ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון80

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

חנויות ביום העצמאות

האם מותר לפתוח חנויות (חשמל, ספרים וכד') ביום העצמאות? ברי"א • שיחה • ה' באייר ה'תשס"ט • 21:59, 28 באפריל 2009 (IDT)

לפי החוק של מדינת ישראל יום העצמאות הוא יום שבתון [1] - לדעתי זה כולל חנויות. אסי אלקיים - שיחה 01:04, 29 באפריל 2009 (IDT)

אכן, כן. דומני שחנויות מזון וכיוב', יוצאות מכלל זה. חג שמח, בנצי - שיחה 10:37, 29 באפריל 2009 (IDT)

משמעותו של "שבתון" אינה ברורה. סעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה, שבו נאסרה פתיחת חנויות בחגים, אינו כולל את יום העצמאות, כך שלא ידוע לי מקור האוסר פתיחת חנויות ביום העצמאות. דוד שי - שיחה 11:22, 29 באפריל 2009 (IDT)

אילו זה היה תחת הסעיף שאתה מצטט, אזי היתה בעיה גם עם חנויות מזון. כנראה, שישנו סעיף אחר בחוק לצורך זה, מה שדורש בדיקה יסודית יותר, והייתי מתחיל בחוק העוסק ביום העצמאות עצמו. בנצי - שיחה 12:48, 29 באפריל 2009 (IDT)

חוק יום העצמאות תש"ט מאפשר (סעיף 2) לראש הממשלה "להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות, וכן את שעותיהם וסדריהם באותו יום". מכאן אני למד שהכוונה הייתה לשבתון של ממש. אולי עידו יידע איפה ניתן למצוא הוראות אלה. ‏Harel‏ • שיחה 12:52, 29 באפריל 2009 (IDT)

אכן. הוראות יום העצמאות, התשכ"א-1961:
(2) מפעלי מים והשמל, שירותי בריאות, שירותי התחבורה העירונית והתחבורה הבינעירונית והעברת דלק יפעלו כסדרם; (3) המאפיות יפעלו; (4) מפעלי הדואר יפעלו בהרכב מצומצם; (5) מפעלי החרושת והחקלאות יפעלו בתהליכי היצור הרצופים בלבד; (6) בתי האוכל, בתי הקפה ובתי השעשועים רשאים להיות פתוחים לקהל כל ליל החג וכל יום החג; (7) חלוקת לחם, חלב וקרח תהיה מותרת ביום החג; (8) עבודה הקשורה בביצוע חגיגות יום העצמאות מסעם הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבוריים תהא מותרת ביום החג.
מנוסח החוק אפשר ללמוד לדעתי שכל השאר אסור, אבל מצד שני אין שם שום סנקציה על מי שפותח בכל זאת.
את פסקה (1) השארתי בנפרד. מסתבר שביום העצמאות "יונף דגל המדינה על כל בנין ממשלתי או ציבורי ועל כל בית פרטי". (אם כי, שוב, אין סנקציה) עידו • שיחה 19:51, 29 באפריל 2009 (IDT)

שמעתי שפקחים נשלחים לאכוף את התקנות על פותחי החנויות. מסתבר שיש סנקציות כאלו או אחרות, אם כי ייתכן שהן מופעלות מכח חוקי עזר עירוניים. ברי"א • שיחה • ו' באייר ה'תשס"ט • 14:35, 30 באפריל 2009 (IDT)

לאחרונה נאלצתי לקרוא את כל חוקי העזר במדינת ישראל שעוסקים בשעות פתיחה וסגירה של בתי עסק (אל תשאל...), ולא זכור לי שנתקלתי ברשות מקומית שקבעה הגבלות כלשהן ביום העצמאות (אם כי לא זה מה שבדקתי בהם, יתכן שפספסתי). אתה יודע באיזה רשות מדובר? עידו • שיחה 15:05, 30 באפריל 2009 (IDT)

חיפשתי את הוראות יום העצמאות שציטטת לעיל ולא מצאתי, אפשר לינק? בברכה, --איש המרק - שיחה 20:50, 1 במאי 2009 (IDT)

אין לי לינק, יש לי את זה במאגר שאני מנוי עליו. עידו • שיחה 22:40, 3 במאי 2009 (IDT)

סגירת חנויות בימי מנוחה מוסדרת בחוקי עזר עירוניים. ככלל כל מה שלא נאסר - מותר. למיטב ידיעתי אין איסור על פתיחת בתי עסק ביום העצמאות, אך על פי חוקי העבודה יום העצמאות נחשב לשבתון, לכן העסקת עובדים והתשלום עבור עבודתם זה כמו בכל חג אחר. בברכה. ליש - שיחה 22:55, 3 במאי 2009 (IDT)

דו הוא דוב, אולי דובה..

שאלה קצת טיפשית, אבל בכל זאת רציתי לדעת את התשובה - אתם בטח מכירים את שיר הילדים הידוע שמתחיל במילים "דו הוא דוב, אולי דובה, רה הוא ריח של עוגות, מי כל מי שבסביבה.." וכו',

אז - זכור לי ששמעתי גירסה של זה באנגלית פעם, כנראה ממש מזמן, ולכן אני לא זוכרת את שם השיר באנגלית. יש למישהו מושג איך קוראים לו באנגלית [אם יש גירסה באנגלית ואני לא טועה] או חלק מהמילים שלו? יומ"צ שמח, שייקס - שיחה 12:32, 29 באפריל 2009 (IDT)

איני מכיר את הגרסה העברית. אבל הגרסה המקורית באנגלית היא שיר מפורסם מאוד מצלילי המוזיקה. ראה en:Do-Re-Mi. דניאל ב. 12:41, 29 באפריל 2009 (IDT)

"דו הוא דוב..." הוא תרגום של השיר "Do Re Mi" מהסרט צלילי המוזיקה. אפשר לשמוע אותו כאן, ולקרוא את המילים כאן. ואגב, התרגום שהצגת הוא החדש והמרגיז. אני הרבה יותר את התרגום הותיק והטוב: "דו הוא דוב לבן צפוני, רה הוא רֵע מאוהב, מי דופק על חלוני, פה ילדה יפה אוהב, סול סולחים לו על הכול, לה קוראים לה אהובה, סי סלחי נא חביבה, דו אוהב אותך נורא". טוסברהינדי (שיחה) 12:51, 29 באפריל 2009 (IDT)

מה, יש תרגום אחר?! ילידי 1979 הכירו רק את התרגום היפה הזה (מי אחראי לו? בוודאי משורר). ‏Harel‏ • שיחה 12:53, 29 באפריל 2009 (IDT)

אני משום מה הייתי בטוח שזה "רה הוא רה המאושר". אל תשאלו אותי מה זה אומר. עידו • שיחה 12:57, 29 באפריל 2009 (IDT)

מעולם לא שמעתי על התרגום האחר. בכל מקרה, תודה! שייקס - שיחה 12:59, 29 באפריל 2009 (IDT)

מי החליט להחליף את התרגום היפה והוותיק בתרגום החדש הנורא הזה, ומתי?! כל הדברים הטובים נגמרו ב-1985. ‏Harel‏ • שיחה 13:05, 29 באפריל 2009 (IDT)

אציין שגם אני מכיר רק את הגרסה הישנה ואני יליד 93. דניאל ב. 13:17, 29 באפריל 2009 (IDT)

התרגום הישן ("דו הוא דב לבן צפוני.."), שיצא בכמה גרסאות, ביניהן של סקסטה, נעשה בידי עופרה אליגון. הגרסא החדשה ("דו הוא דב אולי דובה.."), ששרה חני נחמיאס, היא מאת אבי קורן. ShoobyD - שיחה 17:48, 30 באפריל 2009 (IDT)

חללי צה"ל בשנה האחרונה

בתקשורת פורסמו נתונים לפיהם מתו בשנה האחרונה 133 חיילים. מתי ואיפה נהרגו כל החיילים הללו? במבצע עופרת יצוקה לא נהרגו כל כך הרבה.. אשמח אם מישהו יוכל לרענן את זכרוני ויפתור את התעלומה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל החללים מצאו את מותם בשדה הקרב. עידו • שיחה 19:57, 29 באפריל 2009 (IDT)

ראה גם דיון בהיבטים דומים, שהתפתח כאן בעקבות שאלה שנשאלה לפני יומיים. בנצי - שיחה 21:28, 29 באפריל 2009 (IDT)

ברור של כל החיילים מתו בשדה הקרב. אבל האם הייתה תאונה גדדולה שבה מתו כל כך הרבה חיילים? האם ארע מאורע כלשהו שגרם למוות רב כל כך של חיילים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המספר כולל את כל חללי צה"ל שמתו במהלך השנה האחרונה. המוות יכול להיות גם ממחלה, מתאונה או התאבדות. לא היה אירוע גדול אחד (למעט עופרת יצוקה) אלא הרבה מאוד אירועים קטנים.אמיר מלכי-אור - שיחה 20:26, 30 באפריל 2009 (IDT)

ניווט קבוצות - הדור הבא

― הועבר לדף שיחת תבנית:ניווט קבוצות#ניווט קבוצות - הדור הבא

העברת שירים מה-IPOD למחשב

יש לי שירים ב-IPOD שאני רוצה להעביר למחשב. חיברתי את הIPOD אבל אני כשאני "מושך" שירים מ-ITUNES לתיקיה, יש את הסימן של העיגול ובתוכו קו אלכסוני, מה שאומר שאני לא יכול להעתיק אותם, יש למישהו מושג מה אני צריך לעשות? תודה מראש, ספקן - שיחה 03:49, 30 באפריל 2009 (IDT)

נראה שאתה סובל מנז"ק[2]. הידרו - שיחה 04:02, 30 באפריל 2009 (IDT)

כנראה שכן. אז אין מה לעשות? ספקן - שיחה 04:19, 30 באפריל 2009 (IDT)

שום דבר שאפשר לייעץ עליו באופן חוקי. תומר א. - שיחה 14:27, 30 באפריל 2009 (IDT)

תומר, אני לא בטוח שפריצה לדיסק מוגן אינה חוקית במידה ומדובר בפריצה שנועדה לשימוש פרטי. --גוונא + קשקשו איתי! 05:30, 3 במאי 2009 (IDT)

האם המילה פריצה נשמעת לך חוקית? תומר א. - שיחה 08:05, 3 במאי 2009 (IDT)

תלוי באיזה קונטקסט. לפי זכרוני החוק קובע כי יצירה שקנית שייכת לך לשימוש פרטי ללא כל מגבלה (כמובן, אלא אם כן צויין במפורש אחרת בחוזה תקני) העובדה שהיצרן חסם את הדיסק לא הופכת את השימוש הפרטי שלי ללא חוקי. אם לי מותר להשתמש לשימוש פרטי זכותי לאכול את הדיסק, לעשות איתו ילדה ולעשות לו מסאז' מרענן. כל עוד אני לא סוחר בו שימושי בו כולל גם לפרוץ את חסימתו. זו דעתי כמובן ואיני עורך דין... --גוונא + קשקשו איתי! 08:42, 3 במאי 2009 (IDT)

עיתונות כתובה ברשת

האם יש אתר ברשת שניתן לראות בו עותקים של העיתונות הכתובה, נניח עיתון הארץ מלפני חודשיים? מאן דאמר - שיחה 08:53, 30 באפריל 2009 (IDT)

נסה לשאול ספרן מהספריה של החוג לעיתונאות או משהו כזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:18, 3 במאי 2009 (IDT)

תוכל לראות באתר ארכיון הארץ שהחיפוש ללא תשלום אך הצפיה בתשלום.

גם אם קיים אתר בו ניתן לראות את הכתבות כלל לא בטוח שהוא חוקי. --גוונא + קשקשו איתי! 05:28, 3 במאי 2009 (IDT)

" אולמות אירועים "

שלום. רציתי שאול מדוע לא מופיע הערך " אולמות אירועים "  ? ............... ובכלל רציתי גם להציע לכתוב ערך על " אולמות ארועים בתל אביב " , בגלל ש-פעם ברחוב המסגר בתל אביב היו הרבה מיבנים שהיו אולמי שמחות , והם נעלמו בדיוק כמו שנעלמו בתי הקולנוע שהיו פעם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושש הנושא מתאים לשילוב בערך היסטוריה של תל אביב ואינו זכאי לערך נפרד. גוונא + קשקשו איתי! 18:10, 30 באפריל 2009 (IDT)

Fredholm integral equation

שלום! אני מצאתי בוויקי אנגלית ערך על משוואה אינטגרלית של פרדהולם. אני לא מספיק שולטת באנגלית. חיפשתי בעברית ורוסית ולא מצאתי. מישהו יכול להסביר בעברית על מה מדובר שם? אני רק יודעת שזה קשור לעיבוד אותות. תודה! 89.138.156.226 13:27, 30 באפריל 2009 (IDT)

מה הביא אותך למשוואה הזו ? התוכלי למקד את הצורך הספציפי שלך בה ? זה יהיה קל יותר להשיב לך, אלא אם כן את מעוניינת במושג כללי. בנצי - שיחה 20:44, 5 במאי 2009 (IDT)

אפיית שום!

כידוע, כאשר מבשלים שום, הוא נהיה רך והופך למין חמאה הניתנת למריחה וטעימה מאוד.

רציתי לדעת אם השום שומר על כל מרכיביו וסגולותיו הבריאותיות גם אחרי הפיכתו לחמאה זאתי ע"י האפיה/בישול?

תודה רבה, עמרי.

לא, החומר שמקנה לשום את סגולותיו הרפואיות הוא אליצין והוא מתפרק בקלות בבישול לסוגיו. דב ט. - שיחה 15:10, 30 באפריל 2009 (IDT)

השמדת טרמיטים

יש לי בגינה עץ ( תפוחים ) הנגוע בטרמיטים, יש איזו דרך ביתית לטפל המזיקים אלו ללא הזמנת מדביר ופגיעה נוספת בעץ?

תודה מראש,

דוד.

מה מפריע לך בהזמנת המדביר? פיזור חומרי הדברה או תשלום לשכיר?

כעיקרון, יש ארבע דרכים להילחם במזיקים: רעל, חומר דוחה, הבאת אויב טיבעי והסילוק המזון של המזיק. אני מבין שלא מתאים לך לסלק את כל העצים מהגינה שלך. לגבי האוייב הטבעי, אילו היה מדובר בקנימות הייתי ממליץ להביא פרות משה רבינו, אולם אני לא יודע אם זה מעשי להביא אויב טבעי לטרמיטים (אני מצליח לחשוב על שימפנזים וזה לא לעניין). חומר דוחה...תלוי. אם הם יעזבו את הגינה הם עשויים להגיע למשקופי הבית ולריהוט. צריך לחשוב על הנקודה הזו. רעל...תלוי. רעל לעץ תפוחים - צריך לדאוג שלא יגיע לפירות ואם מדובר בגינה שיש בה ילדים או חיות מחמד, צריך לחשוב איך דואגים שהחבר'ה האלה לא יגעו ברעל.

זו באמת בעיה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:14, 3 במאי 2009 (IDT)

"אני מצליח לחשוב על שימפנזים וזה לא לעניין" חחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי --MT0 - שיחה 18:31, 4 במאי 2009 (IDT)

עוקץ התפוח

האם קיים שם אחר לעוקץ התפוח? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אתה מתכוון בעוקץ ? לגבעול הקשה הקצר המחבר את הפרי לענף ?, וחוץ מזה, שכחת לחתום בסוף הודעתך. בנצי - שיחה 22:52, 1 במאי 2009 (IDT)

מכוניות

האם מותר ליבא מכוניות כגון פרארי ולמבורגיני לארץ? 89.139.111.59 20:34, 30 באפריל 2009 (IDT)

כעיקרון, מותר ליבא מכוניות ביבוא אישי לארץ. מדוע מכוניות מסויימות אלה אמורות להיות שונות מהכלל?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:05, 3 במאי 2009 (IDT)

זה נכון, ובלבד שסוג הרכב והמודל שלו מאושרים ע"י אגף רישוי רכב במשרד התחבורה. כך גם עם יבואני רכב שזוהי פרנסתם. הם מביאים מכוניות מהקו שאותו הם מבקשים למכור כדי שייבדקו ע"י אגף זה. השאלה היא איך פועל נוהל זה כלפי יחידים, ואת זה ניתן לברר ישירות אצלם, או באתר אגף הרישוי במשרד זה. בנצי - שיחה 10:08, 3 במאי 2009 (IDT)

למרות שאפשר לייבא אותם לארץ, זה לא פרקטי. הייחוד, בייחוד בדגמי הלמבורגיני, בדבר יבואם לארץ הוא חוסר היכולת של הלמבורגיני לנוע בכבישי ארצנו, כיוון שהשילדה שלה נמוכה. אם היו מייבאים רכבי למבורגיני לארץ, היית הולך ברחוב ורואה מכוניות למבורגיני תקועות על באמפרים. --MT0 - שיחה 00:46, 5 במאי 2009 (IDT)

סם האונס

מה התופעות של סם האונס מה תופעות הלוואי של סם האונס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לשואל הנכבד: א. תן כותרת לשאלתך. ב. למה התכוונת בקישור הבלתי יעיל / לא נכון, שבסוף שאלתך ? ג. חתום בסוף פנייתך, כמקובל וכנדרש כאן. בנצי - שיחה 22:41, 1 במאי 2009 (IDT)

תשובות בגוגל. לדוגמה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:04, 3 במאי 2009 (IDT)

חללי צה"ל במספרים

הדיון הקודם עורר את סקרנותי. אני מקווה שאני לא שובר כאן טאבו מסויים (ואם כן - אני מתנצל), אך הייתי רוצה לדעת כמה מהחיילים המונצחים ביום הזיכרון נפלו בקרב, וכמה מהם נפטרו במהלך שירותם בצה"ל עקב סיבות אחרות כגון תאונות דרכים, מחלות, התאבדות וכו'. אם אפשר לקבל מקור שמפרט עוד יותר בנושא, זה יהיה מעולה. תודה, ברק שושני - שיחה 00:08, 1 במאי 2009 (IDT)

יהיה קצת קשה למצוא תשובה רשמית לדבר הזה, מסיבות שקל לנחש. אני מציע לך את התרגיל הבא: סכם את מספר הנופלים במלחמות ישראל הרשמיות (שם דווקא קיים נתון כזה), והוסף עוד מספר כלשהו בכל שנה משנות המדינה, מספר שנראה בעיניך כחסם עליון סביר למספר הנופלים בפעילות מבצעית מחוץ למלחמות במהלך שנה אחת. להערכתי תהייה עדיין רחוק מאוד מהמספר הכולל המפורסם על ידי משרד הביטחון. ‏Harel‏ • שיחה 00:17, 1 במאי 2009 (IDT)

חישוב שעשיתי ביחס למלחמות הביא לכמחצית מהמספר (11500 מכ-22500). עם זאת גם במספר הזה יש הרוגים מתאונות תוך כדי המלחמה וכד'. כמו כן המספר כולל את האזרחים שנהרגו במלחמת העצמאות שאיני יודע אם נכללים במניין החללים הכללי. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:04, 1 במאי 2009 (IDT)

יש לזכור שהמספר הרשמי כולל את כל החללים מאז 1860 (!), כולל אזרחים נפגעי פעולות איבה. כוזרי - שיחה 11:23, 1 במאי 2009 (IDT)

דיבור מהסרעפת

ירון לונדון גורס שאין לדבר מהפה, אלא מהסרעפת. מה כוונתו? ואיך בכלל ניתן לעשות זאת? תודה... 87.70.105.225 01:45, 1 במאי 2009 (IDT)

איני בקי בתחום אבל מדובר בדברים ידועים וזו בטח לא תאוריה של ירון לונדון שככל הידוע לא למד קלינאות תקשורת.

נראה לי שמדובר בהפעלת לחץ האוויר החיובי מהראות החוצה באמצעות שריר הסרעפת שמפריד בין בית החזה לבטן ולא באמצעות שרירי הצוואר החלשים יותר. --גוונא + קשקשו איתי! 01:54, 1 במאי 2009 (IDT)

גם הסרעפת וגם שרירי העזר לנשימה בצוואר משמשים לשאיפה ולא לנשיפה. נשיפה נעשית באופן פסיבי (הודות למבנה האלסטי של מערכת הנשימה) או באופן אקטיבי בעזרת השרירים הבין צלעיים והגברת הלחץ התוך הבטני בעזרת שרירי הבטן. למה התכוון לונדון? עדיף לשאול אותו. יוסי • שיחה 21:05, 1 במאי 2009 (IDT)

השפעת הספרדית

האם מישהו יכול לענות על שתי השאלות האחרונות שנשאלו בשיחה:השפעת הספרדית? Fade to Black - שיחה 14:44, 1 במאי 2009 (IDT)

כנראה שלא... Fade to Black - שיחה 20:34, 2 במאי 2009 (IDT)

משטח מגע במחשב נייד

כיצד מבטלים את הפונקציות להפעלת יישומים על ידי לחיצה באחת מארבע פינות משטח המגע? (המדובר במחשב נייד מדגם טושיבה). (למשל, בכל פעם שאני לוחץ לחיצה אחת על הפינה הימנית-עליונה של משטח המגע, הוא ממזער את החלון הפתוח באותה העת, תופעה המקשה עלי עד למאוד). --Rex - שיחה 15:46, 1 במאי 2009 (IDT)

לא יודע איך זה במחשבי טושיבה, אני יכול לחשוב על שני מקומות שבהם כדאי לך לחפש:

1. לוח הבקרה --> עכבר
2. בSystem Tray אמור להיות לך סמל של האפליקציות שהמחשב מגיע איתן, תנסה לפחות אותו ולחפש שם. תומר א. - שיחה 15:58, 1 במאי 2009 (IDT)

תומר, תודה על דבריך. חיטטתי שם שוב ושוב ללא הצלחה, לבסוף עשיתי ריסטארט להגדרות של העכבר - והתופעה נעלמה. --Rex - שיחה 16:43, 1 במאי 2009 (IDT)

שאלה על ריצופים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה על ריצופים

כך היה

היכן ניתן למצוא את כל תכניות "כך היה"? תודה... 87.70.105.225 20:18, 1 במאי 2009 (IDT)

אם כוונתך ל"היום בהיסטוריה", ראה ויקיפדיה:היום בהיסטוריה. יש אוסף אירועים לכל יום בשנה, מנווטים בין החודשים ואז בוחרים את היום שמעוניינים בו. ‏odedee • שיחה 20:22, 1 במאי 2009 (IDT)

אני חושב שהוא מתכוון לתכנית של ערוץ 1. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:41, 1 במאי 2009 (IDT)

חפש "כך היה" ב-youtube, אני יודע שיש שם כמה פרקים.האביר בן דמות היגון - שיחה 00:11, 2 במאי 2009 (IDT)

או באוסף השדורים המוקלטים באתר רשות השדור. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 12:50, 2 במאי 2009 (IDT)

כמה פלסטינים?

בערך פלסטינים נטען 10.5 מיליון, ואילו בבעיית הפליטים הפלסטינים נטען: 7 מיליון.(?) אביעדוס • שיחה 20:54, 1 במאי 2009 (IDT)

המספר בבעיית הפליטים מקיף כנראה רק את אלו החיים הישראל ירדן והרשות. דניאל ב. 22:55, 1 במאי 2009 (IDT)

שאלת "מיהו פלסטיני" מסובכת יותר מאשר שאלת "מיהו יהודי". להגדרות שונות תמצא מספרים שונים מוטי - שיחה 00:16, 2 במאי 2009 (IDT)

מסובכת? למיטב ידיעתי היא פשוטה למדי: הלא-יהודים שהתגוררו בא"י ערב מלחמת העצמאות וצאצאיהם. אביעדוס • שיחה 11:07, 2 במאי 2009 (IDT)

האם אתה כולל בכך את הארמנים? את הדרוזים? מה עם הצ'רקסים וכו'... תומר א. - שיחה 11:16, 2 במאי 2009 (IDT)

אה, נו, התכוונתי כמובן ל"ערבים שהתגוררו בא"י" וגו' (אגב, לא יודע מה לגבי בדואים. גם נחשבים במניין?) אביעדוס • שיחה 12:55, 2 במאי 2009 (IDT)

מבחינת הפלסטינים, זה כולל את כולם. גם צ'רקסים, גם דרוזים, וגם יהודים שגרו בארץ לפני תחילת הציונות בוודאי בדואים שהם ערבים לכל דבר, ורק אנחנו עשינו מטעמים שלנו כאילו הבחנה.

eman • שיחה • ♥ 14:06, 2 במאי 2009 (IDT)

גם הדרוזים הם ערבים (מקורם במצרים), הלוואי שהעניין הזה היה קל ומוגדר חח"ע כמו במתמטיקה, אז היית יכול לקבל תשובה חלוטה לשאלה שלך. תומר א. - שיחה 18:05, 2 במאי 2009 (IDT)

יחי ריבוי הנאראטיבים, יחי. אביעדוס • שיחה 18:08, 2 במאי 2009 (IDT)

התשובה הנכונה לא מופיעה כאן, והיא: בויקיפדיה דרוש מקור. למשל, אם מכון כלשהו ספר 10.5 מיליון לשיטתו, אז צריך לציין "על פי סקר של מכון X משנה Y שבו נכללו גם צאצאי הסרצנים" או משהו דומה. -- ‏גבי‏ • שיח 21:29, 3 במאי 2009 (IDT)

גליאצו צ'אנו הבוגדני

בערך על גליאצו צ'אנו (אם לסמוך על האיות האיטלקי, יש לציין זאת "צ'יאנו", ואף במספר ספרים גם מאייתם את שמו כך, ואשמח גם להתייחסות לנושא הזה.) נכתב שבשל הצבעתו בעד הדחת מוסוליני מתפקידו, נשפט צ'אנו על בגידה ונתלה.
איני מבין מדוע זו נחשבת בגידה, כאשר ההדחה של מוסוליני נעשתה בידי המועצה הפשיסטית כולה, שמוסוליני עצמו כונן. האם כל חברי המועצה נידונו למוות?
אוריה בר-מאיר - שיחה 01:25, 2 במאי 2009 (IDT)

השם נכון. באיטלקית אם יש i בין c לבין האותיות a או o או u, ה-i אל תבוטא, ותפקידה היחיד זה שהאות c תבוטא כ-צ' (כפי שהיא מבוטאת לפני e או i) ולא כ-ק כמו שהיא מבוטאת לפני a או o או u). אותו דבר קורה גם עם האות g שבבלי ה i תבוטא כמו ג, ועם ה-i כ-ג'. eman • שיחה • ♥ 02:16, 2 במאי 2009 (IDT)

הכותבים לפניי צודקים. האות i אחרי c או g היא אות מתה שאינה נשמעת (אך משפיעה על ההיגוי של האות שלפניה). כמו גם בצ'וֹקולטה (שוקולד) הנכתב Cioccolato. דני. ‏Danny-w‏ 10:22, 2 במאי 2009 (IDT)

השופטים היו אנשי הרפובליקה של סאלו שלא כל כך הקפידו על האות היבשה של החוק, ואכן, יחד עם צ'אנו נדונו למוות עוד ארבעה מאנשי המועצה הפאשיסטית העליונה, ונוספים נדונו למאסר במשפט פומבי שנקרא "משפטי ורונה". צ'אנו נתפס כבוגד גם בשל קשריו האישיים עם מוסוליני, שהוא היה חתנו. אלמוג 10:26, 2 במאי 2009 (IDT)

איך הופכים מטריצה פשוטה אפילו של 3 על 3

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#איך הופכים מטריצה פשוטה אפילו של 3 על 3

מדינת תל אביב

מי טבע לראשונה את המונח "מדינת תל אביב"? תודה... 77.127.233.33 14:19, 2 במאי 2009 (IDT)

מהו FPGA ומהו CPLD ?

FPGA חסר הסבר עקרוני מהו FPGA חסר הבדלים בינו לבן CPLDמתי משתמשים בכל אחד מהם תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה איננה סוג של קופסה שחורה לתוכה מזינים נתונים גולמיים ומקווים לקבל תוצאה מסוימת. בסופו של דבר, מי שקורא אותך, ובפרט, מי שמשיב לך, הוא קורא אנושי שאינך מקל עליו, מהסיבות הבאות:

• לפנייתך אין כותרת. מישהו כבר ציין זאת שם לפניי.
• פנייתך חסרה ניקוד כלשהו.
• אינך חותם בסוף פנייתך כנדרש כאן. בנצי - שיחה 15:02, 2 במאי 2009 (IDT)

אביעדוס • שיחה 18:09, 2 במאי 2009 (IDT)

. בנצי - שיחה 12:04, 3 במאי 2009 (IDT)

ר' מתגלגלת

מהי ר' מתגלגלת? תודה... 77.127.233.33 17:48, 2 במאי 2009 (IDT)

על פי רוב, הכוונה היא לר' לשונית להבדיל מר' הגרונית המבוטאת בגרמנית, יידיש, צרפתית ובמבטא המודרני המצוי של העברית ולהבדיל מהר' של הנאגלית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:57, 3 במאי 2009 (IDT)

פרמטרים פיזיקליים של אבי העורקים

א. מהו לחץ הדם השורר ביציאה מהחדר השמאלי אל אבי העורקים בהתכווצות (שהוא כמובן הגבוה ביותר בגוף כולו) ? ב. מהו חוזקה לקריעה של דופן אבי העורקים ? ג. מהו קוטרו ? אשמח לקבל תשובות, בציון מקורות, כמובן. תודה, ושבוע טוב, בנצי - שיחה 21:52, 2 במאי 2009 (IDT)

א. לחץ הדם הממוצע באבי העורקים הוא 100 מילימטר כספית, נע בין 120 ל-80. לחץ הדם הממוצע זהה למדי בעורקים הגדולים ומתחיל לרדת באופן דרמטי רק בעורקים הקטנים. ב. לא יודע, למיטב ידיעתי חוששים ליכולת כלי הדם לעמוד בלחצים המופעלים עליהם רק במקרים של מפרצת. ג. 2.5 סנטימטרים רבועים. התשובה ל-א' ול-ג' מתוך GUYTON עמוד 162, פרוט מלא של המקור כאן. יוסי • שיחה 20:21, 3 במאי 2009 (IDT)

2.5 סנטימטרים רבועים הם שטח החתך של אבי העורקים, אך בנצי שאל לגבי הקוטר. לפי התשובה הנ"ל וחישוב פשוט מגיעים לרדיוס של כ־9 מילימטר ולקוטר של כ־1.8 סנטימטר. דולב • שיחה 20:41, 3 במאי 2009 (IDT)

תודה על התיקון וכמובן שמן הסתם מדובר בקוטר הפנימי ולא בקוטר החיצוני. יוסי • שיחה 20:56, 3 במאי 2009 (IDT)

תודה על התשובות, וגם על המקור. שטח חתך או קוטר הם פרמטרים שקולים, כך שלא כל כך חשוב את מה נותנים. יותר חשוב לדעת אם מדובר בקוטר או שטח חתך פנימיים או חיצוניים - האם הספר מציין זאת ? לגבי (א) בתשובתו של יוסי, עלי לבדוק את העניין יותר לעומק - אין זה מובן מאליו שהלחץ נשמר לאורכו של העורק. לגבי סעיף (ב), בתנאים רגילים אתה צודק, כולל שינויים בגמישות הדופן על רקע של איסכמיה. לילה טוב, בנצי - שיחה 22:52, 3 במאי 2009 (IDT)

שלפתי את הנתון (2.5) מטבלה בתת-פרק על שטח חתך ומהירות זרימת דם (שטח חתך של סך כל כלי דם פר "מרחק" מהלב, קרי שטח החתך של העורקיקים כולם, שטח החתך של הנימים כולם [2500 סנטימטרים רבועים] וכן הלאה). המסקנה שמדובר בחתך פנימי היא סבירה ביותר. בעמוד ממול יש גרף של לחץ דם פר "מרחק" מהלב. קו הגרף נשאר אופקי באזורים המכונים אבי העורקים ועורקים גדולים ומתחיל לצנוח החל מהאזור המכונה עורקים קטנים. אם הקו האפקי האמור הוא לחץ הדם הממוצע, בתיאור של הסיסטולי\דיסטולי, האמפליטודה דווקא גדלה במעבר מאבי העורקים לעורקים הגדולים ויורדת בגודלה בהמשך. אולי פונקציה של היענות וגמישות כלי הדם.

בלי קשר, גמישות הדופן נפגעת בסקלרוזיס (טרשת עורקים), איסכמיה היא בהגדרה אספקת דם לקויה והיא יכולה להיגרם גם מסקלרוזיס. יוסי • שיחה 23:13, 3 במאי 2009 (IDT)

מהו התעתיק העברי

של שמה של העיר הזאת? עמית - שיחה - האלבומים 21:54, 2 במאי 2009 (IDT)

אליטוס. מגיסטר • שיחה 22:05, 2 במאי 2009 (IDT)

תודה נשמה. עמית - שיחה - האלבומים 22:16, 2 במאי 2009 (IDT)

שאלה על סדרות של משתנים התלויות זו בזו

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה על סדרות של משתנים התלויות זו בזו

פרקי התנ"ך

האם עמיקם גורביץ' עדיין מקריא את פרקי התנ"ך ברדיו? תודה... 77.127.233.33 01:10, 3 במאי 2009 (IDT)

אילו שמעת אותו אתמול, בתוכנית ששודרה בערוץ 1, היית אומר "עדיין קורא", מאחר ומקריא, משמעו לגרום לאחר/ים לקרוא (בניין הפעיל). מעניין מאוד לשמוע אותו, תרתי משמע. בנצי - שיחה 12:00, 3 במאי 2009 (IDT)

לו הבנת אותו, היית כותב "מאחר ש", ולא "מאחר ו", ו"מקריא", כיוון ש: "הקריא" - 1. קרא בקול לפני מישהו כדי שיחזור זה ויקרא אחריו; 2. קרא באוזני אחרים; 3. גרם שיקרא ("הקדוש ברוך הוא מקריא בשחר את התרנגולים"). הפוסל במומו פוסל. 77.127.128.137 13:08, 3 במאי 2009 (IDT)

כנראה, אתה לוקח הערות מסוג זה באופן אישי מדי, ומגיב בהתאם. אז, א. כולנו טועים במקום או בזמן זה או אחר, ומה שחשוב באמת, שאיכפת, כלומר גם לומדים מטעויות ומתקנים. אני מקווה שאת/ה נמנה על קהל זה. ב. לא פסלתי אותך ולא הלקיתי אותך, ובודאי שלא בנושא שבעצמי, בה בעת, שוגה בו. בהקשר שדובר בו אתמול, באותה תוכנית מעין מאחורי הקלעים, הוא העיר את ההערה אותה ציטטתי, ושאלתך נראתה לי מתאימה דווקא לאפשרות אותה ציינתי. לא אמרתי שאין משמעויות אחרות לפועל זה. ג. אם אתה רוצה להעיר לגבי "מאחר ש" - בבקשה; אינך צריך לצטט אותו, כביכול, לצורך העניין; וגם לא בשם הערך 'המקודש' של 'להחזיר'. כל טוב לך, וגם קורטוב בתוך הסל לא יזיק, בנצי - שיחה 15:55, 3 במאי 2009 (IDT)

שאלה רכישת דירה בסגד הונגריה

אנו מעוניינים לרכוש דירה להונגריה סגד, היכן אוכל לקבל פרטים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש דירה במקום שהוא אינו מכיר. אני ממליץ לכם לקרוא על העיר באתרים שונים באינטרנט, לבקר בה ולסייר בה עד שתכירו אותה היטב, להתחבר בה עם אוכלוסייה מקומית, אפשר גם מקומית-ישראלית ואחרי חודשים אחדים שבהם למדתם את העיר, להתחיל לחפש את המידע הזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:54, 3 במאי 2009 (IDT)

האקדמיה ללשון העברית

ועד לשון העברית קיבל את ההגייה הספרדית כהגייה הנכונה, הלא כן? האם האקדמיה ללשון העברית ביטלה החלטה זו? או שפשוט אין המלצה אחידה? תודה... 77.127.128.137 18:38, 3 במאי 2009 (IDT)

המציאות לא תמיד מצייתת להחלטות... כפי שניתן לקרוא בהגייה אשכנזית#היסטוריה ובהגייה ספרדית#היסטוריה נוצרה בפועל הגייה עברית חדשה, המשלבת את שתי ההגיות (פירוט שם). את השאלה האם ההגייה הספרדית עדיין נחשבת כהגייה התקנית כדאי אולי להפנות לאקדמיה ללשון העברית. גברת תרד • שיחה 15:10, 4 במאי 2009 (IDT)

למה דוגמניות מסלול צריכות להיות גבוהות באופן משמעותי?

... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דומני שלא רק הגובה כשלעצמו חשוב, אלא הפרופורציות של ממדי הגוף. אלה, יותר מכל דבר אחר, קובעים את דמותה המבנית של הדוגמנית. למה פרופורציות כאלה או אחרות דווקא, זו שאלה של נורמות ואופנות מתחלפות באשר לתפיסת המושג הכולל של יופי נשי. אם היית שואל/ת את רנואר, למשל, הוא היה בוחר נשים שנראות אחרת מהדוגמניות הנחשבות מובילות היום. בנצי - שיחה 20:38, 3 במאי 2009 (IDT)

זהו את הפרפר

[[קובץ:Butter Fly.jpg|400px]]
בר שוקרון העלה את התמונה הבאה לוויקיפדיה. אם אני לא טועה מדובר בלבנין הכרוב על פשתה שעירה, האם אני צודק? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:37, 3 במאי 2009 (IDT)

הרשו לי להתפעל - תמונה יפיפיה, קומפוזיציה נהדרת. בנצי - שיחה 22:38, 3 במאי 2009 (IDT)

הצמח הוא שלח או בן-שלח, לא פשתה. לגבי הפרפר אני לא בטוח שאכן לבנין הכרוב, אולי דווקא לבנין התלתן. Gidip - שיחה 22:35, 4 במאי 2009 (IDT)

על שם מי רחוב מנדלסון בפ"ת?

בויקיפדיה מוזכרים כמה וכמה אישים עם שם משפחה מנדלסון - אבל לא הצלחתי להבין על שם מי מהם (או מישהו אחר) קרוי רחוב מנדלסון בפתח תקווה. גם באתר של עיריית פ"ת לא מצאתי תשובה... מי יכול לעזור? --flyingman - שיחה 22:56, 3 במאי 2009 (IDT)

אכן, גם לפי אטלס כרטא מופיע רק שם המשפחה. הטוב ביותר הוא לפנות לפניות הציבור בעיריית פ"ת. יהיה נחמד אם תספר לנו מה מצאת. בנצי - שיחה 00:11, 4 במאי 2009 (IDT)

עבר את הרובריקון

מהו הפירוש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רובריקון, אלא רוביקון. הכוונה המטפורית היא לקבלת החלטה בבעיה קשה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:34, 4 במאי 2009 (IDT)

יותר החלטה מכרעת, כזו שאין ממנה דרך חזרה - מתוך מאמר של עוזי בנזימן: "כאשר חצה יוליוס קיסר את נהר הרוביקון, הוא שבר טאבו; הוא הכניס את צבאו לתוך תחום אסור, שנועד להגן על הרפובליקה הרומית. מאז נהפך מעשהו לסמל לצעד שאין ממנו חזרה." ; ראה גם בערך יוליוס קיסר. יוסאריאן • שיחה 09:56, 4 במאי 2009 (IDT)

שאלה

האם יש קשר בין ה"פלישתים" ל"פלשתינאים"? 77.125.77.241 11:55, 4 במאי 2009 (IDT)

אין שום קשר. ראה פלישתים, שמוצאם ככל הנראה, מאיי אגן הים התיכון, ובודאי שלא מצידה המזרחי של ארץ ישראל, כולל חצי האי ערב. שמם של אלה העניק לאזור (שאינו חופף את מדינת ישראל) את השם Palestine (או פלשתינה), שנטבע כבר בעת שליטת האימפריה הרומית כאן; ראה פלשתינה (פרובינקיה). לעומת זאת, זהותה הלאומית של הקבוצה המתקראת היום פלשתינאים היא חדשה יחסית, ועדיין לא השלימה את תהליך התהוותה. באופן כללי, מקורם, בין היתר, בערב, מואב ואדום. למרבה הפלא, אלמלא קמה מדינת ישראל, הם לא היו זוכים לזהות עצמית. שמם זה בא להם בשל היותם תושבי פלשתינה, אבל הם מתאמצים מאוד לשכתב את ההיסטוריה ואת הפרהיסטוריה, ולאמץ נרטיב ששורשיו באחד העמים הקדומים שישב ברובו בערך באזור של רצועת עזה וצפונה ממנו, עד תל אביב של היום. דוגמאות לערים ויישובים מאותה תקופה: תל קסילה, גת, עקרון, אשקלון, ועוד. הקשר היחידי הוא בשימוש המשני שנעשה בשם שניתן לארץ ע"י הרומים. נתתי לך תשובה הבנויה בצורה של נקודות ציון. אתה כמובן מוזמן להרחיב, ראשית בערכים אליהם קישרתי, ובמקורות המצויינים בהם. מרחיב דעת ותודעה. בנצי - שיחה 13:40, 4 במאי 2009 (IDT)

כשל לוגי

איך נקרא הכשל הלוגי שבו אדם סבור כי מה שנכון לגביו ולגבי חבריו או משפחתו בהכרח נכון לגבי כולם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל אינדוקציה היא לא כשל לוגי אך היא בהחלט אינה תקפה. אחת מדרכי ההיסק האקסיומטיות היא "אינדוקציה" או בשמה העברי "אכלול". על פי דרך זו הסקת המסקנה נובעת מהפרט אל הכלל, כלומר, התזה העומדת להוכחה קיימת בפרט מסויים ועל כן יש להניח כי היא גם קיימת בכלל הפרטים הדומים.

תוכל לראות מעט יותר בהרחבה בערך אינדוקציה. גוונא + קשקשו איתי! 16:04, 4 במאי 2009 (IDT)

זו דוגמה להכללה חפוזה, יכול להיות שיש לזה שם נפרד כאשר מכלילים בצורה שתיארת, מן המעגל הסובב אותנו לכלל הציבור, אבל אני לא מכיר אותו. דב ט. - שיחה 16:34, 4 במאי 2009 (IDT)

הכשל מדגם לא מייצג גם הוא רלוונטי. דב ט. - שיחה 16:36, 4 במאי 2009 (IDT)

באותו עניין, האם סוליפיזם הוא כשל לוגי? זאת אומרת. מקובל עלי שזהו כשל כי אחרת הייתי מאמין שרק אני קיים ולא אף אחד אחר ולכן לא הייתי מאמין בקיומכם ולא הייתי שואל אתכם דבר. אולם, האם הכשל הזה הוא כשל לוגי או כשל אחר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:14, 10 במאי 2009 (IDT)

הצגה שניה בערוץ 6 (הילדים) הישן

בערוץ הילדים הישן שהיה פעם בכבלים הראשוניים בערוץ 6, בשעות הערב היו תוכניות לקהל בוגר יותר, וזה נקרא בזמנו-"הצגה שניה"

מישהו זוכר באיזה שעה התחילה "הצגה שניה" ואילו תוכניות היו משודרות בשעות אלה? לפני שהסרטים החלו?

תודה רבה! עמרי ותום.

אני זוכר שזה היה מתחיל ב8:30 ושידרו שם את נשואים פלוס ואת פרקר לואיס. תומר א. - שיחה 12:56, 4 במאי 2009 (IDT)

בס"ד מעבר לנשואים פלוס שודרו גם סרטי מבוגרים מ-22:00. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:59, 4 במאי 2009 (IDT)

זה כבר לא היה במסגרת של "הצגה שניה". תומר א. - שיחה 13:01, 4 במאי 2009 (IDT)

היו משודרים שם בעיקר סרטים ישנים, סרטי "סינמטקים" ודברים כאלה, החל בשעה עשר מדי יום. (סרט מבוגרים נשמע כמו סרטי פורנו, ולא לזה הכוונה). ‏Harel‏ • שיחה 13:09, 4 במאי 2009 (IDT)

גם אני זוכר שנשואים פלוס ופארקר לואיס היו במסגרת הצגה שניה, אבל בשעה 9 וחצי, יכול להיות שאני טועה? אני מנסה למצוא את שמות הסדרות ששודרו במסגרת ההצגה השניה.

אני לא זוכר את השעות המדויקות, רצועת "הצגה שניה" היתה מ8:30 עד 22:00 וכללה שלוש תוכניות. תומר א. - שיחה 13:13, 4 במאי 2009 (IDT)

אתה טועה ומטעה, "הצגה שניה" שודרה רק משעה 22:00 ושודרו בה סרטי "סינמטקים" וסרטים "סוג ב'". בערב לפני עשר זה היא "טלמניה" או משהו כזה [לא הייתי צופה של ערוץ הילדים] ושינו את הסמליל אבל זה היה עדיין במסגרת של ערוץ הילדים עד השעה 22:00. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני טועה ומטעה... יופי של ביטוי ידידותי... אני דווקא חושב שאתה טועה אבל מכיוון שאני עונה מזכרוני (והזכרון, כידוע, הפכפך הוא), לא אמשיך בדיון זה. תומר א. - שיחה 14:39, 4 במאי 2009 (IDT)

האנונימי שמעליי צודק לגבי טלמניה ושינוי הלוגו. 16:45, 4 במאי 2009 (IDT)

אני גם זוכר בבירור שהצגה שנייה זה מעשר והלאה. מבחינתי זה היה האות לעבור לערוץ אחר (או ללכת לישון). עופר קדם - שיחה 20:25, 4 במאי 2009 (IDT)

בוודאות מלאה אני יכול להגיד שלפחות בשנים 1997 ו-1998 זה התחיל ב-10 בערב. אני הייתי בן 13 בסה"כ וההצגה השנייה עניינה אותי יותר מערוץ הילדים עצמו, אהבתי את הסרטים הישנים האלה. Fade to Black - שיחה 20:51, 4 במאי 2009 (IDT)

"הצגה שנייה" הייתה הרצועה המאוחרת של סרטים ישנים (עם הפתיח המצוייר של הסינמה) שהתחילה ב-22:00. רצועת הסדרות המאוחרות (נשואים+, מי הבוס וכו') נקראה "שש פלוס", היא שודרה לפני "הצגה שנייה" ולא קשורה אליה. השם "טלמניה" לרצועת הסדרות הגיע בתקופה מאוחרת יותר, כשיצרו את הדמויות המצויירות פליקס, שפריץ ונתניה כמדומני, בתקופה הזו, במקום קומדיות קלאסיות, עברו לשדר סדרות מצויירות, קצת יותר "פרועות" מהרגילות, לרוב סדרות מבית ניקולודיאון (רן וסטימפי, פרה ותרנגול...). ShoobyD - שיחה 03:38, 5 במאי 2009 (IDT)

מסתבר שאני באמת טועה ומטעה. תומר א. - שיחה 18:32, 5 במאי 2009 (IDT)

גם הסדרה משפחת אדאמס (http://en.wikipedia.org/wiki/The_Addams_Family_(TV_series)) שודרה במסגרת הצגה שנייה. לפני "הצגה שנייה", ואחרי שידורי ערוץ 6 לילדים, שודרה גם תוכנית לבני-נוער עם שרון קנטור בשם "איך להרוס שעה".

שאלה של התחלה!

מישהו יכול בבקשה להסביר איך מגיבים לשאלה קיימת? אני מוצא רק את אפשרות העריכה, ולא אפשרות הוספת תגובה או משהו בסגנון, תודה רבה! ―Omriattar (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום עמרי,
לחציה על "עריכה" תפתח את מסך העריכה בו תוכל לכתוב ולענות, (לחץ על סימון העריכה משמאל וראה איך עניתי לך • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 13:41, 4 במאי 2009 (IDT)

במלים אחרות, עריכה היא הדרך בה עושים את זה כאן. התנסות קצרה ואתה בעניין. בהצלחה. בנצי - שיחה 13:44, 4 במאי 2009 (IDT)

הופה! יכול להיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עובדה ! . בנצי - שיחה 18:11, 4 במאי 2009 (IDT)

הצגה שנייה

לפני מספר שנים , החל משעות הערב המאוחרות בערוץ 6 הייתה קבוצת תוכניות שנקראו-הצגה שנייה ששודרה לאחר סיומם של שידורי ערוץ הילדים הרגילים. ב"הצגה שנייה" שודרו כל מיני תוכניות. השאלה היא החל מאיזה שעה זה התחיל? והאם התוכנית נשואים פלוס נכללה בתוך הצגה שנייה או שמא היא שודרה לפני כן ובאיזה שעה?

תומי תסתכלי טיפה למעמלה, כבר מלא אנשים ענו לנו...

ליידי גאגא

מה (לעזאזל) בחורה טובה מבית טוב מחליטה לקרוא לעצמה ליידי גאגא?? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קוראים לה ג'ואן אנג'לינה, המעבר נראה לי די מובן. תומר א. - שיחה 14:43, 4 במאי 2009 (IDT)

בתור מעריצה של להקת Queen, היא החליטה לכנות את עצמה בדומה לאחד משיריהם: Radio Gaga. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה שרתים

כמה שרתים יש לקרן ויקימדיה? וכמה שרתים מהם תופסת ויקיפדיה (בכל השפות או בעברית או שניהם) --MT0 - שיחה 18:26, 4 במאי 2009 (IDT)

תשובה לשאלה הראשונה.

תשובה לשאלה השניה תהיה קצת מסובכת כיוון שלהרבה מהשרתים יש תפקיד זה או אחר החיוני לתפקוד של ויקיפדיה. ראה גם meta:Wikimedia_servers. הידרו - שיחה 00:40, 5 במאי 2009 (IDT)

משהו כמו 350 שרתים..ויש בסיאול! גדול..תודה הידרו. --MT0 - שיחה 00:57, 5 במאי 2009 (IDT)

למה זה מפתיע אותך שיש בסיאול, מי ישרת את הויקיפדיות בשפות האסיתיות? תומר א. - שיחה 07:50, 5 במאי 2009 (IDT)

האמת חשבתי שהשרתים הם רק בהולנד וארה"ב --MT0 - שיחה 23:40, 5 במאי 2009 (IDT)

ובצפון קוריאה אין בכלל אינטרנט. Fade to Black - שיחה 16:31, 6 במאי 2009 (IDT)

אני מרחם על האנשים שם בגלל בעיות יותר קשות מאי גישה לאינטרנט --MT0 - שיחה 16:35, 6 במאי 2009 (IDT)

מיון לפי מספר קטגוריות

שלום,

האם יש בוויקיפדיה אפשרות לחפש ערך לפי כמה קטגוריות בו זמנית (כשהקטגוריות אינן קשורות זו לזו ואחת מהן היא לא תת קטגוריה של השנייה)? למשל (זו רק דוגמא), עיר בירה באירופה שמוזכרת בתנ"ך. אני אצטרך לסנן גם לפי קטגוריה:ערי בירה וגם לפי קטגוריה:אתרי המקרא. יש עצה? - יו"ש :) • שיחה • י"א באייר ה'תשס"ט • 18:37, 4 במאי 2009 (IDT)

[3], ככה? תומר א. - שיחה 19:02, 4 במאי 2009 (IDT)

משה נוסבאום

אבקש לקבל מידע על משה נוסבאום וזאת בשביל בתי שמכינה עליו עבודה בתקשורת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפונה האלמוני צודק, אין ערך של משה נוסבאום. בנצי - שיחה 23:08, 4 במאי 2009 (IDT)

טמפרטורת כיוונון המזגן

במזגן יש לכוון שני פרמטרים: חום\קור וכמות המעלות הרצויה.
איני מצליח להבין למה קיים הפרמטר של חום\קור, הרי מספיק לכאורה לכוונן את מספר המעלות והמזגן אמור לחמם\לקרר בעצמו לפי הטרמוסטט. גוונא + קשקשו איתי! 19:51, 4 במאי 2009 (IDT)

מזגן הוא מערכת תרמודינמית פשוטה יחסית, שפועלת באחד משני מצבים: סילוק חום מפנים הבית החוצה, או שאיבת חום מבחוץ פנימה. מאוד לא יעיל לקרר לרגע אחד ולחמם ברגע הבא, לכן ההגעה לטמפרטורה הרצויה מתבצעת תמיד מכיוון אחד (לפעמים גם נותנים לטמפרטורה לעבור מעט את המטרה הרצויה ונותנים לה לחזור מאליה לכיוון הרצוי). מובן שצריך לומר למזגן מהו הכיוון הזה... ‏odedee • שיחה 19:56, 4 במאי 2009 (IDT)

מה זאת אומרת "סילוק חום מפנים הבית החוצה"? גוונא + קשקשו איתי! 21:00, 4 במאי 2009 (IDT)

סילוק חום זה קירור. המזגן לא מכניס קור פנימה, אלא מוציא את החום החוצה. קור זה תחושה. חום זה צורה של אנרגיה שאפשר למדוד, וגם לנייד. הקירור נוצר על ידי נייוד החום החוצה, מה שמוריד את הטמפרטורה ויוצר תחושה של קור. • רוליג - שיחה 23:39, 4 במאי 2009 (IDT)

ההבחנה שאתה עושה בין קור לחום איננה נכונה. שניהם אמנם מתייחסים לתחושה פיזיולוגית שונה, המבוססת על תחומי טמפרטורה שונים המעוררים תחושות אלה. עם זאת, יש להם גם משמעות פיזיקלית יחסית, שאינה קשורה לתחושה. יחסית, משום שגם גוף קר, אפילו מאוד, הינו חם יותר, בהשוואה לגופים הקרים ממנו, כלומר בעלי טמפרטורה נמוכה יותר. שניהם מבטאים בדיוק את אותו סוג של אנרגיה - אנרגיה קינטית של המולקולות או האטומים באויר או בחומר. אנרגיה קינטית ממוצעת גבוהה יותר, משמעותה התרמית היא טמפרטורה גבוהה יותר. בנצי - שיחה 00:18, 5 במאי 2009 (IDT)

רוליג,

המזגן מוציא את החום החוצה על ידי פעולה אקטיבית של קרור. פשוט שים את היד ותרגיש קור "זורם" מהמזגן אל פנים החדר... למה אתה מתכוון?

בנצי,

בדיוק בגלל דבריך אני שואל אם כן, למה צריך לכוונן את המזגן לחום או קור ולא פשוט להגדיר טמפרטורה ספציפית רצויה. גוונא + קשקשו איתי! 01:51, 5 במאי 2009 (IDT)

בהרבה מקרים כפתור "חום" מפעיל גוף חימום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במזגן כפתור "חום" לא מפעיל אף פעם גוף חימום. אין במזגן גוף חימום אלא יש מעגל תרמודינמי שבו גז מתפשט ומתרחב בסדר פעולות מסוים.

גוונא, בפיזיקה מתייחסים באותו אופן לקירור ולחימום. זה אותו תהליך - העברה של חום ממקום אחד לאחר, פשוט בכיוונים הפוכים. "קור" שזורם הוא פשוט התחושה היחסית שלך, שטמפרטורת האוויר שמזגן מכניס לחדר היא נמוכה יותר מהטמפרטורה של האוויר בחדר. הוא מצליח לעשות את זה בכך שהוא נוטל (מפתח אחר) אוויר מהחדר, מוציא חלק מהחום שלו אל מחוץ לבית, ומחזיר אוויר בטמפרטורה נמוכה יותר.

אתן לך דוגמה מדוע אי אפשר (או לפחות מסובך למדי) להסתפק בהגדרת טמפרטורה רצויה. נניח שקיץ ואתה מבקש להגיע לטמפרטורה של 25 מעלות. אם הטמפרטורה הראשונית בחדר הייתה נניח 30 מעלות, תתקבל החלטה "לקרר" (כלומר להוציא חום מהחדר החוצה). נניח שכך קורה, עד שהטמפרטורה יורדת למשל ל-24.9 מעלות (כי קשה מאוד להגיע בדיוק לטמפרטורה המבוקשת, תמיד יש שגיאה כלשהי). במצב הזה המזגן יגיע למסקנה שכעת חורף, ואתה רוצה לחמם את החדר. הוא יהפוך את כיוון הפעולה כך שיחמם, כלומר יכניס חום מבחוץ פנימה. כשהטמפרטורה תעלה ל-25.1 הבקרה תהפוך שוב את כיוון הזרימה, וכן הלאה. כלומר, המערכת תפעל באופן מאוד בזבזני - למעט החימום/קירור הראשוני שבו היא תגיע לקרבת טמפרטורת המטרה, המזגן כל הזמן יעביר חום מצד לצד, בניסיון להגיע לטמפרטורה שביקשת, משום שאין לו ידיעה מה הנטייה הטבעית של טמפרטורת המערכת (החדר) - לעלות מאליה (קיץ), או לרדת מאליה (חורף).

אם לעומת זאת אתה מגדיר למזגן לעבוד בקירור בלבד, ואתה מבקש להגיע לטמפרטורה של 25 מעלות. המזגן "יקרר" עד שהטמפרטורה יורדת למשל ל-24.9 מעלות. במצב הזה המזגן לא יהפוך את כיוון הפעולה ויחמם את החדר, אלא פעולת המדחס (המעגל התרמודינמי) תופסק לגמרי (האוויר ימשיך לצאת מהמזגן כי פעולת המאוורר נמשכת). כאשר הטמפרטורה תעלה מחדש, נניח ל-26 מעלות, יופעל מחדש המדחס והמזגן יוציא חום מהבית עד שהטמפרטורה תגיע ל-25 מעלות או קצת פחות, וחוזר חלילה. זו צורת עבודה הרבה יותר יעילה, כי נותנים למדחס לנוח פה ושם, במקום לחמם ולקרר את צנרת המזגן ללא הפסק. ‏odedee • שיחה 02:44, 5 במאי 2009 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת. חלקה השני ענה לי על השאלה.

בנוגע לחלק הראשון שנסוב על ההגדרות הפיזיקליות לחימום וקירור: כתבת שהכל תחושה סובייקטיבית ובעצם המזגן לא מכניס אויר קר אלא רק מוציא אויר חם מפתח אחר וממילא נכנס אויר קר. את זה אני לא מבין. למזגן בחדר שלי אין כל פתח אחר בחדר למעט פתח כניסת האויר ולכן היה ברור לי שהמזגן מקרר אקטיבית את החדר והחום "בורח". לא כך? גוונא + קשקשו איתי! 03:32, 5 במאי 2009 (IDT)

לא כתבתי שהכל סובייקטיבי. כתבתי שמבחינה פיזיקלית קירור הוא פשוט חימום בכיוון הפוך. כנראה לא כתבתי ברור: האוויר שנכנס לחדר הוא אותו אוויר שיצא ממנו (רק קר יותר), זו מערכת סגורה ומנותקת, בעיקרון, מהאוויר מחוץ לבית. המזגן לוקח אוויר מהחדר, מוציא ממנו חום (דרך מחליף חום) ומחזיר אל החדר את האוויר שהתקרר. הוצאת החום מהאוויר, היא זו שיוצרת אוויר קר. ‏odedee • שיחה 03:48, 5 במאי 2009 (IDT)

איפה בדיוק הוא שואב אויר מהחדר? --גוונא + קשקשו איתי! 03:53, 5 במאי 2009 (IDT)

במזגן מרכזי זה בדרך כלל פתח בתקרת גבס (מכוסה ב"גריל"), במזגן מפוצל זה בדרך כלל בתחתית היחידה הפנימית, ובמזגן חלון זה ליד כפתורי ההפעלה בקדמת המזגן, בחלק שמכוסה במין שבכה. ככלל, בפתח הזה מורכב לרוב מסנן לאבק, שאם תצמיד אליו יד תרגיש את יניקת האוויר ממנו לתוך המזגן. ‏odedee • שיחה 04:14, 5 במאי 2009 (IDT)

תודה על התשובה וההשקעה. גוונא + קשקשו איתי! 04:16, 5 במאי 2009 (IDT)

ראה גם Reversing valve וגם [4].

מגיד מישרים

האם מגיד מישרים הוא כינוי נרדף לדרשן? אביעדוס • שיחה 04:19, 5 במאי 2009 (IDT)

כן.

יהיו שיגידו של"מגיד מישרים" יש קונוטציה חסידית ואילו דרשן יכול להיות גם מתנגד, אבל זה לא לגמרי מדוייק ובז'רגון החרדי כיום אין הבדל. גוונא + קשקשו איתי! 04:23, 5 במאי 2009 (IDT)

יופי. אבל נשאיר את ההכחלה לספר. אביעדוס • שיחה 04:28, 5 במאי 2009 (IDT)

מגיד מישרים זוהי תופעה קדם חסידית. (אגב, בפלוקלור החסידי, מצטיירת תדיר תופעת החסידות כאנטי תזה לתופעת המגידות, ובעוד המגיד בוחר לתאר את יראת החטא ועונשי האל, בוחר הרבי-החסיד לתאר את אהבת האל וחסדיו. כך בפלוקלור החסידי על כל פנים, אולם המגידים המפורסמים כמו המגיד מדובנא מהמאה ה-18 או למשל שלום שבדרון - מהמאה הנוכחית, זכו להערצה כלל חרדית, ותנועת החסידות אימצה את תורתם בחום).

ובהרחבה לשאלה, מגידות היא כינוי לאנשים שהיו מסתובבים מקהילה לקהילה ומעיר לעיר ונושאים דברים לגידור פרצות וחיזוק הדת, שילוב של יכולת דרשנות עם תפקיד רוחני-דתי. --Rex - שיחה 05:10, 5 במאי 2009 (IDT)

אדמו"רים רבים שימשו למעשה כמגידי מישרים החל מראשית דרכה של החסידות הראשון שבהם המגיד ממעזריטש, רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב שימש כמגיד, המגיד מקוז'ניץ, ה"מאור עינים" מטשערנאביל ובנו שכונה המגיד מטשערנאביל והרשימה עוד ארוכה. אמנם אופן מסירת הדרשות בין המגידיים החסידיים למתנגדים היה אכן שונה.

אגב, לרבי יוסף קארו יש ספר הנקרא "מגיד מישרים" בו מובאות שיחותיו עם מלאך ששימש לו כמגיד מהשמים. בידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א באייר ה'תשס"ט • 07:46, 5 במאי 2009 (IDT)

יהודה, לגבי המגיד ממעזריטש על כל פנים, הוא הרי היה מתנגד בצעירותו, ואני מניח שמאותה תקופה בא כינויו. תקן אותי אם טעיתי. --Rex - שיחה 19:43, 5 במאי 2009 (IDT)

כנס ויקימדיה האחרון

שהתקיים ביום א' האחרון 4/5/2009, האם יש לו ערך כאן אצלנו?. לא הצלחתי להגיע ואני מעוניין לקרוא על מה שהיה שם. ^^^ 79.183.9.112 06:04, 5 במאי 2009 (IDT)

עיין כאן. ‏עמיחי 12:25, 5 במאי 2009 (IDT)

תודה לעמיחי. אבל כרגע, מעבר לתוכנית הכנס, אין כלום ^^^ דּוֹד1 - שיחה 18:05, 5 במאי 2009 (IDT)

הבטיחו שיעלה בימים הקרובים. ‏עמיחי 22:48, 5 במאי 2009 (IDT)

מצוות צריכות כוונה גם בבין אדם לחברו?

האם מצוות בין אדם לחברו צריכות כוונה לה'? אנא תשובה מהירה עם מקור. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בשאלה אם מצוות בכלל צריכות כוונה בכדי לצאת ידי חובה, ישנה מחלוקת לא פתורה בתלמוד (בין רבי זירא שמחייב לרבא שלא מחייב) ובגאונים ובראשונים (בין בה"ג, הרי"ף והרב יוסף אלבו [ספר העקרים מאמר שלישי פרק כח] (ובדורות האחרונים החפץ חיים) שמחייבים, לבין הרב האי גאון, בעל המאור והרב יונה שלא מחייבים). כאן יש הרחבה. הרמב"ן אף שיש לו נטיה מסויימת לבה"ג, בוחר בדרשת הרמב"ן לראש השנה לא להכריע ביניהם. ועיין גם כאן [5]. ויש עדיין הבדלים רבים בין מצוות שתלויות רק בכוונה כמו תפילה (שחייבות לדעת כולם כוונה כמאמר התלמוד "תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה") לבין מצוות שניכר מהן שהן מצוות כמו נטילת לולב (שאינן צריכות כוונה אף לדעת המחייבים). בכל אופן לא נראה שיש כל אבחנה בין מצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום. ועם זאת, נראה שעדיף לאהוב את הרע בלא כוונה, מאשר לשנוא אותו בכוונה מלאה. (-: --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:26, 5 במאי 2009 (IDT)

איך קוראים ליחס "רשימת העיצורים"-"עיצור" ?

לצורך הדוגמא יש לי 2 רשימות:

• רשימה א' - רשימה עיצורים שמונה עיצורים.
• רשימה ב' - רשימת אירועים במלחמת העולם השנייה שמונה אירועים במלחמת העולם השנייה.

איך קוראים ליחס "רשימת עיצורים"/"עיצור" וליחס "רשימת אירועים במלחמת העולם השנייה"/"מלחמת העולם השנייה" ? או יותר ספציפי: איך לקרוא לרשימות מסוג רשימה א' ואיך לרשימות מסוג רשימה ב' ? תודה, מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 12:08, 5 במאי 2009 (IDT)

מה? לא מובן. אביעדוס • שיחה 13:09, 5 במאי 2009 (IDT)

זאת שאלת פסיכומטרי. מוצגים להלן רשימות מ 2 סוגים והערך העיקרי של כל אחת. תנו שם לכל סוג בהתאם ליחס בין הרשימה לערך העיקרי:

סוג א' רשימת עיצורים -- עיצור רשימת יסודות כימיים -- יסוד כימי רשימת שפות תכנות -- שפת תכנות

סוג ב' רשימת אירועים במלחמת העולם השנייה -- מלחמת העולם השנייה רשימת דמויות במשפחת סימפסון -- משפחת סימפסון רשימת קיסרי האימפריה הביזנטית -- האימפריה הביזנטית

אני די בטוח שיש לדבר הזה שם. מישהו יודע ? מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 15:29, 5 במאי 2009 (IDT)

אתה מתכוון לזה? • רוליג - שיחה 00:22, 6 במאי 2009 (IDT)

בדיוק. איך קוראים לרשימות האלה בעברית צחה ? מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 20:24, 6 במאי 2009 (IDT)

שאלה

מי היה השר האחרון בממשלה של היטלר שלא היה חבר המפלגה הנאצית? Anonymous - שיחה 12:20, 5 במאי 2009 (IDT) בממשלת היטלר כיהנו מספר שרים שלא היו חברי המפלגה הנאצית -

• פרנץ פון פאפן - כיהן כסגן הקאנצלר עד יולי 1934 וליל הסכינים הארוכות.
• לוץ שוורין פון קרוסיגק - שר הכספים. שימש בתפקיד עד מאי 1945. לאחר מכן שימש כ"קאנצלר" לתקופה קצרה בממשלת ביניים.
• אלפרד הוגנברג - שר החקלאות לתקופה קצרה ב-1933, איש "מפלגת העם".
• היילמאר שאכט - נשיא הרייכסבנק (חבר בקבינט מתוקף תפקיד זה) עד 1944.
• וורנר פון בלומברג - שר ההגנה עד פרשת בלומברג פריטש ב-1937.
• וילהלם קייטל - החליף את בלומברג עד לנפילת הרייך. שניים אלו היו חיילים מקצועיים, ומתוקף תפקיד זה לא היו חברים במפלגה הנאצית.
• פאול פרייהר פון אץ ריבנאך - שר הדואר עד 1937.
• אוטו מייסנר - מנהל הלשכה הנשיאותית של הרייך. עבודתו כמנכ"ל מקצועי שודרגה ב-1937 לדרגה של חבר קבינט.

יש לזכור כי הקבינט של היטלר היה "על הנייר" בלבד, התכנס לעיתים רחוקות, והמשמעות שיש לייחס לחברות בממשלה של היטלר היא שונה מהחברות בממשלה אחרת. חלק מהתפקידים היו על הנייר בלבד, ואילו העוצמה האמיתית של אישים כגרינג או הימלר נבעה מכוחם הפוליטי ללא קשר לחברותם בממשלה כשר האוויריה או שר הפנים. אלמוג 12:49, 5 במאי 2009 (IDT)

אלמוג, הידע שלך מעורר קנאה (לבנה) ^^^ דּוֹד1 - שיחה 18:22, 5 במאי 2009 (IDT)

קייטל לא אף פעם לא היה חבר ממשלה והוא בטח לא החליף את בלומברג כשר המלחמה, הוא היה ראש ה-OKW שנוצרה כתוצאה מרה-ארגון שהיטלר ערך בפיקוד הוורמאכט בעקבות פרשת בלומברג-פריטש.האביר בן דמות היגון - שיחה 20:06, 5 במאי 2009 (IDT)

טל / אינגסוק, כמה טוב לראות ששבת אלינו ואתה עסוק בתרומות ולא בכתיבת ביוגרפיות פיקטיביות. לגופו של עניין, אתה טועה, וקרא את הוויקיפדיה האנגלית בערך על קייטל (בו יש תבנית של הקבינט של היטלר) אלמוג 20:09, 5 במאי 2009 (IDT)

גבולות מדינת ישראל

האם תמונה זו היא תמונה מהימנה של גבולות מדינת ישראל לאחר יום הכיפורים? קובץ:250px-ILmap.PNG

בדף השיחה יש הערה בנוגע לרצועת עזה. ואם תמונה זו אכן מציגה תיאור מהימן של גבולות מדינת ישראל - כיצד אוכל להשתמש בה? באיזו צורה עליי לתת קרדיט? תודה... 77.127.212.103 19:25, 5 במאי 2009 (IDT)

לא, פה יש מפה של ישראל המפרטת את השינויים שקרו בשטח המדינה בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.האביר בן דמות היגון - שיחה 20:38, 5 במאי 2009 (IDT)

ראה שיחת משתמש:חורג'. מישהו? תודה... 77.127.212.103 21:19, 5 במאי 2009 (IDT)

אפידידימיטיס מהו?

ממה ה אפידידימיטיס ניגרמת? ומה הטיפול? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

דרושה נוסחה: תוכנית חיסכון, ריבית 0.06%, מהו סכום התשלום החצי שנתי במשך 20 שנה?

תוכנית חסכון מאפשרת לכם להפקיד סכום קבוע בתחילת כל חצי שנה למשך 20 שנים הבאות, ומבטיחה לכם ריבית 6% לחצי שנה. מהו הסכום שעליכם להפקיד בכל פעם, אם הינכם מעוניינים לצבור סכום סכום של 100,000 ש"ח בסוף השנה ה- 20? שימו לב, ההפקדה הראשונה נעשית היום, והאחרונה( ה- 40)חצי שנה לפני מועד המשיכה.

מבקש אפשרות לעזור לי כי איני מגיע לתוצאה נכונה. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפקדה של 609.58 ש"ח כל חצי שנה תביא לתוצאה הרצויה. אפשר לחשב באקסל ע"י (PMT(6%,40,,100000,1 או במחשבון פיננסי. מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 01:27, 6 במאי 2009 (IDT)

אני מניח שזה לקראת מגן במתמטיקה? אם כן, הרי שאקסל או מחשבון פיננסי לא יועילו..

טוב, בוא נראה (מתנצל על הדיסלקציה המתמטי-ויקיפדית): ההפקדה היא בכל חצי שנה, והריבית היא לחצי שנה, כך שכפי שאמרת, ניתן לחלק את השנים ל-40 יחידות של חצאים. אפשר להסתכל על זה כעל סדרה, שאיבריה הם סכום הכסף הנמצא בחשבונך החל בהפקדה הראשונה, וממנה בכל תום תקופה של חצי שנה.

האיבר הראשון של הסדרה הוא הסכום הראשוני שהפקדת; נקרא לו a. כעבור חצי שנה הפקדת עוד a, אבל בינתיים ה-a ששהה בחיסכון נשא ריבית של 6%, כלומר הוא שווה עתה ל-106/100 מערכו, או ל-a*106/100. מכאן שכעת הסכום שבידיך שווה ל-a + a*106/100.

עכשיו, מה יהיה האיבר השלישי (סכום הכסף כעבור שני חצאי שנה)? בוא נראה: יש לנו a חדש שהפקדנו בתום חצי השנה השני, שאליו מתווספים עוד a + a*106/100, שבינתיים נשאו ריבית של 6%, כלומר 106/100*(a + a*106/100), ויחד עם ה-a שהפקדנו: a + 106/100*(a + a*106/100.

כעת, בוא נראה מה ההפרשים שבין a2 ל-a1 ומה ההפרש שבין a3 ל-a2:

ההפרש a2-a1 שווה a + a*106/100 פחות a, כלומר: a*106/100.

ההפרש a3-a2 שווה a + 106/100*(a + a*106/100 פחות a + a*106/100, כלומר 2(a*(106/100 (הכוונה לכך שהשבר בחזקת 2).

ומכאן שאפשר להסתכל על ההפרשים שבין האיברים בסדרה המקורית כעל סדרה חדשה – סדרה הנדסית, ש-a1 שלה הוא a*106/100 ו-q הוא 106/100. ואנחנו עשרים שניות מהפיתרון:

היות שאנחנו נדרשים ל-40 קפיצות מההפקדה הראשונה (שהיא כאילו בזמן 0) ועד לסוף השנה ה-20, הרי שהסדרה החדשה שלנו מונה 40 איברים. כל שנותר לעשות הוא לחשב סכום סדרה הנדסית (n=40) ולהשוות ל-10,000. מש"ל. בהצלחה! אביעדוס • שיחה 01:50, 6 במאי 2009 (IDT)

אני לא חושב שזה שאלה במתמטיקה. נשמע יותר כמו שאלה בקורס מימון. כאשר הריבית היא 6%, התקופות הן 40, הערך העתידי הוא 100,000 ש"ח והערך הנוכחי הוא 0. החישוב צריך להיעשות בתחילת שנה. החישוב של מיקיMIK נכון, סכום ההפקדה הוא 609.57 ש"ח לתקופה. באתר הזה [6] ניתן לבדוק שזה באמת נכון: כאשר Current Principal הוא 0, ה-Annual Addition הוא 609.58, ה-Years to grow הוא 40 (תקופות במקרה שלנו, ולא שנים), Interest Rate הוא 6%, אכן יוצא שה-Future Value שלנו הוא 100,000 ש"ח. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:27, 6 במאי 2009 (IDT)

הנחתי כך היות שאנחנו בעיצומהּ של עונת המגנים במתמטיקה, אך כמובן שייתכן כי טעיתי.

מכל מקום, זו סמנטיקה; בחישוב בדרך שהצעתי מתקבלת תוצאה זהה. אביעדוס • שיחה 02:31, 6 במאי 2009 (IDT)

אכן, יש להשתמש בסדרה. במימון מכירים אותה בשם עע"ס - ערך עתידי סדרתי (או מעע"ס - מקדם...), שנוסחאו:

$\ a*\left({(1+r)^{n}-1 \over r}\right)=FV$

מאחר שמדובר בתחילת תקופה, יש להוון את התוצאה בהתאם, כך שהנוסחה הסופית היא:

$\ a*\left({(1+r)^{n}-1 \over r}\right)*(1+r)=FV$

ובהצבת מספרים:

$\ a*\left({(1+0.06)^{40}-1 \over 0.06}\right)*(1+0.06)=100,000$

וכו'. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:43, 6 במאי 2009 (IDT)

ממה עשוי מעטפת אוהל?

הועבר לשיחה:אוהל

יש לי שאלה במתמטיקה. אפשר?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#יש לי שאלה במתמטיקה. אפשר?

האם שטר הוא מסמך משפטי?

הועבר לשיחה:שטר 16:33, 15 במאי 2009 (IDT)

סולון בלודיה

מישהו יודע היכן ניתן למצוא את סולון בלודיה? אני מחפש את גרסת הסיפור הקצר. את המחזה יש לי. תודה על עזרתכם האדיבה. וואו... שנים לא הייתי פה... אביעד 299 - שיחה 22:57, 6 במאי 2009 (IDT)

כתבי הרצל יצאו בעשרה כרכים בהוצאת מעריב והספריה הציונית ב-1960. הסיפור "סולון בלידיה" נמצא בכרך 6. אלמוג 12:50, 7 במאי 2009 (IDT)

הרופא דוד די פאמוס (dauid de pumis)

מי יכול להשיג פרטים על הרופא חוץ מאלה להלן. מתוך הערך ספולטו: (נא להגיב בדף הערך) :"אחד היהודים המפורסמים מתושבי העיר היה הרופא דוד די פאמוס (dauid de pumis) מ"סיליטו העיר בגליל אומבריה" ממשפחת התפוחים‏‏.. במבוא לספרו הוא מספר כי משפחת התפוחים המפורסמת,בני שבט יהודה אחרי שהוגלו לאחר חורבן בית שני לרומא, בחרה להתיישב בעיר ספולטו: "הגיעו אליה בשבעים נפש".

ספרו החשוב הוא צמח דוד - מילון רפואי בשלש שפות: עברית, איטלקית ולטינית. הספר חובר סוף המאה ה-16. הספר חובר בבחרותו, נדפס בשנת שמ"ז (1597) בונציה והוא "ביאור מלות קשות בתלמוד ובמדרש כעין ספר ערוך. בחיבור נוסף שלו הוא מברר את "מעלת רופאי ישראל".וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 23:22, 6 במאי 2009 (IDT)

הערות שוליים

כשבתנו קשבתנו

לפעמים אני שומע מילה זו מפי הקריינים בקול ישראל. האם נשתבשה עליי דעתי, או שזה אכן המצב, ואם כן - למה? תודה... 77.127.191.37 00:03, 7 במאי 2009 (IDT)

קשב, בתחנות רדיו, הוא אדם שתפקידו לעקוב אחר המתרחש בתקשורת הזרה (רדיו, טלוויזיה, עיתונים וכו') ולדווח חדשות ממקורות אלה. Kulystab - שיחה 00:29, 7 במאי 2009 (IDT)

מקשבנו זה עבר לקשבתנו. קשב מתוחכם מאזין לכל מיני רשתות קשר חרום כמו מד"א משטרה ועוד. כן הוא יכול להאזין לקשר בין מטוסים ואניות. בעבר לפני עידן האינטרנט הוא היה מקשיב גם לתחנות רדיו רשמיות ולא רשמיות כמו חובבי רדיו מכל העולם בגלים קצרים כדי לדלות משם חדשות.--‏Avin • שיחה‏ 00:26, 8 במאי 2009 (IDT)

דומני שהקשב (רדיו) הידוע ביותר היה מיכאל גורדוס או מיקי גורדוס, אם אינני טועה בשם משפחתו. בנצי - שיחה 15:09, 11 במאי 2009 (IDT)

חוק שערי החוץ בליגת האלופות

מאיזו שנה יש את חוק שערי החוץ בליגת האלופות? ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום • 00:03, 7 במאי 2009 (IDT)

ראה ב"חוק שערי חוץ" בוויקי האנגלית בתחתית פסקת ה-usage. התשובה שלהם: באמצע שנות ה-60.אודי - שיחה 08:36, 7 במאי 2009 (IDT)

נשרף לי המנוע

שלום רב רציתי לדעת א. מה זה אומר שהמנוע "נשרף"? ב. האם יש דרך לתקן את המנוע? תודה רבה ויום טוב שמרל - שיחה

לבו של כל מנוע בעירה פנימית מבוסס על בוכנות המחליקות בתוך חללים גליליים החרוטים בגוף המנוע. תפקידן של בוכנות אלה הוא להמיר את האנרגיה הכימית המשתחררת בתהליך שרפת הדלק, לאנרגיה מכנית, המתבטאת בסיבוב הגלגלים. תהליך זה אינו יעיל במיוחד, וחלק גדול מאנרגיה כימית זו הופך לאנרגיה תרמית - חום. כדי להקטין את החיכוך בין חלקי המנוע, משתמשים בשמן מנוע בו טבולים כל החלקים הנעים שבו. בנוסף, יש גם מנגנון קירור היקפי, הנעזר בצנרת מים המקיפה את גוף המנוע, המעבירה את המים דרך מקרן שתפקידו לפזר את חומם של המים המגיעים אליו, בסיועו הצמוד, תרתי משמע, של מאוורר. טמפרטורת העבודה של המנוע היא מעל 600⁰, ובהעדר סיכה, בשל נזילת שמן מסיבית או אי חידושו, או אף מנגנון קירור משובש, בשל נזילת מים או בדומה לכך, הטמפרטורה שלו עולה מהר מאוד ומגיעה לטמפ' ההתכה של הבוכנות. במצב זה חלקן החיצוני ניתך ונדבק לדפנות הגלילים (צילינדרים, בשפת מכונאי הרכב), והמנוע חדל מלתפקד, גם אם תבקש ממנו יפה. את הבעיה פותרים ע"י שיפוץ המנוע, כלומר קודחים או חורטים מחדש את החללים הגליליים שנדפקו, ומתקינים בוכנות חדשות. עסק קצת יקר. בנצי - שיחה 23:18, 7 במאי 2009 (IDT)

"טמפרטורת העבודה של המנוע היא מעל 6000" - אני מנחש שהתכוונת למספר אחר כאן... (משהו כמו 90 מעלות?). עופר קדם - שיחה 00:10, 8 במאי 2009 (IDT)

כן, כמובן. תודה. שכחתי להפוך את הספרה האחרונה לכתב עילי. שבת שלום, בנצי - שיחה 20:37, 8 במאי 2009 (IDT)

כדאי לנסות לבהין אם השאלה מכוונת למנוע בעירה פנימית או למנוע חשמלי. מצב כמו שבנצי מתאר מכונה לרוב "המנוע נתפס" ולא "המנוע נשרף". יוסי • שיחה 08:38, 8 במאי 2009 (IDT)

אם כבר יעוץ מכונאי, אז אבקש לציין שלנוכח מחירי העבודה לעומת הייבוא, אין היום הצדקה כלכלית לשפץ מנוע רכב נפוץ בישראל, יותר זול לייבא מפירוק מחו"ל. אליבאבא - שיחה 22:30, 11 במאי 2009 (IDT)

תוכנה ניידת

מהי תוכנה ניידת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכוונה כנראה תוכנה למכשיר נייד (מחשב כף יד או סמרטפון). --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:55, 7 במאי 2009 (IDT)

אם הכוונה לתרגום עילג של en:Portable software, אזי הכוונה לתוכנה שאין צורך בהתקנתה, כך שלדוגמא ניתן לשים את קבציה על דיסק און קי ולעבור איתם ממחשב למחשב (ובתנאי שמערכת ההפעלה על המחשבים זהה) נת- ה- - שיחה 15:05, 7 במאי 2009 (IDT)

צודק. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:33, 7 במאי 2009 (IDT)

ולכן תרגום נכון מוצלח יותר הוא תוכנה מתניידת. בנצי - שיחה 07:27, 8 במאי 2009 (IDT)

בסלנג זה נקרא פשוט U3. תומר א. - שיחה 23:33, 11 במאי 2009 (IDT)

גרפים

מישהו כאן מכיר תוכנה שאפשר לשרטט בה גרפים של משוואות לינאריות וריבועיות? 89.138.152.189 11:36, 7 במאי 2009 (IDT)

תודה מראש

יש תוכנה שדומה קצת לאקסל ואפשר להתמודד איתה בקלות יחסית, שנקראת אוריג'ין. (origin). אני לא מוצא כרגע איזה קישור, אבל התוכנה טובה, גרסה 8, לדעתי היא הכי מעודכנת. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 12:28, 7 במאי 2009 (IDT)

התוכנה הכי טובה שיש (לטעמי) היא Mathematica שיכולה לצייר גרפים של כל פונקציה אפשרית, גם בשלושה ממדים. אבל היא עולה די הרבה כסף... ברק שושני - שיחה 17:54, 7 במאי 2009 (IDT)

בשביל פונקציות ליניאריות וריבועיות (וגם טריגונומטריות, היפרבוליות וכד') לא צריך Mathematica או Mapel, אפשר (בקלות) להסתפק ב-Graph למשל [7]. ירון • שיחה 18:02, 7 במאי 2009 (IDT)

נכון שלא צריך את התוכנות האלה, אבל בוא נודה על האמת, הגרפים של התוכנה הזאת לא אסתטיים במיוחד, ולעומת זאת הגרפים של Mathematica כמו למשל זה או זה זה הם הרבה יותר חלקים ויפים מצד שני, Graph חינמית והיא כמובן עדיפה לסטודנטים תפרנים (שרוצים לשמור על החוק) ולכן אני מצטרף להמלצה עליה. ברק שושני - שיחה 18:15, 7 במאי 2009 (IDT)

אפשר כמובן לשרטט גרפים יפים מאוד גם בשימוש באקסל, פשוט תבנה גליון עם מספיק נקודות של המשוואות לינאריות והריבועיות ויצאו גרפים מקסימים. --Yoavd - שיחה 17:55, 9 במאי 2009 (IDT)

בם

האם זו צורה ארכאית של המילה "בהם"? תודה... 77.127.83.166 16:33, 7 במאי 2009 (IDT)

כן. לדוגמה: "ודברת בם בשבתך בבית ובלכתך בדרך" (קריאת שמע). גוונא + קשקשו איתי! 16:34, 7 במאי 2009 (IDT)

אז אפשר להשתמש במילה בימינו בדיוק כפי שמשתמשים במילה "בהם"? תודה... 77.127.83.166 16:37, 7 במאי 2009 (IDT)

איני יודע, יתכן שלפי כללי האקדמיה ללשון עברית הצורה הזאת כבר אינה נכונה. אבל בוודאי שזה לא מקובל. גוונא + קשקשו איתי! 16:41, 7 במאי 2009 (IDT)

לא מקובל?? 77.127.83.166 16:42, 7 במאי 2009 (IDT)

לא נוהגים להשתמש בצורה הזאת כיום. כפי שכתבת מדובר בצורה ארכאית. גוונא + קשקשו איתי! 16:44, 7 במאי 2009 (IDT)

אור, צמחים וביצים

1. קראתי בכמה מקומות שהיטל הביצים של תרנוגולות תלוי בשעות האור. אם מאריכים את שעות האור אך לא משנים את התזונה של התרנגולות, האם השיטה תעבוד? והאם לביצים יהיו אותו ערך תזונתי? 2. האם תאורה מלאכותית בשעות הלילה יכולה לגרום ליותר פוטוסינתזה וצמיחה? 3. מישהו יכול להפנות אותי למאמר בנושא היקף רעב באזורים שונים, מה הגורם, ומה חסר? כלומר פחמימות, חלבונים, ויטמינים? אשמח להפניות למאמרים רציניים גם בשני הנושאים הראשונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי 2: כן, תאורה מלאכותית תגרום ליותר פוטוסונתיזה ןצמיחה יותר מהירה. אפשר גם לראות את זה לפעמים בחממות, שהגידולים מוארים בלילה כדי לזרז את צמיחתם. נידמה לי שמישתמשים בזה בעיקר בגידול פרחים.יואלפ - שיחה 07:24, 10 במאי 2009 (IDT)

בצעירותי השתמשתי בזה לגידול צמח כלשהו. תומר א. - שיחה 07:51, 10 במאי 2009 (IDT)

שירותים במטוס

הועבר לשיחה:בית שימוש 16:37, 15 במאי 2009 (IDT)

האם יש קשר בין התפשטותה של האימפריה המונגולית

להתפשטותו של המוות השחור? Anonymous - שיחה 10:55, 8 במאי 2009 (IDT)

עיקר ההתפשטות של האימפריה המונגולית באירופה התחוללה במאה הקודמת - 1241. באמצע ה14 אמנם המגיפה התחילה ב"מזרח הרחוק" ועשתה שמות בסינים, בהודים ובעמים אחרים , אבל לא הייתה קשורה למונגולים דוקא. היא הגיעה דרך צבאות, סוחרים, נוסעים,גם לאירופה וגם למזרח התיכון.

ראה Black Death ב George C.Kohn Encyclopedia of Plague &Pestilence' NY ,1998 , Wordsworth Reference Ewan2 - שיחה 02:03, 9 במאי 2009 (IDT)

אין שום קשר בין ההתפשטות המונגולית למוות השחור בגלל הפרשי הזמן (כמאה שנה). התאוריה המקובלת היא שהמחלה הגיע לאירופה על ידי הצבא הוונצי שצר על אחת הערים בקרים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:11, 9 במאי 2009 (IDT)

שאלה במחשבים

האם יש אפשרות בוינדוס לשנות את הסדר של התוכנות כפי שהם מופיעות ב'שורת המשימות'? אני עובד עם כמה תוכנות והיה נוח אילו היה אפשר לסדר אותם, אחרי פתיחתם,בסדר אחר. האם יש אפשרות לעשות זאת? יום נעים. רוני רבינקא-רבאון

מצאתי. http://taskix.robustit.com. פשוט חיפשתי בגוגל toolbar, במקום taskbar. בכל אופן תוכנה אדירה. מומלץ מאוד. תודה בכל אופן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יחזקאל

למה בתנ"ך ה' פונה אל יחזקאל בכינוי "בן-אדם"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני משער שכל פרשן יגיד את דעתו. לפי רש"י (יחזקאל ב, א) הכינוי בא לרמז שיחזקאל היה בן האדם היחיד שזכה לראות את מרכבת השכינה והמלאכים. לפי פירוש שני שהוא מביא, זה אמור דווקא "לשים אותו בפרופורציות" ולהזכיר לו שלמרות שהוא ראה מלאכים, הוא עדיין נשאר בן אדם. לא בדקתי בשאר המפרשים, אבל אפשר לשער שלכל אחד יש מה להגיד בנידון. כוזרי - שיחה 13:33, 8 במאי 2009 (IDT)

שמעתי, למשל, פרשנות לפיה כיוון שהאל מופיע, בפרק א', בדמות אדם ("ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה") ממשיך הדימוי הזה לאורך כל ספר יחזקאל בכינוי "בן אדם". אדם נבו;שיחה 13:39, 8 במאי 2009 (IDT)

דומני שהפירושים הללו משרתים מטרות חינוכיות-ערכיות, מאחר ואין בהם כדי להסביר את הופעת כינוי זה מספר רב של פעמים לאורך יחזקאל כולו, כפי שציין קודמי, - רשימה חלקית (פרקים): ב', ח', י"א, כ', כ"א, כ"ח, ל"ג, ל"ו, ל"ז, נ"א, מה שמוציא מכלל אפשרות תלות בהקשר ספציפי כלשהו. נראה שמקור הכינוי הוא במה שהיה רווח, מבחינה לשונית, בסביבה החברתית בה חי יחזקאל, בעת שאדם היה פונה לזולתו. יש לזכור שהוא התנבא בבבל ולא בארץ ישראל, על כל שונויותיהן. יתכן וכינוי זה שימש למעמדות רשמיות, כמו מול נציגי מלכות ברמה כזו או אחרת, או שופט, ובמקרה זה מושלכת השפה הרווחת גם על הדיאלוג בין הנביא לבין אלוהיו. בנצי - שיחה 22:44, 8 במאי 2009 (IDT)

כיוון שמדובר ביצירה ספרותית, אפשרי בהחלט ביסוסו של כינוי לדמות המרכזית על פי דימוי המופיע בפרק הראשון של היצירה. כל עוד לא מצאנו שום תיעוד דומה ב"שפה הרווחת", הפרשנות של בנצי היא אפשרות נוספת בלבד. אדם נבו;שיחה 12:57, 9 במאי 2009 (IDT)

שאלה במתמטיקה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה במתמטיקה - סדרות

תוך כמה זמן מתים מהרעלת כספית?

ומתי מתחילים להרגיש סימנים ראשונים? הכוונה להרעלה מכמות גדולה כמובן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הניסוח הנוכחי של השאלה הוא בעייתי. לאנשים שונים יש רגישות שונה לרעלים. יש לשאול "מהי כמות הכספית הצפויה להרוג מחצית מהאנשים שיקבלו אותה?" למדד הרעלת חצי מהאוכלוסייה קוראים LD50. נסה לחפש בגוגל LD50 LEAD. בדף מאוד לא מקצועי אחד מצאתי ש: There are some very precise numbers when it comes to what constitutes a lethal dose of lead. That number is written like this: LD50 = 100 mg/Kg

דהיינו, לפי מי שכתב את הדף ההוא, אם אדם לוקח 100 מיליגרם כספית לכל קילוגרם גוף שלו, אזי יש לו 50% סיכוי למות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:06, 10 במאי 2009 (IDT)

הכל טוב ויפה, אבל Lead היא עופרת ולא כספית, ששמה באנגלית הוא Mercury. כאן אפשר לקרוא את המידע הרלוונטי. ‏odedee • שיחה 14:10, 11 במאי 2009 (IDT)

סליחה. טעות. באמת התייחסתי לעופרת במקום לכספית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:10, 14 במאי 2009 (IDT)

מי הבן אדם הצעיר ביותר שכתב אוטוביוגרפיה?

Anonymous - שיחה 12:53, 9 במאי 2009 (IDT)

נסה למצוא בספר השיאים של גינס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מרחיבים קצת את ההגדרות של הסוגה, אנה פרנק. ‏Harel‏ • שיחה 16:47, 10 במאי 2009 (IDT)

לא ממש. זהו יומן, סוגה אחרת לחלוטין. אני הייתי מהמר שהמדובר בכדורגלן, וגם הייתי מהמר שהאוטוביוגרפיה שעליה חתום אותו כדורגלן לא נכתבה על ידו וגם לא נקראה על ידו. אלמוג 19:56, 10 במאי 2009 (IDT)

אולי החיים כמשל, פרי עטו של פנחס שדה? אבל האם זה ספר אוטוביוגרפי גרידא? בברכה, יניב • שיחה • 20:02, 10 במאי 2009 (IDT)

אולי הספר הזה שפרסמה בריטני ספירס בגיל 18 או 19. ‏Gridge ۩ שיחה 20:15, 10 במאי 2009 (IDT).

עזרה בזיהוי צמחים

שלושת התמונות הבאות צולמו ביום 8.5.09 בשביל ישראל , בין נתניה לתל אביב. הפרח השלישי נקטף על ידי אחד המטיילים וביקשתי לצלם אותו, מקווה שהתמונה מספיק ברורה. תמונות 1+2 הן כמובן של הצמח על הקרקע.

• 
• 
• 

--Yoavd - שיחה 17:52, 9 במאי 2009 (IDT)

תמונות 1+2 - מין חבלבל, כנראה חבלבל החוף ([8]) או חבלבל צמיר ([9]).

תמונה 3 - קצח השדה ([10]).

אמנון שביט • שיחה 22:12, 9 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה על הסיוע! --Yoavd - שיחה 05:51, 11 במאי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מקווה שידידך הקוטף מודע לחוק בדבר פרחי בר וצמחי בר. בנצי - שיחה 09:42, 10 במאי 2009 (IDT)

ארמית: יהוד מדינתא

מהו התרגום המדויק לשם? אביעדוס • שיחה 19:56, 9 במאי 2009 (IDT)

דומה ש"מדינת היהודים". אם כי זה לא מצלצל לי כמו ארמית. --גוונא + קשקשו איתי! 20:40, 9 במאי 2009 (IDT)

למה לא "מדינת/ארץ יהודה"? ואגב, המילה "מדינה", נראה, שבתחילת הופעתה בשפה העברית היה לה משמעות של מחוז, אבל בגלות בבל היא מקבלת כבר משמעות רחבה יותר של ממלכה או ארץ או משהו דומה. וגוונא, מדינת היהודים בארמית, אם כבר, זה "יהודיא מדינתא". --Rex - שיחה 21:03, 9 במאי 2009 (IDT)

אם כבר "מדינתא דיהודיא". ברי"א • שיחה • ט"ז באייר ה'תשס"ט • 21:20, 9 במאי 2009 (IDT)

אכן, הצדק עימך. ובהמשך לדברי לגוונא - ראה גם ביהודי#אטימולוגיה --Rex - שיחה 21:30, 9 במאי 2009 (IDT)

אם כך: 'מדינת יהודה', 'ארץ יהודה' או 'מחוז יהודה'? אודה למשיב אם יוסיף את התרגום לערך. אביעדוס • שיחה 22:51, 9 במאי 2009 (IDT)

על פי מקור הערך היא נקראה גם "פחוותא" - מזכיר שלטון פחה וע"ע.

אינטואיטיבית נראה שמדובר בסוג של קולוניה, קשה לי להגדיר בדיוק בתרגום מילולי. גוונא + קשקשו איתי! 23:34, 9 במאי 2009 (IDT)

מכיוון והביטוי הוא מקראי, הרי שאני רואה עדיפות ל"ארץ" שאף היא ביטוי מקראי. ובכך נשמור על תירגום באותו רובד לשון קדום, ("מדינה" למרות שאף היא מקראית, אולם היא מאוחרת ל"ארץ", ויש לה גם קונוטציה יותר עכשווית. "מחוז" הוא מרובד לשוני אחר). אשאיר את הקביעה בידי שאר המשתתפים בדיון. שבוע טוב. --Rex - שיחה 03:59, 10 במאי 2009 (IDT)

ישראל, השאלה היא לא רק האם להשתמש במילה ארץ או מדינה, מכיוון שלשתי מילים אלו משמעות של שלטון עצמאי והמצב כפי שמתואר היה של אוטונומיה קטנה, המילה מדינה\ארץ לא משקפת את זה. גוונא + קשקשו איתי! 04:07, 10 במאי 2009 (IDT)

לפי דבריך, כיצד מלך אחשורוש על 127 מדינות? וכן לגבי "ארץ", משמעותם במקרא היא בעיקר גיאוגראפית. צא ובדוק... --Rex - שיחה 04:58, 10 במאי 2009 (IDT)

קודם כל, חשוב לדעת מה מקור הביטוי נושא השאלה, כדי להבין את הקשרו. שנית, בניגוד לארץ, שמשמעויותיה קשורות או לעולם (כדור הארץ) או לקרקע, למדינה יש משמעות מופשטת יותר, של מערכת ארגונית המאגדת קבוצת אנשים במסגרת תרבותית, אתית או דתית נפרדת, שהיא עצמאית או אוטונומית. מטבע הדברים, התפתחותן של יישויות מדיניות כאלה, התחילה ב'קטן', כלומר בערי מדינה (או ערי ממלכה). מקור המונח הוא בארמית: מְדִינְתָּ‏א. שימו לב לכך שבשפה האחות, ערבית, מַ‏דינה עדיין משמשת במובן של עיר, ולא במקרה. המופע הראשון של מדינה הוא במלכים א', כ', ט"ו: "ויפקוד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלושים"; וכן גם באיכה, א', א', ובאסתר, א', א', שהוזכר קודם. יש גם את ממלכה. בכל אופן, שאלה מעניינת בפני עצמה היא מתי המשמעות של מדינה בעברית עברה מעיר או מעיר-ממלכה, למדינה במובנה המודרני. אולי עם התחדשותה של השפה העברית בתקופה המודרנית, אבל צריך עיון. בנצי - שיחה 10:25, 10 במאי 2009 (IDT)

אני מנחש שעוד לפני. אביעדוס • שיחה 10:30, 10 במאי 2009 (IDT)

למה אתה מתכוון ? המופע הראשון הוא במלכים א'. בנצי - שיחה 14:55, 10 במאי 2009 (IDT)

התכוונתי לומר שאני מנחש ששינוי המשמעות קרה לפני תחיית הלשון העברית. אביעדוס • שיחה 15:01, 10 במאי 2009 (IDT)

או.קיי., זה מה שמצריך עיון. שאלתי קודם לגבי ההקשר בו מצאת את הביטוי, משום שהוא רלוונטי. בנצי - שיחה 15:51, 10 במאי 2009 (IDT)

ראו המשנה הראשונה במסכת גיטין. ברי"א • שיחה • ט"ז באייר ה'תשס"ט • 11:06, 10 במאי 2009 (IDT)

מה אתה מבקש לומר בזה ? זהו מופע מאוחר יותר, ומה אתה למד ממנו ? מה שמעניין הוא, היא העובדה שכמעט (מלבד במלכים א') כל המופעים הם בספרות המאוחרת: עזרא, נחמיה ודניאל, בנוסף לאלה שהזכרתי קודם. יש לציין את אסתר, בו נעשה שימוש רב במונח זה. בנצי - שיחה 14:55, 10 במאי 2009 (IDT)

אולי כדאי לעבוד מסודר יותר. הדיון התפצל לשתי שאלות:

1. האם לערך יהוד מדינתא שם ראוי שמשקף נכונה את אותו מושג.
2. מהו היחס בין המונחים "ארץ" ו"מדינה" ומהי משמעותו המדוייקת של המונח "ארץ".

--גוונא - שיחה 15:01, 10 במאי 2009 (IDT)

לגבי הערתך הראשונה, כבר שאלתי קודם על הקשרו של הביטוי. נתחיל בזה, ונחכה לתשובתו של אביעד. לגבי ההבחנה בין שני המונחים, כבר התוויתי קודם את היחס ביניהם, לדעתי, בצורה מדוייקת מספיק. האם לדעתך חסר משהו ? ועוד, להבנתי, המונח ארץ קדם בהרבה, משום שהאדם, בכל תרבות ובכל מקום בחלד, התייחס קודם לסביבה הנתונה שלו, על שני מובניה: עולם (או חלד) וקרקע. מקור המלה הוא באכדית: ersitu, ובאוגריתית: אַ‏רצ. שימו לב לדמיון: אֶ‏רֶ‏ק בארמית (גם ארקא וארעא, לשתי המשמעויות) ובעברית, אַ‏רְד בערבית, והייתי בודק גם את earth באנגלית; נראה לי שהדמיון אינו מקרי. רק כשהחברות האנושיות התרחבו באופן משמעותי והחלו להתגבש בנפרד, התפתח הצורך במונח השני, מאחר והוא שייך למציאות מפותחת ומורכבת יותר. במידה מסוימת, משמעות זו גם התלבשה על ארץ, כך שזו משמשת גם במובן של מדינה ("ארץ ישראל", "ארץ מצרים" ו-"ארץ כנען"). בנצי - שיחה 15:51, 10 במאי 2009 (IDT)

ודאי, ודאי. ההקשר הוא כמובן יהוד מדינתא (הערך שאליו קישרתי), וספציפית המופע שבעזרא ה, ח. אביעדוס • שיחה 01:22, 11 במאי 2009 (IDT)