, 15 ביולי 2021 (IDT)
שאלה על מחזור אשפה כללית[עריכת קוד מקור]
האם נהוג לטחון לאבקה אשפה כללית שעיקרה חומר אורגני אך שגם כוללת כמויות מישתנות של פלסטיק, זכוכית ומתכת ולהשתמש באבקה כזאת למטרות שונות? אם כן, מה תהיה דוגמה לשימוש כזה והאם אבקה כזאת יכולה להיות מסוכנת לבני אדם. בתודה. ―אנונימי לא חתם
שאלה על מחזור מתכות[עריכת קוד מקור]
בעת מיון פסולת ישנן מתכות שהן בעיקר סגסוגות (לא אתפלא אם עלותן הכספית נמוכה), כאלה שמשמשות להכנת קופסאות שימורים; אני מניח שעם הטכנולוגיה הנוכחית קשה למיין במדויק כל סגסוגת וסגסוגת (קל וחומר להפריד אותה למתכות ששימשו להכנתה) ולכן לפעמים יצטרכו להתיך את כל הסגסוגות השונות לסגסוגת-על אחת --- אם כן, מה אפשר לעשות עם סגסוגת-על "מבולגנת" שכזו, מבחינת מחזור? לאילו סקטורים תעשייתיים או לאילו סוגי ייצור היא תוכל לשמש בלי בעיה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- באמצעות חומצות ניתן להפריד - וזה כבר עניין של עלויות. אני יודע בוודאות כי אם הסגסוגת מכילה זהב או פלטינה או לדוגמא הסגסוגת המשמשת כזרז בתהליך הבר-בוש, משתלם להפריד. דרור - שיחה 01:46, 25 ביולי 2021 (IDT)
יציאה מהארץ בתעודת זהות[עריכת קוד מקור]
שמעתי פעם שניתן לצאת מהארץ בתעודת זהות ישראלית ובדרכון זר, יש בזה משהו? שמיה רבה • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"א • 01:38, 4 ביולי 2021 (IDT)
- אין צורך בתעודת זהות אם יש לך דרכון זר. מה שכן, על פי החוק, אם אתה מחזיק דרכון של מדינה מסויימת, אזי יציאה וכניסה ממנה צריכות להיעשות אך ורק בעזרת אותו הדרכון. 2.53.35.79 06:41, 4 ביולי 2021 (IDT)
- אבל כניסה או יציאה ל/מישראל צריכה להיעשות ע"י דרכון ישראלי בלבד למי שהוא אזרח ישראלי. כך שהשאלה המקורית לא נענתה, ויש בה היגיון – כי הצגת ת"ז ישראלית תירשם כך שהנוסע הוא ישראלי. 87.70.89.186 12:00, 5 ביולי 2021 (IDT)
- בפעם הקודמת שנכנסתי לארץ השתמשתי בדרכון הישראלי שלי שכרגע הוא פג תוקף, אינני יכול לצאת בדרכון זר גם משום שהחוק לא מאפשר זאת, וגם משום שאף אם הייתי רוצה לעבור על החוק, כל עוד לא נכנסתי עם דרכון זר, איני יכול לצאת עמו, השאלה שלי היא אם אני יכול לצאת בתעודת הזהות הישראלית שלי, ולהציג את הדרכון הזר שלי רק כדי להראות שיש לי לאן להיכנס, תודה רבה! שמיה רבה • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"א • 15:29, 9 ביולי 2021 (IDT)
- לכל הדואגים, הסתדרתי שמיה רבה • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א • 17:38, 12 ביולי 2021 (IDT)
- עוד אנקדוטה מעניינת בנושא הזה: כניסה למדינה כלשהי עם דרכון זר מזכה אותך באשרת כניסה למספר מוגבל של ימים (לרוב מדובר ב-90 יום, אך יש לוודא מול מדינת היעד), כך שאם ישראלי המגורר בישראל נכנס לישראל עם דרכון זר (אירופאי או אמריקאי נניח), הוא לא יוכל להישאר בישראל מעבר למספר הימים המופיעים באשרת הכניסה שלו (הוא יהפך למעשה לשוהה בלתי חוקי). לכן מומלץ תמיד להיכנס למדינה שאתה חי בה עם הדרכון הנכון. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:22, 15 ביולי 2021 (IDT)
- בשביל לעזור לבאים אחריי שיצטרכו את זה - יצאתי עם 'אשרת יציאה בדרכון זר', מוציאים את זה בחינם בכל סניפי לשכת רישום האוכלוסין בלי קביעת תור מראש, לגבי כניסה לארץ - עקרונית אזרח ישראל לא יכול להיכנס לארץ בדרכון זר, אולם, בהצגת אשרת כניסה, הדרכון הזר מסונכרן מול תעודת הזהות ואין בזה שום בעיה (כרגע יש לי עוד תיק שלם של בירוקרטיה מצד הקורונה אבל זה כבר בפעם אחרת...) שמיה רבה • שיחה • י' באב ה'תשפ"א • 02:12, 19 ביולי 2021 (IDT)
- עוד אנקדוטה מעניינת בנושא הזה: כניסה למדינה כלשהי עם דרכון זר מזכה אותך באשרת כניסה למספר מוגבל של ימים (לרוב מדובר ב-90 יום, אך יש לוודא מול מדינת היעד), כך שאם ישראלי המגורר בישראל נכנס לישראל עם דרכון זר (אירופאי או אמריקאי נניח), הוא לא יוכל להישאר בישראל מעבר למספר הימים המופיעים באשרת הכניסה שלו (הוא יהפך למעשה לשוהה בלתי חוקי). לכן מומלץ תמיד להיכנס למדינה שאתה חי בה עם הדרכון הנכון. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:22, 15 ביולי 2021 (IDT)
- לכל הדואגים, הסתדרתי שמיה רבה • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א • 17:38, 12 ביולי 2021 (IDT)
- בפעם הקודמת שנכנסתי לארץ השתמשתי בדרכון הישראלי שלי שכרגע הוא פג תוקף, אינני יכול לצאת בדרכון זר גם משום שהחוק לא מאפשר זאת, וגם משום שאף אם הייתי רוצה לעבור על החוק, כל עוד לא נכנסתי עם דרכון זר, איני יכול לצאת עמו, השאלה שלי היא אם אני יכול לצאת בתעודת הזהות הישראלית שלי, ולהציג את הדרכון הזר שלי רק כדי להראות שיש לי לאן להיכנס, תודה רבה! שמיה רבה • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"א • 15:29, 9 ביולי 2021 (IDT)
- אבל כניסה או יציאה ל/מישראל צריכה להיעשות ע"י דרכון ישראלי בלבד למי שהוא אזרח ישראלי. כך שהשאלה המקורית לא נענתה, ויש בה היגיון – כי הצגת ת"ז ישראלית תירשם כך שהנוסע הוא ישראלי. 87.70.89.186 12:00, 5 ביולי 2021 (IDT)
כל הפלנטות יכולות להכינס לתוך צדק?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נאסא כותבים ש". Jupiter is so big that all the other planets in the solar system could fit inside it."
אבל רדיוס של צדק הוא 71 ק"מ. רדיוס שבתאי הוא 60 ק"מ, רדיוס של נפטון ואורנוס הם 25 ק"מ כל אחד.
ברור שאם מסדרים את שלושת הקטנים במישור אחד, אז אי אפשר להסדר אותם לתוך הגדול ( 25+25+60>71). אבל כשמבודר בכדורים, אולי זה שונה? איך הייתם ניגשים לשאלה הזאת: האם ניתן להכניס שלושה כדורים ברדיוס 25, 25 ו-60 אל תוך כדור ברדיוס 71? בדו-מימד זה קל.
- אי אפשר לארוז שני כדורים שהרדיוסים שלהם הוא 60 ו-25 בכדור שהרדיוס שלו קטן מהסכום, 85 (וזה נכון בכל ממד). העבר ישר דרך מרכזי הכדורים, והמשך אותו עד לקצוות המרוחקים של שניהם. המרחק בין נקודות החיתוך האלה גדול מסכום הקטרים. מאידך, הקוטר (המטרי) של כדור הוא הקוטר (הגאומטרי) שלו. עוזי ו. - שיחה 13:43, 4 ביולי 2021 (IDT)
- הבנתי. אפשר לרדד את השאלה לחד-מימד אם חושבים על זה (אם מדברים על הספירה המינימלית להכיל שני כדורים). אז נאס"א מוסרים מידע שגוי לציבור. כנראה שהכוונה שלהם היתה להגיד ש"נפח צדק גדול מנפח יתר הפלנטות גם יחד" שזה נכון, אבל מסובך ולא ניתן להמחשה ויזואלית. אז העדיפו לכתוב משהו שגוי, אבל מגניב יותר.
- הכל טוב ויפה, אבל כדור ברדיוס של 71 קילומטרים נכנס בקלות גם בתוך קרס. הרדיוס של צדק הוא בערך 71,000 קילומטרים. Tzafrir - שיחה 19:40, 4 ביולי 2021 (IDT)
- אני מנחש שנאסא התכוונו שהנפח של צדק גדול מסכום הנפחים של שאר כוכבי הלכת (וזה נכון). בברכה, Easy n - שיחה 20:10, 4 ביולי 2021 (IDT)
- אולי הם מתייחסים גם להרכב - ענקי הגז עשויים בעיקר גז. וכוכבים מוצקים יכולים להיכנס לתוכם. דרור - שיחה 01:49, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אמא של גולן (שיחה | תרומות | מונה)? דרור - שיחה 01:49, 25 ביולי 2021 (IDT)
פרסום אקדמי, זכויות יוצרים ויוטיוב[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב 1. פרופסור להתנהגות בעלי-חיים ממכרי משתמש בסרטים מיוטיוב כדוגמאות בהרצאות שלו. אני מנחש שזה נופל תחת שימוש הוגן למרות שאף אחד מאיתנו לא בדק. האם נכון?
2. אותו פרופסור כתב מאמר מדעי, שהוא רוצה לפרסם כספר אלקטרוני במידה וימצא הוצאה אוניברסיטאית שמעוניינת, ואם לא לפרסם ב-arXiv או bioRxiv (bioRxiv). הוא מעוניין להוסיף למאמר הזה כמה מן הסרטים הנ"ל כקישורים ליוטיוב. האם זה יוצר בעיה של זכויות יוצרים?
3. הוא גם מעוניין להבטיח שהסרטים הנ"ל יישארו זמינים ביוטיוב בשנים הקרובות. מישהו אמר לו שמותר לו לקחת סרטון מיוטיוב ולהעלות לערוץ משלו ביוטיוב, כל עוד לא שינה דבר בסרטון. האם זה נכון? ואם כן, האם זה נשאר נכון גם אם הסרטון המקורי הוסר מיוטיוב?
תודה לעונים! H. sapiens - שיחה 18:38, 4 ביולי 2021 (IDT)
- (1) – ככל הנראה נכון. תלוי באופי השימוש.
(2) – האתרים שציינת מיועדים לפרסום מקדים של מאמרים ולא לפרסום ספרים. אפשר לכלול שם קישורים. אבל לא את תוכן הקישורים. לעניות דעתי אם כוללים שם רק קישורים אין בעיה של זכויות יוצרים.
(3) – כאן זה כבר תלוי מהו רישיון התוכן. אם הרישיון לא מתיר את זה במפורש, אז זה אסור.
ובכלל, אם מפרסמים מאמר, יש בעיה בהפניה לקישור בגלל שתוכנו עשוי להשתנות. לדוגמה, אם אני רוצה לקשר קישור לתוכן הדף הזה לפני תחילת כתיבת תגובתי, אני יכול לקשר ל[3], ולא סתם לויקיפדיה:הכה את המומחה כי תוכן הדף הזה משתנה מדי פעם. לא נראה לי שביו טיוב מציעים את האפשרות הזו, והתוכן שם אינו (בהכרח וגם לרוב סתם) תוכן חופשי. Tzafrir - שיחה 19:34, 4 ביולי 2021 (IDT)- תודה צפריר. איפה רואים מה הרישיון של סרטון יוטיוב, ושל מי זכויות היוצרים? H. sapiens - שיחה 20:26, 5 ביולי 2021 (IDT)
קהילת ויקימדיה כחוסמת את כל ה VPNים בעולם[עריכת קוד מקור]
אדם יכול לערוך את ויקיפדיה דרך (כתובת האי פי של) מחשב מרוחק בעזרת VPN אבל אם אני לא טועה, אם קהילת ויקימדיה תרצה היא יכולה לחסום ברגע את כל ה VPNים בעולם (בדומה לכך שהיא חסמה את רשת TOR); לעומת זאת, גם אם קהילת ויקימדיה תחסום את כל ה VPNים בעולם, עדיין אנשים יוכלו לערוך את ויקיפדיה מרחוק בעזרת תוכנה כמו TeamViewer ואת זה קהילת ויקימדיה לא יכולה לחסום כלל ; בשני המקרים יש עריכה מרחוק אבל מה מיוחד ב VPNים (וברשת TOR) שאותם כן אפשר לחסום? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- VPN זה במילים אחרות שרת פרוקסי שמסווה את כתובת האייפי בכתובת אייפי של שרת ולא של אדם אמיתי (קליינט ISP פרטי). עם VPN אפשר לעשות המון, גם דברים לא חוקיים עם חשש מוקטן שלא יתפסו אותך, אם אתה יודע איפה לחפש. TOR עובד על אותו העיקרון, רק במקום שרת פרוקסי אחד, TOR מנתב בין מספר שרתי פרוקסי כדי להקשות עוד יותר על הזיהוי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:08, 5 ביולי 2021 (IDT)
- לא בדיוק. זה לא פרוקסי. השימוש הנרחב בזה זהה פשוט לשימוש בפרוקסי. ארגונים משתמשים בזה אחרת, נניח להקים אקסטרנט. לחבר וירטואלית רשתות קטנות ע"ג רשת האינטרנט לרשת overlay, כך שכל מחשבי החברה יתקשרו כאילו הם ברשת אחת, לדוגמא כדי לחבר משרדים שונים מרוחקים פיזית של אותה חברה - שזה הפתרון הכלכלי לעשות, וחלופה לסלילת תשתיות פיזיות בין כל המשרדים, כפי שצה"ל עושה. ניסיתי לחפש, איך אפשר לזהות VPN או פרוקסי, כי כן נתקלתי באתרים שמזהים את זה ובאמת עניין אותי איך אפשר לזהות, אבל אף פעם לא טרחתי לבדוק. לא ממש מצאתי תשובה, ייתכן שמדובר בשרתים שסומנו ככאלה. זה הדבר הרלוונטי היחיד שמצאתי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:50, 5 ביולי 2021 (IDT)
אינסטנט פודינג וניל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שמתי לב שבמתוכנים ישראלים אוהבים לדחוף אינסטנט פוניג וניל בכל מאכל חלבי בערך, גם כשהמתכון לא דורש את זה בכלל. לדגומה מלבי, טירמיסו, עוגת גבינה, קדם שניט.
אני מנסה להבין למה זה טוב כלל? ממה מורכב אינסטנט פודינג וניל: סוכר, עמילן מעובד ומלא תוספים סינתטיים: חומרי ריח, מווסתי חומציות, מעכבי חמצון וצבע מאכל. שום דבר לא רעיל, אבל למה זה טוב? עדיף להוסיף פשוט כפית עמילן תירס/תפוח אדמה, סוכר וניל וזהו. לא?
וגם למה מוסיפים אותו בארץ למאכלים לא קשורים? בעוגת גבינה הביצים אמורים להחזיק אותו, לא עמילן. בטירמיסו זה בכלל לא קשור, בשום צורה. במלבי זה עוד בסדר איכשהו כי היא סוג של פודינג מללכתחילה. בקרם שניט זה אמור להיות קמח, אז עוד מילא.
- העמילן הוא מסמיך. לכן זה מרכיב מקובל. אני באופן אישי לא משתמש בזה אבל זה אפשרי. גילגמש • שיחה 13:47, 8 ביולי 2021 (IDT)
סיוע לאויב במבצע שומר חומות[עריכת קוד מקור]
שאלה שמשגעת אותי: איך לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד אלפי הפורעים הערבים ברחבי הארץ בגין סיוע לאויב במלחמה? הפרעות של הערבים בערים המעורבות ובצירי התנועה עומדות בכל הקריטריונים והניואנסים של סעיפי סיוע לאויב והתרחשו תוך כדי מלחמה פעילה. מנחם.אל - שיחה 17:49, 5 ביולי 2021 (IDT)
- מצטרף לשאלה-תמיהה שלך. אתה מדבר על "שיתוף פעולה עם האויב", כאשר במקביל מדובר גם בהתנהגות פלילית מאוד, וגם מבחינה זו האכיפה דלה, לא מקיפה ונראית סלחנית ו'מבינה'.
- הבעיה המרכזית היא קיומם של יסודות חתרניים ומסיתים בקרב ערביי ישראל שלא טופלו בזמן, כשהבעיה רק החלה. כתוצאה מכך נוצרה בעיה מרכזית אחרת, והיא בדמות ראיית הבעיה כלאומנית רחבה עד כדי סיכון של ממש של מערכות המדינה ואוכלוסיתה היהודית, ומציאת כלים להתמודד עתה עם מימד לאומני בולט מול אוכלוסיה ערבית לה אזרחות ישראלית. מן דו-לאומית דה-פקטו, שאף אחד לא התכוון לה ולא רצה בא. מה עושים ? שאלה פתוחה. ערב טוב בכל זאת, בנצי - שיחה 20:26, 5 ביולי 2021 (IDT)
- אתה מדבר על מובילי דעה בחברה הערבית (בעיקר אנשי דת מוסלמים) שמסיתים? איך אפשר להוכיח שבכלל הפורעים משתפים פעולה עם האוייב או בקשר איתו? איך זה מקדם בכלל את האינטרס שלהם? זה לא שקיימו פה פיגוע רב-נפגעים, כך שאפשר לטעון בבירור שזה מסייע לאויב. זה גם לא משהו שהשפיע באיזושהי צורה על הצבא ועל הלחימה, רק השפיע פנימית, יצר בלאגן וכאב ראש לפוליטיקאים איך לטפל בזה ופגע בדעת הקהל על ערביי ישראל ואולי במורל הישראלי. למשל, כשהיה אזרח שחבר לארגון הטרור דאעש (לא זוכר מתי זה היה, זה קרה כשעוד ראו בארגון הזה איום), השבכ כן זיהה זאת, פעל ועצר אותו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 5 ביולי 2021 (IDT)
- זה שהפורעים קראו קריאות כמו "בדם ואש נפדה את פלסטין" די סוגר את העניין. יש חלק גדול - אינני יודע עד כמה - מערביי ישראל שמזדהים עם האויב הפלסטיני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:33, 6 ביולי 2021 (IDT)
- אתה מדבר על מובילי דעה בחברה הערבית (בעיקר אנשי דת מוסלמים) שמסיתים? איך אפשר להוכיח שבכלל הפורעים משתפים פעולה עם האוייב או בקשר איתו? איך זה מקדם בכלל את האינטרס שלהם? זה לא שקיימו פה פיגוע רב-נפגעים, כך שאפשר לטעון בבירור שזה מסייע לאויב. זה גם לא משהו שהשפיע באיזושהי צורה על הצבא ועל הלחימה, רק השפיע פנימית, יצר בלאגן וכאב ראש לפוליטיקאים איך לטפל בזה ופגע בדעת הקהל על ערביי ישראל ואולי במורל הישראלי. למשל, כשהיה אזרח שחבר לארגון הטרור דאעש (לא זוכר מתי זה היה, זה קרה כשעוד ראו בארגון הזה איום), השבכ כן זיהה זאת, פעל ועצר אותו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 5 ביולי 2021 (IDT)
- סיוע לאויב במלחמה דורש קצת יותר מלהביע תמיכה פומבית באויב, להתפרע ברחובות ולפגוע בנפש ורכוש. מתוך הערך: העמדה לדין בעבירת הסיוע לאויב בזמן מלחמה תיעשה, דרך כלל, רק אם הוכח כי האירוע הוא בעל עוצמה מספקת להוות מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמתו באופן מהותי.
- במילים אחרות, אם מישהו מניף את דגל פלסטין, וצועק "באש בדם..." זה עדיין לא עוצמה מספקת בשביל להיחשב לסיוע בלחימה. סיוע לחימה לדגומה זה למכור נשק צבאי גנוב למחאס, לצלם מפות בבסיסים צבאיים ולשלוח לחיזבאללה, להסיע מפגע של אש"ף עם חגורת נפץ למקום הומה חיילים, לעדכן את בנק המטרות של איראן על ידי צילומי שטח של בסיסיים סודיים. כלומר פעולה אקטיבית שנועדה לעזור לצד הנלחם נגד המדינה שלך. הפגנות אלימות שקראות להשמדת ישראל לא מסייעות לחמאס בלחימה, אלא בעיקר מגבירות את השסע בין החברה מוסלמית ליהודית בישראל ופוגעות בשילוב של ערבים בחברה הישראלית (וזאת כנראה המטרה). Corvus,(Nevermore) 11:15, 6 ביולי 2021 (IDT)
האם מכפלה של שני מספרים ממודולו אפשרית? ואם כן, איך?[עריכת קוד מקור]
Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 18:04, 5 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר לפשט את השאלה: האם אפשר להמיר את בסיס המודולו? כי כן ניתן להכפיל שני מספרים מאותו מודולו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:14, 5 ביולי 2021 (IDT)
- לא. פעולת המכפלה היא פעולה שונה ב„מודולו שונה״. הערך המקושר מסביר את זה (אולי בשפה קצת מורכבת). Tzafrir - שיחה 21:49, 5 ביולי 2021 (IDT)
- לא רק הכפל אינו מוגדר -- גם x עצמו אינו מוגדר, אלא רק השארית שלו בחלוקה ל-y או ל-z (בהתאמה לחלקי הביטוי), ולפי משפט השאריות הסיני גם העובדה שמדובר באותו x אינה עוזרת. הכפל מוגדר מודולו המחלק המשותף המקסימלי של y,z, ולא יותר מזה. מצד שני התשובה ידועה מראש:
(בהסתייגויות שאחסוך בשלב זה). עוזי ו. - שיחה 11:19, 6 ביולי 2021 (IDT)
- תודה!! Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 13:09, 6 ביולי 2021 (IDT)
זיהוי של סוג של דמויי-אגוז קטנטנים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב הנראים כמו צנוברים, רק פחות רכים. לפני כשבוע, פגשתי בחנות 'פיצוחים' סוג של דמויי-אגוז קטנטנים שמעולם לא ראיתי קודם. לא זולים. הדבר היחיד שהצלחתי לחלץ מבעל החנות הוא שהם מכונים מכלב או מחלב (כנראה מערבית ?). האם מישהו יודע על מה אני מדבר ? - שם מדוייק, מוצא, וכו'. אשמח לשמוע. בנצי - שיחה 20:15, 5 ביולי 2021 (IDT)
- האם התכוונת למחלב? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 23:14, 5 ביולי 2021 (IDT)
איך לגרום לתוכנית לרוץ על שרת מרוחק, גם כשאני מתנתק?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש תוכנה אחת שאני מריץ על שרת של האוניברסיטה. אני מתחבר דרך MobaXterm, כשאני מקליד ssh, מתחבר, מקמפל את הקוד ומריץ תוכנה על ידי "./program". היא רוצה ופולטת לתוך קובץ חיצוני.
הכל טוב ויפה. אבל בארץ החיבור לא ממש יציב, אז אם התוכנה נועדה לרוץ 12 שעות, אין סיכוי שהיא תסתיים ללא ניתוק קשר. ואז מובה פולט אותי החוצה מהשרת והתוכנה לא מסיימת ריצה.
התוכנה לא צריכה אותי בשביל לשבת עליה. היא רוצה לבד. האם יש דרך להריץ את התוכנה בצורה כזאת שגם אם המחשב שלי מתנתק, השרת עדיין ימשיך להריץ את התכונה עד שהוא לא יסיים? 2A0D:6FC0:10B:2500:8467:FC1D:2AF:1E74 16:08, 6 ביולי 2021 (IDT)
- screen or tmux. מתניה • שיחה 16:14, 6 ביולי 2021 (IDT)
- אתה בטוח? לפי מה תיאור שלהם זה כלי שונה לגמרי. נראה כמו איזו התקנה ללינוקס שמאפשרת פעולה של מספר חלונות במקביל. מה שאני מבקש זה לעבוד ב-MobaXtermעל שרת מרוחק והריץ תוכנה ככה שהיא לא תיסגר ברגע ש MobaXterm מתנקת מהשרת. כלומר שהשרת ידע שהוא צריך לסיים את הריצה למרות שכבר לא "מדברים איתו". 2A0D:6FC0:10B:2500:8467:FC1D:2AF:1E74 16:40, 6 ביולי 2021 (IDT)
- להריץ תוכנה כך שלא תיסגר: הדרך הכי פשוטה: nohup. אבל אז גם מאבדים כל קשר ישיר איתה. כמוכן, אם מדובר על תוכנית שלך, אפשר כתרגיל לעשות בעצמך בתוכנית את כל מה ש־nohup עושה, כי זה לא הרבה. ראשית כל, לחסום את SIGHUP שנשלח כאשר המסוף נעלם. שנית, לטפל בכתיבה וקריאה מהמסוף. הדרך הכי פשוטה היא להפנות את הפלט לקובץ. אבל הבעיה היא עם הפלט: מה קורה אם התוכנית מנסה לקרוא? אפשר להפנות את הפלט שלה מ־/dev/null ואז קריאה משם תיכשל מיד. בתקווה שהתוכנית תדע לטפל כמו שצריך בכישלון הזה.
#!/bin/sh trap '' HUP exec >log_file 2>&1 exec </dev/null # Your code comes here
ועדיין, אם יש לך חיבור לא יציב, לא יזיק להשתמש ב־screen, tmux או תוכנית דומה כדי לקבל מסוף שנמצא על השרת ולכן לא מתנתק כשהחיבור אליו מתנתק. יש לכלים כאלו כל מיני אפשרויות מתקדמות, אבל האפשרות הבסיסית היא מסוף שלא מתנתק. Tzafrir - שיחה 19:30, 6 ביולי 2021 (IDT)
- להריץ תוכנה כך שלא תיסגר: הדרך הכי פשוטה: nohup. אבל אז גם מאבדים כל קשר ישיר איתה. כמוכן, אם מדובר על תוכנית שלך, אפשר כתרגיל לעשות בעצמך בתוכנית את כל מה ש־nohup עושה, כי זה לא הרבה. ראשית כל, לחסום את SIGHUP שנשלח כאשר המסוף נעלם. שנית, לטפל בכתיבה וקריאה מהמסוף. הדרך הכי פשוטה היא להפנות את הפלט לקובץ. אבל הבעיה היא עם הפלט: מה קורה אם התוכנית מנסה לקרוא? אפשר להפנות את הפלט שלה מ־/dev/null ואז קריאה משם תיכשל מיד. בתקווה שהתוכנית תדע לטפל כמו שצריך בכישלון הזה.
- אתה בטוח? לפי מה תיאור שלהם זה כלי שונה לגמרי. נראה כמו איזו התקנה ללינוקס שמאפשרת פעולה של מספר חלונות במקביל. מה שאני מבקש זה לעבוד ב-MobaXtermעל שרת מרוחק והריץ תוכנה ככה שהיא לא תיסגר ברגע ש MobaXterm מתנקת מהשרת. כלומר שהשרת ידע שהוא צריך לסיים את הריצה למרות שכבר לא "מדברים איתו". 2A0D:6FC0:10B:2500:8467:FC1D:2AF:1E74 16:40, 6 ביולי 2021 (IDT)
- נסה בבקשה את סדר הפעולות הבא:
- התחבר מרחוק באמצעות ssh -Y username@servername.ac.il לשרת המבוקש עם שם המשתמש והסיסמה שלך.
- בשורת הפקודה הקלד vncserver -geometry 1920x1080.
- השרת יחזיר לך מספר, בדרך כלל חד ספרתי. רשום אותו לעצמך והתנתק ללא חשש מהשרת. ללא הגבלת הכלליות, נניח שהשרת מחזיר לך את המספר 3.
- הורד והתקן על מחשבך VNC Viewer חינמי, למשל TigerVNC.
- התחבר לשרת VNC דרך התוכנה האמורה: servername.ac.il:3
- כעת תוכל לשלוח עבודות שימשיכו לרוץ גם אחרי שתתנתק מהשרת. כדי להרוג את החיבור היציב הזה לשרת, התחבר שוב מרחוק כמפורט בשלב הראשון לעיל והקלד vncserver -kill :3. בהצלחה! ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 22:43, 6 ביולי 2021 (IDT)
- הערה: -Y מיותר. שרת ה־VNC הוא שרת X11 עצמאי. אין שום צורך לשחק עם הפניית חיבור ה־X המקומי שקיים או לא קיים. מצד שני, לרוב השימושים, יותר פשוט להשתמש ב־screen או tmux. מה שאתה מציע עוד יותר כבד (בפרט אם סביבת העבודה שמוגדרת כברירת מחדל אינה סביבה קלה יחסית). Tzafrir - שיחה 08:20, 7 ביולי 2021 (IDT)
להריץ ג'ובים על שרת לינוקס[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אני רואה ששאולות לינוקס זוכות למענה טוב כאן.
אז גיליתי שלהריץ קוד כבד על שרת חזק זה מעשה לא יפה, כי זה מפריע למשתמשי השרת האחרים. הפעולה שעשיתי זה להיכנס ב-ssh לשרת שבו כתוב "login node" והערה "Please submit all your jobs from this server". קימפלתי סקריפט וקיבלתי קובץ שקוראי לו נגיד planet. ואז הושרת ההרצה היא:
./planet
שאני מזין בטרמינל. הכל רץ.
אבל קבלתי הערה שאני צריך "להזמין תור" או משהו כזה מהשרת. הפנו אותי לכאן. ניסיתי להשתמש במדריך והבנתי שאני צריך לכתוב במקום זה
qsub -q planet
אבל זה נתקע לי ופולט אחרי זמן רב קובץ בלתי צפוי. מה אני עושה לא נכון? Corvus,(Nevermore) 22:16, 6 ביולי 2021 (IDT)
- נראה שהאוניברסיטה משתמשת בgrid engine. למזלך, גם התשתית הישנה של שרת הכלים של ויקימדיה היא אותה תשתית. הנה התיעוד: כאן. אני מקווה שזה יעזור לך. מתניה • שיחה 13:07, 7 ביולי 2021 (IDT)
- נראה שהמדריך מלדג על דברים ממש חשובים שהכותב מניח שהם מובנים מאליהם. לפי מה שהבנתי תוכנה זה לא "ג'וב". אלא "גו'ב" זה קובץ טקסט חיצוני script.sh שצריך להיראות משהו כמו:
#!/bin/bash
#PBS -l nodes=1
#PBS -o desired_output_file_name
#PBS -N ProgName
./planet
ואותו צריך להקליד בשורת פקודה של qsub -q short script.sh . והוא זה שמכניס את התוכנה שלי לתור להרצה. האם הבנתי נכון? Corvus,(Nevermore) 13:37, 7 ביולי 2021 (IDT)
- כן.בהמשך היום אשתדל לשלוח לך סקריפט לדוגמא ואת התחביר שקורא לו באוניברסיטת ת"א. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 13:52, 7 ביולי 2021 (IDT)
- תודה רבה על המכתב. החלק המורכב מסתבר היה שלא הבנתי מההתחלה שצריך עוד סקריפט (SH) בשביל להריץ את הסקריפ שאני צריך להפעיל. ואז מסתבר שאם אני כותב אותו הwindows אז הוא מוסיף לי תווים בלתי נראים שמשבשבים את הריצה. בסוף הצלחתי להפעיל את הסקריפ ונראה שהוא מבצע חישובים כמו שצריך. ומסתבר גם שב"קופה המהירה" (short) יש תור הרבה יותר ארוך מהקופה הרגילה, אז לא זכיתי לראות תוצאות בזמן הגיוני.
- תודה רבה. אגב, בדוגמה ששלחת אתה משתמש בפייתון, ואני ספציפית צריך לקמפל (כי עובד בשפה "אמתית" ישנה ולא אינטרפטור מודרני) ולהריץ קובץ executable. זה נחשב לתקין לקמפל "בלי תור" ב"שער הכניסה"? Corvus,(Nevermore) 18:01, 7 ביולי 2021 (IDT)
- זו שאלה טובה ותשובה לי אין. כדאי לשאול את גברת דבורי שייט כאן. אגב, יתכן שמשתלם למעבדה שלך לשלם על תור נפרד משלכם על אשכול power9. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 11:33, 8 ביולי 2021 (IDT)
- רק עכשיו הבנתי ש"דבורי" זה קיצור של "דבורה". הייתי בטוח לפני זה שזה שם חיבה ל"דביר"... Corvus,(Nevermore) 11:40, 8 ביולי 2021 (IDT)
- זו שאלה טובה ותשובה לי אין. כדאי לשאול את גברת דבורי שייט כאן. אגב, יתכן שמשתלם למעבדה שלך לשלם על תור נפרד משלכם על אשכול power9. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 11:33, 8 ביולי 2021 (IDT)
ארכיון במייל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב העברתי במייל צ'אט (הנגאוטס) לארכיון. איך אפשר למצוא אותו עכשיו? 2A01:6500:A047:387D:F575:C6A4:90FB:2E55 22:50, 6 ביולי 2021 (IDT)
- אם הכוונה לשיחה ב GMail, אז אפשר למצוא ב"כל הדואר". מה שנמצא בארכיון זה מה שאין לו שיוך, כלומר אין לו תווית. אין תיבה ייחודית לארכיון או סינון שכזה, שמאפשר להציג רק את הפריטים בארכיון. (¯`gal´¯) - שיחה 16:34, 7 ביולי 2021 (IDT)
מה משמעות rebate בחשבון לתשלום?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הכנסתי את הנתונים של אוניית צובר אופיינית במחשבון של רשות תעלת סואץ, כדי לקבל מושג כמה עולה מעבר בתעלה - זאת ההערכה שקיבלתי.
החשבון יצא 245,100 דולר, ועם 65% rebate הסכום הוא 134,800 דולר.
מה זה אומר ולמה זה מחושב בצורה כזאת?
(זאת לא הספינה שלי, הנתונים הם מהיוטיובר צ'יף מאקוי המעניין) - La Nave Partirà שיחה 13:47, 7 ביולי 2021 (IDT)
- "rebate" זה פשוט "הנחה". Corvus,(Nevermore) 15:01, 7 ביולי 2021 (IDT)
- זאת הנחה קבועה לכל אוניה בלי קשר לכלום, מוזר שהם לא פשוט כותבים את המחיר. - La Nave Partirà שיחה 18:08, 7 ביולי 2021 (IDT)
- "rebate" זה פשוט "הנחה". Corvus,(Nevermore) 15:01, 7 ביולי 2021 (IDT)
כביש 6[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב באיזה תאריך נגמר הזיכיון של חברת דרך ארץ? והאם המדינה החליטה מה לעשות כשהזיכיון יגמר? 18.7.28
- ראה כביש 6#כביש זיכיון. ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 11:39, 8 ביולי 2021 (IDT)
- בקיצור, בשנת 2049 והכביש יהפוך לכביש של הממשלה. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 15:59, 11 ביולי 2021 (IDT)
איך זה שכלביים שונים לא מזדווגים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שועלים, זאבים ותנים בארץ חיים פחות או יותר על אותם שטחים גיאוגרפיים. אז איך זה שאין ערבוב בין המינים? הם כולם כלבים וסביר להניח שיכולים להזדווג גם עם כלבים ביתיים וגם בינם לבין עצמם. אז למה עד כה בעשרות אלפי שנה שהם חיים באותו השטח הם לא פיתחו זן חדש של תערובת? ―אנונימי לא חתם
- קריאה נעימה: (אנ')(אנ') ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 14:54, 8 ביולי 2021 (IDT)
- אמלק: תנים ובייחוד שועלים לא מתרבים עם זאבים/כלבים מאחר שהאבות הקדמונים שלהם נפרדו לפני כמה מיליוני שנה. קויוטים יותר קרובים לזאבים/כלבים ואכן מתרבים איתם, וכנראה יצרו איתם מין תערובת. H. sapiens - שיחה 19:38, 8 ביולי 2021 (IDT)
"מאולטש" בברזיל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בברזיל יש כינויים לתושבי המדינות השונות (לדוגמה: קריוקה - ריו, פאוליסטה - סאופאולו, מינרוס, קפישבאס ועוד). מישהו יודע באיזו מדינה התושבים מכונים "מאולטש" (maultasch)? מנחם.אל - שיחה 15:16, 8 ביולי 2021 (IDT)
עוזי[עריכת קוד מקור]
בערך עוזי מופיע שסוריה מפעילים אותו, איך הם השיגו אותו? ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 15:25, 8 ביולי 2021 (IDT)
- כנראה שלל. גילגמש • שיחה 00:32, 10 ביולי 2021 (IDT)
שרה לבני ומייק אשבל[עריכת קוד מקור]
לצורך כתיבת הערך טיוטה:עלי בריקדות. מישהו יודע אם שרה לבני ומיכאל אשבל היו חברים במובן הרומנטי של המושג, ורק בעקבות מותו היא נישאה לאיתן לבני, או שהם פשוט היו מכרים ועוד בחייו היא כבר ניהלה קשר עם לבני? כשהוא כותב בשיר "היום שרה הקטנה ניפרד... ואם בתליה אמסור את חיי... בחרי לך שני" - זוהי רק מחווה לדמותה או שבאמת יש כאן צוואה לחברתו שבמותו תמצא גבר אחר מהגונדה? המקורות השונים ברחבי הרשת מבולבלים, סותרים, ובעיקר נראים לא מבוססים. אשמח לעזרה. (נא לתייג אותי, שאשים לב). יושב אוהל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א 15:43, 8 ביולי 2021 (IDT)
- יושב אוהל, בספרו של איתן לבני, "המעמד" (עמ' 171) הוא מספר שהזוגיות שלו עם שרה רוזנברג התחילה בשוד רכבת הכסף, שבו השתתפו שניהם. שוד זה נערך ב-12 בינואר 1946, עוד לפני מעצרו של אשבל. ההיכרות בין איתן לשרה החלה, במסגרת האצ"ל, עוד ב-1942, והקשר ביניהם מתואר בהרחבה בעמודים 290–292 של "המעמד". דוד שי - שיחה 20:35, 11 ביולי 2021 (IDT)
- תודה דוד, האם אין זה מן המוזר, איפוא, שאשבל פונה בשיר אליה כביכול ואף מצווה אותה על "בחרי לך שני", בעוד שיש לה כבר חבר קיים וזה לא הוא? יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 05:42, 12 ביולי 2021 (IDT)
- ראשית, הטיוטה שגויה מיסודה משום שהיא מפעילה על שירה קריאה ספרותית גרידא. שירה לא עוסקת בעלילה אלא בשפה. לדוגמה, לא נכון לקרוא את השורות "רובה אל רובה, קנה יצדיע" ו"כדור אל כדור יריע" קריאה ספרותית: קנה הרובה לא מצדיע, כדורים אינם מריעים; חיילים מצדיעים, קהל משולהב מריע. הביטויים הללו אינם רפרנציאליים, אין מטרתם לתאר עלילה כי אם להרכיב מחדש את השפה. בהחלט יכול להיות סיפור רקע מאחורי שיר, כשם שמאחורי סרט עומדת הפקה, אבל הסרט איננו ההפקה אלא היצירה הקולנועית, והשיר איננו סיפור הרקע אלא היצירה הלשונית. לגופו של עניין, מדובר בתרגום של השורה המקורית "נאָר זאָלסט נעמען אַ צווייטן". עלי - שיחה 06:09, 12 ביולי 2021 (IDT)
- הטיעון שלך נגד המופיע שם לא ברור. אף אחד לא ביטל את היות השיר - שיר. אלא שנכתב גם סיפור הרקע.
אמת שזה תרגום, אבל הוא יצר בו התאמות, ואף שינה את שם מושאת השיר ל"שרה הקטנה" בהתייחסו בפירוש לאשה הספציפית הזו. יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:25, 12 ביולי 2021 (IDT)- הטיוטה לא רק פורסת את סיפור הרקע (בעיקר של התרגום) במנה גדושה, אלא אף מנתחת את השיר, אגב מחקר מקורי, בכלים ספרותיים. זו שגיאה משום ששירה יש לנתח בכלים ייחודיים לה. שאלת מדוע כתב המשורר "בחרי לך שני" והשבתי לך – משום שכך במקור. כעת נותר לך להפנים שסיפור הרקע או העלילה (מה שקראת "תוכן השיר") לא כופה על המשורר את מילות השיר, כפי שניסיתי להסביר. לדאבון הלב, אם תתעקש להבין שירה לפי סיפור הרקע או העלילה, נגזר עליך לא להבין שירה. עלי - שיחה 16:37, 12 ביולי 2021 (IDT)
- הטיעון שלך נגד המופיע שם לא ברור. אף אחד לא ביטל את היות השיר - שיר. אלא שנכתב גם סיפור הרקע.
- ראשית, הטיוטה שגויה מיסודה משום שהיא מפעילה על שירה קריאה ספרותית גרידא. שירה לא עוסקת בעלילה אלא בשפה. לדוגמה, לא נכון לקרוא את השורות "רובה אל רובה, קנה יצדיע" ו"כדור אל כדור יריע" קריאה ספרותית: קנה הרובה לא מצדיע, כדורים אינם מריעים; חיילים מצדיעים, קהל משולהב מריע. הביטויים הללו אינם רפרנציאליים, אין מטרתם לתאר עלילה כי אם להרכיב מחדש את השפה. בהחלט יכול להיות סיפור רקע מאחורי שיר, כשם שמאחורי סרט עומדת הפקה, אבל הסרט איננו ההפקה אלא היצירה הקולנועית, והשיר איננו סיפור הרקע אלא היצירה הלשונית. לגופו של עניין, מדובר בתרגום של השורה המקורית "נאָר זאָלסט נעמען אַ צווייטן". עלי - שיחה 06:09, 12 ביולי 2021 (IDT)
- תודה דוד, האם אין זה מן המוזר, איפוא, שאשבל פונה בשיר אליה כביכול ואף מצווה אותה על "בחרי לך שני", בעוד שיש לה כבר חבר קיים וזה לא הוא? יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 05:42, 12 ביולי 2021 (IDT)
איך לפרסם שירים ביידיש מתקופת השואה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב יש לי שירים יפים ביידיש שנכתבו בתקופת השואה.1942-3 ע"י הסבא שלי-שלמה קראוזה תורגמו לעברית לפני כחודש ע"יד"ר פרנקל לאה.ברצוני לפרסם ולהעביר למלחינים. איך עושים זאת? למי פונים?
- לא הבנתי מה אתה מעוניין לעשות, למצוא אמנים שיעשו שימוש בשירים? להפיץ אותם בבמה לתוכן ששוחרר מזכויות יוצרים, כדי שייחשף לציבור? (¯`gal´¯) - שיחה 20:41, 8 ביולי 2021 (IDT)
- מתי נפטר כותב השיר? דרור - שיחה 01:50, 25 ביולי 2021 (IDT)
תפוח[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
למה אומרים שאדם וחוה אכלו תפוח? אולי זה היה קלמנטינה?
- ע"ע פרי עץ הדעת. על מה שכתוב שם אוסיף שהתפוח היה סמל נפוץ מאוד של זוגיות, אהבה וארוטיקה ביוון העתיקה. H. sapiens - שיחה 19:41, 8 ביולי 2021 (IDT)
- אני שמעתי שמדובר בפרשנות נוצרית שהופיעה ביצירות אמנות. אני חושב שברנסנס היה פופולארי ליצור יצירות אמנות שמבוססות על סיפורי התנ"ך. (¯`gal´¯) - שיחה 20:43, 8 ביולי 2021 (IDT)
- אבל כנראה שלא קלמנטינה, פרי שנוצר לפני כ־150 שנים. Tzafrir - שיחה 20:03, 8 ביולי 2021 (IDT)
- מה?! לא הייתה קלמנטינה בגן עדן? ולא היה אינטרנט? גן עדן היה בעצם סוג של גיהנום, רק בלי שמן רותח. דוד שי - שיחה 20:14, 11 ביולי 2021 (IDT)
- גם בעלי חיים מבויתים לא יכלו להתקיים אז על פי הסיפור (הם לא יכולים לשרוד ללא בני אדם, ובסביבה פראית. אולי אלוהים יצר אותם? גם לא מסתדר אם הם נוצרו לפני שהיו קיימים בני אדם, ע"פ הסיפור). גם לא כיום, האמת, כי הבריאתנות שוללת אבולוציה (גם כשהגיעו כיום למסקנה ששינויים להסתגלות לסביבה יכולים לקרות תוך דורות בודדים, כלומר משהו שקל יחסית לראות אותו קורה). והם היו הכרחיים להפיכת בני האדם למה שהם. (¯`gal´¯) - שיחה 15:09, 13 ביולי 2021 (IDT)
- מה?! לא הייתה קלמנטינה בגן עדן? ולא היה אינטרנט? גן עדן היה בעצם סוג של גיהנום, רק בלי שמן רותח. דוד שי - שיחה 20:14, 11 ביולי 2021 (IDT)
אכן חוה לא אכלה תפוח. (איך אין ערך על הספר הזה? שומו שמיים) יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:28, 12 ביולי 2021 (IDT)
דייטינג בעולם העתיק[עריכת קוד מקור]
בעולם העתיק לא היו בתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, שווקי לילה, פארקים, חדרי בריחה, קניונים, ברים, פאבים, מועדונים, מסיבות מיוחדות וכדומה, לא בשפע שיש היום לפחות.
היו שידוכים כן, הורים באו להורים לבקש נישואין, אבל במקרים שהורים לא התערבו, איך היה ה"דייטינג", אם בכלל? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- (לבני המעמד הגבוה) היו תיאטראות, מסיבות, גנים ציבוריים, מרוצי סוסים. אבל זה ממש לא כמו שאנחנו מכירים היום. גוגל של נישואים ברומא העתיקה יובילו אותך למאמרים כמו זה, וזה, או בערך האנגלי על הנישואין, שם יש סיפור מעניין על ביתו של קיקרו, וכאן אפשר לקרוא על יוון. שורה תחתונה, האישה לא היתה צד בדרך כלל, אלא נקבע על ידי אביה מול החתן או אבי החתן.
- תודה אבל חשוב לי לקבל בחינות גם על מחוץ ליוון ורומא, מה לגבי מצרים העתיקה, מסופוטמיה העתיקה, הודו העתיקה, סין העתיקה, יפן העתיקה, מסואמריקה העתיקה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- לא יודע לגבי אמריקה, אבל במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס, כשהאשה נתפשת כמשאב חיוני להבאת בנים לעולם. כך ניתן לשדך ילדות בנות 12 לבעלים בני 50-60: איזה "דייט" היה משכנע מישהי להסכים לסידור כזה? עמית - שיחה 11:18, 11 ביולי 2021 (IDT)
- ובכן אני חושב שבכללי אף אשה לא תסכים לסידור כזה. אם יש לך המלצה לערך או לספר על הבחינה הספציפית שנתת אשמח לקרוא. ―אנונימי לא חתם
- "התנ"ך היה באמת" של ליאורה רביד מראה את הנוהג במזרח הקדום כפי שהוא משתקף בתנ"ך, "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה - דימוי האישה ביוון הקדומה" של ציונה גרוסמרק על יוון הקדומה. את אלה קראתי. כמובן שיש עוד ספרים רבים בנושא, רובם כמובן לא בעברית. עמית - שיחה 18:07, 11 ביולי 2021 (IDT)
- תודה. ―אנונימי לא חתם
- "התנ"ך היה באמת" של ליאורה רביד מראה את הנוהג במזרח הקדום כפי שהוא משתקף בתנ"ך, "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה - דימוי האישה ביוון הקדומה" של ציונה גרוסמרק על יוון הקדומה. את אלה קראתי. כמובן שיש עוד ספרים רבים בנושא, רובם כמובן לא בעברית. עמית - שיחה 18:07, 11 ביולי 2021 (IDT)
- ובכן אני חושב שבכללי אף אשה לא תסכים לסידור כזה. אם יש לך המלצה לערך או לספר על הבחינה הספציפית שנתת אשמח לקרוא. ―אנונימי לא חתם
- לא יודע לגבי אמריקה, אבל במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס, כשהאשה נתפשת כמשאב חיוני להבאת בנים לעולם. כך ניתן לשדך ילדות בנות 12 לבעלים בני 50-60: איזה "דייט" היה משכנע מישהי להסכים לסידור כזה? עמית - שיחה 11:18, 11 ביולי 2021 (IDT)
- תודה אבל חשוב לי לקבל בחינות גם על מחוץ ליוון ורומא, מה לגבי מצרים העתיקה, מסופוטמיה העתיקה, הודו העתיקה, סין העתיקה, יפן העתיקה, מסואמריקה העתיקה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
פיצה נדבקת לקרש. מה לעשות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אני מכין פיצה על קרש יפה כזה: מלבני עם ידית מצד אחד ומעוגל ומחוד מצד שני. בתנור יש לי אבן שמוט עבה.
בעיה היא שאני מכין את הפיצה יפה עד מאוד, אבל כאשר אני מעביר אותה אל אבן השמוט, היא נדבקת, מעבדת את הצורה, מסרבת לזוז מהקרש ודורשת משיכה מהצד השני...
לפני שאני מתחיל לשים מילוי מלמעטה, אני תמיד שם גם קמח מתחת אחרת אי אפשר לפתוח את הפיצה. הבצק נכון לפי מתכון איטלקי נאפוליטני עם קמח איטלקי לפיצה. אילו הצורה היתה יוצאת נורמלית, הבצק היה יוצא עם ציוו 80-85 ככה (בהנחה שנפוליטנית בתנור אבן עם עץ היא 100). לפני שאני מתחיל לשים את המילוי, הפיצה יכולה לזוז קלות על הקרש (לא דבוקה).
מה אני עושה לא נכון? למה זה נדבק לי? אני משנה את הזווית של הקרש ביחס לאבן לאיזה 45 מעלות וזה עדיין לא גולש כמו בסרטונים.
- הבעייה כנראה היא שאתה מרדד את הבצק ישירות על הקרש. הרידוד על הקרש מפחית את היעילות של הקמח כמונע הידבקות. אני מציע שתרדד את הבצק על משטח מקומח היטב, ואז תדחוף את הקרש מתחתיה רק על מנת להעבירה לתנור. עמית - שיחה 20:24, 10 ביולי 2021 (IDT)
שרירים של אורגזמה גברית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
כשגבר גומר הוא פולט זרע במהירות. מה השריר שזורק את הזרע החוצה בעוצמה ואיפה או נמצא?
- מדובר בסדרה של מהלכים פיזיולוגיים ולא בפעולה של שריר ספציפי. הינה דיאגרמה מוסרטת. [4] אם ברצונך לקבל הסבר מקיף יותר אפשר לצפות בסרטון הזה [5] שמסביר גם על מערכת העצבים שמעורבת בתהליך הזה. גילגמש • שיחה 06:15, 12 ביולי 2021 (IDT)
טור מלכא[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בתלמוד במסכת גיטין מופיע המשפט הבא: אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר. (תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נה עמוד ב)
אנחנו יודעים שירושלים חרבה במרד הגדול ושביתר חרבה במרד בר כוכבא אך האם יש למישהו מקור למתי חרבה טור מלכא? תודה רבה!e
Wörtlich »des Königs Berg«; ursprünglich der aramäische Name eines Hügels südöstlich von Jerusalem
- משערים אפוא, שבאזור הר המלך היתה גם עיר ששמה היה הר המלך, וזכר לשמה נשתמר בשם כפר מליך, היושב צפונית מזרחית להר חצור, בהר אפרים.
לא ברור למה אתה מתכוון. האם לעיר מצפון מזרח להר חצור? אם כן, יש להניח שלא חרבה אלא בוצע בה טרנספר
שאלתי היא כזאת-בתלמוד מסופר על שלושה חורבנות מרכזים כאשר הראשון שבהם מתרחש במרד הגדול והוא חורבן ירושלים, האחרון מתרחש בסוף מרד בר כוכבא והוא חורבן ביתר, השאלה היא מה הוא החורבן השני שמוזכר-חורבן טור מלכא, האם יש זיהוי שלו אם איזה מאורע חורבן גדול? העיר מצפון מזרח להר חצור היא עיר גדולה? כי בהקשר לשני החורבנות האחרים שמובאים נראה שמדובר בחורבן יחסית גדול
- אזור בעל חצור לא היה אזור יהודי באותה תקופה כי אם שומרוני. אבל חורבן גדול בין זמן המרד הגדול למרד בר כוכבא: מרד התפוצות. Tzafrir - שיחה 15:10, 12 ביולי 2021 (IDT)
- טעות שלי. הייתי בטוח שבעל חצור נמצא יותר צפונה בתוך השומרון. שמעתי שוויקי זה דבר נחמד כזה שאפשר בקלות ליצור קישורים ואז לבדוק בקלות תוכן של דפים אחרים.
- Tzafrir - שיחה 15:31, 12 ביולי 2021 (IDT)
- מהתיאור בגמרא על טור מלכא/הר המלך נראה שזה חבל ארץ, עם עיירות רבות, ולא עיר אחת. ―אנונימי לא חתם
אין הסכמה של החוקרים למה התכוון התלמוד בציינו חורבן שני הוא חורבן טור מלכא. כאמור למעלה אין הסכמה מהי טור מלכא. 46.114.144.16 07:52, 13 ביולי 2021 (IDT)
אבל יש לפחות השערות? גם אם לא דבר מוסכם אחד ודאי יש כמה כיוונים מעניינים...
גיור לתינוק?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נניח מצב הפתטי שבו יהודי ישראלי עושה פונדקאות בחו"ל ומקבל תינוק מתרומת זרע. האם הביולוגית אינה יהודיה. לפי ההלכה הילד אינו יהודי? מה יהיה כתוב לו בסעיף "לאום" במשרד הפנים?
האם אפשרי לגייר אותו בהיותו תינוק?
- בעיקרון אני חושב שאפשר לגייר תינוק. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 16:01, 11 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר להסתכל בערך גיור קטנים. בקצרה, ניתן לגייר תינוק, רק צריך שלאחר גיל מצוות הוא יצהיר שהוא יהודי או ימשיך לקיים מצוות. ניתן להסתכל כאן ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 16:04, 11 ביולי 2021 (IDT)
- יש לציין שקיימות מספר עמדות שונות בהלכה: לפי אחת העמדות, הזיקה הגנטית קובעת הורות, ולכן תינוק שנולד מתרומת ביצית של יהודייה – יהודי; לפי עמדה אחרת, הפרייה חוץ-גופית (IVF) מבטלת כליל יחסי הורה-צאצא; לפי עמדה נוספת, הרך הנולד הוא צאצא הן של תורמת הביצית הן של היולדת; ולהשלמת התמונה, אפשר למצוא גם עמדה לפיה היולדת היא אמו של התינוק, כך שבוודאי נדרש גיור. לפיכך, עצם הקביעה האם התינוק יהודי או לאו מורכבת כשלעצמה, ומחייבת ירידה לפרטים. עלי - שיחה 16:35, 11 ביולי 2021 (IDT)
- ומה התשובה? בטוח היו מקרים בישראל שבעיה עלתה. וזה לא דיון פילוסופי, אלא מעשי לחלוטין: זכויות הילד מותנות ברישום במשרד הפנים
- אין לזה הכרעה מוסכמת היות וזו מחלוקת בין פוסקי דורינו. אכן בעיה. יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:30, 12 ביולי 2021 (IDT)
- יש זוג בארץ, קרובי משפחה שלי, שהביאו בת לעולם באמצעות אם פונדקאית בגאורגיה. הזרע של האב, הביצית של האם, והפונדקאית - פונדקאית. קרוב לגיל שנה עשתה התינוקת החמודה גיור לחומרא ואִמַהּ טבלה אותה במקווה. זה פותר את כל הבעיות. אין לי מושג מה נרשם לה לפני ההליך הנ"ל במשרד הפנים, אך כעת היא יהודייה לכל הדעות. אביתר ג' • שיחה • 14:59, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אין לזה הכרעה מוסכמת היות וזו מחלוקת בין פוסקי דורינו. אכן בעיה. יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:30, 12 ביולי 2021 (IDT)
- ומה התשובה? בטוח היו מקרים בישראל שבעיה עלתה. וזה לא דיון פילוסופי, אלא מעשי לחלוטין: זכויות הילד מותנות ברישום במשרד הפנים
- יש לציין שקיימות מספר עמדות שונות בהלכה: לפי אחת העמדות, הזיקה הגנטית קובעת הורות, ולכן תינוק שנולד מתרומת ביצית של יהודייה – יהודי; לפי עמדה אחרת, הפרייה חוץ-גופית (IVF) מבטלת כליל יחסי הורה-צאצא; לפי עמדה נוספת, הרך הנולד הוא צאצא הן של תורמת הביצית הן של היולדת; ולהשלמת התמונה, אפשר למצוא גם עמדה לפיה היולדת היא אמו של התינוק, כך שבוודאי נדרש גיור. לפיכך, עצם הקביעה האם התינוק יהודי או לאו מורכבת כשלעצמה, ומחייבת ירידה לפרטים. עלי - שיחה 16:35, 11 ביולי 2021 (IDT)
מה ההבדל בין הקבינט של האיטי לממשלה של האיטי[עריכת קוד מקור]
הסתכלתי על הערכים על הקבינט של האיטי ועל הממשלה של האיטי (אנ'), (אנ') ולא הבנתי מה ההבדל ביניהם, בשניהם יש את אותו מספר שרים ועוד. בעלי הידע במדע המדינה ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 15:47, 11 ביולי 2021 (IDT) ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 15:55, 11 ביולי 2021 (IDT)
- Cabinet הוא מה שאנו מכנים "ממשלה", היינו רכיב של הרשות המבצעת; Government הוא מה שאנו מכנים "ממשל", היינו כלל רשויות השלטון. עלי - שיחה 15:55, 11 ביולי 2021 (IDT)
מה יהיו ההבדלים העיקריים, אם בכלל? ―אנונימי לא חתם
- על הירח יש כוח משיכה מורגש. הוא נמוך בצורה ניכרת מזה של כדור הארץ. אבל בניגוד לתחנת חלל, על הירח יש "למעלה" ו"למטה" מאוד ברורים. לא צריך חגורות בטיחות בשביל לא לרחף בזמן שינה ואין אפשרות לישון "על התקרה". Corvus,(Nevermore) 18:19, 11 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא יודע כמה בערך שוקלת חליפת חלל לירח בטכנולוגיה הנוכחית אז אשאל, האם, תאורטית, אדם שיהיה בתוך מבנה בירח שיש בו ייצור אוויר נאות (נניח מתקן תת קרקעי נרחב) יוכל לישון בחדר שלו בתחתונים או שיהיה חייב חליפת חלל או לכל הפחות סמיכה כבדה מאד כדי לישון בלי לרחף בטעות? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- תאוצת הכובד על הירח היא כ-16.5% מזאת של כדור הארץ. זה אומר כל משקל שאנחנו מכירים יהיה קל בצורה מאוד ניכרת ממה שאנחנו רגילים, אבל שום דבר לא "ירחף". כל דבר ירגיש לנו קל פי 6 בערך: אם האדם שוקל 60 קילו הוא יצטרך להפעיל כוח המספיק להרמת 10 קילו בשביל להרים את עצמו מהמיטה. ככה שלא סביר שצריך ציוד מיוחד בשביל לא לעוף למעלה. חיים במעבדה על הירח דורשים התאמה ושינוי הרגלים, אבל זה ממש במצב "לוקסוס" ביחס לחוסר משקל. Corvus,(Nevermore) 18:49, 11 ביולי 2021 (IDT)
- לכבידה יש השפעה מכרעת על הגוף האנושי. אני לא מכיר מאמרים שמוקדשים לשינה ואפשר לבדוק את זה אבל באופן עקרוני, כבידה מופתחת תגרום לבעיות במערכת השרירים והשלד ודברים נוספים. אני לא יודע כיצד זה משפיע על איכות השינה. יש פה כמה מאמרים שבדקו את השפעת השהייה בחלל על שינה. אפשר להריץ חיפושים נוספים ולבדוק קצת יותר לעומק את הפרטים האלה: [6]. גילגמש • שיחה 22:36, 11 ביולי 2021 (IDT)
- תאוצת הכובד על הירח היא כ-16.5% מזאת של כדור הארץ. זה אומר כל משקל שאנחנו מכירים יהיה קל בצורה מאוד ניכרת ממה שאנחנו רגילים, אבל שום דבר לא "ירחף". כל דבר ירגיש לנו קל פי 6 בערך: אם האדם שוקל 60 קילו הוא יצטרך להפעיל כוח המספיק להרמת 10 קילו בשביל להרים את עצמו מהמיטה. ככה שלא סביר שצריך ציוד מיוחד בשביל לא לעוף למעלה. חיים במעבדה על הירח דורשים התאמה ושינוי הרגלים, אבל זה ממש במצב "לוקסוס" ביחס לחוסר משקל. Corvus,(Nevermore) 18:49, 11 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא יודע כמה בערך שוקלת חליפת חלל לירח בטכנולוגיה הנוכחית אז אשאל, האם, תאורטית, אדם שיהיה בתוך מבנה בירח שיש בו ייצור אוויר נאות (נניח מתקן תת קרקעי נרחב) יוכל לישון בחדר שלו בתחתונים או שיהיה חייב חליפת חלל או לכל הפחות סמיכה כבדה מאד כדי לישון בלי לרחף בטעות? בתודה. ―אנונימי לא חתם
HTML[עריכת קוד מקור]
הדף הראשי בוויקיפדיה מורכב מתבנית אחדות, שמתחברות לדף השלם המוצג לקורא. כך גם בפורטלים. האם יש כלי שמאפשר לעשות זאת בדף HTML (בלי קשר למדיה-ויקי), כלומר ליצור דף HTML שהוא הרכבה של דפי HTML אחדים? תודה, דוד שי - שיחה 20:11, 11 ביולי 2021 (IDT)
- יש הרבה צורות לבצע, אף אחת מהן לא נוחה. ראה הנחיה לביצוע עם ג'וואסקריפט או את ההנחיות לביצוע עם iFrameבדף הזה.
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:53, 11 ביולי 2021 (IDT)
- מעניין, אני מניח שמנועי template לא עושים שימוש בדברים הללו, גם לא הדרך המובנית ב PHP. (¯`gal´¯) - שיחה 22:35, 11 ביולי 2021 (IDT)
רק עם html אי אפשר (אלא אם כן אתב בונה דפי html נפרדים ואז מרכיב את כולם בדף אחד עם iframes כמו שאמרו כאן וזה לא ממש נוח). עם שילוב של שפות אחרות זה בהחלט אפשרי. אתה יכול לבנות קומפוננטות עצמאיות (רכיב שמכיל קוד html+css ושפת תכנות כמו JS/TS/C#) ולשלב אותן בדף אחד. ככה אתה בונה אפליקציית web שהיא בפועל בנויה מדף html אחד וזה בערך מה שקורה היום בשוק אפליקציות הweb. יש מסגרות עבודה שבנויות בדיוק לטכניקה הזו למשל angular, blazor webassembly וכו' אבל שוב כולן מצריכות ידע בשפת תכנות (אנגולר עובדת עם typescript, בלזור עובדת עם c#...)
- כן זה נכון, אבל אז למה בעצם להימנע מלכתחילה משימוש בספריות קיימות? הרי גם הן פועלות "מאחורי הקלעים" עם כל מה שצויין כאן... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:11, 15 ביולי 2021 (IDT)
תשואה ושארפ בקופת גמל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אפשר הסבר עם דוגמה מספרית למושגים "תשואה" ו"שארפ"? אני רוצה להבין את הטבלה ההזאת. מה הכוונה ב-25% תשואה? שאם אני שם בקופה 100 שקל, אז כעבור שנה זה יהיה 125? נשמע טוב מדי בשביל להיות אמתי.
ומה זה שארפ?
- תשואה, מדד שארפ. עוזר? (הערך על תשואה די ברור, הערך השני פחות). מוכני - שיחה 23:24, 11 ביולי 2021 (IDT)
- לפי הערך יוצא שהסכום אמור לגדול ב25% בשנה. וזה פשוט לא יתכן. אז כנראה שהכוונה היא אחרת. מה זה תשואה בהקשר של קופות גמל?
- זו התשואה המצטברת מאז ינואר 2017; לא התשואה לשנה. עוזי ו. - שיחה 01:11, 12 ביולי 2021 (IDT)
1+1[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
1+1=למה?
- לא למה, אלפקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 11 ביולי 2021 (IDT)
- זה מה שנקרא אקסיומה. זה פשוט עובד. אם זה לא היה נכון, אז כל ההישגים של האנושות מאז ומעולם הם מקריים לחלוטין, מה שמאוד לא סביר (הקישור לא הכי קשור שבעולם, אבל תמיד נחמד לצטט את איינשטיין כשאפשר). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:09, 15 ביולי 2021 (IDT)
- זה מה שנקרא אקסיומה. זה פשוט עובד. אם זה לא היה נכון, אז כל ההישגים של האנושות מאז ומעולם הם מקריים לחלוטין, מה שמאוד לא סביר (הקישור לא הכי קשור שבעולם, אבל תמיד נחמד לצטט את איינשטיין כשאפשר
אני מעוניין לקרוא על מתכות (טהורות או סגסוגות) שלא מחלידות כלל, גם אם יושמו בתוך אגם או בתוך הים. אני מניח שפלדת אל-חלד היא אחת מאלו אבל אני מחפש ערך כללי. בתודה. ―אנונימי לא חתם
- המתכות האלו נקראות מתכות אצילות, ראה את הערך מתכת אצילה. יהודית1000 - שיחה - 💜 13:45, 12 ביולי 2021 (IDT)
למה בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של ילדים אלרגיים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בעשור האחרון אני פשוט רואה ושומע (גם במציאות וגם בתקשורת) על יותר ויותר ילדים עם אלרגיות לכל מיני דברים, גם לסוגי מזון טריוויאליים, וגם לדברים מוזרים כמו מתכות מסוימות ודברים בסגנון. מעניין אותי אם מישהו חקר פעם את תופעת ריבוי האלרגיות בשנים האחרונות? יש לזה הסבר? נראה כאילו הילדים היום הופכים לאט לאט ליותר ויותר רגישים לכל דבר וזה לא ממש ברור למה. ―אנונימי לא חתם
- לדעתי זה משום שיש יותר מודעות ואנשים הולכים יותר להבדק. דרדק • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א • 13:44, 12 ביולי 2021 (IDT)
- קראתי על זה מספר כתבות. שורה תחתונה: לא יודעים. קיימת השערה שמאחר ובאורח החיים במדינות המתועשות יש פחות חשיפה לפתוגנים מערכת החיסון מגיבה גם על מה שאינו פתוגן, אבל לא קראתי שום מחקר שניסה להוכיח/להפריך את ההשערה. יתכן שגילגמש ידע יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:20, 12 ביולי 2021 (IDT)
- לבדיקת אלרגיה על ידי שריטה יש 50-60 אחוז FALSE POSITIVE, זאת אומרת שאם בודקים אלרגיה ל-10 חומרים, הסיכוי לא לטעות באף אחד מהם ולא לגלות אלרגיה שלא קיימת, הוא קטן מאד. יש גם בדיקה לפי נוגדנים, אבל גם היא לא אמינה כי העובדה שיש נוגדנים לא אומרת שזה מתבטא בסימפטומים כלשהם. - La Nave Partirà שיחה 15:43, 12 ביולי 2021 (IDT)
- יכול להעיד על תופעה מוזרה: בהיותי בן כ-16-17 נבדקתי ונמצאתי רגיש ל: חתול, כלב, קרדית אבק, וכמה פרחים. וזה היה נכון: סבלתי מנזלת אלרגית בבית לעתים קרובות. חשיפה לכמות גדולה של אבק (כמו מחשב ישן) גרמה לי למתקפת התעשתויות. היום, כשאני כבר בן 19 (כן בטח...) אני מגדל חתול, מרוקן מיכל של שואב אבק בלי בעיה, אבל מצד שני: לא מסוגל לקרוא ספרים ישנים (במיוחד אם הוא מהדור של דפי עץ מתפוררים מעט). אני מיידית מתחיל להרגיש עקצוצים באף ומשתעל.
- אז יכול להיות שהאבחון של אלרגיה בקרב צעירים לאו דווקא משקפת את האלרגיות שיהיו להם בעתיד. Corvus,(Nevermore) 16:47, 12 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא יודע למה יש עלייה (אם היא אכן ישנה) במספר המאובחנים. יתכן שפשוט בודקים יותר ויתכן שסגנון החיים המודרני גורם לכך אבל אני לא מתמצא בדברים כאלה. אם זה חשוב ממש אפשר לבדוק פרסומים בpubmed הינה לינק למחרוזת חיפוש יש פה עשרות אלפי מאמרים - [7]. אפשר לנסח את שאלת החיפוש באופן שונה ולקבל תוצאות נוספות. גילגמש • שיחה 18:44, 12 ביולי 2021 (IDT)
- לפני כמה שנים תרמתי את דמי למחקר שבדק רגישות לגלוטן באוכלוסיה, בהשוואה למצב בישראל עשרים שנה קודם לכן. בטח אפשר למצוא את המחקר בפאבמד עם פילטר לישראל.
- אני לא יודע למה יש עלייה (אם היא אכן ישנה) במספר המאובחנים. יתכן שפשוט בודקים יותר ויתכן שסגנון החיים המודרני גורם לכך אבל אני לא מתמצא בדברים כאלה. אם זה חשוב ממש אפשר לבדוק פרסומים בpubmed הינה לינק למחרוזת חיפוש יש פה עשרות אלפי מאמרים - [7]. אפשר לנסח את שאלת החיפוש באופן שונה ולקבל תוצאות נוספות. גילגמש • שיחה 18:44, 12 ביולי 2021 (IDT)
- לבדיקת אלרגיה על ידי שריטה יש 50-60 אחוז FALSE POSITIVE, זאת אומרת שאם בודקים אלרגיה ל-10 חומרים, הסיכוי לא לטעות באף אחד מהם ולא לגלות אלרגיה שלא קיימת, הוא קטן מאד. יש גם בדיקה לפי נוגדנים, אבל גם היא לא אמינה כי העובדה שיש נוגדנים לא אומרת שזה מתבטא בסימפטומים כלשהם. - La Nave Partirà שיחה 15:43, 12 ביולי 2021 (IDT)
- בין שנות ה-90 ל-2010 עלה שיעור הילדים בעלי אלרגיה לבוטנים פי 3. התופעה נצפתה רק במדינות בהן אימהות נמנעו מחשיפת ילדיהן לבוטנים במהלך ההריון. ממליץ להציץ בחלק מרתק מהרצאה על הורות הליקופטר, חשיפה לאלרגנים ובמבה (27:40–29:47). Veritas94 תה ועוגיות
נשב לקפה? 18:27, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
ארבעה דפים בדף אחד[עריכת קוד מקור]
שלום,
אני מעוניין לראות ארבעה דפי ויקיפדיה בדף אחד, המחולק ל-4 חלקים (2 * 2). האם יש דרך לעשות זאת? תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 16:07, 12 ביולי 2021 (IDT)
- ראה [8] [9]. מיועד לכרום. (¯`gal´¯) - שיחה 09:27, 14 ביולי 2021 (IDT)
- זה נראה טוב, תודה רבה. לצערי זה לא עובד בדפדפן שלי (Brave). חשבתי שאולי יש קוד ויקי או קוד HTML כלשהו שיכול להציג ארבעה דפי ויקיפדיה בדף אחד. -- גבי (שיחה | תרומות) 17:46, 15 ביולי 2021 (IDT)
- כאמור: דף HTML פשוט שכולל בתוכו ארבע מסגרות (frame או iframe).אפשר תמיד לשכלל את זה קצת עם ג’אווהסקריפט. או פשוט ארבעה חלונות דפדפנים שונים, אם יש מסך גדול. Tzafrir - שיחה 17:58, 15 ביולי 2021 (IDT)
- תוכל בבקשה להראות לי דוגמה לדף HTML כזה? תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 14:45, 16 ביולי 2021 (IDT)
- טוב, נאלצתי ללמוד HTML למתחילים, והצלחתי ליצור משהו די קרוב למה שחיפשתי:
- תוכל בבקשה להראות לי דוגמה לדף HTML כזה? תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 14:45, 16 ביולי 2021 (IDT)
- כאמור: דף HTML פשוט שכולל בתוכו ארבע מסגרות (frame או iframe).אפשר תמיד לשכלל את זה קצת עם ג’אווהסקריפט. או פשוט ארבעה חלונות דפדפנים שונים, אם יש מסך גדול. Tzafrir - שיחה 17:58, 15 ביולי 2021 (IDT)
- זה נראה טוב, תודה רבה. לצערי זה לא עובד בדפדפן שלי (Brave). חשבתי שאולי יש קוד ויקי או קוד HTML כלשהו שיכול להציג ארבעה דפי ויקיפדיה בדף אחד. -- גבי (שיחה | תרומות) 17:46, 15 ביולי 2021 (IDT)
<!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01 Transitional//EN" "http://www.w3.org/TR/html4/loose.dtd">
<html>
<head>
<title>ארבעה דפים זה לצד זה</title>
</head>
<body>
<table style="width:1000px;">
<tr>
<td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/באר שבע" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
<td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/שדה בוקר" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
</tr>
<tr>
<td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/מצפה רמון" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
<td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/נאות סמדר" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
</tr>
</table>
</body>
</html>
תודה, --גבי (שיחה | תרומות) 16:03, 17 ביולי 2021 (IDT)
תקלת אינטרנט[עריכת קוד מקור]
איזו מין תקלה אצל ספק האינטרנט או ברשת הביתית, יכולה לגרום לתופעה הבאה בכל המכשירים המחוברים: רוב האתרים (למשל ויקיפדיה) עולים בלי בעייה. אתרים מסוימים (למשל kan.org.il alphr.com pulsesecure.net) לא עולים ומופיעה ההודעה: "This site can't be reached; The connection was reset" ? ―אנונימי לא חתם
- תקלה בשרת DNS של הספק לרוב. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:01, 15 ביולי 2021 (IDT)
- תודה. אם כך, ניסיתי לעקוף את הבעייה על ידי הגדרת שרת DNS אחר בווינדוס, ווידאתי באמצעות http://www.whatsmydnsserver.com שאכן השרת שהיה קודם של הספק, הוא כעת של גוגל. זה לא פותר את הבעייה המקורית. מה זה אומר? ―אנונימי לא חתם
- אולי בעיית סנכרון שקשורה ל certificates באתרי HTTPS? אם כי יש הודעה אחרת כשזו הבעיה. הבעיה מופיעה רק באתרים מאובטחים? אולי שימוש בפרוקסי או VPN יעקפו את הבעיה. (¯`gal´¯) - שיחה 13:14, 19 ביולי 2021 (IDT)
- תודה. אם כך, ניסיתי לעקוף את הבעייה על ידי הגדרת שרת DNS אחר בווינדוס, ווידאתי באמצעות http://www.whatsmydnsserver.com שאכן השרת שהיה קודם של הספק, הוא כעת של גוגל. זה לא פותר את הבעייה המקורית. מה זה אומר? ―אנונימי לא חתם
גדלים מתמטיים אובייקטיביים[עריכת קוד מקור]
גדלים כמו מטר ומייל הם סובייקטיבים; זה נכון שהרבה מאד אנשים חולקים את הסובייקטיביות הזו אבל בכל זאת, מדובר בפרשנות אנושית למציאות שהגיעה והתקבעה בשלב מסוים בהיסטוריה.
האם יש עבודות מחקר לגבי גדלים אובייקטיבים ואיך ניתן למצוא אותם במציאות? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- האם כוונתך לגדלים כמו פאי או e (קבוע מתמטי)? עמית - שיחה 10:48, 13 ביולי 2021 (IDT)
- לא יודע מספיק בנושא כדי להשיב. ―אנונימי לא חתם
- בוא תסביר קודם את הכוונה שלך: מה זה"סובייקטיבי" ו"אובייקטיבי" בהקשר שאתה מדבר? נתת דוגמאות ליחידות מדידה: דבר שהוא פרי הסכמה. לא הייתי מגדיר יחידות מידה כה ותיקות כ-"סובייקטיבי", מכיוון שיש הסכמה מלאה לגבי הגדרה של סנטימטר. האם הכוונה שלך ב"אובייקטיבי" היא לגדלים פיזקליים שבאים ממדידות בלבד ולא ממוסכמות אנוש? אז יש קבועים פיזקליים את יחידות פלאנק. Corvus,(Nevermore) 10:54, 13 ביולי 2021 (IDT)
- אני מתכוון לגדלים פיזיקליים שבאים רק ממדידות ישירות על העולם הטבעי אך עדיין אינם פרי הגדרה שהומצאה בשלב מסוים בהיסטוריה כמו מטר או מייל. אפשר לקרוא למה שאני מחפש, לפחות מטאפורית, "הגדרות מידה שאלוהים הגדיר וברורות מן הטבע". ―אנונימי לא חתם
- יחידות פלאנק הן בדיוק זה, וגם מהירות האור. כמו כן קבועים מתמטיים רבים, כמו פאי או e (קבוע מתמטי) חיוניים בפיזיקה, אך בניגוד לבקשתך אינם תוצאות של חקירה פיזית אלא מתמטית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:14, 13 ביולי 2021 (IDT)
- אגב, מעניין שמתייחסים ליחס בין היקף לקוטר של מעגל כקבוע מתמטי מעניין, אבל היחס בין אלכסון לבין אורך צלע של ריבוע (השורש הריבועי של 2) זוכה לעניין מופחת. יש אפליה לטובת מספרים טרנסצנדנטיים. Corvus,(Nevermore) 11:26, 13 ביולי 2021 (IDT)
- Corvus השורש הריבועי של 2 מעניין בעיקר בגלל האגדות שנרקמו סביבו, בתהליך קבלת קיומם של מספרים אי רציונאליים במדע. לעומת זאת, פאי הוא רכיב חיוני לכל תורת גלים (ובפיסיקה ובמתמטיקה בכלל). אי אפשר באמת להשוות ביניהם. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:52, 15 ביולי 2021 (IDT)
- מה לגבי יחידות עצמאיות באופיין, שלא תלויות בסביבה הקרובה אלינו אלא בהקשרים יותר אוניברסליים, נניח שנת אור שמבוססת על שנה ארצית, בעוד משמשת למדידת מרחקים אסטרונומיים ברחבי היקום. גם יחידה אסטרונומית - המרחק של כדה"א מהשמש. גם יחידות הזמן שלנו מגיעות במקור מזמן היממה, לפחות עד שנקבע סטנדרט (שכעקרון אין ממש הגיון כלשהו מאחוריו והקביעה לגבי המדידה שלו, חוץ מזה שרצו משהו שקרוב למדד של שניה שהיה עד אז). (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 13 ביולי 2021 (IDT)
- אגב, מעניין שמתייחסים ליחס בין היקף לקוטר של מעגל כקבוע מתמטי מעניין, אבל היחס בין אלכסון לבין אורך צלע של ריבוע (השורש הריבועי של 2) זוכה לעניין מופחת. יש אפליה לטובת מספרים טרנסצנדנטיים. Corvus,(Nevermore) 11:26, 13 ביולי 2021 (IDT)
- יחידות פלאנק הן בדיוק זה, וגם מהירות האור. כמו כן קבועים מתמטיים רבים, כמו פאי או e (קבוע מתמטי) חיוניים בפיזיקה, אך בניגוד לבקשתך אינם תוצאות של חקירה פיזית אלא מתמטית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:14, 13 ביולי 2021 (IDT)
- אני מתכוון לגדלים פיזיקליים שבאים רק ממדידות ישירות על העולם הטבעי אך עדיין אינם פרי הגדרה שהומצאה בשלב מסוים בהיסטוריה כמו מטר או מייל. אפשר לקרוא למה שאני מחפש, לפחות מטאפורית, "הגדרות מידה שאלוהים הגדיר וברורות מן הטבע". ―אנונימי לא חתם
תודה רבה לכם, ב"גדלים פיזיקליים שבאים רק ממדידות ישירות על העולם הטבעי" דווקא התכוונתי גם למה שבא ממחקר מתמטי כי אני מבין שעצם המחקר המתמטי הוא בסופו של דבר תצפית בעולם הטבעי. ―אנונימי לא חתם
- המתמטיקה לא אומרת לנו כלום על מהירות האור או כוח המשיכה. למתמטיקאים אין שום בעיה עקרונית עם עולם שבו מהירות האור כפולה ממה שהיא בעולמינו. אפשר לדבר על חוקי הטבע או על פיזיקה ומשם מגיעות אותן יחידות טבעיות (כגון יחידות פלאנק שהוזכרו למעלה). Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2021 (IDT)
- נכון. קביעה שמהירות האור היא מספר כלשהו ביחידות כלשהן היא מוסכמה אנושית, אבל עצם קיום הקבוע הוא דבר גלובלי שלא קשור לבני האדם. הדרך הפשוטה ביותר להבין את זה היא לנסות להסביר לחייזר מה זה מטר בשנייה, או מה זה קילומטר בשעה, או כל יחס מהירות אחר. עצם הקביעה של מטר או של שנייה היא המצאה/מוסכמה אנושית ליחידה כלשהי של מרחק או של זמן. מהירות האור יכולה היתה להיות באותה המידה 12 אבגים לדהו. מה זה "אבג" ומה זה "דהו"? זו המצאה שלי. אבל הערך הזה יהיה זהה לחלוטין למהירות ביחידות של מטר לשנייה, קילומטר לשעה וכן אלאה, ולכן הוא בדיוק ישקף את מהירות האור. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:58, 15 ביולי 2021 (IDT)
טנקים של חיזבאללה[עריכת קוד מקור]
בערך הזה בויקיפדיה האנגלית מופיע שלחיזבאללה יש טנקים מסוג T-55, T-62, T-72 וT-90. לא ראיתי על זה משהוא בערכים עליהם (בעברית ובאנגלית), יש לכם מושג מה זה? ישרול - דברו איתי • ד' באב ה'תשפ"א • 20:14, 13 ביולי 2021 (IDT)
- מבין הטנקים יש שם מקור (ולא מאיכות גבוהה) רק לטנקי T-72. יש שם כלים שונים שהגיעו, לפי אותו ערך, מצבא דרום לבנון, אבל בצבא הזה, לפי הערך שלנו, לא היו טנקי T-55 ונגמשי BTR. הערך תמוה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 ביולי 2021 (IDT)
- הערך חסר. ישראל חימשה את צדל בטנקים מסוג טירן מלחמת לבנון הראשונה#אמצעי לחימה של צבא דרום לבנון, [10].
- ספק גדול. בכל דיווחי התיקשורת בישראל אודות החיזבאללה (ויש רבים מאלו) אין שם איזכור של טנקים בשירות, מול איזכורים רבים מאד של אמל"ח. ללא מקור אמין על טנקים בשירות פעיל של חיזבאללה אין לעדכן את הערכים הנוכחיים ועל אחת כמה וכמה ליצור ערך לנושא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:35, 14 ביולי 2021 (IDT)
- יש את זה, אבל לא מפרטים שם על הטנקים. ישרול - דברו איתי • ה' באב ה'תשפ"א • 13:24, 14 ביולי 2021 (IDT)
- כתובים שם הדגמים. כנראה שזה בכל זאת ראוי לפיסקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:21, 15 ביולי 2021 (IDT)
- הערך חסר. ישראל חימשה את צדל בטנקים מסוג טירן מלחמת לבנון הראשונה#אמצעי לחימה של צבא דרום לבנון, [10].
פורנוגרפיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איך זה שתעשיית הפורנו מגלגלית כל כך הרבה כסף? האתרים הם כמעט כולם בחינם והם כוללים הכל מהכל. אין שום מוטיבציה לרכישה. מאיפה מגיע הכסף? ומדוע בארץ התעשייה הזאת כה לא מפותחת?
- אתה מדבר על האתרים ולא על תעשיית הפורנו. יש סרט דוקו בשם "Pornocracy" שמדבר על זה (אז זה שודר בyes דוקו). כעקרון יש פרסומות של אתרי פורנו אחרים. בסרט מגלים שמדובר בבעלויות צולבות - שהם מפרסמים אתרים אחרים שלהם. נראה לי שמדובר במנגנון להלבנת הון ע"פ הסרט. (¯`gal´¯) - שיחה 03:00, 15 ביולי 2021 (IDT)
- יש תוכן בחינם אבל גם תוכן („איכותי״ יותר) בתשלום. Tzafrir - שיחה 08:18, 15 ביולי 2021 (IDT)
התשובות שלכם הם בדיוק הסיבה לשאלה שלי: אם האתרים מפרסמים זה את זה במעגל, ובשום שלב לא נדרש תשלום מהלקוח, אז מאיפה הכסף מגיע? ומה בדיוק ה"יותר איכותי" יכול להיות כבר? איזה תוכן שיש עליו ביקוש כבר קיים והוא לא נגיש? לא ברור לי
- רבים מאתרי הפורנו דוחפים לגרון (אין כוונה למשחק מילים) שירותי זנות או הצצה בשידור חי.
- בנוסף, הרעיון שמדובר בהלבנת כספים הגיוני מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:23, 15 ביולי 2021 (IDT)
- כי אתרי פורנוגרפיה מבוססים על תוכן של משתמשים (כמו XVideos) הם לא עיקר התנועה. עיקר התנועה הם באתרי פרמיום שמוכרים מנויים, שלפעמים יכולים להגיע גם למאות דולרים למנוי, בהתאם לתקופת הזמן. אנשים מוכנים לשלם על הרבה דברים ביזאריים וכמות אתרי הפרמיום בתחום הפורנוגרפיה היא אסטרונומית (לדוגמה, רשת ATKindom שכוללת 6 אתרי בת בנוסף לאתר הראשי, כל אתר מכיל מערכת מנויים נפרדת שמתחילה מכ-30 דולר לחודש). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:57, 15 ביולי 2021 (IDT)
קיבוץ או מושב גבעת יואב?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב אוקיי, אז בזמן האחרון אני קצת רוצה לעזור ולהביא מידע על מושבים/קיבוצים ״קטנים״ או פחות מוכרים ולהוסיף עליהם מידע. נתקלתי באיזה מקרה מוזר שאני אשמח לעזרה או הסבר קטן.
אז יש מושב ברמת הגולן שקוראים לו גבעת יואב. איך זה מסתדר עם הכתבה הישנה הזאת (1956!) שמצאתי שאומרת שגבעת יואב הוא קיבוץ בחבל לכיש? בחיפוש קצר לא מצאתי משהו מקשר בין לכיש ו״גבעת יואב״.
אשמח לעזרה, תודה רבה! Adam080 - שיחה 19:40, 14 ביולי 2021 (IDT)
- הכתבה הזו תמוהה. בחבל לכיש היו בשנת 1956 כבר מספר קיבוצים. בפרט במועצה אזורית יואב היה כבר, בין השאר, הקיבוץ נגבה שסמוך למשטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב). לפי הערך עליו, הקיבוץ שדה יואב שסמוך לצומת, הוקם בשנת 1966. לפי הכתבה על עלייתו לקרקע קדם לעלייתו תהליך ארוך (ואולי הייתה שם האחזות נח"ל?). יש פרטים נוספים? Tzafrir - שיחה 02:01, 15 ביולי 2021 (IDT)
- מעניין. אולי מתבלבלים בין שדה יואב וגבעת יואב... Adam080 - שיחה 02:06, 16 ביולי 2021 (IDT)
שדה יואב הוקם ב 1956 קילומטר אחד מדרום למצודת יואב
- מה המקור למידע הזה? לפי הערך הוא הוקם בשנת 1966. Tzafrir - שיחה 15:38, 15 ביולי 2021 (IDT)
ספר ״כל מקום״ בהוצאת משרד הבטחון. 46.114.147.4 02:45, 16 ביולי 2021 (IDT)
ראש ממשלת בריטניה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מי היה ראש הממשלה הראשון שלא היה צאצא למשפחת אצולה?
ממתי פשוטי העם בבריטניה קיבלו אפשרות להיבחר? ―87.71.8.6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- נדמה לי שהראשון היה בנג'מין ד'יזראלי. בבריטניה היה תהליך הדרגתי של הגברת הייצוג בפרלמנט. אני לא אתפלא אם חוק הרפורמה של 1832 סייע לד'יזראלי בראשית דרכו. Tzafrir - שיחה 01:46, 15 ביולי 2021 (IDT)
- כבר רוברט וולפול, ראש הממשלה הראשון לא היה בן אצולה אלא מהג'נטרי. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:34, 15 ביולי 2021 (IDT)
- ג'נטרי זה בכל זאת לא אחד מפשוטי העם ההולכים לחטוב עצים ביער. אני חושב שהתרגום "אצולה" או "אצולה זוטרה" מתאים למונח זה. גילגמש • שיחה 12:29, 17 ביולי 2021 (IDT)
- כבר רוברט וולפול, ראש הממשלה הראשון לא היה בן אצולה אלא מהג'נטרי. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:34, 15 ביולי 2021 (IDT)
משקיעים מוקדם ובקלות כמרוויחים גדולים ביותר[עריכת קוד מקור]
שלום! מי שקנו ביטקוין בשנותיו הראשונות ושמרו עלין הרוויחו המון כסף במאמץ קטן: לא נזקקו לידע רב, להשכלה גבוהה או להיכרות מעמיקה עם תחום כלכלי או פיננסי כלשהו וגם לא היו צריכים לדעת לסחור בבורסות, מה שלרבים מאלה שאינם עוסקים בהן נראה מסובך מאוד. גם לא הצטרכו להשקיע הרבה כסף. לעומת זאת, מי שקנו מאוחר יותר בד"כ הפסידו או הרוויחו הרבה פחות. יש עוד דוגמאות למקרים כאלה (לא כולל הונאות פונזי או מניות/סחורות/אג"ח)?
אשמח לדוגמאות וגם אשמח להפרכה של הנחות היסוד של השאלה שלי, שהיא בנושא שאני לא מבין בו חוץ ממה שפה ושם אני שומע בתקשורת. אולי יש למישהו רעיון של מילים או מונחים שבאמצעותם אוכל למצוא תשובה בגוגל (גם זה יעזור)? --Arsenal sin platea - שיחה 14:47, 15 ביולי 2021 (IDT)
- זה הפך כיום לשיטה, זה נקרא ICO (אנ'). ואני לא בטוח שבהתחלה לא היו זקוקים לידע, כי בהתחלה לא היו שירותי ענן שהקלו על התהליך. הכל היה באמצעות הקליינט והתחברות לרשת בצורה עצמאית, אם כי אפשר להתחשב בכך שאתה אולי מתכוון לתקופה יותר מאוחרת, נניח כשערך המטבע היה 100$, ואז כבר היה מספיק הייפ ושירותים סביב זה, וגם ברשת הרגילה ולא רק לצרכי עבריינות ב TOR. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 15 ביולי 2021 (IDT)
- תודה על ההפניה. נכון: התכוונתי למי שקנו בזמן שזה כבר לא היה דווקא למתעניינים במחשוב והשפעותיו על הכלכלה והפוליטיקה וכשלקנות לא היה ממש מסובך או חייב כניסה ל"דרך המשי". אבל זה קרה גם עם עסקאות אחרות? אני מתכוון למשהו כמו מי שפתחו חנות למוצר מסוים שאז נהיה אופנתי, התרבו החנויות בתחום הזה והראשונים ממש הרוויחו והאחרונים לא כ"כ (כי כבר הייתה הרבה תחרות וכי עד שהאופנה חלפה לא הספיקו להכניס הרבה כסף). רק שאני לא מחפש דוגמאות כאלה כי פה צריך כסף יחסית רב כדי לפתוח חנות וצריך לדעת להתעסק עם כל מה שכרוך בכך (שכירות, העסקת עובדים וכו' וכו'). --Arsenal sin platea - שיחה 15:38, 15 ביולי 2021 (IDT)
- (כמעט)כל מי שקנה שטח לפני קום המדינה הרוויח עליו מאוד. גם דירות עלו בצורה ניכרת (אפילו בעשרים שנה האחרונות). Shannen - שיחה 05:21, 16 ביולי 2021 (IDT)
- תודה --Arsenal sin platea - שיחה 07:12, 16 ביולי 2021 (IDT)
- הנה עוד משהו שיכול להיות, וקשור לעולם המחשבים - דומיינים אטרקטיביים - בתחילה נמכרו בזול או בחינם, וללא מגבלת זמן. היו כאלה שנקנו מבעליהם תמורת מחירי עתק. כמובן לא מדובר על דומיינים שעלולים להפר סמלי מסחר, שאז ניתן להפקיע מהם את הבעלות על הדומיין. (¯`gal´¯) - שיחה 13:18, 19 ביולי 2021 (IDT)
- תודה --Arsenal sin platea - שיחה 07:12, 16 ביולי 2021 (IDT)
- (כמעט)כל מי שקנה שטח לפני קום המדינה הרוויח עליו מאוד. גם דירות עלו בצורה ניכרת (אפילו בעשרים שנה האחרונות). Shannen - שיחה 05:21, 16 ביולי 2021 (IDT)
- תודה על ההפניה. נכון: התכוונתי למי שקנו בזמן שזה כבר לא היה דווקא למתעניינים במחשוב והשפעותיו על הכלכלה והפוליטיקה וכשלקנות לא היה ממש מסובך או חייב כניסה ל"דרך המשי". אבל זה קרה גם עם עסקאות אחרות? אני מתכוון למשהו כמו מי שפתחו חנות למוצר מסוים שאז נהיה אופנתי, התרבו החנויות בתחום הזה והראשונים ממש הרוויחו והאחרונים לא כ"כ (כי כבר הייתה הרבה תחרות וכי עד שהאופנה חלפה לא הספיקו להכניס הרבה כסף). רק שאני לא מחפש דוגמאות כאלה כי פה צריך כסף יחסית רב כדי לפתוח חנות וצריך לדעת להתעסק עם כל מה שכרוך בכך (שכירות, העסקת עובדים וכו' וכו'). --Arsenal sin platea - שיחה 15:38, 15 ביולי 2021 (IDT)
- אולי גם קשור: מכר רכש דירה לפני האינפלציה בשנות ה-80, בלי להצמיד לשום דבר את החזר המשכנתא. בעקבות האינפלציה שילם את כל המחיר, וכך תוך ספר שנים קטן רכש בית, שברבות הימים נמכר ברווח עצום יחסית לסכום שהושקע.
- תודה רבה לכל מי שנתנו לי דוגמות! --Arsenal sin platea - שיחה 11:42, 27 ביולי 2021 (IDT)
איך מוצאים מספרים בני 3 ספרות בתוך קובץ?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש לי תוכנה (לא אני כתבתי) שפולטת טבלה ענקית. אבל יש לה באג: אם החזקה של האקספוננט היא מספר תלת ספרתי היא פולטת "4.3374-172" במקום "4.3374E-172". כשזה דו-ספרתי אין את הבעיה הזאת וניתן לראות מספרים כמו "9.2008E-66" בלי בעיה.
אני לא יכול לתקן את הבאג, התוכנה לא שלי. מה שאני רוצה זה לתקן את הפלט. כלומר כל פעם כשיש מחרוזת בפורמט של X.XXXX-YYY להפוך אותה ל X.XXXXE-YYY
אילו זה היה משהו קבוע 100%, הייתי פשוט מחליף בNotepad++. אבל פה יש משהו טיפה יותר מורכב. הפלט הוא קובץ טקטס המכיל מלא שורות של מספרים, שחלקם בפורמט פגום. איך הייתם ממליצים לתקן?
- מן הסתם שחפש והחלף פשוט לא יעזור פה. אולי חפש והחלף לפי ביטוי רגולרי? HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:32, 15 ביולי 2021 (IDT)
- איך עושים?
- בפסדו: לכל שורה, אם הסימן "-" מופיע, אם הסימן "E" לא מופיע בתו שאחרי, הוסף אותו. בפייתון זו שורה אחת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:47, 15 ביולי 2021 (IDT)
- איך עושים?
def check(line):
if '-' in line:
if 'E' in line:
return line
for i in range(len(line)):
if line[i] == '-':
return line[:i-1] + 'E' + line[i:]
return line
משהו מהסגנון הזה יעזור? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:03, 15 ביולי 2021 (IDT)
- זוהי בדיוק משימה עבור ביטויים רגולריים. לדוגמה, שורה ב־sed: s/([0-9]\.[0-9]{4})-([0-9]{3})/\1E-\2/ Tzafrir - שיחה 22:57, 15 ביולי 2021 (IDT)
האם יש ראשי מדינות שהפגינו סקפטיות או אף אנטיות במוצהר כלפי רעיונותיו של קלאוס שוואב?[עריכת קוד מקור]
כמו ידידו ביל גייטס, קלאוס שוואב ידוע כאדם בעל השפעה רבה על מנהיגי העולם.
אני מקבל את הרושם שכלל מנהיגי מדינות הפלנטה ממהרים ליישם את תוכניותיו של קלאוס שוואב, בלי שום ביקורתיות ממשית.
האם יש ראשי מדינות שהפגינו סקפטיות או אף אנטיות במוצהר כלפי רעיונותיו של קלאוס שוואב?
בתודה. ―אנונימי לא חתם
- לקוראי האנגלית, ראו את הערך בויקי האנגלית. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:25, 16 ביולי 2021 (IDT)
- אני שואל השאלה קורא אנגלית וקראתי את פסקת הביקורת שם ולא זכור לי שהופיעה שם ביקורת מצד ראשי מדינות, לכאורה ראשי מדינות מאמצים את תפישתו ללא כל ביקורתיות. ―אנונימי לא חתם
- שוואב הוא מייסד הפורום הכלכלי העולמי והוגה הפילוסופיה שמאחורי הפורום. קיימת ביקורת רבה, מגוונת ונרחבת על תפיסתו של שוואב, ותוכל לקרוא אותה בערך באנגלית על הפורום הכלכלי העולמי (כאן). בנוגע לראשי מדינות שהפגינו עוינות כלפי האידאולוגיה של הפורום, ובכן, רעיונותיו של שוואב מבוססים בעיקר על קפיטליזם תאגידי (אנ') וגלובליזציה. יש תנועות אידאולוגיות רבות שמתנגדות לעקרונות הללו, אבל מעט מדינות בעלות גישה סוציאליסטית אנטי-תאגידית, למשל צפון קוריאה, ונצואלה וקובה. סביר להניח שמדינות אלה מתנגדות לרעיונותיו של שוואב, או לפחות לחלק מהם, אם כי אני חושב שגם במדינות אלה יסכימו שיש צורך במסגרת שמאפשרת שיתוף בינלאומי עולמי כדי לטפל בבעיות כמו מגפת הקורונה או התחממות עולמית. -- גבי (שיחה | תרומות) 15:03, 16 ביולי 2021 (IDT)
- אני שואל השאלה קורא אנגלית וקראתי את פסקת הביקורת שם ולא זכור לי שהופיעה שם ביקורת מצד ראשי מדינות, לכאורה ראשי מדינות מאמצים את תפישתו ללא כל ביקורתיות. ―אנונימי לא חתם
האב הבן ורוח הקודש- הבן = ישו, רוח הקודש= אלוהים, מי הוא האב??[עריכת קוד מקור]
האב הבן ורוח הקודש- הבן = ישו, רוח הקודש= אלוהים, מי הוא האב?? ―אנונימי לא חתם
- זה לא מדוייק. כולם, כל השילוש הקדוש, הם פנים שונות של אותו האלוהים. במקרה הספציפי הזה, האב מייצג את האל האב, הבן מייצג את ישו והשאלה המעניינת היא דווקא מי זו רוח הקודש. כך או אחרת, בעיניים נוצריות, כל השלושה הם אותה ישות (כולם אלוהים) אבל כל אחד מהם הוא שונה (צורה שונה של האל). אוסיף בנימה אישית ומבודחת, שמי שמחפש לוגיקה, לא ימצא אותה בתאולוגיה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:23, 16 ביולי 2021 (IDT)
- גם התשובה של אנדרסן לא הכי מדוייקת. בזרמים שונים של הנצרות יש גישות שונות לגבי השילוש הקדוש. Shannen - שיחה 12:58, 16 ביולי 2021 (IDT)
- ע"פ היהדות" מה שהנוצרים מכנים "האב" זה ההאלוהים שכולם מאמינים בו, והשאר זה בני תומתה שהנוצרים צרפו לו, ומכונה שיתוף, ע"פ רוב הדעות השיתוף הינה עבודה זרה כמו אמונה בעץ ואבן כך גם אמונה שבן תמותה הינו אלוהים היא "עבודה זרה". ―אנונימי לא חתם
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
- אני לא מסכים שזה לא מדוייק. אני לא יודע לגבי הכנסיות המזרחיות, אבל במערביות (בהכללה גסה) אין הבדל מהותי בין תפיסת השילוש. השוני הוא בעיקר פוליטי, מעמד הכמרים בקהילה, מיקומו של היחיד בהשפעה על גורלו וגאולתו, מיקומם וזהותם של הקדושים, דברים מהסגנון הזה, כמו גם באופן טבעי טקסים שונים, חגים שנחגגים מעט שונה ו/או במועד שונה. אבל בסוף כולם מאמינים באלוהים בן שלוש פנים. לגבי האנונימי, מה זה אומר בכלל "שכולם מאמינים בו"? אני לא מאמין בו כפי שכתבתי בהתחלה, כל השלישיה הם אותו האלוהים, אבל כל אחד מהם שונה בהתגלמות שלו בעולם בני האדם. לגבי "על פי רוב הדעות ...", זה שטויות שלא קשורות לכאן (אני מנחש שזה מנקודת מבט יהודית-דתית) ולכן אני אמנע מלהתייחס לזה מעבר לזה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:24, 16 ביולי 2021 (IDT)
- הבן איננו בדיוק ישו, הבן אלוהי לחלוטין והתגשם בישו. האב הוא מקור השילוש, האישיות שמתוכה נובעות (באופן על-זמני; לא היה רגע בו התקיימו בנפרד) השתיים האחרות. AddMore-III - שיחה 00:04, 18 ביולי 2021 (IDT)
- בדיוק. כולם למעשה אותה הישות, אל כל יכול בעל שלושה פנים. אגב, במובן מסוים אפשר להגיד שגם משה (ממצריים) הוא התגשמות הבן האלוהי (אומנם זה "פירוש" של כתבי מתי ולא בדיוק מה שכתוב שם, אך כך למדנו בזמנו). האם אתה יודע היכן התגשמה "רוח הקודש"? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:05, 18 ביולי 2021 (IDT)
- הבן איננו בדיוק ישו, הבן אלוהי לחלוטין והתגשם בישו. האב הוא מקור השילוש, האישיות שמתוכה נובעות (באופן על-זמני; לא היה רגע בו התקיימו בנפרד) השתיים האחרות. AddMore-III - שיחה 00:04, 18 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא מסכים שזה לא מדוייק. אני לא יודע לגבי הכנסיות המזרחיות, אבל במערביות (בהכללה גסה) אין הבדל מהותי בין תפיסת השילוש. השוני הוא בעיקר פוליטי, מעמד הכמרים בקהילה, מיקומו של היחיד בהשפעה על גורלו וגאולתו, מיקומם וזהותם של הקדושים, דברים מהסגנון הזה, כמו גם באופן טבעי טקסים שונים, חגים שנחגגים מעט שונה ו/או במועד שונה. אבל בסוף כולם מאמינים באלוהים בן שלוש פנים. לגבי האנונימי, מה זה אומר בכלל "שכולם מאמינים בו"? אני לא מאמין בו
- אני לא יודע מה למדת בשיעורי הקונפירציה, אבל אני משוכנע למדי שאתה מתבלבל בין פרפיגורציה לטרנספיגורציה. אשר לרוח, היא לא מתגשמת (אינקרנציה) בשום דבר, אבל ייתכן שאתה מתכוון לכך שהיא שוכנת בכנסייה עצמה. AddMore-III - שיחה 01:38, 18 ביולי 2021 (IDT)
- כאן אני מעט חורג מהשאלה המקורית. אני לא בטוח מה זה קונפירציה (to confirm?). הטיפולוגיה (Typologi) שזורה בכל פרק ופרק בבשורות, ולמיטב זכרוני יש רפרנסים גם באגרות ובספר אחרית-הימים. זה לא באמת מפתיע כשחושבים על זה - לעומת התרבות (מ"חג המולד/יול" ועד עיצוב דמותו של ישו) שהושפעו ממיתולוגיות, אמונות ומנהגים לאטיניים, גאלים, קלטים וגרמאנים - החלק השני של ה"ביבלה" (הברית החדשה) נכתבה מעט מוקדם יותר, לכל הפחות, מאימוץ הנצרות, ונכתבה על ידי יהודים, בעיניים יהודיות ולמען יהודים. לכן בכל פרק ובכל משל יש רפרנסים לנבואות שונות ומשונות מספרי התנ"ך, והן נוגעות בכוונת תחילה בעצביה החשופים של הדת היהודית של המאה הראשונה.
אבל לא זו היתה הכוונה שלי. אני זכרתי שבמהלך הטרנספיגורציה ישו עצמו מזהה את עצמו עם משה (ולאחר מכן גם עם המקדש בירושלים, מה שזה לא אומר). מקריאה חוזרת, בוגרת משהו, אני לא מוצא את זה שם. ישו עצמו כן מזהה את עצמו כ"בנו של אלוהים", אבל כמעט רק ברמיזות ובהנהונים לדברי אחרים.
מה שאני אף פעם לא הבנתי זה את הקונספט של "רוח הקודש". מנסיוני, מעולם לא פגשתי בה בכנסייה כלשהי העניין הוא שהיא מופיעה כבר במתי, כלומר זו לא התפתחות מאוחרת יותר של התאולוגיה, אלא דבר או תפיסה שהיתה מצויה בקרב היהודים במאה הראשונה. תמיד תהיתי מה זה אמור לסמל. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:07, 18 ביולי 2021 (IDT)
- רוח הקודש במשמעותה המקורית כנראה התייחסה, פחות או יותר, לשכינה, כלומר לנוכחות האל. אבל זה חסר חשיבות, הדבר היחיד שחשוב הוא רעיונותיהם של אבות הכנסייה (שהיו אמונים על פילוסופיה קלאסית) במאות השלישית, הרביעית והחמישית. AddMore-III - שיחה 18:33, 19 ביולי 2021 (IDT)
- זה לא הפוך? מהן ההתייחסויות הקדומות ביותר לשכינה? נראה שזהו מושג שהתפתח במקביל ואולי אף בהשפעת המושג הנוצרי. Tzafrir - שיחה 20:07, 19 ביולי 2021 (IDT)
- רוח הקודש במשמעותה המקורית כנראה התייחסה, פחות או יותר, לשכינה, כלומר לנוכחות האל. אבל זה חסר חשיבות, הדבר היחיד שחשוב הוא רעיונותיהם של אבות הכנסייה (שהיו אמונים על פילוסופיה קלאסית) במאות השלישית, הרביעית והחמישית. AddMore-III - שיחה 18:33, 19 ביולי 2021 (IDT)
- כאן אני מעט חורג מהשאלה המקורית. אני לא בטוח מה זה קונפירציה (to confirm?). הטיפולוגיה (Typologi) שזורה בכל פרק ופרק בבשורות, ולמיטב זכרוני יש רפרנסים גם באגרות ובספר אחרית-הימים. זה לא באמת מפתיע כשחושבים על זה - לעומת התרבות (מ"חג המולד/יול" ועד עיצוב דמותו של ישו) שהושפעו ממיתולוגיות, אמונות ומנהגים לאטיניים, גאלים, קלטים וגרמאנים - החלק השני של ה"ביבלה" (הברית החדשה) נכתבה מעט מוקדם יותר, לכל הפחות, מאימוץ הנצרות, ונכתבה על ידי יהודים, בעיניים יהודיות ולמען יהודים. לכן בכל פרק ובכל משל יש רפרנסים לנבואות שונות ומשונות מספרי התנ"ך, והן נוגעות בכוונת תחילה בעצביה החשופים של הדת היהודית של המאה הראשונה.
מה הסיבה האמתית להתפטרותו של האפיפיור?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בנדיקטוס השישה עשר התפטר באופן רשמי בשל גילו ומצב בריאות כך ע"פ ויקפדיה,
- אך מה הסיבה האמתית?
- האם זה קשור לצו בענין הפלילי שקשור למעשים מגונים או רק הסתרת מידע?
- סימוכין או מקור!
- ככל הנראה הסיבה היא אבדן שליטה על עסקאות מפוקפקות ושחיתות כספית. הקוריה מעורבת במקרים רבים של תנועות כספים תמוהות וחשודות ונסיונות השתקה. ראה 1 ו2
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:41, 16 ביולי 2021 (IDT)
- אכן. בנוסף, במובן הרחב יותר, לדעתי (לא מידע, פשוט דעה) עלה גם הצורך לבסס אפיפיורות שונה במהותה, ולכן בחרו בדמות כמו פרנציסקוס (כלומר בפרנציסקוס מאסיזי). הכנסייה הקאתולית סובלת כבר עשרות (אם לא מאות) שנים משחיתות ובעיקר מפגיעה בילדים במוסדות שלה. בשנות האלפיים, בחברה חילונית אירופאית, הכנסיות שנותרו כמקום קהילתי ננטשו על ידי התושבים שלא רצו שיהיה להם יד ורגל בשותפות עם כמרים, נזירים, בישופים ואנשי כנסייה שהיו שותפים בפגיעות הללו. כשאין פחד מכוח עליון, חייבים להתבסס על סולידריות חברתית ולגיטימיות חברתית. כדי להישאר רלוונטית, הכנסייה ברומא היתה חייבת לנסות לשנות כיוון באופן חד: הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה, סילוק וחקירה של כמרים ונזירים במוסדות לילדים ונוער, וחזרה לכיוון הכללי שהתווה פרנציסקוס מאסיזי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:35, 16 ביולי 2021 (IDT)
- איך "הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה" יכול להיות ע"י מוסד דתי שהתנ"ך נר לרגליו? ואפי' הוא נוצרי (הנצרות היא העתקה מהיהדות), זה כתוב במפורש ביחד עם המילה "תועבה" "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא".
- האפיפיור ענה על זה: "אם הם מקבלים את האל ואת המידה הטובה (goodwill), מי אני שאשפוט אותם?" (ראה כאן). לפי תפיסתו, השפיטה נעשית על ידי האל, ולכן זה לא דבר שבסמכותו. לאחר 2000 שנות רדיפה, גם זה משהו. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:15, 16 ביולי 2021 (IDT)
- איך "הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה" יכול להיות ע"י מוסד דתי שהתנ"ך נר לרגליו? ואפי' הוא נוצרי (הנצרות היא העתקה מהיהדות), זה כתוב במפורש ביחד עם המילה "תועבה" "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא".
- אגב, לפי הרב יעקב עדס (דברי יעקב) האפיפיור התפטר לאחר שקרא את הספר דברי יעקב - פרקי מחשבה; ר' יוסף פאר, הרב עדס חשף: האפיפיור פרש בגלל ספר שחיברתי, באתר כיכר השבת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:57, יום ראשון בשבת, ט' באב ה'תשפ"א (IDT).
- אכן תמיד ביהדות, יש את האלה שעושים פדיחות. המאו"ר - שיחה 00:16, 19 ביולי 2021 (IDT)
- ואם היה לאפיפיור מעט מהחכמה היהודית, הוא היה לומד מהקונסרבטיבים ופותר את הבעיה משרשה.--שמש מרפא - שיחה 03:40, 20 ביולי 2021 (IDT)
- יש לנו ערכים כאלה בויקי? אוי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 10:11, 20 ביולי 2021 (IDT)
- ואם היה לאפיפיור מעט מהחכמה היהודית, הוא היה לומד מהקונסרבטיבים ופותר את הבעיה משרשה.--שמש מרפא - שיחה 03:40, 20 ביולי 2021 (IDT)
- אכן תמיד ביהדות, יש את האלה שעושים פדיחות. המאו"ר - שיחה 00:16, 19 ביולי 2021 (IDT)
- אכן. בנוסף, במובן הרחב יותר, לדעתי (לא מידע, פשוט דעה) עלה גם הצורך לבסס אפיפיורות שונה במהותה, ולכן בחרו בדמות כמו פרנציסקוס (כלומר בפרנציסקוס מאסיזי). הכנסייה הקאתולית סובלת כבר עשרות (אם לא מאות) שנים משחיתות ובעיקר מפגיעה בילדים במוסדות שלה. בשנות האלפיים, בחברה חילונית אירופאית, הכנסיות שנותרו כמקום קהילתי ננטשו על ידי התושבים שלא רצו שיהיה להם יד ורגל בשותפות עם כמרים, נזירים, בישופים ואנשי כנסייה שהיו שותפים בפגיעות הללו. כשאין פחד מכוח עליון, חייבים להתבסס על סולידריות חברתית ולגיטימיות חברתית. כדי להישאר רלוונטית, הכנסייה ברומא היתה חייבת לנסות לשנות כיוון באופן חד: הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה, סילוק וחקירה של כמרים ונזירים במוסדות לילדים ונוער, וחזרה לכיוון הכללי שהתווה פרנציסקוס מאסיזי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:35, 16 ביולי 2021 (IDT)
האם חישוב ההפסד על הפסדי הון הוא ריאלי?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב מכיוון שמס רווחי הון הוא ריאלי, דהינו בניכוי מדד המחירים מהרווח.
- האם לאדם שנוצר לו הפסד הון והוא מעביר אותו משנה לשנה האם כל שנה מגדילים את ההפסד בצמוד למדד המחירים לצרכן?
שני רישיונות נהיגה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם מותר להחזיק בשני רישיונות נהיגה מקבלים? נגיד היה לי רישיון C לפני הרבה שנים והוא לא תקף יותר. אז אני יכול להוציא עוד רישיון אחר B? ככה שהיו לי שני רישיונות שונים (עם מספרים שונים) בכיס?
- אני לא יודע איך זה עובד בישראל מבחינת מספרם הפיזי של "הכרטיסים" שיש לשאת בעת נהיגה, אבל אני לא מוצא שום סיבה הגיונית (מלבד כמובן פסיקת בית משפט או משהו בסגנון) שתמנע מנהג שנוהג ברכב פרטי להוציא רישיון גם למשאית, אופנוע, אוטובוס, או כל כלי תחבורה סטנדרטי אחר. צריך ללמוד, לעבור את המבחנים הנדרשים על ידי המדינה, וזהו בערך. אם עוברים את כל המבחנים וכל הבדיקות והכל בסדר, אז מקבלים רישיון. מדוע שרישיון קודם ישפיע לרעה על קבלת רישיון חדש בסוג רכב אחר? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:12, 18 ביולי 2021 (IDT)
- בדיוק. על רשיון הנהיגה מפורטים כל הסוגים השונים של התוקף שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:39, 18 ביולי 2021 (IDT)
- כלומר התשובה לא? זה יהיה אותו הרישיון אבל עם היתרים לרכבים שונים? כלומר מספר הרישיון הוא קבוע כמו מספר תעודת זהות?
- מה ההיגיון בשאלה: נניח מצב היפותטי שבו אדם עבר עבירה שפלסה לו את הרישיון בישראל. הוא עובר לארצות הברית, מוציא רישיון. חוזר לישראל ובא למשרד הרישוי להמיר את רישיונו הזר לישראלי. או לחילופין מצב היפותטי שבו אדם שרישיונו לקטנוע נפסל עקב עבירות בגיל 20 רוצה לפתוח דף חדש בגיל 35 ברכב B.
- מי שעבר עבירות תנועה, זה נרשם על ידי המדינה (משרד הפנים או משרד התחבורה). הרשיון עצמו "לא שווה הרבה", מה שחשוב זה האדם שביצע את העבירה, והיא נרשמת באופן טבעי "פר" אדם, לא "פר" רישיון. דרכון זר לדוגמה הופך (באופן תיאורתי) אדם אחד לשני אנשים, ואם אין קשר והסכמים בין המדינות, אז למעשה "אני ממדינה א" ו"אני ממדינה ב" הם לא אותו "אני" (מתגברים על זה, בעיקר בענייני כספים וממון, בעזרת הסכמים בין מדינות). אני מניח שכדי לבטל החלטה כזו, של פסילת רישיון, צריך לפנות או למשרד הפנים או לבית המשפט? לא ניסיתי את זה אף פעם, אבל זה מה שנראה לי הגיוני... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:32, 18 ביולי 2021 (IDT)
- בדיוק. על רשיון הנהיגה מפורטים כל הסוגים השונים של התוקף שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:39, 18 ביולי 2021 (IDT)
מה קורה לשתן שאנשים משתינים באגמי מים מתוקים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם המלחים שיש בשתן מתפזרים בתוך מיי האגמים או שמא הם שוקעים לקרקעית האגמים?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- מלחים שיש בשתן מסיסים במים מתוקים. התרכובות החנקתיות בשתן נספגות על ידי אצות וצמחים הגדלים בשולי האגם. יש לזכור שאותן תרכובות חנקתיות (אוריאה) כלולות בדשנים שחקלאים מפזרים בגידולים חקלאיים כך שאם זה במידה לא מוגזמת אז זה בסדר להשתין לאגמי מים מתוקים. Danny Gershoni - שיחה 08:48, 18 ביולי 2021 (IDT)
- שתן מתמוסס היטב במים. למעשה בכינרת חיים לא מעט דגים (ראו דיג בארץ ישראל) ואורגניזמים אחרים. שכולם פולטים הפרשות גוף שונות. אז סביר להניח שיש אחוזי אמוניה במי השתייה שלנו. Corvus,(Nevermore) 12:45, 18 ביולי 2021 (IDT)
איך מייצרים תוספי מגנזיום?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מגניזום כתוסף תזונה הוא אחד מהתוספים הנמכרים ביותר בעולם, מיוצר בכמויות עתק ומחירו נמוך ביחס לשל תוספים אחרים.
מאיפה היצרנים מביאים כל כך הרבה מלחי מגנזיום (למשל האם זה מכרייה ממינרלים, או מבידוד מהצומח ומהחי, או משניהם?) בתודה, ―אנונימי לא חתם
- אתפלא מאד אם השימוש במגנזיום כתוסף מזון מהווה יותר מפרומיל מן הצריכה התעשייתית הכללית. עוזי ו. - שיחה 13:47, 18 ביולי 2021 (IDT)
- ראו כאן. הגבישים של מגנזיום קשורים למרבצי מלח. ניתן לכרות את המלח מתחת לאדמה (אם משקעי המלח תת קרקעיים) או ממלחות שעל פני הקרקע. לדוגמא ב-1996 נחנך מפעל מגנזיום בים המלח שהפיק מגנזיום מהקרנליט שנאספה שם (המפעל נסגר בסביבות 2019 בהקשר של מסקנות וועדת שישינסקי). יש לזכור שייצור מגנזיום נקי דורש השקעת אנרגיה עצומה (למפעל בים המלח יש תחנת כח צמודה). אני מניח שבשביל תוספי מזון המגנזיום הזה עובר טיהור נוסף כדי להגיע ל Food Grade אבל מצד שני הוא לא נמכר נקי אלא כתרכובת כך שכנראה התהליך יותר פשוט וזול. Danny Gershoni - שיחה 14:33, 18 ביולי 2021 (IDT)
איך הנאצים ידעו מי יהודי?[עריכת קוד מקור]
הרי הם לא שונים במראה החיצוני מהאוכלוסייה הכללית שבה הם חיים. אז איך הנאצים ידעו את מי לכלוא בגטו ואת מי לא בכל ארץ שהם כבשו?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 17:08, 18 ביולי 2021 (IDT)
- במרבית ארצות אירופה היהודים זוהו על פי התעודות שלהם, על פי שמותיהם המיוחדים, על פי עדויות השכנים וה"חברים" ועל פי ברית המילה. בברכה. ליש - שיחה 17:15, 18 ביולי 2021 (IDT)
- כל השכנים ידוע תמיד איפה גרים יהודים. ותמיד היה איזה שכן חמדן עם רמת מוסר אפסית שהיה מסגיר משפחה שהוא הכיר כל החיים שלו לנאצים, ואז בוזז את הבית שלהם.
- בנוסף, בהרבה מקומות היהודים דווקא כן התבלטו על רקע האוכלוסייה המקומית. יש כמה טיפוסים מסוימים שמאוד אופייניים לאשכנזים (סטייל גיל פרנק) עם תווי פנים דומים שלא אופייניים לאוכלוסייה "הכללית". כמובן שהשיטה של זיהוי תווי פנים היא עם אחוזי שגיאה גדולים מאוד, אבל לרוב היהודים עצמם יודעים לזהות לא רע יהודים אחרים: לדגומה במוסקבה פגשתי איזה זוג (במקום שבכלל לא קשור ליהדות) והם נראו לי קצת "מוכרים", ובשלב מסוים אמרתי שאני מישראל והתגובה הייתה "שמים לב". Corvus,(Nevermore) 18:50, 18 ביולי 2021 (IDT)
- הנאצים "המסודרים" השתלטו על מרשמי התושבים העירוניים והארציים ושם הייתה רשומה הדת והכתובת. רק ללכת ולאסוף את הקורבנות. אגב במרשם התושבים בגרמניה נוסף לכל יהודי השם ישראל ולנשים שרה. Danny Gershoni - שיחה 18:59, 18 ביולי 2021 (IDT)
- האמנם הם לקחו את רשימות התושבים וטרחו להגיע לכל אחד ממיליוני בתי היהודים ברחבי אירופה? זאת הרי עבודת נמלים שבוודאי הצריכה כוח אדם עצום וזמן ארוך.
- ובאשר להלשנות- עד כמה כבר אפשר להסתמך עליהן? מה מפריע לכל אחד להלשין על כל אחד אחר שהוא יהודי?--2A00:7C40:C1C0:364:9128:54D9:9723:2A6A 23:59, 18 ביולי 2021 (IDT)
- קודם כל הגרמנים אלופים בביורוקרטיה. בד"כ היהודים היו מרוכזים בשכונות מסויימות כך שקל היה להגיע אליהם. אבל הגישה של הנאצים הייתה אחרת והם פשוט הקימו גטאות והודיעו שעל כל היהודים להגיע לגטאות עד תאריך מסויים ואז עשו גדרות ושערים ונקודות בדיקת תעודות. רוב היהודים היו צייתנים והלכו מרצונם לגטאות. בעיירות קטנות שם לא היו גטאות הודיעו לכל התושבים שעל היהודים להתייצב בתחנת הרכבת כדי להישלח לעיר בה היה גטו. הרבה התחבאו כדי לא להישלח וחיו בפחד הלשנה או גילוי. Danny Gershoni - שיחה 12:08, 19 ביולי 2021 (IDT)
- זאת התשובה שפחדתי לקבל. למה לעזאזל היהודים צייתו?? הרי מי שנשאר בביתו אמנם לקח סיכון שילשינו עליו, אבל לפחות היה גם סיכוי שלא. לעומת זאת, מי שהתייצב לא השאיר לעצמו לסיכוי.
- ועוד שאלה- האם גם הצוענים וההומואים קיבלו הוראה להתייצב? ואם כן, האם גם הם צייתו, או שהנאצים נאלצו יותר להתאמץ בשביל לדוג אותם מתוך האוכלוסייה?--2A00:7C40:C1C0:364:9128:54D9:9723:2A6A 13:36, 19 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא חושב שזה פייר או שזה ממקומנו לשפוט את שיקול הדעת שלהם בתקופה, בתרבות ובסיטואציה שהם חיו בה. דבר ראשון, צריך לזכור שיהודים תמיד, לפחות ב-1600 שנים האחרונות, סובלים מפרעות ורדיפות בכל רחבי הגולה. דבר שני, צריך גם לזכור שגטו ורשה כמשל לגטו הגדול והמוכר ביותר במזרח הוקם כבר בחודשים הראשונים למחלמה ונסגר בחומה שנה לאחר מכן, בעוד הרצח ההמוני הגדול התחיל רק לאחר פלישת הגרמנים לרוסיה ביוני 1941 (כלומר שנתיים לאחר פתיחת המלחמה). דבר שלישי, ממה שאני הבנתי, ויתקנו אותי כאן ההיסטוריונים אם אני טועה, היהודים בפולין חוו כיבוש גרמני (פרוסי) במלחמת העולם הראשונה (30 שנה קודם? בני 40-50 עוד זכרו את זה), ולפי העדויות שאני מכיר, היחס הגרמני ליהדות פולין היה טוב בעשרות מונים מיחס הצאר. דבר רביעי, מי מהם יכול היה לדמיין בכלל את מה שהנאצים התכוונו לעשות? בני אדם מטבעם מסרבים להכיר בדברים כאלה. עוד דבר הוא מידת הידע של אנשים שחיו בשטעטלים, מה מידת הידע שהיה להם על מה שמתרחש בגרמניה? הם לא היו אנשי העולם הגדול, ולא היה להם את האמצעים שיש לנו היום להעברה מהירה של מידע. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:01, 19 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא שופט, אני באמת רוצה להבין מה עבר להם בראש. לפי הסרט "הפסנתרן", הגרמנים החלו להתעלל ביהודים מהרגע הראשון שהם כבשו את פולין. האם התיאור בסרט חוטא לאמת? ואם לא- מה לעזאזל היהודים חשבו שהולך לקרות בגטאות?
- מה לגבי שאלתי על שתי הקבוצות האחרות שנטבחו- צוענים והומואים? האם מישהו יודע מה היה הסיפור איתם, או שהנושא הזה בכלל לא נבדק כי הוא "נבלע" בתוך הסיפור של היהודים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 23:47, 19 ביולי 2021 (IDT)
- רק אציין שדבריי ככל הנראה לא הובנו, בשום שלב לא טענתי שהגרמנים היו גרועים פחות לפני הפלישה לרוסיה. מה שטענתי הוא שבעיניים שלא מכירות את מה שעומד לקרות בהמשך המלחמה, ההבדל בין מעשי הגרמנים לפני "הפתרון הסופי" לבין פרעות קישינב, הסופות בנגב וכל שאר הפוגרומים הידועים לשמצה לא גדול במיוחד, שלא נדבר על האינקוויזיציה הספרדית. כל דברי ימי ישראל לאורך השנים בגולה היו רצופות סבל מהסוג הזה בכל מקום. מדוע הם מעולם לא קמו והתמרדו כל השנים? זו כבר שאלה אחרת. על כן התשובה לשאלה האם מעשי הגרמנים בסרט הפסנתרן נאמנים לאמת היא ודאי שכן. האם יש בהם כדי לבשר על מפעל הרצח הגדול בהיסטוריה של העמים המתממש ובא? לדעתי לא. אגב, הסרט מתרחש בתוך הגטו, כך שהוא חסר שאלת הרלוונטיות לסיבות ההגעה לשם מלכחילה. לגבי שאלתך השנייה, אני מבייש לומר שאני לא יודע מעבר לדברים שקרו בגרמניה עצמה עד פרוץ המלחמה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:28, 20 ביולי 2021 (IDT)
- תודה רבה גבר.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 08:35, 20 ביולי 2021 (IDT)
- רק אציין שדבריי ככל הנראה לא הובנו, בשום שלב לא טענתי שהגרמנים היו גרועים פחות לפני הפלישה לרוסיה. מה שטענתי הוא שבעיניים שלא מכירות את מה שעומד לקרות בהמשך המלחמה, ההבדל בין מעשי הגרמנים לפני "הפתרון הסופי" לבין פרעות קישינב, הסופות בנגב וכל שאר הפוגרומים הידועים לשמצה לא גדול במיוחד, שלא נדבר על האינקוויזיציה הספרדית. כל דברי ימי ישראל לאורך השנים בגולה היו רצופות סבל מהסוג הזה בכל מקום. מדוע הם מעולם לא קמו והתמרדו כל השנים? זו כבר שאלה אחרת. על כן התשובה לשאלה האם מעשי הגרמנים בסרט הפסנתרן נאמנים לאמת היא ודאי שכן. האם יש בהם כדי לבשר על מפעל הרצח הגדול בהיסטוריה של העמים המתממש ובא? לדעתי לא. אגב, הסרט מתרחש בתוך הגטו, כך שהוא חסר שאלת הרלוונטיות לסיבות ההגעה לשם מלכחילה. לגבי שאלתך השנייה, אני מבייש לומר שאני לא יודע מעבר לדברים שקרו בגרמניה עצמה עד פרוץ המלחמה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:28, 20 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא חושב שזה פייר או שזה ממקומנו לשפוט את שיקול הדעת שלהם בתקופה, בתרבות ובסיטואציה שהם חיו בה. דבר ראשון, צריך לזכור שיהודים תמיד, לפחות ב-1600 שנים האחרונות, סובלים מפרעות ורדיפות בכל רחבי הגולה. דבר שני, צריך גם לזכור שגטו ורשה כמשל לגטו הגדול והמוכר ביותר במזרח הוקם כבר בחודשים הראשונים למחלמה ונסגר בחומה שנה לאחר מכן, בעוד הרצח ההמוני הגדול התחיל רק לאחר פלישת הגרמנים לרוסיה ביוני 1941 (כלומר שנתיים לאחר פתיחת המלחמה). דבר שלישי, ממה שאני הבנתי, ויתקנו אותי כאן ההיסטוריונים אם אני טועה, היהודים בפולין חוו כיבוש גרמני (פרוסי) במלחמת העולם הראשונה (30 שנה קודם? בני 40-50 עוד זכרו את זה), ולפי העדויות שאני מכיר, היחס הגרמני ליהדות פולין היה טוב בעשרות מונים מיחס הצאר. דבר רביעי, מי מהם יכול היה לדמיין בכלל את מה שהנאצים התכוונו לעשות? בני אדם מטבעם מסרבים להכיר בדברים כאלה. עוד דבר הוא מידת הידע של אנשים שחיו בשטעטלים, מה מידת הידע שהיה להם על מה שמתרחש בגרמניה? הם לא היו אנשי העולם הגדול, ולא היה להם את האמצעים שיש לנו היום להעברה מהירה של מידע. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:01, 19 ביולי 2021 (IDT)
- יש עוד דבר - מבטא. למשל יהודים פולנים מאזורים שדיברו בהם יידיש, היה אפשר לזהות מהמילה הראשונה, וזה לא משנה אם היו להם תעודות ואם היו בלונדינים עם עיניים כחולות, המבטא הסגיר. - La Nave Partirà שיחה 12:28, 19 ביולי 2021 (IDT)
- זאת שיטה שיכולה להיות רלוונטית אחרי שכבר נעצר אדם ספציפי. אבל הרי לא עברו אחד-אחד על עשרות מיליוני תושבי מזרח אירופה ובדקו את המבטא שלהם...--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 11:43, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- קודם כל הגרמנים אלופים בביורוקרטיה. בד"כ היהודים היו מרוכזים בשכונות מסויימות כך שקל היה להגיע אליהם. אבל הגישה של הנאצים הייתה אחרת והם פשוט הקימו גטאות והודיעו שעל כל היהודים להגיע לגטאות עד תאריך מסויים ואז עשו גדרות ושערים ונקודות בדיקת תעודות. רוב היהודים היו צייתנים והלכו מרצונם לגטאות. בעיירות קטנות שם לא היו גטאות הודיעו לכל התושבים שעל היהודים להתייצב בתחנת הרכבת כדי להישלח לעיר בה היה גטו. הרבה התחבאו כדי לא להישלח וחיו בפחד הלשנה או גילוי. Danny Gershoni - שיחה 12:08, 19 ביולי 2021 (IDT)
- הנאצים "המסודרים" השתלטו על מרשמי התושבים העירוניים והארציים ושם הייתה רשומה הדת והכתובת. רק ללכת ולאסוף את הקורבנות. אגב במרשם התושבים בגרמניה נוסף לכל יהודי השם ישראל ולנשים שרה. Danny Gershoni - שיחה 18:59, 18 ביולי 2021 (IDT)
- רישום גם היה תנאי לקבל קצבאות מזון, שהיו חיוניות בזמן המלחמה. אדם גם יכל להוכיח שהוא נוצרי לפי תעודת הטבלה\ספר רישום כנסייתי. הנאצים גם הגדירו מאפיינים פיזיולוגיים של יהודים - ראו כאן תמונה של נאצים מודדים אף כדי לקבוע מוצא אתני.
- הם באמת בנו על זה?? הם באמת לא ידעו שיש גרמנים עם כל מיני אורכי אף, ושיש יהודים עם כל מיני אורכי אף? הם באמת היו מוכנים "להסתכן" בלשלוח לגטו גרמני "טהור" בגלל אורך האף שלו, ולחלופין לשחרר יהודי בגלל אורך האף שלו??--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 11:40, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- זכור לי גם המקרה של השכנה של ההורים שלי (היא כבר נפטרה מזקנה), שהייתה נערה בגרמניה באותה תקופה. היא התבקשה עם כל בני משפחתה לארוז מזוודה ולהגיע לתחנת האיסוף של הרכבת, כדי לנסוע "למזרח", בהתאם לחוק. (הם לא העלו על הדעת, שהרכבות יוצאות למחנות השמדה). במקרה לגמרי, קרה מה שקרה ובאותו יום היא במקרה איחרה בשעה וחצי. כשהיא הגיעה לתחנת הרכבת באיחור, ומלאת בושה על האיחור ונכונה להתנצל, כבר לא היה שם אף אחד. הרכבת יצאה. היא חזרה לביתה, וניצלו חייה. (מתי שהוא הבינה שעליה להתחבא כדי שהמשטרה לא תעלה עליה, אך היא חיה). שאר בני משפחתה ניספו בשואה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:27, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- המקרה הזה בדיוק מחדד את השאלה למה לעזאזל כולם התייצבו?? עובדה- אחת לא התייצבה וניצלה. תארו לכם שכולם לא היו מתייצבים- הגרמנים היו מתקשים לדוג אותם מתוך האוכלוסייה הכללית.--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 11:38, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- לגרמנים היו מתודות לא נעימות להתמודד עם אוכלוסיה "לא צייתנית"... זה פשוט לא היה עובד. שוב, צריך לזכור שהם לא גדלו וחיו במדינה מערבית ודמוקרטית, לא היו להם בתי משפט, לא היו חוקים שאפשר להסתמך עליהם, הם חיו באזור עוין מאוד עם אוכלוסיה עוינת מאוד (ושכניהם הכירו אותם), הם חיו בפחד מטרור של שנים (לפחות מ-1933 אם מדברים על גרמניה עצמה), הם סבלו בכל ההיסטוריה שלהם מפרעות חוזרות ונשנות ומאנטישמיות כזו או אחרת. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאנשים כמונו, בני תרבות המערב הדמוקרטי, להבין את זה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:42, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- המקרה הזה בדיוק מחדד את השאלה למה לעזאזל כולם התייצבו?? עובדה- אחת לא התייצבה וניצלה. תארו לכם שכולם לא היו מתייצבים- הגרמנים היו מתקשים לדוג אותם מתוך האוכלוסייה הכללית.--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 11:38, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
מניית מודרנה ומדד הS&P 500[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שלום למומחים. בשבוע שעבר הוכרז שמניית מודרנה צפוייה להכלל במדד הS&P500, וכצפוי מחיר המניה זינק משום שקרנות מחקות תהיינה חייבות לקנות את המניה ולייצר ביקושים גדולים שידחפו את המחיר למעלה. אני יודע שבדרך כלל מחיר מניה משקף חדשות טובות ורעות, אבל נדמה לי שהמקרה הזה שונה - הקרנות מחוייבות לקנות את המניה כך שהמחיר צפוי לעלות ללא קשר למחיר הנוכחי (במילים אחרות, גם אם מחיר המניה היה עולה בשבוע שעבר ל$10,000 למניה הקרנות היו חייבות לקנות אותה ולדחוף את המחיר למעלה).
האם אני מפספס כאן משהו? זה נשמע קל ופשוט מדי, מעין "הימור בטוח" שלא אמור לקרות בשוק ההון. תודה יודה אווזי - שיחה 17:43, 18 ביולי 2021 (IDT)
- העליה במחיר המניה אכן משקפת את הציפיות למהלך של המוסדיים למינהם. אבל מה בעצם המשמעות של העלייה? שהרבה קונים החליטו שהם מוכנים לקנות במחיר יותר ויותר גבוה. בעוד שבוע המוסדיים יכנסו לתמונה, המחיר יעלה שוב, ואז למי שקנה במחיר גבוה יש דילמה: האם למכור עכשיו למוסדיים ולממש רווח קטן יחסית, או להמתין לעליה נוספת? בהנחה שיהיו מי שיסכימו למכור למוסדיים ברווח קטן יחסית, הרי שמי שישאר בפוזיציה עלול לספוג ירידת מחיר משמעותית אחרי שהמוסדיים יסיימו לרכוש את הכמות שהם חייבים. עדיין נראה לך כהימור בטוח? עמית - שיחה 19:08, 18 ביולי 2021 (IDT)
- יתרה מזו, חברה לא נכנסת למדד באופן לא צפוי. הערך שלה עולה בצורה הדרגתית, ולמוסדיים כבר מזמן יש אחזקות מתואמות בחברה. תיאורטית לפחות, הם יודעים לפני המשקיע הפשוט שזה הולך לקרות. עמית - שיחה 17:46, 19 ביולי 2021 (IDT)
- עמית, בשאלתי כיוונתי לחלק הזה מתשובתך - "בעוד שבוע המוסדיים יכנסו לתמונה, המחיר יעלה שוב" - עד כמה שאני מבין (תקן אותי אם אני טועה), אפילו עליה קטנה ולזמן קצר לא אמורה להתרחש לקרות במידה כזאת של וודאות, כך שהשאלה בעינה עומדת.יודה אווזי - שיחה 20:34, 19 ביולי 2021 (IDT)
מה השפה או השפות שהכי השפיע או הכי השפיעו על פיתוח האספרנטו[עריכת קוד מקור]
זה לא ברור לי מהערך, ביקשתי הבהרה בדף השיחה ואף אחד לא התייחס, לא מצאתי מידע בכמה מאמרים באנגלית וב Quora. אני מניח שהביטוי "איטלקית" יכלל בתשובה אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שבעיקר השפות הרבות שידע זמנהוף, בעיקר שפות אירופאיות. הוא גם כיוון לשפה שתהיה דומה לדברים שכבר קיימים מהרבה בחינות. יכול להיות שהוא גם כתב על כך או שהתראיין או נאם בהקשר על זה (כי הוא כן הופיע בהקשר של קידום השפה, וגם הפילוסופיה שמאחוריה). (¯`gal´¯) - שיחה 19:50, 18 ביולי 2021 (IDT)
- זו שאלה קלאסית לאלדד, אם ירצה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:14, 18 ביולי 2021 (IDT)
- שפות שהשפיעו על פיתוח האספרנטו - אכן, מדובר בשפות שזמנהוף הכיר והשתמש בהן: לטינית ויוונית עתיקה, גרמנית, רוסית, ויידיש. לטינית למעשה סיפקה את האלמנטים הלטיניים שבאספרנטו. באספרנטו יש גם אלמנטים סלביים, וגם גרמאניים. זמנהוף גם ידע אנגלית, ואספרנטו מכילה גם מילים מאנגלית (המילה "כן" היא jes, שנהגית "yes"). אכן, מילים משותפות לאיטלקית, לצרפתית ולספרדית גם כן מופיעות באוצר המילים. אלדד • שיחה 21:23, 18 ביולי 2021 (IDT)
- זו שאלה קלאסית לאלדד, אם ירצה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:14, 18 ביולי 2021 (IDT)
האם דירה חדשה עולה יותר מישנה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הגיוני לשאר שדירה חדשה-חדשה עולה יותר מיד שניה או שלישית. אבל מצד שני, הערך של נדל"ן עולה עם הזמן. נכון? זה אומר שאולי דווקא דירה הולכת והופכת ליותר יקרה עם השנים? אז אולי דווקא ההבדל בין חדשה-חדשה לבין יד שניה הוא זניח?
- בכל רגע נתון, עבור שתי דירות זהות בכל הסממנים (שטח, מיקום וכיוצ"ב) כשאחת חדשה והשניה בת מספר שנים, מחיר החדשה יהיה גבוה יותר. אם הערך של הנדל"ן יעלה עם הזמן (והוא לא בהכרח עולה עם הזמן), מחירי הדירות החדשות יעלו גם הם, כך שתמיד יהיו יקרים יותר. עמית - שיחה 13:15, 19 ביולי 2021 (IDT)
- בגדול מקובל להעריך דירה חדשה ב-20% יותר לעומת דירה ישנה (בת 30-40 שנה). כמובן שזה תלוי גם במצב הדירה ועוד.--שמש מרפא - שיחה 03:34, 20 ביולי 2021 (IDT)
- יתכן שכוונת השואל הייתה, שאם תרכוש לדוגמא בשנת 2020 שתי דירות, האחת בת 20 והשניה חדשה, ותמתין 20 שנה, תגלה שהפער ביניהן הצטמצם. פנטין - שיחה 10:21, 20 ביולי 2021 (IDT)
- מה שבעיקר תגלה אחרי 20 שנה זה שיש לך 2 דירות מושכרות והרבה פחות כסף בבנק... עמית - שיחה 14:11, 20 ביולי 2021 (IDT)
- בגדול מקובל להעריך דירה חדשה ב-20% יותר לעומת דירה ישנה (בת 30-40 שנה). כמובן שזה תלוי גם במצב הדירה ועוד.--שמש מרפא - שיחה 03:34, 20 ביולי 2021 (IDT)
האם קופת גמל יכולה לקחת את כל הכסף על דמי ניהול?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נניח ומישהו עבד במשך חודשיים במשרה חלקית. כמות הכסף שהוא העביר לקופת גמל היא משהו יחסית זעום. לאחר מכן, הוא לא עבד במשך שנים או אולי עבד והפריש לקופה אחרת. האם הכסף שהוא הפריש לקופה הראשונה יעלם עם הזמן בגלל דמי ניהול? האם יכול להפוך לשלילי, ככה שהמבטח יהיה חייב לקופת הגמל?
- יש כאן 3 אספקטים. א. משרד האוצר הגביל את העמלות על המצטבר וזה לא אחוז גבוה. ב. מבחינה היסטורית הביצועים של רוב קופות הגמל גבוהים מהעמלה על המצטבר ולכן רוב הסיכויים שהסכום יגדל עם הזמן. ג. זהו טור לא מתכנס, אם הסכום בקופה יורד גם העמלה יורדת וזה לא יתכנס לאפס אף פעם (אלא אם כן הקופה קבעה לימיט תחתון לעמלה). Danny Gershoni - שיחה 14:25, 19 ביולי 2021 (IDT)
האם מדינה ישראל מנפיקה מסמכים רשמיים באנגלית לאזרחים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הרבה פעמים אזרחים זקוקים למסמכים רשמיים כלשהם לצורך עבודה בחו"ל וכדו'. האם יש שירות כזה? לדוגמה מישהו צריך אישור תושבות ישראלית לצורך הפסקת פוליסת ביטוח בחו"ל. הם לא מבינים שפות "אקזוטיות" כמו עברית. כן מבינים ספרדית, צרפתית, אנגלית, גרמנית וכד'.
- כמדומני שלא. יש אנשים שעובדים בתרגום כזה, אני פעם שילמתי שלושים וחמישה שקלים בשביל התרגום. דרדק • שיחה • י"א באב ה'תשפ"א • 09:23, 20 ביולי 2021 (IDT)
- גם אני. נוטריון תרגם וחתם. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 10:06, 20 ביולי 2021 (IDT)
- מדינת ישראל מנפיקה תעודת לידה דו-לשונית בעברית ואנגלית וכן רשיון הנהיגה הישראלי והדרכון הישראלי הם דו לשוניים. לא ידוע לי על תעודות נוספות שמונפקות בשפות שאינן עברית. בברכה, Easy n - שיחה 12:43, 20 ביולי 2021 (IDT)
- לפני שבוע הוצאתי בלשכת משרד הפנים אישור כניסה לישראל (בירוקרטיה של קורונה) באנגלית, שמיה רבה • שיחה • י"א באב ה'תשפ"א • 12:57, 20 ביולי 2021 (IDT)
האם שער המרה מדולר לשקל הוא מהלך שיכור?[עריכת קוד מקור]
בכל דקה מעדכנים כמה עולה דולר אחד. האם ניתן לחזות על סמך משהו האם עוד דקה השער יעלה או ירד או שזה נחשב לאחיד (הסתברות שירד 0.1 שקלים שווה לזאת שיעלה ב0.1 שקלים)?
- השאלה נכונה לגבי כל סחורה תנודתית, ובעצם לכל מדד תנודתי, בין אם זה מניות, נפט או מדד הנאסד"ק. יש מודלים שמתיימרים לקבוע הסתברות כזו לפי ניתוח טכני. מידת האמינות שלהם אינה ברורה, בפרט כשמדובר על הטווח המיידי. --שמש מרפא - שיחה 03:32, 20 ביולי 2021 (IDT)
- המודל המקובל הוא של תנועה בראונית (עבור הלוגריתם של המחיר). עוזי ו. - שיחה 04:24, 20 ביולי 2021 (IDT)
הערבת מט"ח לבנק ישראלי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אם מעבירים מטבע חוץ (בלי המרה) מבנק בחו"ל לבנק בישראל: האם בישראל זה יהיה רשום כמט"ח או שזה יומר לשקלים? 2A0D:6FC0:207:A200:449B:3740:D507:7517 10:54, 20 ביולי 2021 (IDT)
- אם אין, יפתחו על המקום חשבון מט"ח וזה יירשם כמט"ח. עמית - שיחה 14:09, 20 ביולי 2021 (IDT)
אפילו אם כותבים להם (בחו"ל) מספר IBAN רגיל של בנק הפועלים? זה יהיה אותו מזהה חשבון גם עבור שקלים וגם עבור מט"ח? מה שאני חושש הוא שבנק הפועלים ישר ימיר את הסכום לשקלים בשער המרה לא רצוי. 2A0D:6FC0:207:A200:449B:3740:D507:7517 14:18, 20 ביולי 2021 (IDT)
- א. בנק בישראל לא ימיר מט"ח לשקלים בלי הוראה ממך. ב. כשבנק יעשה את זה, זה יהיה בשער ובעמלות הכי גרועות שאפשר לחשוב עליהן. ג. השאלה היא מה את/ה רוצה, להשאיר את הכסף במט"ח (לשימוש עתידי בחו"ל, למשל) או להמיר לשקלים? אם מה שאת/ה רוצה לדעת זה מהי הדרך הכי חסכונית להמיר מט"ח שנמצא בחו"ל אליך, אז אני יכול לספר לך שזה לא באמצעות הבנק... גגל OFX, ואם צריך סיוע אפשר לשלוח אלי מייל עמית - שיחה 22:38, 21 ביולי 2021 (IDT)
האם החיסון של פייזר כשל?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
למישהו יש ניתוח מדעי של הגל החדש? איך יתכן שהוא מתפשט באוכלוסיה שחלקה הגדול עבר חיסון?
האם זה אומר שהחיסון של פייזר לא יעיל נגד מוטציות חדשות, כלומר פרקטית התוקף שלו הוא פחות מחצי שנה?
האם נמצא שהמאובחנים החדשים הם בעלי סיכוי נמוך יותר לתמותה או/ו פיתוח סימפטומים קשים? 2A0D:6FC0:207:A200:449B:3740:D507:7517 11:08, 20 ביולי 2021 (IDT)
- נתונים לגבי מחלה קשה - https://twitter.com/AArgoetti/status/1416837614854938624 ועוד נתונים - https://twitter.com/Nadav_Eyal/status/1417396571294023681 ―אנונימי לא חתם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- האמת היא שעוד אין לנו מספיק דאטה כדי לדעת בוודאות, אך לא נראה שיש ספק שלא מחוסנים חשופים באופן טבעי למחלה קשה יותר, מהסיבה הפשוטה שגם אם יש ירידה מסוימת בזכרון החיסוני (או איך שלא קוראים לזה בעברית) או שיש ואריאנטים חסינים יותר, היא עדיין מספקת לכל הפחות הגנה בסיסית. אפשר להמשיל את זה לכדורגל: ברצלונה משחקת הרבה יותר טוב עם מסי, אבל גם בלעדיו היא עדיין תגיע לכל הפחות למקום השלישי בלה ליגה נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 12:05, 20 ביולי 2021 (IDT)
- חודשים לפני התפשטות זני הדלתא הזהירו מומחים רבים בעולם שחסינות עדר דורשת לפחות 70% מחוסנים באוכלוסיה ורצוי 80%. בישראל (ובבריטניה ובכמה מדינות נוספות) החליטו ש-60% זה מספיק ואפשר לפתוח את המדינה ולנסוע לחו"ל. באופן לא מפתיע מסתבר שהמומחים צדקו.
עכשיו עם זני הדלתא, חסינות עדר היא כנראה לפחות 85% (מלטה עם 80% עדיין רואה עלייה גדולה בהדבקה).
אך חשוב לציין שבריטניה, שבקרוב תשבור את השיא של תחילת השנה מבחינת מספר נדבקים, עדיין נמוכה מאוד מבחינת מאושפזים, מונשמים ונפטרים, ככל הנראה בזכות החיסון. H. sapiens - שיחה 19:56, 20 ביולי 2021 (IDT)
- חודשים לפני התפשטות זני הדלתא הזהירו מומחים רבים בעולם שחסינות עדר דורשת לפחות 70% מחוסנים באוכלוסיה ורצוי 80%. בישראל (ובבריטניה ובכמה מדינות נוספות) החליטו ש-60% זה מספיק ואפשר לפתוח את המדינה ולנסוע לחו"ל. באופן לא מפתיע מסתבר שהמומחים צדקו.
- האמת היא שעוד אין לנו מספיק דאטה כדי לדעת בוודאות, אך לא נראה שיש ספק שלא מחוסנים חשופים באופן טבעי למחלה קשה יותר, מהסיבה הפשוטה שגם אם יש ירידה מסוימת בזכרון החיסוני (או איך שלא קוראים לזה בעברית) או שיש ואריאנטים חסינים יותר, היא עדיין מספקת לכל הפחות הגנה בסיסית. אפשר להמשיל את זה לכדורגל: ברצלונה משחקת הרבה יותר טוב עם מסי, אבל גם בלעדיו היא עדיין תגיע לכל הפחות למקום השלישי בלה ליגה
האם חברות ייעוץ הם שיטה להלבנת הון?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם חברות יעוץ הם שיטה מעולה להלבנת הון? נניח תסריט כלהלן:
חברה חייבת למפיונר 2 מיליון דולר. היא לא יכולה להעביר את הכסף בהעברה בנקאית ישירה. אז המפיונר פותח חברת יעוץ על שם הבת שלו, מעסיק בה 15-20 אנשים משלו. החברה שחייבת כסף למפיונר שוכרת את שירותי חברת הייעוץ, ומשלמת בתמורה 2 מיליון. הכסף מגיע לידי אנשי המפיה, שמקבלים משכורת ורווחים באופן חוקי לחלוטין ואפילו משלמים על זה מס. והכסף השחור הופך ללבן.
אני טועה? השיטה של חברת יעוץ כחברת קש נראית לי מושלמת מבחינה איך לרמות את החוק.
- עדיין יהיה מס על התשלום לחברת הייעוץ. אם דבר כזה יתרחש בישראל, בערך 50% מהתשלום לחברת הייעוץ ילך לרשויות המס. עמית - שיחה 14:07, 20 ביולי 2021 (IDT)
- התסריט שהציג השואל אינו דמיוני: בחקירת פרשת הצוללות עלה חשד שדמי ייעוץ שקיבל אחד מבכירי חיל הים הם למעשה שוחד ששולם לו על שירותיו הפליליים למשלם. בדוגמה הזו לא היה צורך לערב את הבת, משום שהשוחד לכאורה ניתן לאחר פרישת הבכיר מצה"ל.
- כמו שאמר עמית, תשלום בדרך זו חייב במס (שיתקרב ל-50% רק כשמדובר בסכום ממש גדול), וזה לא בהכרח רע מבחינת מקבל התשלום, שמסתפק בעבירה שיצרה את הכסף, ולא מעוניין בכאב הראש של עבירת מס. קבלת הכסף כדמי יעוץ מלבינה את הכסף ומאפשרת ליהנות ממנו ללא הגבלה, בניגוד ל"כסף שחור", שההנאה ממנו מוגבלת (אי אפשר לקנות בו דירה או מכונית, למשל). דוד שי - שיחה 18:20, 20 ביולי 2021 (IDT)
למה בהיסטוריית גרסאות בויקיפדיה כתוב "בתים" ולא "ביטים"?[עריכת קוד מקור]
למיטב ידיעתי "בתים" אלה הם ביטים, בתודה. ―אנונימי לא חתם
- בית (byte) מורכב מ-8 ביטים (סיביות, bits). ההחלטה הזו די שרירותית - היו בעבר גם יחידות אחרות. סיבית היא ערך בודד - 0 או 1. הזיכרון מסודר במילים, בכתובת יש מילה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:43, 20 ביולי 2021 (IDT)
- ההבדל הזה היה ידוע לי בטרם כתיבת השאלה אך בכתיבת השאלה התבלבלתי וכתבתי "ביטים" במקום "בייטים"; מצטער על הטעות. ―אנונימי לא חתם
- אז מה השאלה? למה השימוש במינוח עברי? (¯`gal´¯) - שיחה 22:07, 20 ביולי 2021 (IDT)
- כן, למה לכתוב בתים ולא בייטים? זה מטעה מבחינת עברית. ―אנונימי לא חתם
- ככה מקובל. גם במנהל הקבצים, לא משנה באיזו מערכת הפעלה, כשיש תמיכה בעברית, זה מה שיהיה כתוב. ביט ובייט יותר מבלבל בעברית. לרוב בהקשר של עבודה, חישוב, איך שלא תקרא לזה, זה תמיד יהיה בית, ורק בתקשורת עובדים עם סיביות. (¯`gal´¯) - שיחה 09:26, 21 ביולי 2021 (IDT)
- כל אחד ודעתו לגבי מה יותר מבלבל, בכל מקרה, את המשפט האחרון לא הבנתי, האם במשפט האחרון התכוונת להגיד שבעברית נכון להגיד "סיבית ובית" במקום "ביט ובייט"? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- סיבית (קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית) היא "ביט" (bit) בודד, 0 או 1, "כן או לא", true או false. לעומת זאת, בית (byte) היא רצף של 8 סיביות/ביטים. זה בדיוק כמו שמטר אחד הוא 100 סנטימטר, כך בית אחד הוא 8 ביטים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:11, 21 ביולי 2021 (IDT)
- גם באנגלית המקור זהה, binary digit. ולא בדיוק, בית זו יחידה אטומית מבחינת המחשב. ניתן להתעסק בביטים בעזרת פעולות ייעודיות, אך מבחינת ניהול הזיכרון בית זו היחידה הכי קטנה שניתן לעבוד איתה. גם בוליאני לרוב ייקח זיכרון של בית ולא ביט, למרות שזה יהיה הרבה יותר יעיל ככה. (¯`gal´¯) - שיחה 14:27, 21 ביולי 2021 (IDT)
- הכוונה הייתה לשימוש בפועל, כי אפשר להבין גם מן ההקשר. לרוב תראה שימוש ביחידות של בית, למעט בתחום של תקשורת נתונים. זה גם הגיוני, בתוך המחשב אתה כבול לאיך שזה מנוהל בו. זרם מידע שמגיע מבחוץ הגיוני שיהיה בביטים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:30, 21 ביולי 2021 (IDT)
- אגב, גם בקיצור רושמים B לבית ו-b לביט. לדוגמא, kB לקילובית (קילו מסומן באות קטנה, שאר היחידות הגדולות - מגה, ג'יגה, טרה והלאה, באות גדולה), Mbps למגהביט לשנייה. (¯`gal´¯) - שיחה 14:35, 21 ביולי 2021 (IDT)
- סיבית (קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית) היא "ביט" (bit) בודד, 0 או 1, "כן או לא", true או false. לעומת זאת, בית (byte) היא רצף של 8 סיביות/ביטים. זה בדיוק כמו שמטר אחד הוא 100 סנטימטר, כך בית אחד הוא 8 ביטים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:11, 21 ביולי 2021 (IDT)
- כל אחד ודעתו לגבי מה יותר מבלבל, בכל מקרה, את המשפט האחרון לא הבנתי, האם במשפט האחרון התכוונת להגיד שבעברית נכון להגיד "סיבית ובית" במקום "ביט ובייט"? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- ככה מקובל. גם במנהל הקבצים, לא משנה באיזו מערכת הפעלה, כשיש תמיכה בעברית, זה מה שיהיה כתוב. ביט ובייט יותר מבלבל בעברית. לרוב בהקשר של עבודה, חישוב, איך שלא תקרא לזה, זה תמיד יהיה בית, ורק בתקשורת עובדים עם סיביות. (¯`gal´¯) - שיחה 09:26, 21 ביולי 2021 (IDT)
- כן, למה לכתוב בתים ולא בייטים? זה מטעה מבחינת עברית. ―אנונימי לא חתם
- אז מה השאלה? למה השימוש במינוח עברי? (¯`gal´¯) - שיחה 22:07, 20 ביולי 2021 (IDT)
- ההבדל הזה היה ידוע לי בטרם כתיבת השאלה אך בכתיבת השאלה התבלבלתי וכתבתי "ביטים" במקום "בייטים"; מצטער על הטעות. ―אנונימי לא חתם
- ראו בבקשה דיון בעניין. דגש - שיחה 14:14, 21 ביולי 2021 (IDT)
למה "בתים" ולא "תוים"[עריכת קוד מקור]
למה תוכנת מדיה ויקי מציינת בהיסטוריית הגרסאות בתים ולא תוים? אני מבין שתו יכול להיות מורכב משניים או יותר בתים (כלומר, אין הכרח שיהיה מורכב רק מבית אחד) אבל בכל זאת, למה לא לציין את כמות התוים וזהו? הרי מה שמשנה לרוב בני האדם זה כמות התוים ולא כמות הבתים כי השפה האנושית בנויה מ"תוים" (אותיות, מספרים וסימנים מיוחדים) ולא מ"בתים". בתודה. ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שלפחות בעברית, לא מדובר ביוניקוד, אז תו אחד הוא בית אחד. כנראה שבשפות כמו סינית ויפנית המצב שונה. השאלה היא למה מעניין גודל הערך, שזה כנראה קשור לתחזוקה. להוציא את המידע על גודל הערך בבתים יותר קל מאשר לפרש כמה תווים אלו. גם אם מתייחסים לתוכן הקובץ, ולא לאיך הוא מוצג, נניח שיש שימוש בתבניות או מידע שמוסתר, כך שכמות התווים שנמצאת בקובץ אינה משקפת את מה שמוצג בפועל. (¯`gal´¯) - שיחה 17:47, 20 ביולי 2021 (IDT)
- בעברית אות אחת מיוצגת ב-2 בתים (16bit), כשבית בודד מייצג בדרך כלל תווים בסיסיים, מספרים ופקודות (לרדת שורה למשל, "אנטר") לפי טבלת אסקי. במדעי המחשב (הצד "הטכני") נוח מאוד להעריך גודל של קובץ בבתים. גם קבצים של תוכנת "וורד" למשל מוערכים בבתים ולא בתווים. כמו שגל כתב, זה פשוט נוח יותר. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:04, 20 ביולי 2021 (IDT)
- נוח יותר אבל לאיזו מטרה? לדוגמה, כותב תוכן יתעניין בכמות התוים ולא בכמות הבתים. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שבגלל שיותר קל למדוד בתים. הנתון של כמות הבתים זמין בקלות. הנתון של כמות התווים לא זמין ישירות ונדרש חישוב שלו. אני מניח שהיסטורית זו לא הייתה בעיה באנגלית וברוב השפות הלטיניות, שם כמעט כל תו תופס בית אחד. ואולי זה יותר מדי מסובך או לא מספיק מפריע? אני מסכים שהנתון של כמות התווים היה יותר מועיל. Tzafrir - שיחה 18:54, 20 ביולי 2021 (IDT)
- טום סקוט מסביר על זה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 20:27, 20 ביולי 2021 (IDT)
- נכון. זה נוח יותר כי יש לנו נתון קבוע להתבסס עליו ש"עושה שכל" (makes sense) לגודל ולשימוש שלי בקובץ. הדוגמה הטובה ביותר היא תחרות אופניים: את המרחק בין קבוצות הרוכבים במרוץ מודדים בשניות במקום במטרים. לפעמים המרחק יכול להיות קילומטר אחד אבל מדובר במישור, או שהמרחק הוא 100 מטר אבל מדובר בעלייה. בשני המקרים, אם המרחק בשניות זהה, התשובה לשאלה "כמה קשה אני אצטרך לעבוד בשביל להגיע לקבוצה שלפניי" דומה מאוד בשני המקרים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:05, 20 ביולי 2021 (IDT)
- טום סקוט מסביר על זה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 20:27, 20 ביולי 2021 (IDT)
- אני מניח שבגלל שיותר קל למדוד בתים. הנתון של כמות הבתים זמין בקלות. הנתון של כמות התווים לא זמין ישירות ונדרש חישוב שלו. אני מניח שהיסטורית זו לא הייתה בעיה באנגלית וברוב השפות הלטיניות, שם כמעט כל תו תופס בית אחד. ואולי זה יותר מדי מסובך או לא מספיק מפריע? אני מסכים שהנתון של כמות התווים היה יותר מועיל. Tzafrir - שיחה 18:54, 20 ביולי 2021 (IDT)
- נוח יותר אבל לאיזו מטרה? לדוגמה, כותב תוכן יתעניין בכמות התוים ולא בכמות הבתים. ―אנונימי לא חתם
לקחת תמונה של נאס"א מויקידפיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נניח ואני רוצה לעשות press release רשמי. ולצורך זה אני לוקח תמונה של השמש מויקיפדיה, ומצייר עליה מלא, אבל ברקע ברור שיש תמונה של השמש מנאס"א. איזה קרדיט צריך לציין?
- אתייג את משתמש:Deror avi גילגמש • שיחה 11:58, 21 ביולי 2021 (IDT)
- איזה תמונה אתה רוצה לקחת? דרור - שיחה 14:48, 21 ביולי 2021 (IDT)
השמש, תמונה ראשונה
- זו תמונה ברשות הציבור. עשה בה כאוות נפשך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:32, 21 ביולי 2021 (IDT)
- ובאופן כללי, התמונה אינה „מוויקיפדיה״. בניגוד לערכים כאן שיכולים להיות יצירות משותפות של מספר מחברים שונים, לכל תמונה יש בדרך כלל מחבר בודד. אבל תנאי הרישיון יכולים להיות שונים במקצת מתמונה אחת לשנייה. כדי לדעת מהם, לוחצים על התמונה ועדיף: להגיע לדף בוויקישיתוף. במקרה של התמונה הזו יכולת לראות שהיא ברשות הציבור. במקרה של תמונה אחרת שבחרתי במקרה, הדף מציין את תנאי הרישיון שלה (CC-BY-SA) וכן את הצלם ואת הצורה שצריך לתת לו קרדיט Tzafrir - שיחה 17:45, 21 ביולי 2021 (IDT)
- זו תמונה ברשות הציבור. עשה בה כאוות נפשך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:32, 21 ביולי 2021 (IDT)
האם פיזיקה היא באמת מדע מדויק כמו מתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
למיטב ידיעתי יש בפיזיקה סוגיות פתוחות עם ויכוחים רגשיים לוהטים כמו "מה היה לפני המפץ הגדול", "מה תהיה תוצאת מות החום של היקום", "האם יקום מחזורי הוא אפשרי" וכדומה. בעבר אפילו קראתי (נדמה לי, בערך חור שחור בויקיפדיה האנגלית) שיש פיזיקאים שטוענים שחורים שחורים אינם קיימים ואפילו על כמות הפלנטות במערכת השמש כמו פלנטה 9 אפשר להתווכח, אז האם זה באמת "מדע מדויק" כמו מתמטיקה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- פיזיקה היא אומנות הסטטיסטיקה, פשוט כי העולם שלנו לא מושלם. מתמטיקה טהורה קיימת רק בתיאוריה. מצד שני, האם דיוק של 99.999999999999% מספיק טוב? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:57, 21 ביולי 2021 (IDT)
- אם אני מבין את תשובתך נכון עצם החשיבה במונחים של "מדע מדויק" ו"מדע לא מדויק" היא שגויה, אם כך, מהי חלופה טובה? ―אנונימי לא חתם
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: לגבי השאר: חורים שחורים אכן קיימים. בשנות ה-90 עוד התייחסו אליהם כ"תיאורטיים", אך גילויים בשני העשורים האחרונים (ובפרט הצילום המדהים של החור השחור על ידי טלסקופ "אופק האירועים") הוכיחו חד משמעית את קיומם, וכיום אף מדען שמכבד את עצמו לא מטיל ספק בקיומם. "מה היה לפני המפץ הגדול" היא שאלה שכנראה לעולם לא נוכל לפתור (פשוט כי היא מעט חסרת הגיון פנימי: מה נמצא צפונית לקוטוב הצפוני? מה נע מהר יותר מהמהירות המהירה ביותר? איזה צבע צהוב יותר מצהוב? וכן אלאה). "מה תהיה תוצאת מות החום של היקום" זו שאלה שמניחה שנגיע למצב כזה, ואז כמובן שהתשובה די מיידית: אם אין חום, אין תנועה, ואם אין תנועה, היקום פשוט "קופא". השאלה היותר מעניינת היא "האם היקום יגיע למצב שהחום בו מינימלי". "האם יקום מחזורי הוא אפשרי" זו גם שאלה שקשה מאוד לענות עליה. לגבי פלוטו, הבעיה היא לא עצם קיומו אלא שאלה של הגדרות. כוכב לכת חייב לקיים מספר תנאים, שאחד מהם הוא להיות "השליט" של "האזור" שלו, כלומר שלא יהיו עוד גופים בסדר הגודל שלו באותו מסלול הקפה סביב השמש. פלוטו לא ענה על ההגדרה הזאת, ולכן הוא "נפסל". אבל זו בסך הכל הגדרה אנושית: מה אכפת לפלוטו מה חושבים בני האדם? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!
- העניין הוא שמה שאנחנו מכנים "מדע מדוייק" הוא "מדע מדוייק עד כדי טעות סטייה סטטיסטית קטנה ככל הניתן". אין שום בעיה להשתמש במונח "מדע מדוייק" כשמדברים על פיסיקה, ודאי על פיסיקה מודרנית. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:16, 21 ביולי 2021 (IDT)
- אני חושש שיש פה בלבול לגבי הנושא של "מדויק". זה שיש אי הסכמה על פרשנות של מדידות, יש היפותזות מתחרות וזה שכל המדידות שלנו הם עם שגיאה לא הופך את המדע ל"בלתי מדויק". כל הנוסחאות שיש בפיזיקה משקפות את המציאות רק בקירוב. והמודלים המתמטיים שאנחנו מפתחים נכונים רק ב"קו כללי". המטרה שלנו היא לתאר את המציאות, את העבר שלה ולחזות את העתיד. פיזיקה של היום טובה מאוד בלחזות את העתיד הקרוב במקרים כמו: איפה יפול טיל בהינתן מיקום השיגור, כיוון ומהירות. לגבי דברים בעבר הרחוק-רחוק ובעתיק הרחוק-רחוק אין לנו מספיק מידע ואנחנו מנסים להשלים פזל שלם על סמך 3-4 חלקים שאנו רואים. ברור שלאנשים שונים יצאו תמונות שונות. זה לא הופך את המדע לבלתי מדויק, אלא מאתגר. יש עשרות שאלות פתוחות לגבי הטבע. אנחנו משתמשים בכלי החד והמדויק ב-100% הזה שקוראים לו "מתמטיקה" בשביל לענות עליהם. ואם אנחנו לא מצליחים, אז לא שהפיזיקה "לא מדויקת", אלא הכלים שבחרנו לא מתאימים למשימה.
- עם זאת, יש כללים לכך שהמחקר יחשב למדע מדויק. לדגומה שהוא לא יסתור את התצפיות. שהוא ידע לחזות תוצאות חדשות בהתחשב בהנחות. וכדו'. אין דרישה שכל התוצאות יהיו בדיוק כמו התחזית ללא שגיאה ואין דרישה שכל ההיפותזות שלנו יהיו נכונות. נהפוך הוא, מדע מדויק מעלה תיאוריות חדשות באופו קבוע ומפיל ישנות. Corvus,(Nevermore) 16:16, 21 ביולי 2021 (IDT)
- "מדעים מדוייקים" אין פירושו דיוק מוחלט מפני שזה אינו קיים בטבע. פירושו בראש ובראשונה בר הפרכה - ניתן לבחינה ופסילת השערות על ידי תצפית וניסוי, כשהתוצאות ברות מדידה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:29, 21 ביולי 2021 (IDT)
- אתה בטוח? אם אני לא טועה גם מדעי המחשב זה מדע אבל לא זכור שנתקלתי שם במשהו "בר הפרכה" או במשהו ש"הופרך". ―אנונימי לא חתם
- ודאי שיש. למשל, הוכחה שמכונת טיורינג בעלת "כוח חישובי" כשל מחשב אישי. כל מה שקשור ללוגיקה. יש לדברים כאלו הוכחות שעבדו עליהן שנים... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:51, 21 ביולי 2021 (IDT)
- במדעי המחשב יש עוד שלל בעיות פתוחות. דוגמה קלסית היא בעיית P=NP. Corvus,(Nevermore) 19:53, 21 ביולי 2021 (IDT)
- מדעי המחשב היו במקור תחום מתמטי לחלוטין. בכלל בתחומים רבים במדע מקובל למדל את המציאות באמצעות מודל מתמטי. את המודל הזה אפשר לחקור ועליו גם אפשר להוכיח הוכחות נכונות במובן המתמטי. אבל אז עולה השאלה: עד כמה המודל הזה תואם אם המציאות? לדוגמה: נוח מאוד להוכיח הוכחות על מכונת טיורינג, אבל עד כמה הן רלוונטית למציאות שבה למחשב יש זכרון מוגבל ויש לו גישה יעילה לכל הזיכרון (אבל בעצם גם זה לא מדויק: יש סוגי זכרון שונים. להמשיך לסבך?).
בתחומים שבהם אי אפשר להגיע להוכחות, נאלצים להסתפק בתאוריות ולנסות להגיע לרמה גבוהה ככל האפשר של בטחון בהן. כאן נכנס, לדוגמה, קריטריון ההפרכה שהוזכר. Tzafrir - שיחה 21:23, 21 ביולי 2021 (IDT) - ראוי לציין את תחום ה AI בצורתו הנוכחית. התוצאה של אימון רשת נוירונים היא אלגוריתם שאינו מובן למתכנת ה AI ובודאי לא עבר ניתוח ריגורוזי. זה ניסוי לכל דבר ועניין - עד כמה טובות תוצאות האלגוריתם? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:30, 22 ביולי 2021 (IDT)
- מדעי המחשב היו במקור תחום מתמטי לחלוטין. בכלל בתחומים רבים במדע מקובל למדל את המציאות באמצעות מודל מתמטי. את המודל הזה אפשר לחקור ועליו גם אפשר להוכיח הוכחות נכונות במובן המתמטי. אבל אז עולה השאלה: עד כמה המודל הזה תואם אם המציאות? לדוגמה: נוח מאוד להוכיח הוכחות על מכונת טיורינג, אבל עד כמה הן רלוונטית למציאות שבה למחשב יש זכרון מוגבל ויש לו גישה יעילה לכל הזיכרון (אבל בעצם גם זה לא מדויק: יש סוגי זכרון שונים. להמשיך לסבך?).
- אתה בטוח? אם אני לא טועה גם מדעי המחשב זה מדע אבל לא זכור שנתקלתי שם במשהו "בר הפרכה" או במשהו ש"הופרך". ―אנונימי לא חתם
- פיזיקה, כמו כל המדעים המדויקים, הוא מדע אמפירי - כלומר: תלוי בניסיון (תצפיות וניסויים) שמשתמש במתמטיקה כקירוב או מידול מופשט למציאות. המתמטיקה עצמה איננה מדע אמפירי במובן זה שהיא איננה תלויה בתצפיות ולא משתמשת בניסויים כדי לאשש (מושג שנכון למדע אמפירי ולא למתמטיקה) או להפריך תיאוריות מתמטיות - אלא בהוכחות קפדניות ולוגיקה מדויקת. המתמטיקה היא כלי שמשמש את המדעים המדויקים ובמעמד לוגי-פילוסופי שונה ממדעים מדויקים רגילים כמו פיזיקה, כימיה וכו'. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:42, 21 ביולי 2021 (IDT)
חברת כפיר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מדוע אין ערך על חברת כפיר המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים?--79.181.69.218 20:16, 21 ביולי 2021 (IDT)
- מוזמן לעיין בכפיר (חברה). דרדק • שיחה • י"ג באב ה'תשפ"א • 20:20, 21 ביולי 2021 (IDT)
האם כליאה בבתי סוהר בארה"ב תמיד מסכנת אדם באונס?[עריכת קוד מקור]
יש את הסטריאוטיפ הזה שלמדתי עליו מסרטים ומטוקבקים של אנשים על אמריקנים שהורשעו בעבירות שונות לפיו מי שנשלח לכלא בארה"ב, אפילו לתקופה קצרה כמו שנה סביר להניח שייאנס. האם זה באמת נכון? האין בארה"ב בתי סוהר לעבירות קלות שאנשים שוהים בהם זמן מועט כמו שנה ולא סביר שהם יפתחו נטיות מיניות הפוכות כולל נטייה לניסיונות אונס מתוך תסכול מיני של שנים רבות? אני שואל את השאלה לגבי גברים ונשים כאחת ומתוך הנחה שתרבות אונס בכל סוג של בית סוהר מונעת שיקום אסירים ולא משיגה אותו. בתודה. ―אנונימי לא חתם
- w:Prison rape in the United States
- בערך הזה בויקי האנגלית יש ניסיון להתייחס לכמות מקרי האונס. הנושא מורכב מאוד וקשה לענות לשאלה שלך. 46.114.145.18 11:04, 22 ביולי 2021 (IDT)
האם קובץ שיוצר בתוכנה פרוצה מפר זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נניח מישהו הוריד תוכנה מוגנת ופרץ אותה על ידי מחולל סיסמאות: האם קבצים שהוא מייצר בה מפרים זכויות יוצרים? נניח לצורך העניין שהוא מייצר בפוטושופ ציור. 77.124.181.255 15:19, 22 ביולי 2021 (IDT)
- איך זה קשור? ואם יצרת בעזרת מחשב של אדם אחר עם רשיון שלו, או במחשב של ספריה או אוניברסיטה? אז זה שלהם כי יצרת את זה עם רישיון של מישהו אחר? אין קשר. זו עבירה לעשות שימוש בתוכנה פיראטית (כן של זכויות יוצרים ושל ה EULA של התוכנה), אבל איך זה קשור לתוצר מהתוכנה, בטח כשלא תמיד ניתן לדעת אם בכלל על כך. במקרה של קבצי אופיס, כן אפשר לדעת מי היוצר, שהנתון הזה מתווסף לקובץ כמטאדאטה לפי בעל הרישיון בתוכנה, אבל גם את זה אפשר לרמות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 22 ביולי 2021 (IDT)
סעיף "גזע" בפרטים אישיים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שמתי לב שבקבלה לעבודות באוניברסיטאות בארה"ב יש למלא פרטים אישיים ובינהם מופיע הסעיף "גזע" שבו אפשר לבחור בין קווקאזי, היספני, אפריקאי, אסיאתי, אינדיאני ו"בן תערובת". לי הדבר נראה הזוי בצורה יוצאת דופן בעיקר כי הם דוחפים אותה קטגוריה אחת תרבויות שונות לגמרי כמו יפנים, אינדונזים, לאוסים והודים ולקטגוריה אחת אוקראינים, צ'צ'נים, בריטים ופרסים. שלא נדבר על זה שנראה שבאמריקה עוד לא גילו את המזרח התיכון ואוסטרליה. והמשמעות של זה הוא ש"גזע" הוא סעיף לגיטימי לסווג אנשים.
האם ארה"ב היא המדינה היחידה שבה יש תוקף רשמי לסעיף "גזע"? 77.124.181.255 17:51, 22 ביולי 2021 (IDT)
- אין לי תשובה טובה, אבל שאלת המשך: לרוב הקטגוריות קל למצוא חריגים לשם: מצרי מקהיר לא ייחשב אפריקאי, מצרי סיני לא יחשב אסיאתי (שלא לדבר על אסייתי שאינו אסייתי), ספרדי אינו היספני ואנשים שמשפחתם נמצאת באמריקה כבר מאות שנים אינם אמריקאים ילידים. אבל האם יש בקווקז עמים לא קווקזואידים? האזרים הם טורקים (ערך בעייתי), אבל לא ברור לי האם תורכים הם „קווקזים״ או „אסייתים״. Tzafrir - שיחה 18:44, 22 ביולי 2021 (IDT)
- שלא נדבר שלא ברור בדיוק מה אמורים לכתוב צ'וקצ'ים שגרים במוסקבה: אסיאתים? הם יותר קרובים לאסקימואים. אבל הם אזרחי רוסיה שגדלו כל חייהם בתרבות הרוסית, אז אולי הפכו קווקאזים? או שזה הולך לפי סוג עיניים בלי קשר להיסטוריה משפחתית ותרבות? תמיד מנסה להבין איך הרעיון הגזעי עדיין שורד במאה ה-21. ישראלי אתיופי, אמריקאי-אפריקאי ובן שבט הזולו הם אנשים שאין להם שום דבר במשותף חוץ מגוון עור. וגם זה לא באמת, אלא רק בהשוואה ל"מרכז אירופאי". Corvus,(Nevermore) 18:59, 22 ביולי 2021 (IDT)
- זה לחלוטין תלוי מדינה, וזה שריד שנותר לא פתור אחרי מלחמת האזרחים. יש מדינות בצפון-מזרח, כמו ניו יורק, מסצ'וסטס ואחרות שלא דורשות לסמן את הסעיף הזה, ויש מדינות דרומיות שכן. יהודים במובן הזה הם ממש לא "גזע". בראייה אמריקאית, ההבדל הוא בין "לבנים", "שחורים", "איספנים" או "צהובים". יהודי מצפון אירופה מוגדר כ"לבן" ויהודי מאמריקה הלטינית מוגדר כ"אספני". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:26, 22 ביולי 2021 (IDT)
- אני מעריך שתמיד ניתן לסרב לענות בסעיף זה מבלי שזה יפגע במסרב. מטרת הסעיף היא לצורך תוכניות וסטטיסטיקות של עידוד מיעוטים ("אפליה מתקנת"), בין אם ישירות לבן המיעוט עצמו ובין אם לאוניברסיטה לפי אחוז המיעוטים בה. לכן גם הקטגוריות הן לפי מיעוטים שנחשבים מופלים/לא מופלים בארה"ב, ולא לפי איזשהו מפתח גזעי הגיוני (אם יש בכלל דבר כזה) בעולם. במידה ותסרב לענות, אתה בתכלס מוותר על כל יתרון אפשרי שיכול לנבוע ממוצאך. H. sapiens - שיחה 20:27, 22 ביולי 2021 (IDT)
- בעיה היא ש(א) שופטים אנשים לפי הגזע באופן רשמי. כלומר אדם מסווג לפי הגזע שלו באופן המוכר רשמית לרשויות. (ב) אין היסטוריה משותפת לכל הגזע כולו. ככה שאותה "אפליה מתקנת" לא רלוונטית - ההיסטוריה של בחור אמריקאי שחור יליד ברוקלין ושל בן העדה האתיופית יליד ישראל לא דומים בשום דבר. וכן, ניתן לרוב לסמן "אני מסרב לענות", אבל גם עצם הסימון הוא סוג של בחירה. אגב, קיימת טענה שהסימון של גזעים מסוימים כמו "אסיאתי" מעלה את רף הדרישות לקבלה ללימודים ביחס לגזע "לבן" (Asian quota). וזאת כמובן מטעמי שיווין, כי אחוז סטודנטים אסיאתים עולה מהר מדי. ואם ליגת הקיסוס לא היו מגבילים את כמות מלוכסני העיניים, אז האחוז שלהם היה מגיע ל-30-40% כמו בהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי... לא יודע עד כמה הטענה נכונה. Corvus,(Nevermore) 14:00, 23 ביולי 2021 (IDT)
- נכון אבל בכל חלוקה למספר סביר של קטגוריות יהיו יוצאים מן הכלל. אני מנחש שאין הרבה סטודנטים ישראלים אתיופים יחסית לאפרו-אמריקאים. כמו כן סביר שהתוכניות הספציפיות (בעיקר קרנות למלגות) דורשות יותר פירוט של קורות החיים, ואז זה כבר תלוי בהן האם להחשיב את האתיופי או לא. אגב, כבר ראיתי קטגוריות נוספות על מה שצויין למעלה, כולל middle eastern (לא זוכר אם רשמתי את עצמי בקטגוריה הזו. אני צבר ממוצא אשכנזי) ו-pacific islander, אז כנראה שהקטגוריות משתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. לגבי הגבלת אסיאתים בליגת הקיסוס, זה כנראה לא משולל יסוד כי ראיתי נתונים שהאחוזים שלהם כבר היו יותר גבוהים וירדו. אבל אוניברסיטה שיעלו נגדה קייס לאפליה גזעית וגם יוכיחו תהיה בצרות. בניגוד ל"אפליה מתקנת", למרות שגם היא שנוייה במחלוקת. H. sapiens - שיחה 22:34, 24 ביולי 2021 (IDT)
- בעיה היא ש(א) שופטים אנשים לפי הגזע באופן רשמי. כלומר אדם מסווג לפי הגזע שלו באופן המוכר רשמית לרשויות. (ב) אין היסטוריה משותפת לכל הגזע כולו. ככה שאותה "אפליה מתקנת" לא רלוונטית - ההיסטוריה של בחור אמריקאי שחור יליד ברוקלין ושל בן העדה האתיופית יליד ישראל לא דומים בשום דבר. וכן, ניתן לרוב לסמן "אני מסרב לענות", אבל גם עצם הסימון הוא סוג של בחירה. אגב, קיימת טענה שהסימון של גזעים מסוימים כמו "אסיאתי" מעלה את רף הדרישות לקבלה ללימודים ביחס לגזע "לבן" (Asian quota). וזאת כמובן מטעמי שיווין, כי אחוז סטודנטים אסיאתים עולה מהר מדי. ואם ליגת הקיסוס לא היו מגבילים את כמות מלוכסני העיניים, אז האחוז שלהם היה מגיע ל-30-40% כמו בהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי... לא יודע עד כמה הטענה נכונה. Corvus,(Nevermore) 14:00, 23 ביולי 2021 (IDT)
- האם בקווקזים כוונתך ל-Caucasian? כי אם כן התרגום היום הוא האדם הלבן ולא קווקזי. GHA - שיחה 14:09, 23 ביולי 2021 (IDT)
רישיון נהיגה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אם כבר יש לי רישיון של רכב אוטומטי מה צריך לעשות כדי לקבל רישיון לרכב ידני? תודה
- שיעורים וטסט. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:44, 22 ביולי 2021 (IDT)
- לא מדויק. להוציא טופס ירוק, בדיקת ראייה ובדיקה רפואית. להירשם אצל מורה לטסט. לא חייבים שיעורים (כי יש לך רישיון B תקף), אבל סביר להניח שתצטרך ללמוד איכשהו איך מתאימים מצמד לנקודת חיכוך. דגש - שיחה 23:56, 22 ביולי 2021 (IDT)
בתולות ים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב כשהייתי בקמפ הביאו איזו הרצאה מחורטטת על שדים ורוחות, בתהחלה הביאות תמונות של בתולות ים (נראה לי מובא פה) הם מספרים שנפלט בצונאמי ובעוד כמה מקומות, אמת או לא אמת? המאו"ר - שיחה 02:41, 23 ביולי 2021 (IDT)
- קצת למעלה יש קישור לדף של סנופס שלפיו מדובר על זיוף. הדף לא עודכן מאז 2005 אבל לא נראה לי שמשהו השתנה מאז. מעניין לבדוק מהו אותו צונאמי: רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004) או שדווקא רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)). Tzafrir - שיחה 06:21, 23 ביולי 2021 (IDT)
- תודה!. המאו"ר - שיחה 10:52, 23 ביולי 2021 (IDT)
- זה שטויות. אנשים רואים הרבה דברים, מ-UFO ועד חדי קרן, תלוי בתקופה בהיסטוריה נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:26, 23 ביולי 2021 (IDT)
- יש יצורים אגדיים שהתבררו כאמיתיים, כמו הקראקן. וחלק באים עם מזכרות מהחוויות הללו (מפגשים מאיזה סוג זה?). (¯`gal´¯) - שיחה 13:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- זה שטויות. אנשים רואים הרבה דברים, מ-UFO ועד חדי קרן, תלוי בתקופה בהיסטוריה
- תודה!. המאו"ר - שיחה 10:52, 23 ביולי 2021 (IDT)
- מה זה ה"קמפ" שהיית בו? 192.114.182.2 10:36, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר לבדוק: קמפ הוא דף פירושונים. הפירוש הראשון: „קעמפ: מחנה קיץ״. אבל גם ההגדרה השנייה מתאימה, בדרכה שלה: „קאמפ: גישה אסתטית פוסטמודרניסטית, שלפיה ניתן לזהות יופי אירוני אנין בתופעות אופנתיות אשר לוקות בחוסר טעם קיצוני או בביטויים מובהקים של פרובינציאליות וכיעור.״ Tzafrir - שיחה 13:49, 25 ביולי 2021 (IDT)
- בעולם הישיבות בבין הזמנים מוציאים את כל הישיבה, לטיול משותף הכולל לינה בפנימיה כל שהיא. המאו"ר - שיחה 23:34, 27 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר לבדוק: קמפ הוא דף פירושונים. הפירוש הראשון: „קעמפ: מחנה קיץ״. אבל גם ההגדרה השנייה מתאימה, בדרכה שלה: „קאמפ: גישה אסתטית פוסטמודרניסטית, שלפיה ניתן לזהות יופי אירוני אנין בתופעות אופנתיות אשר לוקות בחוסר טעם קיצוני או בביטויים מובהקים של פרובינציאליות וכיעור.״ Tzafrir - שיחה 13:49, 25 ביולי 2021 (IDT)
האם ניתן לתבוע את מדינת ישראל על החלת מע"מ על קניות מאתרי אינטרנט לא ישראלים?[עריכת קוד מקור]
קנייה שבוצעה מעסק רשום אך שלא נרשם בישראל, בין אם נעשית מקרוב או מרחוק, איננה נעשית עם עסק ישראלי ומע"מ שמשולם על העסקה משולם למדינה בה נרשם העסק, לכן אין זה הגיוני שגם מדינת ישראל תגבה מע"מ על העסקה.
מכאן השאלה:
האם ניתן לתבוע את מדינת ישראל על החלת מע"מ על קניות מאתרי אינטרנט לא ישראלים? בתודה ―אנונימי לא חתם
- סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע "אין פוגעים בקנינו של אדם". כל מס הוא פגיעה בזכות הקניין, ולכן על המדינה להיות מסוגלת להוכיח שהוא עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש." אם אתה סבור שהטלת מע"מ על קנייה באתר אינטרנט שאינו ישראלי אינה עומדת בתנאי זה (כלומר אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל או שהוא במידה שעולה על הנדרש), תוכל לעתור לבג"ץ ולבקש לבטל מס זה (לאחר שיוטל). דוד שי - שיחה 05:13, 24 ביולי 2021 (IDT)
- פורמלית, תוספת מע"מ בישראל מושתת על המוכר, ולא על הקונה, אלא שהיא מגולגלת אל הקונה, וזה חוקי אם המוכר מציין בחשבונית את חלק המס במחיר. אם הרכישה נשלחה ומגיעה מעסק בחו"ל, המדינה לא גובה עליה מע"מ, אלא מכס על יבוא אישי, לפי מהות הסחורה ומחירה הנקובים על ידי האתר שמולו נעשתה העיסקה. דוגמה: אני רכשתי באינטרנט מכשיר חשמלי במחיר $100 ושילמתי 80 ש'ח מכס, על מנת לקבל את החבילה בסניף הדואר.--נדב - שיחה 18:56, 24 ביולי 2021 (IDT)
- שילמת מע"מ + הוצאות. 77.127.41.31 11:07, 25 ביולי 2021 (IDT)
- פורמלית, תוספת מע"מ בישראל מושתת על המוכר, ולא על הקונה, אלא שהיא מגולגלת אל הקונה, וזה חוקי אם המוכר מציין בחשבונית את חלק המס במחיר. אם הרכישה נשלחה ומגיעה מעסק בחו"ל, המדינה לא גובה עליה מע"מ, אלא מכס על יבוא אישי, לפי מהות הסחורה ומחירה הנקובים על ידי האתר שמולו נעשתה העיסקה. דוגמה: אני רכשתי באינטרנט מכשיר חשמלי במחיר $100 ושילמתי 80 ש'ח מכס, על מנת לקבל את החבילה בסניף הדואר.--נדב - שיחה 18:56, 24 ביולי 2021 (IDT)
כלור[עריכת קוד מקור]
האם כלור בבריכה מזיק לעור? דרדק • שיחה • י"ד באב ה'תשפ"א • 14:08, 23 ביולי 2021 (IDT)
- אם הבריכה עובדת לפי התקנים, אז לא. חשיפה לכלור בריכוז גבוה מדי בהחלט יכולה לפגוע הן בעור והן במערכת הנשימה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:23, 23 ביולי 2021 (IDT)
- כל חומר בכמות גדולה עשוי להזיק. בהקשר זה "כמות גדולה" מוגדרת לפי רעילות (LD50) גילגמש • שיחה 05:05, 25 ביולי 2021 (IDT)
ריבוי ריאלטי[עריכת קוד מקור]
"חברה שואלת" - מי הופיעה גם ב"בואו לאכול איתי" וגם ב"חתונה ממבט ראשון"? Shannen - שיחה 16:10, 23 ביולי 2021 (IDT)
האם תחום הבסיסים במתמטיקה הוא חלק מהאריתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מנייה מבסיס 0 (zero base indexing) או מנייה מבסיס אחד (one base indexing), זה חלק מהאריתמטיקה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא מכיר אותם, אבל באופן עקרוני אם אתה מסוגל לחבר שני מספרים ולהכפיל 2 מספרים והתוצאה יוצאת הגיונית ומוגדרת, אז זו אריתמטיקה לגיטימית לחלוטין. אגב, אין אפילו חובה ל"סדר" (כל מספר גדול או קטן או שווה לכל מספר אחר) בכדי להיות לגיטימי (ראה מספרים מרוכבים, דהיינו a+bi). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:20, 23 ביולי 2021 (IDT)
- וכמובן שחייב להיות לך "אפס" ו-"אחד" (מספר שלא מפריע לחיבור ומספר שלא מפריע לכפל). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:21, 23 ביולי 2021 (IDT)
- אני מסוגל בכללי ואני מניח ששאלתי לא הובנה נכונה, בשפות תכנות מסוימות מתחילים למנות עצמים מ 0 במקום מ-1 (מבסיס 0 במקום מבסיס 1) אז האם מושג ה"בסיס" הוא חלק מ"אריתמטיקה" או מתחום אחר במטתמטיקה? ―אנונימי לא חתם
- יש בסיס אונרי בהקשר למה שהובן כאן. בקשר ללמה מתחילים לספור מ-0 במחשבים, קשור למושג היסט (offset) - אם אתה מקצה מקטע זכרון, אתה תתחיל לעבוד איתו מכתובת ההתחלה שלו שנמצאת ב-offset 0 מכתובת ההתחלה שלו. בחיי היומיום, כשסופרים קדימה מתחילים מ-1 וכשסופרים אחורה מסיימים ב-0. (¯`gal´¯) - שיחה 12:25, 24 ביולי 2021 (IDT)
- להחלטה בשפות תכנות למנות איברי מערך החל מ-0 או החל מ-1 אין קשר משמעותי לאריתמטיקה. דוד שי - שיחה 16:33, 24 ביולי 2021 (IDT)
- יש בסיס אונרי בהקשר למה שהובן כאן. בקשר ללמה מתחילים לספור מ-0 במחשבים, קשור למושג היסט (offset) - אם אתה מקצה מקטע זכרון, אתה תתחיל לעבוד איתו מכתובת ההתחלה שלו שנמצאת ב-offset 0 מכתובת ההתחלה שלו. בחיי היומיום, כשסופרים קדימה מתחילים מ-1 וכשסופרים אחורה מסיימים ב-0. (¯`gal´¯) - שיחה 12:25, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אני מסוגל בכללי ואני מניח ששאלתי לא הובנה נכונה, בשפות תכנות מסוימות מתחילים למנות עצמים מ 0 במקום מ-1 (מבסיס 0 במקום מבסיס 1) אז האם מושג ה"בסיס" הוא חלק מ"אריתמטיקה" או מתחום אחר במטתמטיקה? ―אנונימי לא חתם
- וכמובן שחייב להיות לך "אפס" ו-"אחד" (מספר שלא מפריע לחיבור ומספר שלא מפריע לכפל). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:21, 23 ביולי 2021 (IDT)
האם הקטנת דרישות שכר מעלה את סיכויי הקבלה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
תמיד יש את המשחק הזה ברעיון קבלה בשם "ציפיות שכר". אני מניח שאם מישהו מעלה אותם משמעותית מעל המצופה, הוא מקטין משמעותית את הסיכויים שלו למצוא עבודה, מכיוון שהחברה לא יכולה לשלם הרבה מעל המקובל וגם לא מעוניינים בעובד שלא יהיה מרוצה מתנאי השכר שלו. ובהתחשב שעל כל משרה מתמודדים 10-30 איש (תלוי במשרה), אז אין בעיה לוותר על מועמד פחות רצוי.
אבל: אם מישהו נותן ציפיות שכר נמוכות מאלו של מועמדים אחרים, האם הוא מעלה את הסיכויים שלו להתקבל? או להפיך, הוא מצטייר כאחד שממתג את עצמו נמוך ולכן מעורר פחות עניין? 2A0D:6FC0:3D:5400:B162:4C17:D42D:2BD8 17:42, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אענה לך איך אני רואה את זה כמנהל חברה קטנה: לאור העובדה שרוב המועמדים מציגים ציפיות שכר מופרכות, הרי שאם מגיע מועמד שמציג ציפיות שכר נמוכות יותר זו התחלה טובה. עמית - שיחה 23:10, 26 ביולי 2021 (IDT)
בקשה להתייעץ עם משפטן בענייני ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שלום לבעלי הידע במשפטים. אני מעוניין להתייעץ עם משפטן/ויקיפד מנוסה בקשר לערך שאני כותב. עדיפות לתקשורת בדוא"ל ויקיפדיה. תודה מראש לעונים.--נדב - שיחה 17:53, 24 ביולי 2021 (IDT)
- מה הערך? דרור - שיחה 23:54, 24 ביולי 2021 (IDT)
- דרור עדיין בטיוטה במרחב המשתמש.--נדב - שיחה 00:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
- תשלח לי דואל. אבל אני בספק אם אוכל לעזור. דרור - שיחה 00:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שולח לך. קודם תקרא ואז אסביר. בעיקרון החלק העיקרי די גמור. כבר שולח.--נדב - שיחה 00:17, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אם עוד רלוונטי אולי אוכל גם לעזור תלוי בנושא הערך. RimonLV - שיחה 08:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שלחתי קישור לטיוטה במייל לדרור, אבל תמיד טובים השניים מן האחד, ושלושה טובים משניים, כך שלדעתי זה רלוונטי, ואם לא יועיל - לא יזיק. אני לא יודע לומר עד כמה נושא הערך משמעותי. אוכל לשלוח לך במייל הוויקפדי קישור לטיוטה, תקרא, אסביר מה מטריד אותי, ונחליט.--נדב - שיחה 09:23, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אם עוד רלוונטי אולי אוכל גם לעזור תלוי בנושא הערך. RimonLV - שיחה 08:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שולח לך. קודם תקרא ואז אסביר. בעיקרון החלק העיקרי די גמור. כבר שולח.--נדב - שיחה 00:17, 25 ביולי 2021 (IDT)
- תשלח לי דואל. אבל אני בספק אם אוכל לעזור. דרור - שיחה 00:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- דרור עדיין בטיוטה במרחב המשתמש.--נדב - שיחה 00:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
רעיונות נגד חרדה?[עריכת קוד מקור]
רעיונות נגד חרדה?
- ויקיפדיה איננה גורם הנותן ייעוץ נפשי ורפואי. בשביל זה יש בעלי מקצוע מוסמכים ומורשים.--נדב - שיחה 19:11, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אני מסכים עם נדב. פנה בבקשה לרופא המשפחה שלך. גילגמש • שיחה 05:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אני הייתי ממליץ על נטילת ידים (שו"ע סימן ד תשובה אחרונה בשו"ת רב פעלים) אבל אני לא חושב שזה עובד... המאו"ר - שיחה 17:21, 29 ביולי 2021 (IDT)
- אני מסכים עם נדב. פנה בבקשה לרופא המשפחה שלך. גילגמש • שיחה 05:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שו"ת רב פעלים (סוד ישרים סימן יט) שנשאל מאדם אחד, שבא לו פחד בלבבו תמיד, וכל שעה יתעורר הפחד בלבבו, ואינו יודע למה הוא מפחד, מה יעשה כדי להסיר הפחד.
והשיב: תחילת הכל יזהר בקריאת שמע שחרית וערבית ושעל המטה, שיקרא אותה בכוונה ובמתון [ועיין מגילה דף ג.]. גם יזהר שלא ירגיל להניח ידיו על נחיריו ושפתיו [עיין בגמרא פסחים דף קיב.]. גם יזהר בנטילת ידים של שחרית ושל בית הכסא, לעשותה ג' פעמים בסירוגין ובשופי. וכן יזהר בנטילת ידיים אחר הגלוח ואחר נטילת ציפורניו לעשותם גם כן ג' פעמים בסירוגין [עיין פסחים דף קיב.]. גם ירגיל לומר בלחש בכל עת משעות היום או משעות הלילה דברים אלו: "עיזא דבי טבחי שמינא מינאי", וכן בכל עת שמתעורר הפחד בלבבו, אז תכף ומיד יאמר דברים אלו [עיין בגמרא מגילה דף ג.]. גם יזהר לומר בכל יום בבוקר מזמור "יושב בסתר עליון" שלשה פעמים, ויתחיל מן פסוק "ויהי נועם". וכן יאמר גם כן מזמור "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" שלשה פעמים, וקודם שישן יאמר מזמורים אלו פעם אחת. גם בכל תפלת העמידה הן בשבת הן בחול, יאמר קודם "אלהי נצור", מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים. ויזהר ללבוש טלית קטן כשר ובדוק. ע"כ. המאו"ר - שיחה 14:09, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא הייתי ממליץ על המרשם הנ"ל למי שסובל בנוסף גם מ-OCD. ראובן מ. - שיחה 18:27, 31 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר להוסיף עוד כמה לחשים, להשביע את השד האחראי על הפחד(אנ'), לא רק ללבוש טלית קטן אלא שיהיה צבוע בתכלת, "יזהר שלא ירגיל להניח ידיו על נחיריו" (לא לחטט באף). לא ללכת בזוגות. בקיצור כדאי לך ללכת לרופא שלך כי אך אחד אחר לא יוכל להושיע אותך. דרדק • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 20:52, 31 ביולי 2021 (IDT)
- כמו שכתבתי למעלה... המאו"ר - שיחה 00:42, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אעי קצת תמה איך אדם שמצהיר על עצמו כ"יהודי שומר תורה ומצוות. ומקפיד על ההלכה, קלה כחמורה" מזלזל כך בדברי חז"ל. האם אמונה בעל-חומר וברוחניות היא גם "אמונות טפלות"? ואם יש רוחניות כזו, האם יש מערכת של יחסו גומלין בין מעשי האדם וכוחות נפשו? ובקיצור, יכול להיות שבכל זאת חז"ל ידעו על מה הם מדברים? --2A01:6500:A037:48F9:922A:C7A4:4031:5F65 02:16, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- עיין בפירוש המאירי על מסכת פסחים, נדמה לי שזה באזור דף קי. אני מקווה שאתה לא מגדיר את הבן איש חי כחז"ל. דרדק • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 11:02, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אותו אלוקים שברא והעניק סמכות לחז"ל, גם ברא את הטבע, ואם הטבע מכחיש, איך נכחיש את אלוקים? המאו"ר - שיחה 14:09, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- דרדק, "חז"ל" אני מגדיר 3 דפים בגמרא בפסחים. המאו"ר, ראשית, אני לא מבין את הלוגיקה שלך, אם אני מכחיש פרט בטבע אני מכחיש את האלוקים? שנית, זהו, שלא מדובר כאן על הטבע אלא על העל-טבע, וזה דבר דאי אפשר לאשר או להכחיש, ונותר בידנו רק האמונה בדברי חז"ל, שהמלעיג על דבריהם וכו'.--2A01:6500:A037:48F9:922A:C7A4:9073:D764 15:18, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- בדיוק בשביל זה הפניתי אותך לעיין במאירי. בקצרה אגיב: ברוב המקרים לא מדובר בעניינים הלכתיים אלא באמונות שאנשים האמינו בהם בזמן ההוא. יש מאנשי שיחי שרצו לטעון שהאמוראים עצמם לא האמינו בזה, רק כתבו כך בשביל המון העם שכן האמין, אבל אני אמרתי שאם הם כתבו את זה אין סיבה להניח שהם לא האמינו, כל אנשי זמנם האמינו בזה וגם הם. זה לא סותר את ידיעותיהם התורניות. דרדק • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 15:41, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- דרדק, "חז"ל" אני מגדיר 3 דפים בגמרא בפסחים. המאו"ר, ראשית, אני לא מבין את הלוגיקה שלך, אם אני מכחיש פרט בטבע אני מכחיש את האלוקים? שנית, זהו, שלא מדובר כאן על הטבע אלא על העל-טבע, וזה דבר דאי אפשר לאשר או להכחיש, ונותר בידנו רק האמונה בדברי חז"ל, שהמלעיג על דבריהם וכו'.--2A01:6500:A037:48F9:922A:C7A4:9073:D764 15:18, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אותו אלוקים שברא והעניק סמכות לחז"ל, גם ברא את הטבע, ואם הטבע מכחיש, איך נכחיש את אלוקים? המאו"ר - שיחה 14:09, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- עיין בפירוש המאירי על מסכת פסחים, נדמה לי שזה באזור דף קי. אני מקווה שאתה לא מגדיר את הבן איש חי כחז"ל. דרדק • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 11:02, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אעי קצת תמה איך אדם שמצהיר על עצמו כ"יהודי שומר תורה ומצוות. ומקפיד על ההלכה, קלה כחמורה" מזלזל כך בדברי חז"ל. האם אמונה בעל-חומר וברוחניות היא גם "אמונות טפלות"? ואם יש רוחניות כזו, האם יש מערכת של יחסו גומלין בין מעשי האדם וכוחות נפשו? ובקיצור, יכול להיות שבכל זאת חז"ל ידעו על מה הם מדברים? --2A01:6500:A037:48F9:922A:C7A4:4031:5F65 02:16, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- כמו שכתבתי למעלה... המאו"ר - שיחה 00:42, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אפשר להוסיף עוד כמה לחשים, להשביע את השד האחראי על הפחד(אנ'), לא רק ללבוש טלית קטן אלא שיהיה צבוע בתכלת, "יזהר שלא ירגיל להניח ידיו על נחיריו" (לא לחטט באף). לא ללכת בזוגות. בקיצור כדאי לך ללכת לרופא שלך כי אך אחד אחר לא יוכל להושיע אותך. דרדק • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 20:52, 31 ביולי 2021 (IDT)
- מקובלני מרבותיי ראשוני ספרד שמיקומו של העל טבע מצומצם ביותר, ב. משפט כמו "העץ הזה לפי התורה הוא נעל" מבחינתי זה סתירה בין אלוקים לאלוקים. המאו"ר - שיחה 15:24, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אהבתי, רבותיי ראשוני ספרד, שמח לשמוע שכבעל המאור, אתה תלמיד הרמב"י והראב"י שמיה רבה • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 15:30, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- וגם את דבריהם יש שהסבירו שהם האמינו בזה כו', אגב אתה מוזמן לעיין בראש הערך שכתבתי דברים הגורמים לשכחה שם הבאתי את דברי שני חכמים שהסבירו את הדבר מבחינה טבעית. המאו"ר - שיחה 15:25, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- בעל המאור היה לפני הרמב"ן. המאו"ר - שיחה 15:42, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- תיקנתי, טעות של שיגרא דלישנא שמיה רבה • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 16:24, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- בעל המאור היה לפני הרמב"ן. המאו"ר - שיחה 15:42, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
בורקס[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם זה נכון שבורקסים מקושרים התודעה הישראלית עם טקסי אזכרה, לוויות ושיבה?
- ביחיד (מלאדינו): בורקה, ברבים: בורקס, במתכונתו הבסיסית הוא זול ומהיר להכנה, וניתן לאפות ולהגיש כמויות גדולות במהירות. בשל גודלו הקטן ורכותו, בין חטיף למזון, ומכיוון שאכילתו לא מצריכה עריכת שולחן וסכו"ם או טקסים אחרים, והוא משביע, קל מאד לאכול אותו (בידיים) תוך כדי עיסוקים אחרים (כגון: שיחה, ישיבה או דיון). אני משער שלכן הוא נכנס לתרבות כמשהו שמוגש בהתכנסויות מסיבות שונות, כולל אירועים לא צפויים שיש צורך לארגן עבורם אוכל במהירות. כנראה בגלל זה הוא פופולרי באירועי הלוויות ואזכרות (לא עלינו), וכן בישיבות מרובות משתתפים או סתם כאלה שלא ממש שווה להשקיע בהם. ערכו התזונתי נמוך (בעיקר פחמימות ושומנים), והוא מכיל כמות גדולה של שומן רווי. לא בריא ולא רצוי. אבל מי חושב על בריאות באירועים כאלה?...--נדב - שיחה 20:42, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אתייחס רק למחיר המוצר והכנתו. זה לא מאכל כל כך מהיר להכנה. הכנת הבצק בתנאים ביתיים לוקחת זמן רב וכמובן גם האפייה, במיוחד של כמות גדולה. לגבי המחיר - אני לא בטוח שמדובר במאכל זול. יש לזכור ששומן הוא מוצר יקר במשך רוב תולדות האנושות. חמאה למשל זה משהו שקשה לקבל בכמות גדולה. כנ"ל שמן צמחי. זה מוצר יקר. גם הקמח הלבן שנראה לנו היום זול עם מחיר אפסי לא היה כזה במשך רוב קיומה של האנושות. כיום בשיטות החקלאות המודרניות זה באמת זול ואפשר אפילו לקנות בורקס קפוא ורק לחמם בתנור כך שהדבר הופך לפשוט והשיטה התעשיתית מאפשרת לייצר כמות עצומה במחיר נמוך. באשר למנהגי אבלות - אני מניח שזה קשור למוצא העדתי. כיום לאחר הערבוב העדתי הרב אני מניח שאין הבדלים משמעותיים. לגבי השאלה הספציפית - קשה לדבר על "תודעה ישראלית". החברה הישראלית טרם התגבשה באופן סופי. הדור שהגיע בגל העלייה הגדול האחרון שהגיע רק לפני 20-30 שנים טרם התחלף. האנשים שהגיעו בגל הזה צריכים להעמיד צאצאים ילידי המקום (צברים), למות בעצמם וכך הצאצאים שלהם יתערבבו באופן סופי בין האנשים האחרים ורק אז (בהנחה שלא יהיה גל עלייה משמעותי נוסף) ניתן יהיה לדבר על גיבוש כלשהו. גילגמש • שיחה
- אני תוהה אם בכלל כל הסיפור נגד קמח, במיוחד קמח לבן (שהיה דבר יקר והיה נחלת משפחות מבוססות בעבר) הוא סתם טרנד מודרני. האם יש עדויות אמתיות לכך שקמח לבן מזיק לבריאות? Corvus,(Nevermore) 11:56, 25 ביולי 2021 (IDT)
- קמח לא מזיק לבריאות. האנושות צורכת קמח משחר קיומה כמוצר בסיסי. רק שכמו כל סוג מזון, צריכת יתר של קמח, ובשל כך תזונה לא מאוזנת, היא שמזיקה לבריאות. בעיניי, כל הטענות שקמח "מזיק" נובעות מתרבות הצריכה וכל מיני אידיאולוגיות בריאותיות למיניהן, תפיסות עולם של ענייני דיאטות, וגם, שומו שמיים, ממניעים כלכליים ושיווקיים. אני בטוח שיהיו מי שיקפצו עלי בחמת זעם בדלל הדברים האלה. בעניין הנדון, בורקס זה מזון שנחשב "לא בריא" בגלל הרכבו התזונתי הזוועתי לכשעצמו. אבל שוב, אם התזונה היומיומית מאוזנת, וחילוף החומרים בגוף מאוזן, לא בגלל הפריך והחם הזה מדי פעם, נקבל התקף לב. תהרגו אותי וזהו.--נדב - שיחה 13:02, 25 ביולי 2021 (IDT)
- נדב, בסה"כ אתה צודק, אבל בוא נהיה פרקטיים, למרות שיש מגמת שינוי מבורכת, רוב הקמחים הנצרכים היום ברוב העולם (כך לפחות אני מרגיש) הם קמחים מזוקקים ולא קמחים מלאים, וזה בעייתי גם בצריכה עקבית ולכאורה מתונה, כי סיבים תזונתיים הם אב מזון לכל הפחות מסייע (למשל בהקשר המיקרוביום) וקמחים מזוקקים הם כמעט נטולי סיבים תזונתיים. ―אנונימי לא חתם
- כל מזון עשוי להזיק בכמות הנכונה. הרכבו של הבורקס איננו זוועתי יותר מהרכבה של העגבנייה. הכל שאלה של מידה. קמח לבן לכשעצמו איננו מזיק. יש מקורות רבים לסיבים ולא רק בקמח. חשוב להקפיד על כמות שמתאימה לסגנון חייו של פלוני ואין בעיה באכילה סבירה (סביר כאן בהתאם לאדם ספציפי) של בורקס או של עגבניות או של ענבים לאדם ממוצע שלא אלרגי למוצרים אלה. גילגמש • שיחה 20:41, 25 ביולי 2021 (IDT)
- חשוב להוסיף שאני מתייחס לבורקס באופן כללי ולא לבורקס מסוים. אם בורקס כולל מרגרינה שעשירה בשומני טרנס אז הוא בעייתי כי לפי מחקרים שומן טרנס מזיק אפילו בכמות קטנה. בהכנתו של בצק לבורקס צריך להשתמש בכמות גדולה יחסית של שומן מה שיכול להיות בעייתי בהקשר הזה. בשימוש בחמאה או במרגרינה שאין בה שומני טרנס הבעיה הזאת נעלמת (על חשבון בעיות אחרות, אך מסוכנות פחות בכמות קטנה וסבירה). גילגמש • שיחה 20:47, 25 ביולי 2021 (IDT)
- נדב, בסה"כ אתה צודק, אבל בוא נהיה פרקטיים, למרות שיש מגמת שינוי מבורכת, רוב הקמחים הנצרכים היום ברוב העולם (כך לפחות אני מרגיש) הם קמחים מזוקקים ולא קמחים מלאים, וזה בעייתי גם בצריכה עקבית ולכאורה מתונה, כי סיבים תזונתיים הם אב מזון לכל הפחות מסייע (למשל בהקשר המיקרוביום) וקמחים מזוקקים הם כמעט נטולי סיבים תזונתיים. ―אנונימי לא חתם
- קמח לא מזיק לבריאות. האנושות צורכת קמח משחר קיומה כמוצר בסיסי. רק שכמו כל סוג מזון, צריכת יתר של קמח, ובשל כך תזונה לא מאוזנת, היא שמזיקה לבריאות. בעיניי, כל הטענות שקמח "מזיק" נובעות מתרבות הצריכה וכל מיני אידיאולוגיות בריאותיות למיניהן, תפיסות עולם של ענייני דיאטות, וגם, שומו שמיים, ממניעים כלכליים ושיווקיים. אני בטוח שיהיו מי שיקפצו עלי בחמת זעם בדלל הדברים האלה. בעניין הנדון, בורקס זה מזון שנחשב "לא בריא" בגלל הרכבו התזונתי הזוועתי לכשעצמו. אבל שוב, אם התזונה היומיומית מאוזנת, וחילוף החומרים בגוף מאוזן, לא בגלל הפריך והחם הזה מדי פעם, נקבל התקף לב. תהרגו אותי וזהו.--נדב - שיחה 13:02, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אני תוהה אם בכלל כל הסיפור נגד קמח, במיוחד קמח לבן (שהיה דבר יקר והיה נחלת משפחות מבוססות בעבר) הוא סתם טרנד מודרני. האם יש עדויות אמתיות לכך שקמח לבן מזיק לבריאות? Corvus,(Nevermore) 11:56, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אתייחס רק למחיר המוצר והכנתו. זה לא מאכל כל כך מהיר להכנה. הכנת הבצק בתנאים ביתיים לוקחת זמן רב וכמובן גם האפייה, במיוחד של כמות גדולה. לגבי המחיר - אני לא בטוח שמדובר במאכל זול. יש לזכור ששומן הוא מוצר יקר במשך רוב תולדות האנושות. חמאה למשל זה משהו שקשה לקבל בכמות גדולה. כנ"ל שמן צמחי. זה מוצר יקר. גם הקמח הלבן שנראה לנו היום זול עם מחיר אפסי לא היה כזה במשך רוב קיומה של האנושות. כיום בשיטות החקלאות המודרניות זה באמת זול ואפשר אפילו לקנות בורקס קפוא ורק לחמם בתנור כך שהדבר הופך לפשוט והשיטה התעשיתית מאפשרת לייצר כמות עצומה במחיר נמוך. באשר למנהגי אבלות - אני מניח שזה קשור למוצא העדתי. כיום לאחר הערבוב העדתי הרב אני מניח שאין הבדלים משמעותיים. לגבי השאלה הספציפית - קשה לדבר על "תודעה ישראלית". החברה הישראלית טרם התגבשה באופן סופי. הדור שהגיע בגל העלייה הגדול האחרון שהגיע רק לפני 20-30 שנים טרם התחלף. האנשים שהגיעו בגל הזה צריכים להעמיד צאצאים ילידי המקום (צברים), למות בעצמם וכך הצאצאים שלהם יתערבבו באופן סופי בין האנשים האחרים ורק אז (בהנחה שלא יהיה גל עלייה משמעותי נוסף) ניתן יהיה לדבר על גיבוש כלשהו. גילגמש • שיחה
- קיימים מחקרים שתוצאותיהם, כביכול, מעידות שצריכה של פחמימות מרוכזות מביאה להתמכרות. הטענות מגיעות עד לקיצוניות של "פחמימות ממכרות יותר מקוקאין". יש מקום להתייחס למחקרים אלו עם ספק בריא. בתחום מחקרי התזונה קיימת נטייה לייצר טרנדים. אבל מנגד - אפשר שיש דברים בגו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:36, 25 ביולי 2021 (IDT)
- מהניסיון האישי שלי (n=1, ללא ניסיון עם קוקאין), כאשר החלטתי להפסיק לצרוך פחמימות מיותרות, הפסקתי, ולא הייתה שום בעיה. אני אישית משתדל פשוט לא יותר מדי לאכול דברים מיותרים (ממתק מדי פעם: בסדר. אבל לא כל יום ולא כחלק מהרגלים יומיים). זה לא מושלם אבל זו התחלה בלי צורך לשנות יותר מדי את ההרגלים. Tzafrir - שיחה 22:55, 25 ביולי 2021 (IDT)
- בני אדם מכורים לפחממות כמו שהם מכורים למים. אדם שלא יאכל פחממות כלל ימות. לא באותה המהירות שבה ימות כתוצאה מאי שתיית מים אבל התוצאה זהה. באופן ספציפי יותר לגבי התמכרות למזון מסוים: באופן עקרוני, בני אדם לא מתמכרים למזון או לשתייה במידה קיצונית. חסרים מנגנונים פיזיולוגיים שיכולים לגרום לזה. אפשר להתמכר באופן קל יחסית לקפה ולמוצרים דומים אך ההתמכרות הזאת תהיה כמעט תמיד קלה יותר מאשר התמכרות לסמים מסוכנים. גם גודל המנה הנדרשת להתמכרות הוא בדרך כלל עצום ביחס לסם. כדי להתמכר לקפה צריך לשתות כוסות רבות מדי יום. אם פלוני יקבל כמות דומה של קוקאין ביום אני מניח שהוא ימות ממנת יתר. באשר ל"פחממות מיותרות" - יתכן שפלוני אכן אוכל יותר מדי וזה גורם לעלייה במשקל. כאן חשוב להזכיר גם שאין משהו רעיל בפחממות או משהו פגום במיוחד בפחממות. מה שחשוב זה סך האנרגיה (קלוריות) שמקבל האדם וכמה הוא מוציא. גילגמש • שיחה 05:54, 26 ביולי 2021 (IDT)
- מהניסיון האישי שלי (n=1, ללא ניסיון עם קוקאין), כאשר החלטתי להפסיק לצרוך פחמימות מיותרות, הפסקתי, ולא הייתה שום בעיה. אני אישית משתדל פשוט לא יותר מדי לאכול דברים מיותרים (ממתק מדי פעם: בסדר. אבל לא כל יום ולא כחלק מהרגלים יומיים). זה לא מושלם אבל זו התחלה בלי צורך לשנות יותר מדי את ההרגלים. Tzafrir - שיחה 22:55, 25 ביולי 2021 (IDT)
אני מוצא את רוב מה שכתב משתמש:גילגמש בתגובתו האחרונה שגוי: אין התמכרות למים אבל בהחלט יש התמכרות למאכלים המכילים רק או בעיקר פחמימות ריקות (בעיקר סוכרים פשוטים) כתופעה.
אם אני לא טועה האסקימוסים הם דוגמה לבני אדם שלא אכלו פחמימות כלל אלא רק בשר חיות קטבים ובכל זאת שרדו אלפי שנים אם כי ייתכן שהם עברו ברירה טבעית מהירה ודחוקה לפתח את היכולת הזאת ובכל מקרה ייתכן והם היו מתרבים הרבה יותר (אם לא גם שורדים יותר) אם כן היו אוכלים פחמימות.
הטענה שבני אדם לא מתמכרים למזון במידה קיצונית היא לפי דעתי עמומה ונכונותה תלויות מקום וזמן.
אינני מכיר ראיות טובות למה שכתב על קפה כללית אבל לגבי ההשוואה לקוקאין ספציפית אין לי דעה ואני לא פרמקולוג ולא אתפלא אם הוא צדק בעניין זה (אני לגמרי נגד צריכת קוקאין לא רפואית).
הטענה "מה שחשוב זה סך האנרגיה (קלוריות) שמקבל האדם וכמה הוא מוציא" שגויה כי מקורות המזון המכילים פחמימות ריקות בדרך כלל אינם טהורים ולעתים רבות מתוספים בחומרים מפוקפקים (משפרי אפייה, ממתיקים שונים, מחזקי טעם, חומרים משמרים, צבעי מאכל וכדומה, שלפחות לגבי חלקם מחקרים סותרים) ולכן לא פרקטי להניח שמזונות כאלה הם כל כך לא מזיקים לאדם שצורך אותם עקבית, לדעתי זה אפילו די נאיבי להתמקד בקלוריות בשיח כולל על תזונה, בהתחשב בידע העצום שיש על הכימיה של מזון כיום. ―אנונימי לא חתם
- אלה הבלים שלא נתמכים במחקר. גילגמש • שיחה 05:46, 29 ביולי 2021 (IDT)
- אמר מי שאיננו בקיא בכל המחקר (אין אף אדם כזה) ולפי הידוע לי גם דבריך אלה שגויים. ―אנונימי לא חתם
- נכון, רשימת רכיבים ארוכה ומלאת כימיקלים, כולל כל מיני חומרי E, יכולה להיות מפחידה.
- אמר מי שאיננו בקיא בכל המחקר (אין אף אדם כזה) ולפי הידוע לי גם דבריך אלה שגויים. ―אנונימי לא חתם
איך להשיג עורך דין מן הסנגוריה הציבורית אם פתאום ביטוח לאומי מייחס לי חוב של אלפי שקלים?[עריכת קוד מקור]
נניח ופתאום ביום בהיר ביטוח לאומי שולח לי הודעה על חוב של אלפי שקלים שלפי דעתי מבוסס על הטעיה ולא מוצדק ושממילא אין לי כסף לשלם ואני רוצה לעתור לבית הדין האזורי לעבודה כדי ששופט ישקול לבטל החוב, איך אני משיג עורך דין מהסנגוריה הציבורית, מה הפרוצדרה להשגת עורך דין כזה? ―אנונימי לא חתם
- הסנגוריה הציבורית מספקת עורכי דין מטעמה, רק אם המבקש מוכיח שאין לו יכולת כלכלית לממן עורך דין באופן פרטי. הם שופטים את זה בעיקר לפי הכנסה למשק בית. בדרך כלל צריך להגיע פיזית לפגישה ולהגיש בקשה להגנה ציבורית. אם את/ה מבקש/ת עורך דין ציבורי, קודם כל יבדקו את הזכאות שלך לפי ההכנסה. לצד זאת, יש ארגונים פרטיים (אם הסנגוריה הציבורית מסרבת להגן עליך) שמסייעים בעורכי דין בתשלום סמלי יחסית. אבל אני לא עורך דין, וייתכן שבעלי הידע במשפטים יוכלו להועיל יותר.--נדב - שיחה 20:49, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אתה צריך לפנות לסיוע המשפטי. כל אחד זכאי לעזרה מול הביטוח הלאומי בחינם. Shannen - שיחה 22:33, 24 ביולי 2021 (IDT)
- תודה, האם הסיוע בחינם למול ביטוח לאומי ניתן גם במקרים בהם בן אדם כן יכול לממן עורך דין או רק במקרה שלא (כלומר, האם משתמש:נדב צדק שצריך להוכיח שבנקודת הזמן אין יכולת לשלם לעורך דין פרטי)? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- כן. זאת לא הסניגוריה הציבורית. יש חריג לעניין הביטוח הלאומי. אני לא בטוח אם הם מטפלים בחובות (בוועדות הם לא מטפלים). בכל מקרה היעוץ הוא בחינם, אז שווה לפנות. Shannen - שיחה 18:04, 25 ביולי 2021 (IDT)
- תודה, האם הסיוע בחינם למול ביטוח לאומי ניתן גם במקרים בהם בן אדם כן יכול לממן עורך דין או רק במקרה שלא (כלומר, האם משתמש:נדב צדק שצריך להוכיח שבנקודת הזמן אין יכולת לשלם לעורך דין פרטי)? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- אתה צריך לפנות לסיוע המשפטי. כל אחד זכאי לעזרה מול הביטוח הלאומי בחינם. Shannen - שיחה 22:33, 24 ביולי 2021 (IDT)
אוטו זבל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
למה משאיות זבל פועלות דווקא בבוקר כשאנשים ישנים וזה עושה להם רעש, ולא בצהרים שכולם בעבודה?
- הן צריכות להספיק גם לרוקן את הזבל... דרדק • שיחה • ט"ז באב ה'תשפ"א • 23:30, 24 ביולי 2021 (IDT)
- אולי כדי לא ליצור פקקי תנועה, ולא להיתקע בפקקי תנועה. ―אנונימי לא חתם
- לפחות בחיפה - הן עובדות כל היום. ותמיד יש מישהו שמתלונן. כי אין שעה מתאימה לכולם. Shannen - שיחה 18:04, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אתמול הם תקעו אותי, מצטרף למתלוננים. המאו"ר - שיחה 17:22, 29 ביולי 2021 (IDT)
- לפחות בחיפה - הן עובדות כל היום. ותמיד יש מישהו שמתלונן. כי אין שעה מתאימה לכולם. Shannen - שיחה 18:04, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אולי כדי לא ליצור פקקי תנועה, ולא להיתקע בפקקי תנועה. ―אנונימי לא חתם
סוגי פטל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בשהותי במרכז אירופה נהגתי לאסוף פירות יער שחורים, שהייתי בטוח שנקראים בעברית "פטל שחור". אבל לאחר קראית הערך אוסנה הבנתי שכנראה הפרי הנפוץ ביערות אירופה הוא אוסנה ולא פטל שחור. ולאחר שעברתי על ערכים באנגלית הבנתי שאולי חסרים בעברית עוד סוגים ויש בלבול במועט שיש לנו. יש את Dewberry, Blackberry, Rubus occidentalis ואת Boysenberry. אני חושש שהערך העברי "פטל שחור" מבלבל את המונחים ושם תמונה של Blackberry כשבמציאות אמור לדבר על Black raspberry שזה שם למספר סוגי פטל שונים. האם מישהו מבין בפטל ויכול לסווג נכון? Corvus,(Nevermore) 11:14, 25 ביולי 2021 (IDT)
יודע צדיק נפש בהמתו[עריכת קוד מקור]
אם כתוב בהמה, מדוע באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית כתוב "אדם צדיק מכיר היטב את הקרובים אליו"? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 11:49, 25 ביולי 2021 (IDT)
- הבהמה היא חלק ממשק הבית, כמו האשה, הילדים, הגר והעבד. ככתוב: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך", וצדיק אמיתי חס על הבהמה המצויה בביתו, ומשמשת לפרנסתו, וראוי שבעליה יבין אותה כמו את דרי ביתו. כמו כן, ראה כאן. הטקסט המלא הוא "יודע צדיק נפש בהמתו, וחמור אבוס בעליו" כלומר, הבהמה גם יודעת להכיר תודה לבעליה על חמלתו.--נדב - שיחה 12:04, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אוי ואבוי. "יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי" הוא פסוק במשלי. משמעות הפסוק היא , כפי שמפרש רש"י על המקום, שהצדיק יודע ומכיר את תחושותיהם ורגשותיהם של הקרובים אליו, ואפילו של בעלי החיים שלו. הרשע לעומת זאת, אפילו תחושות הרחמים שלו הן אכזריות.
- פסוק אחר בישעיהו כותב "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן". פירוש הפסוק הוא שאפילו השור מכיר את בעליו, והחמור לכל־הפחות מזהה את האוכל של בעליו – אך עם ישראל התנכר לבוראו ולא ייחס לו משמעות.
- השילוב של "יודע צדיק נפש בהמתו וחמור אבוס בעליו" משעשע... דגש - שיחה 12:12, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שומו שמיים. אני בוש ונכלם בגלל טעות היסח הדעת הזו. ממילא ברור שהביטוי "בהמה" הוא רק מטפורה בהקשר הזה. תהרגו אותי וזהו.--נדב - שיחה 13:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
- מה מטרת שלוש המילים האחרונות בתגובתך שמעליי? דגש - שיחה 15:24, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אין מקרא יוצא מידי פשוטו שמיה רבה • שיחה • ט"ז באב ה'תשפ"א • 15:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- כלומר אם הבנתי נכון, אין שום בעיה להגיד את המשפט הזה על בן אדם, וזה לא אומר שאני משווה אותו לבהמה, נכון? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אכן, זה רק אומר שהוא מבין את סביבתו הקרובה שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 22:58, 25 ביולי 2021 (IDT)
- לא הייתי ממליץ. זה ביטוי שנאמר בדרך כלל בקריצה ובאירוניה קלה. אם הוא נאמר בנסיבות לא מתאימות, הוא בהחלט עלול להתפרש כעלבון. ראובן מ. - שיחה 00:21, 26 ביולי 2021 (IDT)
- אז לא? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 20:56, 26 ביולי 2021 (IDT)
- ”וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ,” שמיה רבה • שיחה • י"ח באב ה'תשפ"א • 21:03, 26 ביולי 2021 (IDT)
- אז לא? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 20:56, 26 ביולי 2021 (IDT)
- כלומר אם הבנתי נכון, אין שום בעיה להגיד את המשפט הזה על בן אדם, וזה לא אומר שאני משווה אותו לבהמה, נכון? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אין מקרא יוצא מידי פשוטו שמיה רבה • שיחה • ט"ז באב ה'תשפ"א • 15:57, 25 ביולי 2021 (IDT)
- מה מטרת שלוש המילים האחרונות בתגובתך שמעליי? דגש - שיחה 15:24, 25 ביולי 2021 (IDT)
- שומו שמיים. אני בוש ונכלם בגלל טעות היסח הדעת הזו. ממילא ברור שהביטוי "בהמה" הוא רק מטפורה בהקשר הזה. תהרגו אותי וזהו.--נדב - שיחה 13:06, 25 ביולי 2021 (IDT)
אני אשאל משהו אחר, אם כן. האם יש משפט אחר בעל אותו רעיון אבל שלא נמצא "על הקצה"? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:15, 26 ביולי 2021 (IDT)
הורדה[עריכת קוד מקור]
האם יש אתר בו ניתן להוריד תוכניות של חדשות לשמיעה בשפה האנגלית? (עדיף של ערוצי החדשות הפופולרים בארצות הברית) דרדק • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 21:34, 25 ביולי 2021 (IDT)
מיזוג חשבונות מייל[עריכת קוד מקור]
יש לי חשבון מייל שמשמש אותי בחיי היוםיום (משהו בסגנון - name
Surname.com) ויש לי את המייל של ויקיפדיה (shmeyh.rabogmail.com), ניסיתי כמה פעמים לאחד אותם ולא עלה בידי, בעבר הצלחתי לסדר שאוכל לקרוא מהמייל שלי אימיילים שנשלחים למייל של ויקיפדיה. מישהו יכול לעזור לי שאוכל גם לשלוח מהמייל שלי בתור שמיה רבה? (הערה: אני פועל בתאום עם מנהל הדומיין ולמרות ההרשאות הנרחבות שהוגדרו לי אני עדיין לא מצליח לעשות את זה), בתודה מראש שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 22:55, 25 ביולי 2021 (IDT)
- מתייג את בעלי הידע במחשבים שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 22:59, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר; אבל יישומים מסוימים מפענחים את השליחה כ"A ששולח בתור B", כך שאם ההפרדה היא מטעמי פרטיות, אין בטחון שתשיג את מטרתך. דגש - שיחה 23:01, 25 ביולי 2021 (IDT)
- ראשית, מה שאתה כותב "אפשר" - את זה אני יודע, למנהל הדומיין שלי יש כמה חשבונות שכולם מקושרים זה לזה והוא יכול לשלוח מכל אחד מהם בתור כל אחד אחר, השאלה היא למה כרגע זה לא מצליח לי (הוא איחד חשבונות לאחרונה לפני כעשר שנים, והוא כבר לא זוכר איך עושים את זה) שנית, ההפרדה מטעמי נוחות, שלישית, קודם כל אגיע לשלב הזה, אח"כ להגדיר את זה יהיה פחות בעיה. שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 23:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- כאן יש קצת מידע, אבל זה לא עובד לי שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 23:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- תגדיר forward אוטומטי ממיל אחד למישנהו. בגמייל זה קל. Shannen - שיחה 07:30, 26 ביולי 2021 (IDT)
- Shannen, תוכל להסביר את עצמך קצת יותר? (שים לב שאני מקבל הודעות למייל האישי שלי מהמייל של ויקיפדיה, כל הנדון הוא רק לשלוח הודעות מהמייל האישי בשם המייל של ויקיפדיה) שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 17:42, 26 ביולי 2021 (IDT)
- אתה רוצה ש"המייל של ויקפדיה" יהיה המייל הראשי שלך. אז אתה צריך לעשות forward אוטומטי מהמייל השני למייל הראשי. קובעים את זה בשרת (שאני מבין שהוא פרטי). Shannen - שיחה 19:25, 26 ביולי 2021 (IDT)
- תגדיר forward אוטומטי ממיל אחד למישנהו. בגמייל זה קל. Shannen - שיחה 07:30, 26 ביולי 2021 (IDT)
- כאן יש קצת מידע, אבל זה לא עובד לי שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 23:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- ראשית, מה שאתה כותב "אפשר" - את זה אני יודע, למנהל הדומיין שלי יש כמה חשבונות שכולם מקושרים זה לזה והוא יכול לשלוח מכל אחד מהם בתור כל אחד אחר, השאלה היא למה כרגע זה לא מצליח לי (הוא איחד חשבונות לאחרונה לפני כעשר שנים, והוא כבר לא זוכר איך עושים את זה) שנית, ההפרדה מטעמי נוחות, שלישית, קודם כל אגיע לשלב הזה, אח"כ להגדיר את זה יהיה פחות בעיה. שמיה רבה • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א • 23:11, 25 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר; אבל יישומים מסוימים מפענחים את השליחה כ"A ששולח בתור B", כך שאם ההפרדה היא מטעמי פרטיות, אין בטחון שתשיג את מטרתך. דגש - שיחה 23:01, 25 ביולי 2021 (IDT)
כלבים מריחים פחד?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש לכלבים התנהגות סדיסטית שברגע שהוא שם לב שאדם מפחד ממנו, הוא מתחיל להפחיד אותו עוד יותר, כשהוא נובח, קופץ ומתנהג כאילו שהוא מתחיל להסתער.
האם ריח של אדם מפחד שונה מזה של אדם שלא? איך הוא יודע לזהות פחד? זה הרמונים שמופרשים שהוא מריח?
- זה לא סאדיזם. הכלב באופן כללי מפחד מבני אדם. כאשר הכלב קולט שאדם מסויים מפחד ממנו, הוא עלול לנצל זאת ע"מ לבסס את עליונותו. זו התנהגות טבעית נפוצה, אבל לא-תרבותית, והבעלים והקורבן צריכים לשתף פעולה בחינוך הכלב להימנע מכך.
לגבי ריח כאינדיקציה לפחד, זו תאוריה נפוצה אבל לא מוכר לי שאושרה אי-פעם. ייתכן שיש פרומון כלשהו שמופרש מפירוק של אדרנלין, כי לא סביר שהכלב מסוגל להריח את האדרנלין עצמו, ובכל מקרה אדרנלין מעורר תגובת הילחם או ברח, כך שמבחינת הכלב זאת אינדיקציה גרועה לפחד. סביר הרבה יותר שהכלב קולט רמזים של שפת גוף ו/או בנימת הדיבור. כלבים מאוד טובים בזה, גם מול כלבים אחרים ולאחר ניסיון גם עם בני-אדם. לאדם שהוא קורבן של התנהגות כזו הייתי ממליץ לנצל את ההזדמנות לתרגול של שפת גוף ודיבור אסרטיביים. H. sapiens - שיחה 10:33, 27 ביולי 2021 (IDT)
איך להוכיח שאני גר בישראל?[עריכת קוד מקור]
גרתי בחו"ל וחזרתי לארץ. בשביל למשוך את כספי הפנסיה, חברת הביטוח שם דורשת הוכחה לכך שחזרתי להתגורר בישראל.
שלחתי בקשה למרשם אוכלוסין (תמצית רישום ממרשם האוכלוסין) וקיבלתי מסמך שבו יש את הכתובת שבה אני רשום משנת 1998. כלומר הם אפילו לא עדכנו שעזבתי ומבחינתם ברישום אוכלוסין אין מידע לגבי חזרה לארץ.
איזה מוסד רשמי יכול להנפיק לי מסמך על כך שאני גר בישראל?
- בפנייתך יש חוסר בהירות - אתה כותב על "חברת הביטוח שם" - איפה זה שם? כמה זמן לא היית בארץ? כמה זמן עבר מאז חזרת והיכן אתה מתגורר? בברכה. ליש - שיחה 14:39, 26 ביולי 2021 (IDT)
- "שם" זה במדינה בה התגוררתי. כמה זמן: 4 שנים. כמה זמן עבר מאז שחזרתי: חצי שנה. היכן אני מתגורר: בבית שבו גדלתי לפני שעזבתי לחו"ל ובו אני רשום משנת 1998. 2A0D:6FC0:81A:500:6160:4578:DEED:60A5 14:56, 26 ביולי 2021 (IDT)
- אני מניח שיש לך דרכון ובדרכון רשומה כתובתך - צלם זאת ותציג לחברת הביטוח. בברכה. ליש - שיחה 15:34, 26 ביולי 2021 (IDT)
- בדרכון אין כתובת, אלא רק אזרחות. וגם, כשהייתי תושב חו"ל, הדרכון שלי לא השתנה. ככה שקיום דרכון ישראלי לא מוכיח תושבות בישראל. מה ש"מטריד" כביכול את החברות הביטוח הוא שאני יכול די בקלות לקבל ביטול תושבות (עניין של רישום במשרד ההגירה) ולהישאר לגור במדינה שלהם כשאני עובד בשחור וחי בשכירות בשחור. בשביל לקבל את כספי הפיצויים והפנסיה מהעבודה, הם דורשים שהתושב הזר יעזוב את המדינה שלהם ויביא הוכחה שהוא נקלט במדינה אחרת. ומכיוון שאני אזרח ישראלי, לא קיבלתי שום מסמך המעיד על כך שחזרתי להתגורר בארץ כתושב קבע... 2A0D:6FC0:81A:500:6160:4578:DEED:60A5 18:23, 26 ביולי 2021 (IDT)
- בתעודת הזהות שלך רשומה כתובת בישראל - תצלם. בדרכון שלך נרשמה יציאתך מאותה מדינה ונרשמה כניסתך לישראל - תצלם. אולי תצטרך תרגום של מתרגם מוסמך, אך זה נראה לי מספק למדי. בברכה. ליש - שיחה 19:37, 26 ביולי 2021 (IDT)
- איך זה אמור להוכיח תושבות? הספח בתעודת זהות זה מסמך עם ערך די נמוך גם בארץ, שלא נדבר שבחו"ל זה יראה כמו סמרטוט שהדפסת בבית. והכי חשוב: כשאדם מבטל תושבות ישראלית, הספח לא נזרק לפח, ככה שהכתובת שבו לא רלוונטית להוכחת תושבות ישראלית. וגם כשאתה חוזר לארץ עם דרכון ישראלי לא שמים בו חותמת ישראלית. 2A0D:6FC0:7B8:B700:9184:DAA3:66D1:D31C 22:33, 26 ביולי 2021 (IDT)
- בתעודת הזהות שלך רשומה כתובת בישראל - תצלם. בדרכון שלך נרשמה יציאתך מאותה מדינה ונרשמה כניסתך לישראל - תצלם. אולי תצטרך תרגום של מתרגם מוסמך, אך זה נראה לי מספק למדי. בברכה. ליש - שיחה 19:37, 26 ביולי 2021 (IDT)
- בדרכון אין כתובת, אלא רק אזרחות. וגם, כשהייתי תושב חו"ל, הדרכון שלי לא השתנה. ככה שקיום דרכון ישראלי לא מוכיח תושבות בישראל. מה ש"מטריד" כביכול את החברות הביטוח הוא שאני יכול די בקלות לקבל ביטול תושבות (עניין של רישום במשרד ההגירה) ולהישאר לגור במדינה שלהם כשאני עובד בשחור וחי בשכירות בשחור. בשביל לקבל את כספי הפיצויים והפנסיה מהעבודה, הם דורשים שהתושב הזר יעזוב את המדינה שלהם ויביא הוכחה שהוא נקלט במדינה אחרת. ומכיוון שאני אזרח ישראלי, לא קיבלתי שום מסמך המעיד על כך שחזרתי להתגורר בארץ כתושב קבע... 2A0D:6FC0:81A:500:6160:4578:DEED:60A5 18:23, 26 ביולי 2021 (IDT)
- אני מניח שיש לך דרכון ובדרכון רשומה כתובתך - צלם זאת ותציג לחברת הביטוח. בברכה. ליש - שיחה 15:34, 26 ביולי 2021 (IDT)
- לבן משפחה היה צורך דומה - שליחת העתקים של חשבונות חשמל\מים\וכד' הנושאים את שמו וכתובתו בארץ הספיקו. למה לא לשאול את חברת הביטוח?
- שאלתי אותם כמובן. הם רוצים:
- A copy of the de-registration of Switzerland - A copy of the registration of Israel
את החלק הראשון קל להשיג: כשיוצאים משוויץ אז באים למשרד ההגירה ומקבלים שם מסמך רשמי שאומר שהרישום שלך מבוטל. את החלק השני אני פשוט אובד עצות. במרשם אוכלוסין שלחו לי מכתב שבו יש פירוט לגבי מקום מגורים, אבל כתוב שם שזה מ-1998. איזה עוד גורם יכול להוות הוכחה לכך שאני מתגורר בישראל? אני לא משלם חשבונות כמו חשמל, מים וכד' כי חזרתי לבית שבו גדלתי ואימא שלי משלמת. שלחתי להם חוזה עבודה, התעלמו ממנו כי זה לא רלוונטי. המשימה של להוכיח שאתה גר בישראל נשמעת טריוואלית במבט ראשון, אני יודע. אבל במציאות כל המסמכים הרשמיים הישראלים יראו זהה אם תעשו רילוקשיין. 2A0D:6FC0:7B8:B700:9184:DAA3:66D1:D31C 00:08, 27 ביולי 2021 (IDT)
- אתה יכול לקבל פרטי כניסות ויציאות מהארץ מרשות האוכלוסין וההגירה, וכך להראות שלא יצאת מארץ בכל התקופה. יכול להיות שזה יוכל לעזור. אמיר מלכי-אור - שיחה
השלטונות השוויצרים עושים דברים קלים לקשים. מניסיון. פנה לשגרירות שוויץ בישראל ואני מבטיח לך שהענין יוסדר
מה יותר גרוע, עישון סיגריות או שימוש בקמיני עץ?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה יותר גרוע, עישון סיגריות או שימוש בקמיני עץ?
דפנה
- אני לא ממש מכיר את הנושא אבל נדמה לי שאם קמין נבנה נכון, העשן ממנו לא מגיע לתוך החדר אלא מתפזר בחוץ ומספיק להתפזר יחסית (כי מדובר על אוויר חם). לעומת זאת, עשן של סיגריות קרוב יותר לאנשים. Tzafrir - שיחה 17:38, 26 ביולי 2021 (IDT)
- כמובן שאין להשוות בטעם... המאו"ר - שיחה 23:37, 27 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא מכיר מחקרים בנושא הזה וכדאי לחפש כדי לקבל תשובה מדויקת. הדעת נותנת שעישון חמור יותר כי במחקר מצוין שעישון סיגריות (ולא שימוש בקמיני עץ) הוא גורם סיכון לשלל מחלות כמו סרטן, התקף לב ועוד. עם זאת, יתכן שזה כך בגלל השימוש הנפוץ בסיגריות לעומת קמיני עץ. בנוסף, המעשן שואף את העשן לריאותיו בצורה אקטיבית. במקרה של קמיני עץ השאיפה היא בכל זאת לא ישירה. אני מניח שזה דומה לפליטת גזים של מכוניות. מזיק, אך לא כמו סיגריות. אולי גם זמן החחשיפה חשוב. מעשנים כל הזמן והשימוש בקמין בכל זאת מוגבל לחורף. בכל אופן, אם רוצים תשובה מדויקת כדאי לחפש מחקר שנעשה בתחום. גילגמש • שיחה
שלום, חשבתי לקנות פוליסת ביטוח בריאות מחברת כלל ביטוח, נכנסתי לאתרם והופתעתי ממה שאתאר להלן[עריכת קוד מקור]
בדף המתאר את שירות ביטוח הבריאות של כלל, מצאתי למעשה כמה סוגים של ביטוחי בריאות (נכון לתאריך 26/07/21):
- ניתוחים, השתלות ותרופות
- ביטוח מחלות קשות
- נספחים
- כתבי שירות
- הופתעתי שאין רק פוליסה אחת שמכסה את הכל
- הופתעתי שגם אם יש 4 פוליסות שונות שניתן לרכוש כל אחת בנפרד --- אין אופציה לרכוש מעין "מוצר זהב" הכולל את כולן בעסקת חבילה אחת
האם ההתנהלות הזו של כלל היא חלק מסטנדרט כל שהוא כך שגם חברות ביטוח אחרות ימכרו שתיים או יותר פוליסות שונות מאותו הקשר במקום רק פוליסה אחת?
- לא ברור מדוע זה מפריע לך שעליך לבחור את הכיסויים שמעניינים אותך ולהרכיב לך פוליסה שתכלול כיסויים אלה. גם כשאתה נכנס למסעדה אתה בדרך כלל מקבל תפריט שבאמצעותו אתה מרכיב ארוחה, ואין הגדרה של "ארוחת זהב" סטנדרטית.
- נחזור לביטוח: בביטוח פנסיוני יש שתי גישות:
- זו של קרנות הפנסיה הוותיקות, שהנן אין למבוטח שום גמישות - הוא מקבל "מוצר זהב" אחיד לכל ימי חייו.
- זו של קרנות הפנסיה החדשות ושל תוכניות לביטוח חיים, שבו יש למבוטח אפשרות מסוימת לקביעה אישית (למשל: יותר ריסק או יותר חיסכון, או כולל פנסיית שאירים או בלעדיה).
- איזה מהן אתה מעדיף? דוד שי - שיחה 06:02, 31 ביולי 2021 (IDT)
- לי אישית זה לא מפריע, אני פשוט יודע שנהוג בקרב צרכני ביטוח רבים הוא ללכת על הכי טוב בין היתר כי הבדלי המחיר נוטים להיות זניחים (עוד עשרה שקלים לחודש, נניח); אני אישית כן בעד מודולריות, אם כי אני מניח שבפוליסות ביטוח לפעמים יש עומס מידע, דמגוגיה, טריקים שיווקיים ושאר דברים שלא תמצא במודולים של קוד מקור של תוכנה למשל ואולי יש מי שירצה לחסוך מעצמו זאת בעת קניית פוליסה (לא יודע). לגבי ביטוח פנסיוני, אינני מעוניין באחד מהם. תודה על הפירוט. ―אנונימי לא חתם
יציע הכנסת[עריכת קוד מקור]
ערב טוב.
האם ישנה לכל אדם אפשרות להכנס ליציע? א"כ, כיצד? ―אנונימי לא חתם
- כן, בהצגת תעודת זהות (ישראל) בכניסה. דרדק • שיחה • י"ח באב ה'תשפ"א • 21:25, 26 ביולי 2021 (IDT)
זאת אומרת שלבני פחות מ-16 אין אפשרות להכנס?
- גם דרכון ישראלי יכול לעבוד. הרעיון הוא שצריך להזדהות כאזרח ישראלי, מוודאים שהכל בסדר מבחינת כוחות הביטחון ואז אפשר להיכנס. זה פשוט מאוד. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 23:30, 26 ביולי 2021 (IDT)
מה קרה בהיסטוריה בתאריך מסוים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם יש אתר או מקור מידע אחר שמרכז נתונים של תאריכים ומה קרה בהם במהלך ההיסטוריה הרחוקה והקרובה?
- יש בוויקיפדיה מידע אנציקלופדי. באתרים כמו זה אפשר למצוא פרטים נוספים, כגון שערי חליפין של מטבעות, מחירי דירות, דברים פופלאריים.
- יש API של ויקיפדיה (מידע זמין באתר מדיה-ויקי) שנותן מגוון של דברים כאלה, גם אירועים בהיסטוריה לפי תאריך. זה כמובן נותן מידע באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 16:46, 27 ביולי 2021 (IDT)
איך זה שמערות טבעיות ומנהרות לא מקורות, לא קורסות?[עריכת קוד מקור]
אני מבין למה מנהרות מקורות בדרך כלל לא קורסות אבל לגבי מערות טבעיות ומנהרות לא מקורות? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- מקורה=בעל תקרה. אין דבר כזה מערה או מנהרה לא מקורה - קוראים לזה שוחה/תעלה.
- לעניין השאלה - כמו שאם קודחים חור קטן בקיר, הקיר לא קורס אם הוא יציב וחזק מספיק וחשוב מכך - האזור שמעל החור חזק מספיק לעמוד במאמץ הלחיצה ובנוי בצורה שבה הוא יכול להעביר את המאמץ הלאה לצידי החור.
- מסיבה זו, אם חוצבים מנהרה בתוך סלע מוצק, לרוב אין כל צורך בתמיכה נוספת, אבל אם לדוגמא, הסלע נוטה להתפורר, אז צריך להציב קורות שיעבירו את המתח לצדדים, בדיוק כמו שבכל דלת יש משקוף, שתפקידו להעביר את המתח למזוזות. ―אנונימי לא חתם II. 07:37, 28 ביולי 2021 (IDT)
- ובנוסף למה שנאמר קודם, לעתים מנהרות קורסות. בברכה. ליש - שיחה 07:43, 28 ביולי 2021 (IDT)
- מערות קורסות גם קורסות. אצלנו בארץ התופעה נקראת לעתים הוּטַה. מנהרה שתוכננה ונבנתה נכון לא תקרוס כמובן, אבל לא תמיד התכנון והביצוע נאותים כך שיש קריסות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:15, 28 ביולי 2021 (IDT)
תגובה שגויה שנכתבה בדיון[עריכת קוד מקור]
אני מצטט:
מקורה=בעל תקרה. אין דבר כזה מערה או מנהרה לא מקורה - קוראים לזה שוחה/תעלה.
לא נכון, או לפחות אין הכרח להבין כך, שוחה\תעלה היא בדרך כלל חפירה מלאכותית בשטח הפתוח כמעין "מיני עמק" ארוך וצר (איננה מערה\מנהרה טבעית או חצובה באדמה או בסלע).
העובדה היא שיש מערות ומנהרות, עם או בלי קירוי כאשר מה שמלאכותי בדרך כלל כן יהיה עם קירוי כמובן. ―אנונימי לא חתם
מעטפה מדואר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איפה ישראלי רוכש מעטפות לדואר? חשבתי שבסניף הדואר, אבל הפקידה שם אמרה לי שהם לא מוכרים מעטפות וליטרלי "צריך לבוא מוכנים מהבית". ככה.
אז איפה כן אפר לרכוש מעטפה? 87.71.23.50 11:24, 28 ביולי 2021 (IDT)
- בכל חנות לציוד משרדי. עמית - שיחה 15:13, 28 ביולי 2021 (IDT)
- אפשר לקנות בסניפי דואר. ר' מחירון כאן. צריך לשים לב שזה סניף של דואר ישראל ולא זכיין שמחלק את הדואר.
עיצוב חדש למייל[עריכת קוד מקור]
באחד מהמיילים שלי נוסף היום עיצוב חדש. מיקום הצ'אט עלה, נוספה אפשרות של "חדרים" מתחתיו וקצת אזוטרי אבל במקום המילים "חפש באימייל" למעלה מופיעים המילים "חפש בל השיחות". לעוד מישהו זה מופיע? למה זה מופיע רק במייל אחד מהמיילים שלי? דרדק • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"א • 15:29, 28 ביולי 2021 (IDT)
- כן, גם אצלי זה קרה היום בבוקר, וגם אצלי רק באחד משלושה מיילים... גם העיצוב של הצ'אטים השתנה (במקום תיבה קטנה בצד זה ממלא את כל המסך). אני אישית מעדיפה את העיצוב הקודם, יש אפשרות להחזיר אותו? יהודית1000 - שיחה - 💜 18:26, 28 ביולי 2021 (IDT)
- יהודית1000 מצאתי אפשרות להחזיר אותו. כנסי להגדרות, לחצי על "הצגת כל ההגדרות", למעלה יש תוויות, כנסי לצ'אטים, שני לגרסה הקלאסית. אם תרצי אשלח לך צילום מסך. דרדק • שיחה • כ' באב ה'תשפ"א • 22:33, 28 ביולי 2021 (IDT)
- הצלחתי, תודה דרדק! יהודית1000 - שיחה - 💜 23:48, 28 ביולי 2021 (IDT)
- תודה, בזכותך גיליתי את החדש! המאו"ר - שיחה 17:27, 29 ביולי 2021 (IDT)
- הצלחתי, תודה דרדק! יהודית1000 - שיחה - 💜 23:48, 28 ביולי 2021 (IDT)
- יהודית1000 מצאתי אפשרות להחזיר אותו. כנסי להגדרות, לחצי על "הצגת כל ההגדרות", למעלה יש תוויות, כנסי לצ'אטים, שני לגרסה הקלאסית. אם תרצי אשלח לך צילום מסך. דרדק • שיחה • כ' באב ה'תשפ"א • 22:33, 28 ביולי 2021 (IDT)
האם יש נוהלים בויקיפדיה לגבי מתי קטגוריה צריכה להיות מנוסחת ביחיד ומתי היא צריכה להיות מנוסחת ברבים?[עריכת קוד מקור]
האם יש נוהל כתוב ומוגדר היטב מעבר לאינטואיציה של כל עורכת או עורך?
מעבר לכך, אשמח לדעת הקוראים בנושא, מתי לדעתם זה צריך להיעשות ומתי זה.
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- איפה ראית ביחיד? לא זכור לי שנתקלתי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:35, 30 ביולי 2021 (IDT)
- תמיד ברבים שמיה רבה • שיחה • כ"א באב ה'תשפ"א • 01:38, 30 ביולי 2021 (IDT)
- זכור לי שבויקיפדיה העברית תמיד ראיתי ברבים, אולי משתמש:נעם דובב יכול לסייע? 2001:44C8:4327:21F3:8545:75B1:75BB:531A 22:30, 30 ביולי 2021 (IDT)
יש קגוריות המנוסחות בלשון יחיד כגון "מתמטיקה" ו"פילוסופיה" כאן בויקיפדיה העברית --- היה אפשר לכתוב למשל "נושאי מתמטיקה" או "נושאי פילוסופיה" אך זה כמובן לא המקרה. ―אנונימי לא חתם
האם תופעת הגילנות פוסחת על מחקר, הוראה ויישום המתמטיקה?
מתמטיקה, כך אני מבין ומצטער אם אני טועה טעות מביכה, היא המדע הכי "סגור" מכל המדעים, אין בה ממש על מה להתווכח ויש בה פחות בעיות פתוחות מבכל מדע אחר, האם זה מונע את תופעת הגילנות או לפחות מצמצם אותה? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- כאן אפשר למצוא כ-500 בעיות פתוחות באחד הענפים באלגברה. כאן כ-80 בעיות פתוחות בקומבינטוריקה. ובספר הזה כמה מאות בעיות בתורת המספרים. עוזי ו. - שיחה 01:26, 29 ביולי 2021 (IDT)
- מדליית פילדס מוענקת למתמטיקאי מתחת לגיל 40. אני לא מכיר פרסים חשובים בתחומים אחרים שיש עליהם מגבלת גיל דומה. עוזי ו. - שיחה 19:18, 29 ביולי 2021 (IDT)
גפיים עליונות של טי-רקס[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה היה השימוש בגפיים העליונות של טי-רקס? היום יש איזה אופנה לצחוק על זה שהיו לו "ידיים מנוונות", אבל מבחינה אבולוציונית סביר להניח שאו שגפיים העליונות היו נעלמות כלל (מכיוון שדורשים משאבים לפעול) או שהיו להם תפקיד הישרדותי. מה היה התפקיד?
- אני זוכר שיש השערות. אחת הבולטות שבהן (והיחידה שאני זוכר) היא באמת שידיים לא היו שימושיות והתנוונו לאורך מליונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:57, 29 ביולי 2021 (IDT)
- אני מכיר שההשערה לגבי השימוש קשורה לטקסי החיזור. (¯`gal´¯) - שיחה 01:33, 30 ביולי 2021 (IDT)
כמה פיצות יוצאות מקילוגרם קמח?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
התשובה היא כמובן "תלוי בגודל הפיצה". אבל בהנחה שאני לא מכין "מיקו-פיצה" ולא מגש מטר על מטר, אלא פיצה בסגנון נאפוליטני בגדול סטנדרטי: כמה כדורי בצק (כל כדור הוא בגודל פיצה) אמור לייצר? 2A0D:6FC0:82C:C200:C9A0:C7CB:9867:B8FC 20:00, 29 ביולי 2021 (IDT)
- לפי מתכון פיצה קלאסי של קרין גורן, קילו קמח מספיק לארבעה מגשי פיצה. יהודית1000 - שיחה - 💜 00:21, 30 ביולי 2021 (IDT)
איראן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה הסיבה לקונפליקט בין איראן לישראל? אין לשתי המדינות גבול משותף. למה איראנים רואים בישראל אויב?
- איראן היא המעצמה הכלכלית של מערב אסיה, יש לה תשתיות תעשייה חזקות בהקשר מוצרי יסוד, מכונות ותחבורה (רק דוגמה, היא מייצרת מכוניות עבור עצמה) אין לה באמת עניין לתקוף או לכבוש את ישראל, לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת שטח; ישראל היא בת ברית של ארה"ב שאותה איראן שונאת אז השנאה הזאת זולגת גם כלפי ישראל, יש כל מיני גורמים שיכולים להחריף את השנאה הזאת כמו פרשנות דתית קיצונית בעניין ישראל אבל יש פה גם משחק מוזר שבו נוח למנהיגי ישראל לעשות את איראן שעיר לעזאזל ולמנהיגי איראן לעשות את ישראל שעיר לעזאזל (לצרכים רטוריים-דמגוגיים בעיקר ולי אישית אין לי מושג מי התחיל). ―אנונימי לא חתם
הסיבה היא האידיאולוגיה האיסלאמית הקיצונית של איראן שפיתח חומייני, שרואה בישראל נטע זר על אדמה מוסלמית. לפני המהפכה האיסלאמית, כשהאידיאולוגיה הזו לא שלטה בכיפה, היחסים בין איראן לישראל היו תקינים והתאפיינו בשיתוף פעולה במגוון תחומים. Reuveny - שיחה 11:23, 30 ביולי 2021 (IDT)
- בלי להיות נחרצת כ"כ - כי הרי אף פעם זה לא רק דבר אחד - אפשר להוסיף לרשימה את העובדה שלפני המהפכה האסלאמית הקשרים בין ישראל לאיראן היו בעצם קשרים בין ישראל לשאה. השאה השנוא והמנותק פעל לטובתו הוא ופחות התחשב בצרכי הציבור, ולכן רבה השנאה כלפיו. כפועל יוצא, גם מי שהיה ידידו - שנוא. סיון ל - שיחה 14:42, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
הפרדת חדר שירותים מחדר אמבטיה[עריכת קוד מקור]
שמתי לב שבדירות שונות בישראל ישנו נוהג להפריד חדר שירותים מחדר אמבטיה.
מה הסיבה להפרדה הזו? אני חושב שזה מקל על ניקיון הבית בטווח הארוך כי ניקיון כל חדר בנפרד הוא ממוקד, יעיל וקל יותר. בתודה על דעת המומחה. ―אנונימי לא חתם
- הסיבה היא מורכבת למדי, ונדרש ידע בסיסי במכניקת קוואנטים כדי להסביר אותה. בקצרה, מדובר בדרך למניעת קריסת פונקציית הגל של האסלה. 176.230.83.75 15:26, 30 ביולי 2021 (IDT)
- התשובה לעיל לא מצחיקה ולא ברור מדוע נכתבה. יש כמה יתרונות שעלו לי לראש (לא מומחה לאדריכלות) בהפרדה:
- איכס: הדברים האלה יותר מלוכלכים מהאסלה, באתר מאקו, 8 באוגוסט 2018
- שימוש מקביל בשירותים ובמקלחת.
- אופי עיצובי בעיקר בשנות ה-70 וה-80.
- הפרדה בין "שירותי אורחים" למקלחת פרטית.
Shannen - שיחה 09:23, 31 ביולי 2021 (IDT)
טלסקופים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איזה סוג עדיף כדי לראות כוכבים קרובים, ירחים, ערפיליות ואת אנדרומדה? תודה!
- דובסוני 6 אינטש הוא ההמלצה הקבועה שלי להתחלה. מפני שהוא עושה כל אחד מאלה טוב (אך לא מצויין) והעלות שלו סבירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:13, 30 ביולי 2021 (IDT)
- אני מעדיף את ה
שמידטמקסוטוב-קסיגריין, אבל הוא יקר יותר [זכור לי 5000 ש"ח ל-ETX של MEED כולל מנוע רובוטי, שאם מוותרים עליו (בהנחה שיש אפשרות כזאת) זה מוזיל מאד העלות]. שמש מרפא - שיחה 17:01, 1 באוגוסט 2021 (IDT)- ETX הוא לא מקסוטוב? (וטוב מאד אם כן, מכיון שזה תכנון מוצלח הרבה יותר משמידת-קסגרין 😝). אולי אני מערבב עם דגם אחר, אבל דומני שהוא תמיד כולל מנועים, ויקר יותר מפי 2 מדובסוני 6 אינטש.
- מבחינת הטעם האישי שלי, אני מתעב שמידט-קסגרין. זהו תכנון הטלסקופ עם הקונטרסט הנמוך ביותר מכל הדגמים הנפוצים.
- כמה חבל שאין ריצ'י קרטיין במחיר שווה לכל נפש... 🤔
- באופן כללי דובסוני הוא "מקסימום אסטרונומיה לשקל", ולכן דובסוני בינוני לדעתי מושלם למי שאינו בטוח שהוא רוצה להכנס להוצאות בתחביב שהוא, איך לומר, רק טובל בו את אצבעותיו.
- מקסוטוב/שמידט קסגרין הם טלסקופים מתמחים יותר, עם מספר גבוה יחסית ולכן שדה צר מחד, וחדות מצויינת מאידך. הצירוף הזה מעולה לתצפיות פלנטריות. עוד יותר משני אלה - האפוכרומטיים היקרים בטירוף. מהצד השני בדיוק יש את הדובסוניים הגדולים (12 אינטש וצפונה) עם מספר נמוך, שדה רחב מאד וכושר איסוף אור שמייעד אותם בעיקר לתצפיות בגרמי שמים עמוקים.
- היתרון של דובסוני 6 אינטש (למעשה כל ניוטוני 6 אינטש הגיוני) הוא שהוא יושב יפה באמצע. עם הוא מספק מחד חדות טובה (גם ללא קולימציה) ומאידך שדה שאינו צר. הוא מאפשר לחובב להבין לאיזה כיוון הוא רוצה להתפתח. האם הוא מאוהב בתצפיות פלנטריות והולך לקנות אפוכרומט 6 אינטש בעשרות אלפי שקלים? האם הוא מאוהב בגרמי שמים עמוקים והולך לקנות דובסוני 20 אינטש בעשרות אלפי שקלים? או שהוא מגלה שהוא קצת מזה וקצת מזה, ויעדיף ניוטוני 8 אינטש עם עקיבה ב .
- וקיים שיקול נוסף וחשוב מאד: נוחות ועקומת לימוד. טלסקופים עם עקיבה דוגמת ה ETX דורשים הליך איפוס. בתאוריה זה קלי קלות, בפועל - לא. חצובה משוונית היא בכלל אביזר מורכב שדורש עקומת לימוד תלולה. וכמובן - משקל. פה גם לדובסוני וגם ל ETX יש יתרון. אבל כל הדגמים המתמחים הם כבדים כמה מונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- צודק, ETX זה מקסוטוב. מנסיוני האישי דובסוני שאיבד קולימציה (דבר שכיח מאד, בהתחשב במבנה הפתוח והלא מוגן שלו) לא נותן חויית צפייה טובה. צריך לתת גם הערת אזהרה כללית: טלסקופים ששוכבים בבוידעם הם תופעה שכיחה. רבים נכנסים לתחום האסטרונומיה התצפיתית בקול רעש גדול, אבל נוטשים אותו במשך הזמן. כדאי לחשוב האם הצטרפות לתצפית מאורגנת היא אפשרות טובה יותר לטווח הארוך.--שמש מרפא - שיחה 17:48, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אתם מכירים מקום שאפשר לקנות טלסקופ יד2 ששוכב למישהו בבוידם? ----79.179.12.9 22:49, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אתה יכול לקנות את שלי...
שמש מרפא - שיחה 00:28, 2 באוגוסט 2021 (IDT) - אזהרה חשובה לאלמוני: השוק מוצף ב"טלסקופים זבל" (זה מונח רשמי כמעט בקרב החובבים - trash telescopes). אלו טלסקופים שאינם שמישים כלל. לפני שאתה קונה משהו אתה מוזמן להתייעץ כאן, או בדף השיחה שלי. הדגם הזול ביותר שאני מוצא שמיש מוצע בחנות (שאני לא מת עליה) של ברקת בישוב מכבים ועלותו 800 ש"ח. זה דובסוני 114 מ"מ (4.5 אינטש). אם תהיה מעוניין אוכל לבנות לך רשימת מטרות ראלית בשימוש בו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:55, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אתה יכול לקנות את שלי...
- אתם מכירים מקום שאפשר לקנות טלסקופ יד2 ששוכב למישהו בבוידם? ----79.179.12.9 22:49, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- צודק, ETX זה מקסוטוב. מנסיוני האישי דובסוני שאיבד קולימציה (דבר שכיח מאד, בהתחשב במבנה הפתוח והלא מוגן שלו) לא נותן חויית צפייה טובה. צריך לתת גם הערת אזהרה כללית: טלסקופים ששוכבים בבוידעם הם תופעה שכיחה. רבים נכנסים לתחום האסטרונומיה התצפיתית בקול רעש גדול, אבל נוטשים אותו במשך הזמן. כדאי לחשוב האם הצטרפות לתצפית מאורגנת היא אפשרות טובה יותר לטווח הארוך.--שמש מרפא - שיחה 17:48, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
בדיקת קורונה בשבת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
איפה אפשר להיבדק ל-COVID 19 ביום שבת בקרויות (אתא) למשפחה בלי רכב?
השוואה לבניטו מוסוליני == מעבר על חוקי ישראל?[עריכת קוד מקור]
האם זה שווה ערך לחוק האוסר השוואות לנאציזם (כמדומני יש חוק כזה בישראל). ―אנונימי לא חתם
- לא ידוע לי על איסור מפורש של השוואה לנאציזם (חוק איסור הכחשת השואה אינו עוסק בכך), אבל השוואת אדם לנאצי עלולה להיחשב ללשון הרע, ועל כן בסיס לתביעה אזרחית ופלילית. זה נכון גם בהשוואה לבניטו מוסוליני ובהשוואה לכל אדם אחר שיש לו מוניטין שלילי. דוד שי - שיחה 06:07, 31 ביולי 2021 (IDT)
- וגם אפשר לקבל פיצוי ראוי, ראה רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר. עמית - שיחה 19:17, 31 ביולי 2021 (IDT)
ג'יבריש ממוחשב[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם יש אלגוריתם מחשב שמקבל טקסט (אוסף ארוך מאוד של תווים) ויודע להגיד אם מדבור בשפת דיבור אמתית או אוסף תווים חסרי משמעות? 2A0D:6FC0:807:A00:144F:DCF2:4C28:1EC 12:40, 31 ביולי 2021 (IDT)
- צריך להגדיר טוב יותר מה זה אומר "שפת דיבור אמתית". התשובה הדי מתבקשת היא "זה אפשרי (מילון למשל), אבל לא כל כך כדאי". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:55, 31 ביולי 2021 (IDT)
- לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. ראה ערכים "שפה טבעית" ו"עיבוד שפה טבעית". למה שזה לא יהיה כדאי? אני יכול לחשוב כבר עכשיו על שימושים לכלי שיודע להבחין בין ג'יבריש לשפת דיבור אמתית. ―אנונימי לא חתם
- למה שזה לא יהיה כדאי? כי יכול להיות שאני רוצה "ללמד" מכונה כלשהי להבין מה אני אומר לה, אבל אז אני אעדיף פשוט ללמד אותה רצף מסויים של פקודות. נראה לי מעט מיותר שהיא תדע להבחין בין כל לשונות בני האדם באשר הן, כאשר סביר שהיא לא תשתמש ב-99.9% מאותם מילים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:23, 31 ביולי 2021 (IDT)
- אני חושב שאולי אנחנו מדברים על דברים שונים. אני רוצה כלי שידע לקבל טקסט כלשהו ועל מסך קריטריונים (שאולי הושגו בלימוד מכונה. לא משנה לי מאיפה) תדע להגיד "הטקסט הזה הוא אוסף תוים חסר משמעות" או "אוסף התווים הזה כתוב בשפת אנוש". לפי התשובה שלך אתה מדבר על כלי שנועד *להבין* שפה כלשהי ולבצע פעולות על סמך רצף פקודות וזה בכלל לא מה שאני שואל. השאלה שלי היא האם יש דברך להבחין בין "שפה טבעית" לבין "לא שפה טבעית" ללא הכרות מוקדמת עם כל שפות היקום האפשרויות וללא צורך להבין את משמעות הכתוב.
- למה זה שימושי? לדוגמה להבין אם טקסט מוצפן צבאי כלשהו מכיל מידע או שזה אוסף תווים אקראי שנועד לדיסאינפורמציה. לדוגמה לבדוק אם מסמך עתיק כלשהו המכיל תווים שאיש לא יכול לקרוא הוא אכן שפה עתיקה ולא שקשקש על לצורך אמנות. להבין אם סינגל מהחלל החיצון הוא רעש או מידע מהגיע מאינטליגנציה חוץ-ארצית. לדגומה לקבוע אם מי שייצר את קובץ הטקסט הוא לא בן אדם, אלא מכונה. ועוד שלל שימושים. ―אנונימי לא חתם
- אכן, כאן אנו נתקלים בבעיה של נועם חומסקי, שטען שקיים דקדוק אוניברסלי. אם אכן קיים כזה, אז התשובה היא כן, אפשר לבנות מכונה כלשהי (או לנסח אלגוריתם כלשהו) שידע להסיק האם לרצף תווים או הברות יש "משמעות" כלשהי אם לאו. באופן אישי אני חושב שאין בסיס לטענה שלו, קל וחומר כשניתן "להמציא" שפה חדשה שאינה מתבססת על דקדוק אוניברסלי ובכל זאת לרצף תווים אקראי כלשהו שאבחר יהיה משמעות כלשהי, אך קטונטי לשפוט בשאלות של בלשנות. אגב, בדקדוק אוניברסלי חומסקי הניח שהדבר נכון לבני אדם. אין שום סיבה להניח שאינטליגנציה חוץ-ארצית, שאולי לא בנויה אפילו על בסיס פחמן, תייצר בכלל אותות שנוכל לקרוא אותם... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:04, 31 ביולי 2021 (IDT)
- למה שזה לא יהיה כדאי? כי יכול להיות שאני רוצה "ללמד" מכונה כלשהי להבין מה אני אומר לה, אבל אז אני אעדיף פשוט ללמד אותה רצף מסויים של פקודות. נראה לי מעט מיותר שהיא תדע להבחין בין כל לשונות בני האדם באשר הן, כאשר סביר שהיא לא תשתמש ב-99.9% מאותם מילים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:23, 31 ביולי 2021 (IDT)
- לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. ראה ערכים "שפה טבעית" ו"עיבוד שפה טבעית". למה שזה לא יהיה כדאי? אני יכול לחשוב כבר עכשיו על שימושים לכלי שיודע להבחין בין ג'יבריש לשפת דיבור אמתית. ―אנונימי לא חתם
אגב, אם אנחנו הולכים למקום מעט ספציפי יותר, בהחלט אפשר לתכנן אלגוריתם ממוחשב באופן שיידע לפענח מסרים סודיים או אבודים שיש לנו מושג מוקדם על חלקים מהם. כך למשל, לפחות לפי הסרט, טיורינג וחבריו האנגלים פיענחו את האניגמה על ידי כך שהניחו שכל קטע מתחיל ב"בוקר טוב" ומסתיים ב"הייל היטלר". אני לא יודע אם זה הסיפור האמיתי, אבל זה בהחלט קולע למטרה. כך גם פיענחו את כתב החרטומים של מצריים העתיקה, כאשר הצליחו "לנחש" שם של פרעה אחד, ואז לפי כתבים נוספים פיענחו לבסוף את כל הכתב. אבל כאמור זה עונה רק לשאלת פיענוח מסר מוצפן, והוא ספציפי מאוד לנושא מסויים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:15, 31 ביולי 2021 (IDT)
- באמת לא צריך להמציא את הגלגל, אבל הפוך.
- כן, קיימות דרכים להבדיל בין שפה טבעית לאקראית. למשל שפות טבעיות מצייתות לחוק זיף וג'יבריש אקראי - לא. יש עוד. אני לא מכיר תוכנה שעושה זאת, אבל יש כאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 31 ביולי 2021 (IDT)
- נהדר פעם להפריד באמצע אוסף תיבות מול סתם מסיבה. היכל מה לאחורי שרשרת תיבות באותו כיוון? Tzafrir - שיחה 11:31, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
האם יש פיקוח על טיפול רפואי בארץ?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם יש ביקורות ופיקוח על רופאים? נניח לצורך הדוגמא שהרופא מעודכן בחדשות המדע ומשתמש בשיטות בנות 20 שנה או לחילופין רושם תרופות ניסיוניות חדישות ללא צורך אמתי. יש דבר כזה כמו "ועדת משמעת" לרופא? או נניח פציאנט מתלונן על זה שהרופא נתן לו טיפול לא נכון וגרם לנזק גופני עקב כך: האם לרופא יהיה סוג של "שימוע" או לפחות בירור?
- כן. במשרד הבריאות. גילגמש • שיחה 17:35, 31 ביולי 2021 (IDT)
- גם בהסתדרות הרופאים. עוזי ו. - שיחה 21:42, 31 ביולי 2021 (IDT)
תכולת ויטמין C בצלחת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
לכל מזון מופיע בין השאר תכולת ויטמין C שלו. מהי תכולת ויטמין C לאחר סיום כל השרשרת של הקטיף , הובלה, אחסון ועד שהוא מגיע לאכילה שלנו ?
זיהום אויר ומסכה N95[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם מסכה N95 יעילה לסינון חלק מזיהום האויר ? ואם כן איזה חלקיקים או איזה אחוז מזיהום האויר ?
האם צריך חיסון חדש נגד קורונה דלתא?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
החיסון שיש היום הוא בעל יעילות נמוכה עד מאוד לזן הדלתא. ברמה של מחוסן מדביק מחוסן במגע קצר.
האם הולכים לפתח חיסון חדש יעיל נגד דתלא או שזה בלתי אפשרי כימית?
- אפשרי, בטח וחצי, ומן הסתם עובדים על זה (בחיסוני mRNA זו יחסית מעט עבודה כי כמעט כולה נעשתה בחיסון הקיים , בעיקר יהיה מאמץ לשכנע את הרשויות שמדובר בנגזרת של החיסון הקיים מה שמאפשר דילוג על סידרת הניסויים הארוכה לחיסון שהוא ממש חדש ולהתחיל מניסוי רחב ממדים בבני אדם). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
מחפש תרגום המושג Nutrient cycle לעברית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בוקר טוב. איך קוראים בעברית למחזור הזה? שרשרת המזון זה הכי קרוב שהצלחתי למצוא אבל זה עדיין לא מדויק. אני מחפש את המעגל ולא שרשרת. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:25, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- כדאי לך לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. --79.179.12.9 14:37, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
שיום קבוצות בתורת הקבוצות[עריכת קוד מקור]
מצד אחד נהוג לשיים קבוצות ברבים ולא ביחיד אבל מצד שני ייתכנו קבוצות ששרירותית מכילות ו"יכילו לנצח" יכולות להכיל רק פריט אחד.
למשל:
- נניח פילוסופית לצורך הדיון שיש קבוצה בשם "יקומים במרחב" ונגדיר שיש לה רק ישות "יקום" אחת
- נניח פילוסופית לצורך הדיון שיש קבוצה בשם "ישויות אלוהיות" ונגדיר שיש לה רק ישות "אל" אחת
במצבים אלה ובכל מצב דומה לכאורה יש פה סתירה שהיא לכל הפחות שפתית אם לא למעשה לוגית כי מצד אחד מגדירים קבוצה ומשיימים אותה ברבים ומצד שני מגדירים לה "נצחית" רק ערך אחד ובפירוש לא שניים או יותר.
האם יש מתמטיקאים שהגדירו את המצב שתיארתי כ"בעיה" ומה הן הגישות להתמודד עם זה? אני שואל את השאלה בשיא הרצינות ואני חשבתי על זה כבר כמה פעמים וצריך עזרה. הפיתרון שלי הוא לשיים קבוצות כמו בשמות "כל יקום" או "כל אלוהות" ואשמח לתשובה לשאלה ולפידבק, בתודה. ―אנונימי לא חתם
- בתורת הקבוצות יש קבוצות עם אפס איברים, איבר אחד, שני איברים, וכך הלאה. אין שום בעיה בכך. הקבוצה {כלב} מכילה איבר אחד ותמשיך להכיל איבר אחד לנצח (להבדיל מהקבוצה הריקה, {}, שלא מכילה אף איבר, והקבוצה {ירוק, אדום} שמכילה שני איברים). אם יש בעיה בכך היא אינה במתמטיקה ובלוגיקה הפורמלית אלא (אולי) במשמעות שהענקת לאותן קבוצות. וכאן נכנסים לתחומים של קוסמולוגיה, תאולוגיה, אונטולוגיה וכל מיני לוגיות אחרות. Tzafrir - שיחה 12:15, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל באופן כללי קבוצה ריקה או קבוצה עם 0 פריטים לא בהכרח תישאר כך וייתכן שיתווסף אליה פריט אחד לפחות, למרות זאת, אם לא ייתכן להוסיף לקבוצה זו יותר מפריט אחד בלבד, אני אישית נשאר עם אותה בדיוק שהפיתרון היחיד שאני מכיר לה הוא שיום בסגנון "כל איקס" במקום "איקסים". ―אנונימי לא חתם
- בקבוצת כל המספרים הטבעיים שהעלאתם בריבוע נותנת 2 אין אף איבר. בקבוצת כל המספרים הראשוניים הזוגיים יש איבר אחד. בקבוצת כל המספרים השלמים שהעלאתם בריבוע נותנת 4 יש שני איברים. בקבוצת כל המאכלים שטובים יותר מלזניה לדעת גרפילד, אין אף איבר (אלא אם כן פספסתי מאכל). Tzafrir - שיחה 12:37, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם אני לא טועה השיום "כל איקס אדום", שיכולה להכיל ישות אחת בלבד, פותר את הבעיה אבל השיום "כל האיקסים האדומים", לא, כי כאמור הקבוצה הזו יכולה להכל רק פריט אחד. ―אנונימי לא חתם
- ממתי תוכן קבוצה משתנה? אתה יכול ליצור קבוצה חדשה בהתבסס על קבוצה קיימת שהענקת לה סימון. בפסאודו-קוד אולי אפשר, כשיש אופרטור השמה, אבל פה מדובר נטו על תורת הקבוצות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:50, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- בקבוצת כל המספרים הטבעיים שהעלאתם בריבוע נותנת 2 אין אף איבר. בקבוצת כל המספרים הראשוניים הזוגיים יש איבר אחד. בקבוצת כל המספרים השלמים שהעלאתם בריבוע נותנת 4 יש שני איברים. בקבוצת כל המאכלים שטובים יותר מלזניה לדעת גרפילד, אין אף איבר (אלא אם כן פספסתי מאכל). Tzafrir - שיחה 12:37, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל באופן כללי קבוצה ריקה או קבוצה עם 0 פריטים לא בהכרח תישאר כך וייתכן שיתווסף אליה פריט אחד לפחות, למרות זאת, אם לא ייתכן להוסיף לקבוצה זו יותר מפריט אחד בלבד, אני אישית נשאר עם אותה בדיוק שהפיתרון היחיד שאני מכיר לה הוא שיום בסגנון "כל איקס" במקום "איקסים". ―אנונימי לא חתם
- הבעיה שתיארת היא טרמינולוגית וחורגת מתחום תורת הקבוצות. ככזו גם לא נדרש שום צורך מתימטי להתמודד איתה כל עוד האובייקטים בהם דנים מוגדרים כהלכה במובן המתימטי. 87.70.28.137 13:02, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
המסגרת המתמטית המתאימה לדיון בהשתייכות "מקרית" או "שרירותית" או "הכרחית" או "נצחית" אינה תורת הקבוצות אלא לוגיקה מודלית. עוזי ו. - שיחה 15:24, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
מה אני מסיק מהדיון[עריכת קוד מקור]
ניתן לשיים קבוצות ברבים (איקסים אדומים), ביחיד (איקס אדום), או בכללי (כל איקס אדום):
- שיום בכללי כולל בתוכו שיום ברבים ושיום ביחיד
- שיום בכללי יכול להתאים למקרים שבהם בנקודת זמן מסוימת מובן שקבוצה יכולה להכיל רק ישות אחת אבל אולי בעתיד היא תכיל שניים או יותר, כך ששיום כללי מכסה מקרים "מיוחדים" כאלה של חוסר ודאות ועדיין לא יתנגש עם שיומים אחרים (ברבים או ביחיד) בתוך מערכת טקסונומית נתונה
- בדרך כלל אנשים ישיימו קבוצות ברבים, אבל לפעמים שיום בכללי ואולי אפילו ביחיד יהיו אלגנטיים.
- שיום ביחיד בדרך כלל יתבצע אם משתמשים בשפה טבעית שבדרך כלל אין בה הבדל נוקשה בין יחיד לרבים; אני מבין ששפות כאלה הן מנדרינית ויפנית
בברכה. ―אנונימי לא חתם
- אם מה שאתה מסיק בסופו של הדיון הוא בדיוק מה שחשבת בהתחלה, האם היה כאן דיון. עוזי ו. - שיחה 17:18, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- זה לא בדיוק מה שחשבתי בהתחלה; עדיין לא ברור לי מה "מטה" את נפש האדם להחליט על קטגוריה "פילוסופיה" במקום "פילוסופיות". אני מסכים שהייתה עדיפה כותרת אחרת ובגלל שאני מכבד אותך לא אשנה את הכותרת לאחר שהגבת. ―אנונימי לא חתם
מה הערך הכלכלי של תואר שלישי בערך?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם יש הערכה סבירה לכמה מרוויח בעל תואר שלישי בפיזיקה ללא ניסיון בתעשייה?
ברור שהתשובה היא "תלוי": תלוי בהתמחות של הפיזיקאי (דברים כמו אופטיקת לייזרים או NMR שווים יותר מאיזה פיזיקה קוונטית תיאורטית או חקר חורים שחורים) , תלוי במשרה עצמה (מתכנת בכאילו, IT , מחסנאי חלפים או מחקר סודי ברפא"ל), יכולת מיקוח ומזל (יש משרות עם שכר גבוה על אותה העבודה).
אבל בכל זאת אולי אפשר לעשות קווים כללים: מה השכר ההגיוני בשוק לבעל תואר שלישי בפיזיקה?
P.S.: בבקשה , אל תענו "תעשה סקר שוק" ו"תעשה גוגל". השיטות הללו פועלות להנדסה , אבל לא עובדות במקרים של מדעים שזה לא מקצוע שנועד לשוק העבודה.
- זה כמו לשאול מה המחיר "ההגיוני בשוק" לדירת ששה חדרים. עוזי ו. - שיחה 15:26, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש מחירון ואפשרי לקבוע תחום מחרים של דירת שישה חדרים לפי מיקום גיאוגרפי ומצב הכנס. וגם בלי לצמצם את השאילתא לאיזור מוגדר אפשר להגיד שתחום המחירים הוא בין 1.5 ל-6 מיליון.
- אם אתה רואה ערך בתשובות כאלה, אני יכול להציע שהשכר ההגיוני (בעיני) הוא . עוזי ו. - שיחה 20:20, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש מחירון ואפשרי לקבוע תחום מחרים של דירת שישה חדרים לפי מיקום גיאוגרפי ומצב הכנס. וגם בלי לצמצם את השאילתא לאיזור מוגדר אפשר להגיד שתחום המחירים הוא בין 1.5 ל-6 מיליון.
- יש טבלאות של טווח שכר ממוצע לפי השכלה, לרבות תואר 3 (לפחות, אם לא לפי מקצוע לימודים). אפשר למצוא טבלאות כאלה דרך גוגל, אבל ביקשת לא לשלוח אותך לשם. הטענה שמדעים לא נועדו לעבודה לא נכונה בעליל, ולכן אם אתה מתכנן לעבוד בזה אלה חדשות טובות. ―אנונימי לא חתם
- האם ניסית לעשות את הפעולה שאתה מציין? כי אני ניסיתי הרבה פעמים ועדיין לא קיבלתי תשובה. עד כה רק התשובה של עוזי (שהיא עם תווך שגיאה ענק) מהווה לפחות איזושהי הערכה סבירה. לא סתם ביקשתי לא לשלוח אותי לעשות גוגל. לא בכל המקצועות השיטה פועלת.
- (רק אציין שהשאלה בכותרת שונה מאד מזו שפותחת את הדיון; והנה קישור לגבי השאלה הראשונה). עוזי ו. - שיחה 21:21, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- האם ניסית לעשות את הפעולה שאתה מציין? כי אני ניסיתי הרבה פעמים ועדיין לא קיבלתי תשובה. עד כה רק התשובה של עוזי (שהיא עם תווך שגיאה ענק) מהווה לפחות איזושהי הערכה סבירה. לא סתם ביקשתי לא לשלוח אותי לעשות גוגל. לא בכל המקצועות השיטה פועלת.
התייעצות עם המומחה בנושא תוכנה (המלצה על תוכנה קיימת או המלצות לפיתוח)[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב בסמארטפון אני משתמש באנדרואיד ובמחשב העבודה אני משתמש בווינדוס 10.
אני צריך אפליקציה שתתן לי לבצע את הפעולות הבאות לפי הסדר להלן:
- זיהוי אזור זמן לפיו אני מתנהל
- קביעת פגישה בתאריך ושעה לפי אזור זמן נבחר (אזור זמן זה יכול להיות זה שלפיו אני מתנהל ויכול להיות אחר)
- אם יש צורך בכך ומאחורי הקלעים: המרה אוטומטית של התאריך ושעה בפורמט אזור הזמן לפיו אני מתנהל, לפורמט אזור הזמן הרלוונטי לפגישה
- שידור מידע הפגישה הקבועה עם תאריך ושעה מומרים --- ישירות לחשבון גוגל קלנדר שלי
אני אעדיף תוכנה שמסתנכרנת בין מחשב עבודה לסמארטפון (כלומר, שאני יכול לשמור בה פגישות בין אם קראתי את האימייל לגביהן מהסמארטפון ובין אם קראתי את האימייל לגביהן ממחשב העבודה) אבל סינכרון כזה בפירוש אינו מאפיין חובה.
הבעיה שלי היא שלא מצאתי תוכנה כמו שתיארתי; ניסיתי כמה אפליקציות שמצאתי בחנות גוגל עם ביטויים המורכבים מ time zone, meet, schedule וכדומה וניסיתי גם לחפש המלצות במנוע החיפוש גוגל אבל לא מצאתי משהו שעושה את זה; מצאתי בעיקר רק תוכנות שמבצעות המרה מאזור זמן אחד לאחר אבל בלי לקבוע פגישה ובהתאם לכך גם בלי לשדר משהו בהקשר הזה לגוגל קלנדר.
אם יש אפליקציה כזו אי שם, אשמח להמלצה ואנסה להתקין אותה, אבל אם אין, אני חושב לנסות לפתח משהו כזה בעצמי כמעין תוכנת SaaS:
אני בעל ידע בסיסי בתכנות ווב בלבד, לא מכיר שום דבר שקשור לקומפילציה במובנים של אפליקציות נייטיב; אם אפתח משהו שיעשה פעולה כזאת, אעדיף שזה יהיה תוכנה וובית; מכיוון שאני כבר שוכר דומיין ושטח אחסון, אוכל לפתח אותה על ה web application root שלי ולגשת אליה דרך כתובת האי פי ולתפעל אותה עם שם משתמש וסיסמה שאצור לעצמי (כדי שלא ישלחו לי ספאם לגוגל קלנדר) ואשמח לרעיונות איך יהיה יעיל לעשות זאת.
בתודה, ―אנונימי לא חתם
תגובות[עריכת קוד מקור]
- באופן כללי כל תוכנה שמתעסקת עם זמנים צריכה לשמור את הזמנים באזור זמן כללי (לדוגמה: UTC) ולהציג אותם לפי אזור הזמן הנבחר. כלומר: יש המרה כזו מאחורי הקלעים בכל תוכנה סבירה שמתעסקת עם ניהול פגישות. מה שאתה צריך הם שני יישומים שונים ששניהם מוגדרים לעבוד באזורי זמן שונים. ההמרה כבר אמורה להתרחש. Tzafrir - שיחה 09:04, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם התוכנה עימה אני עובד היא היישום האחד, מה התכוונת שאמור להיות היישום השני? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- הנחתי שמשתמש:Tzafrir התכוון לשני מודולים בתוך תוכנה אחת אך לא הייתי בטוח אז פניתי אליו בדף שיחתו לבקש הסבר, הוא השיב:
- אם התוכנה עימה אני עובד היא היישום האחד, מה התכוונת שאמור להיות היישום השני? בתודה, ―אנונימי לא חתם
התכוונתי לשתי תוכנות שונות שמדברות האחת עם השנייה. בדרך זו או אחרת. אבל זה יכול להיות גם אותה תוכנה, אם יש אפשרות להגדיר אזור זמן אחד במקום אחד ואזור זמן אחד במקום אחר (אין מניעה תאורטית בכך, אבל זה יכול לסבך את ממשק המשתמש. לדוגמה: שני פרופילים שונים של אותו המשתמש, או שאולי שימוש באיזור הזמן של המערכת והתחברות משני מכשירים שונים). הנקודה הבסיסית היא שאיזור הזמן אינו שינוי של הזמן עצמו אלא שינוי של דרך הצגת הזמן. Tzafrir - שיחה 17:40, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא הבנתי, גוגל קלנדר כבר תומך באזורי זמן מרובים. ראה כאן. מה חסר לך? עלי - שיחה 10:35, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- עלי, אולי תצחק קצת כשתדע שלפני קריאת תגובתך זו טרם קבעתי אפילו פגישה אחת בגוגל קלנדר: לפני כמה ימים ניסיתי את גרסת הדסקטופ לכך וחשתי תסכול לאחר שהוצע לי להזין פרטים רבים מאד על אירוע (אפילו שרוב השדות לא היו חובה) והסקתי שאני צריך תוכנה פשוטה בהרבה שמיועדת רק לאדם יחיד ולא לארגונים, אבל לא משנה, אם אצטרך ארגיל עצמי וגם לאחר קריאת תגובתך זו ניסיתי ליצור אירוע עם גרסת הסמארטפון של גוגל קלנדר וזה היה לי נוח בהרבה מבדסקטופ ואכן המרת אזורי הזמן בוצעה אוטומטית והופיעה לי בצורה סדורה ובבירור אז מבחינתי זה הפיתרון עבורי והשאלה נענתה, בתודה. ―אנונימי לא חתם
תפריט שפות בויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מדוע בויקיפדיה העברית יש תפריט שפות במיקום שונה ? והסטנדרט לא נשמר? זה מקשה על משתמשים בשפות אחרות למצוא את התפריט
הבדלים בין יונדאי אלנטרה לאקסנט[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הם לכאורה אותו דבר Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 13:47, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- בטח חובב המכוניות ידע. דרדק • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 14:04, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- איתן יונדאי אלנטרה היא מכונית משפחתית גדולה המיוצרת אך ורק במרכב סדאן יונדאי אקסנט היא מכונית משפחתית בגודל בינוני (מתחת לאלנטרה) ומשווקת גם במרכב האצ'בק חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 14:39, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
נייר אפיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם נייר אפייה יכול לפגוע במתכון? נניח במתכון המקורי הבצק נוגע ישירות באבן שמוט. אם מפשטים את המתכון כך שיש נייר אפייה המפריד בין הבצק לבין האבן, האם יתכן שינוי לרעה בתוצר? התוצרים שאני מדבר עליהם הם : פוקצ'ה, חצ'יפורי, טרטה פלמבה ופיצה.
הפגיעה שאני יכול לחשוב עליה היא שהנייר הוא בעל מוליכות חום שמורידה את הטמפרטורה האפקטיבית של האבן. - אלמוני פולני
- בנוסף מאחר ואין מגע רציף בין הנייר לאבן חלק מהבצק יקבל יותר חום והחלק השני, הנמצא מעל חלל אוויר שבין הנייר לאבן, יקבל פחות. על כל פנים השיטה הנכונה להכריע בעניין היא בעריכת ניסוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:40, 3 באוגוסט 2021 (IDT)
- לפי התיאור שלך הנייר אינו צמוד לאבן. למה? כוח הכובד של הבצק אמור להצמיד את נייר האפיה לאבן ללא רווחים, לא? לא חשבתי על האפקט שאתה מתאר. חשבתי יותר לכיוון של פגעה בהולכת חום כי החום הסגולי של נייר נמוך מזה של אבן.
- פשוט פגשתי את האפקט הזה בעוגות.... מן הסתם שכבה כבדה של בצק תפתור את הבעייה הזו, אבל בעוגה נורמלית - הרווחים קיימים, בעיקר בקווי הקיפול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:10, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
מקצוע 0065 בחיל האוויר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מישהו יכול לכתוב קצת על זה באופן כללי? שם המקצוע, על איזה מטוסים עובדים ומה מהות המקצוע? תודה, 176.228.50.76 15:09, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- טכנאי תובלה קלה אסף השני - שיחה 07:41, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- מבדיקתי עלה שזה טכנאי דרג א' תובלה קלה. במקצוע זה הטכנאי אחראי על אחזקה ותפעול בסיסיים של מטוסי תובלה קלה. אחזקה ותפעול בסיסיים כוללת תהליכים של בדיקה והכנת מטוס לטיסה, בדיקות אחרי טיסה, תדלוק, התאמת תצורה, ופעולות אחזקה בסיסיות ביותר - החלפת גלגל, הוספת שמן ודומה. מבחינת על איזה מטוסים מדובר, לכל הזכור לי מדובר במטוסי קוקיה, צופית וחופית של חיל האוויר. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:13, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
האם ייתכן דבר כזה "קץ הזמן"?![עריכת קוד מקור]
בעבר כששאלתי כאן על המפץ הגדול, אתם כתבתם לי שהמפץ הגדול הוא תחילת הזמן. האם יכול להיות מצב שבו הזמן ייגמר ולא יהיה יותר זמן? האם חוקי הפיזיקה מאפשרים מצב כזה? זאת ועוד- למיטב הבנתי עדיין אין תמימות דעים בקרב החוקרים לגבי קץ היקום, יש מספר תיאוריות, חלק מהן לא שוללות תרחיש של חזרה למצב טרם המפץ הגדול. האם במצב היפותטי שבו היקום יושמד לחלוטין, ולא יישאר כלל חומר ביקום כולו, אפילו לא אטום אחד לרפואה, האם אפשר לומר שזה קץ הזמן? או שיכול להיות זמן גם בלי יקום? או ביקום ללא חומר? ואם כן, אז בעצם מה משמעות הזמן במצב כזה? ומהו בכלל היקום אם הוא ריק מחומר? האם לואקום יש גודל, גבולות? מדכא מאד לחשוב על תרחיש כזה. מי צריך יקום בלי חיים שיהיו מודעים לקיומו?--2A00:7C40:C1C0:364:3DA8:4679:17C4:1AF3 19:36, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- בערך, קוראים לזה מות החום של היקום. בגלל שלא תיהיה נקודת ייחוס לצורך מדידת זמן, הזמן יחדל מלהתקיים (לכאורה). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:42, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- קץ הזמן אפשרי לגבי יקום נתון אם הוא נעלם לחלוטין, אבל ייתכן שבקוסמוס (מרחב) נתון, יש לפחות שני יקומים שאמנם יש להם נקודת חיתוך זה עם זה אבל הם נפרדים לחלוטין זה מזה ולכן אם אחד מת השני ממשיך להתקיים --- מכאן שזמן הוא יחסי לחלוטין למערכת (זמן הקוסמוס כולו, זמן יקום X, זמן יקום Y וכו'). אם הקוסמוס הוא נצחי, הבעיה מסתבכת. ―אנונימי לא חתם
- אכן זה קצת יותר מסובך מזה. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהיקום (מרחב-זמן) ולא יכול להתקיים מרחב ללא זמן, ולהפך. הזמן במובן שאתה שואל לגביו הוא בעצם שינוי באנטרופיה, כלומר עליית חוסר הסדר ביקום, מיקום צפוף בצורה אינסופית (דהיינו רגע לפני המפץ הגדול או סינגולריות) ליקום שבו המרחק בין כל שני חומרים יהיה גדול מדי בכדי שתתקיים יחסי גומלין של כבידה (ולמעשה, בין כל שני חלקיקים יחדלו מלהתקיים כל שאר הכוחות), מה שלמעשה ייצור יקום קפוא (ללא תנועת חלקיקים). ביקום כזה, לזמן אין עוד כל משמעות כי האנטרופיה (חוסר הסדר) לא משתנה כלל.
כיום (למעשה כבר קרוב ל-100 שנה מאז גילוייו של האבל שהיקום מאיץ את התפשטותו) יש תמימות דעים שסוף היקום יתרחש במוות איטי שבו האנרגיה האפלה "תנצח" את החומר (הקריעה הגדולה). קריסה בחזרה לתנאי מפץ גדול (הקריסה הגדולה) הופרכה מהסיבה הפשוטה שאין מספיק חומר ביקום, רגיל או אפל, בכדי להאט את ההאצה. כדאי לציין שזה לא שהיקום יהיה ריק מחומר, אלא שהאנטרופיה תפסיק לגדול. החומר ביקום היה ככל הנראה עוד מאז לפני המפץ הגדול, ולכן אין לו שום מקום להיעלם לתוכו... לואקום (שוב, האנרגיה האפלה) יש "גבולות" די יפים, אפשר לראות אותם ממש בעיניים בדבר הנקרא הרשת הקוסמית (או הארכיטקטורה של היקום). אכן, זה יכול להיות מדכא לחשוב על זה. לגבי שאלתך האחרונה, אין דרך טובה להשיב עליה. לפיזיקה (ולמתמטיקה) אין תשובות לגבי "משמעות" או "מי צריך יקום בלי חיים". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 02:34, 3 באוגוסט 2021 (IDT)- אסימוב כתב משהו על כך בקץ כלזמן. בברכה. ליש - שיחה 19:39, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- אכן זה קצת יותר מסובך מזה. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהיקום (מרחב-זמן) ולא יכול להתקיים מרחב ללא זמן, ולהפך. הזמן במובן שאתה שואל לגביו הוא בעצם שינוי באנטרופיה, כלומר עליית חוסר הסדר ביקום, מיקום צפוף בצורה אינסופית (דהיינו רגע לפני המפץ הגדול או סינגולריות) ליקום שבו המרחק בין כל שני חומרים יהיה גדול מדי בכדי שתתקיים יחסי גומלין של כבידה (ולמעשה, בין כל שני חלקיקים יחדלו מלהתקיים כל שאר הכוחות), מה שלמעשה ייצור יקום קפוא (ללא תנועת חלקיקים). ביקום כזה, לזמן אין עוד כל משמעות כי האנטרופיה (חוסר הסדר) לא משתנה כלל.
- קץ הזמן אפשרי לגבי יקום נתון אם הוא נעלם לחלוטין, אבל ייתכן שבקוסמוס (מרחב) נתון, יש לפחות שני יקומים שאמנם יש להם נקודת חיתוך זה עם זה אבל הם נפרדים לחלוטין זה מזה ולכן אם אחד מת השני ממשיך להתקיים --- מכאן שזמן הוא יחסי לחלוטין למערכת (זמן הקוסמוס כולו, זמן יקום X, זמן יקום Y וכו'). אם הקוסמוס הוא נצחי, הבעיה מסתבכת. ―אנונימי לא חתם
מדד המחירים בגרף[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
הכין ניתן למצוא את מדד המחרים לצרכן כפונקציה של זמן של השנים האחרונות (2010-2021 נגיד)?
- באתר הלמ"ס תוכל למצוא את הנתונים באקסל, ולהמיר אותם בעצמך לגרף (שיהיה קרוב מאוד לקו ישר, משום שבשנים האחרונות השינויים במדד זעירים). דוד שי - שיחה 17:15, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
תרגום מבנקאית לעברית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
יש תוכנית חיסכון הצמודה למדד. וכתוב שבתום 24 חודשים ניתן למשוך עם " 50% מהפרשי ההצמדה ללא ריבית " ובתום 120 חודשים אפשר למשוך בתנאי "מלוא הפרשי ההצמדה ו-50% מהריבית הצבורה". אפשר בבקשה הסבר מה הכוונה בשני חלקי המשפט? דוגמה עם מספרים תעזור מאוד.
תודה מראש.
- שלום לך, אני הייתי מתחיל בשאלה לגבי "צמודה למדד" --- איזה מדד? כלומר, למה הם התכוונו בכך. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- זה החלק הקל. הכוונה למדד מחירים לצרכן. יתר המונחים לא ברורים לי: "הפרשי הצמדה" ו"ריבית צבורה" ומה הכוונה באחוזים שלהם.
- לתוכנית יש שני מרכיבים שמתווספים לסכום שהופקד בעת משיכת כספי התוכנית: ריבית שנתית (לדוגמה 5% לשנה) והפרשי הצמדה למדד כפי שמוגדר בתנאי התוכנית. לפי מה שכתבת, יש לתוכנית שתי נקודות יציאה לפני תום תקופת החיסכון. אם מושכים את כספי התוכנית בתום 24 חודשים – מקבלים את הסכום שהופקד, אך לא מקבלים כלום מהריבית, וכן מקבלים את מחצית הפרשי ההצמדה למדד (אם המדד האחרון עלה לעומת המדד בתחילת התוכנית, כמוגדר בתנאי התוכנית). בעת משיכה לאחר 120 חודשים מקבלים מחצית מהריבית דריבית של 5% (ולא ריבית דריבית של 2.5%, שזה יוצא פחות) שחושבה עבור 10 שנים, וגם הפרשי הצמדה למדד, כנ"ל. אם הסכום שהופקד הוא 100,000 ש"ח, אחרי 120 חודשים מקבלים ריבית של מחצית מ-62,889 ש"ח, ואת הפרשי ההצמדה שנצברו.
- זה החלק הקל. הכוונה למדד מחירים לצרכן. יתר המונחים לא ברורים לי: "הפרשי הצמדה" ו"ריבית צבורה" ומה הכוונה באחוזים שלהם.
חסכון פנסיוני למי שנפטר צעיר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
לצערנו, לא כל מי שעובד ומשלם קופת גמל וקרן השתלמות מגיע לגיל הפרישה. האם הכסף שהוא צבר במשך השנים עובר ליורשיו? Corvus,(Nevermore) 13:02, 3 באוגוסט 2021 (IDT)
- במקרה הבודד שאני מכיר - כן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:48, 3 באוגוסט 2021 (IDT)
- כמובן. וגם אם הגיע לגיל פרישה ואחרי מותו נותר כסף בקרן - זה הכל עובר ליורשים. גילגמש • שיחה 14:59, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- קצת תיקונים: לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות הכסף עובר למי שרשום כמוטב. רשימת המוטבים גוברת על זכויות ירושה, אלא אם נערכה צוואה מאוחרת יותר שמתייחסת למוטבים בפירוד. אם לא נרשמו מוטבים אזי הכסף עובר ליורשים. כספי פיצויים בקופה הולכים תמיד לשאירים( יש הגדרה מי הם השאירים). לגבי קרן פנסיה הנושא סבוך יותר: שאירים של מי שטרם החל למשוך כספי פנסיה מקבלים פנסיה מופחתת( בני זוג לכל חייהם ילדים עד גיל 21), כשנפטר אחרי תחילת הפנסיה יש אפשרות לבחור( בעת היציאה לפנסיה) בתוך איזו תקופה( מהיציאה לפנסיה עד מות הגמלאי)ניתן למשוך את יתרת הקצבה על ידי המוטבים כסכום חד פעמי. ככל שהתקופה ארוכה יותר( מקסימום 20 שנה) כך הקצבה שמקבל הגימלאי נמוכה יותר. בקיצור-כדאי לעבוד עם יועץ פנסיוני. שנילי - שיחה 15:29, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא מתייעץ פנסיונית כאן, סתם הייתי סקרן. תודה. Corvus,(Nevermore) 12:49, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- קצת תיקונים: לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות הכסף עובר למי שרשום כמוטב. רשימת המוטבים גוברת על זכויות ירושה, אלא אם נערכה צוואה מאוחרת יותר שמתייחסת למוטבים בפירוד. אם לא נרשמו מוטבים אזי הכסף עובר ליורשים. כספי פיצויים בקופה הולכים תמיד לשאירים( יש הגדרה מי הם השאירים). לגבי קרן פנסיה הנושא סבוך יותר: שאירים של מי שטרם החל למשוך כספי פנסיה מקבלים פנסיה מופחתת( בני זוג לכל חייהם ילדים עד גיל 21), כשנפטר אחרי תחילת הפנסיה יש אפשרות לבחור( בעת היציאה לפנסיה) בתוך איזו תקופה( מהיציאה לפנסיה עד מות הגמלאי)ניתן למשוך את יתרת הקצבה על ידי המוטבים כסכום חד פעמי. ככל שהתקופה ארוכה יותר( מקסימום 20 שנה) כך הקצבה שמקבל הגימלאי נמוכה יותר. בקיצור-כדאי לעבוד עם יועץ פנסיוני. שנילי - שיחה 15:29, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- כמובן. וגם אם הגיע לגיל פרישה ואחרי מותו נותר כסף בקרן - זה הכל עובר ליורשים. גילגמש • שיחה 14:59, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
דמי ניהול[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם לפי החוק יש תקרה לדמי ניהול מותרים לקופות חיסכון וגמל? אם כן כמה? (נכון ל-2021)?
- כן, ראו דמי ניהול. שנילי - שיחה 16:33, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
אלה לי-להב - הופעהבטקס העצמאות בהר הרצל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב כתוב בדף של אלה-לי שהיא הופיעה עם אור עמרמי-ברוקמן שטקס הדלקת המשואות 2020 אני לא זוכרת שראיתי אותה שם, האם המידע הזה מדויק?
- שניהם בהחלט הופיעו. ככתוב כאן: רן בוקר, לראשונה בקריירה: זהבה בן תופיע בטקס הדלקת המשואות, באתר ynet. Ldorfman • שיחה 01:54, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
- תוכל לכוון אותי באיזה שלב בהופעה?
- אני לא ראיתי אותם שם הארמי - שיחה 19:38, 4 באוגוסט 2021 (IDT)
ועדות הכנסת ומשרדי הממשלה[עריכת קוד מקור]
מה עושות הוועדות? לדוגמה, אם משרד הקליטה אחראי על הקליטה והעלייה, מה עושה ועדת הקליטה? בעלי הידע במדע המדינה ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 17:02, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- מפקחת על עניין הקליטה בישראל ומאשרת חוקים שקשורים לקליטה ועלייה בישראל - הן פעולות וחוקים מטעם משרד העלייה והן פעולות שבכלל של משרד האוצר, הפנים ומשרדים נוספים. ככה זה בכל הוועדותדזרט • שיחה 17:04, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- את החוקים לא מאשרים המשרדים? ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 17:06, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- המשרדים יוזמים אותם, מכריזים עליהם ומבצעים אותם (וזה למה היא הרשות המבצעת), את החוקים מאשרים הועדות בבית המחוקקים - או בשמה הישראלי,"הכנסת" דזרט • שיחה 17:08, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- אז באיזה מצב כל הכנסת מתכנסת ומתי רק הוועדה מתכנסת? ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 17:10, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- ספסף, ראה בערכים החקיקה בישראל וועדות הכנסת. דוד שי - שיחה 17:11, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- אז באיזה מצב כל הכנסת מתכנסת ומתי רק הוועדה מתכנסת? ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 17:10, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא מאשרים. מחוקקים. מליאת הכנסת מאשרת חוקים. אבל מי שיוצר אותם בפועל הוא הוועדות. בדיונים בוועדות דנים בסעיפי החוק השונים ויוצרים מהם דברים טובים יותר. מעבר לכך, ועדות יכולות גם לפקח על עבודת המשטר: לזמן נציגי שלטון לדיונים. Tzafrir - שיחה 17:46, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- כן, טעות שלי מעייפות.. אם אני זוכר טוב, בין כל קריאה החוק עובר "שיפוצים" שוב בוועדות הרלוונטיות. דזרט • שיחה 10:37, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- המשרדים יוזמים אותם, מכריזים עליהם ומבצעים אותם (וזה למה היא הרשות המבצעת), את החוקים מאשרים הועדות בבית המחוקקים - או בשמה הישראלי,"הכנסת" דזרט • שיחה 17:08, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
- את החוקים לא מאשרים המשרדים? ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 17:06, 5 באוגוסט 2021 (IDT)
תקציב המדינה ל2021 - קו המסילה המזרחית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב היי. נוגע לי בשאלה. כנראה שהשבוע בעקבות תקציב המדינה החליטו לוותר על כמה תחנות, וקו המסילה המזרחית ימשיך מצפון רק עד לטירה\כוכב יאיר. כמו כן גם תחנת ראש העין דרום תבוטל. האם זה אומר שפתיחת הקו תקוצר, או שרק ב2026 זה יפתח סופית עם הקמת המסילה המזרחית? תודה.
מובטל יכול לרכוש רכב?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
נכון שצריך להציג אישורים מאיפה מגיע הכסף לרכישת רכב? אם מישהו לא עובד יכולים להתחיל בירור מאיפה יש לו כסף לרכב או שזה סתם אומרים?
נגיד דירה הבנתי שאי אפשר לקנות כי צריך שלוש תלושי משכורת אחרונים.
- אז כן, מובטל יכול לרכוש רכב. ולא נכון שצריך להציג אישורים מאיפה מגיע הכסף לרכישת רכב.
- גם יכול לנסוע לחופשה שנתית בתאילנד ולהמשיך לקבל דמי אבטלה. החיים פה תותים. עמית - שיחה 16:09, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- נדמה שלא כל אדם חסר עבודה הוא "מובטל" במובן של "מקבל דמי אבטלה". פלוני לא חייב לעבוד לפרנסתו. יתכן שזכה בירושה גדולה או השקיע בחכמה ונהנה מפירות השקעתו. הזכאות לדמי אבטלה היא זמנית. אם בסיום התקופה המובטל לא מוצא עבודה הוא מפסיק לקבל דמי אבטלה. הוא עדיין לא חייב לעבוד - יתכן שיסתפק במה שהרוויח עד הנקודה ההיא. שאלה אחרת היא מה קורה למי שמקבל קצבת אבטחת הכנסה. כאן יש כבר הגבלות מסוימות ואני מפנה לאתר כל זכות בעניין זה: [11] גילגמש • שיחה 06:27, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- גם יכול לנסוע לחופשה שנתית בתאילנד ולהמשיך לקבל דמי אבטלה. החיים פה תותים. עמית - שיחה 16:09, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- גם כדי לקנות דירה לא צריך תלושי משכורת. יתכן שכדי לקבל משכנתא אדם צריך להוכיח לבנק שיש לו הכנסה והוא יוכל להחזיר את ההלוואה. יואלפ - שיחה 08:33, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- יכול להיות שבגלל הקנייה לא תוכל לקבל יותר כסף מהמדינה (אם אתה מחזיק ברכוש בעל ערך גבוה מדי, לא בטוח מה הקטריונים בכל מדינה), ואולי אבטלה תמנע ממך מלקבל הלוואה מהבנק, אבל אין מצב שבמדינה דמוקרטית לא תהיה לך זכות לרכוש משהו מהכסף שכבר יש לך. הזכות לקניין היא אחת מהזכויות הטבעיות בכל מדינה דמוקרטית. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:50, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
קופת גמל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
1) מה ההבדל בין "קופת גמל" לבין "פוליסה פנסיונית" ו"תוכנית חיסכון"?
2) מה קופת הגמל המשתלמת ביותר?
3) האם "קופת גמל להשקעה" היא מסלול משתלם?
שם הרשת הסלולארית[עריכת קוד מקור]
לא מזמן התחלף הכיתוב של שם הרשת שלי בטלפון מ-Partner ל-ORANGE IL. מה זה יכול להעיד? צריך לחשוש? שמתי לב שזה קרה לאחר עדכון מערכת ההפעלה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:44, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- זה לא מעיד על כלום. אורנג' = פרטנר, למרות שכבר מספר שנים פרטנר לא משתמשים במותג הזה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:35, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- יודע את זה. אבל הרשת שלהם כבר לא מזדהה כך. גם חוקית, הם לא יכולים לעשות שימוש במותג הזה יותר. כך גם אצל אנשים קרובים (כלומר עושים שימוש ככל הנראה באותה אנטנה) שברשותם טלפון שמחובר לפרטנר לא מופיע כך. (¯`gal´¯) - שיחה 23:31, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- גאל: הרשת שמזדהה כ־Orange IL היא 4G ומעלה? דגש - שיחה 23:35, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא בדקתי. הטלפון שלי תומך ב-5G. איך ניתן לדעת אם אין אינדיקציה בשורת ההתראות? זה עדיין לא מסביר איך אחרים בסביבתי רואים Partner. מה הסיבה שאתה חושב עלייה? (¯`gal´¯) - שיחה 03:29, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- חשבתי שאולי הייתה לך נדידה לרשת ישנה (נניח 3G או אפילו 2G) שנשארה עם השם הישן. דגש - שיחה 22:48, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא בדקתי. הטלפון שלי תומך ב-5G. איך ניתן לדעת אם אין אינדיקציה בשורת ההתראות? זה עדיין לא מסביר איך אחרים בסביבתי רואים Partner. מה הסיבה שאתה חושב עלייה? (¯`gal´¯) - שיחה 03:29, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- גאל: הרשת שמזדהה כ־Orange IL היא 4G ומעלה? דגש - שיחה 23:35, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
באילו ויקיפדיות מחייבים הרשמה?[עריכת קוד מקור]
כלומר, באילו ויקיפדיות ההרשמה היא חובה בכדי לערוך אפילו עריכה משנית?
- ממה שאני יודע אין כאלו, אבל יש כמה ויקיז של ויקימדיה שסגורות לקבוצות מסויימות. זה בעיקר מנהלי. אני חושב שגם ויקישיתוף דורש הרשמה, כי הוא עוסק בהעלאת קבצים, שזו פריוויליגיה שניתנת רק למשתמשים רשומים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:18, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- ויקישיתוף לא דורש הרשמה – אפשר לערוך בוויקישיתוף ללא הרשמה. העלאת קבצים אפשרית רק מחשבון משתמש רשום. דגש - שיחה 10:30, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא היה זמן שבויקיג'מן דרשו הרשמה על מנת לערוך במרחב הערכים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:41, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה זה ויקיג'מן? דגש - שיחה 21:27, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- אופס, ברחה לי ר'. ויקיג'רמן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:29, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא בויקיפדיות של קרן ויקימדיה. יש אתרי ויקי עצמאיים שאכן דורשים הרשמה, אלה לרוב אתרי ויקי (חלק גדול מהויקים שפועלים במסגרת FANDOM by Wikia עובדים כך) שעוסקים בנושא מסוים כמו סרטים, קומיקס או משחק מחשב כלשהו ומונעים עריכה אנונימית לרוב על מנת שלא יקשקשו שטויות או יוסיפו ספוילרים ודברים בסגנון. TheStriker - שיחה 22:30, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- ומה זה ויקיג'רמן? דגש - שיחה 22:49, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- [de.wikipedia.org] !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אה, ויקיפדיה הגרמנית. דרך אגב, בלי http או www המערכת לא מזהה סוגריים מרובעים כקישור.
- לא ידוע לי על דבר כזה. אתרי ויקיפדיה היו פתוחים לקהל מיום היווסדם. דגש - שיחה 01:20, 9 באוגוסט 2021 (IDT)
- למה "ויקיג'רמן" ולא "ויקידויץ'"? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:40, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- [de.wikipedia.org] !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אופס, ברחה לי ר'. ויקיג'רמן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:29, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה זה ויקיג'מן? דגש - שיחה 21:27, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
ביולוגים המתנגדים לבדיקות גנטיות לצורך "זיהוי שורשים" בטענה שהדבר מבסס גזענות[עריכת קוד מקור]
ייתכן ויש כאן ערך בנושא.
- ברור לי שאפשר לזהות קשר משפחתי ישיר (משפחה גרעינית) בעזרת בדיקה גנטית, אם בכלל היה צורך להגיע רחוק עד כדי כך.
- ברור לי שאפשר לזהות תבניות גנטיות "אתניות" בקרב אנשים מסוימים (כמו יפנים) שבכל מקרה הן חלק זניח בגנום של כל בן אדם שתבנית כזו, כנטען, רלוונטית לו.
לסוג הבדיקה הראשון (קשר משפחתי ישיר) יש היגיון משפטי ופורנזי מובהק אבל לסוג הבדיקה השני אין כל היגיון משפטי או פורנזי ועדיין יש אנשים שטוענים שיש להשתמש בו למשל לצורך מחקר.
האם יש ביולוגים המתנגדים לבדיקות גנטיות לצורך "זיהוי שורשים" (אתני/עמני/גזעי/כל מונח דומה) בטענה שהדבר מבסס גזענות ולכן גם אם יש בו תועלת מסוימת עדיין נזקו גדול על תועלתו? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- בתור מי שאינו ביולוג, מה שאני מבין הוא שהבעיה אינה הבדיקות אלא הפרשנות הרחבה מדי שנותנים להם. מוצאים אצלך (דוגמה פיקטיבית אבל כנראה מייצגת) צורת גן שמבדיקות נוכחיות נמצאה בעיקר אצל אנשים ממוצא מסוים וטוענים לפי זה שאתה מגיע ממוצא מסוים. לעניות דעתי מדובר על יוריסטיקות לא מספיק מדויקות שלא תוקפו מספיק טוב. אבל הנה סיפור נחמד. Tzafrir - שיחה 12:25, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא יודע עד כמה רחב הקונצנזוס, אבל למיטב ידיעתי רוב העוסקים בנושא טוענים כי מיפוי הגנום האנושי קבר סופית כל גזענות "על בסיס מדעי", בהראותו שלא ניתן לזהות "גזעים" באמצעות ה-DNA. אם תחשוב על זה, תבין גם שכלל לא היה צריך מיפוי גנום על מנת להבין את זה: אין שני בני אדם עם קירבה גנטית גדולה יותר מאשר הורה וצאצא. אם זוג הורים הם משני "גזעים" שונים, והצאצא דומה פיזית רק לאחד מהם, זה אומר שהוא וההורה השני לא בני אותו "גזע", על אף שהם הכי קרובים שניתן מבחינה גנטית. מסקנה: ה"גזע" לא בהכרח עובר בתורשה. פרדוקס. עמית - שיחה 16:18, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל יש מחלות גנטיות שנפוצות יותר אצל יהודים, לא? (נדמה לי שטיי זקס כזו). ויש גם מחלות שנפוצות יותר אצל אשכנזים ופחות אצל ספרדים - זה אומר שכן יש הבדלים גנטיים בין עמים. וחוץ מזה, זה שילד יותר דומה להורה אחד פיזית לא אומר שאין לו גנים משניהם.יהודית1000 - שיחה - 💜 18:13, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא יודע עד כמה רחב הקונצנזוס, אבל למיטב ידיעתי רוב העוסקים בנושא טוענים כי מיפוי הגנום האנושי קבר סופית כל גזענות "על בסיס מדעי", בהראותו שלא ניתן לזהות "גזעים" באמצעות ה-DNA. אם תחשוב על זה, תבין גם שכלל לא היה צריך מיפוי גנום על מנת להבין את זה: אין שני בני אדם עם קירבה גנטית גדולה יותר מאשר הורה וצאצא. אם זוג הורים הם משני "גזעים" שונים, והצאצא דומה פיזית רק לאחד מהם, זה אומר שהוא וההורה השני לא בני אותו "גזע", על אף שהם הכי קרובים שניתן מבחינה גנטית. מסקנה: ה"גזע" לא בהכרח עובר בתורשה. פרדוקס. עמית - שיחה 16:18, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- הסרגל באמצעותו מודדים את המרחק הגנטי בין אוכלוסיות אנושיות שונות אינו ישר, כפי שממחיש למשל איור 11 במאמר זה. ששת הגרפים המוצגים בו נשענים בדיוק על אותם הנתונים, אך גוזרים מהם מסקנות שונות לחלוטין וסותרות זו לזו: החל מהוכחה לבידוד אתני של יהודי אשכנז (11A) דרך מוצאם המשותף האבסורדי עם ילידי גיאנה (11C) או פינלנד (11E) וכלה במיפוי לפיו יהודי אשכנז הם תמהיל תמוה של פינים ולבנונים (11F). זה לא שולל את העובדה שמחלות תורשתיות מסוימות שכיחות יותר אצל אשכנזים, בין היתר כתוצאה ממקרים של צוואר בקבוק תורשתי. ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תשפ"א • 19:09, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- כפי שהייטיב לתאר ליאור יש סיבות רבות לשכיחות גבוהה יותר של מחלות בקרב קבוצה מסוימת. כך למשל נשים נוטות יותר למחלות אוטואימוניות לעומת גברים, במיוחד נשים שחורות. יש מחלות נוספות שמאפיינות קבוצות גדולות של בני אדם כמו נטיה גנטית רבה יותר לפתח סוכרת ועוד. יש סיבות רבות ומורכבות להבדלים אלה, אבל קשה להסיק מפה קיום של הבדלים גנטיים בין עמים. הסיבה העיקרית לקושי האמור הוא הערבוב העצום של רוב העמים על פני כדור הארץ. על אירופה למשל עברו מספר גלי הגירה ענקיים לאורך ההיסטוריה. גם באמריקות הייתה הגירה גדולה מאוד של לבנים (במיוחד לצפון אמריקה) וכמובן של שחורים (הגירה כפויה על ידי סוחרי עבדים) יש דוגמאות רבות אחרות להגירה וכתוצאה מכך לערבוב. היהודים שונים במידה מסוימת מהבחינה הזאת כי הם נוטים להתחתן בינם לבין עצמם, אבל גם פה יש לא מעט נישואי תערובת. לכן, היתי נזהר מהסקת מסקנות חד משמעיות בנושא הזה, במיוחד כשאין תשובות מוחלטות במחקר. גילגמש • שיחה 06:24, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- יהודית1000, אוסיף רק על תשובתו הטובה של גילגמש, שלא ממש הבנת את הקטע של דמיון הילד להורה אחד מתוך שניים: גם אם צאצא דומה פיזית לאחד ההורים יותר מאשר לשני, עדיין בהכרח 50% מהגנים שלו מגיעים מההורה השני. מכיוון שהבסיס לכל תורת גזע הוא דמיון פיזי בין בני אותו הגזע, הרי שהעובדה ששני אנשים בעלי המטען הגנטי הקרוב ביותר האפשרי עשויים להיות שונים לחלוטין במראה זה מזה, שומטת לחלוטין את הבסיס לכל טענה כי "גזע" הוא עניין העובר בתורשה.
- ועוד הערה מעניינת ספציפית לגבי יהודים: כפי שכולנו יודעים, הלכתית יהדות נקבעת על פי האם. אבל בדיקות גנטיות שעוקבות אחרי השושלות הנקביות והזכריות בנפרד, מגלות אחידות תוצאות גדולה ביותר דווקא בצד הזכרי והרבה פחות בצד הנקבי (בניגוד לצפוי ע"פ ההלכה). כשמסתכלים על הנוהג בקרב יהודים, ניתן להבין איך זה קורה: כשיהודיה נישאה ללא-יהודי, היא בדרך כלל נודתה על ידי הקהילה וילדיה גדלו בהשפעת האב ולא היו יהודים, בעוד שכשיהודי התחתן עם לא-יהודיה, היא בדרך כלל התגיירה והקהילה קיבלה את צאצאיהם כיהודים. כך לאורך מאות ואלפי שנים "זרמו" גנים לא-יהודיים לתוך הקהילות היהודיות דווקא מהאמהות. עמית - שיחה 10:59, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- מעניין, עמית, תודה! לא ידעתי שהבסיס לתורת הגזע הוא דמיון פיזי בין בני אותו גזע. כלומר, מסתבר שזה חלק מהתאוריה, אבל בסופו של דבר לפי תורת הגזע הנאצית גם יהודי עם מראה ארי היה נחשב ליהודי, לא? יהודית1000 - שיחה - 💜 00:51, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- יהודית1000, מי אמר שתורות גזע (כמו הרבה "תורות" אחרות) חייבות להיות קונסיסטנטיות עם עצמן? אכן בסופו של דבר קבעו הנאצים את היותו של אדם יהודי או לא על סמך הוריו, אבל כל התורה עצמה, ספרי ההדרכה, הכרזות וכיוצ"ב מתבססים על מראה פיזי: אף גדול, עיניים כהות, שיער שחור ומקורזל, גב שפוף. לתיאוריות מדעיות יש מטרה ברורה - להסביר תופעות, ולכן אינן יכולות להכיל סתירות פנימיות. מטרתה של תורת הגזע בשימושם של הנאצים הייתה השגת השלטון בגרמניה ולאחר מכן בעולם - סתירה זו או אחרת לא ממש רלוונטית להשגת המטרה. עמית - שיחה 11:23, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- מעניין, עמית, תודה! לא ידעתי שהבסיס לתורת הגזע הוא דמיון פיזי בין בני אותו גזע. כלומר, מסתבר שזה חלק מהתאוריה, אבל בסופו של דבר לפי תורת הגזע הנאצית גם יהודי עם מראה ארי היה נחשב ליהודי, לא? יהודית1000 - שיחה - 💜 00:51, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- כפי שהייטיב לתאר ליאור יש סיבות רבות לשכיחות גבוהה יותר של מחלות בקרב קבוצה מסוימת. כך למשל נשים נוטות יותר למחלות אוטואימוניות לעומת גברים, במיוחד נשים שחורות. יש מחלות נוספות שמאפיינות קבוצות גדולות של בני אדם כמו נטיה גנטית רבה יותר לפתח סוכרת ועוד. יש סיבות רבות ומורכבות להבדלים אלה, אבל קשה להסיק מפה קיום של הבדלים גנטיים בין עמים. הסיבה העיקרית לקושי האמור הוא הערבוב העצום של רוב העמים על פני כדור הארץ. על אירופה למשל עברו מספר גלי הגירה ענקיים לאורך ההיסטוריה. גם באמריקות הייתה הגירה גדולה מאוד של לבנים (במיוחד לצפון אמריקה) וכמובן של שחורים (הגירה כפויה על ידי סוחרי עבדים) יש דוגמאות רבות אחרות להגירה וכתוצאה מכך לערבוב. היהודים שונים במידה מסוימת מהבחינה הזאת כי הם נוטים להתחתן בינם לבין עצמם, אבל גם פה יש לא מעט נישואי תערובת. לכן, היתי נזהר מהסקת מסקנות חד משמעיות בנושא הזה, במיוחד כשאין תשובות מוחלטות במחקר. גילגמש • שיחה 06:24, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- הסרגל באמצעותו מודדים את המרחק הגנטי בין אוכלוסיות אנושיות שונות אינו ישר, כפי שממחיש למשל איור 11 במאמר זה. ששת הגרפים המוצגים בו נשענים בדיוק על אותם הנתונים, אך גוזרים מהם מסקנות שונות לחלוטין וסותרות זו לזו: החל מהוכחה לבידוד אתני של יהודי אשכנז (11A) דרך מוצאם המשותף האבסורדי עם ילידי גיאנה (11C) או פינלנד (11E) וכלה במיפוי לפיו יהודי אשכנז הם תמהיל תמוה של פינים ולבנונים (11F). זה לא שולל את העובדה שמחלות תורשתיות מסוימות שכיחות יותר אצל אשכנזים, בין היתר כתוצאה ממקרים של צוואר בקבוק תורשתי. ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תשפ"א • 19:09, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
לפי מה שאני מבין, בטווח היקום הנצפה, אפשר למצוא גלקסיות צפונית, דרומית, מזרחית ומערבית לכדור הארץ (בנוקדת תנוחה אחת שלו), למשל אם נמקם ארבעה אסטרונומים עם טלסקופים, כל אחד בנקודה מרכזית שונה של הכדור (אחד בקוטב הצפוני, אחד בקוטב הדרומי, ועוד שניים על אמצע קו המשווה ובמרחק אופקי שווה) וכל אחד מהם יכוון "ישר", עדיין כולם יוכלו לאתר גלקסיות. אז על מה מתבססת הטענה? ―אנונימי לא חתם
- מה אומרת, לפי הבנתך, הטענה שהיקום שטוח? עוזי ו. - שיחה 11:37, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אמנם אף פעם לא הבטתי בטלסקופ אבל לפני הבנתי אם היקום שטוח אז ריכוז הגלקסיות צריך להיות אופקי או אנכי וזה אמור להיות ברור, במידת מה אפילו במבט מטלסקופ (כלומר, יוחזר משמעותית פחות אור מאזורים שלא בפרישה אופקית או אנכית). ―אנונימי לא חתם
- לא זו הכוונה ב"יקום שטוח". יקום שטוח הוא יקום שבקנה מידה גדול סכום הזוויות של משולש הוא 180°. יקום שטוח הוא אינסופי. המונח מתייחס לפרמטר למבדא במודל LCBM. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:54, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אילן, מה זאת אומרת "יקום שטוח הוא יקום שבקנה מידה גדול סכום הזוויות של משולש הוא 180°", האם התכוונת "גודל" במקום "גדול" ובכל מקרה לא ברור לי הקשר בין שני חלקי המשפטים, אנא באר (במיוחד אנא תסביר איך זוויות שניתן לסמן בתוך משולש קשורות ל"יקום שטוח"). ―אנונימי לא חתם
- הגיאומטריה הרגילה שלמדנו ביסודי - האאוקלידית - היא רק אחת מתוך כמה גאומטריות אפשריות. בגאומטריה הרגילה קווים מקבילים אינם נפגשים וקיים בינהם מרחק קבוע, וסכום הזוויות של משולש הוא 180 מעלות. בגאומרטריה הרגילה ניתן להמשיך כל קו לשני הכיוונים לאינסוף.
- אבל אפשר לצאת מהנחה (אקסיומה) אחרת, למשל שקווים מקבילים כן נפגשים - ואז מקבלים שסכום זוויות המשולש גדול מ 180 מעלות וכל קו הוא בעצם סגור - כלומר אם תלך על הקו בכיוון מסויים תחזור לנקודת ההתחלה. מקבלים גאומטריה עקבית עם עצמה - אפשר לנסח משפטים, להוכיח או להפריך כמו בגאומטריה האאוקלידית - אבל חוקי המשחק שונים.
- באותו אופן אפשר לבנות גאומטריה נוספת בה סכום זוויות המשולש הוא קטן מ 180.
- עד כאן זה נראה כמו שעשוע מתמטי גרידא. אבל מסתבר שהשעשוע הזה הוא בעצם המציאות. במציאות, המרחב (והזמן) מתעקמים בנוכחות מסה ואנרגיה, כך שבסביבה של מסה/אנרגיה הגאומטריה היא למעשה מהסוג השני!
- עכשיו מגיעה השאלה הגדולה: מה הגאומטריה של כל היקום? מציאת הגאומטריה האמיתית מהווהתשובה ישירה לשאלה האם היקום סופי או אינסופי. אם הגאומטריה של היקום כולו היא כזו שסכום זוויות משולשים גדולים מאוד גדול מ 180 מעלות, היקום סופי (שכן זו גאומטריה שתנועה בכיוון כלשהו תחזיר אותנו לנקודת ההתחלה אחרי מרחק סופי). אם לעומת זאת סכום הזוויות הוא 180 או למטה מזה - היקום אינסופי, לא רק מבחינת מרחב, אלא גם מבחינת פיזור של חומר ואנרגיה. זה מוליך למסקנות מוזרות למדי. ביקום אינסופי כל מאורע שסיכויי התרחשותו גדולים מאפס יתקיים אינסוף פעמים. כלומר - מכיוון שכדור הארץ וכל שבו הם בהכרח משהו שהסתברות קיומו גדולה מאפס - שיש אינסוף עותקים של כדורי ארץ זהים לזה שלנו, וכאלה שבהם פרוסת החלה עם שוקולד השחר שהילדה שלי שמטה נפלה על הצד המרוח (אצלי היא נפלה, בנס, על הצד הנקי) וכך הלאה.
- במיטב היכולות של המדידות, עולה שהיקום שטוח, או כמעט שטוח. זה אומר שהוא או אינסופי, או גדול מאד, הרבה מעבר ליקום שאנו יכולים לצפות בו.
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:22, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- תשובה יפה מאוד! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:38, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- אילן, מה זאת אומרת "יקום שטוח הוא יקום שבקנה מידה גדול סכום הזוויות של משולש הוא 180°", האם התכוונת "גודל" במקום "גדול" ובכל מקרה לא ברור לי הקשר בין שני חלקי המשפטים, אנא באר (במיוחד אנא תסביר איך זוויות שניתן לסמן בתוך משולש קשורות ל"יקום שטוח"). ―אנונימי לא חתם
- לא זו הכוונה ב"יקום שטוח". יקום שטוח הוא יקום שבקנה מידה גדול סכום הזוויות של משולש הוא 180°. יקום שטוח הוא אינסופי. המונח מתייחס לפרמטר למבדא במודל LCBM. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:54, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אמנם אף פעם לא הבטתי בטלסקופ אבל לפני הבנתי אם היקום שטוח אז ריכוז הגלקסיות צריך להיות אופקי או אנכי וזה אמור להיות ברור, במידת מה אפילו במבט מטלסקופ (כלומר, יוחזר משמעותית פחות אור מאזורים שלא בפרישה אופקית או אנכית). ―אנונימי לא חתם
- ראה סרטון של MinutePhysics בנושא. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 18:27, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- אנחנו צריכים אחד כזה בעברית !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:47, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש שם כתוביות בעברית (: HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:33, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- כן, אבל למתעניין-לרגע, כמו השואל האלמוני, זה לא עוזר - רוב האנשים אפילו לא מודעים לאפשרות הכתוביות ביוטיוב. ועל כל זה להוסיף את זה שכתוביות נחותות משפת דיבור, מאחר והן נלחמות עם הויז'ואל על הקשב של הצופה ובכך מקשות פעמיים (גם מייצרות בעיית קשב, גם מחסירות מהויז'ואל). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:59, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- אילן, חבל שאתה מכניס הנחות יסוד שגויות לתגובותיך פה, אינך יודע מי למד מה ב"יסודי" אם בכלל ואין לי סיבה לחשוב שאתה צודק שרוב האנשים לא מכירים את הכתוביות ביוטיוב (שאני מכיר מצוין), הסרטון לא עוזר לי בגלל שעבורי הוא דמגוגי, מהיר מאד, דחוס בציורים ובקיצור מבחינתי מה שיצר אותו צריך לקבל סטירה. ―אנונימי לא חתם
- בודאי שאני יודע מה נלמד ביסודי. תוכניות הלימודים בחשבון והנדסת המישור כוללות פחות או יותר את אותו חומר מאז קום המדינה. כמובן שאפשר שתלמיד לא הצליח בלימודיו בתחומים האלה.
- אתה לא חייב להסכים איתי שרוב האנשים לא מכירים את הכתוביות ביוטיוב, אבל אני מסכים איתי שרוב האנשים לא מכירים את הכתוביות ביוטיוב.
- בכל מקרה כתוביות בעייתיות גם מבחינת המלחמה על הקשב. אני לא מבין מה פשר הזעם שלך על עורך הסרטון. אני לא יכול לדעת אם הוא מהיר או לא (כי בשבילי זה חומר מוכר, אני לא נתקל באתגר ללמוד מהסרטון ולכן לא יכול להעריך), אבל מה דמגוגי בו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:57, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- טעית בתגובתך האחרונה: בכללי אתה לא יודע למה כביכול מישהו לא למד משהו, אתה לא יודע מי למד באיזה בית ספר, מתי, מה הייתה תכנית הלימודים הרלוונטית באותו מקום וזמן, מה הייתה איכות ההוראה, איך התלמידים התנהגו כקבוצה, מי אולי נעדר מן הלימודים לתקופה מספיק ארוכה ולמה, מי אולי לא הצליח בלימודיו כדבריך או מי הצליח ושכח את הפרט הספציפי או הוטה בהטיה קוגניטיבית כשהגיב לגביו; בקיצור, הקבענות הזו שלך שגויה ולדעתי גם הרסנית, קצת סובייקטיביות לא תזיק. ―אנונימי לא חתם
- בחירת המלים שלי "לא הצליח בלימודיו" באמת פגומה, משום שהיא רומזת שהתלמיד הוא שנושא באחריות הבלעדית לכך שלא למד. לגבי תוכנית הלימודים - טעות בידך. אבל: א. זה לא שייך בשום צורה לדיון שלי על הסירטון שעליו אתה עונה פה. בדיון הזה לא נכנס עניין מה נלמד (או שלא) ביסודי ולא ברור מדוע שירבבת את זה כאן. ב. מה שכן אמרת על הסירטון (שעליו נסוב תת-הדיון הזה) הוא שהוא מהיר מדי (יתכן מאוד, אינני יכול לישפוט) והוספת "דמגוגי". אני חוזר על השאלה - מה דמגוגי בו? תניח שאני משתעשע ברעיון לייצר סרטון שנועד להסביר את אותו נושא, ולכן יש משמעות לשאלה מה לשפר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:21, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני חושב שלא טעיתי בטענתי שאינך מכיר כל תכנית לימודים בכל בית ספר בכל תקופה, אבל העיקר הוא שהבנת שלא בהכרח תלמיד אשם באי למידת נושא מסוים. לגבי הסרטון הזה, כשצפיתי בו זיהיתי מלל מיותר ואיכות הוראה ירודה מאד; לא הפנמתי בדיוק מה כי הבנתי מהר מאד שלא דרך סרטון זה אלמד על הנושא. אין לי עוד מה להוסיף בנושא. ―אנונימי לא חתם
- לימדתי תקופה לא קצרה, אני יודע היטב שבמקרים רבים הבעייה היא בקבוצת תלמידים משבשת, או במורה. פשוט התנסחתי גרוע. קורה במשפחות הטובות ביותר.
- לגבי תוכניות הלימודים - לפחות לגבי החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי אתה בודאות טועה. תוכניות הלימודים הבסיסיות מוכתבות על ידי משרד החינוך, וכך היה תמיד. בית ספר או מורה בעל יוזמה יכול להוסיף על התוכנית אבל לא לגרוע. הנדסת המישור תמיד היתה חלק מהתוכנית שהוכתבה "מלמעלה". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:41, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- התכוונתי עקרונית, לא רק על מדינת ישראל (אני מבין מדבריך שאתה התכוונת רק למדינת ישראל); ייתכן שכך היה מקום המדינה, אינני יודע, אבל ממערכת החינוך בישראל (כמערכת כללית) אני לא מצפה לדבר. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב שלא טעיתי בטענתי שאינך מכיר כל תכנית לימודים בכל בית ספר בכל תקופה, אבל העיקר הוא שהבנת שלא בהכרח תלמיד אשם באי למידת נושא מסוים. לגבי הסרטון הזה, כשצפיתי בו זיהיתי מלל מיותר ואיכות הוראה ירודה מאד; לא הפנמתי בדיוק מה כי הבנתי מהר מאד שלא דרך סרטון זה אלמד על הנושא. אין לי עוד מה להוסיף בנושא. ―אנונימי לא חתם
- בחירת המלים שלי "לא הצליח בלימודיו" באמת פגומה, משום שהיא רומזת שהתלמיד הוא שנושא באחריות הבלעדית לכך שלא למד. לגבי תוכנית הלימודים - טעות בידך. אבל: א. זה לא שייך בשום צורה לדיון שלי על הסירטון שעליו אתה עונה פה. בדיון הזה לא נכנס עניין מה נלמד (או שלא) ביסודי ולא ברור מדוע שירבבת את זה כאן. ב. מה שכן אמרת על הסירטון (שעליו נסוב תת-הדיון הזה) הוא שהוא מהיר מדי (יתכן מאוד, אינני יכול לישפוט) והוספת "דמגוגי". אני חוזר על השאלה - מה דמגוגי בו? תניח שאני משתעשע ברעיון לייצר סרטון שנועד להסביר את אותו נושא, ולכן יש משמעות לשאלה מה לשפר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:21, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- טעית בתגובתך האחרונה: בכללי אתה לא יודע למה כביכול מישהו לא למד משהו, אתה לא יודע מי למד באיזה בית ספר, מתי, מה הייתה תכנית הלימודים הרלוונטית באותו מקום וזמן, מה הייתה איכות ההוראה, איך התלמידים התנהגו כקבוצה, מי אולי נעדר מן הלימודים לתקופה מספיק ארוכה ולמה, מי אולי לא הצליח בלימודיו כדבריך או מי הצליח ושכח את הפרט הספציפי או הוטה בהטיה קוגניטיבית כשהגיב לגביו; בקיצור, הקבענות הזו שלך שגויה ולדעתי גם הרסנית, קצת סובייקטיביות לא תזיק. ―אנונימי לא חתם
- אילן, חבל שאתה מכניס הנחות יסוד שגויות לתגובותיך פה, אינך יודע מי למד מה ב"יסודי" אם בכלל ואין לי סיבה לחשוב שאתה צודק שרוב האנשים לא מכירים את הכתוביות ביוטיוב (שאני מכיר מצוין), הסרטון לא עוזר לי בגלל שעבורי הוא דמגוגי, מהיר מאד, דחוס בציורים ובקיצור מבחינתי מה שיצר אותו צריך לקבל סטירה. ―אנונימי לא חתם
- כן, אבל למתעניין-לרגע, כמו השואל האלמוני, זה לא עוזר - רוב האנשים אפילו לא מודעים לאפשרות הכתוביות ביוטיוב. ועל כל זה להוסיף את זה שכתוביות נחותות משפת דיבור, מאחר והן נלחמות עם הויז'ואל על הקשב של הצופה ובכך מקשות פעמיים (גם מייצרות בעיית קשב, גם מחסירות מהויז'ואל). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:59, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש שם כתוביות בעברית (: HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:33, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- אנחנו צריכים אחד כזה בעברית !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:47, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
הגירה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם יש מדינה בעולם שהאוכלוסייה שלה מורכבת רק ממהגרים? שכל התושבים בה לא נולדו (אולי רק הילדים) אלא כולם הגיעו מבחוץ
- תלוי עד כמה רחוק רוצים ללכת. ניו זילנד הייתה האי האחרון באוקייאנוס השקט שיושב על ידי הפולינזים, החל במאה ה־13. יישובו על ידי אירופאים החל במאה ה־16. האם זה הופך את הפולינזים (מאורים) לילידים? הדוגמה של גרינלנד מורכבת עוד יותר (אבל גרינלנד אינה מדינה עצמאית). ומה לגבי איסלנד: האם מי שיישבו אותה לפני 1000 שנים הגיעו מבחוץ? Tzafrir - שיחה 18:01, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא. אין מדינה כזו. כל המדינות הקיימות מבוססות לכל הפחות על כמה דורות מאז ההגירה, ובדרך כלל הרבה יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:36, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש מדינה כזאת - קרית הוותיקן. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:40, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- שכויח! 🤣 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:43, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש מדינה כזאת - קרית הוותיקן. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:40, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
- פיטקרן פעם. ואם מתעקשים אז גם נסיכות סילנד. ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תשפ"א • 19:01, 6 באוגוסט 2021 (IDT)
ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם המודרני: ניו זילנד. הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בניו זילנד
האם בימינו אפשר לבנות פירמידות ענק כמו של גיזה?[עריכת קוד מקור]
--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 11:17, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- כן, בקלות. זה לא היה קשה במיוחד אפילו אז, רק דרש המון משאבים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:46, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- בניית גורד שחקים או גשר ארוך היא הליך הנדסי מסובך בהרבה מבניית פירמידה. מה שמפליא בבניית הפירמידות במצרים זה שהן נבנו באמצעים טכנולוגיים פרימיטיביים מאוד. למשל, לבנאים לא היה פלס מים. 84.94.43.230 22:18, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש כבר תוכנית לבנות מגה-עיר בצורת פירמידה במפרץ טוקיו שביפן: (אנ'). אמנם התכנון הוא להתחיל בבנייה רק ב-2030 (ע"פ הערך הויקיפדי) אבל במידה ואכן ייצא לפועל זה יהיה מאוד מעניין. TheStriker - שיחה 22:27, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- היה להם אנך, מכשיר מדוייק מאד, ואולי גם שטיכמוס. מקדש אבו-סימבל הוא הישג מרשים הרבה יותר מבניית הפירמידות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:36, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- היה אנך מדוייק. אבל איך הם דאגו למשטח אופקי בזווית קבועה של 90 מעלות לאנך הזה? קודם הם סידרו משטח בערך אופקי. בשלב הבא הם חרצו בו תעלות קטנות ושפכו אליהן מים עומדים. אחרי שהמים השאירו סימן על דופן התעלות, הם סיתתו את המשטח לפי סימן המים. ואיך הם מצאו במדויק את הצפון בלי מצפן? גם בעבודה קשה מאוד.... 84.94.43.230 11:15, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- מציאת הצפון אינה קשה כלל, וכוללת העמדת כמה יתדות בתחילת לילה חורפי ובסופו. כוכב הצפון סוטה (בימינו) כדי מעלה בערך מהציר הצפוני, ואפשר להשתמש גם בכל כוכב אחר שקרוב לציר. בתחילת הלילה מעמידים יתד ייחוס, ויתד מדידה ראשונה בינה לבין כוכב הצפון. כעבור 12 שעות חוזרים על ההליך ומציבים יתד מדידה שנייה. מציבים יתד סופית באמצע הדרך בין שתי יתדות המדידה. מתקבל קו צפון-דרום מדוייק כדי עשירית המעלה בין יתד הסופית ליתד הייחוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:25, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- לפי מה שאני קראתי, הם היו מעמידים עבד, בערב, שיביט דרך קנה על כוכב כל שהוא, צמוד לקו האופק. העבד היה עוקב כל הלילה אחרי אותו כוכב דרך הקנה. היו מסמנים את הזוית של הקנה בערב ובבוקר, ומחשבים לפי זה. 84.94.43.230 14:48, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- מציאת הצפון אינה קשה כלל, וכוללת העמדת כמה יתדות בתחילת לילה חורפי ובסופו. כוכב הצפון סוטה (בימינו) כדי מעלה בערך מהציר הצפוני, ואפשר להשתמש גם בכל כוכב אחר שקרוב לציר. בתחילת הלילה מעמידים יתד ייחוס, ויתד מדידה ראשונה בינה לבין כוכב הצפון. כעבור 12 שעות חוזרים על ההליך ומציבים יתד מדידה שנייה. מציבים יתד סופית באמצע הדרך בין שתי יתדות המדידה. מתקבל קו צפון-דרום מדוייק כדי עשירית המעלה בין יתד הסופית ליתד הייחוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:25, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- היה אנך מדוייק. אבל איך הם דאגו למשטח אופקי בזווית קבועה של 90 מעלות לאנך הזה? קודם הם סידרו משטח בערך אופקי. בשלב הבא הם חרצו בו תעלות קטנות ושפכו אליהן מים עומדים. אחרי שהמים השאירו סימן על דופן התעלות, הם סיתתו את המשטח לפי סימן המים. ואיך הם מצאו במדויק את הצפון בלי מצפן? גם בעבודה קשה מאוד.... 84.94.43.230 11:15, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בניית גורד שחקים או גשר ארוך היא הליך הנדסי מסובך בהרבה מבניית פירמידה. מה שמפליא בבניית הפירמידות במצרים זה שהן נבנו באמצעים טכנולוגיים פרימיטיביים מאוד. למשל, לבנאים לא היה פלס מים. 84.94.43.230 22:18, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- ומה לגבי מבנים ששורדים כל כך הרבה זמן? ויש מונומנטים שמורכבים מסלעים כבדים שלא ידוע איך הצליחו להזיז אותם. טוענים שגם בטכנולוגיה של היום לא מסוגלים. האם זה נכון? (¯`gal´¯) - שיחה 23:24, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא קשה ל"מבנה" לשרוד כשכמעט אין חללים בתוכו. לגבי שינוע - חפש מה הצארינה הגדולה יזמה ב 1777. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:48, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
האם בתורת הגזע יש התייחסות לעמים מחוץ לאירופה?[עריכת קוד מקור]
כידוע, תורת הגזע מחלקת את תושבי אירופה לשלושה גזעים: ארים למעלה, סלאבים באמצע ושמים למטה. האם יש התייחסות לעמים שחיים מחוץ לאירופה- מלוכסנים, ערבים, אפריקאים, אינדיאנים? ואיפה מקוטלגים הצוענים? האם הם שמים כמו היהודים, או שהם גזע בפני עצמו? ומה מעמדם של עמי דרום אירופה- יוונים, בלקנים, איטלקים, ספרדים, פורטוגלים- האם הם נחשבים לארים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 13:34, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- צוענים אינם שמים, אך הם נספרו באותה דרגע של גזע נחות שיש להשמידו. כל "הגזע הלטיני" גם הוא לא ארי (ספרד איטליה וכ"ו) ולמיטב זכרוני הוא נספר במדרגת הביניים, כמו הסלאבים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- וואלה. אז למה הגרמנים לא כבשו את איטליה, ספרד ופורטוגל? והאם גם רומנים וצרפתים נחשבו ללטינים נחותים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 22:10, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני בכלל לא בטוח שהיו לנאצים תוכניות מעבר לפנטזיה על אימפריה שתכלול את כל מזרח אירופה ורוסיה. מבחינה עקרונית תורת הגזע הצדיקה את כיבוש יתר אירופה באותה מידה, אבל מבחינת נכסים אסטרטגיים הנפט והמחצבים של רוסיה היו כמובן מושכים הרבה יותר. רומנים וצרפתים גם הם היו משוייכים ל"גזע הלטיני". אינני יודע מה היה היחס לאנומליות כמו הבאסקים, ההונגרים והפינים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:47, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה רבה :)--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 08:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- רק הערונת לשאלת הביניים: הגרמנים לא כבשו את איטליה וספרד בעיקר כי הן היו חלק מרכזי ביותר במדינות הציר (איטליה כמובן, וספרד של פראנקו היתה בעלת ברית של גרמניה עוד מימי מלחמת האזרחים בספרד). לאחר נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה ב-1943 הגרמנים אכן פלשו וכבשו חלקים מאיטליה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:34, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה רבה :)--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 08:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני בכלל לא בטוח שהיו לנאצים תוכניות מעבר לפנטזיה על אימפריה שתכלול את כל מזרח אירופה ורוסיה. מבחינה עקרונית תורת הגזע הצדיקה את כיבוש יתר אירופה באותה מידה, אבל מבחינת נכסים אסטרטגיים הנפט והמחצבים של רוסיה היו כמובן מושכים הרבה יותר. רומנים וצרפתים גם הם היו משוייכים ל"גזע הלטיני". אינני יודע מה היה היחס לאנומליות כמו הבאסקים, ההונגרים והפינים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:47, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- וואלה. אז למה הגרמנים לא כבשו את איטליה, ספרד ופורטוגל? והאם גם רומנים וצרפתים נחשבו ללטינים נחותים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 22:10, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
האם מדינות מרוסקות משתתפות באולימפיאדה?[עריכת קוד מקור]
האם צפון קוריאה, אפגניסטן, עיראק, סוריה, לוב, סודאן וסומליה משתתפות באולימפיאדה? אם כן- מאיפה הספורטאים השיגו תנאים להתאמן, כולל תזונה עשירה ומזינה?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 20:04, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- קוריאה הצפונית במשחקים האולימפיים, אפגניסטן במשחקים האולימפיים, עיראק במשחקים האולימפיים, סוריה במשחקים האולימפיים, לוב במשחקים האולימפיים, סודאן במשחקים האולימפיים, סומליה במשחקים האולימפיים. דרדק • שיחה • ל' באב ה'תשפ"א • 20:51, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- עברתי על הערכים. הם לא מסבירים איך מדינות מצליחות להכשיר ספורטאים ברמה אולימפית בתנאים של רעב (במקרה של צפון קוריאה) ובתנאי אנרכיה, חורבן ומלחמת הכול בכול (במקרה של שאר המדינות). ומה בנוגע לנשים? האם במדינות שנשלטות ע"י משטר טרור אסלאמי קיצוני, כמו אפגניסטן, ערב הסעודית וסומליה, קיים בכלל ספורט נשים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 22:18, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- בכל המדינות האלה המנהיגים עשירים, כשרוצים להשקיע במשהו אפשר. המאו"ר - שיחה 03:35, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- קוריאה הצפונית אינה מדינה מרוסקת: יש שם שלטון מרכזי חזק (גם אם הוא לא שולט על הכל ומשאביו מוגבלים). הוא יכול להשקיע מספיק כדי להעמיד נבחרת אולימפית. לשאר: במקרה הגרוע, אם אין מספיק ספורטאים מקומיים, משתמשים בבני הארץ שהיגרו והגיעו להישגים. חלק מהם ישמחו לייצג את הארץ.ולו בגלל שתהיה להם תחרות קלה יותר על הכרטיס לאולימפיאדה. Tzafrir - שיחה 10:00, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- עברתי על הערכים. הם לא מסבירים איך מדינות מצליחות להכשיר ספורטאים ברמה אולימפית בתנאים של רעב (במקרה של צפון קוריאה) ובתנאי אנרכיה, חורבן ומלחמת הכול בכול (במקרה של שאר המדינות). ומה בנוגע לנשים? האם במדינות שנשלטות ע"י משטר טרור אסלאמי קיצוני, כמו אפגניסטן, ערב הסעודית וסומליה, קיים בכלל ספורט נשים?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 22:18, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
מדוע שיאי עולם בספורט משתפרים בלי הרף?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה כל כך יותר מוצלח בספורטאים של כל עשור, מהספורטאים של העשור הקודם, שגורם לשיאי עולם בספורט להשתפר בלי הרף? האם זה בגלל שאוכלוסיית העולם גדלה, ויש מבחר ספורטאים גדול יותר? האם שיטות האימון משתפרות? אולי משהו אחר?
תודה. 84.94.43.230 22:13, 7 באוגוסט 2021 (IDT)
- נתת שתי סיבות מצויינות, ואני יכול להוסיף עוד אחת (מן הסתם יש עוד): עם התקדמות הרפואה האוכלוסייה בריאה יותר עם כל דור שחולף, ואנחנו עוד לא קרובים למיצוי האפשרויות בתחום.
- !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:09, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא חושב שזה קשור לשיפורים ברפואה. ספורטאים אולימפיים הם אנשים בריאים שנמצאי בשיא הכושר שלהם. הם לא זקוקים לשירותי רפואה מתקדמים, פרט לטיפול בפציעות. הטיפול בפציעות היה טוב מזה שנים רבות כך שאני לא חושב שזאת הסיבה העיקרית. לדעתי, הסיבה היא עליה בגודל הפיזי של האתלטים. אנשים מודרניים גדולים מעט יותר מאלה שקדמו להם ויתכן שזאת הסיבה בפער. כמו כן, מספר האנשים גדל ולכן, בהנחה שאחוז הספורטאים הטובים נותר קבוע, יש מבחר טוב יותר של ספורטאים פוטנציאליים ויתכן שגם זה משחק תפקיד. גילגמש • שיחה 10:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- הגידול באורך גופו הממוצע של האדם אינו בהכרח יתרון בכל ענף ספורט. גוף גדול יותר לשלושה מימדים שוקל יותר. המשקל גדל ביחס ישר לחזקת שלוש של אורך הגוף. אבל חוזק השרירים תלוי בשטח חתך השריר. הוא גדל רק ביחס ישר לחזקת שתיים של אורך הגוף. מה גם, שלאנשים עם גוף גדול יש פחות זריזות ויותר בעיות בגב. 84.94.43.230 11:09, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- החוזק של השריר לא גדל לפי הנפח שלו? מה זה הביטוי "מסת שיר"? ישרול - דברו איתי • ל' באב ה'תשפ"א • 12:46, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- זה לא רק גודלו של השריר אלא גם עניינים טכניים בתחום הפיזיקה כמו מנוף וכו'. אני מסכים שזה לא מסביר את השיפור בכל ענפי הספורט אבל בכאלה שנדרש כוח פיזי מתפרץ (למשל ריצה, הטלה וכו') זה עשוי להיות חלק מההסבר. גילגמש • שיחה 12:48, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- החוזק של השריר לא גדל לפי הנפח שלו? מה זה הביטוי "מסת שיר"? ישרול - דברו איתי • ל' באב ה'תשפ"א • 12:46, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- הגידול באורך גופו הממוצע של האדם אינו בהכרח יתרון בכל ענף ספורט. גוף גדול יותר לשלושה מימדים שוקל יותר. המשקל גדל ביחס ישר לחזקת שלוש של אורך הגוף. אבל חוזק השרירים תלוי בשטח חתך השריר. הוא גדל רק ביחס ישר לחזקת שתיים של אורך הגוף. מה גם, שלאנשים עם גוף גדול יש פחות זריזות ויותר בעיות בגב. 84.94.43.230 11:09, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- רגע. גם מספר המדינות בעולם הולך ועולה. אולי בכל אולימפיאדה יש יותר משתתפים מאשר בקודמתה? אולי עולה מספר המשתתפים בכל אולימפיאדה?
- ומה לגבי רף ההשתתפות באולימפיאדה? הרי לא כל אדם יכול להתחרות באולימפיאדה. רק מי שהוכיח יכולות מעל רף מסוים יכול להשתתף. אולי גם הרף עולה כל הזמן, כך שלכל אולימפיאדה מגיעים אנשים יותר מוכשרים מאשר לקודמתה? 84.94.43.230 14:42, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא חושב שזה קשור לשיפורים ברפואה. ספורטאים אולימפיים הם אנשים בריאים שנמצאי בשיא הכושר שלהם. הם לא זקוקים לשירותי רפואה מתקדמים, פרט לטיפול בפציעות. הטיפול בפציעות היה טוב מזה שנים רבות כך שאני לא חושב שזאת הסיבה העיקרית. לדעתי, הסיבה היא עליה בגודל הפיזי של האתלטים. אנשים מודרניים גדולים מעט יותר מאלה שקדמו להם ויתכן שזאת הסיבה בפער. כמו כן, מספר האנשים גדל ולכן, בהנחה שאחוז הספורטאים הטובים נותר קבוע, יש מבחר טוב יותר של ספורטאים פוטנציאליים ויתכן שגם זה משחק תפקיד. גילגמש • שיחה 10:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- עוד סיבה היא שיפור מתמיד בציוד: נעלי ריצה, בגדי ים, ציוד עזר כגון מוט קפיצה, וגם שיפורים מתמידים בטכניקה (קפיצה_לגובה#סגנון_פוסברי היא דוגמה, קצת ישנה אבל מאד מובהקת). אסף השני - שיחה 18:48, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
מה זה אזניות אלחוטיות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
בזאפ יש שתי קטגוריות: בלוטוס ו"אלחוטיות". איך פועלות האלחוטיות אם לא על בלוטוס? 2A0D:6FC0:10E:B000:54DD:DD23:C697:BF6 00:25, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אולי על miracast... יכול להיות שאלה קטגוריות שנוצרו אוטומטית? בכל זאת, זה אתר שמושך מידע ממקורות חיצוניים. (¯`gal´¯) - שיחה 03:30, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- ב"אלחוטיות" יש תחום מחירים הרבה יותר גבוה ובתמונות הן עומדות על מין קוביה כזאת תמונה. מה זה?2A0D:6FC0:6AB:B400:19B5:AB6C:C26A:E6ED 10:58, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בסופו של דבר, אפשר לשדר בכל מני גלים ותדרים, ויש לא מעט טכנולוגיות או פרוטוקולים שונים שאפשר לשדר בעזרתן. עדיף לבדוק מראש מה יודע לשדר הטלפון או המחשב שלך (או מה שאתה מתכנן לקלוט בעזרתו את המוזיקה באוזניות) ולפי זה לחפש אוזניות שיתיאמו לדרישות. אין מה להתעסק עם הגדרות כאן... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:26, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
מעגל, היקף המעגל, עיגול, קוטר ורדיוס[עריכת קוד מקור]
למה במתמטיקה הגדירו רדיוס כתמיד ארוך יותר מחצי הקוטר? כלומר, למה הגדירו אותו כנפרש עד סוף המעגל ולא רק עד סוף העיגול?
- הפער שואף לאפס. גם הקוטר עובר במעגל. קוטר הוא סוג של מיתר (שעובר במרכז), כלומר קו שמחבר שתי נקודות על המעגל. (¯`gal´¯) - שיחה 03:24, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- מעולם לא שמעתי את ההגדרה המוזרה הזו. גם אם מקבלים אותה היא חסרת משמעות. אין הבדל בין האורך של קטע פתוח וקטע סגור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:41, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בטעות כתבתי עיגול איפה שהייתי צריך לכתוב מעגל, אני מצטער ותיקנתי. אתם מוזמנים לערוך את תשובותיכם. ―אנונימי לא חתם
- ההגדרה שאני מכיר היא שרדיוס שווה בדיוק למחצית הקוטר. מבחינת אורך, אין הבדל בין קו שמגיע עד שפת המעגל אבל לא כולל אף נקודה משפת המעגל לבין קו שמגיע עד שפת המעגל וכולל נקודה משפת המעגל. ביתר פרוט - רדיוס הוא קטע ישר בין מרכז המעגל לשפת המעגל, וקוטר הוא קטע ישר שנמתח משפת המעגל, עובק בנקודת המרכז ומסתיים בשפת המעגל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:28, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- הסיבה ששאלתי את השאלה היא כי זכור לי שצפיתי בתרשים בו הוצג הרדיוס כמשתרע הן על העיגול והן על המעגל אך הקוטר כמשתרע רק על העיגול; אולי זה סתם היה טעות ציור מוזרה אבל בוודאי טעיתי לפרש שככה "במתמטיקה הגדירו". ―אנונימי לא חתם
- ההגדרה שאני מכיר היא שרדיוס שווה בדיוק למחצית הקוטר. מבחינת אורך, אין הבדל בין קו שמגיע עד שפת המעגל אבל לא כולל אף נקודה משפת המעגל לבין קו שמגיע עד שפת המעגל וכולל נקודה משפת המעגל. ביתר פרוט - רדיוס הוא קטע ישר בין מרכז המעגל לשפת המעגל, וקוטר הוא קטע ישר שנמתח משפת המעגל, עובק בנקודת המרכז ומסתיים בשפת המעגל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:28, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בטעות כתבתי עיגול איפה שהייתי צריך לכתוב מעגל, אני מצטער ותיקנתי. אתם מוזמנים לערוך את תשובותיכם. ―אנונימי לא חתם
- תמיד אפשר לבדוק מהן ההגדרות של רדיוס, קוטר, עיגול ומעגל. Tzafrir - שיחה 10:03, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- נכון, אבל האם קוטר ורדיוס חוצים את העיגול אל עבר המעגל או לא (או רק אחד מהם כן) לי אישית לא היה ברור ולכן היה לי חשוב לשאול. עכשיו ברור לי שבאופן כללי הרדיוס שווה למחצית הקוטר אבל האורך הוא בסופו של דבר עניין של הגדרה, אשר תלויה בהיקף המעגל. תודה למגיבים. ―אנונימי לא חתם
- אנא הימנע בעתיד מספקולציות כשאתה שואל שאלות. המרחק בין משהו שראית בתרשים, לבין לקבוע בשאלתך שכך "הגדירו במתימטיקה" הוא קפיצה גדולה שעדיף לא לעשות אותה. 2.53.54.187 06:52, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני דוחה את בקשתך; אני לא אמנע מספקולציות כשאני שואל שאלות אם אני אמצא בכך הגיון; מעניין לציין ששאלות רבות מבוססות בעצמן על ספקולציות.
- נכשלת בניסיונך להכתיב לי איך לחשוב.
- עכשיו יאללה, תאשים אותי שאני רגיש. ―אנונימי לא חתם
- אני דוחה את בקשתך; אני לא אמנע מספקולציות כשאני שואל שאלות אם אני אמצא בכך הגיון; מעניין לציין ששאלות רבות מבוססות בעצמן על ספקולציות.
- אנא הימנע בעתיד מספקולציות כשאתה שואל שאלות. המרחק בין משהו שראית בתרשים, לבין לקבוע בשאלתך שכך "הגדירו במתימטיקה" הוא קפיצה גדולה שעדיף לא לעשות אותה. 2.53.54.187 06:52, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- נכון, אבל האם קוטר ורדיוס חוצים את העיגול אל עבר המעגל או לא (או רק אחד מהם כן) לי אישית לא היה ברור ולכן היה לי חשוב לשאול. עכשיו ברור לי שבאופן כללי הרדיוס שווה למחצית הקוטר אבל האורך הוא בסופו של דבר עניין של הגדרה, אשר תלויה בהיקף המעגל. תודה למגיבים. ―אנונימי לא חתם
עברית: migration לעומת immigration[עריכת קוד מקור]
אם אני לא טועה הראשון הוא בעברית "נדידה" והשני הוא בעברית "הגירה".
מבקש לדעת אם טעיתי ואם כן מה התרגומים המדויקים ביותר ביחס לעברית. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב שזה מדוייק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:48, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אין הקבלה מדוייקת לעברית. התרגום המוצע מספיק מדוייק. immigration, במקור, זה in-migration. תודה. 84.94.43.230 11:17, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה לכם. ―אנונימי לא חתם
- migration פירושה הגירה, נדידה, מעבר אוכלוסייה ממקום למקום במשמעות כללית, כתופעה. immigration = הגירה נכנסה, הגירה אל... לעומת זאת, יש emigration = הגירה יוצאת, הגירה מ...--נדב - שיחה 16:28, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה לכם. ―אנונימי לא חתם
- אין הקבלה מדוייקת לעברית. התרגום המוצע מספיק מדוייק. immigration, במקור, זה in-migration. תודה. 84.94.43.230 11:17, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
איך יתכן שלינוי אשרם זכתה במקום ראשון עם טעות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
דינה אברינה לא עשתה שום טעות והביצוע שלה היה מושלם. תחרות אולימפטית זה לא אירוביזיון שבו אפשר לזכות בזכות אהדת קהל, זה ספורט תחרותי של ממש. איך יתכן שמישהי שעשתה טעות מקבלת מקום ראשון ומישהי שלא עשה טעות מקום שני?
אני יודע שגם אברינה עצמה קיבלה זהב פעם עם שגיאה דומה. פשוט לא ברור לי איך זה יתכן. דרגת קושי של תרגיל אחד מפצה על ביצוע שגוי של תרגיל אחר?
(אני מאמין שמישהו יפגע מהשאלה. אז התנצלות מראש)
- אני לא מבין בזה כלום ופחות או יותר חוזר על דברי כתבה עיתונאית: המעריכים הרלבנטיים בוועד האולימפי החליטו, הרבה לפני האולימפיאדה, שהענף הפך למוטה יתר על המידה לכיוון "התעמלות" על חשבון "אומנותית". בהתאם הרוסיות קיבלו ציון נמוך יותר על התרגילים שלהן מכייוון שהתרגילים היו יותר מד מופע התעמלות ופחות מדי מופע ריקוד.
- אשרם ספגה הפחתת ניקוד בשל התקלות (שמיטת חישוק וסרט אם הבנתי נכון), אבל הציגה לטעם השופטים איזון טוב הרבה יותר בין ריקוד להתעמלות, והציגה ביצוע טוב מאד של התרגיל.
- הסיכום הוא שהרוסיות חטפו הורדה של הרבה יותר נקודות בשל תרגילים שנטו יותר מדי לכיוון התעמלות, מאשר אשרם שחטפה הורדה פחות חמורה בשל תקלות הביצוע.
- חוזר ואומר - אני לא מבין בזה דבר וחצי דבר ורק חוזר על דברי כתבים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:17, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- ניקוד רב יותר ניתן על תרגילים קשים יותר. כך שביצוע של תרגיל קשה עם טעות עשוי לעלות בניקוד על תרגיל פשוט יותר שמבוצע בצורה מושלמת. שיטת ניקוד זו נקבעה על מנת לייצר תמריץ לתרגילים קשים, וכך ליצר תחרות מענייינת יותר. אסף השני - שיחה 18:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בתחרות ובטורניר מישהו חייב לזכות. אתה צריך להיות הכי טוב, אבל רק ביחס למתחרים שלך. ויש גם עניין של איך שיבצו את המתמודדים אחד מול השני שיכול גם להשפיע על התוצאות והזוכה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:23, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בכל הענפים האלה (למשל התעמלות, למשל קפיצות למיים, שבהן אני מכיר את שיטת הניקוד יותר טוב) הציון מורכב מניקוד על דרגת קושי וניקוד על ביצוע.ומשתדלים שיהיו חוקים יחסית ברורים לפחות לגבי דרגת הקושי.
- מה שקרה שבתרגיל של הסרט היתה ללינוי אשרם את התקלה של נפילת הסרט. זה יחסית דבר שמורידים עליו הרבה, אבל יש תקלות הרבה יורת גרועות. כמו שקרה ללינוי אשרם למשל במוקדמות. ובאמת בתרגיל הזה היא קיבלה ציון פחות טוב מאשר אברינה. אבל בכל שלושת התרגילים שלפני זה הציונים שהיא קיבלה היו יותר טובים (אני לא יודע אם בגלל שדרגת הקושי היתה יותר גבוהה, או שהביצוע יותר מושלם). וזה הספיק בשביל בסופו של דבר בסיכום הכולל לקבל קצת יותר. eman • שיחה • ♥ 22:26, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
האם כל תוכנת מחשב היא אפליקציה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
שמתי לב שלאחרונה (בעשור האחרון באו נגיד) השם "אפליקציה" הפך לשם נרדף לתוכנה לטלפון. האם כל תוכנה (היא לא מערכת הפעלה עצמה או רכיב חשוב בה) היא "אפליקציה"? Corvus,(Nevermore) 13:44, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא. יש גם תוכנות שירות, שעובדות בלא שהמשתמש יהיה מודע להן, בהכרח. יש גם קושחות, שהן תוכנות בסיסיות להפעלת החומרה. יישום זו רק תוכנה, שלא חייבת להיות במחשב, ושהאדם המשתמש במחשב מפעיל אותה, ישירות. חייב להיות לה ממשק משתמש. 84.94.43.230 14:32, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- כל תוכנה לטלפון נייד שהמשתמש מפעיל על ידי הקשה על צלמיתה היא אפליקציה. התוכנה פגסוס, למשל, אינה אפליקציה. דוד שי - שיחה 19:32, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- תהיתי למה באמת הפכה המילה "אפליקציה" לפופולארית בעקבות הסמארטפונים. ולמה לזנוח את המילה "תוכנה". או "יישום", שזו המילה העברית לאפליקציה. וההחלטה המוזרה ליצור מילה נוספת, "יישומון", גם כשזה מיועד לפלטפורמה כמו טלוויזיה חכמה. אבל כן יש אפליציות לנייד שמפעילות דיימון, ואלו גם כוללות את האפליציות הכי פופולאריות. סתם לדוגמא, פייסבוק, שנותן לנו התראות גם כשהאפליקציה לא פעילה, כי הוא עדיין פועל ברקע. אז המונח שנבחר לא מדוייק. יש גם מספר מילים בעברית לתוכנות מחשב: תוכנה (software), יישום (application), תוכנית (program) (נניח, Windows עשתה שימוש במונח הזה, בתפריט ה"התחל"), קובץ הרצה (executable). בטח יש עוד. יש גם "חבילות" לתיאור חבילות תוכנה, אם כי זה קשור יותר למנהלי חבילות. וקשור כנראה לעובדה שמדובר בארכיון. גם פה יש בעיה, כי יש כמה סוגים של מנהלי חבילות. יש ליישומים, ויש לחבילות למתכנתים בשפת תכנות ספציפית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:20, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- בחלונות למשל יש הפרדה בין אפליקציות (יישומים) שיש להם אינטראקציה כלשהי עם המשתמש לבין תהליכי רקע (שמופעלים לרוב על ידי Service אחד או יותר). המשותף לשניהם: כולם קבצי הרצה (executables) שכרגע טעונים בזיכרון. ההבדל ביניהם: לאפליקציות יש איזושהי אינטראקציה עם המשתמש, ולשירותים/תהליכי רקע... אין. הם פשוט רצים ברקע ועושים משימות כלשהן ללא התערבות המשתמש, ולפעמים אתה אפילו לא מודע לזה שהם רצים ברקע כי משהו אחר (מערכת ההפעלה, אפליקציה אחרת שהפעלת - פיירפוקס או Steam לדוגמא, אולי גם משהו זדוני יותר...) גרם להם לפעול. אם תפתח את מנהל המשימות בחלונות 8 ומעלה ותיגש ללשונית Processes תוכל לראות את ההפרדה הזו. TheStriker - שיחה 14:55, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- מכיר, הזכרתי זאת, המושג "דיימון", כי כך זה נקרא בלינוקס, ואנדרואיד הוא הפצה של לינוקס. גם IOS הוא וריאציה של יוניקס. אכן בווינדוז זה נקרא סרוויס. (¯`gal´¯) - שיחה 19:54, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- ואגב, תוכנית רצה היא תהליך, בהקשר להתייחסותך לקבצי הרצה בזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 19:58, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- נכון. התשובה שלי הייתה מכוונת בעיקר לשואל השאלה. TheStriker - שיחה 20:11, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- בחלונות למשל יש הפרדה בין אפליקציות (יישומים) שיש להם אינטראקציה כלשהי עם המשתמש לבין תהליכי רקע (שמופעלים לרוב על ידי Service אחד או יותר). המשותף לשניהם: כולם קבצי הרצה (executables) שכרגע טעונים בזיכרון. ההבדל ביניהם: לאפליקציות יש איזושהי אינטראקציה עם המשתמש, ולשירותים/תהליכי רקע... אין. הם פשוט רצים ברקע ועושים משימות כלשהן ללא התערבות המשתמש, ולפעמים אתה אפילו לא מודע לזה שהם רצים ברקע כי משהו אחר (מערכת ההפעלה, אפליקציה אחרת שהפעלת - פיירפוקס או Steam לדוגמא, אולי גם משהו זדוני יותר...) גרם להם לפעול. אם תפתח את מנהל המשימות בחלונות 8 ומעלה ותיגש ללשונית Processes תוכל לראות את ההפרדה הזו. TheStriker - שיחה 14:55, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
איך הגוף יודע מה אורכה של שערה כדי להפסיק להצמיח אותה?[עריכת קוד מקור]
בדרך כלל שערות הראש צומחות בלי הגבלה אבל שערות באיזורים היקפיים כמו שערות הידיים או החזה צומחות רק עד אורך מסוים ואז מפסיקות לצמוח (אין בכך לגרוע מעובדת מחזור צמיחת השיער בן שלוש הפאזות), ובכן, איך הגוף יודע לבצע את ההפסקה לפי אורך השערה?
- שעירות הראש לא צומחות בלי הגבלה. נדירים האנשים שאורך שיער הראש שלהם עובר את קו המותן, גם לא קצצו את שיערם מעולם. השערה צומחת מפקעת, כל עוד היא חיה. אורך השערה המירבי הוא קצב הצמיחה שלה כפול הזמן בין רגע הפקיעה לבין רגע התנוונות. לאנשים שונים ואיזורים שונים בגוף שני הפרמטרים הללו שונים זה מזה. אבל כל שיערה בסוף סופה לנשור. Corvus,(Nevermore) 14:54, 8 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני מבין מתגובתך שהטענה כי "מחזור השערה הינו בערך 5 שנים" שגוי (בצורה כללית זו) ומה שנכון הוא "מחזור שערת הראש הוא בערך 5 שנים אך מחזור שערות אזורי גוף אחרים הוא באורכים משתנים". ―אנונימי לא חתם
האם יש קשר בין אשרם במדבר לשם המשפחה אשרם? האם זו מילה באיזה ניב הינדית? ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע אם יש קשר בין זה לבין אשרם (שם משפחה) אבל בכל הנוגע לדתות הודיות הבנתי שזה שיבוש של המונח אסרמה (או אשרמה) בסנסקריט:
- आश्रम, āśrama
- https://en.wikipedia.org/wiki/Ashram
- ―אנונימי לא חתם
- לא: ככל הנראה אלה רק הומונימים (בקירוב בעברית ובאנגלית, לפחות) משני מקורות שאין ביניהם שום קשר – האחד מונח בסנסקריט (עם אטימולוגיה שמפורטת במקורות רבים, לדוגמה בערך באנגלית), והאחר כינוי בערבית (עם אטימולוגיה ומשמעות שונות לגמרי) שהוא גם שם משפחה בתימן (אולי עם מקורות קדומים, ע"ע אברהא).
- תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא: ככל הנראה אלה רק הומונימים (בקירוב בעברית ובאנגלית, לפחות) משני מקורות שאין ביניהם שום קשר – האחד מונח בסנסקריט (עם אטימולוגיה שמפורטת במקורות רבים, לדוגמה בערך באנגלית), והאחר כינוי בערבית (עם אטימולוגיה ומשמעות שונות לגמרי) שהוא גם שם משפחה בתימן (אולי עם מקורות קדומים, ע"ע אברהא).
רישום תרומת דם בגיליון התנהגות בצה"ל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב שלום, פעם רשמו בגיליון ההתנהגות הצבאי כל תרומת דם שחייל תרם במהלך השירות. האם גם בהווה זה כך, ומה זה נותן?
- גיליון ההתנהגות הצבאי— למה אתה מתכוון? 46.114.150.158 10:06, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- שירתתי בצה"ל, ומעולם לא הייתי מודע לשום גיליו התנהגות שם. 84.94.43.230 13:42, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
שינוי שם בתעודת זהות ישראלית[עריכת קוד מקור]
בשאלה להלן אין כוונתי לעורר מהומה או להטריל, אני שואל את השאלה ברצינות ותוך כבוד למומחים בדף ומקווה לקבל תשובה רצינית ומכבדת.
בטופס של רשות האוכלוסין וההגירה לשינוי שם יש סעיף נימוק הבקשה.
אבל אם אידאולוגית אני מעוניין שלא לנמק את הבקשה כי לדעתי זה מידע אישי ואני כותב "לא מוצא סיבה לנמק זאת לפני איש וממילא הגדרתם לי פרטי זהות אצלכם בלי רשותי" ואז דוחים את הבקשה.
איפה אני אמור לערער על דחיית הבקשה? אני מניח שאפשר לערער לרשות האוכלוסין וההגירה עצמה ואף לערער שנית לשר הפנים, אבל אם כל אלה דוחים את הבקשה, מה נכון לעשות אז מבחינה משפטית?
מודה מראש על עזרה.
- להגיש עתירה לבג"צ.
- תודה, אם אני לא טועה לפני שעותרים לבג"צ יש קודם לפנות לבית דין בעל מעמד נמוך יותר, לא?
- בגץ מיועד לעתירות של אזרחים בפני המדינה (ועל כן עתירה ולא תביעה). אין ערכאות נמוכות יותר בניגוד לבית משפט השלום-אזרחי-עליון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:02, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- אז רגע, מה ההבדל בין תביעה לעתירה? הרי כשאני עותר לבגץ אני "תובע אצלו גוף מסוים על אי צדק" לא?
- בגץ מיועד לעתירות של אזרחים בפני המדינה (ועל כן עתירה ולא תביעה). אין ערכאות נמוכות יותר בניגוד לבית משפט השלום-אזרחי-עליון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:02, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה, אם אני לא טועה לפני שעותרים לבג"צ יש קודם לפנות לבית דין בעל מעמד נמוך יותר, לא?
- ראשית, הכלל הוא שבקשה לשינוי שם של בגיר מאושרת אלא אם כן השם החדש יכול להטעות או לפגוע ברגשות הציבור, ולכן כנראה שגם הנימוק לא ישנה. שנית, אם הרשות החליטה לסרב אפשר לפנות לשר הפנים. אחר כך, ניתן לעתור כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים. וכמובן לפני זה כדאי להתייעץ עם עורך דין הבקי בעניינים אלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:37, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה פירוש יכול להטעות? כל שינוי שם פורמלי יכול "להטעות" (לפי תפישת מסוימים) במהותו. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח.ה שהכוונה היא ששם שיכול להטעות הוא שם של אדם מוכר או שם שעשוי לגרום לבעיות אחרות שהן יותר מסתם קושי זמני בזיהוי האדם. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:17, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- עדיין לא נתקלתי בבעיה מוגדרת כזן (אני לא אומר שאין) ובכל מקרה אולי נסכים שזה לא בעיית מחליף השם. ―אנונימי לא חתם
- דוגמה למושג "להטעות" שמוגדר היטב בחוק: "...לא ישונה שמו של מי שהורשע בביצוע עבירת מין כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, שבוצעה בהיותו בגיר... אלא אם כן שוכנע השר שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור". 176.228.50.76 09:54, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- עדיין לא נתקלתי בבעיה מוגדרת כזן (אני לא אומר שאין) ובכל מקרה אולי נסכים שזה לא בעיית מחליף השם. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח.ה שהכוונה היא ששם שיכול להטעות הוא שם של אדם מוכר או שם שעשוי לגרום לבעיות אחרות שהן יותר מסתם קושי זמני בזיהוי האדם. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:17, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה פירוש יכול להטעות? כל שינוי שם פורמלי יכול "להטעות" (לפי תפישת מסוימים) במהותו. ―אנונימי לא חתם
כישלון החיסון[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
מה הסיבה לכך שחיסון הקורונה נכשל כישלון כה חרוץ? כ-400 חולים במצב קשה. זה לא משהו זניח. כמה מתוכם מחוסנים?
- בלי סרקזם: בחיסון ניסיוני שאושר אחרי חצי שנה שפותח תחת לחץ מטורף להרוויח את ה big money, לא הייתי מצפה להצלחה מסחררת. ―אנונימי לא חתם
- יש בלוח הבקרה של משרד הבריאות שני גרפים שמראים את המאומתים והחולים קשה לא רק במספרים כלליים אלא גם בשכיחות: ל־100k (כלומר: 100,000) איש. יש הרבה יותר מחוסנים מלא מחוסנים ולכן המדד הזה מראה הרבה יותר טוב את יעילות החיסון.
אפשר לראות שם עד כמה החיסון מגן היטב. חוץ מאותה קבוצה קטנה מבין המחוסנים שלה החיסון לא מספק הגנה. אם חלק גדול מספיק מהאוכלוסייה היה מחוסן, הייתה נוצרת חסינות עדר שמגנה גם עליהם. אבל בגלל שיש חלק מספיק גדול באוכלוסיה שלא מחוסן ומעביר את המחלה, היא מצליחה להדביק גם אותם. בדיוק מהסיבה הזו חשוב כל כך לחסן נערים ובהמשך: ילדים. Tzafrir - שיחה 11:28, 10 באוגוסט 2021 (IDT)- אכן. אם תסתכל באתר שצפריר הביא כאן, בגרף בשם "חולים קשה - התחסנות" (שני מימין), בנרמול לפי חולים בגילאי 60+, תראה שהחיסון (לפחות בישראל) עובד באופן פנומנלי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:17, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
לא ממש הבנתי איך הנירמול הופך את היוצרות. אם מונים את כלל החולים הקשה, אז אוכלוסיית ה-60+ המחוסנים מובילה באחוזי התחלואה. אם מנרמלים ל100K איש אז האוכלוסייה הבלתי מחוסנת מובילה. איך בדיוק עובד הטריק הזה?
- ראה חוק המספרים הגדולים. במחשבה שניה הערך שם הוא מתמטי להחריד, אז אנסה להסביר בשפת בני אדם: ככל שיש יותר אנשים בקבוצת המתחסנים, סביר שגם יעלה מספר האנשים המחוסנים שחולים באופן קשה, פשוט כי יש הרבה יותר מהם. אם החיסון עובד ב-90 אחוז, ויש 10 מחוסנים, אז רק אחד יהיה חולה קשה, אבל אם יש 100 מחוסנים, 10 יהיו חולים קשה. כאשר מגיעים למספרים גדולים, גם מספרם של ה-10 אחוזים שחולים קשה יגדל. לעומת זאת, אם 90 אחוז מהלא מחוסנים חולים קשה, אז מתוך 10 לא מחוסנים, 9 יהיו חולים קשה, ומתוך 100, 90 יהיו חולים קשה. לכן, אם יש 5.5 מיליון מחוסנים, ו-10 אחוזים מהם חולים קשה, המספר המוחלט שלהם יהיה גדול יותר מ-90 אחוזים של 1.1 מיליון, פשוט כי יש הרבה יותר מהם... (המספרים כאן הם משוערים, אבל אני מקווה שזה מסביר למה צריך "לנרמל" כשניגשים לנתונים סטטיסטיים). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:10, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- חישוב פשטני: יש שם גם גרף של אחוז מתחסנים לפי קבוצות גיל. אפשר להסיק משם שקצת מעל 90% מהאוכלוסייה בגילאי 60+ מחוסנים. אז נניח לרגע שמדובר על 90% מחוסנים ושהחיסון מגן ביעילות 95% מפני מחלה קשה. כלומר: מהאוכלוסייה הכללית שלנו יש קבוצה 90% מחוסנים. מהם 90% מוגנים ממחלה קשה והשאר מועמדים למחלה קשה. אז מי חשופים? 5% מתוך 90%, כלומר: מבני ה־60+: 4.5% מהאוכלוסייה מחוסנים וחשופים למחלה קשה ואילו 10% לא מחוסנים וחשופים למחלה קשה.
החישוב הפשטני הזה מראה למה צריך לנרמל. אבל הוא לא מסביר את ההבדל הגדול. במיוחד בגלל שלצרכים דידקטיים (כדי להשתמש במספר עגול ולא להשתמש פעמיים ב־90%) השתמשתי בשיעור הגנה של 95%. שיעור הגנה של 90% נותן תוצאות פחות מובהקות. Tzafrir - שיחה 17:59, 10 באוגוסט 2021 (IDT)- מאותם גרפים של משרד הבריאות: מבין החולים קשה מעל גיל 60 - 63% לא התחסנו, 26% התחסנו חלקית ו-11% התחסנו מלא. Danny Gershoni - שיחה 10:54, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- חישוב פשטני: יש שם גם גרף של אחוז מתחסנים לפי קבוצות גיל. אפשר להסיק משם שקצת מעל 90% מהאוכלוסייה בגילאי 60+ מחוסנים. אז נניח לרגע שמדובר על 90% מחוסנים ושהחיסון מגן ביעילות 95% מפני מחלה קשה. כלומר: מהאוכלוסייה הכללית שלנו יש קבוצה 90% מחוסנים. מהם 90% מוגנים ממחלה קשה והשאר מועמדים למחלה קשה. אז מי חשופים? 5% מתוך 90%, כלומר: מבני ה־60+: 4.5% מהאוכלוסייה מחוסנים וחשופים למחלה קשה ואילו 10% לא מחוסנים וחשופים למחלה קשה.
מעניין שהמומחים לתחום בכלל לא מסכימים איתכם וחוזים 6000 מתים במשך חודשיים [12].
- נראה שזאת טעות סופר. עד כה נפטרו 6,611, ובשבוע האחרון כ-150 מהם. בשום תרחיש לא מדובר על אותו מספר מתים מהשנתיים האחרונות רק בחודשיים, מישהו כנראה לא ציטט כמו שצריך.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- חיפשתי "פרופ' ערן סגל" באתר גוגל, ומצאתי כתבה נוספת מאותו מקור שאומרת פחות או יותר את אותו הדבר, אבל כדאי לשים לב שמדובר על אנשים לא מחוסנים. להבנתי מהכתבה (וממנה בלבד), יש כוונה לחסן בישראל בני 40+, מה שצפוי להוריד את מספר הנפגעים הצפוי, משמע אם לא יעשו את זה - יהיו יותר חולים ויותר מתים. לגבי השוואת השיא הקודם של שנתיים בחודשיים, זה בהחלט אפשרי ואפילו הגיוני, שכן כל העולם כמעט סובל מכך. בשוודיה (המדינה שלי) "הגל השני" של התמותה הכפיל את קודמו (מבערך 6000 לאחר הגל הראשון באביב 2020 ל-14500 בחורף 2020-21). הוירוס נעשה אלים יותר ויותר, וככל שיש אוכלוסיות רבות בעולם שאינן מחוסנות, ה"ואריאנטים" (התפתחויות הוירוס בעברית?) ימשיכו להתפשט. לא לחינם כל "גל" קשה מקודמו. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:03, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- נילס, בשביל להגיע למספרים כאלה בישראל צריך ממוצע תמותה של 100 ביום, וזה רחוק מהיום הכי גרוע שהיה כאן (בשבועיים הראשונים של אוגוסט נפטרו בסה"כ כ-150 אנשים מהנגיף). גם נראה שאין מספיק חולים קשה כדי להגיע לנקודה הזו - אולי זה קשור לחיסון או לזן הדלתא. האם הגל הנוכחי של הכלתא יותר קשה מהזן הבריטי? לא מרגיש לי ככה (ושוב, ייתכן שזה לא בגלל הנגיף עצמו אלא בגלל ההתחסנות).
- חיפשתי "פרופ' ערן סגל" באתר גוגל, ומצאתי כתבה נוספת מאותו מקור שאומרת פחות או יותר את אותו הדבר, אבל כדאי לשים לב שמדובר על אנשים לא מחוסנים. להבנתי מהכתבה (וממנה בלבד), יש כוונה לחסן בישראל בני 40+, מה שצפוי להוריד את מספר הנפגעים הצפוי, משמע אם לא יעשו את זה - יהיו יותר חולים ויותר מתים. לגבי השוואת השיא הקודם של שנתיים בחודשיים, זה בהחלט אפשרי ואפילו הגיוני, שכן כל העולם כמעט סובל מכך. בשוודיה (המדינה שלי) "הגל השני" של התמותה הכפיל את קודמו (מבערך 6000 לאחר הגל הראשון באביב 2020 ל-14500 בחורף 2020-21). הוירוס נעשה אלים יותר ויותר, וככל שיש אוכלוסיות רבות בעולם שאינן מחוסנות, ה"ואריאנטים" (התפתחויות הוירוס בעברית?) ימשיכו להתפשט. לא לחינם כל "גל" קשה מקודמו. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:03, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
זה ממש לא נכון לדבר על "כשלון החיסון". מול כל הגרסטות הקודמות של הקורונה החיסון הצליח הרבה יותר מהמצופה. הוא לבדו גרם לדעיכת המגפה, עד שבא הוריאנט החדש. הגיע וריאנט חדש, שנגדו החיסון פחות יעיל - כי הוא פותח על בסיס הוירוס המקורי. וכמו למשל עם שפעת יפתחו עכשיו גרסה שתתאים למוטציות החדשות. כמו כן, כנראה שההשפעתו נחלשת עם הזמן (לפחות אחרי המנה השניה - וזה ממש לא נדיר. יש חיסונים שמקבלים בשלוש מנות, כמו חיסון לצהבת B). eman • שיחה • ♥ 00:10, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
תקנות ה-Fair play והסאגה סביב ליאו מסי[עריכת קוד מקור]
האם היתה אפשרות להציע למסי דולר בשנה (לשנה אחת), כדי לייצב את המצב הכלכלי (בהנחה שההכנסות השותפות הן סביב ה-350 או 400 מיליון יורו בשנה כשהוא בקבוצה) של ברצלונה, והאם הסכם כזה היה מתקבל על ידי הרגולציה של התאחדות הכדורגל הספרדית? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:12, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
- למה שמסי יסכים? הוא השחקן הכי טוב בעולם, למה שישחק בחינם? ―אנונימי לא חתם
מהו המספר המינימלי של נקודות\פיקסלים ליצירת מעגל במחשב?[עריכת קוד מקור]
אני מבין שבגאומטריה באופן כללי (בלי קשר למחשבים) מספיקות 3 נקודות כדי להגדיר מעגל, בהתאם למשולש פנימי בתוכו שנותן בסיס לציורו, אבל כשעובדים עם מחשב הנקודות הן למעשה פיקסלים; כמה פיקסלים כאלה צריך, במינימום במחשוב, בכדי לייצר מעגל על מישור? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- עקרונית, פיקסל אחד מספיק כדי להגדיר מעגל שקוטרו ≤ מקוטר השטח "המכוסה" על ידי הפיקסל. ⁓⟬מקף—שיחה—תרומות⟭⁓ 01:48, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש הבדל בין "הגדרת מעגל" כפי שמבוצע על ידי שלוש נקודות, ובין "יצירת מעגל במחשב" - שהיא אמירה שאינה מוגדרת היטב. אסף השני - שיחה 08:25, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- התכוונתי ליצירת מעגל במחשב עם תוכנה כמו Paint ב-Windows, אם אני עושה כך מופיע לי מעגל מנקודות שאני מניח שהן פיקסלים. ―אנונימי לא חתם
- כל אוסף של פיקסלים יהיה רק קירוב של מעגל. ככל שהמעגל שמנסים לצייר יהיה מורכב מיותר פיקסלים, צורתו תהיה קרובה יותר לצורת מעגל. אבל זה עדיין לא יהיה מעגל. Tzafrir - שיחה 08:56, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- נכון. והשאלה הלא מוגדרת היא - מתי בדיוק תחליט שהצורה שיצאה לך מספיק דומה לטעמך למעגל? ברגע שתגדיר את זה, תוכל לקבל תשובה. אסף השני - שיחה 08:58, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם אני מסתכל מספיק רחוק זה ייראה לי כמעגל; אם אני מסתכל מספיק קרוב אני אראה נקודות. אם זה לא רלוונטי אז לא הבנתי את כוונתך. ―אנונימי לא חתם
- נכון. והשאלה הלא מוגדרת היא - מתי בדיוק תחליט שהצורה שיצאה לך מספיק דומה לטעמך למעגל? ברגע שתגדיר את זה, תוכל לקבל תשובה. אסף השני - שיחה 08:58, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- כל אוסף של פיקסלים יהיה רק קירוב של מעגל. ככל שהמעגל שמנסים לצייר יהיה מורכב מיותר פיקסלים, צורתו תהיה קרובה יותר לצורת מעגל. אבל זה עדיין לא יהיה מעגל. Tzafrir - שיחה 08:56, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- התכוונתי ליצירת מעגל במחשב עם תוכנה כמו Paint ב-Windows, אם אני עושה כך מופיע לי מעגל מנקודות שאני מניח שהן פיקסלים. ―אנונימי לא חתם
- יש הבדל בין "הגדרת מעגל" כפי שמבוצע על ידי שלוש נקודות, ובין "יצירת מעגל במחשב" - שהיא אמירה שאינה מוגדרת היטב. אסף השני - שיחה 08:25, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
האם חסידי עולם שטוח הם בהכרח מכחישי אקלים?[עריכת קוד מקור]
האם יש קשר מוחלט או כללי בין הקבוצות? ―אנונימי לא חתם
- אולי יכול להיות קשר בין הקבוצות, מפני שבשתיהן ישנם אנשים שאינם סומכים על מדענים, אולם במובן זה הם יכולים להיות חופפים ובעלי קשר עם מגוון מחזיקי דעות לא מבוססות ונסתרות מדעית אחרות. כך שאני יכול להאמין בכך שהעולם אכן עגול, אך להיות בטוח ששינויי האקלים וההתחממות הגלובלית אינם קיימים. ועל זו הדרך גם להפך. ⁓⟬מקף—שיחה—תרומות⟭⁓ 03:34, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- ליתר דיוק, העולם השטוח היא דוגמה קיצונית לתאוריית קשר. אם מישהו כבר השתכנע שהארץ שטוחה כמו שהאמינו פעם ועכשיו הוא מנסה להתאים את המציאות לידע שלו על הקונספירציה. זה עובד כי חלק חשוב מפעילות המוח שלנו זה בניית תמונת עולם קוהרנטית שמסבירה גם את מה שאנחנו רואים מהחושים לפי מה שאנחנו יודעים. לא מעט תעתועי ראיה מבוססים על כך. אם מישהו כבר השתכנע שהארץ שטוחה ומנסה להתאים לכך את המציאות. אז מצד אחד הוא צריך להתאים את הפיזיקה. חסידי הארץ השטוחה בנו תאוריות שלמות ומורכבות שמנסות להסביר תופעות פיזיקליות שונות: המקבילות שלהן לאפיציקלים במודל הגאוצנטרי (הערכים שלנו לא מראים את סיבוכי האפיציקלים במלא תפארתם, בסוף ימי הביניים). כמובן שההסברים הללו לא מתקבלים על ידי הקהילה המדעית ולכן לא סומכים על מדענים. אבל זו הבעיה הקטנה.
- מי שותף לקנוניה? עשרות אלפי טייסים. כל מיני מדינות שמונעות גישה לאנטרקטיקה. כל מי שהגיע לאנטרקטיקה. ועוד רבים. כלומר: זה מחייב אמונה בשיתוף פעולה של המון אנשים (כולל השלטונות) נגדם. ואם מאמינים בזה, אפשר בקלות רבה יותר להשתכנע בעוד כל מיני תאוריות קשר שמניחות שהשלטונות מרושעים ומסתירים סודות (הסתרה שמחייבת שיתוף פעולה של עשרות אלפי אנשים, אבל לא דולפת), לדוגמה: כמטרייל.
- והנקודה המעניינת היא שהיחס להתחממות הגלובלית הפך, בעיני חלק מסוים מהאוכלוסייה, לניסיון של כפיה של השלטון ולכן גם חסידי תאוריות קשר "גדולות" דומות יכולים לשלב בהם את ההתנגדות לה ברמה של תאוריית קשר של השלטון נגדה. מדובר, מן הסתם, על חלק קטן יחסית מההתנגדות הקיימת ולא על עיקרה. Tzafrir - שיחה 09:31, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- שכחת לכלול כל מי שנדד צפונה/דרומה וראה שנחשפות קבוצות כוכבים חדשות, כל מי שראה שקיעה בים ומסוגל לחשוב בצלילות, כל מי שהביט בספינה מופיעה/נעלמת באופק בראות טובה. כל מי שיש לו חבר טלפוני במרחק של כמה אלפי קילומטרים ומסוגל להעריך גובה של שמש/ירח מעל האופק. זו קונספירציה של מליארדי אנשים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:26, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- אין קשר. מודל העולם הכדורי היא סוג של מובן מאליו. אין אדם שפוי אחד שברצינות חושב שהוא חי על דיסק. אותם אנשי "העולם השטוח" הם ברובן טרולים שבטוחים שהם היחידים בקבוצה שצוחקים על אחרים וכל היתר הם מטורללים שמאמינים להם.
- לגבי מודלים אטמוספריים, חיזוי שנויי אקלים ושיחזור אקלים היסטורי - מדבור בנושא מורכב שרב האוכלוסייה מקבלת מכתבות ב"צהובונים" בהם הכתבים לא יודעים לקרוא את המחקר המקורי וממציאים בעצמם פרטים. אני אתן דוגמה למה לקרוא כתבות בנושאי מדע לא יעזור לך להבין מחקר מדעי: פה מציינים כי נמצאו סימני חיים אפשריים בנוגה. המחקר המקורי הוא כאן (או כאן) ובו מציינים את האופציה של החיים בעדיפות נמוכה, שאותה אי אפשר לשלול על הסף. אם אתה לא נכנס לעומק המחקר, פה מסתיים הסיפור: הכתבה קצת הגזימה. אבל אם אתה כן, אז תדע גם שהמדובר כביכול בדיווח כוזב וטעות מדידה, כמו שפורסם כאן. ואם אתה גם מעודכן בתחום האסטרוביולוגיה באופן שוטף אז תדע שהקבוצה המקורית טוענת שהם לא טעו ויש כיום מחלוקת קשה בנושא המדידות הללו.
- למה כל זה רלוונטי? להמחיש שלאדם שאינו בקיא במחקר עכשיוי ומתעדכן אין באמת אפשרות להבין במדעי האקלים עד רמת הפרטים שנמצאים במחלקות קולנית בקהילת מדעי כדור הארץ. הגיוני שאדם שאינו מדען לא ידע לבחון בצורה אנליטית דיווחים בכלי התקשורת ויקבל אותם בחשדנות. זה ממש לא דומה לאמונה מוזרה במודלים מופרכים של ארץ שטוחה, ארץ חלולה, ארץ השוכנת על פיל או חייזרים שחיים בצד ההפוך של הירח. זה פשוט חוסר בקיאות במחקר עדכני וחוסר אמון במידע שמגיע דרך מסננת של כלי התקשורת. 2A0D:6FC0:23C:7100:C43:B898:44FE:B22B 14:39, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- זהו, שלא. עוד לפני כל הכניסה למדידות ומודלים, יש עובדה פשוטה שקל לוודא בניסוי מעבדה - פד"ח בולע קרינת חום ומתחמם. זו עובדה אמפירית יצוקה בסלע. כל הנסיונות לטעון "המודלים לא מפותחים" (נכון כשלעצמו) הם טיעון איש-קש. לעצם קיום התחממות לא משנה עד כמה המודלים נכונים או שגויים. יש אנרגיה תרמית שמצטברת ולא היה מנוס מהמסקנה הזו גם לפני 60 שנים, ולא משנה איך תחלק את החום העודף באטמוספירה ובאוקיינוסים, מדובר על שינוי עצום.
- הייתי שמח להיות שותף לדעתך לגבי מאמיני הארץ השטוחה, אבל הכרות בשנים האחרונות עם שטוחיים, מכחישי משבר האקלים ומתנגדי החיסונים אילצה אותי להגיע למסקנה שמדובר באנשים חסרי כל יכולת חשיבה צלולה (ללא תלות באינטיליגנציה), חסרי כל רצון להגיע לאמת, ואחראים למותם של מליונים בהווה ומותם העתידי של מאות מליונים. קארל סאגאן כתב על זה ב"עולם רדוף שדים", וגם הוא לא העז להסיק את המסקנות המתבקשות למידת הנזק של חסרי יכולת החשיבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:12, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- הטענה שלך משקפת די במדויק את הטענה שלי: מי שלא בקיא בפרטים המדעים מבין את המדע בצורה חלקית מאוד. נכנס לרגע לאפקט החממה ברשותך. להבין כיצד פד"ח יכול לשמש כגז חממה זה לא עניין פשוט בכלל: במבט חטוף בקובץ הזה: File:Atmospheric Transmission.svg תראה שהבליעה שלו היא בתחום ה-15-20 ננומטר. בניגוד למים שיש להם קווי בליעה לאורך מרבית הספקטרום והם הגורם המרכזי באפקט החממה של כ"א. אחוז הפד"ח באטמוספרה הוא כ-0.038%. אז אפשר בקלות לטעון שלפד"ח אין משמעות קריטית: גז חממה חלש עם אחוז מאוד קטן.
- אלא מה? העניין החשוב באמת זה לא סתם ריכוז הפד"ח אלא ספציפית פליטה של קרינה מפני השטח של כדור הארץ. הקרינה הנפלטת יוצאת ברובה התחום האינפרא אדום, תחום החופף בשיאו ל-Water vapor windows. ויוצא שקווי הבליעה של בפד"ח חופפים חלקית לאותו תחום החלון בספקטרום הבליעה של המים. וזה מה שיוצר את האפקט! בפלנטה ללא מים סביר להניח שלפד"ח לא היתה שום משמעות. כלומר החלק המשמעותי הוא שפד"ח סוגר חלקית את חלון המים.
- כנראה עבור הרוב אני אחשב ל"מכחיש אקלים" מכיוון שאני טוען שחימום כ"א מסית את שיא הפליטה יותר לכיוון החלון: דבר שיגרום לקירור כ"א מכיוון שהפד"ח יחסום חלק קטן יותר מהספקטרום (גוף שחור חם יותר ולכן חלק מהנזב בתחום 15-20 ננומטר יהיה קטן יותר). וככה נגיע למצב יציב חדש תוך זמן קצר יחסית. אבל להשוות את ההיפותזה שלי להתנגדות לחיסונים זה מופרך. 2A0D:6FC0:23C:7100:C43:B898:44FE:B22B 15:51, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה צריך לתקן, לדעתך, בערך גז חממה? הכנסת כאן המון מושגים טכניים. ועדיין יותר פחמן דו חמצני באטמוספרה משמעו חממה יותר טובה (אנרגיה נכנסת כאור ופחות אנרגיה יוצאת כחום). Tzafrir - שיחה 11:20, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- Tzafrir, לא ערכתי עדיין תשובה מסודרת בגלל הצורך בחישוב מסודר אבל תשובת האלמוני שגוייה. כמות החום בג'אולים שהפד"ח צובר היא הסיבה להתחממות ללא קשר לאדי מים. להשוואה ראה את אפקט החממה המפלצתי בנוגה, ללא אדי מים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:31, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה צריך לתקן, לדעתך, בערך גז חממה? הכנסת כאן המון מושגים טכניים. ועדיין יותר פחמן דו חמצני באטמוספרה משמעו חממה יותר טובה (אנרגיה נכנסת כאור ופחות אנרגיה יוצאת כחום). Tzafrir - שיחה 11:20, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- סברת העולם השטוח היא סברה מופרכת לחלוטין. יש קבוצה קטנה של אנשים שבאמת מאמינים בה. יש קבוצה אחרת של מאמינים „על הספקטרום״ שמרוויחים משיווק למאמינים. מה שנוח בה זה שהיא מודל טוב לדיון בתאוריות קונספירציה. היא תאורית קונספירציה „טיפוסית״ לא במובן של „ממוצעת״ אלא במובן של „קל לראות אצלה את המאפיינים״.
מעניין לכתוב דווקא בוויקיפדיה על כך שהאוכלוסייה מקבלת את כל הידע שלה מצהובונים. אם האוכלוסייה לא מקבלת את הידע שלה ממקורות יותר מוצלחים, זה אומר שאנחנו לא סיפקנו לה מקור יותר מוצלח. בפועל יש המון גורמים שמעורבים בתיווך הידע בין החוקרים שכותבים מחקרים, לקונצנזוס המדעי שמתגבש לאטו בסוגיות שונות ומכאן דרך גורמים שונים (חלקם גם עיתונאים). לדוגמה: מחלקות יחסי ציבור של אוניברסיטאות, כותבים פופולריים באינטרנט, עיתונאים במגזינים מקצועיים, ועוד. כמובן שהידע הזה יכול ללבוש צורות אחרות בכל אותה שרשרת תיווך.
אז אם נכשלנו, איפה יש מידע שגוי בערכים שלנו? Tzafrir - שיחה 11:08, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
הדוגמה של ונוס היא דוגמה מעולה! ראשית חשוב לציין שבמאדים ובנוגה יש אותו אחוז פד"ח בערך, אבל מסה כוללת של פד"ח שונה מאוד, אז לא האחוז חשוב, אלא הכמות הכוללת. בנוגה יש פי 300,000 יותר פד"ח מכדור הארץ. נוגה היא דוגמה למנגנון אלטרנטיבי של אפקט החממה. בניגוד לכ"א בו הוא בעיקר בזכות בליעת ההחזרה באטמוספרה, כאן האפקט של נצירת החום הוא בזכות בליעת הקרינה המגיעה מהשמש (כלומר ה"הלוך" מחממם חזק מה"חזור"). נתבונן בגרף הזה. הטמפרטורה יורדת עם הגובה וקל לראות שבירה ברורה בשכבת העננים (ראו ערך Lapse rate). הטמפרטורות גבוהות משמעותית מכדור הארץ על פני השטח. בגובה של 1 באר יש טמפרטורה של כ-300K. יש פה כמה אפקטים במקביל:
- 1) האטמוספריה של ונוס כבדה פי 90 מזאת של כדור הארץ. שכבה יותר גדולה מסוגלת לבלוע יותר פשוט כי פוטון הנפלט מהקרקע עובר יותר התנגשויות בדרכו לחלל.
- 2) הרחבת לחץ: מכיוון שיש משמעותית יותר מולקולות בכל סמ"ק ותווך טמפרטורות גדול יותר, אז קווי הבליעה של פד"ח הופכים לרחבים יותר ומסוגלים לבלוע יותר אורכי גל. שני האפקטים הראשונים הם זניחים ביחס לשלישי:
- 3) נוגה מקבלת מהשמש פי 2 יותר אנרגיה פר שניה מאשר כ"א. אבל רק 17 ואט למטר רבוע חודרים בסופו של דבר את כל שכבות האטמוספרה! הדבר מתרחש עקב כך שענני נוגה עשויים חומצה גופרתית. העננים משקפים לחלל כ-70% מהקרינה ובולעים חצי מהקרינה שעוברת דרכם, כלומר הקרינה הנכנסת (לא המחוזרת) מחממת את האטמוספרה.
- 4) בגלל העננות אין חלון יציאה לקרינה אינפרה אדומה. הדבר יוצר קונווקציה בין שכבת העננים התחתונה לקרקע.
אפשר לקרוא על זה במצגת של פה (במיוחד שקופית 5 והשוואה בין שקופית 3 ל4) של דיוויד קריספ (נאס"א, מעבדת JPL). שימו לב שהוא לא מעיף לחלוטין את התרומה של פד"ח, אבל ההתייחסות המרכזית היא לחומצה גופרתית. קיימת הסברה שבעבר אפקט החממה של ונוס היה דומה לזה של כדור הארץ היום, אבל המים התנדפו כולם, כי הפעילות הגעשית "ניצחה" ונוצר המנגנון שרואים היום (מה שנקרא Runaway greenhouse effect). לפיMargaret Oakley Dayhoff נוגה, מאדים וכדור הארץ התחילו עם כמות זהה של פד"ח, אבל כדור הארץ הפחית את האחוז שלו בצורה קיצונית בזכות פעילות ביו-כימית. 2A0D:6FC0:772:D400:19AD:56E0:84A8:F8D1 13:24, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- הרבה פרטים, הרבה בלבול, ובלי התייחסות לנקודה הבסיסית. Tzafrir - שיחה 14:07, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- אשמח לפירוט איזה נקודה לא היתה ברורה ולאיזה נקודה תרצה שאני אתייחס. 2A0D:6FC0:772:D400:19AD:56E0:84A8:F8D1 14:23, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- עיקר החממה בכדור הארץ נגרם מאדי מים. אבל כמותם באטמוספרה נשארת די קבועה. לעומת זאת, הכמות של פחמן דו חמצני ואחרים משתנה ולכן השינויים בהם הם בעיקר משנים את כמות החום שנצבר. Tzafrir - שיחה 15:16, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- הבנתי. התשובה שלי התייחסה ספציפית לנוגה (כי היא כוכבת הלכת האוהב עלי אם לא היה ברור) ויכול להיות זה מה שהסית את הדיון. ואני חושב שיש בלבול בין שני דברים בדיון הזה: אני מדבר על תמונה מאוד גלובלית, בה תורמת האדם היא הפרעה קטנה. שים לב שכלל לא התייחסתי בכל תשובותיי לאדם כי בשביל להבין איך פועלת ההפרעה, קודם כל חייבים להבין איך פועל המנגנון המרכזי.
- אפקט החממה של כדור הארץ הוא ברובו המוחלט נובע ממים. התרומה של הפד"ח היא סגירת החלון שציינתי (ראה Water vapor windows בויקידפיה האנגלית) וזה מה שלרוב מפספסים ומראים תמונה חלקית. זה שונה מאוד מאפקט בנוגה בה התרומה היא מענני חומצה ובליעה של קרינת השמש, ולכן השוואה לנוגה קצת לוקה והתייחסתי לזאת בהרחבה. 2A0D:6FC0:772:D400:19AD:56E0:84A8:F8D1 15:32, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- הפנית לערך (Water vapor windows). זהו ערך יתום בן פסקה אחת בוויקי האנגלית. ערך רלוונטי יותר שם הוא (Greenhouse gas). הנקודה הבסיסית היא שפחמן דו חמצני ושות’ מצטברים באטמוספירה ואילו אדי מים לא מצטברים אלא כל הזמן יורדים בצורת גשם. לכן בגדול ההשפעה של הלחות די קבועה. אותה „הפרעה קטנה״ מצטברת בסופו של דבר ולאורך שנים היא התמונה הגדולה. Tzafrir - שיחה 16:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- אכן, מה שהפר את האיזון שהיה קיים לאורך ההיסטוריה הוא הפד"ח. זה שתרומתו הכוללת לאגירת החום קטנה פשוט לא רלבנטי.
- היה לי אקסל שריכזתי בו כמה ג'אולים בתכלס עודף הפד"ח צובר לשנה, אבל ברוב חוכמתי איני מוצא אותו 😐!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:00, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- הפנית לערך (Water vapor windows). זהו ערך יתום בן פסקה אחת בוויקי האנגלית. ערך רלוונטי יותר שם הוא (Greenhouse gas). הנקודה הבסיסית היא שפחמן דו חמצני ושות’ מצטברים באטמוספירה ואילו אדי מים לא מצטברים אלא כל הזמן יורדים בצורת גשם. לכן בגדול ההשפעה של הלחות די קבועה. אותה „הפרעה קטנה״ מצטברת בסופו של דבר ולאורך שנים היא התמונה הגדולה. Tzafrir - שיחה 16:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- עיקר החממה בכדור הארץ נגרם מאדי מים. אבל כמותם באטמוספרה נשארת די קבועה. לעומת זאת, הכמות של פחמן דו חמצני ואחרים משתנה ולכן השינויים בהם הם בעיקר משנים את כמות החום שנצבר. Tzafrir - שיחה 15:16, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- אשמח לפירוט איזה נקודה לא היתה ברורה ולאיזה נקודה תרצה שאני אתייחס. 2A0D:6FC0:772:D400:19AD:56E0:84A8:F8D1 14:23, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני הבנתי שכל התנועה הזו של הארץ השטוחה קשורה להתנגדות למומחיות (שזה פחות או יותר הבסיס לציוויליזציה ולמודרניזציה בפרט) ולתפיסת מדע חדשה, כזו שאינה מבוססת על סוג של צפייה בניסויים שאפשר להסיק מסקנות בעזרת החושים. יש את הסרטונים של Wisecrack ושל Johnny Harris בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 18:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
אנגלית גאומטרית: מה ההבדל בין perimeter ל circumfence?[עריכת קוד מקור]
האם בדרך כלל זה אותו דבר בדיוק בספרות? ―אנונימי לא חתם
- ראה משפט ראשון ושני בערך en:Perimeter. דוד שי - שיחה 04:43, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה על ההפניה. ―אנונימי לא חתם
שאלה בדיני מקרקעין בין-לאומיים (לא עניין אישי)[עריכת קוד מקור]
אני לא מכיר כאן ערך שעוסק בזה.
פלוני עם אזרחות X קנה דירה במדינה X (מדינת אזרחותו) אך אחרכך ביטל תושבות וגם החליף אזרחות (קיבל נניח אזרחות Y וויתר על האזרחות הקודמת):
איך הוא יכול להוכיח בעלות על הדירה?
אני לא ממקד את השאלה באזרחות ישראלית או כל אזרחות ספציפית אחרת דווקא, האזרחות הקודמת הייתה יכולה להיות גם סינית והחדשה אוסטרלית, העיקר להבין מה סביר שיקרה בתרחיש כזה לרוב האנשים ברוב המדינות.
- אין צורך להתמקד דווקא בנדל"ן. האם החלפת אזרחות מוחקת את כל חייו של האדם קודם לצעד זה? מה עם תעודות על סיום לימודים, נישואים, מקומות עבודה קודמים וכו'. מובן שהחלפת אזרחות אינה מוחקת את כל המידע הזה. האדם שומר הוכחות על אזרחותו הקודמת, בצורת תעודת זהות או דרכון ישנים, ויכול להוכיח את זיקתו לכל המסמכים העוסקים בעברו, כולל המסמך המאשר שיש דירה בבעלותו. דוד שי - שיחה 04:41, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל בשאלה זו אני מתמקד בנדל"ן. תעודות זהות ודרכונים ישנים אפשר לצלם ולשמור אבל לא בהכרח כולם יעשו זאת. כמו כן אני מבקש לברר אילו פעולות בדרך כלל יידרשו במקרה המתואר בפוסט זה.
- ויתור (לכאורה) על אזרחות אין משמעותו מחיקת רישומים. מעבר לכך, משפטית לא פשוט לוותר על אזרחות. צריך להגיש בקשה למשרד הנים במדינת האזרחות, וזה נתון לשיקול המדינה. בכל מקרה, פרטי האזרחות לא הולכים לאיבוד. כדי לוותר על אזרחות, צריך קודם להוכיח קבלת אזרחות של מדינה אחרת, וגם זה לא הליך פשוט. בכל מקרה, שתי המדינות ידברו ביניהן במקרה כזה, ושום דבר לא יימחק. היישות המשפטית ממשיכה להתקיים.--נדב - שיחה 20:30, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
אזניות באיזור חיפה-קריות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב איפה באיזור חיפה קריות אפשר לרכוש אזניות קשת עם אפשרות לשמוע לפני הקניה? חנות עם מבחר מוצרים שמאפשרת האזנה לפי הרכישה?
האם היו כמה מהפכות חקלאיות?[עריכת קוד מקור]
אחת באסיה-אפריקה-אירופה ואחת באוסטרליה-אמריקה?
- באוסטרליה לא התחוללה מהפכה חקלאית עד הקולוניאליזם. המהפכה באמריקה בבירור נפרדת מזו של הסהר הפורה, והמהפכה בסין היתה אולי עצמאית. יש על זה לא מעט חומר ברובים, חיידקים ופלדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:45, 13 באוגוסט 2021 (IDT)
- נתקלתי בגוגל בשני מאמרים לפיהם גם באוסטרליה הייתה חקלאות והקולוניאליזם התעלם, הרס וגם טשטש שלא במכוון ראיות לכך.
- המהפכה הנאוליתית (ערך טעון שיפור) היא למעשה מספר מהפכות שאירעו בזמנים שונים ברחבי העולם ולפחות חלקן לא קשורות אחת לשנייה. המהפכה הקדומה יותר התרחשה בסהר הפורה החל מכ-11,000 שנים לפני זמננו והובילה (בהדרגה) לביות העז, הכבש, הבקר והחזיר, כמו גם גידולי היסוד הנאוליתיים. מהפכה חקלאית מעט מאוחרת יותר התרחשה בסין ובה בוית החזיר והאורז. במרכז אמריקה אירעה מהפכה חקלאית לפני כ-5000 שנה עם ביות התירס, ועוד. באוסטרליה גופא לא היתה מהפכה חקלאית כלל, אבל בגינאה החדשה כן (חזירים ובטטות). התיזמון השונה של המהפכות החקלאיות ואופי המבויתים השונה (בגלל זמינות שונה של בעלי חיים וצמחים אפשרים לביות בכל יבשת) אחראים במידה רבה לתמונת העולם כפי שהיא כיום, לפי הטיעון של דיאמונד. Reuveny - שיחה 16:36, 13 באוגוסט 2021 (IDT)
על אילו חובות חברות ביטוח פרטיות יכולות לדרוש ריבית מלקוח?
אני מניח:
- פיגור בתשלום קצוב על פוליסה (אם פוליסה לא נרכשה בתשלום אחד)
- כישלון לעמוד בהסדר תשלומי השתתפות עצמית
מה עוד?
אילו מבני ציבור בישראל הוקמו, ביודעין על אתרים ארכיולוגיים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
אילו מבני ציבור בישראל הוקמו, ביודעין על אתרים ארכיולוגיים, חוץ מהתחנה המרכזית של באר שבע? (מהתחנה המרכזית של באר שבע הוקמה על עיר ביזנתית מהמאה החמישית והשישית).
תודה. 84.94.43.230 13:40, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- בית החולים אסותא אשדוד – לא היה שם סיפור עם קברים בחניון? מוזיאון הסובלנות שקם על שטחו של בית הקברות ממילא. אני בטוח שיש עוד דוגמאות. Tzafrir - שיחה 16:09, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- אוניברסיטת תל אביב ופארק הירקון הוקמו על אדמות שייח' מוניס; קריית גת וצומת פלוגות הוקמו על אדמות העיירה אל-פאלוג'ה, ובעבר עדיין ניצפו שרידי העיירה מהצומת בתוך החורשות שניטעו, אבל זמן רב כבר לא עברתי שם.--נדב - שיחה 16:43, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- מוזיאון ארץ ישראל נמצא על תל קסילה. המרכז לחקר ימים ואגמים צמוד לתל שקמונה. סלילת כביש 6 היתה כרוכה בחפירות הצלה במאות אתרים ארכאולוגיים מכל התקופות. יש עוד הרבה דוגמאות, הארץ מלאה בארכיאולוגיה. Reuveny - שיחה 21:15, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- בנייני האומה, ובכלל, כל מבנה ציבור שנבנה מעל שטחי ירושלים של שנת 1700... ובצורה יותר נרחבת: יש כ-30,000 אתרי עתיקות בישראל. לפני בנייה בהם, היזם נדרש לקבל אישור מרשות העתיקות. אפשר לקרוא כאן. הרשות יכולה לערוך חפירות הצלה ולאשר בנייה על גבי אותו השטח.
- בית החולים כפר שאול הוקם על הריסות הכפר דיר יאסין.--נדב - שיחה 16:15, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- בנייני האומה, ובכלל, כל מבנה ציבור שנבנה מעל שטחי ירושלים של שנת 1700... ובצורה יותר נרחבת: יש כ-30,000 אתרי עתיקות בישראל. לפני בנייה בהם, היזם נדרש לקבל אישור מרשות העתיקות. אפשר לקרוא כאן. הרשות יכולה לערוך חפירות הצלה ולאשר בנייה על גבי אותו השטח.
- מוזיאון ארץ ישראל נמצא על תל קסילה. המרכז לחקר ימים ואגמים צמוד לתל שקמונה. סלילת כביש 6 היתה כרוכה בחפירות הצלה במאות אתרים ארכאולוגיים מכל התקופות. יש עוד הרבה דוגמאות, הארץ מלאה בארכיאולוגיה. Reuveny - שיחה 21:15, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- אוניברסיטת תל אביב ופארק הירקון הוקמו על אדמות שייח' מוניס; קריית גת וצומת פלוגות הוקמו על אדמות העיירה אל-פאלוג'ה, ובעבר עדיין ניצפו שרידי העיירה מהצומת בתוך החורשות שניטעו, אבל זמן רב כבר לא עברתי שם.--נדב - שיחה 16:43, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
למה האמריקאים לא זרקו את פצצת האטום שלהם על גרמניה??[עריכת קוד מקור]
--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 14:14, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- כיוון שבשלב שבו הגיעו לפצצה מבצעית (קיץ 1945) גרמניה כבר נכנעה. אמיר מלכי-אור - שיחה
וגם הרבה לפני כניעתה, ההפסד שלה היה רק עניין של זמן. הצבא הגרמני היה בנסיגה החל מקרב קורסק בחזית המזרחית ומהפלישה לנורמנדי בחזית המערבית. לעומת זאת, הצבא היפני, עם כל נסיגותיו, לא הראה שום כוונות כניעה. יתר על כן, במשך כל שנות המלחמה (מאז סיום קרב חלקין גול) ברית המועצות ויפן לא נלחמו זו בזו. רק הפצצה הכניסה למלחמה את ברית המועצות ואיימה על האימפריה היפנית שביבשת (קוראיה, מנצ'וריה וסין). Tzafrir - שיחה 16:03, 14 באוגוסט 2021 (IDT)- בקרב חוקרי יחסים בין-לאומיים רווחת טענה ששתי הפצצות (שתיים, כן? הירושימה ונגסאקי) היו יריית פתיחה בראשית המלחמה הקרה, ובעצם היו הפגנת כוח כלפי ברית המועצות. לפי הטענה הזו, לא היה צורך בפצצות להכריע את יפן, משום שכבר היו מגעים לכניעתה. קיימת טענה נוספת, הקושרת בין הטלת הפצצות על יפן, ובין ההתקפה על פרל הארבור. סוג של "עונש". באירופה המלחמה כבר הוכרעה, ולא היה צורך בצעד הקיצוני הזה. יתרה מכך, פצצה גרעינית על גרמניה הייתה מקשה על ההסדרים הצפויים בין המעצמות. אירופה בכלל, וגרמניה בפרט, פשוט היו חשובות יותר למערכת הבין-לאומית העתידית שאחרי המלחמה. יפן - לא.--נדב - שיחה 16:29, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- יש לנו שני ערכים גדולים מאוד על הנושא. כניעת האימפריה היפנית והטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי. אמנם הם לא עוסקים באופן ישיר בהפצצה גרעינית של גרמניה אבל זה כן יכול ללמד על הסיבות שהובילו להטלת פצצות האטום. חשוב לזכור שבשנת 1945 גרמניה הייתה כבר גמורה למדי ובעלות הברית עמדו בשערי ברלין כבר בחודש מרץ. כך שיש פער של חצי שנה בין הטלת הפצצה על יפן לאירועים האלה. עד מאי לא נותר מגרמניה הנאצית דבר. יתכן שהיו משתמשים בפצצת גרעין גם על גרמניה, אבל זה לא קרה ואפשר רק לנחש מה היה קורה אילו. שני הערכים המקושרים פה לעיל יכולים לתת מענה חלקי לתהיות אלה. גילגמש • שיחה 16:40, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- בקרב חוקרי יחסים בין-לאומיים רווחת טענה ששתי הפצצות (שתיים, כן? הירושימה ונגסאקי) היו יריית פתיחה בראשית המלחמה הקרה, ובעצם היו הפגנת כוח כלפי ברית המועצות. לפי הטענה הזו, לא היה צורך בפצצות להכריע את יפן, משום שכבר היו מגעים לכניעתה. קיימת טענה נוספת, הקושרת בין הטלת הפצצות על יפן, ובין ההתקפה על פרל הארבור. סוג של "עונש". באירופה המלחמה כבר הוכרעה, ולא היה צורך בצעד הקיצוני הזה. יתרה מכך, פצצה גרעינית על גרמניה הייתה מקשה על ההסדרים הצפויים בין המעצמות. אירופה בכלל, וגרמניה בפרט, פשוט היו חשובות יותר למערכת הבין-לאומית העתידית שאחרי המלחמה. יפן - לא.--נדב - שיחה 16:29, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
תודה לכולם על התשובות המפורטות.--2A00:7C40:C1C0:364:6060:C880:6C57:D196 19:11, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- Yuri כתב שני ערכים מומלצים בנושא (אלה שגילגמש הזכיר). אולי כדאי שתשאל אותו. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:25, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- בנוגע לשאלה המקורי, בגדול התשובה כבר ניתנה. היוזמה לפיתוח פצצת האטום בידי ארה"ב אכן נבעה בעיקר כתוצאה מהמלחמה נגד גרמניה הנאצית (ופחות נגד יפן). במיוחד היה חשש ממשי (ומוצדק) שגרמניה עצמה פועלת לפתח פצצת אטום, ובאותה העת גם היה נראה שיש להם סיכוי לא רע להצליח במשימה. אלא שרצה הגורל וגרמניה נכנעה במאי 1945 בעוד הניסוי המוצלח של פצצת האטום היה ביולי 1945. יורי - שיחה 11:19, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
האם ביטול מזומן יגרום לאנשים שרגילים לעבוד בשחור לייצר כסף פיראטי[עריכת קוד מקור]
כסף שלא מוכר מצד המדינה ושהם יעבירו בינם לבין עצמם
עריכה לאחר תשובות: כסף שאיננו וירטואלי (מצטער שלא ציינתי זאת)
- כבר יש כזה. ע"ע מטבע מבוזר ובלוקצ'יין. כל בהלת הביטקוין, זה נוצר סביב המטרה להעביר כסף בצורה אנונימית, ללא יישות מרכזית. ראיתי סרטון, כרגע אני לא מוצא אותו, שעוסק בעניין ביטול מזומן, ומתנגד לעניין, רואה בזה לקיחת חירויות שנאמר שהיא "לטובתנו", אף פעם היא לא כזו, ולא חלה על השלטון והוא דיבר גם על מטבעות מבוזרים ועל חלופות פרימיטיביות אחרות שהיו בעבר. אבל בערוץ הזה ראיתי עוד הרבה קונספירציות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:54, 14 באוגוסט 2021 (IDT)
- זו שאלה מעניינת. ישנן מדינות רבות בעולם שבהן כבר קרוב לעשור פסק כמעט לחלוטין השימוש בכסף מזומן (מטבעות או שטרות), ואין שום שמועה או דיבור או משהו אחר שמצביע על עליית הפשיעה הכלכלית בגלל זה. כסף הוא בסך הכל מוסכמה אנושית של סחר חליפין ולכן תשלום בחנות או באוטובוס בעזרת "נייר" (מזומן) או בעזרת כרטיס מגנטי הוא אותו הדבר בדיוק. כל זמן שהתשלום מבוצע על ידי כסף מקומי, הוא מפוקח על ידי המדינה, ללא קשר לשיטת התשלום. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:27, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא ניתן לנטר פעילות במזומן, כך שהרשויות לא יכולות לדעת על עסקאות. גם פעילות כזו לא יכולה להיות מנוטרת ע"י גורמים לזיהוי הונאות והלבנות הון, מה שמטבעות וירטואלים יכולים לאפשר. כמובן, שבשונה, יש תיעוד מלא של העסקאות שנעשו במטבע, אך הזהות של הצדדים בעסקאות חסויה, כל עוד הם בוחרים שלא לחשוף אותה. לא הבנתי מה זה משנה אם מדובר בנכס שהוא וירטואלי או לא. כסף הוא בסה"כ ייצוג של ערך. כיום, רוב הכסף הוא וירטואלי. פעם השתמשו במלח כאמצעי חליפין. (¯`gal´¯) - שיחה 02:32, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- זו שאלה מעניינת. ישנן מדינות רבות בעולם שבהן כבר קרוב לעשור פסק כמעט לחלוטין השימוש בכסף מזומן (מטבעות או שטרות), ואין שום שמועה או דיבור או משהו אחר שמצביע על עליית הפשיעה הכלכלית בגלל זה. כסף הוא בסך הכל מוסכמה אנושית של סחר חליפין ולכן תשלום בחנות או באוטובוס בעזרת "נייר" (מזומן) או בעזרת כרטיס מגנטי הוא אותו הדבר בדיוק. כל זמן שהתשלום מבוצע על ידי כסף מקומי, הוא מפוקח על ידי המדינה, ללא קשר לשיטת התשלום. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:27, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
אבל מה לגבי מצב שבו אם ביטלו את המזומן במדינה X אנשים יתחילו לייצר לעצמם מטבע (לא וירטואלי) חליפי? האם יש חוקרים שדימו מצב כזה ודנו במניעים לו? אני מחפש לקרוא על דעות בנושא שנוגעות כמובן לכלכלה התנהגותית.
- איך בדיוק יוצרים מטבע?
- זהב. כלומר, חומר שקשה להשיג אותו (ולכן אי אפשר להציף בו את השוק) אבל נוח יחסית לסחור בו. אין בפועל כאלו.
- מטבעות ושטרות: במקור מייצגים שטר חוב. כלומר צריכים גוף מרכזי אחד שינפיק את כולם ולחשוב איך להתמודד עם זיופים.
- רישום התחייבויות מול גורם מרכזי. אבל אז הכל רשום.
- יצירת מטבע מבוזר. אין גורם מרכזי, אבל הכל רשום בבלוקצ'יין. אפשר לנסות למנוע שיוכים בין ארנקים לאנשים.
- Tzafrir - שיחה 07:34, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- האמת שכשחושבים על זה, ביטול כסף מוזמן יכול להתבצע רק במדינה מפותחת מספיק שבה הרוב המכריע של הציבור מסוגל להתמודד עם האתגר הטכנולוגי של שימוש באמצעי תשלום אחרים, נכון? אז מדוע שבמקום כזה אנשים יחליטו לייצר מטבעות בעצמם? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:18, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- להעלים מסים, להפעיל פעילות עסקית לא חוקית, לכופר? בכלל, כל פעילות עבריינית. בקיצור, כל פעילות עבריינית שניתן למצוא ב TOR ושממילא נעשה בו שימוש במטבע אלטרנטיבי, שהומצא לצורך הזה, דבר מצער לאור העובדה שמדובר בטכנולוגיה מהפכנית (נראה שזה עובד לפעמים גם לכיוון השני, המצאות מנוצלות בדרך כלל לרעה למרות שבמקור לא יועדו לכך. טוב לראות שלפעמים זה להפך. עכשיו עלתה לי דוגמא נוספת, אנרגיה גרעינית גם במקור יועדה לא לעשות טוב, להיות כלי מלחמה), אם כי נראה שיש שורשים הרבה יותר קדומים לה. ראיתי בימים האחרונים שייתכן וזה קשור גם לתנועת הסייברפאנק. ואגב, בשבדיה הפסיקו עם המזומן. לא יודע אם בעוד מדינות. באל סלבדור החליטו לאמץ את הביטקוין כמטבע רשמי. לא כזה קשור, אבל באסטוניה יש מערכת e-gov מתקדמת, חלק ממנה בנוי בעזרת בלוקצ'יין. (¯`gal´¯) - שיחה 04:58, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל זה לא הגיוני. אם רק פושעים ישתמשו במטבע (פיזי) שהם יָצרו, אז גם יהיה קל מאוד לתפוס אותם, וגם זה יהיה חסר משמעות בכל מקום שאינו קשור לאותה קבוצה... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:38, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אפשר שזה יהיה משהו בעל ערך חליפי... ולצורך העניין, ראה את TOR ואת ביטקוין. שניהם משמשים לעבריינות, בשני המקרים המצב שהגדרת לא קורה. בכלל, יש ציטוט של אחד מהאחראים על פרויקט TOR, שדי מסכם הכל בצורה טובה - את הפרויקט יצרו עבור מרגלים, ופתחו את זה לציבור כדי שיוכלו להיטמע בהמון. בלי כל הרעש של אנשים נוספים, אין את החשאיות שמאפשרת לארה"ב לעשות שימוש ברשת. (¯`gal´¯) - שיחה 22:39, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- הכל נכון, אבל האנונימי שאל ספציפית לגבי כסף "לא וירטואלי". עד כמה שאני מבין את זה, אני לא רואה מה הטעם לייצר דבר כזה לבד, שלא במסגרת בנק מרכזי או מדינה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:11, 17 באוגוסט 2021 (IDT)
- אני לא בטוח שלזה התכוון ב"ווירטואלי", כלומר להמחשה של משהו שאינו יועד להיות כסף כמטבע. נראה לי שהכוונה הייתה למטבע ממוחשב. אפשר לקחת, אם רוצים דוגמאות היסטוריות, ולראות את ההשפעה שלהם. לדוגמא, מטבע שנופק ע"י הנאצים עבור היהודים במחנות (אם כי זה היה בעיקר כפרופגנדה כלפי העולם והתקשורת, בעיני הסיקור העולמי ודעת הקהל בעולם כלפי היחס ליהודים); הפרדת מטבעות בצפון קוריאה, לאזרחים ולמבקרים, שכבר בוטל. במקרים האלה, באמת מטבע שנופק לייעוד שכזה לא צלח. אבל כמו שכבר ציינו, כן יש מטבעות עצמאיים, שאינם נתונים לבנק מרכזי או לגוף ממשלתי או מדיני, וזה דווקא כן מצליח, כאשר חלק מהרעיון הוא לא להיות במעקב של מוסדות השלטון. (¯`gal´¯) - שיחה 22:44, 18 באוגוסט 2021 (IDT)
- הכל נכון, אבל האנונימי שאל ספציפית לגבי כסף "לא וירטואלי". עד כמה שאני מבין את זה, אני לא רואה מה הטעם לייצר דבר כזה לבד, שלא במסגרת בנק מרכזי או מדינה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:11, 17 באוגוסט 2021 (IDT)
- אפשר שזה יהיה משהו בעל ערך חליפי... ולצורך העניין, ראה את TOR ואת ביטקוין. שניהם משמשים לעבריינות, בשני המקרים המצב שהגדרת לא קורה. בכלל, יש ציטוט של אחד מהאחראים על פרויקט TOR, שדי מסכם הכל בצורה טובה - את הפרויקט יצרו עבור מרגלים, ופתחו את זה לציבור כדי שיוכלו להיטמע בהמון. בלי כל הרעש של אנשים נוספים, אין את החשאיות שמאפשרת לארה"ב לעשות שימוש ברשת. (¯`gal´¯) - שיחה 22:39, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אבל זה לא הגיוני. אם רק פושעים ישתמשו במטבע (פיזי) שהם יָצרו, אז גם יהיה קל מאוד לתפוס אותם, וגם זה יהיה חסר משמעות בכל מקום שאינו קשור לאותה קבוצה... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:38, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- להעלים מסים, להפעיל פעילות עסקית לא חוקית, לכופר? בכלל, כל פעילות עבריינית. בקיצור, כל פעילות עבריינית שניתן למצוא ב TOR ושממילא נעשה בו שימוש במטבע אלטרנטיבי, שהומצא לצורך הזה, דבר מצער לאור העובדה שמדובר בטכנולוגיה מהפכנית (נראה שזה עובד לפעמים גם לכיוון השני, המצאות מנוצלות בדרך כלל לרעה למרות שבמקור לא יועדו לכך. טוב לראות שלפעמים זה להפך. עכשיו עלתה לי דוגמא נוספת, אנרגיה גרעינית גם במקור יועדה לא לעשות טוב, להיות כלי מלחמה), אם כי נראה שיש שורשים הרבה יותר קדומים לה. ראיתי בימים האחרונים שייתכן וזה קשור גם לתנועת הסייברפאנק. ואגב, בשבדיה הפסיקו עם המזומן. לא יודע אם בעוד מדינות. באל סלבדור החליטו לאמץ את הביטקוין כמטבע רשמי. לא כזה קשור, אבל באסטוניה יש מערכת e-gov מתקדמת, חלק ממנה בנוי בעזרת בלוקצ'יין. (¯`gal´¯) - שיחה 04:58, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
SMS[עריכת קוד מקור]
האם נכון להגדיר את SMS כאמצעי טלגרפיה, טלפוניה או שניהם?
- לפי הערך טלגרפיה, ”טלגרפיה היא דרך שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי”, כלומר זה עונה די במדויק על SMS. מצד שני, טלפוניה היא ”העברת שיחות קול למרחק גדול”, כלומר היא לא עונה על SMS. מקווה שעניתי על השאלה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 23:55, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם כך מכשיר המאפשר גם טלפון וגם SMS בפירוש אינו מכשיר "טלפון" בלבד. תודה.
- זה טריקי כמובן. טלפון חכם נקרא טלפון, ולמרות שטכנית מדובר במחשב קטן (לעיתים עם "כוח" גדול ממחשבים "רגילים"), רוב האנשים ימשיכו כנראה לקרוא לו "טלפון"... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:16, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא נראה לי שהכינוי "טלפון-טלגרף" יתפוס אסף השני - שיחה 17:35, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אולי טלפון טלגרם (למה לא טלגרמה)? Tzafrir - שיחה 18:46, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- למעשה נצטרך לקרוא לו טלפון-טלגרף-מחשב-GPS-מצלמה-חיישן_טביעת_אצבע. במחשבה שנייה, אולי השם המוצע הזה כן יתפוס. אסף השני - שיחה 19:59, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם כבר אולי להתבסס על מוצר מאוד דומה בעל שם דסקריבטיבי, מחשב לוח (טאבלט). אולי מחשב לוח נייד, או זעיר. הרעיון של מולטיגאדג'ט לא היה קיים במשך הרבה מאוד שנים בסרטים? עדיין טלקומוניקציה זה חלק מהותי מטלפונים חכמים, מספק הרבה דרכים לעשות זאת, גם חומרתית, גם מבחינת פלטפורמות. כעיקרון, גם גיימינג, שחלקו קיים גם במובייל, אם כי זה פחות למקצוענים, בעיקר במובייל נשען על תקשורת וחברה בתוך הרשת, גם אם מועטה (דירוגים, מטבע של המשחק, אווטאר ופרופילים חברתיים וחיבור לרשתות חברתיות, כמו פייסבוק). גם כל הרעיון של מובייל נבנה על כך שהחומרה תהיה חלשה הרבה יותר משל מחשב דסקטופ, ותהיה הרבה יותר הישענות על כוח מחשוב ואכסון בענן, אם כי רואים שיותר ויותר מעלים את יכולות המחשוב של סמארטפונים. (¯`gal´¯) - שיחה 22:50, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- למעשה נצטרך לקרוא לו טלפון-טלגרף-מחשב-GPS-מצלמה-חיישן_טביעת_אצבע. במחשבה שנייה, אולי השם המוצע הזה כן יתפוס. אסף השני - שיחה 19:59, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אולי טלפון טלגרם (למה לא טלגרמה)? Tzafrir - שיחה 18:46, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא נראה לי שהכינוי "טלפון-טלגרף" יתפוס אסף השני - שיחה 17:35, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- זה טריקי כמובן. טלפון חכם נקרא טלפון, ולמרות שטכנית מדובר במחשב קטן (לעיתים עם "כוח" גדול ממחשבים "רגילים"), רוב האנשים ימשיכו כנראה לקרוא לו "טלפון"... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:16, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- אם כך מכשיר המאפשר גם טלפון וגם SMS בפירוש אינו מכשיר "טלפון" בלבד. תודה.
רבותי המלומדים, בכל הנוגע ל"מחשב כיס" (שכולל גם שירותי טלפוניה וטלגרפיה) אני פשוט אומר סמארטפון; אבל מכשירי "טלפון נייד" שהיו נפוצים מאד לפני הסמארטפונים וגם איפשרו SMS --- זו כבר שאלה טובה איך לקרוא להם (אולי טלפוגרף נייד?). ―אנונימי לא חתם
- זה פשוט מחשב קטן שבמקרה יודע גם לשמש כטלפון יש הרבה דוגמאות כאלו כתוצאה מאבולציה של מכשירים. למשל דוושת הגז ברכב חשמלי לא גורמת לשום גז לנוע, החיוג בטלפון קורה בלי שיש שום חוגה, וגלי האתר הם גלי רדיו שלא נישאים על דבי שום אתר שכביכול נמצא באוויר. כאמור יש עוד הרבה דוגמאות שכאלו. Shannen - שיחה 19:33, 18 באוגוסט 2021 (IDT)
בי קיור לייזר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב
האם מדובר במכשיר העוזר באמת או שרלטנות? הבנתי שזה אחד ממכשירי ה-LLLT שיש בעולם. האם היעילות של הטיפול מוכחת מחקרית? בטח תכתבו עכשיו "תתייעץ עם רופא". אז אני לא חושב שהתשובות שלכם הם תחליף לטיפול, אז אל תחשבו שיש לכם פה אחריות פלילית ותענו הכנות.
- לגבי הטכנולוגיה: w:Low-level laser therapy. צריך לשים לב למילה may. המשמעות שלה היא „יכול להיות (אבל אין ביסוס מספיק טוב)״. באופן כללי חובת ההוכחה היא על מי שמעלה את הטענות. כלומר, נראה לי, לפי הערך, שיש הבדל בין המצג שיש באתר החברה לבין המסר הפסימי בהרבה שעולה מהערך הוויקיפדי. וזה כמובן בהנחה שהמכשיר אכן מיישם את הטכנולוגיה כראוי. Tzafrir - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
תורת הקשרים[עריכת קוד מקור]
בערך על תורת הקשרים המתמטית נכתב בלי מקור:
לתורה זו יישומים גם בכימיה, בפיזיקה ובתחומים נוספים, כגון חישוב קוונטי.
מה יהיו דוגמאות מכימיה ופיזיקה ואיך קוונטים קשורים לזה?
- הנה מאמר על שימושים של תורת הקשרים בכימיה; וזה מאמר על שימושים בחישוב קוונטי. עוזי ו. - שיחה 15:14, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה, אני בספק שיש לי רקע להבין כללית את המאמרים. האם בפיזיקה יש לזה עוד שימושים מלבד חישוב קוונטי?
מבקש שמישהו ינסה לתת דוגמאות טיפוסיות ליישומים של זה בכימיה.
האם יש מולקולות "קשריות" טבעיות בכימיה?
- פרק 7 של הספר הזה מספר למשל על סינתזה של מולקולות קשורות. עוזי ו. - שיחה 03:05, 18 באוגוסט 2021 (IDT)
- תודה.
אפגניסטן[עריכת קוד מקור]
איך זה שהמעצמה החזקה ביותר בעולם ואולי בהיסטוריה האנושית, בתוספת עזרה ממספר מעצמות נוספות, לא הצליחה במשך 20 שנה לחסל ארגון טרור אחד מחורבן??--2A00:7C40:C1C0:364:3D36:33DD:BEDC:B6AE 17:57, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- הסבר ששמעתי, ואין לי מושג עד כמה הוא נכון: בהתחלה הטאליבאן הוכו ונעלמו. אבל אז ארצות הברית החלה להלחם בגידול הפרג. זה קומם נגדה ונגד בעלות בריתה כל מיני קבוצות מקומיות שהרוויחו לא מעט כסף מאותם גידולים. אני מניח שגם אם זה נכון, זה רק חלק מהתמונה. Tzafrir - שיחה 18:03, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- כי זה לא "ארגון טרור אחד מחורבן". זה ארגון שנולד מתוך השבטים האפגנים וכל עוד הם קיימים, הוא ייוולד מחדש. רק ריסוק של המבנה החברתי האפגני כולו יכול לשנות את המצב בכוח הזרוע, ומדובר ברמת אלימות ודיכוי כלפי אוכלוסיה אזרחית שמדינות המערב אינן מסוגלות לו. במהלך ההיסטוריה מקרים כאלה נפתרו על ידי קולוניזציה, הגליה המונית ורצח עם (כמו מה שהרומאים עשו לאבותנו בחורבן בית שני). מבין המעצמות בימינו רק סין מסוגלת פוליטית לבצע מהלכים כאלה, לדוגמת מעשיה בטיבט, מונגוליה ועכת גם כלפי האויגורים.
- כמו שכתב צפריר, גם זה רק חלק מהתשובה, אבל אני בדיעה שזה החלק העמוק יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:47, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ארצות הברית נכשלה היכן שגם ברית המועצות כשלה לפניה. כמו בויאטנם, בעיראק, בסוריה ובכל מקום אחר שמעצמה מנסה להנחיל דמוקרטיה בכוח: אף עם לא אוהב שכובשים אותו, ואף ארגון טרור לא נולד וחי ללא תמיכה ציבורית. שורשי הטאליבן טמונים עמוק בתוך הלאומיות-הדתית האפגנית, ודברים כאלה לא ניתן לשנות בכוח הזרוע. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 23:50, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
- בנוסף, ארצות הברית נכנסה לאפגניסטן כי היא נתנה מחסה לארגון הטרור הלא-פחות רצחני אל קאעידה, אותו ארגון שריסק את הכבוד הלאומי של האמריקאים בפיגועי 11 בספטמבר. יש פרשנים שמסכימים כי ארצות הברית צלחה את משימתה העיקרית באפגניסטן - לשבור את אל קאעידה ולמגר את כוחו, אך נכשלה כישלון חרוץ בפועל היוצא: בניין מדינה מתפקדת, הנחלת דמוקרטיה, ביסוס חירות ומיסוד של תרבות מערבית. ומדוע זאת? אולי מפני שהאמריקאים פשוט טובים בלהילחם ובלכבוש, אבל כשזה מגיע לדיפלומטיה הם מקרטעים, בוודאי כשמדובר בעם שחלש מהם פי 200. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:20, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- השאלה הזאת היא מורכבת מאוד. לכאורה מדינה גדולה וחזקה כמו ארה"ב יכולה לנצח בקלות ארגון טרור קטן. לא חשוב מה בסיס כוחו, ארה"ב היא פשוט ענק כלכלי וצבאי לעומת הארגון הזה. ארה"ב יכולה למחוץ בקלות כמעט כל מדינה על פני כדור הארץ, שלא לדבר על ארגון קטן. כנ"ל ברה"מ שהייתה מעצמת על בשנות ה80 יכלה למחוץ בקלות מדינות רבות ואין מה להשוות בין העצמה הצבאית והכלכלית שלה לכמה שבטים עניים. הסיבות לכשלון לא נעוצות בכוחן הצבאי של הקבוצות המתנגדות (במקרה זה של הטליבן) אלא בגורמים רבים נוספים. יש כמובן משמעות לטופוגרפיה (פני השטח) ולהשקעת ההון הכרוכה בהחזקת טריטוריה גדולה כל כך. עם זאת, בד"כ יש לחפש את התשובה אצל מעצמת העל ולא אצל הקבוצה הקטנה. בשלב מסוים נוצר לחץ ציבורי או פשוט מתפתח חוסר רצון להמשיך ולהשקיע הון וכוח אדם במשימה. לכן, שיקולי רווח והפסד מביאים את המדינה החזקה לסגת מהשטח שהיא מחזיקה בו. יש הרבה מאוד הרצאות ביו טיוב שמוקדשות לנושא זה ואפשר לצפות בהן. הערה אחרונה: הטענה שאפגניסטן היא קברות לאימפריות שגויה. היו אימפריות שהצליחו לשלוט בשטח הזה. למשל ממלכת פרס העתיקה שלטה בו וגם בהמשך היו לפרס החזקות בשטח הזה. גם אלכסנדר הגדול הצליח לכבוש אותה ולשלוט בה. כמובן גם טימור שהקים את בירתו בסמוך בסמרקנד. בעת החדשה אפגניסטן הייתה במקום לא נגיש לאימפריות החזקות של התקופה - אלה שלטו בעיקר בשטחים שגובלים בחוף וכך היא ניצלה מפלישה אפשרית של מעצמות המערב החזקות. כשהן הגיעו לגבולותיה באמצע המאה ה19 הם הצליחו להשפיע במידה רבה על המתרחש באפגניסטן, כולל שליטה חלקית או מלאה חלק מהזמן. גילגמש • שיחה 07:40, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- ראשית, בכלל, לישראלים יש בעיה בתפיסת המושג "ארגון טרור" ו"טרור" בכלל. אנחנו תופסים את המושג כחבורת פרחחים עושי צרות השופכים דם, לפי ההבחנה בין רעים לטובים, ולא כך היא. התשובה די מורכבת, ואנסה לסכם קורס באסטרטגיה צבאית מהתואר הראשון (הראשון) שלי במדע המדינה. "ארגון הטרור" הזה הוא בעצם צבא, מאורגן, מאומן ומצויד ברמה זו או אחרת. אבל היתרון שלהם הוא שהם לוחמים על הבית ומתוך הבית. אז לא רק שקווי האספקה והלוגיסטיקה שלהם קצרים ונוחים יותר, אלא הם פועלים מתוך אמונה שלמה במטרותיהם, וזה מגביר מוטיבציה, ויש להם גיבוי לא קטן מאוכלוסיות מקומיות. פשוט הפעלת הכוח שלהם נוחה יותר. לעומת זאת, הצבא האמריקאי רחוק מהבית, המוטיבציה הפנימית שלהם מוטלת בספק, משום שהם בעצם נלחמים את מלחמתם של אחרים, ובכלל לא בטוח שיש להם גיבוי אידיאולוגי רגשי אמיתי מצד אוכלוסיית הבית שלהם, אוכלוסיית ארצות הברית. וכאשר חייל שאול את עצמו "מה אני בעצם עושה כאן, והאם הצדק איתי?" המוטיבציה נחלשת. תחושת המלחמה הצודקת על הבית חזקה מהכל, וזה כח מניע חשוב אצל הטליבאן שמבחינתם נלחמים על אופיה העצמאי של המדינה, לשיטתם. לאורך ההיסטוריה, מעצמות חזקות צבאית, כשלו בלחימה מול ארגונים מקומיים בשטחם: הצרפתים באלג'יר, הסובייטים באפגניסטן, האמריקאים בקוריאה, האמריקאים בווייטנאם, האמריקאים בסומליה, ואיך שכחנו את האנגלים של המנדט בא"י, ואף אחד לא שואל איך הם לא הצליחו להכריע כמה "ארגוני טרור מחורבנים" כמו ההגנה, אצ"ל ולח"י. מעבר לכל זה, פועלות מגמות בין לאומיות שמשפיעות על כך. יש לצבאות כאלה יכולת "למחוק" או "לשטח" מדינות שלמות, אבל זה לא יכול לקרות, מטעמים מובנים, כי לא משטחים מדינה בגלל קבוצה מסוימת. נחזור אלינו. במלחמת לבנון הראשונה (של"ג) כאשר היה לחימה של צבא מול צבא, ישראל קצרה הצלחה (צבאית) נגד סוריה, אבל כשזה הגיע לחיזבאללה, למשל, זה כבר היה סיפור אחר. שליטה של מעצמה בשטח של אוכלוסייה מקומית, בהכרח תביא לצמיחת התנגדות צבאית. ארה"ב חיסלה בקלות את בן לאדן, במבצע נקודתי, אבל כושלת בלחימה נגד כוח שמכיר כל כפר, בית ונקיק, והאפשרויות הלוגיסטיות שלה מגוונות למדי. קוראים לזה "צבא טריטוריאלי" = צבא שנלחם בתוך ומתוך שטח האוכלוסייה שלו. היתרונות של הארגונים המקומיים מצמצמים את הפערים היחסיים של צבא המעצמה שכנגד. ועוד לא דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, כשישראל נכנסה עם טנקים נגד "ארגון טרור" שהיה מצויד היטיב בטילי קורנט, למשל, כי בזה היה כוחו. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתייחסים להתנגדות מזוינת ומאורגנת כאל "ארגון טרור מחורבן", כלומר, בזלזול, וזלזול הוא אויב מסוכן. בשולי הדברים, לאמריקאים יש כשל תפיסתי בסיסי: דמוקרטיה היא עניין של מסורת והנחלה תרבותית. אתה לא יכול לכבוש כדי להשליט דמוקרטיה על אוכלוסייה לא אוהדת, ולהשליט סדר חדש שנוח לך, ולהניח שאחר כך תוכל לצאת משם כשיתאים. זה פשוט לא אפשרי. ―Bynadav (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- הטענה שהמדינה כושלת תמיד נגד ארגון גרילה איננה נכונה. המדינות הצליחו להשמיד ארגוני גרילה בעת העתיקה, בימי הביניים וגם בעת החדשה. גם התקופה המודרנית בהחלט יכולה להראות ניצחונות גדולים של המדינה נגד ארגון הגרילה. כך למשל ברה"מ הצליחה להשמיד את לוחמי הגרילה שנלחמו נגדה בשנות ה20 ובשנות ה40. גם מלחמת האזרחים בסוריה מראה לנו כיצד מדינה יכולה להשמיד את הגרילה. למדינה יש עצמה שאין לאף ארגון גרילה והדבר היחיד שמגן על ארגון הגרילה מפני השמדה מוחלטת הוא חוסר הרצון של המדינה להשתמש בכלים קטלניים. ברגע שהחסם הזה יורד ארגון הגרילה לא ישרוד. אם יש צורך הוא יושמד ביחד עם האוכלוסייה שתומכת בו. היום הרבה יותר קל לעשות את זה מאשר בעבר - אסאד הראה איך עושים זאת. יש דוגמאות נוספות. דווקא לא היתי לוקח את אלג'יר כדוגמה. הצרפתים הצליחו לא רע נגד המקומיים. גם ברודזיה הייתה הצלחה לא מבוטלת. מה שבדרך כלל קורה, כפי שציין נדב, זה פשוט חוסר הרצון של המדינה להמשיך בלחימה בגלל שיקולי עלות-תועלת. לא נובע מפה שהגרילה בהכרח מוצלחת יותר. כמו כן, חשוב לזכור את המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה שתומכת בארגון הגרילה. לא חייבים להשמיד אותה בנפלאם כמו שעושה אסאד. גם סתם נזק אגבי (קולטרלי) הוא חמור דיו ולעתים קרובות גובה קרבנות כבדים מאוד מהאוכלוסייה. אפילו בעזה - כשישראל לא הפילו תרמו-בארי כאילו אין מחר ולא השמידה בכוונה תחילה שכונות שלמות בנהרות של אש (כמו שעשה אסאד) עדיין האוכלוסייה סבלה מאוד. נגרמו לאוכלוסייה אבדות כבדות וגם כמובן נזק כלכלי חריף. זה נכון לרב העימותים של צבאות גרילה. גילגמש • שיחה 14:58, 17 באוגוסט 2021 (IDT)
- ראשית, בכלל, לישראלים יש בעיה בתפיסת המושג "ארגון טרור" ו"טרור" בכלל. אנחנו תופסים את המושג כחבורת פרחחים עושי צרות השופכים דם, לפי ההבחנה בין רעים לטובים, ולא כך היא. התשובה די מורכבת, ואנסה לסכם קורס באסטרטגיה צבאית מהתואר הראשון (הראשון) שלי במדע המדינה. "ארגון הטרור" הזה הוא בעצם צבא, מאורגן, מאומן ומצויד ברמה זו או אחרת. אבל היתרון שלהם הוא שהם לוחמים על הבית ומתוך הבית. אז לא רק שקווי האספקה והלוגיסטיקה שלהם קצרים ונוחים יותר, אלא הם פועלים מתוך אמונה שלמה במטרותיהם, וזה מגביר מוטיבציה, ויש להם גיבוי לא קטן מאוכלוסיות מקומיות. פשוט הפעלת הכוח שלהם נוחה יותר. לעומת זאת, הצבא האמריקאי רחוק מהבית, המוטיבציה הפנימית שלהם מוטלת בספק, משום שהם בעצם נלחמים את מלחמתם של אחרים, ובכלל לא בטוח שיש להם גיבוי אידיאולוגי רגשי אמיתי מצד אוכלוסיית הבית שלהם, אוכלוסיית ארצות הברית. וכאשר חייל שאול את עצמו "מה אני בעצם עושה כאן, והאם הצדק איתי?" המוטיבציה נחלשת. תחושת המלחמה הצודקת על הבית חזקה מהכל, וזה כח מניע חשוב אצל הטליבאן שמבחינתם נלחמים על אופיה העצמאי של המדינה, לשיטתם. לאורך ההיסטוריה, מעצמות חזקות צבאית, כשלו בלחימה מול ארגונים מקומיים בשטחם: הצרפתים באלג'יר, הסובייטים באפגניסטן, האמריקאים בקוריאה, האמריקאים בווייטנאם, האמריקאים בסומליה, ואיך שכחנו את האנגלים של המנדט בא"י, ואף אחד לא שואל איך הם לא הצליחו להכריע כמה "ארגוני טרור מחורבנים" כמו ההגנה, אצ"ל ולח"י. מעבר לכל זה, פועלות מגמות בין לאומיות שמשפיעות על כך. יש לצבאות כאלה יכולת "למחוק" או "לשטח" מדינות שלמות, אבל זה לא יכול לקרות, מטעמים מובנים, כי לא משטחים מדינה בגלל קבוצה מסוימת. נחזור אלינו. במלחמת לבנון הראשונה (של"ג) כאשר היה לחימה של צבא מול צבא, ישראל קצרה הצלחה (צבאית) נגד סוריה, אבל כשזה הגיע לחיזבאללה, למשל, זה כבר היה סיפור אחר. שליטה של מעצמה בשטח של אוכלוסייה מקומית, בהכרח תביא לצמיחת התנגדות צבאית. ארה"ב חיסלה בקלות את בן לאדן, במבצע נקודתי, אבל כושלת בלחימה נגד כוח שמכיר כל כפר, בית ונקיק, והאפשרויות הלוגיסטיות שלה מגוונות למדי. קוראים לזה "צבא טריטוריאלי" = צבא שנלחם בתוך ומתוך שטח האוכלוסייה שלו. היתרונות של הארגונים המקומיים מצמצמים את הפערים היחסיים של צבא המעצמה שכנגד. ועוד לא דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, כשישראל נכנסה עם טנקים נגד "ארגון טרור" שהיה מצויד היטיב בטילי קורנט, למשל, כי בזה היה כוחו. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתייחסים להתנגדות מזוינת ומאורגנת כאל "ארגון טרור מחורבן", כלומר, בזלזול, וזלזול הוא אויב מסוכן. בשולי הדברים, לאמריקאים יש כשל תפיסתי בסיסי: דמוקרטיה היא עניין של מסורת והנחלה תרבותית. אתה לא יכול לכבוש כדי להשליט דמוקרטיה על אוכלוסייה לא אוהדת, ולהשליט סדר חדש שנוח לך, ולהניח שאחר כך תוכל לצאת משם כשיתאים. זה פשוט לא אפשרי. ―Bynadav (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- השאלה הזאת היא מורכבת מאוד. לכאורה מדינה גדולה וחזקה כמו ארה"ב יכולה לנצח בקלות ארגון טרור קטן. לא חשוב מה בסיס כוחו, ארה"ב היא פשוט ענק כלכלי וצבאי לעומת הארגון הזה. ארה"ב יכולה למחוץ בקלות כמעט כל מדינה על פני כדור הארץ, שלא לדבר על ארגון קטן. כנ"ל ברה"מ שהייתה מעצמת על בשנות ה80 יכלה למחוץ בקלות מדינות רבות ואין מה להשוות בין העצמה הצבאית והכלכלית שלה לכמה שבטים עניים. הסיבות לכשלון לא נעוצות בכוחן הצבאי של הקבוצות המתנגדות (במקרה זה של הטליבן) אלא בגורמים רבים נוספים. יש כמובן משמעות לטופוגרפיה (פני השטח) ולהשקעת ההון הכרוכה בהחזקת טריטוריה גדולה כל כך. עם זאת, בד"כ יש לחפש את התשובה אצל מעצמת העל ולא אצל הקבוצה הקטנה. בשלב מסוים נוצר לחץ ציבורי או פשוט מתפתח חוסר רצון להמשיך ולהשקיע הון וכוח אדם במשימה. לכן, שיקולי רווח והפסד מביאים את המדינה החזקה לסגת מהשטח שהיא מחזיקה בו. יש הרבה מאוד הרצאות ביו טיוב שמוקדשות לנושא זה ואפשר לצפות בהן. הערה אחרונה: הטענה שאפגניסטן היא קברות לאימפריות שגויה. היו אימפריות שהצליחו לשלוט בשטח הזה. למשל ממלכת פרס העתיקה שלטה בו וגם בהמשך היו לפרס החזקות בשטח הזה. גם אלכסנדר הגדול הצליח לכבוש אותה ולשלוט בה. כמובן גם טימור שהקים את בירתו בסמוך בסמרקנד. בעת החדשה אפגניסטן הייתה במקום לא נגיש לאימפריות החזקות של התקופה - אלה שלטו בעיקר בשטחים שגובלים בחוף וכך היא ניצלה מפלישה אפשרית של מעצמות המערב החזקות. כשהן הגיעו לגבולותיה באמצע המאה ה19 הם הצליחו להשפיע במידה רבה על המתרחש באפגניסטן, כולל שליטה חלקית או מלאה חלק מהזמן. גילגמש • שיחה 07:40, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- בנוסף, ארצות הברית נכנסה לאפגניסטן כי היא נתנה מחסה לארגון הטרור הלא-פחות רצחני אל קאעידה, אותו ארגון שריסק את הכבוד הלאומי של האמריקאים בפיגועי 11 בספטמבר. יש פרשנים שמסכימים כי ארצות הברית צלחה את משימתה העיקרית באפגניסטן - לשבור את אל קאעידה ולמגר את כוחו, אך נכשלה כישלון חרוץ בפועל היוצא: בניין מדינה מתפקדת, הנחלת דמוקרטיה, ביסוס חירות ומיסוד של תרבות מערבית. ומדוע זאת? אולי מפני שהאמריקאים פשוט טובים בלהילחם ובלכבוש, אבל כשזה מגיע לדיפלומטיה הם מקרטעים, בוודאי כשמדובר בעם שחלש מהם פי 200. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:20, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ארצות הברית נכשלה היכן שגם ברית המועצות כשלה לפניה. כמו בויאטנם, בעיראק, בסוריה ובכל מקום אחר שמעצמה מנסה להנחיל דמוקרטיה בכוח: אף עם לא אוהב שכובשים אותו, ואף ארגון טרור לא נולד וחי ללא תמיכה ציבורית. שורשי הטאליבן טמונים עמוק בתוך הלאומיות-הדתית האפגנית, ודברים כאלה לא ניתן לשנות בכוח הזרוע. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 23:50, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
מהי פקודת ניצנים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם ניתנה לחיילים פקודה לירות במי שירצה לסגת? השמועה מתיחסת זאת למפקד מיוצאי הצבא האדום