ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מדען פרטי

עקרונית, אין חובה כזאת שכותב של מאמר מדעי יהיה בעל תואר מוכר או איש סגל באוניברסיטה. נכון? כל אחד יכול להגיש מאמר לכתב עת.

אבל: האם היו מקרים במציאות שבהם התפרסם מאמר מדעי על ידי אדם שאינו חבר במכון מחקר (לרבות מגזר פרטי, מעבדות וחברות מסחריות)? מה הוא אמור לכתוב ב-affiliation?

(לצורך העניין, נניח מצב שבו אדם בוגר מדע חושב על רעיון חדש, כותב בעצמו מאמר לבד ולמחקר שלו יש ערך מדעי.) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מקרים, גם אם הם לא נפוצים במיוחד. היחידי שעולה כרגע במוחי, והוא גם לא תשובה נכונה לגמרי: w:Emily Rosa. היא הגתה את הרעיון ויזמה והשתתפה בצורה פעילה במחקר, ולמחקר יש ערך מדעי. אבל ברור שהמאמר לא נכתב לבד. Tzafrir - שיחה 15:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)

קראתי את הערך בוויקיפדיה האנגלית. מי שמאמין שבת התשע הגתה וביצעה את המחקר לבדה הוא פתי גמור. חבל שהאנציקלופדיה נופלת בשבי המעשיות האלה. עוזי ו. - שיחה 15:56, 30 בנובמבר 2020 (IST)

לעצם העניין, הייתה שאלה על ה־affiliation. במאמר היא מופיעה כמחברת עם שיוך של תלמידת בית ספר. שני הוריה מופיעים עם השתייכויות שנראות לי מונפצות למדי: נראה שהם היו חייבים להמציא לעצמם שיוך. ואולי יש גם משמעות לתאריך הפרסום (1 באפריל). Tzafrir - שיחה 16:20, 30 בנובמבר 2020 (IST)

ישנו אפקט מפמבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:11, 30 בנובמבר 2020 (IST)

המאמר של מפמבה פורסם תחת מסגרת College of African Wildlife Management, והמאמר של רוזה מציין את הבית ספר שלה. ככה ששני המקרים הם לא בדיוק מה שאני מתאר: מצב שבו איש פרטי (שלא עובד בשום מכון מחקר, או מוסד אקדמאי, לרבות בית ספר) מבצע מחקר אמתי ומפרסם אותו בכתב עת מדעי. התסריט לא כזה מופרך: האקדמיה מכשירה מאות חוקרים. חלק גדול מהם הולך לתעשייה טכנולוגית, אבל בזמנם החופשי הם יכולים לפרסם מאמר. מתמטיקאים לדגומה לא צריכים שום מעבדה בשביל לערוך מחקרים. 213.55.224.171 18:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)

המצב שאתה מתאר בהחלט קיים, אם כי לא נפוץ. בדרך כלל האפיליאציה חיכתב כ"חוקר עצמאי". Reuveny - שיחה 20:12, 30 בנובמבר 2020 (IST)

אאל"ט, איינשטיין פירסם את מאמריו הראשונים בזמן שעביד במשרד הפטנטים ולא במכון מחקר.יואלפ - שיחה 08:18, 1 בדצמבר 2020 (IST)

ומה לגבי סריניוואסה רמנוג'אן? Gil mo - שיחה 23:18, 3 בדצמבר 2020 (IST)

נתב"ג: אם יש לי מזון בתיק, צריך ללכת למסלול האדום?

הבנתי שלפי חוקי המכס, מותר להכניס רק עד 3 ק"ג של מזון, כשכל סוג מזון הוא לא יותר מ-1 ק"ג. נניח ויש לי נקניק במשקל 1.2 ק"ג וגם צנצנת עם ריבה בגדול 2 ק"ג וגם חצי קילו גבינה צהובה: האם עלי לעבור במסלול האדום?

אם כל המזון הנ"ל הוכן בבית ואין עליו תווית מחיר, מה המס שעלי לשלם? 213.55.224.178 23:31, 4 בדצמבר 2020 (IST)

מה קורה לאוכלוסיית פוארטו ריקו?

בערך האנגלי שעוסק באוכלוסיית מדינות ארה״ב מפורטת האוכלוסיה לפי מדינה, עם ערכים מהצנזוס של 2010 והערכות מ-2019. אוכלוסיית ארה״ב הכוללת גדלה בתשע השנים האלה בקצת יותר משישה אחוזים, בשיעורים מאוד שונים בין מדינה למדינה. אבל כל המדינות חוץ מארבע גדלו בשיעור כלשהו - החריגות הן אילינוי, קונטיקט, מערב וירג׳יניה ו-ורמונט. בקונטיקט ו-ורמונט השיעור זניח; באילינוי מדובר באחוז, ובמערב וירג׳יניה בשלושה. מנגד, נראה שהאוכלוסיה בטריטוריות של ארה״ב מתכווצת - רק גואם ודי.סי. גדלו; מבין אלה שקטנו, בולטת פוארטו ריקו, עם ירידה של יותר מ-14% באוכלוסיה תוך פחות מעשור! פוארטו ריקו אינה סמואה האמריקאית או איי מריאנה, והקיטון הזה מייצג חצי מיליון אנשים, המספר הכי גדול בפער. לאן הלכו האנשים האלה, ומדוע? יש תיעוד של נתונים כאלה? הגירה מפוארטו ריקו לארה״ב היבשתית היא לא סיפור חדש, אבל האם משהו השתנה בעשור האחרון? Eyalweyalw - שיחה 00:25, 5 בדצמבר 2020 (IST)

מין הסתם העובדה שההכנסה החציונית בפוארטו ריקו היא פחות משליש מההכנסה החציונית הממוצעת בארה"ב היא מניע אדיר להגירה לארה"ב היבשתית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:46, 5 בדצמבר 2020 (IST)

אאל"ט פוארטו ריקו נפגע מאוד מהוריקנים בשנים האחרונות, מה שגרם להגירה מוגברת ממנו.יואלפ - שיחה 07:52, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אילן - שליש?! עדיף כבר לעבור למקסיקו... לא ידעתי שהפערים גדולים כל-כך, ואם כך זה באמת הגיוני. בכל מקרה - מעבר בין פוארטו ריקו לארה״ב היבשתית הוא פתוח לחלוטין? האם ידוע לך על מקום בו אפשר למצוא את שיעור המעבר הזה? יואל - כנ״ל. זה הגיוני, האם אתה מכיר מקום שמראה זאת? Eyalweyalw - שיחה 23:02, 6 בדצמבר 2020 (IST)

למיטב ידיעתי לפורטו ריקנים יש אזרחות ארה"ב לכל דבר ועניין, והם לא זקוקים לאישור הגירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:22, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אין לי מקור בשלוף. זכור לי שראיתי סיפורים בתקשורת על הזנחת פוארטו ריקו ע"י הממשל בארה"ב, וההגירה שנגרמה בעקבות זה. יואלפ - שיחה 08:19, 8 בדצמבר 2020 (IST)

אכן, תושבי פוארטו ריקו הם אזרחי ארצות הברית לכל דבר ועניין, וזכויותיהם אינם שונות מזכויות כל אזרח אמריקאי שמתגורר מחוץ לגבולות ארצות הברית (למשל, כמו מאות האלפים מהם הגרים בישראל). אם יש להם כתובת רשומה בתוך אחת מ-50 המדינות, הם גם יכולים להצביע ככל אזרח אחר באותה מדינה. המעבר בין המדינות פתוח בדיוק כפי שהוא פתוח לכל אזרח אחר. הבעיה היא כספית, מדובר במקום עני מאוד, וזה דוחף את הצעירים להגר, בעיקר לפלורידה השכנה. נילס אנדרסן - שיחה 12:52, 12 בדצמבר 2020 (IST)

הגדרת הנקודה בגיאומטריה

נקודה אולי נתפשת כאובייקט "תמים" אבל אני חושב שיש בה הרבה עומק; אני גם חושב שהדיון על איך להגדיר אותה מזכיר את הדיון על האם להגדיר את המספר 0 כמספר בקבוצת המספרים הטבעיים או לא.

האם נקודה במישור היא בעצמה מעגל (המעגל הקטן ביותר עד כדי שאין במרכזו כל חלל)? הרי היא בטח לא קו ישר או משולש או ריבוע וכדומה כי אלה כוללים שתיים או יותר נקודות. בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נקודה היא חסרת אורך, רוחב ועומק. נקודה. כהערת אגב, ערך שמתחיל במילים „נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו״ לא תורם להבנת המושג. Tzafrir - שיחה 12:38, 5 בדצמבר 2020 (IST)

אני מאד מסכים איתך לגבי ביקורתך על הערך העוסק בנקודה בגאומטריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה להתייחס לנקודה כמעגל, כי מעגל מוגדר ע"י המושג נקודה, וזו תהיה הגדרה מעגלית. נקודה ידועה כישות בעלת 0 מימדים. מה שיכול להגדיר אותה הוא רק קואורדינטות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)

איזה אפס? ٠ או 0? (מצטער. לא התאפקתי בגלל ההגדרה המעגלית). Tzafrir - שיחה 15:38, 6 בדצמבר 2020 (IST)

רק שזה יותר "מעגל" בקונוטציה של גרפים, שלא ממש נראה כמו מעגל. הקשר היחיד הוא אולי שהוא מקיף משהו, או מתחיל ומסתיים באותו מקום. (¯`gal´¯) - שיחה 12:22, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הגדרת הנקודה היא סוגיה הרבה יותר מורכבת מהשאלה האם אפס "נחשב" למספר טבעי או לא (התשובה לזה: מה זה משנה).

אחרי שהגדירו מושגים גאומטריים מורכבים כמו מעגל וריבוע, אפשר לראות בנקודה מעגל בעל רדיוס אפס, או ריבוע מנוון (שכל קודקודיו שווים זה לזה). אבל מה יעשה מי שבאמת אינו יודע מהי הנקודה הגאומטרית? מנקודת המבט של הגאומטריה הקרטזית (המבססת את הגאומטריה על מערכות המספרים), נקודה היא זוג סדור של מספרים ממשיים. אבל מנקודת המבט של הגאומטריה האקסיומטית, נקודה היא באמת מושג יסודי, המוגדר רק לפי תכונותיו בהשוואה למושג הקו הישר (שגם הוא מושג יסודי). עוזי ו. - שיחה 16:20, 6 בדצמבר 2020 (IST)

עוזי, בהתאם לכך שהמישור המתמטי הוא הפשטה של המרחב הפיזקלי אני מציע שמושג הנקודה הוא הפשטה של חלקיק אלמנטרי מסוים שאולי טרם התגלה שאנו בני האדם "מחווטים" להבין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מדובר בהפשטה, לשם מה צריך להעמיס עליה הנחות מיותרות? מושג הנקודה יכול להיות הפשטה של חלקיק אלמנטרי שכן התגלה, ושאנו בני האדם כן יכולים להבין. עוזי ו. - שיחה 18:19, 6 בדצמבר 2020 (IST)

יכול להיות של כזה שהתגלה או של כזה שלא - לא יודע; מבחינתי טוב להציג את שתי האופציות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להתייחס לזה בתור פיקסל, או למה שיכול להוות כזה בפיזיקה, כמו חלקיק, אבל גם חלקיק, גם אם ניקח את החלקיק הכי קטן שמרכיב חלקיקים יותר גדולים, תופס נפח (בניגוד למסה, שיש חלקיק שהוא חסר מסה - פוטון), מה שאין לנקודה, אבל כמובן שאין משמעות למשהו יותר קטן פיזיקלית מבחינת חומר, מבחינת מיקום יכולה להיות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אם כבר אפשר להתייחס אליה כחור שחור. באמת נקודה אינה מוגדרת והיא שונה מהקבוצה הריקה. אפשר להתאים אותה לאיזה מודל שתרצה ובלבד שיתקיימו האקסיומות של הגאומטריה בצורה עקבית. ראו גם מערכת האקסיומות של הילברט#האובייקטים היסודיים.--יהודה „ שיחה < כ"ב בכסלו ה'תשפ"א • 09:06, 8 בדצמבר 2020 (IST)

כנראה התכוונת לסינגולריות נקודתית. (¯`gal´¯) - שיחה 10:49, 8 בדצמבר 2020 (IST)

קיום של אלוהים (לוגיקה)

זאת לא שאלה בנושא דת, אז בבקשה להתנהג בהתאם.

1) יש טיעון (שהוא מין הוכחה) לפיה אם מגדירים את אלוהים במושלם, כלומר כמישהו שאין לו שום חסרים, אז הוא חייב להיות קיים לפי ההגדרה. כלומר מכיוון שלא חסר לו דבר, לא יכול להיות שחסר לו את הקיום עצמו. מישהו מזהה את הדבר שאני מדבר עליו?

2) האם יש הוכחות לוגיות נוספות בסגנון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לטעמי, הקב"ה יכול להתקיים גם כאנרגיה. ראה למשל 2001: אודיסיאה בחלל. דוריאן • DGW – Talk‏ 13:36, 5 בדצמבר 2020 (IST)

יש לנו הפניה הוכחות לקיומו של אלוהים שמפנה לתוך הערך אלוהים. Tzafrir - שיחה 15:16, 5 בדצמבר 2020 (IST)

מצאתי שם את הערך "הטיעון האונטולוגי" בקישור שנתת. שזה השם של מה שיפשתי. תודה. אשמח לעוד הוכחות בסגנון

מכיוון אחר: לדעתי לפחות, הניסוי המחשבתי של החדר הסיני מוכיח שתודעה היא מטאפיזית (זה נכון ללא קשר לשאלה האם החדר מודע או לא). א. זה מביא להכרה שהמטאפיזי קיים. ב. זה מעלה את השאלה האם תודעה היא אך ורק פרטית, או שקיים מבנה על. ג. אם קיים מבנה על של התודעה, הוא מה שמכונה אלוהים. סכום בעל תודעה של הכל שבכל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:01, 5 בדצמבר 2020 (IST)

למה לדעתך החדר הסיני מוכיח שתודעה היא מטפיזיות? לדעתי הוא רק שומט את הקרקע תחת הטיעון שבינה מלאכותית חזקה ניתנת למבחן באמצעות יכולת לתקשר. אולי אתה רואה משהו שאני לא? אם כבר ניסוי מחשבתי שמוכיח שקיימים מדורים בתודעה שאינם מסתמכים על לוגיקה טהורה וידע פיזיקלי (כלומר פיזיקליזם) זה החדר של מרי: קיים ידע ניסיוני טהור (חושי) שאינו יכול להיות מסקנה של אינפורמציה מדעית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:00, 5 בדצמבר 2020 (IST)

גם החדר של מרי, זה נכון, אבל גם החדר הסיני. יש שתי אפשרויות בלבד: 1. לחדר יש הבנה, כלומר יש תודעה. אם זה כך, אין שום הסבר איך נוצרה התודעה הזו ומניין היא הגיעה. כל מה שיש זה שבנינו מחשב עם אלגוריתם סופר־סבוך - ולכן הוא מספק תשובות - אבל זה לא מחייב קיום תודעה. אז אם יש תודעה היא מחוץ להסבר הפיזי. כמובן שהאפשרות השנייה מראה באופן ישיר יותר שאין קשר בין מיחשוב ועיבוד נתונים לשאלת התודעה - כלומר שוב נותרנו עם התודעה כעניין מטאפיזי.

יש פה נקודה עדינה מעט שקל לפקשש. אם המוח הוא רק מערכת פיזית, ניתן למפות אותו למחשב, ליצור סימולציה מושלמת. יש תוצאים קוונטיים שמחייבים שימוש בהסתברויות, אבל זו לא בעייה מפני שאנו יכולים לתת לאיש שבחדר קוביות להטיל ושימוש בתוצאה באלגוריתם. לכן - אם החדר הסיני אינו בעל תודעה גם המוח נטול תודעה. גם ההיפך נכון - אם קיימת תודעה לאדם היא אינה מוסברת בשום אלמנט באלגוריתם, גם לא באלגוריתם כולו - מפני שאין שום פתרון שמתקרב לתקפות מתמטית או לוגית לשאלה - איך בדיוק תודעה השתרבבה לעניין.

סירל טען ש"איכשהו המוח מפריש תודעה". איני יודע איך בדיוק הוא הצליח ליישב זאת עם העובדה שהמוח ניתן לסימולציה מושלמת בהינתן עוצמת מיחשוב גדולה דיה ומידע מדויק על מבנה של מוח (מוח בודד די בו לצורך העניין). גם טיעונים אחרים נופלים בקלות וקשה להבין את אלה שטוענים אותם. טיעון הרובוט למשל, נופל בשל התזה של צ'רץ'-טיורינג: את כל הקלט/פלט/עיבוד של החדר שבתוך הרובוט ניתן למפות למכונת טיורינג, שאותה ניתן למפות לחדר הסיני הבסיסי. כלומר לא שינינו שום דבר בניסוי המחשבתי.

כך או כך, אנו נותרים עם תודעה כמשהו מטאפיזי. לא צריך את הנתיב של דקארט עם "אני חושב משמע אני קיים" (שגם הוא נכון כשלעצמו. בסופו של חשבון כל מה שאני יודע בוודאות זה שאני קיים. כל דבר מעבר לזה יכול להיות אשלייה ותו לאו, כולל קיומן של תודעות נוספות סביבי, ובכלל קיום אמיתי של "סביבי"). אישית עבורי מרגע שיש לי הוכחה שהמטאפיזי קיים, כל האמירות לגבי "חבר דמיוני" וכך הלאה הופכות למגוכחות. אמנם אין לי הוכחה שאלוהים קיים, אבל יש לי הוכחה שיש מטאפיזי וקיום אלוהים הופך להיות אפשרות סבירה מאד. זה לא אומר כלום על טבעו של אלוהים מבחינת דברים שמאד מהותיים עבורנו, כמו למשל טוב ורע - זו כבר אמונה שלי, לא ידיעה וגם לא אפשרות רציונלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:23, 5 בדצמבר 2020 (IST)

לא ברור לי איך אתה פוסל את האפשרות הראשונה. נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית ואז מסיק שאי אפשר לבנות מכונה שתציג תודעה. בינתיים חקר המוח (בכל הרמות השונות, מהפסיכולוגיה עד לביולוגיה) מתקדם ואנחנו מבינים קצת יותר טוב איך הוא עובד. אין שום רמז לקיומה של תודעה חוץ גופית (לדוגמה: אנחנו מכירים המון כשלים מוחיים, כולל מוות מוחי לסוגיו, אבל לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת). אני לא רואה שום סיבה עקרונית (להבדיל מהמון סיבות מעשיות) למה אי אפשר לסמלץ מוח אנושי. Tzafrir - שיחה 21:45, 5 בדצמבר 2020 (IST)

לא קראת את שכתבתי.

א. אין מחלוקת שניתן לסמלץ מוח - כתבתי זאת בפירוש.

ב. על מנת להוכיח שהסימולציה מייצרת תודעה יש להציג מבנה מסודר שמסביר את התופעה. אם אפילו סימולציה שעוברת כל מבחן טיורינג שהוא לא מספקת לכך תשובה, הטענה שייצרת תודעה אינה ניתנת להוכחה ולהסבר. מדובר בפסאודו מדע במקרה הטוב.

ג. המסקנה היחידה מכך היא שהתודעה אינה ניתנת להסבר אלגוריתמי, יהיה מה שיהיה (ראה בהמשך). בשום מקום אין צורך להניח מראש שלסימולציה אין תודעה וממילא הטענה שלך "נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית" שגויה. העובדה שהתודעה אינה מכנית היא מסקנה, לא הנחה.

ד. ההתקדמויות בחקר המוח אינן מעלות ואינן מורידות. אנחנו נעולים בבעיה שאין לה פתרון שהצורה היחידה למדוד קיום של תודעה הוא להיות אותה תודעה. לכן המשפט "לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת" מופרך לחלוטין. אינך יכול למדוד תודעה, וניסוי החדר הסיני מראה שחקירה חיצונית אינה מספקת תשובה לשאלה.

כל חקירה מעבר לזה חייבת להסתמך על הנחה - להניח אחת משתיים - לחדר הסיני יש תודעה - וקיבלנו תופעה נטולת הסבר, ועל כן מטאפיזית. או שלחדר הסיני אין תודעה - ונפסלה האפשרות שסימולציה יכולה להיות מודעת, ושוב קיבלנו תודעה מטאפיזית. אין דרך לצאת מזה. המסקנה מכל זה יחד היא שהפער בין אובייקט לסובייקט אינו ניתן לגישור בחקירה מדידה. זה, בהגדרה, מטאפיזי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 5 בדצמבר 2020 (IST)

שוב: יש לך הנחה סמויה שסימולציה של מוח לא יוצרת תודעה (כל עוד לא הוכח אחרת). שאלת הבהרה: באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה? Tzafrir - שיחה 04:57, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אנסח מחדש - אפשר שהסימולציה יוצרת תודעה. אך מכיון שאיננו יכולים למדוד זאת אנחנו נשארים עם תופעה שאינה ברת מדידה. ללא אפשרות למדידה אתה נשאר עם תופעה שמחוץ למדע, כלומר מחוץ לפיזיקה, כלומר מטאפיזיקה.

אין לי תשובה שהיא מעבר להשערה לשאלה "באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה". ההשערה שלי, שהיא השערה רופפת מאד, היא שהתודעה נוצרה ב"קפיצה הגדולה קדימה". הקפיצה הגדולה קדימה היא השערה שיש לה תמיכה אצל חלק מהחוקרים (ג'ארד דיימונד, למשל, תומך בה מאד), אבל יש גם לא מעט מתנגדים ואין קונצנזוס. ההשערה הזו גורסת שמאפיינים של תרבות הופיעו כמעט בבת אחת. לפני הקפיצה "ארגז הכלים" של הומו סאפיינס כלל את אותו סט כלים מצומצם, עם אותם עיצובים ואין תלות באיזו קבוצה/שבט מדובר. לאחר הקפיצה סט הכלים גדל מאד (למשל קרסי דיג ומחטי תפירה) ולא היה זהה בין שבטים, הופיעה האומנות שגם היא הייתה ייחודית לכל שבט. במלים אחרות, הופיעה מה שמגדיר תרבות. אבל זה רופף - קודם צריך לקבל את השערת הקפיצה הגדולה קדימה, ואז לחשוד שהגורם לקפיצה הוא הופעת התודעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:07, 6 בדצמבר 2020 (IST)

זה שאנחנו לא יודעים למדוד כרגע לא אומר שזה א־פריורי מחוץ למדע. בעיקר מכיוון שאנחנו מתקדמים לאט לאט לכיוון של מדידה. הפסיכולוגים מצליחים להסיק לא מעט מסקנות מהקופסה השחורה הזו בעזרת ניסויים יצירתיים. וגם הקופסה פחות שחורה מבעבר, בעקבות מגוון אמצעי חישה ואף השפעה ישירה על נוירונים. למיטב הבנתי, יש כבר התחלה של הבנה של המנגנונים הנוירולוגיים של יצירת התודעה. Tzafrir - שיחה 15:27, 6 בדצמבר 2020 (IST)

Tzafrir, התודעה לא ניתנת למדידה. אתה מסתמך על מחקר עתידי על ידי אקסטרפולציה של מחקרים מהווה ועבר. אבל כל המחקרים מעידים רק על כך שיש קורלציה ברורה בין הגוף(המוח) והנפש. הם לא מוכיחים שהנפש היא "בתוך הגוף" וניסיון לכמת ולמדוד פיזקלית את עולמו הפנימי של האדם נידון לכישלון. נכון להיום אין מכונה שיכולה למודד תודעה, בדיוק כמו שנכון להיום אין משולש עם ארבע צלעות.

לנסות להבין תודעה על סמך מבנה המוח שקול לניסיון להבין טיול ג'יפים עם המשפחה על סמך מבנה המנוע. יש קשר מובהק, ידוע ולא מוטל בספק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, אבל עם זאת קשר זה אינו ברור לנו. אני חושב חוסר ההבנה המהותית הזאת (מהותית, כלומר לא הולכת להיתפר בעתיד) היא מה שאילן מכנה "מטאפיזי".

י. ליבוביץ' ניסח זאת. הוא חילק את היקום (כל מה שיש) לשני עולמות: חיצוני (גוף פיזי, "רשות הרבים") ופנימי (נפש, "רשות היחיד"). ידע נוירופיזיולוגי לא מקרב אותנו להבנת הקשר בין השניים, אלא רק מחריף את בעיית גוף-נפש (ראה: ישעיהו_ליבוביץ#גוף_ונפש). נדגים: פיזיולוגית יש פולס עצבי שבעקבותיו אדם מרגיש כאב. יש קורלציה ברורה בין פולס לבין כאב. אבל הכאב עצמו הוא של האדם בלבד והוא היחיד שמרגיש אותו. ראה כאן הסבר יותר מפורט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:37, 6 בדצמבר 2020 (IST)

וזה נכון כי כך קבע ליבוביץ (לפני עשרות שנים)? אתה טוען שיכולתנו להבין את התודעה לא השתפרה מאז זמנו של ליבוביץ ועד ימינו?
יכול להיות שכל אדם הוא שונה, אבל בינתיים מצליחים למצוא מבנים ותהליכים די דומים במוחות של אנשים שונים. והמחקר המודרני מצטיין במיצוי והכללת מידע. בכלל לא ברור איך מיוצגים מושגים שונים במוח (לשם השוואה, אם ניקח תוכנית די מורכבת כמו דפדפן ונריץ אותה על אפילו שני מחשבים זהים, נקבל מבנים די שונים בזכרון, אם נסתכל ברמה של הביטים. ותוכנית מחשב היא משהו שנכתב על ידי אנשים במטרה להיות מובן). בהחלט סביר שאם נדע לנסח ולהבין רמת הפשטה מתאימה, נצליח למצוא מושגים בזכרון ותהליכי מחשבה. עולמות המושגים של אנשים שונים יכולים להיות מאוד שונים, אבל בהחלט סביר שיש כל מיני דברים בסיסיים משותפים.
ההנחה הבסיסית שלי מנוגדת להנחה הבסיסית שלך: אין כאן שום דבר מיוחד ועל טבעי. לא היתה שום השראה הלוהית לפני אי אילו עשרות אלפי שנים. פשוט הגענו לרמת מורכבות מספיק גבוהה של המוח.
(אבל מה אני כותב שטויות. ברור שלא נצליח לעשות את זה. עוד הרבה לפני זה, המכונות ישיגו תודעה ויחסלו אותנו) Tzafrir - שיחה 19:09, 6 בדצמבר 2020 (IST)

כלומר, אתה מניח מהתחלה את המבוקש... מעגלי משהו. העובדה הבסיסית, ליבוביץ' או לא ליבוביץ', היא שאיננו יכולים למדוד תודעה וזה אינו יכול להשתנות. אם אבוא ואטען שאין לי תודעה אין לך ולא תהיה לך דרך לבדוק אם אני משקר או דובר אמת. יתכן שמסתובבים בעולם מליארדי אנשים ללא תודעה, איננו יכולים לדעת זאת.

יש פה עניין עקרוני שנראה שאתה מתקשה להבינו: אני יכול לגלות (בתיקווה) כל עובדה פיזית על המוח. היא אינה מקדמת אותי בנושא התודעה יותר מהידיעה הבסיסית שאם צובטים אותך כואב לך. ידוע שיש גישור בין המדיד לבלתי מדיד, וכל התקדמות בנושא מה מדיד אינה מוסיפה שום הבנה בנושא הזה.

חזרה לנושא מה מראה החדר הסיני: ייחודו של ניסוי החדר הסיני הוא בהבאת השאלה לרדוקציו אד אבסורדום. המעבד (האדם) אינו יודע סינית. האלגוריתם (ספר ההוראות) אינו יודע סינית. הזכרון (המחברת) אינו יודע סינית. אתה נשאר רק עם האפשרות המוזרה שאיכשהו הצירוף שלהם באורח פלא יצר תודעה יש מאין. שוב - נותרת עם הסבר מטאפיזי. התודעה הופיעה באורח פלא במערכת. אף חלק ממנה לא קיים במעבד או בספר או במחברת.

לא משנה אם אתה משער שאין תודעה לחדר הסיני (האפשרות הסבירה יותר, אבל אין דרך לבדוק את זה) או שיש לו. גם אם יש לו לא קיבלת תהליך פיזי שגרם להופעת התודעה. שים לב שאיני צריך אף הנחה מוקדמת. התוצאה מוסקת ללא הנחה למעט שיש דבר כזה תודעה.

נקודה אחרת לגמרי היא - יש המניחים שאלו שהטוענים שבעיית התודעה אינה ניתנת לפתרון ללא מעבר למטאפיזיקה מחפשים איזושהי נחמה של חיים־לאחר־המוות. אני מבקש לציין שאין במסקנה שתודעה היא מטאפיזית שום נחמה כזו. ראשית הידיעה שתודעה היא מטאפיזית לא אומרת שום דבר על כך שהיא ממשיכה להתקיים אחר המוות. שנית - וזה חמור יותר - אנחנו כבר יודעים, בזכות אותו מחקר שאתה מדבר עליו, שזכרונות בוודאות מאוכסנים באופן פיזי במוח. ככל הנראה גם האישיות - לפחות לחלקים ממנה זה כבר הוכח. עד כמה התודעה שלי ללא האישיות שלי וללא הזכרונות שלי היא אני? היא לא. אם קיימים חיים־לאחר־המוות הם משהו שלא ניתן להסיק אותו מהיות התודעה מטאפיזית.

המסקנה שלא ניתן להמנע ממנה היא שהתודעה מטאפיזית, ועל כן המטאפיזי קיים. אין פה שום מסקנה שיש בה איזושהי אמירה אמונית או מוסרית. אני אישית מאמין באלוהים, אבל זה מה שזה - זו אמונה, לא ידיעה. לעומת זאת אני יודע שהמטאפיזי קיים - וזו ידיעה, לא אמונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניסחתי את זה כהנחה. אבל הדגשתי גם את ההנחה הנגדית הסמויה של כל בני שיחי. דרך אגב, מבחינתי החדר הסיני אינו מפליא מרגע שתרגום מכונה הראה איך אפשר לתרגם בצורה אוטומטית. ליתר דיוק, על זה אני מדבר: ההנחה על תודעה מיותרת. אין שום שדון במכונת התרגום האוטומטי שמספק לה תודעה. אם תפרק אותה לרכיביה השונים, לא תמצא בה רכיב אחד בודד שיודע אנגלית או סינית. אבל למרות זאת, הצירוף של הכל ביחד מצליח לתרגם בין אנגלית וסינית. תודעה נוצרת ממכונה מאוד מורכבת. Tzafrir - שיחה 01:08, 7 בדצמבר 2020 (IST)

בערך כמו לשאול האם משפט פיתגורס נכון כי פיתגורס כתב אותו... מסקנות לוגיות לא פגות תוקף, אלא מופרכות על ידי אחרות. ספציפית, לא היתה שום התקדמות מהותית מאז תקופתו של לייבניץ בנושא מדידת תודעה. גם בתקופתו היו דוגמאות לכך שיש קשר בין התודעה לבין המוח. לאחר מכן, נמצאו עוד עשרות דוגמאות לאותה הקורלציה. בעתיד ימצאו ככל הנראה עוד מאות דוגמאות. אבל זה לא מהותי. הדרך היחידה ביקום לדעת על המתרחש בתודעה היא לשאול את הסובייקט מה הוא מרגיש. ובדוגמה שאילן נתן, אי אפשר גם להסיק את קיום התודעה באופן חד משמעתי מתקשורת. יתכן שמה שאנחנו מתייחסים אליו כתקשורת עם סובייקט אחר היא הפעלת מכונה באמצעות פקודות קוליות. וזה כלל לא רלוונטי אם המכונה כוללת נירונים ביולוגיים שהתפתחו מחלבונים מקודדי RNA, או רשת ניירונים מסומלצת על מחשב קוונטי.

יתכן שכל מה שעשינו כאשר אנו שואלים את המטופל "האם כואב לך" זה להפעיל אותו בפקודה קולית. אתה טוען (לצורך הדוגמה) שמצאת קורלציה מושלמת בין אות עצבי לבין כאב (זה יכולה להיות קורלציה בין כל תופעה גופנית לתופעה נפשית. כאב זה רק דוגמה קלסית). אני טוען שלא מצאת שום דבר מהסוג הזה. מה שכן, הצלחת למצוא קורלציה מלאה בין תגובה תופעה גופנית (אות עצבי) לבין תופעה גופנית (המטופל אומר שכאב לו/המופל זז/לחץ הדם של המטופל עלה/למטופל יורדות דמעות/די לניסויים בבני אדם דמיוניים). אפילו לא הצלחת להראות ברור שהמטופל מודע לתהליך. זאת מכוון שכל התופעות שאתה מודד הם בהגדרה פיזיקליות טהורות (הגדרה: גודל פיזיקלי הוא כל דבר הניתן למדידה מספרית). לא הצלחת לתאר קשר בין הגוף לנפש, אלא רק קשר בין הגוף לגוף.

ודבר אחרון, הוזכרו בדיון דברים מיסטיים ודתיים, כמו חיים לאחר המוות, קיום אל, בריאת עולם כדו'. הם לא רלוונטיים. עצם כך שאנחנו לא יכולים באמצעות התודעה שלנו להבין את התודעה שלנו לא מוכיחה קיום של על-טבעי. זה רק מוכיח שהכלי הפסיכי הזה שאנחנו מכנים פיזיקה (לרבות ניירופיזיולוגיה) אינו מצליח לתאר את כל מה שיש ביקום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:21, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא הולך להמשיך את הדיון שסובב במעגלים. אבל מוצא חן בעיני איך הצלחנו לבלבל בין האריות הגדולים ליבניץ וליבוביץ. Tzafrir - שיחה 15:20, 7 בדצמבר 2020 (IST)

ג'וליו טונוני

דומי שכל משתתפי הדיון:אילן, קורבוס, צפריר והאלמוני אולי לא מכירים את התיאוריה של טונוני (תאוריית המידע המשולב ) לפיה לכל מערכת סגורה שיש בה תהודה יש תודעה כל שהיא; בגלל ה"תהודה" זה אולי סוג מתקדם יותר של Pan-Psychism (בו מדובר על תודעה לכל דבר בלי הכרח ל"תהודה") ואם אני לא טועה זה מבוסס על ההנחה שהיכולת שתתקיים תודעה אישית שלא ניתן למדוד חיצונית לכל תודעה בעצמה קשורה בקבוע פיזיקלי כל שהוא שלא הוברר דיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מכיר רעיון פשוט הרבה יותר של לולאה מוזרה, מהספר גדל, אשר, באך ובערך לכך רמזתי. Tzafrir - שיחה 09:32, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הרעיונות האלה, כמו גם הפסאודו-מדע שצפריר משום מה מאמין בו, נטולי כל ריגורוזיות. זו הכרזה בעלמא - "מערכת מורכבת מספיק היא בעלת תודעה". הביוספירה של כדור הארץ היא מערכת מורכבת הרבה יותר ממוח. האם לכדור הארץ יש תודעה? מה עם השמש? מדוע שלולאת משוב תייצר תודעה? כל הרעיונות האלו מצטיינים בכך שהם "אפילו לא שגויים". זו הפרחת דברים בעלמא. תוסיף לזה את העובדה שלא ניתן למדוד תודעה מבחוץ, בניגוד מוחץ לכל כלל של המתודה המדעית, ותקבל תשובה חקוקה באבן - כל הרעיונות האלו הם מיסטיקה פר אקסלנס. מחריד אותי שאנשים חכמים מתייחסים ברצינות לשטויות האלו. זה עוד יותר גרוע ממתנגדי החיסונים ואנשי הארץ השטוחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אילן, אני מציע בחביבות שקצת תירגע עם העניין - אני אישית לא טענתי נחרצות שהרעיון הזה נכון ובכל זאת אני חושב שמזלזל להשוות את זה עם אנשי הארץ השטוחה; אני לא מאמין שהארץ שטוחה וגם טונוני לא מאמין כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא יותר מסוכן ממתנגדי חיסונים, באו לא נגזים. התנגדות לחיסונים היא תופעה מסכנת חיים. לא לעסוק בלוגיקה פורמלית ולעקוב אחרי עבודות בפילוסופיה מודרנית לא הרג אף אחד. הזכרת משהו שלא חשבתי עליו לפני והוא ממש מעניין: אני ואתה תבוניים (אני מקווה) ומסוגלים לנהל שיח רציונלי. אבל זה לא ברור מאליו שלמערכת שמורכבת מהרבה אנשים מודעים ותבוניים יש תודעה. כלומר האנשות כולה "טיפשה" וצפויה (יש תבניות סטטיסטיות מובהקות להתנהגות החברה), בזמן שכל אחד מאיתנו הוא בעל רצון חופשי ורציונלי כביכול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:45, 9 בדצמבר 2020 (IST)

לא אמרתי מסוכן. זה לא מסוכן כלל. אמרתי מחריד. מזעזע אותי שאנשים חכמים מחזיקים באיידה פיקס כה אווילי. כבר היו דברים מעולם (למשל שאלת סופיות היקום. תכלס, מאז אולברס המסקנה הברורה היתה שהיקום סופי במרחב, או בזמן, או בשניהם. אבל עולם המדע לא היה מסוגל לקבל זאת לתקופה ארוכה מאד, כנראה מפני שזה הזכיר את התפיסה הדתית על בריאה). במקרה התודעה הכל כל כך ברור - איך אפשר לדבר על חקירה מדעית של גודל שאינו ניתן למדידה?? איך ניתן לטעון ברצינות שמערכת עיבוד מידע יוצרת תודעה כשאין אף הסבר לתהליך היצירה למעט נפנוף הידיים ש"מערכת מורכבת מספיק/לולאות משוב/רשתות נוירונים/אפקטים קוואנטיים" (וכך הלאה כיד הדמיון. לא המצאתי אף אחד מאלה, בכולם נתקלתי במאמרים וספרים של אנשים חכמים מאד) יוצרת תודעה?? זה לא דומה בכלל לחשיבה מדעית. זו אמונה מיסטית לכל דבר ועניין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 9 בדצמבר 2020 (IST)

בהכשרה פיזיקלית בסיסית (תואר ראשון) לא מדברים כלל וכלל על פילוסופיה. יותר מכך, המילים "פילוסופיה", "נפש/תודעה", "רצון חופשי" הם מילים גסות בפיזיקה שמדען מכובד לא אמור להגיד בשיח רציני. בזמני לקחתי קורס בחירה בפילוסופיה עם עודד בלבן, דבר ששינה בצורה ניכרת מאוד את התפיסה של הנושא. מרבית בוגרי מדעים מדויקים לא עוברים הכשרה בסיסית בנושא גוף ונפש ומתייחסת לפיזיקליזם ומטריאליזם כברירית מחדל. מונחים כמו קווליה לא מוכרים למשכיל בן ימנו. כך יוצא למעשה שחלק גדול משכבת האינטליגנציה כיום לא מודעת אפילו לכך שמתקיים דיון פילוסופי בנושא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:14, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מאותה סיבה שערימת נוירונים או גוש סיליקון יכולים ליצור פתאום תודעה. לא מדובר על סתם מערכת מורכבת אלא מערכת מורכבת שמטפלת במידע (מה זה בדיוק?). משיקולי אנטרופיה קיום ומעבר של מידע דורש תחזוקה שוטפת. לכן יש הסתברות די זניחה שסתם גוש חומר יעביר מידע על בסיס קבוע. Tzafrir - שיחה 15:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)

החשיבה המעגלית הברורה לא מטרידה אותך? אתה הרי מניח את המבוקש - "עובדה שערימת נוירונים יוצרת תודעה, מכאן שערימת נוירונים יוצרת תודעה". מה עם חשיבה ביקורתית? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:10, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מניח שקיימת תודעה. אני רואה שאנשים מדווחים על כל מיני חוויות דומות והדיווחים של האנשים הם הכלים שבהם אני יכול להשתמש. למיטב הבנתי, אבל זו סתם השערה פרטית שלי, המוח שלנו מתמחה ביצירת תמונת עולם אחידה ותמונת העולם האחידה הזו היא מה שאנחנו נוהגים לכנות התודעה. Tzafrir - שיחה 00:03, 10 בדצמבר 2020 (IST)

אה, אז הנה חלק מהפער. אני לא מניח שלאנשים אחרים יש תודעה. אולי לחלק אין. במיוחד זה שנראה סביר יותר ויותר שאנחנו חיים בסימולציה הספק שלי הופך סביר יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:48, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מוח בצנצנת הוא מבחינתי אפשרות תאורטית אבל לא מעניינת. יש תמיד אפשרות שאני מוח בצנצנת, אבל אי אפשר לעשות שום דבר בעולם כזה, ואם אני מניח שאני לא, אני יכול להתקדם. השערת הסימולציה נראית בעיני גם היא כמשחק היפותטי. אבל לפי קו המחשבה שלי זה ממש לא משנה: אצלי כל עוד נוצרת תחושת „אני״ (שבאופן כללי כמעט כל האנשים מדווחים עליה), לא אכפת לי אם זה באמצעות גוש ניורונים או סימולציה ממוחשבת היפותטית. Tzafrir - שיחה 23:01, 10 בדצמבר 2020 (IST)

אילן, תוכל בבקשה לפרט למה נראה לדעתך יותר סביר שהיקום הוא סימולציה? תודה 147.234.130.234 17:15, 14 בדצמבר 2020 (IST)

לפי מה מחליטים על איזה דמות כותבים ערך בויקיפדיה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב יש קריטריונים מסוימים שהדמות צריכה לעמוד בהם? נניח אני רוצה לכתוב ערך על המורה שלי, אני יכולה? או שהוא צריך להיות מישהו ידוע בעצמו? אני יכולה להוסיף את עצמי לאישים שנולדו בתאריך לידה שלי? מה הכללים לזה? תודה. ―הארמי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להוסיף מישהו לרשימת הנולדים רק אם יש לו ערך בוויקי. ―46.114.151.249 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום הארמי, ראי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים, ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות וגם ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. חזרתי • ∞ • שיחה 10:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)

תודה! הארמי - שיחה 13:16, 6 בדצמבר 2020 (IST)

הערת אזהרה במדינות ללא טאבו כמקובל בישראל

האם נכון להגיד שהערת אזהרה (שאני מבין כפונקציה אפשרית של ייזהר הקונה) קיימת רק במדינות שיש בהן טאבו כמקובל בישראל ואם כן אז מהי החלופה במדינות שאין בהן טאבו כמקובל בישראל?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי מושג. לערך הערת אזהרה אכן אין בינוויקי, למרות שמהערך מרשם המקרקעין ברור שירשנו את המרשם מהבריטים לא סביר להניח שהמצאנו את הרעיון הזה. Tzafrir - שיחה 15:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)

יצוין שלפני כתיבת השאלה נכנסתי לערך הערת אזהרה לחפש בינוויקי ומשלא מצאתיו ביקשתי בדף שיחת הערך להוסיפו; רק לאחר מכן שאלתי את השאלה פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאשר מנגנון הערת האזהרה אינו קיים, ניתן לבצע את העסקה בזהירות רבה יותר, למשל על ידי העברת התשלום על ידי נאמן בהתאם לשלבים - למשל, שלב של פינוי הנכס, שלב של העברה ברישום המקרקעין (אם קיים) ושלב של כניסת הקונה לנכס. הדבר דומה במידה רבה לעסקה שבה מועבר תשלום לפני קבלת הסחורה. מובן שכשמנגנון הערת האזהרה אינו קיים, הסיכון לקונה גדול יותר. אסף השני - שיחה 16:59, 7 בדצמבר 2020 (IST)

האם יש מיני-רחפן הפועל כקליע?

אם סוכנות ביון רוצה להוציא מישהו להורג למה לירות מצלף בלב שטח האויב אם אפשר לשלוח רחפן קטן מאד ומהיר מאד שיופעל מרחוק להאיץ לתוך גוף האדם ולפעול כמעין קליע? זה בטח יכאב הרבה יותר מקליע אבל תאורטית-טכנית האם זה נושא עם ערך או שיש ערך על נושא דומה (לא רחפן מתאבד כפצצה)? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהירות לוע של רובים שונים גבוהה בהרבה (כפולה ואף משולשת) ממהירות הקול באוויר. רחפן רגיל לא מתקרב למהירות הקול. Tzafrir - שיחה 00:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)

נדמה לי שאלון מאסק חשב על פיתוח של רחפנים מתאבדים. זה אמנם לא בדיוק מה ששאלת, כי קליעים לא תמיד מתפוצצים, וכאן הרחפנים מיועדים להתפוצץ בקרבת המטרה, אך הקונספציה דומה. אביתר ג' • שיחה • 11:12, 7 בדצמבר 2020 (IST)

עדכון: חיפוש באינטרנט העלה שחץ שנורה מקשת מורכבת יכול להגיע למהירות של 300 קמ״ש, כלומר בערך 85 מטרים בשניה, והוא עדיין קטלני (אבל פחות). אין לי מושג לאיזו מהירות יכול להגיע מטוס זעיר במסה של חץ (הוא צריך מספיק מסה כדי שפגיעתו תשפיע). Tzafrir - שיחה 13:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הרחפן יכול לשאת צב למרומים ולהשליך אותו על פדחתו של היעד. עוזי ו. - שיחה 14:16, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושש שארגוני הגנה על בעלי חיים יטרפדו את המהלך הזה, שיכול היה להביא שגשוג למזרח התיכון ולהמריץ את שוק הצבים המנומנם. אילולא ארגונים אקטיביסטיים אלו, כבר היה יעיל יותר שהרחפן יסחוב תנין שיטרוף את המתנוקש. אסף השני - שיחה 16:27, 7 בדצמבר 2020 (IST)

האם הכוח של השרירים הוא לחץ מים?

כאשר שריר מתרחב ומתכווץ, האם מה שיוצר את הכוח הוא למעשה לחץ מים בתוך התאים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שריר יכול להתכווץ בצורה פעילה או לחזור למצבו המקורי (להתרחב). מנגנון הפעולה מוסבר בערך סרקומר. Tzafrir - שיחה 09:27, 8 בדצמבר 2020 (IST)

כמה עולה לשלוח מכולה עם תכולת בית?

כמה עולה פחות או יותר שליחה של מכולה מחו"ל לישראל, עם תכולת בית? סדר גודל: 1000 שקל, 5000 שקל? לא יודע איפה בודקים.

תאמר לנו באיזו חברת משלוח מדובר ואגיד לך איך לברר את המחיר. Gil mo - שיחה 22:33, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושב שמשתמש:Gil mo טעה בגישתו ואולי גרם להיסט הדיון שכן האנונימי לא ציין שהוא מעוניין לעבוד דווקא עם חברה ספציפית; הרצתי את השאלה ששאל האנונימי במנוע החיפוש של הדף ועברתי על עשרת התוצאות הראשונות ולא מצאתי משהו שקרוב לזה; האנונימי (שלדעתי עשה טעות בכותרת בכך שלא הוסיף גם לכותרת את הביטויים "מחו"ל" ו"בערך") שאל שאלה די טובה ואף רמז שהוא מוכן לחפש בעצמו תשובה אם ידע איפה מוטב לעשות זאת (השוואות מחירים בתחום ההובלות הבינלאומיות היא דבר שאני אישית אף פעם לא נתקלתי בו ואשמח ללמוד עליו בעצמי לידע כללי) וטיפ לשואל - נסה ליצור אימייל במבנה אחיד עם רשימה טבלאית מסודרת של סוג, כמות ומשקל משוער של הפריטים (למשל, שולחן, אחד, במשקל 10 קילו), העתק ושלח את האימייל למספר חברות ותשווה מחירים משוערים. איחול הצלחה בטוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מארצות הברית. חפש בגוגל "price of sending shipping container to israel". אסף השני - שיחה 00:31, 8 בדצמבר 2020 (IST)

https://www.icontainers.com/ship-container/israel/ , לדוגמא אסף השני - שיחה 00:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא טעיתי בגישתי, התשובה שלי ניסתה לענות (בלי להעליב) לתהייה ״איפה בודקים״. תשובה: ״בחברת משלוחים״. מקווה שעכשיו ברור. Gil mo - שיחה 09:20, 8 בדצמבר 2020 (IST)

באיזו חברת משלוחים? התשובה שלך מיותרת ולא מועילה. נראה שבמקום לנסות לענות, אתה מקפיד לעצבן או להעליב את האינטליגנציה של השואלים

באיזו חברת משלוחים שאתה רוצה, ללא הגבלה! Gil mo - שיחה 13:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)

משתמש:Gil mo לדעתי טעית בגישתך בתגובה זו - אני מדגיש שזה עניין של דעות ולא של אמיתות אובייקטיבית נצחית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלמוני יקר, אתה מתכוון שהשואל רצה לדעת מה דעתנו לגבי המחיר? או שרצה לדעת את המחיר? Gil mo - שיחה 23:42, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא זה ולא זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא הסבר את עצמך, אנונימי. Gil mo - שיחה 07:13, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אין לי מה להסביר מעבר לזה, אנונימי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בתזונה

א) למה פירות הופכים יותר טעימים כמה ימים לאחר הקניה?

ב) האם עודף משקל נעלם דרך הנשימה? כלומר התגובה הכימית היא שומן+חמצן= פד"ח ואז הפד"ח יוצא דרך הריאות החוצה?

א) כי הם ממשיכים את תהליך ההבשלה.

ב) בגדול כן, אם כי השריפה של שומן עוברת תהליכים נוספים בדרך, והפד"ח שנוצר אכן נפלט בנשימה. תוצרי שריפת השומנים כוללים גם מים שנפלטים במגוון מנגנונים. אסף השני - שיחה 00:36, 8 בדצמבר 2020 (IST)

נשלח אחר כבוד - פירוש

מה פירוש הביטוי "נשלח אחר כבוד"? נשלח בצורה מכובדת או להיפך? תודה, ר.

גם וגם, תלוי בקונטקסט. הביטוי המקורי משמעו ״בכבוד״, אך לעיתים משתמשים בו בציניות כדי לציין ״ברוך שפטרנו״. Gil mo - שיחה 07:54, 8 בדצמבר 2020 (IST)

האם מתנגדי חיסונים ינצחו בסוף?

נראה שכיום תנועת האנטי-חיסונים הולכת ומתחזקת. יותר ויותר אנשים מאמנים שחברות הפארם הם הרוע האולטימטיבי, רק רודפות אחרי רווח ומבחינתם חיסונים נועדו רק לפרנס ולא מעניין אותם בריאות הציבור. זה מתחבר לתאורייות קונספירציה מגוונות על סדר עולמי חדש וביל גייטס שמשתיל שבבים דרך הדור החמישי וכדו' וכדו'.

אבל זה שיותר ויותר אנשים מתחברים לרעיונות האנטי-חיסוניים זה פשוט מסוכן לציבור! האם בעתיד מתנגדי החיסונים יפרו את חסינות העדר שלנו על ידי כך שמסה קריטית של אנשים תהיה חשופה למחלות זיהומיות? עוד הפעם תהיה פה כולרה ודיפתריה? הקדחת והטטנוס יחזרו? 213.55.225.149 13:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)

הנושא חשוב ומעניין, תוכל לשתף קישורים בהם ראית שהתנועה הולכת ומתחזקת? או שאולי זו רק תחושה? Gil mo - שיחה 13:51, 8 בדצמבר 2020 (IST)

ראה כאן את הסקר ואת הרייטניג של התגובות. ראה כאן את אותה התופעה. ראה כמה אנשים יש בקבוצות פייסבוק פה ופה. מדובר באלפי בני אדם. 213.55.225.149 14:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא הסתכלתי בקבוצות הפייסבוק, אבל שני הסקרים מאוד מצומצמים באנשים... ממש טיפה בים, מה גם שהאנשים לא נבחרו באקראי למתן התשובות, כך שהסקרים לא מצביעים על כלום. בנוסף, אמרת שיש מגמת עלייה והלינקים ששלחת מראים מצב נוכחי ולא מגמה. Gil mo - שיחה 15:50, 8 בדצמבר 2020 (IST)

יש כאן גם משוב שלילי: כאשר מתנגדי חיסונים מצליחים יותר מדי, נוצרים כיסים של חוסר חיסון. יש סיכוי לא מבוטל שאותם כיסים נחשפים לנושאי מחלה, והתוצאה היא התפרצות. התפרצות כזו מזכירה לאנשים את הצורך בחיסון. Tzafrir - שיחה 00:17, 10 בדצמבר 2020 (IST)

עוד נקודת מבט מעניינת, יש התחסנות טבעית למחלות קטלניות, אני חושב שדרך ברירה טבעית, כך שזה הרבה יותר איטי מחיסון מלאכותי. זה משהו שהיה אפשר לראות בעת פלישות למקומות שהיו מבודדים עד אז מאירופה, כמו אמריקה ואוסטרליה. הילידים נחשפו למחלות שלא היו מחוסנים כנגדם, בשונה מהפולשים. זה אחד הפקטורים שהכריעו לטובת הפולשים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:35, 12 בדצמבר 2020 (IST)

סוגים כלליים של דחיסות פיקסלים בקבצי תמונה ובקבצי וידאו שמחשב יכול לבצע

נניח ויש לנו תמונת raster מלבנית שגודלה המקורי הוא 1000px X 500px ואנו רוצים ליצור לה thumbnail בגודל 100px X 50px:

שאלה 1

האם נכון להגיד שיש שלושה סוגים כללים ליצור thumbnail כזה:

• דחיסות פיקסלים מינימלית ברזולוציה "נמוכה" דרך מנגנון פשוט, כך שה-thumbnail ייראה "מכוער" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה
• מגוון דחיסות ביניים
• דחיסות פיקסלים "מקסימלית" ברזולוציה "גבוהה" דרך מנגנון מורכב, כך שה-thumbnail ייראה "יפה" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה

ישנם כמה אלגוריתמים לדחיסה משנות תרפפ"ו, כמו דגימת ריבועים ומיצוע שלהם. זה הרבה יותר פשוט מבינה מלאכותית. לגבי לגבי thumbnail שיראה טוב ברזולוציה גבוהה - זה בלתי אפשרי. לכל היותר ניתן לקבל תמונה מאד מטושטשת (יש אלגוריתמים גם לזה). לכל הפחות תמונה מגעילה שעשויה מבלוקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:22, 9 בדצמבר 2020 (IST)

שאלה 2

האם בתוכנת MediaWiki בה בנויה ויקיפדיה המשתנה $wgResponsiveImages מאפשר לקבוע אם נבחר דחיסות מהסוג הכללי הראשון או מהסוג הכללי השלישי?

שאלה 3

לפני עשרה שנים בערך קראתי על טכנולוגיה שמפתח מדען ישראלי שמטרתה להפוך קבצי וידאו ישנים ב"איכות נמוכה" לכאלה בעלי איכות גבוהה (על אף שכמובן לא מדובר בגרפיקה וקטורית) - האם יש לזה קשר למה שתיארתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ידו בכל ויד כל בו?

מה משמעות החלק השני של הביטוי "יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ"? ידו בכל הכוונה שכל המתרחש מושפע ממעשו ידו של נשוא המשפט. אבל "יד כל בו" נשמע כאילו שהכל משפיע עליו וזה נשמע כאילו שהאיש המדבור מצטייר כאחד שכל אחד עושה בו ברצונו. או שהבנתי לא נכון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:56, 8 בדצמבר 2020 (IST)

רש"י: הכל שונאין אותו ומתגרין בו. 217.132.239.147 19:32, 8 בדצמבר 2020 (IST)

הייתה כבר שאלה קודמת על פרא אדם. עכשיו על „ידו בכל ויד כל בו״. מישהו רוצה לשאול משהו על „ועל פני כל אחיו ישכון״ (שנובא על בן יחיד)? בכל מקרה: מישהו שמעורב בהכל. Tzafrir - שיחה 21:10, 8 בדצמבר 2020 (IST)

מישהו שמעורב בהכל זה החלק הראשון של המשפט. אבל מה פשר החלק השני לא ברור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:29, 8 בדצמבר 2020 (IST)

אאז"נ הוא מכה את כולם וכולם מכים אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זאת משמעות הביטוי בעברית מודרנית. בלשון המקרא, סביר יותר שהכוונה היא לאורח חיים אלים (כמו בפירוש רש"י שהביא האלמוני לעיל). "ידו בכל ויד כל בו" - הוא מכה בכולם וכולם מכים בו. השוו למשל לדברים יג, י; שמואל א כד, יב. ראובן מ. - שיחה 00:58, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אוקי, אז לפי ההקשר המקורי, המשפט בסך הכל אומר "הוא מרביץ לכולם וחוטף מכות מכולם". אז איך זה שהוא הפך היום ל"איש העולם הגדול"? או שאולי אני ממציא ולא הבנתי את הביטוי נכון מלכתחילה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)

זה לא מאוד נדיר שלוקחים צירוף מילים מקראי ונותנים לו (בטעות או בכוונה) משמעות חדשה. המשמעות המודרנית דווקא הולמת למדי את הצירוף "ידו בכול", כשלעצמו ובמנותק מההקשר המקורי. ראובן מ. - שיחה 13:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)

s:קטגוריה:בראשית טז יב. אבל השואלים התכוונו למשמעות בשפה המדוברת כיום.--213.8.112.230 13:29, 9 בדצמבר 2020 (IST)

החלק השני, למעט ה"ממציא". יש לי נסיון בדברים כאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:17, 9 בדצמבר 2020 (IST)

סתם שאלה - למה לא לעשות חיפוש פשוט בגוגל לפני ששואלים כאן?

האם נסית זאת בעצמך? התוצאות מצאו בעיקר תשובות של פרשנים, שזקוקים הם בעצמם לפרשני משנה ומתרגמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:50, 9 בדצמבר 2020 (IST)

האם מותר להעלות בקבוק זכוכית לטיסה?

אסור להעלות לטיסה נוזלים מעל 100 מ"ל. אבל בקבוק זכוכיות ריק מותר? או שהוא חפץ מסוכן? 213.55.225.149 00:48, 9 בדצמבר 2020 (IST)

מותר. ואגב, מותר להעלות לטיסה נוזלים בכל כמות, בתנאי שיש לך אותם אחרי הבידוק הבטחוני (למשל, קנית קולה באולם שער הטיסה או מילאת בקבוק שני ליטר בשירותים). Gil mo - שיחה 07:15, 9 בדצמבר 2020 (IST)

הוחרמו לי נוזלים לאחר הבידור הביטחוני (שקניתי בדיוטי פרי) בבדיקה נוספת לפני העלייה למטוס.

אם הנוזלים נמצאים בתוך תיק העליה למטוס אין להם שום אפשרות להחרים לך. יתכן והלכת עם הבקבוק באופן גלוי? Gil mo - שיחה 10:46, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ההיגיון בבידוק אבד באיזשהו שלב בהיסטוריה אני מבין. הכוונה היתה כמובן לבידוק בטחוני לפי הדיוטי. למה שאלתי לגבי זכוכית: כי ברור שהסכנה הפוטנציאלית מבקבוק זכוכית גדולה בהרבה מזאת של יוגורט 150 מ"ל באריזת פלסטיק ובגלל זה הגיוני שלא יאפשרו להעביר דווקא אותו. אבל אם אתם מדווחים שאין שום בעיה בהעברה של זכוכית, אז כל נושא הבידוק הוא לא יותר מחרטה מעצבנת. אם אני ארצה לבצע פיגוע במטוס: אז אני יכול פשוט לרכוש בקבוק וודקה בדיוטי, לרסק אותו ולקבל בו זמנית חומר בערה פזור במטוס ונשק חד ביד.

הזכרתם שלא אפשרו עליה למטוס עם בקבוק חשוף. האם הוא נקנה בדיוטי פרי? 213.55.225.149 13:34, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שזה חרטא. כל לפטופ הוא פצצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:18, 9 בדצמבר 2020 (IST)

למה להתאמץ לרכוש בדיוטי? קח בקבוק מעגלת מכירת האלכוהול במטוס. או, תצית את המושב שלפניך גם בלי אלכוהול. למעשה לא חסרות דרכים לעשות דברים רעים. Gil mo - שיחה 14:19, 9 בדצמבר 2020 (IST)

להצית את המושב לוקח הרבה זמן וזה יספיק לאנשי הצוות לנטרל את הסכנה. אבל לשבור בקבוק וודקה מזכוכית לוקח שניה. מעניין אם אותם הכללים המיושנים הולכים להשתנות בהמשך. אולי יש להם הגיון כלכלי, במטרה למנוע תחרות עם הדיוטי על אלכוהול ומוצרי הגינה. אשכרה פעם זרקו לי מיכל עם דואדורט, כשניתן לקנות אחד זהה לאחר הבידוק. 213.55.225.149 14:57, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ההיגיון הוא, את בקבוק הדאודורנט שאתה הבאת מילאת בחומר נפץ, ובזה שקנית בדיוטי יש דאודורנט... Gil mo - שיחה 15:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)

מה מיוחד בחיסונים נגד קורונה?

לפי מספר כתבות שקראתי, ישנו משהו שונה בחיסונים שפתחו החברות השונות נגד קורונה, על פני חיסונים שפותחו בעבר נגד מחלות אחרות. הבנתי שבחיסון זה לא לוקחים אתר מסוים בנגיף ומחדירים אותו לגוף, על מנת שיפתח כלפיו נוגדנים, ולא לוקחים וירוס "מומת" או מוחלש ומחדירים אותו לגוף כנ"ל. מהערך על חיסון נגד קורונה לא הצלחתי להבין מה כן, ואיך פחות-או-יותר החיסונים האלו עובדים. האם יש למישהו כאן מידע יותר ברור בעניין? אביתר ג' • שיחה • 12:23, 9 בדצמבר 2020 (IST)

בתמצית: חיסון בטכניקה יחסית חדשה (mRNA): https://www.ynet.co.il/health/article/S1ToK2X5w. חזרתי • ∞ • שיחה 13:39, 9 בדצמבר 2020 (IST)

(הערה: אני כותב לפי מיטב הבנתי. אנא תקנו אותי אם אני טועה) זוהי טכניקה שמזכירה במידת מה פעולה של נגיפים: מולקולת mRNA, כלומר: הוראות לתא לייצור חלבון. אבל הגוף לא מוכן להכניס לתא סתם כך מולקולות RNA. לכן עוטפים אותן במעטפת שומנית (שדומה לקרום התא?). ה־mRNA מקודד חלבון שנמצא על פני נגיף הקורונה והגוף יכול להגיב אליו כחלבון זר וליצור נגדו חיסון (איך בדיוק? יש לנו ערך על המנגנון?). נגיפי קורונה גם הם עם מבנה דומה בעיקרון.
מה שבאמת מרשים הוא שמדובר על טכניקות מאוד יעילות: החיסונים עצמם פותחו תוך זמן קצר (מספר ימים?) לאחר שהתברר המבנה המדויק של וירוס SARS-CoV-2^{[דרוש מקור]} (נכון?), גם אם בדיקתם ארכה עוד חודשים נוספים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 13:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ראה כאן, הערך באנגלית לחיסון RNA: אסף השני - שיחה 14:35, 9 בדצמבר 2020 (IST)

באתר של מכון דוידסון מצאתי הסבר מפורט על חיסוני mRNA ועל ההבדל בינם לבין חיסונים רגילים. תודה לכולם. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)

בטיחות (מצרף שאלת המשך)

אם אני מבין נכון, חיסון הRNA הוא הרבה יותר בטוח כי בו לא מזריקים לך לא את הוירוס ולא חלקים ממנו, אלא רק את מולקולות עם הקוד הגנטי שהגוף אמור לזהות כסכנה. אבל מצד שני... חלק גדול ממה שאנחנו מכנים ה"מחלה" הוא למעשה תגובה גופנית לנגיף, שדווקא כן יכולה להתפתח בעקבות חשיפה לRNA, שהגוף יזהה כמתקפת וירוס. האם אני טועה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:03, 9 בדצמבר 2020 (IST)

לנגיף יש DNA (מפתח). ה-RNA הוא רק "צינור" (המנעול שבתוכו מוכנס המפתח). דוריאן • DGW – Talk‏ 01:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)

כאמור, יש נגיפים שיש בתוכם RNA. לדוגמה: נגיפי שנות השבעים מכילים RNA וגם אנזים שמאפשר לבנות ממנו DNA. נגיף קורונה הוא דוגמה לסוג של נגיף שמכיל רצף RNA שיכול לתפקד כמו mRNA – לקודד חלבון לייצור בריבוזום. „כל״ ההבדל, כמובן, הוא מהו אותו חלבון. החיסון מייצר רק חלק מהחלבון של המערכת החיצונית ולא מייצר את החלבונים שאחראים לשכפול הנגיף. לכן לאחר זמן מה כל אותם רצפי RNA יגמרו לפעול את פעולתם וייעלמו. Tzafrir - שיחה 09:31, 10 בדצמבר 2020 (IST)

יש הרבה חיסונים בפיתוח, בשיטות שונות. החיסונים המובילים עובדים בשיטת "רנא שליח", כלומר הם גורמים לגוף לייצר בעצמו חלבון שנמצא במעטפת החיצונית של הקורונה, וכך הגוף יכול לזהות ולנטרל אותו בעתיד, בלי לסכן את הגוף עם וירוס שלם. מדובר על הקוצים שעוטפים את הנגיף ומקלים עליו להיקשר (ספייקס). השיטה חדשה יחסית, נחשבת בטוחה וקיבלה כמובן אישור מהרשויות. בגלל שיהיו הרבה מאוד מתחסנים, יהיה הרבה מאוד חומר מחקרי למעקב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם מלחמת העצמאות היתה מלחמת אזרחים?

אפשר להגיד שמלחמת השחרור הישראלית היתה מלחמת אזרחים? כי במלחמה השתתפו כוחות רבים שהיו אזרחיים לפני המלחמה וגם מצד שני לאחריה שני הצדדים הלוחמים קיבלו תעודות זהות דומות והפכו לאזרחי המדינה החדשה. 213.55.225.27 11:51, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מלחמת העצמאות הייתה בתחילתה מלחמה בין מליציות של יהודי פלשתינה לאלו של ערביי אותה ארץ (אם כי כבר באותו השלב הגיע לארץ צבא ההצלה). בשלב זה אפשר לכנותה מלחמת אזרחים. אולם בעקבות שורה של תבוסות של המליציות הערביות בחודש אפריל, וכן הכרזת המדינה, הפכה הלחימה בעיקרה ללחימה בין צבא המדינה היהודית (שסיפח אליו את כל המליציות) לבין צבאות סדירים של מדינות ערב. Tzafrir - שיחה 12:08, 10 בדצמבר 2020 (IST)

בשלב הראשון (מאישור החלוקה באו"ם ב-29.11.47) הייתה מלחמת אזרחים בין הערבים (שהיו רוב בארץ והתנגדו להצעה) ליהודים (שהיו מיעוט ותמכו). המלחמה נערכה בעיקר בדרכים, כדי למנוע מהיהודים להעביר אספקה, ונחשבה להצלחה ערבית - עד כדי כך שארה"ב הציעה לבטל את הצעת החלוקה. בשלב השני (מהכרזת העצמאות ב-14.5.48) נערכה מלחמה סדירה בין צבאות מדינות ערב לצבא היהודי (בהמשך צה"ל), בהמשך לאיומים של הערבים לבצע זאת. שם כידוע ישראל ניצחה, בין השאר בזכות כך שהייתה מאורגנת יותר, מחוייבת יותר, והצליחה לבצע עסקת נשק גדולה עם צ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ, שקיוותה שישראל תצטרף לגוש המזרחי-קומוניסטי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על מה מתבסס פרופסור חיים אשד?

קראתי בשני עיתונים תקצירי כתבות הזמינות רק למנויים (קישור לאחת מהן) כי ראש תכנית החלל הישראלית לשעבר טוען בספרו החדש כי "חייזרים מכל רחבי היקום כבר מתהלכים בינינו" וכי "הפדרציה הגלקטית" מעכבת את פרסום המידע כדי לא לגרום לפאניקה.

אם אלו חייזרים מכל רחבי היקום אז הפדרציה איננה גלקטית כי אם יקומית.

על מה מתבסס פרופסור חיים אשד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על התבוננות מעמיקה במראה. 2A02:14F:0:9016:0:0:0:1 18:18, 10 בדצמבר 2020 (IST)

דוקטור חיים אשד. הוא אינו פרופסור (עיינו בדף השיחה של הערך). הכתבה היא קידום מכירות לספר חדש שלו בהוצאת ידיעות ספרים. בינתיים הדוקטור הצליח, בראיון הלא זהיר, למשוך תשומת לב גלקטיתגלובלית. Tzafrir - שיחה 22:42, 10 בדצמבר 2020 (IST)

הוא אינו היחיד שטוען לנושא הזה. יש טיעון לגבי כך שיש מספר זנים של חייזרים שהגיעו לכאן, משלושה מערכות כוכבים: אוריון, סיריוס B והפליאדות, שאלו מערכות כוכבים שמוזכרות רבות במיתולוגיות ובמונומנטים. יש גם לפי עדויות על חטיפות, 3 סוגים מוכרים של חייזרים, חייזרים אפורים, רפטיליאנים ופלידיאנים. יש גם שמות מוכרים שמייחסים לזני אלים במיתולוגיות, שמייחסים אותם להיות גזעי חייזרים, כמו האנונקי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:51, 11 בדצמבר 2020 (IST)

יש גם את הטענות מאת בוב לזאר והזוג בטי ובארני היל על חייזרים עם צלחות מעופפות ממערכת השמש זטא רטיקולי אם כי אנשים אלה לא הוציאו דוקטורט בתחום מדעי. אני לא יודע מי באמת מתבסס על מה בכלל ודוקטור חיים אשד בפרט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וגם בסיינטולוגיה יש סיפור כזה, ע"ע זנו. (¯`gal´¯) - שיחה 20:20, 11 בדצמבר 2020 (IST)

רק הערה - מבדיקה מהירה בערך העברי והאנגלי על זנו אני מבין ששם לא הזכירו את Zeta Reticuli. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפליאדות הן מקום מוגדר בחלל (החיצון). לעומתן, אוריון היא אוסף של כוכבים שנראים לנו מאותו כיוון. לדוגמה, ריג'ל נמצא במרחק 860 שנות אור מאיתנו ואילו ביטלג'וז נמצא במרחק 430 שנות אור מאיתנו. כלומר: ביטלגו'ז יותר קרוב אלינו מאשר לריג'ל. מעבר לכך, המילה זן משמשת בעיקר בבוטניקה, ובזואולוגיה משתמשים לרוב במילה גזע. Tzafrir - שיחה 18:37, 12 בדצמבר 2020 (IST)

על מה הביקורת? על חוסר דיוק בטרמינולוגיה? הכרתי שהפליאדות נחשב star cluster ולא constellation, אך רציתי להימנע מההבחנות הללו, כי אינן תורמות לשיח. לגבי נושא ה"גזע", חידשת לי. חשבתי שיש שימוש ב"זן" גם בהקשר של סיווג של בע"ח. (¯`gal´¯) - שיחה 02:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)

על כך ש„מגיע מאוריון״ הוא משהו חסר משמעות למישהו שאינו מכדור הארץ (להבדיל מהגעה מהפליאדות, שזה מגדיר מיקום בחלל בקוטר של 14 שנות אור בלבד. כלומר: הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ לסיריוס B, אבל כלום עבור מי שהצליח לעבור מאות שנות אור כדי להגיע לכדור הארץ). הוספתי „לעומתן״ להבהרה. Tzafrir - שיחה 06:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)

אבל זה מה שמיוחס בתרבויות מסויימות, יש התייחסות לאוריון, גם יש מבנים שערוכים בהתאם לסידור של אוריון. ואם מדובר בפדרציה בין-כוכבית, ייתכן שכן יש התייחסות אליהן כיישות אחת, לא? לא הבנתי, במיקומים אחרים בגלקסיה הכוכבים שמרכיבים את אוריון ייערכו אחרת, או בכלל לא ייראו כקבוצה אחת? (¯`gal´¯) - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)

בכל מיני תרבויות קדומות חשבו שהכוכבים נמצאים על כיפת השמיים. אנחנו יודעים שאין שום כיפה או ספרה כזו. לדוגמה, מה שלכאורה מגיע אלינו מכיוון פרסאוס, בעומק החלל החיצון, הוא בעצם לכלוך שהשאיר לנו שכן ממערכת השמש (לכלוך על זגוגית כיפת השמיים?).
(ובינתיים הכוכבים לא מסתדרים לי. סוף סוף הייתה הפסקת חשמל בלילה שעזרה להפחית את זיהום האור. אבל השמיים היו מכוסים בעננים) Tzafrir - שיחה 16:23, 13 בדצמבר 2020 (IST)

עושה רושם שהוא אינו "מתבסס" על שום דבר, אלא יוצא מנקודת הנחה שהגיעו חייזרים לכדור הארץ מכיוון כללי X, ומכאן ואלאה הוא מנסה "להוכיח" את הטענה שלו. זה לא בדיוק מדע, נשמע יותר כמו חייזרים מן העבר ודומיהם... נילס אנדרסן - שיחה 16:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מנסה להוכיח דבר. פשוט מצטט טענות שאכן מגיעות מ"תאוריית האסטרונאוט העתיק". לא טענתי שהתאוריה נכונה, אלא שאלו הטיעונים הפופולאריים בקרב התיאוריקנים, ואלה מתבססים על כך שאותם כוכבים זכו לאזכור נרחב ברחבי תרבויות עתיקות שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 17:28, 13 בדצמבר 2020 (IST)

לא יודע אם שמת לב, אבל כל הניסוח שלי הוא מסוייג, אני לא תופס את זה כאמת מוחלטת, אם בכלל. זו לא דת, אין פה דוגמה, מקסימום אגנוסטיות. לא הבנתי איך טעויות, תפיסה עקומה, לא מדוייקת, או אינטרפרטציה שגויה פוסלים משהו בתיאוריית האסטרונאוט העתיק, אם כבר זה נמצא בלב התיאוריה. ולא רק "חייזרים מן העבר", יש עוד לא מעט אחרים, גם בנשיונל ג'אוגרפיק, שעשו תוכניות על הנושא, וביקרו את הנושא הזה אובייקטיבית וגם תהו על השאלה מה תהיה התגובה של האנושות למקרה שתיווצר תקשורת עם ציווילזציה חוצנית או אם יגיעו לכאן חוצנים, ואם ללכת טיפה הצידה מערוצים מסחריים, שאולי עושים זאת ממטרות רייטינג, אז זה גם נחקר בצורה יותר אובייקטיבית. חוץ מאנשים פרטיים, יש גם ארגונים שמחפשים חיים חוצניים תבוניים וכאלה שאוספים וחוקרים עדויות על עב"מים, וגם פילוסופית נגעו בנושא, כמו בפרדוקס פרמי, נוסחת דרייק ועוד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:58, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הבהרה: כשכתבתי "הוא" דיברתי על כותב הספר, לא על אחד מכם :) לעצם העניין: אכן יש בעייתיות בחקר מדעי רציני בכל הנושא הזה. הראשון שהעלה את הרעיון היה כמובן אריך פון דניקן (בספרו מרכבות האלים), אך מאז ועד היום חסידיו מנסים להוכיח את התאוריה שלו בכל מני דרכים עקלקלות. דבר תמוה למשל הוא אזכור של קבוצת כוכבים מסויימת בהקשר הזה (שכפי שהוזכר כאן, רלוונטית רק לצופה מכיוון כדור הארץ, או מערכת השמש). בדרך כלל במדעים המדוקיים קודם כל מבססים תיאוריה שמתאימה למתמטיקה או לממצאים כלשהם, ולא מחליטים מראש שחייזרים הגיעו מכוכב X ורק אחרי זה מנסים להבין למה בעצם. עוד בעייתיות היא שרוב רובם של העוסקים ב"חקר החייזרים" אינם פיסיקאים, קוסמולוגים או אנשי מחקר. הם פשוט אהבו את הרעיונות שהציג פון דניקן ומנסים להראות "בכל חור" ובכל תופעה בכדור הארץ כיצד הוא קשור לחייזרים. בכל הקשור לפילוסופיה, על איך אנשים יגיבו לפגישה עם חוצונים, אין ספק שהנושא מרתק, אבל מה לעשות שהוא לא מדע. ובנימה אישית: תחשבו על זה רגע בהגיון: אם נפגוש יצורים תבוניים שהצליחו לעבור את הריק ה"אינסופי" שמקיף את מערכת השמש שלנו, אולי עדיף לנו להימנע מפגישה איתם. במקרה הטוב הם יראו בנו יצורים פרימיטיבים, ובמקרה הרע הם עלולים להשתלט על הכוכב שלנו, ולסיים את הציוויליזציה האנושית שמהווה איום או הפרעה, כפי שהאדם השמיד את רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ... נילס אנדרסן - שיחה 19:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)

לא, לא מדובר כלל במדע, זה הרבה יותר היסטוריה, ארכאולוגיה וחקר על סמך ממצאים בשטח. לגבי השאר, זה פסיכולוגיה. אני כמובן מדבר פה על מחקר אמיתי בנושא, פחות על קונספירציות חסרות ביסוס, שניתן למצוא לא מעט בתוכניות כמו "חייזרים מן העבר", בד"כ על סוגי הטכנולוגיה שייתכן והחזיקו אותם חוצנים. ואת הנושא של המניעים גם סקרו וחשבו גם על כיוונים שיכולים להיות שהם באים כדי לעזור לאנושות, וגם את האפשרות של להרוס אותה, לדוגמא להגיע לפה כדי לקצור משאבי טבע, או להשתלט על הפלנטה כי יש להם טיב של להרוס את הפלנטה עליהם חיים, דבר שניתן להעיד גם על האנושות. לגבי הרקע של חוקרים יותר מקצועיים כמו טסוקלוס שמרבה להופיע בתוכנית, אין לי מושג. גם הרבה מאלה שמופיעים שם הם סופרים או אנשי תקשורת, כמו אנשי רדיו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)

האם היה או יש צבא עם מדים ללא חגורות?

מדים ללא כתפיות וללא חגורות מכנס, מעין מדים בדגש על "גמישות". בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי המשמר הסקוטי, שהולכים עם חצאיות משובצות (למרות שייתכן שיש שם כתפיות מתחת לגלימות). נילס אנדרסן - שיחה 13:01, 12 בדצמבר 2020 (IST)

הגעה לנתב"ג

לפי הבנתי, תחנת רכבת נתב"ג נסגרה. נכון? מה הדרך החילופית להגיע לנתב"ג (חוץ ממונית ספיישל)? 213.55.225.27 12:30, 12 בדצמבר 2020 (IST)

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה חלו שינויים רבים בתהליכים הפועלים בנמל התעופה בן גוריון. השירותים הניתנים לנוסעים בנמל התעופה בן גוריון צומצמו בצורה משמעותית כמו גם תנועת הנוסעים והמטוסים.

על כן, חשוב להתעדכן בזמן אמת באמצעות חברות התעופה או המרכזייה של נמל התעופה בן גוריון בטלפון שמספרו 03-9755555

כל הכבוד על ההעתקה מאתר נתב"ג. אבל מה התשובה? כי מה שהעתקת לא עונה בכלל. 213.55.225.27 18:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)

יש מספר קווי אוטובוס שנכנסים לנתב”ג (למשל, 13 משוהם, 239 מרמלה, 444 מרעננה) ויש קווים רבים שעוברים בצומת אל-על, שם ניתן להחליף לאחד הקווים שנכנסים לנתב”ג. בברכה, Easy n - שיחה 20:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה לך! האם מערכת האוטובוסים פעילה למרות המגיפה? מאיזו תחנה עדיף לקחת: ההגנה או השלום? 213.55.225.27 20:46, 12 בדצמבר 2020 (IST)

wikiwand

מכירים את wikiwand? מי עובד שם? מי מתחזק את הדבר הזה? אפק7 - שיחה 20:06, 12 בדצמבר 2020 (IST)

שאלה יותר טובה, מי משתמש בזה? חוץ משיטוט והגעה מוטעית לשם דרך חיפוש בגוגל, לא יצא לי להגיע לאתרים כאלה, שיש עוד כאלה שפשוט משמשים כפרוקסי לתכני ויקיפדיה. הדבר הזה מותר בכלל? זכור לי שהיה גם אתר ישראלי שהתלבש על ויקיפדיה והוסיף פרסומות כדי לגרוף רווח על חשבון ויקיפדיה. (¯`gal´¯) - שיחה 02:59, 13 בדצמבר 2020 (IST)

wikiwand היא חברה ישראלית, אולי אתה מתכוון אליהם?

בכל אופן, אחרי קצת שיטוט באינטרנטים מצאתי מתכנת אוקראיני בלינקדאין שכתוב בקו"ח שלו שהוא עובד שם כרגע. אולי הוא האיש היחיד שמתחזק את העסק וחי על ה600 אלף דולר שהם גייסו ב2014? תעלומה. אפק7 - שיחה 15:43, 14 בדצמבר 2020 (IST)

פרס נובל לספרות

שמתי לב שאני לא מכיר את מרבית הסופרים ברשימה. ומצד שני, נראה שכמעט כל הסופרים שאני מחבב ומכיר לא ברשימה. אין סופרים משפעים כמו טולקין, נבוקוב, סטיבן קינג או אגאתה כריסטי. סופרים שללא ספק השפיעו על התרבות העולמית. לפי דפדוף במידע על הסופרים ברשימה, אני קיבלתי את הרושם שמדובר פה יותר בעניין של ספרים פוליטיים מאשר סופרים מצליחים או מוכשרים בכתיבה. האם הרושם שלי נכון? 213.55.225.27 22:21, 12 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מומחה בספרות אבל אפשר רק לציין שרוב הסופרים שהשפיעו על התרבות העולמית לא זכו בפרס נובל בגלל שיש רק אחד כזה בשנה. Tzafrir - שיחה 06:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)

בנוסף להערה של Tzafrir על יחידות הפרס מדי שנה, כדאי לזכור שזכייה בפרס נובל היא "עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברההיצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית". הסופרים שהזכרת הם מעולים אחד-אחד, אך אף אחד מהם (תקן אותי אם אני טועה) לא עומד ברף הגבוה מאוד של זכייה בפרס נובל. טולקין המציא המציא עולם פנטסטי (והשתמש במיתולוגיות קיימות), קינג כותב ספרי אימה וכריסטי כתבה סיפורי בלשים. האם אחד מהם עשה פעולה יוצאת דופן בקני המידה של אלברט איינשטיין? נילס אנדרסן - שיחה 17:03, 13 בדצמבר 2020 (IST)

וכמה סופרים שכן זכו בפרס נובל לספרות עשו פעולה יוצאת דופן בקנה המידה של איינשטיין? עוזי ו. - שיחה 20:08, 13 בדצמבר 2020 (IST)

טוב אולי לא איינשטיין, אני מתקן את עצמי, אבל ביירנסון, לגרלף, לוגרקוויסט, בוריס פסטרנק ומרטינסון בהחלט ראויים, את יתר השמות אינני מכיר. גם בוב דילן השפיע מאוד. מי שבאמת מוזר לי ברשימה הוא צ'רצ'יל, שלא הייתי מודע שהוא עסק בכלל בכתיבה. נילס אנדרסן - שיחה 21:22, 13 בדצמבר 2020 (IST)

מישהו חוץ מצ'רצ'יל זכה בפרס על כתיבה עיונית? Tzafrir - שיחה 21:30, 13 בדצמבר 2020 (IST)

צפריר, למה אתה חושב כך? עיינת במאמר פרס נובל לספרות? Gil mo - שיחה 10:42, 14 בדצמבר 2020 (IST)

כלומר: תאודור מומזן (היסטוריה, השני שקיבל את הפרס), עוד שני פילוסופים ועוד כמה שהפרס הוענק להם גם על כתיבה פילוסופית או עיונית, בנוסף לכתיבה ספרותית. כלומר: זה בכלל לא מקובל. Tzafrir - שיחה 11:08, 14 בדצמבר 2020 (IST)

מלבד צ׳רצ׳יל יש עוד 20 נובליסטים שכתבו עיון (מסה) או פילוסופיה, האם זה בעיניך לא מקובל? Gil mo - שיחה 14:11, 14 בדצמבר 2020 (IST)

ברוב המקרים מדובר על סופרים שגם כתבו מסות. יש שני היסטוריונים ושלושה פילוסופים (לא שניים, כמו שכתבתי בטעות). אחרי צ’רצ’יל אין אף אחד שקיבל את הפרס ללא כתיבה ספרותית (אבל כמה שנים לפניו היה הפילוסוף, (וגם המתמטיקאי. אבל עם זה לא הולכים לוועדת נובל) ברטראנד ראסל). וגם התדירות של הסופרים שהם גם פילוסופים או מסאים יורדת לאחר מכן ודי מתאפסת. Tzafrir - שיחה 22:47, 14 בדצמבר 2020 (IST)

צ'רצ'יל התפרסם ככתב צבאי לפני שנכנס לפוליטיקה והשחיז את יכולות הכתיבה שלו. לאחר מכן עסק בכתיבה היסטורית וכתב יצירות מקיפות ביותר, וביניהן בעיקר ידועים 5 כרכי "מלחמת העולם השנייה" ו-4 כרכי "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" (כולם יושבים אצלי על המדף ומחכים שאמצא את הזמן להמשיך לקרוא מהמקום בו עצרתי - הכתיבה שלו מצויינת וחדה). Dovno - שיחה 11:39, 14 בדצמבר 2020 (IST)

תקיעת שופר בכותל

אתמול הייתי בכותל וזו כבר פעם שניה שאני רואה שאוסרים להכניס שופר לרחבה או לתקוע בו, יש לזה סיבה מצד החוק? שמיה רבה • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשפ"א • 10:35, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הסיבה היא שיש איזשהו מנהג שהתפתח בשנים האחרונות של עריכת טקסי בר מצווה ראוותניים בליווי להקת מתופפים ושופרות. זה חמוד אבל רועש, וכשכל כך הרבה יהודים עורכים את חגיגות בר המצווה שלהם בכותל זה כבר הפך למטרד בלתי נסבל. ולכן אסרו על כך אפק7 - שיחה 15:46, 14 בדצמבר 2020 (IST)

כן.ראה כאן: https://www.thekotel.org/visitor_information/klaley_hitnahgut/

תיקון לקישור: https://www.thekotel.org/files/documents/nehalim/neginah.pdf

זה הזכיר לי ימים אפלים שמיה רבה • שיחה • א' בטבת ה'תשפ"א • 03:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ערכים בויקיפדיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב איך להוסיף תאריכים לערכים של שנים לתבנית בויקיפדיה שבוט יצר?

האם למגפת קוביד-19 יש איזה שהוא חלק בעובדה שהעבודות על נמל תעופה נבטים טרם החלו?

בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עדיין מחכים להחלטה האם לפתח נמל תעופה בנבטים או בעמק יזרעאל. יואלפ - שיחה 08:34, 15 בדצמבר 2020 (IST)

חיסיון לנגיף האיידס

למה לא עושים חיסון נגד איידס כמו שעשו נגד נגיף קובי 19?

נגיף HIV, כמו נגיפי שפעת, משנה בצורה תדירה את החלבונים שעל פניו. לכן חיסונים שנוצרים נגד נגיף שתקף לא יהיו יעילים בהכרח נגד נגיף אחר מאותה קבוצה. בשנים האחרונות יש כמה נסיונות לפיתוח חיסון לשפעת: נסיונות לאתר חלקים דומים שנמצאים אצל כל נגיפי השפעת. בינתיים חיסון אחד כזה שנראה מבטיח (של חברה ישראלית שאני לא זוכר את שמה) הגיע לניסוים קליניים ואז אלו הראו שהוא לא מספיק מוצלח. Tzafrir - שיחה 22:04, 14 בדצמבר 2020 (IST)

אז למה לא לחסן לקבוצה של הזנים הפופולאריים באזור מדי שנה? אין ספק שאיידס היא מחלה יותר קטלנית משפעת, אם אינה מטופלת כראוי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 14 בדצמבר 2020 (IST)

חיסון הקורונה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב האם יש בסיס לטענה כי חיסוני הקורונה פוגיים בפוריות? אם כן האם זה פוגע יותר מהקורונה עצמה? דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 19:44, 14 בדצמבר 2020 (IST)

לא. https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94. 84.109.65.247 20:13, 14 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה לך. אך אני לא התכוונתי לשאול על שליית הנשים אלא על פוריות הגבר. דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 22:00, 14 בדצמבר 2020 (IST)

(אני לא רופא. סתם תשובה לפי ההגיון הפרטי שלי. אבל צריך לזכור שהגוף הוא דבר מורכב ולא מציית תמיד לחוקי ההגיון הפשוט) לא דווח על בעיות בניסויים הקליניים. מעבר לכך, החיסון באופן כללי חושף לחלבון שנמצא על מעטפת הנגיף. לכן אם לחלבון הזה הייתה השפעה דומה, סביר להניח שהיו כבר דיווחים דומים ממטופלים שחולים בקורונה. Tzafrir - שיחה 22:09, 14 בדצמבר 2020 (IST)

Tzafrir בנוגע לקורונה עצמה משרד הבריאות טען שבסבירות גבוהה חלבון הנוגדנים יוצר בעיות פוריות לטווח ארוך. האם גם נוגדני החיסון דומים לנוגדני הקורונה עצמה? דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)

מה הכוונה לבעיות פוריות? אפשר להשתמש בחיסון כאמצעי למניעת הריון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:20, 15 בדצמבר 2020 (IST)

גם בקורונה עצמה לא דובר על וודאות, אלא על סיכון מסויים לפוריות הגבר. התכוונתי לשאול האם גם בחיסון קיים אותו סיכון. דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:23, 15 בדצמבר 2020 (IST)

התשובה היא לא. החיסון מתבסס על mRna (ראה בקישור מאתר דווידסון) שבגדול אומר שאין כניסה של מידע לתוך תאים אנושיים (מה גם שהוא מתפרק ממש מהר), כך שאין שום הגיון לשאול על פגיעה בתאי רבייה... אם יש לך קישור לטענה עצמה (ובפרט למי טען אותה), נוכל להבין למה הכוונה ואולי להתייחס אליה ספציפית. נילס אנדרסן - שיחה 16:56, 17 בדצמבר 2020 (IST)

צפון קוריאה – כלכלה ומשטר

האם צפון קוריאה מנהלת מסחר עם מדינות זרות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי צפון-קוריאה#כלכלה: כן (תשובה חיובית, ללא פירוט). לפי כלכלת קוריאה הצפונית: כנראה. Tzafrir - שיחה 23:12, 14 בדצמבר 2020 (IST)

אם אנגלית אינה מגבלה, כדאי לעיין בערך האנגלי (Economy of North Korea). באופן כללי על צפון קוריאה הוטלו סנקציות כלכליות רבות, כך שרוב מדינות העולם לא סוחרות איתה וכלכתה לא נחשבת לחזקה במיוחד, מה גם שכל התעשייה מולאמת על ידי המדינה. עם זאת, היא כן סוחרת במידה מסוימת עם סין, וכן נחשבת ליצאנית הטרור הגדולה בעולם (מה שכמובן מניב כסף ממכירת טילים ונשק לכל מני מדינות מפוקפקות). נילס אנדרסן - שיחה 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אינטרנט

איזה אירוע אפשר להחשיב כתחילת האינטרנט? אני רוצה לברר אם אני יותר מבוגר או יותר צעיר מהאינטרנט.

וכמובן: אינטרנט#היסטוריה והיסטוריה של האינטרנט. Tzafrir - שיחה 09:17, 15 בדצמבר 2020 (IST)

עדיין לא ברור. יש שם מלא שנים ולא ברור איזו מהם אפשר להחשיב לשנת תחילת האינטרנט.

א. כמו כל אירוע היסטורי מתמשך, קשה לשים את האצבע באופן ברור, על תחילתו.

ב. לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. קיבלת מקורות לעיון כדי לקרוא על תחילתו של האינטרנט. אם תרצה, קרא ותחליט בעצמך מה בעיניך היא "שנת תחילת האינטרנט". אם תרצה, תחליט באופן הגיוני ביותר שאין "שנת תחילת האינטרנט". אתה עצמך כותב שבמקורות שקיבלת ניתנות נקודות ציון רבות, ולכן אין יכולת להכריע מה מביניהן היא נקודת הציון העיקרית שממנה התחיל האינטרנט. האם למרות זאת אתה מחכה שאיזה "אוטוריטה מוסמכת" תיתן לך תשובה בעניין? ולמה קביעה של אותה "אוטוריטה מוסמכת" איזה מהשנים האלו נחשבת בעיניה "שנת תחילת האינטרנט", תהיה יותר טובה בעיניך מהקביעה שלך?

מיט הצלוֹחֶה. אביתר ג' • שיחה • 12:06, 15 בדצמבר 2020 (IST)

לפי "הצינור", של ערוץ עשר, אז ב-2017 ציינו 60 לאינטרנט (מקור, לצערי הווידאו לא עובד משום מה, גם בחלק גדול מהארכיון של ערוץ עשר באתר), אבל גם התחשבו באיזה אירוע מוזר של לווין ותשדורת רדיו, שזה לא ממש אינטרנט. ממה שזכור לי גם הייתה תקופה שהתקשורת הייתה רק בין 2 מחשבים ולא בריבוי של מחשבים (בצבא משום מה מבחינים ביניהם, תקש"ן ותקנ"מ). לפני שהאינטרנט הפך לפומבי היה מדובר רק על ARPANET, לא? אז מדברים למעשה על הטכנולוגיה ולא על הרשת עצמה, שנקראה בשם אחר ועבדה אחרת, עם יחידות מרכזיות אחרות לניתוב. (¯`gal´¯) - שיחה 17:12, 15 בדצמבר 2020 (IST)

באיזו שנה התחילו לחבר אנשים פרטיים (ולא אוניברסיטאות וצבא) לרשת?

1993. (¯`gal´¯) - שיחה 19:18, 15 בדצמבר 2020 (IST)

מהערך טים ברנרס-לי: ”ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch[1]. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיקף השימוש בה באינטרנט שני רק לשימוש בדואר האלקטרוני.” בורה בורה - שיחה 09:32, 16 בדצמבר 2020 (IST)

בערך 1993: ”30 באפריל – המרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN, הודיע שה-World Wide Web יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום” (¯`gal´¯) - שיחה 20:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)

גם איך הדומיין הזה מסתדר היסטורית? ה-ccTLD הראשונים שנרשמו, בעת הפיכת האינטרנט לפומבי, הם us, uk ו-il. (¯`gal´¯) - שיחה 21:17, 16 בדצמבר 2020 (IST)

איך לחשב כמה עלי בזיליקום מיובשים נכנסים בכמוסה ריקה?

עלה בזיליקום "מתוק"\"איטלקי" טרי הוא, כפי שאני מבין מויקיפדיה האנגלית בערך ברוחב 3cm-11cm ובאורך 1cm-6cm.

אין לי הערכה לגבי אורכו ורוחבו כשהוא מיובש, אך אני מניח שהייתי עושה ממוצע טווחים.

נניח וישנה כמוסה ריקה בגודל סביר (בגדלים הסטנדרטיים של 0 או 00); איך לחשב כמה בזיליקום מיובש ייכנס בתוך כמוסה כזו?

בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אחד. אחר כך היא כבר לא ריקה. עוזי ו. - שיחה 16:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ואם ברצוני "לדחוס" כמה שיותר עלים מיובשים בכמוסה אחת (בצורה טבעית, בלי ליצור איזו נקודה סינגולרית)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי יותר גדולה? קנדה או ארצות הברית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב בערך על קנדה רשום "היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה", אך במדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי היא מופיעה אחרי ארה"ב. (אשמח לתיוג בעת מענה) בני • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 14:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)

זה תלוי בשיטת המדידה. האם משווים שטח יבשתי או יבשתי+ימי?

אם מודדים לפי יבשתי בלבד, אז: רוסיה עם 16,377,742 קמ"ר, סין עם 9,326,410 קמ"ר, ארה"ב עם 9,147,593 קמ"ר ורק אז קנדה עם 9,093,5077 קמ"ר.

אם משווים שטח כולל ים, אז רוסיה עם 17,098,246 ומיד לאחריה קנדה עם 9,984,670 קמ"ר ואז סין (9,596,961) וארה"ב (9,525,067).‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:02, 15 בדצמבר 2020 (IST)

איך למצוא מידע על נוגדי דלקות לא סטרואידיים בסיסיים (סותרי חומצה)?

הרצתי בגוגל basic nsaid וגם basic nsaid drugs אבל בחיפוש מהיר לא מצאתי מידע.

אשמח לעצות - תודה לעוזרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתייג את יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 בעלי הידע בביולוגיה וKulystab, tsabarn, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgamesh, רון18 ‏בעלי הידע ברפואה, אולי מישהו מהם ידע. נילס אנדרסן - שיחה 16:50, 17 בדצמבר 2020 (IST)

נסה לחפש alkaline במקום basic; זהו המינוח המקובל לבסיסי, במובן ההיפך מחומצי. Kulystab • שיחה • ד' בטבת ה'תשפ"א • 13:47, 19 בדצמבר 2020 (IST)

יתכן שמדובר ב basic pain relief etc לא במובן של סותרי חומצה או אלקליים, אלא החומרים הלא סטרואידים העיקריים הנוגדים דלקות.Ewan2 - שיחה 02:04, 21 בדצמבר 2020 (IST)

השאלה לא ברורה. nsaids אינם סותרי חומצה. יתכן שהתבלבלת עם קבוצת תרופות אחרת. גילגמש • שיחה 17:32, 21 בדצמבר 2020 (IST)

באיזה שלב בהיסטוריה הבינו שמאדים הוא כוכב לכת?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב הגיוני שזה קרה אחרי גלילאו כי עד אז חשבו שזו נקודת אור. מתי בעצם הבינו שזה כוכב ממש כמו כדור הארץ? 147.161.9.189 22:43, 15 בדצמבר 2020 (IST)

המילה "כוכב לכת" אומרת שזה כוכב שזז בשמים. ואת זה ידעו מזמן. היה ברור עוד מימי קדם שזה משהו שיותר קרוב לכדה"א מאשר "כוכבי השבת" שיושבים (למרות שלא הבינו עד כמה הם רחוקים).

מתי הבינו שזה משהו שהוא כמו הארץ או הירח, זו שאלה טובה, שאני לא יודע מה התשובה אליה. eman • שיחה • ♥ 22:58, 15 בדצמבר 2020 (IST)

לא, לא הגיוני. הרבה לפני גלילאו ניקולאוס קופרניקוס אפילו לא הטיל בספק שמאדים הוא פלנטה. אבל אם הולכים רחוק הרבה יותר, יש את A True Story (A True Story), סיפור מהמאה ה-2 לספירה בו מתואר קרב בין תושבי תושבי הירח והשמש על כיבוש כוכב חמה. הסיפור הוא אגדה כמובן, אבל הוא משקף את ההבנה שגופים שמימיים הם לא סתם נקודות בשמיים, אלא גופים גדולים המסוגלים לאלכס עמים שלמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה! 147.161.8.93 23:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)

תשובה מעניינת ביותר, תודה! אסף השני - שיחה 00:06, 16 בדצמבר 2020 (IST)

אנכסגורס, ב-800 לפנה"ס בערך, שיער שכוכבי הלכת הם סלעים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:53, 16 בדצמבר 2020 (IST)

כל מי שצופה בכוכבים בצורה מספיק מסודרת (וצריך לזכור שלקדמונים לא היה מה לעשות בלילות וגם לא היה להם זיהום אור) שם לב לכל מיני כוכבים שאינם במקום קבוע בכיפת השמיים. היוונים קראו להם פלנטות, כלומר: נוודים כי הם מטיילים בשמיים.
פילוסוף יווני משנת 800 לפנה״ס? הכתב עדיין לא הגיע לשם (רק קצת יותר מאוחר. ר’ הומרוס). לפי הערך עליו, אנכסגורס חי באתונה בתקופה הקלאסית (נולד בשנת 500 לפנה״ס). הוא העלה את הסברה שהשמש וכוכבי הלכת הם גושי ברזל לוהט ולכן אנחנו רואים אותם. הטענה הזו לא התקבלה אצל בני דורו. החלק השני של השאלה הוא „ממש כמו כדור הארץ״ וכדור הארץ אינו גוש של ברזל מלובן. גם הסיפור היווני משנת מהמאה השנייה נועד להיות סיפור מופרך. הוא כותב שם על נהר של יין, ים של חלב ואי של גבינה. הוא בפירוש סיפור מופרך לחלוטין.
עד לתקופתו של קופרניקוס לכולם היה ברור שכוכבי שמש נמצאים בשמיים. צריכה להיות סיבה טובה לכך שהם לא נופלים למרכז, לאדמה. לדוגמה: הם עשויים מחומר שונה (יסוד אש, או משהו דומה). לא ברור לי עד כמה התייחסו לכוכבי לכת שונים כמשהו כמו כדור הארץ לפני גלילאו. Tzafrir - שיחה 09:14, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שהסיפור מופרך, לא זאת המהות. הקטע החשוב הוא שהוא מתאר את החשיבה לפיה גרמי שמיים במערכת השמש הם לא נקודות מרחפות בשמיים, אלא גופים מאסביים ממש, שיכולות להיות בית לציוויליזציה. כלומר כבר באותה התקופה הבינו שלא מדובר בתופעה אופטית כלשהי, אלא במקומות של ממש. ולפני קופרניקוס היה מודל לפיו כוכבי הלכת נעים באפיציקלים, דבר שמראה שמתייחסים אליהם כאל גופים ממשיים. באופן כללי, מופעי ירח כבר היו תופעה מובקת מספיק בשביל להגיע למסקנה שהירח הוא גוף כדורי ומכאן להשליך ליתר הדברים הנצפים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:16, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ממליץ לקרוא את המאמר הרלוונטי בויקיפדיה באנגלית. Gil mo - שיחה 08:46, 16 בדצמבר 2020 (IST)

למעט השגיאה בשנים, צפריר שוגה. אנכסגורס הציג תאור שבו גרמי השמיים הם עצמים פיזיים, לא אלים, לא שדים ולא רוחות. באופן ברור זה שינוי פרדיגמה, מהמטאפיזי לפיזי, למרות השגיאה בחמישה סדרי גודל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

לגבי ירידת שער הדולר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב שער הדולר ירד מאוד בזמן האחרון, וקראתי שבנק ישראל ניסה לעצור את הירידה הזו על ידי קניה מסיבית של דולרים. איך הירידה הזו יכולה להשפיע על הכלכלה הישראלית? ולמה בנק ישראל מנסה לעצור את הירידה הזו? יונת זהב - שיחה 09:51, 17 בדצמבר 2020 (IST)

הרעיון הוא לשמור על ערך השקל יחסית לשער הדולר.

בגלל שמרבית הסחר הבינלאומי הוא בדולרים, שער הדולר משפיע מאוד עליו. אם לדוגמה ואקאנדה (מדינה בדיונית) רוצה להשקיע רבות בחו"ל אז כדאי לה שהמטבע שלה יהיה חזק יחסית לדולר, שכן כל מטבע שלה יקנה יותר. אבל אז יהיה פחות משתלם למשקיעים חיצוניים להשקיע בכלכלת ואקאנדה שכן כל דולר של משקיע זה יקנה פחות בתוך הכלכלה הואקנדית.

ישראל לעומת זאת שואפת למשוך משקיעים בינלאומיים להשקיע בכלכלתה ולכן היא רוצה שהמטבע שלה יהיה בשער משתלם למשקיעים אלו. בגלל זה בנק ישראל שואף לייצב את ערך השקל יחסית לדולר על ידי השקעה בערך הדולר. שכן בצורה טבעית, אם יש ביקוש גבוה לדולרים אז ערך הדולר יעלה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:42, 17 בדצמבר 2020 (IST)

האם "הסבה למתכנת" זה פייק?

יש כל מיני קורסים בסגנון של "הסבת אקדמאים להייטק" או "הסבת אקדמאים לתכנות". אבל הקורס לקוח משהו כמו 3-4 חודשים, בזמן שתואר שלם במדעי המחשב לוקח כ-4 שנים. האם לקורסים הללו יש ערך? האם אפשר להגיע פחות או יותר לרמה של מתכנת מקצועי מקורס "הסבה" שכזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי למה הכוונה. יש אקדמיים שיש להם ידע וניסיון של שנים במדעי המחשב והם רוצים להתמקצע בתחום מאוד ספציפי (למידת שפת תכנות חדשה, טכניקות יעילות יותר לאלגוריתמים, היכרות עם עולם הסייבר וכדומה) ואז זמן של 3-4 חודשים יכול להיות סביר פלוס לקבל קצת רקע, ולכן זמן כזה הוא בדרך כלל קשור לקורסי מבואות כאלו ואחרים. אם הגישה לתכנות שונה (למשל מתכנת שפת C שרוצה ללמוד C++ בלי שנגע בו מעולם) זה יכול להיות גבולי יותר. להדיוטות גמורים (חסרי רקע מתמטי או ניסיוני קודם) אין כנראה סיכוי גבוה מדי להשתלב בתעשייה בעזרת קורס כזה, אלא אם הם גאונים . נילס אנדרסן - שיחה 15:59, 17 בדצמבר 2020 (IST)

זה לא יותר תלוי באיזה רמה של מתכנת מדובר? ההכשרה לא תיתן לך ראייה רחבה. יש לא מעט קורסים במכללות להכשרה מקצועית כמו ג'ון ברייס הדרכה, שנותנים קורסים מוכוונים לנושא מאוד ספציפי בפיתוח, ויש כאלה שמגיעים לתחום רק על בסיס הרקע הזה. ויש תעשייה שלמה של קורסים באינטרנט, שנותנים קורסים בודדים, לא בהכרח על התמקצעות פרקטית. יש גם כאלו לנושאים היותר תאורטיים שקיימים בתארים בתחום המחשבים, תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומתמטיקות נלוות. יש גם נושאים שכיום משמעותיים בתעשייה, אך אין שום נגיעה בהם באקדמיה, כמו Data Science ואבטחת מידע ("סייבר"), אך יש קורסים להכשרה בתחומים האלה. גם אפשר לדבר על האופן שבו צה"ל מכשיר חיילים בתחומים האלו. בסוף הם כן מתבססים על קורס של מספר חודשים גם כדי להכשיר תוכניתנים, הקורס בין היוקרתיים בצה"ל בתחומי ההייטק בהם הצבא מכשיר חיילים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:36, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אני מוצא את המשפט האחרון של נילס אנדרסון דמגוגי; גאון אפשר להיות בתחומים רבים אך התחום שיכול לאפשר למישהו להיות מתכנת גאון (אם יש לו את היכולת הגופנית בהתאם לטכנולוגיה ואת היכולת הפיזיולוגית ביחס לטכנולוגיה) הוא רקע מספיק או עצום בלוגיקה פורמלית בכלל ומתמטיקה בפרט; גם במקרה של רקע מספיק, לפי דעתי 3-4 חודשים זה לא מספיק ונדרשות לפחות שנתיים של עבודה רצופה בתכנות והתנסות נרחבת בשפות מחשב שונות בעלות מטרות שונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין כמעט קשר בין לוגיקה פורמלית לתכנות. יש שימושים במתמטיקה לתכנות, אבל תכנות באופן כללי זה עיקר פתרון בעיות. הוכחה פורמלית לא תעזור בד"כ, גם אם נשענים על אלגוריתמיקה, לרוב יהיו כבר קיימות הוכחות, ורוב המתכנתים לא עוסקים בפיתוח אלגוריתמים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אני מתפלא על משפטך הראשון והאחרון; יש בהחלט קשר בין לוגיקה פורמלית לתכנות שלכל הפחות תלוי באיך מגדירים "לוגיקה פורמלית" אך דוגמאות טובות הן לקסיקון ותחביר (כולל מושגים שלא בהכרח יהיו בכל שפה כמו "סוג מידע" ו"משתנה") יחסים ומסקנות---תוצאות ועוד. לפחות במדינות שהן מעצמות רובוטיקה כיום בהחלט תוכל למצוא המון מתכנתים שעוסקים בפיתוח אלגוריתמי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש קשר די ישיר בין לוגיקה פורמלית לבין תוכנה... דוגמה פשוטה זה כמתים וקשרי האם-אז, שהם אבני היסוד של תחשיב הפסוקים. וכל הנושא של לוגיקה בוליאנית היא הא-ב' של כתיבת קוד שהוא מעבר לרמת חישוב לינארי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 17 בדצמבר 2020 (IST)

לגבי כל הנושא של שימוש בערכים בוליאניים, ובתנאים (ביטויים תחביריים שמקושרים עם אופרטורים שיחזירו ערכי אמת/שקר), מסכים, אבל זה לרוב קשר מאוד רופף ביחס להיכרות מעמיקה עם הנושא של לוגיקה, שצוין פה כתנאי להיות מתכנת טוב. לגבי השאר לא הבנתי איפה רואים את זה בקוד - איפה יש כמתים או קשרי גרירה בקוד (רק מזכיר שאין זמן ורציפות של סדרי פעולות בלוגיקה, והאמת שבמתמטיקה בכלל)? ולגבי התגובה של אלמוני, תיארת יותר את אבני היסוד של שפת תוכנה, זה לא בהכרח נלמד בקורסי לוגיקה. לי יצא ללמוד זאת בקורס בשם "עקרונות שפת תוכנה", ובשאר הקורסים שמלמדים את הפרדיגמות השולטות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:41, 17 בדצמבר 2020 (IST)

לא אמרתי שזה תנאי להיות מתכנת טוב (רמזתי שזה יכול לסייע ללמוד בפחות שנים מאחרים, במצבים מסוימים). כמובן לא תיארתי רק את אבני יסוד אלה; הדגמתי איך אבני יסוד כאלה דומים למושגים מן הלוגיקה הפורמלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי על איזה דמיון מדובר, כל הנושא של לקסיקון ותחביר הוא נושא שנסקר בתורת האוטומטים ושפות פורמליות. לגבי השאר, ציינתי, אלה עקרונות מובילים במבנה ותפקוד של שפות תוכנה. גם טענת שניתן להגדיר בכמה צורות "לוגיקה פורמלית", אך מדובר בנושא מתמטי לחלוטין, שהוא הבסיס לצורה שבה בונים הגדרות, משפטים והוכחות במתמטיקה בצורה פורמלית. ברור שיש קווים מנחים דומים בתכנות, כי שאלו הרבה דברים מהמתמטיקה כשהתחילו לפתח שפות תכנות (בהתחלה נשענו לחלוטין על מתמטיקה ככלי לפתח תוכניות מחשב), אבל בהרבה מקרים זה רק נראה דומה, שונה במהות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:05, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אפשר להמשיל סוג מידע ומשתנה לאקסיומות (לא בכל השפות יש אותן) ואפשר להמשיל תוצאת הרצה למסקנה לוגית לפי תורה לוגית נתונה וזה הדמיון. אני לא מסכים שלוגיקה פורמלית היא בהכרח או תמיד מתמטית, זה עניין של הגדרות ("פילוסופי"/"מתמטי").

תוצאת הרצה תהיה "מסקנה" רק אם מדובר בדבר דטרמיניסטי, ולא תמיד זה כך בתכנות (זה עלול להיות תלוי במצב פנימי, או באובייקט מורכב שנשלח ע"י רפרנס, שייתכן שגם משתנה, או אם מדובר בתכנות פראללי אז בכלל), אך זה כן נכון לפונקציות. לגבי סוג המידע שיכיל משתנה, זה יותר מתאים לתורת הקבוצות. נניח $x\in \mathbb {Z}$ יכול להקביל ל

int x;

(¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 17 בדצמבר 2020 (IST)

התכוונתי להמשלת תוצאת הרצה להיסק לוגי במובן כללי - מה שהתקבל מעבודה עם מה שניתן; אינני מזהה צורך להגדיר את זה "דטרמיניסטי" כי לפי הבנתי זה עומס טרמינולוגי מיותר; סוגי מידע ומשתנים לא בהכרח קשורים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מדבר על דיבאגינג? אולי על אנליטיקה של נתונים (שזה תחום מתמטי וסטטיסטי)? ועל איזה הקשר בדיוק אתה מדבר על "סוגי מידע" ומשתנים? (¯`gal´¯) - שיחה 23:16, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא דיברתי על שום נושא ספציפי בתכנות מלבד המונחים שהזכרתי שהדגמתי איך ניתן להקביל אותם למונחים מן הלוגיקה הפורמלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אוקיי, אז איזו משמעות יש לאפשרות להסתכל על תוצאות הרצה ולהסיק ממנה מידע? אולי פרט לזיהוי מצבים בעייתיים, שזה דווקא יותר התחום של QA. (¯`gal´¯) - שיחה 10:41, 18 בדצמבר 2020 (IST)

המשמעות תלויה במקרה הרלוונטי לגופו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אוקיי, ומהם השימושים הפוטנציאליים לתפיסה כזו והסקת המסקנות הזו, שכרגע נראית תלויה באוויר? (¯`gal´¯) - שיחה 16:37, 18 בדצמבר 2020 (IST)

שימוש פוטנציאלי הוא להדגים לשואל שתכנות הוא תחום לוגי פורמלי בעיקרו ולפי דעתי זה מה שהוא לפחות יוכל להסיק מכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז אתה לא מסוגל לתת דוגמא... כמו שכבר ציינתי, פורמליזציה של דברים תמצא רק במדעי המחשב התאורטיים - מבני נתונים, אלגוריתמים, תורת האוטומטים ושפות פורמליות, תורת הקומפילציה, חישוביות וסיבוכיות ועוד. במקומות האלה נדרשת הגדרה מתמטית לדברים, יש משפטים והוכחות ואלגוריתמים שונים שגם עליהם יש הוכחות נכונות והוכחות לסיבוכיותם. (¯`gal´¯) - שיחה 17:25, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אני מסוגל בהחלט וגם נתתי ואסביר בוריאציה אחרת ורחבה יותר - ניתן להמשיל "הנחות יסוד" (אקסיומות) ללקסיקון ותחביר כולל מאפיינים מובנים בשפת תכנות נתונה כגון סוג מידע ומשתנה (אף אחד מסוג מידע או משתנה לא חייב להיות מושג מובנה באף "שפת תכנות" במובן של שפה המממשת [באופן מוגבל] מכונת טיורינג);

עם הנחות יסוד ← לקסיקון, תחביר ניתן ליצור משפטים ← קטעי קוד הקשורים זה בזה ולחשבם ← להריצם ולקבל תוצאה ← פלט. זו הקבלה פשוטה שמטרתה להסביר בפשטות למה לוגיקה פורמלית ומתמטיקה הן רקע נרחב לתכנות ואיננה מצריכה חלקיק מן הניים דרופינג המאסיבי שעשית כאן.

---

אני חושב שלא הבנת נכון את מושג ה"פורמליות"; הפורמליות היא לעבוד לפי לקסיקון, תחביר והנחות יסוד וזה נעשה גם עם כל שפת תכנות שאני מכיר (מה שהניח\ו מפתח\י השפה כנכון בכדי לפתור את בעיות מהסוג שהשפה באה לפתור) ולכן במסגרת הפורמלית של כל שפה נעשה התכנות; אין הכרח שכל מה שיוגדר "פורמלי" יוגדר "מתמטי" אם כי ברור שתכנות מאת בן אדם, כפי שאנו מכירים אותו, הוא בכללותו תערובת של אנגלית ומתמטיקה בין אם מעבר לכך נגדיר אותו "פורמלי" ובין אם לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעבר לכך אני מציע שתמחק את משפטך הקודם השקרי "אז אתה לא מסוגל לתת דוגמה" שכל מטרתו לנסות להשפיל אותי על כלום ושום דבר ועם אפס כוונה טובה שהפרכתי בדברי הקודמים לעיל ואחר כך תמחק גם את הערתי זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מובנת האנלוגיה הזו בין אקסיומות למבנה תחבירי. אתה מדבר פה בסה"כ על שפה (ע"ע compiler construction, או compiler-compiler). יש שימוש באופרטורים כדי להציג דברים מורכבים בסימנים פשוטים, אני חושב שזה בדרך כלל על יחסים, שזה שוב מחזיר אותנו לתורת הקבוצות. ולגבי כל נושא הייצוג של משתנים, אני חושב שאתה מתייחס פה להפשטה (נניח לתת שמות למשתנה או לפונקציה). ושוב, בלוגיקה לא ניתן להריץ דברים. אין זמן ואין סדר ביצוע, יש מתקיים או לא. גם אריתמטיקה, התשובה לא תלויה באופן החישוב, שהוא אלגוריתם. תמיד תוצאה של תרגיל תהיה זהה ותתקיים, בין אם תחשב אותו או לא. זה שיש כללים נוקשים לאופן בו ייכתב קוד תקין לא משקף איזושהי פורמליות. כמעט כל שפת תכנות היא שקולה למכונת טיורינג ("שלמות טיורינג"), בכל אופן כל שפה שהיא general-purpose היא שלמה-טיורינג. למה בדיוק הכוונה בלא מובנים? לטיפוסים, מבני נתונים או מחלקות שהוגדרו בתוכנית? אין ספק שניתן לכתוב הרבה מהדברים שבקוד בעזרת כתיב מתמטי, ועושים זאת בפסאודו-קוד, אך לרוב הוא לא לגמרי תואם את הסימונים הפורמליים. מן הסתם שתנאים, לולאות, השמה ושאר סוגי הצהרות אינם חלק מאותה כתיבה מתמטית, אך מן הסתם מקובלים. ולגבי התגובה הלא נאותה, זה היה בסה"כ מענה לסרקסטיות שהבעת בתגובה הקודמת. ועדיין לא ראיתי פה דוגמא פרקטית שמציגה איך היכרות עם לוגיקה פורמלית מסייעת למתכנת. (¯`gal´¯) - שיחה 21:27, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אולי במקרה התייחסת לפער שבין האינטואיציה לבין המעבר לקוד? כמו שבהוכחה מתמטית יש אינטואיציה ויש את הכתיבה הפורמלית, אז באופן דומה גם לכתיבת קוד יש אינטואיציה ויש את המעבר לקוד טכני? אם כי קשה לייחס זאת כדבר ייחודי לתכנות. זה פתרון בעיות, זה כן טכני, אבל אני לא בטוח שזה לוגי או מתמטי. כי מדובר בסה"כ בפירוק בעיה מסובכת לחלקים יותר פשוטים. אפשר להחיל את זה על כמעט כל דבר, נניח על שפה, על מבנה של ארגון, על תפקיד של עובד. בסופו של דבר אפשר לייצג זאת כתוכנית, או כאלגוריתם, וזה מה שרואים עם אוטומציה, אבל כמעט כל דבר אפשר לייחס לו חישוביות (אם כי יש דברים בפיזיקה שהם כנראה לא ברי חישוב). (¯`gal´¯) - שיחה 21:48, 18 בדצמבר 2020 (IST)

לי האנלוגיה מובנת ואני מניח שגם אתה הבנת אותה; לא טענתי שיש הרצה בלוגיקה, המשלתי חישוב עם הרצה מהסיבה שחישוב הוא תהליך נפשי ואני לא אשווה אותו לטבע פיזיקלי. לא השתמשתי במונח "לא מובנים". לא הייתי סרקסטי כלל בשום דבר מדברי (!). הכרות עם לוגיקה פורמלית (נפוצה) מסייעת לאדם להתמנות כמתכנת למשל מבחינת לקסיקון ותחביר (הכרת מגוון אופרטורים כמשהו "טבעי" ולא "מאיים" והכרת הדרכים לתאר מגוון תהליכים סדורים), הקלת ההתמודדות עם מבני מידע מורכבים (עץ), הבנה טבעית של מבני בקרת זרימה כגון קשרי אם-אז ואני שגם עם המושגים תחום, גישה ורקורסיה, שיח קולח על נושאים משיקים (כמו חשמל) שיגרום חוויית למידה טובה ועוד יתרונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לקסיקון ותחביר: תורת הקומפילציה, "מבני מידע מורכבים": מבני נתונים, בקרת זרימה: לא יצא לי להיתקל באיזשהי חוויית לימוד שקשורה בהסברים של דבר שכזה כחלק מנושא הקידוד, אולי רק activity diagram ב-UML ושם הפירוק הוא לתהליכים ולא לרמה הלוגית של מימוש קוד. וזה שתגיד שהבנתי לא יהפוך את זה לנכון. איזה קשר יש בין אקסיומות לבין תחביר? הראשון זה הנחה שמשהו בלתי ניתן להוכחה מעצם פשטותו נכון והשני זה מבנה שמארגן סמנטיקה בעזרת מערכת סימנים וחוקים, שמקצה משמעות לסידור הסימנים במשפטים (או הצהרות וביטויים, בשפת תוכנה). מה הקשר ביניהם? (¯`gal´¯) - שיחה 05:21, 19 בדצמבר 2020 (IST)

המשלתי את הנחות יסוד עם לקסיקון ותחביר כי באופן כללי אלו דברים שכשיוצרים שפת תכנות המיועדת לבני אדם ניתן "להניח יסודית" בצורה מאד חופשית (ביחס להגבלות מערכת ההפעלה) - יוצר השפה יכול להחליט אילו אותיות, אופרטורים, פקודות, משתנים (אם בכלל), סוגי מידע (אם בכלל) וכו' יהיו בשפה לפי הפרקטיקה שהוא מנוסה בה ולכן לפי דעתי זו הקבלה נכונה, גם אם יש הקבלות יותר אינטואיטיביות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה חופשי ביחס למערכת ההפעלה? למערכת הפעלה יש מבנה מאוד ברור. זה דבר מקומפל, כך שהגישה היא דרך אמצעים שהם יותר קרובים לשפת מכונה, אבל יש API לעשות זאת משפות עיליות בדרך נוחה יחסית, ומערכת ההפעלה מספקת כל מיני שיטות שנועדו לאפליקציות לעבודה. ההחלטות הללו הן דברים שהם מקובלים בד"כ אוניברסלית, ובכל מקרה יש ייחודיות לכל שפה בתחביר ובגלל זה יש תיעוד גם לבסיס של השפה ולא רק לספריות, גם לתחביר עצמו יש תיעוד (גם כשפה חסרת הקשר, בפייתון ניתן לראות את זה). יכול להיות שבשפה בוחרים החלטות כמו טיפוסיות ברווז, טיפוסיות סטטית או דינאמית, לתמוך בגנריות ועוד. לגבי המעטפת הכללית של השפה, זו הפרדיגמה הנבחרת, שהיא אגב מאוד מגבילה - בהתייחס למשפט הראשון. ואין דבר כזה שאין טיפוסים בשפה, גם בכאלה שלא נדרש להצהיר על הטיפוס. וסתם מציין, לפתח שפה וקומפיילר זה מאוד מורכב. יש אנשים שזו ההתמחות שלהם. (¯`gal´¯) - שיחה 17:09, 19 בדצמבר 2020 (IST)

חופשי ביחס למערכת ההפעלה - לא כל מערכת בהכרח תתמוך בשפה טבעית מסוימת שאיננה אנגלית באם יוצר השפה בחר אותה במקום אנגלית וגם ייתכנו תווים שונים בשפת התכנות המתוכננת שאולי לא נתמכים. למה אתה אומר שאין דבר כזה שאין טיפוסים בשפה? בכל מקרה אני התכוונתי לטיפוסים מוצהרים כמו שיש ב JavaScript כמו string. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מכיר מערכות הפעלה מודרניות שאינן תומכות בכל שפה שנתמכת ביוניקוד, ובכל מקרה הבעיה תהיה בעיקר עם פונטים ולא עם הייצוג הבינארי. ובכל אופן, שפות תכנות ככלל מתבססות על כתיב לטיני. באיזו שפה אין טיפוסים? אפילו בשפות איזוטריות יש. אם ב JS זה נחשב מבחינתך שיש מערכת טיפוסים, אז אין לי מושג למה אתה מתכוון בשפות שאין. גם באסמבלי יש סוג של טיפוסיות, אמנם מתבססת רק על גודל זיכרון, אבל זו עדיין מערכת טיפוסים. (¯`gal´¯) - שיחה 22:06, 19 בדצמבר 2020 (IST)

אכן התכוונתי למערכות הפעלה במובן תאורטי טהור ולמידע שכבר קיים בהן; מי שיוצר שפה יכול לעבוד עם מערכת הפעלה כמו שהיא או שיצטרך להרחיב ולשנות אותה. לגבי טיפוסים, התכוונתי לשפות שאין בהן מערכת טיפוסים מוצהרת או מובנית כלל, גם אם יש "מידע טיפוסי" שמערכת ההפעלה מבינה ומעבדת; אני חושב שיש שפות כאלה שמוגדרות typeless כמו Forth, Brainfuck, B, MUMPS, BLISS, Lucid, ו-BCPL אם כי אני לא מנוסה באף אחת מהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי ש brainfuck תצוץ פה, לכן ציינתי שפות איזוטריות. לשפה הזו יש טיפוס אחד, גודל של בית, לפי גודל הערכים ב ASCII. אם זה נקרא typeless, ‏ so be it, זה לא ממש חוסר בטיפוסיות, אולי חוסר במערכת טיפוסים. אבל תחשוב על זה שגם אם יש רק טיפוס אחד, מלאכותית ניתן ליצור טיפוסים נוספים. באופן דומה, גם ניתן לממש OOP בשפות שאינן תומכות בזה מובנית. עדיין לא הבנתי איך מערכת ההפעלה מגבילה אותך. זה שהיא לא מסוגלת להציג לך תווים מסוימים על המסך? גם בתקופת DOS, היו הרחבות שאפשרו טעינה של פונטים, נניח לתמיכה בעברית (לפחות מאז שנושא הפונטים הוא תוכנה ולא חומרה, שזה מה שהיה בהתחלה). (¯`gal´¯) - שיחה 14:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)

אם כך אז למערכת טיפוסים התכוונתי; לגבי הגבלה, כן, לפחות הרחבת מערכת ההפעלה מבחינת מימוש תווים (היכולת להציגם ולעבדם); אולי ייתכנו עוד הגבלות - אני לא מפתח שפות תכנות או מערכות הפעלה אז אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ציינתי זאת כבר: אין בעיה בעיבוד, יש בעיה רק בהצגה. בינארית, זה יראה זהה גם אם לא מסוגלים לרנדר את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 20 בדצמבר 2020 (IST)

שמתי לב שכתבת זאת וכבר היה לי ברור שהתווים מיוצגים בינארית; לא התכוונתי רק ללרנדר תווים מיוחדים חדשים על מסך אלא לעבד תווים המייצגים תהליך מסוים ולקבל פלט בהתאם; התהליך יכול להיות קשר לוגי או אלגוריתם (מעיון בערך Logical connective אני מבין שהכל שם כבר זכה לתו ייחודי אך לגבי תו או סדרת תווים המייצגת אלגוריתם אני מניח שכמעט אין גבול מה אפשר לפתח). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לך רקע באוטומטים ובקומפילציה? זה נלמד בתארים מדעי המחשב והנדסת תוכנה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:22, 21 בדצמבר 2020 (IST)

אם הכוונה לרקע פורמלי אז אין לי רקע פורמלי בנושא תורת האוטומטים; לגבי קומפילציה, למדתי על זה קצת פורמלית ולא פורמלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תורת הקומפילציה בנויה על אוטומטים. כנראה אתה מדבר על משהו אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 17:24, 21 בדצמבר 2020 (IST)

התכוונתי לקימפול קוד כפעולה וכמושג ולקוד מקומפל כמושג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שבירה

לא ממש הבנתי, אבל אני מציע לך פשוט ללמוד את הנושא. זה די יענה לך על כל התשובות, ויכיר לך קצת איך קומפיילר עובד. זה לא מכסה הכל, כל הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לנושא של ניהול בזמן ריצה לא נמצא בקורסים האלה. ניתן ללמוד את זה גם בחינם באינטרנט. בד"כ זה קורס משולב של אוטומטים, קומפילציה וחישוביות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:05, 22 בדצמבר 2020 (IST)

קימפול קוד כפעולה וכמושג וקוד מקומפל כמושג הם דברים שאתה מכיר היטב וטוב ממני אני משוכנע; כתבת "אבל אני מציע לך פשוט ללמוד את הנושא. זה די יענה לך על כל התשובות, ויכיר לך קצת איך קומפיילר עובד"; אני מניח שב'תשובות' התכוונת ל'שאלות' אבל לא הצגתי כאן שאלות בנושא וגם יש לי כבר מעט ידע על איך קומפיילרים עובדים, המעט שאני צריך נכון להיום מבחינה תכנותית-פרקטית (בהתאם לצורכי האישיים הכלליים כיום), אם כי אשמח ללמוד על הנושא באופן תאורטי-כללי מתישהו, בהינתן חומר לימוד מבואי, סדור ומונגש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שאתה מתייחס להסתכלות כוללת על התהליכים הכרוכים בקמפול ועל ה workflow, ולא על ההבנה הפנימית של איך זה קורה. קורס חינמי של זה זמין ב Udacity כחלק משיתוף פעולה עם Georgia Tech. מהו הרקע שלך בדיוק? כי הבנתי שהוא לא אקדמי. אתה עובד בהייטק? ובאיזה תחום ותפקיד? (¯`gal´¯) - שיחה 20:54, 23 בדצמבר 2020 (IST)

אם הכוונה לרקע שלי בתכנות אז לא למדתי תכנות במסגרת תואר במדעי המחשב אלא במגוון דרכים אחרות. אני מעדיף לא לפרט על עצמי כאן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שבירה

אני מצטער שאני מושך את הדיון מעט אחורה, אבל אני מוחה על טענת האנונימי שהמשפט שכתבתי היה דמגוגי. מלכתחילה השאלה הפנתה למקום הצפוי מראש, אולי מתוך כוונה שנכתוב כאן "בוודאי שאי אפשר ללמוד את החומר של תואר אוניברסיטאי בשלושה חודשים". עם זאת, ישנם אנשים שמסוגלים לדברים כאלה, וכאן ההנחה היתה שמדובר באקדמיים, כלומר בבעלי תארים שכבר יודעים את הבסיס המתמטי/לוגי/תיאורתי, ומבקשים לקבל נדבך נוסף בתחום. מלבד זאת, אין שום הקשר פיזיולוגי לגאונות, ואין משמעות ל"להיות מתכנת גאון". ישנם אנשים שיכולים להבין וללמוד מתמטיקה, לוגיקה ותחומי תכנות (ובפרט אלגוריתמיקה) בזמן שסביר לכנות אותו "מייד", ולא זקוקים לשנתיים ניסיון בשביל זה. קחו למשל את הקונספט של תכנות מונחה-עצמים: יצא לי ללמד סטודנטים בתואר ראשון את השינוי המחשבתי הנדרש, ובעוד לרבים נדרש סמסטר שלם בשביל לעבור את המבחן בקושי רב, תמיד נתקלים באותם אנשים שללא ניסיון "תופסים" את הרעיון מהר מאוד, ושוחים איתו הלאה בתוך ימים או שבועות (אחד בנה ממשק יפה, גם עם פשוט, שכתב מאפס בשפת Java ללא ידע מוקדם). גם אם תגידו ששפה עילית היא לא תכנות, עדיין לא כולם זקוקים לשנים בשביל ללמוד. נילס אנדרסן - שיחה 01:12, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אין שום הקשר פיזיולוגי לגאונות - לא טענתי "יש הקשר פיזיולוגי לגאונות".

אין משמעות ל"להיות מתכנת גאון" - השתמשת במילה גאון אז אני זרמתי איתך בזה ורמזתי שלפי היגיון זה הגאון יכול להיות מתכנת והנה לך מתכנת גאון

פיתוח תוכנה טובה עם יציבות ויעילות לטווח ארוך בדגש על בדיקת תוכנה ואבטחת מידע מצריכה בדרך כלל המון ניסיון ואתה יודע את זה; לפי הערכתי האישית וכעיקרון - שנתיים לפחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי זה מעיד על פתיחות ויכולת למידה וחוסר בקיבעון מחשבתי, כי כל המטרה מאחורי OOP הוא דווקא תפיסה אינטואיטיבית ויותר מוחשית שמקבילה לאופן בו בני אדם תופסים את המציאות, מחשבתית וגם באופן שזה מתבטא בשפה. לוקח קצת זמן להכיר את כל האספקטים והמושגים, כי יש די הרבה להכיר, ביחס לתכנות פרוצדורלי, בטח אם הולכים לכיוון של CPP ולא ל-Java. (¯`gal´¯) - שיחה 10:48, 18 בדצמבר 2020 (IST)

יאפ בדיוק. אם מחשיבים את השפות העיליות לתכנות, Java פשוטה יותר כי לא צריך לנהל בה את הזכרון (או לפחות כמעט ולא). ללמוד CPP מאפס יכול להיות אתגר רציני, אבל ברגע שמבינים את הרעיון של OOP ביחד עם ניהול זכרון כמו בימים הטובים, אפשר לנצל אותם לתכנות הרבה יותר יעיל מתכנות פרוצדורלי "רגיל", מה גם שהחיים הרבה יותר פשוטים כשיש לי אובייקטים "של ממש". נילס אנדרסן - שיחה 12:26, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא בטוח לגבי היעילות. OOP נחשב כבד יחסית, אבל השימוש בו הוא במקומות בהם זה לא קריטי. זה כן חובך המון כתיבה. ולגבי Java ודומיו, ניהול הזיכרון - גם לו יש עלויות, ה garbage collector נחשב לדבר מאוד מכביד על הזיכרון. אני יודע שהשימוש של CPP לדוגמא נפוץ במשחקי מחשב, כי יש בו המון מורכבות, אז לנהל את זה במבנה כזה ייקל על המתכנתים לנהל את הקוד ומצד שני צריך יעילות. לגבי מערכות הפעלה לדוגמא, גנו ולינוקס בנויות ב-C, ווינדוז ב CPP (לא הייתי אומר שזה עוזר לטיעון ש-CPP עוזר לבנות בצורה טובה יותר, מיקרוסופט סופגת המון ביקורת על מרבית מוצריה הפופולאריים וגם על חלק מהיותר נישתיים, אלו הפונים אל מתכנתים בלבד). כל מיני מערכות שנוגעות ברמת מערכת ההפעלה והחומרה דווקא לדעתי לרוב הן ב-C (לדוגמא בסיס נתונים), בגלל נושא היעילות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:33, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אתחיל בקצת היסטוריה: בשנת 1969, שבה הגעתי לממר"ם, היו בצה"ל שני מסלולים להכשרת מתכנתים: מסלול לבוגרי תיכון (כמוני) ומסלול לבוגרי העתודה האקדמית, שהיה למעשה מסלול של הסבת אקדמאים לתכנות, משום שבאותה שנה רחוקה, ובוודאי באלה שקדמו לה, לימודי מדעי המחשב היו בתחילת דרכם, ולמסלול הסבה לתכנות נלקחו בוגרי מתמטיקה, פיזיקה ותחומים קרובים. כך הגיעו לממר"ם אסא כשר, שהרן שלח וזוהר מנה, שקטונתי מללחך עפר רגליהם. האם מה שהיה הכרחי בשנות ה-60 אפשרי גם כיום? לדעתי בהחלט כן, בוודאי למשימות של אלגוריתמיקה ולוגיקה עסקית, שבהן ההיכרות עם עולם הידע הרלוונטי (מתמטיקה, פיזיקה, כלכלה וכו') חשובה מידיעת התכנות. דוד שי - שיחה 01:16, 20 בדצמבר 2020 (IST)

מה ההבדל בין הפועל לחשב לבין הפועל לחשבן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב אני מדברת בשתי הפעלים על ח.ש.ב. מלש' חישוב מתמטי תודה

מדובר בכמעט אותו דבר. ההבדל די שקול להבדלים בין compute לבין calculate. מבחינתי, "לחשב" היא פעולה פשוטה יותר. כמו לחשב מכפלה או לחשב ממוצע. "לחשבן" היא פעולה מורכבת יותר ומתייחסת לשימוש בפעיליות מתמטיות שונות למציאת תוצאות של תהליך, כמו לתאר בצורה מספרית תהליכים פיננסיים או פיזיקליים. המילה "לחשבן" אינה בשימוש נרחב כידוע לי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:58, 17 בדצמבר 2020 (IST)

יש לקחת בחשבון שהמושג הזה, וגם המושג computer (בעברית, כנראה, מְחַשֵּׁב, ולא מַחְשֵׁב) היו קיימים לפני המצאת המכונה המופלאה. היו אנשי מקצוע שתפקידם היה בביצוע חישובים מורכבים, המיוחסים למקצוע מסוים, והיה נסמך על שיטות ופרקטיקות מסוימות. אפשר להגיד שגם חישובים של חדו"א הם פשוטים כי הם נטו מתמטיים, או להגיד שהם מורכבים כי מכונת טיורינג דורשת הרבה מאוד קוד כדי לממש את הפעולות הבסיסיות, כמו אריתמטיקה. אפשר אולי להגיד שב compute יש יותר שיקול דעת (גם אם זו מכונה) מאשר ב calculate. אולי הפער שבין תכנות פונקציונלי לבין תכנות אימפרטיבי, כלומר מדובר במשהו רציף שמוציא ישר תשובה. אולי אפילו להשוות את זה למעגלים לוגיים, אין בהם השתהות, שמירת מידע ואפשרות ללכת בהסתעפות לדרכים שונות, והם דטרמיניסטיים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)

הפועל "לחשבן" הוא התפתחות מדוברת חדשה יחסית בעברית, מהמילה "חשבון" שהיא עצמה נגזרת מהשורש חש"ב. ראו מאמר בנושא זה של הלשונאי רוביק רוזנטל.--נדב - שיחה 11:03, 21 בדצמבר 2020 (IST)

תצוגה מקדימה של ערכים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב אני לא מצליח לראות תצוגה מקדימה של ערכים כמו שראיתי פעם, מה לעשות? ליאון12 - שיחה 17:52, 17 בדצמבר 2020 (IST)

גם לי לא מופיע כשאני מחובר לחשבון. כנראה משהו בהעדפות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:06, 17 בדצמבר 2020 (IST)

תיכנסו להעדפות>מראה ושם אפשר להגדיר. שמש מרפא - שיחה 23:50, 17 בדצמבר 2020 (IST)

למה שווייץ הוגדרה Currency manipulator מצד ארה"ב?

כלכלת שווייץ עצמאית וחזקה בדגש על יעילות. למה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממתי יש הגיון בפעולות של טראמפ? 147.161.9.189 23:40, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא בטוח שזו החלטה חד צדדית של טראמפ; לראיה, טראמפ שיבח את ויאטנאם וטען ש"מי שרוצה לראות צמיחה כלכלית - תסתכלו על ויאטנאם" (פרפרזה - אני מניח שיש את הוידאו בו זה נאמר בשפע ביוטיוב) ועם זאת גם ויאטנאם הוגדרה כך ברשימה יחד עם שוויץ; כלכלת שוויץ וכלכלת ויאטנאם כמובן שונות מאד מבחינת התוצרת, הארגון, השותפים למסחר וכו' ועדיין שתיהן הוגדרו כך.

בכל מקרה, אני אישית בכלל בספק שלטראמפ היה גורם משמעותי בהחלטה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עד כמה שהבנתי, ההגדרה הזו מתארת מדינות המתערבות בסחר החופשי של מט"ח, והבנק המרכזי של שוויץ נקט פעולות להקטנת זרימת המט"ח לשוויץ בעקבות משבר הקורונה. יואלפ - שיחה 08:32, 20 בדצמבר 2020 (IST)

ויקיפדיה באנגלית - בריטית או אמריקאית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב האם יש כלל ברור בויקיפדיה באנגלית אם להשתמש באנגלית בריטית או באנגלית אמריקאית? --EldadHe - שיחה 15:13, 18 בדצמבר 2020 (IST)

הכלל העיקרי הוא, היצמד לאותו דיאלקט לאורך כל המאמר, באשר הוא באנגלית אמריקאית או בריטית. פרט לזאת, מקובל שנושאים אמריקאיים יכתבו באנגלית אמריקאית ובאופן דומה לגבי מאמרים בנושאים בריטיים. Gil mo - שיחה 15:27, 18 בדצמבר 2020 (IST)

למה בני אדם החלו לסחור בזהב בצורה נרחבת מאד?

אני מבין למה בני אדם החלו בשלב מסוים לסחור במתכות שונות כגון נחושת ובדיל וכן בסגסוגות שונות שהוכנו משתי מתכות או יותר כגון ברונזה (יצירת כלי עבודה, נשק), אני גם מבין למה החלו לסחור באבני חן למשל למטרת תכשוט, אבל אני לא ממש מבין למה החלו לסחור בצורה נרחבת בזהב — אני מבין סחר מצומצם בו למטרת תכשוט, אבל למה מעבר לכך כמו במקרה של מטילי זהב (שלא לצורך תכשוט אלא לצורך אגירה פר-סה ומסחר לשם מסחר)? אולי יש קשר למושג ה"מעמדות" — לא יודע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצירוף של מתכת נדירה למדי, היסוד הכבד ביותר שהיה ידוע לקדמונים והעובדה שזו המתכת היחידה ששומרת על ברק ויופי וחסינה כמעט לגמרי לקורוזיה די היה בו, לדעתי, להקנות לזהב מעמד גבוה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:47, 18 בדצמבר 2020 (IST)

כן אבל אם השגתו היא בעיקר לצורכי אחסון בלבד, איפה ההגיון במסחר בו (למעט לתכשות ואולי עוד כמה שימושים כמו זהב אכיל)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סטנדרט הזהב, וזה כבר לא קיים יותר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:50, 18 בדצמבר 2020 (IST)

ברגע שבתרבויות נפרדות מוכר הזהב כרב ערך, הוא אמצעי טוב לתשלום בעבור סחר בינהן מפני שיש לו ערך בשני קצוות הטראנזאקציה. מכיוון שזהב היה ונותר משאב נדיר, מעמדו נשמר מאז. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:07, 18 בדצמבר 2020 (IST)

בעבר השתמשו הן בזהב והן בכסף בתור אמצעי תשלום. לדוגמה, סיפור רכישת מערת המכפלה (תשלום במשקל נקוב של כסף), גורן ארוונה (שקלי כסף בספר שמואל, שקלי זהב בספר דברי הימים). כסף משמש להכנה של כלים שעמידים לקורוזיה (ר’ כסף סטרלינג. אין לי מושג עד כמה סגסוגות דומות היו בשימוש עוד קודם לכן). וכמובן שהן זהב והן כסף משמשים גם לקישוטים. Tzafrir - שיחה 22:29, 18 בדצמבר 2020 (IST)

משתמש:Tzafrir, מה ההיגיון באמצעי תשלום שרק אוגרים אותו (למשל, איננו תכשיט)? אפשר לענות שאין היגיון וזה עניין רגשי נטו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה קצת מוזרה. אני מניח שאתה לא מקבל את שכר העבודה שלך בשקי חיטה או בצמר עזים אלא "באמצעי תשלום שרק אוגרים אותו". Reuveny - שיחה 18:43, 19 בדצמבר 2020 (IST)

אם כולם מסביבי סוחרים ב"מוצר שרק אוגרים אותו" ואני נדרש לסחור בו בעצמי כדי לשרוד ככלל אעשה כך, אבל זה לא מכריח שעצם המצב החברתי-כלכלי מקורו בהיגיון אלא אולי ברגש בלבד ואגב אני כלל לא בטוח שלא עדיפה מערכת כלכלית שבה לא סוחרים כלל ב"מוצר שרק אוגרים אותו". נכתב עם כל הכנות שבעול ועם המון הערכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המצאת אמצעי התשלום הסטנדרטיים / סמליים, כמו מטבעות או מטילי זהב וכסף, איננה קשורה לרגש. מובן שיש פה מרכיב פסיכולוגי של לסמוך שלאמצי התשלום שבידיך יהיה ערך בעתיד. אבל הרעיון הוא של נוחות השימוש והאפשרות לבצע עסקאות בקלות ובמהירות, ולכן הוא "תפס" כל כך חזק באלפי השנים האחרונות.

אנלוגיה (לא מושלמת אבל אולי מועילה) היא המצאת האלפבית. הרבה יותר "הגיוני" לצייר את מה שאתה רוצה להביע, כולם מבינים מה ציירת ולא צריך להשמתמש בסימנים שאין להם משמעות כשלעצמם (אותיות). אבל בכל זאת אין להשוות את הנוחות והקלות של הבעת טקסטים בכתב ציורים לכתב אלפביתי. לכן מגיל צעיר אנחנו נדרשים ללמוד את סימני האותיות האלה. Reuveny - שיחה 19:00, 19 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושב שאני לא מסכים עם לפחות חלק מהדברים שכתבת בתגובתך האחרונה אך גם אם אסכים שמדובר בנוחות או בחיסכון בזמן (כביכול) ייתכן שהשיטה הכללית הזאת של לסחור ב"מוצר שרק אוגרים אותו" או "מסחר לשם מסחר" גרמה למין האנושי יותר נזק מתועלת ואף גורמת בימים אלה ממש ועדיף להתקדם מעט לאט יותר (והיום גם זה כבר ללא ממש הכרחי) אך עם פחות אסונות ו"טירוף" של ישויות מסוימות "לייצר כסף לפי חוקי המשחק". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי אמר שאין לו שימושים? לדוגמה, כשחזקיהו מחליט הכנע לסנחריב ולשלם לסנחריב את הזהב והכסף שסנחריב דרש, חזקיהו נאלץ להשתמש בקישוטים מבית המקדש (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוקים י"ג–ט"ז). נראה לי שאמצעי תשלום שמנותק לחלוטין מערכו האמיתי היא התפתחות מאוחרת למדי Tzafrir - שיחה 22:03, 19 בדצמבר 2020 (IST)

מקרה זה כמובן יוצא מן הכלל ולא בנחלת הכלל שכן תשמיש קדושה שמיש מעצם הגדרתו; לפי דעתי זה שונה ממסחר בזהב לשם מסחר בלבד — כלומר לאגירה בלי מטרה מיוחדת ושאיננה למטרה ברורה כגון תכשוט, בנייה, הכנת כלים, זהב אכיל וכדומה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מצטער שאני חוזר על עצמי אבל יש פה אי הבנה בסיסת, כנראה. זהב ומתכת הכסף בשלושת אלפי השנים האחרונות (לפחות) הם אמצעי תשלום. זה מאפשר את קיום הכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה. Reuveny - שיחה 08:47, 20 בדצמבר 2020 (IST)

אין פה שום אי הבנה בסיסי כי אין הכרח לקיים כלכלה עם אמצעי תשלום שבאופן כללי רק אוגרים אותם ואין להם שום שימוש אחר. זה שזה התחיל להיות כך בפועל במקום וזמן מסוימים לא מוכיח שזה הגיוני ו/או מוסרי וזה בטח לא מוכיח שזה יעיל בטווח הארוך. אם לא הייתי מואשם באי הבנה בסיסי שלא קיים לא הייתי כותב תגובה זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שבירה 1

אני נוטה להסכים עם ראובני^{[דרושה הבהרה]}. בוא נעבור על הדרישות הבסיסיות לאמצעי תשלום:

1. קשה לזיוף - זהב בזכות המשקל הסגולי שלו, שגבוה מכל חומר אחר שהיה מוכר לאדם בעת העתיקה, קשה מאד לזיוף (למעשה לא ניתן לזיוף בהנתן מאזניים וחוק ארכימדס)
2. קשה להשגה: אין טעם באמצעי תשלום שכל אחד יכול להשיג ממנו כאוות נפשו. נדירותו של הזהב מבטיחה שיהיה קשה להשגה
3. נשמר לתקופה ממושכת: זהב מצטיין בנקודה הזו
4. נוח לחלוקה/עיבוד (על מנת לחלק ליחידות, לפרוט וכך הלאה): זהב קל מאד לעיבוד.

אני לא חושב שהיה בעת העתיקה איזשהו דבר אחר שכל כך התאים לתפקיד כמו זהב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:56, 20 בדצמבר 2020 (IST)

הדרישות ה"בסיסיות" הללו (שאין לי מושג מה מקורן) תקפות רק אם מקבלים את ההנחה שיש לסחור גם במוצרים שבאופן כללי רק אוגרים אותם; אם אינני טועה אף אין בעיה לאחד את סעיפים 2 ו-1. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי תשלום בשקי מלח ירצה את האלמוני (בתקווה שהשקים לא יחזרו). אפשר גם לאגור וגם להשתמש. מקווה שזה מספיק הגיוני ו/או מוסרי. ראובן מ. - שיחה 17:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)

היתול שאיננו דיון רציני בטענות שהעליתי, במיוחד האחרונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקורן של דרישות אלו בהגיון הבסיסי של סחר, שנראה שאתה מתקשה להבין, בלי שום כוונה להעליב. התשובה להלן נטולת כל היתול.

סחר מעשיר את שני הצדדים. סחורה א' נמצאת בעודף בצד 1 אבל סחורה ב' נמצאת אצלו בחוסר. סחורה ב' מצויה בעודף בצד 2, אבל סחורה א' נמצאת אצלו בחוסר.

משום מה אתה מדביק מלים כמו "מוסרי" לעניין (בשאלה קודמת שלך). אין פה שום עניין של מוסר ואין מה לערבב אותו פנימה.

על מנת לקיים סחר יעיל מוטב להתנתק מהתלות מהחלפת סחורות א' ו ב' בו־זמנית. זה דורש קיום אמצעי תשלום.

אינני מבין מדוע את מתקשה בהבנה של ההגיון הבסיסי של הדרישות מאמצעי תשלום מוצלח. אתה חוזר על "רק לאגור אותו" ולא מתייחס לכך שאין שום דבר רלבנטי בשאלה של אגירה. אמצעי התשלום משמש לתשלום. אתה לא יכול לאכול שטרות כסף וגם לא כרטיסי אשראי. אמצעי תשלום משמש לייעול הסחר, ואינו שום צורך בכך שלו עצמו יהיה שימוש פרט להיותו אמצעי תשלום. מעצם העובדה ששני הצדדים לסחר מסכימים על תקפותו של אמצעי תשלום ספציפי, הוא משמש את שניהם בסחר. הוא יעבור ידיים מצד לצד, ובשני הצדדים ימשיך להחשב כבעל ערך רק מפני שהוא עונה על הפרמטרים של אמצעי תשלום הולם - פרמטרים שאין בינם לשימוש מכל סוג אחר דבר וחצי דבר.

מי שעשיר יהיה לו עודף מאמצעי התשלום ("לאגור אותו"), בדיוק כמו שמישהו שעשיר בימינו יש לו "מאגר" כסף בבנק.

אין שום הגיון במיזוג הדרישות "קשה להשגה" ו"קשה לזיוף". אלה שני דברים שונים. קשה לזייף ספוגי ים, אבל קל מאד להשיג אותם. זה מעקר מתוכן את השימוש בהם כאמצעי תשלום מכייון שכל אחד יוכל פשוט לאסוף ספוגים כאוות נפשו, והאינפלציה שתתקבל תוריד את ערכם לאפס. קשה להשיג מטאוריטים אבל קל מאד לזייף אותם. זה יביא לכך שהשוק יוצף במטאוריטים מזוייפים, ושוב השוק כולו יתמוטט.

בברכה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:22, 21 בדצמבר 2020 (IST)

תגובתך כוללת אמרות שונות ומשונות בנושאים שונים כאשר אני מוצא חלק מדבריך שגויים וחלק מהם נכונים; אגיב לכל דבר בנפרד לפי ציטוט (הטקסט המצוטוט בקו נטוי ולאחריו יבואו שלושה מקפים).

1. מקורן של דרישות אלו בהגיון הבסיסי של סחר, שנראה שאתה מתקשה להבין, בלי שום כוונה להעליב --- זה לא היגיון בסיסי של סחר אלא של סחר כפי שהוא נעשה בקרב כלל בני האדם כיום ואני לא מתקשה להבין כלל.
2. סחר מעשיר את שני הצדדים. סחורה א' נמצאת בעודף בצד 1 אבל סחורה ב' נמצאת אצלו בחוסר. סחורה ב' מצויה בעודף בצד 2, אבל סחורה א' נמצאת אצלו בחוסר --- לפי שיטה זו החוסר בכסף הוא אין סופי והצמיחה בו אמורה להיות צמיחה אין סופית אך אין שום הכרח להניח זאת.
3. משום מה אתה מדביק מלים כמו "מוסרי" לעניין (בשאלה קודמת שלך). אין פה שום עניין של מוסר ואין מה לערבב אותו פנימה --- אינני מסכים כי לפי דעתי סחר הגורם לעוולות מוסריות אסור להתקיים אבל ממילא אזכרתי את עניין המוסר כדרך אגב
4. על מנת לקיים סחר יעיל מוטב להתנתק מהתלות מהחלפת סחורות א' ו ב' בו־זמנית. זה דורש קיום אמצעי תשלום --- אני מוצא הנחה זו שגויה משום שתשלום מתקיים גם בהחלפת סחורות בו זמנית וממילא יש הבדל בין "באופן כללי רק אוגרים אותו" לבין "באופן כללי לא אוגרים אותו".
5. אינני מבין מדוע את מתקשה בהבנה של ההגיון הבסיסי של הדרישות מאמצעי תשלום מוצלח' --- אני לא מתקשה בהבנת כלום ממה שתיארת, אני רק בניגוד אליך לא חושב שכסף כזה מוצלח כמה שאתה הצגת אותו - בו בזמן שעשית זאת שכחת כמה מיליונים מתו או נפגעו בשל תאוות בצע בצמיחה אין סופית של תעשיינים עשירים "לייצר כסף לפי חוקי המשחק".
6. אתה חוזר על "רק לאגור אותו" ולא מתייחס לכך שאין שום דבר רלבנטי בשאלה של אגירה --- לא היו דברים מעולם, לא חזרתי על אמרה זו אפילו פעם אחת; אמרתי "באופן כללי רק אוגרים אותו" ואכן באופן כללי רק אוגרים כסף מזומן למשל על אף שיכולים להיות לו שימושים אחרים כמו מחזור.
7. אמצעי התשלום משמש לתשלום --- תמיד.
8. אתה לא יכול לאכול שטרות כסף וגם לא כרטיסי אשראי --- אני לא מבין למה כתבת זאת.
9. אמצעי תשלום משמש לייעול הסחר, ואינו שום צורך בכך שלו עצמו יהיה שימוש פרט להיותו אמצעי תשלום --- אבל לכל אמצעי תשלום יש לפחות שימוש אחד כמו מחזור מלבד שיטת התשלום שאתה מניח פה פילוסופית. אתה שוב מכוון ל"ייעול" בלי להתחשב בחלופות אפשריות. אפילו סכומי כסף וירטואליים ניתן להתמיר לאנרגיה אחרת, אם נדייק.
10. מעצם העובדה ששני הצדדים לסחר מסכימים על תקפותו של אמצעי תשלום ספציפי, הוא משמש את שניהם בסחר --- אני יודע שלא שאלת כל אדם ואדם אם הוא אי פעם הסכים למציאות בה "כסף" משמש "אמצעי תשלום"; זה חסר בסיס להניח שכן. חוצפה פילוסופית.
11. הוא יעבור ידיים מצד לצד, ובשני הצדדים ימשיך להחשב כבעל ערך רק מפני שהוא עונה על הפרמטרים של אמצעי תשלום הולם - פרמטרים שאין בינם לשימוש מכל סוג אחר דבר וחצי דבר --- הנחה זו נכונה רק אם מקבלים את עמדתך הפילוסופית בדבר מוצר שבאופן כללי רק אוגרים אותו.
12. מי שעשיר יהיה לו עודף מאמצעי התשלום ("לאגור אותו"), בדיוק כמו שמישהו שעשיר בימינו יש לו "מאגר" כסף בבנק --- מי שעשיר יהיה לו עודף ממוצר מסוים, יש להבחין בין "מוצר שבאופן כללי אוגרים אותו" לבין "מוצר שבאופן כללי לא אוגרים אותו"; שטרות כסף הם דוגמה לראשון וחומרי בניין, חומרי מזון (כולל מים) וחומרי ריפוי הם דוגמה לאחרון; הם לא נאגרים לשם עושר אלא לשם צורך חיוני להישרדות ללא שום מקום להתפלספות.
13. פסקתך האחרונה הארוכה מבוססת על הנחת היסוד לפיה חובה לקיים כלכלה עם מוצר שבאופן כללי רק אוגרים אותו, כלומר היא מתארת איך מעניקים "ערך כלכלי" לדבר כל שהוא (אתה לא דיברת על מוצרים כאשר אני התמקדתי במוצרים) אך למי ששולל את השקפת עולמך זו הדיון בה אמור להיות נפרד אם בכלל אמור להתקיים.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור למה כוונתך ב„לא אוגרים״. כסף שאין יכולת להשתמש בו מאבד המון מערכו. מעבר לכך:

2. בכלל לא. יש כל מיני חסמים ותמיד כשמשחררים צוואר בקבוק מגיעים לצוואר הבקבוק הבא. זמינות אמצעי התשלום הוא אחד מצווארי הבקבוק ולכן זמינות של אמצעי תשלום נוחים עוזרת עד גבול מסוים.

9. לא ברור לי למה התכוונת במילה „מחזור״. אם הכוונה היא לעלות הנייר או המתכת שבמטבע: היא די זניחה לרוב. היה תהליך ארוך שבתחילתו שילמו עם זהב וכסף שהיו להם שימושים אחרים (ייצור תכשיטים וקישוטים עמידים מאוד. לא היה להם פלסטיק). בהמשך כמויות סטנדרטיות של זהב וכסף נטבעו למטבעות. במטבע נוח יותר להשתמש מאשר בגוש מתכת יקרה. אבל כשיש הרבה מהם, זה כבר לא נוח להסתובב איתם. לכן בנקים החלו לספק שירות של שמירה על מטבעות (תמורת תשלום) בתמורה לשטר חוב שאותו אפשר לפרוע בכל סניף של הבנק. בהמשך הפכו אותם שטרות חוב לשטרות סטנדרטיים של הבנק המרכזי. אבל הבנק עדיין התחייב, בעיקרון, לספק תמורתם כסף או זהב (שבו אפשר להשתמש בתכשיטים, או הלחמות מחשבים). אבל בהדרגה גם בסיס הזהב למטבעות נעלם. והיום הכסף לא מייצג שום דבר מוחשי.

יש הבדל בין המצב ההיסטורי (והפרה היסטורי) לבין המצב כיום. Tzafrir - שיחה 15:12, 22 בדצמבר 2020 (IST)

ב"באופן כללי לא אוגרים" התכוונתי למשהו כמו כלי עבודה וחומרי בניין - אוגרים אותם, כן, אבל באופן כללי לא לשם התעשרות אלא לשם צורך הישרדותי ממשי; למשל, אי אפשר לבנות בית ממטבעות ושטרות אך אפשר לבנות מערה מכלי עבודה וגם אפשר לבנות בקתה - או וילה או בניין דירות, מכלי עבודה וחומרי בניין שאוגרים לצורך זה.

לגבי 9 - התכוונתי לכך שניתן למחזר את הכסף ליצירת סיבים שמהם יוכלו לייצר ביגוד שגם בו יש צורך הישרדותי ממשי.

אני מאד מסכים שיש הבדל בין התקופה שלפני מהפכת המחשוב לתקופה שאחריה (כסף וירטואלי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל המשמעותי יותר הוא ביטול בסיס הזהב. כבר לפני האינטרנט, רוב הכסף של רוב האנשים (במדינות המפותחות) היה מספר בחשבון בנק. חלק קטן מהכסף משמש ככסף מזומן (שגם הוא לא מייצג כבר שום דבר מוחשי). אי אפשר לבנות בית ממטבעות, אבל אפשר לקנות בהם חומרי בניין וכלי בניה (או אפילו: לשכור מערבל בטון שאין לך מקום בשבילו אצלך בבית). אין שום קו שמפריד בין צורך הישרדותי אמיתי לבין התעשרות. ובכלל, אם אנשים היו עושים רק את מה ששהם צריכים להישרדותם האישית, לא היו להם האמצעים והזמן לכתוב בוויקיפדיה. לכן ברור שאסור לשקול אפשרות כזו. Tzafrir - שיחה 15:41, 22 בדצמבר 2020 (IST)

אבל לפחות תאורטית אפשר לקנות כלים וחומרי בניין גם בלי כסף (סחר חליפין) - לפחות תאורטית החברה כמערכת יכולה לספק כלים אלה במסגרת סוג כל שהוא כלכלת מתנות. אני לא מסכים שאין קו שמפריד - זו הנחת יסוד שלא זיהיתי כל ראיה לה אך ניתן להטיל בה מגוון ספקות. לגבי לעשות רק מה שנוגע להישרדות אישית, לרגע לא טענתי זאת; מבחינתי האישית למשל קודם כל באה טובת הקבוצה וכתיבה בויקיפדיה היא חלק מכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שבירה 2

ייתכן שבמקום להשוות "דברים שבאופן כללי רק אוגרים אותם" ל"דברים שבאופן כללי לא אוגרים אותם" נכון להשוות "מוצרים שבאופן כללי קשה למחזר אותם" ל"מוצרים שבאופן כללי קל למחזר אותם" --- או אפילו במקום זאת להשוות "דברים שלמעט מחזור וכסף אין להם עוד שימושים הישרדותיים" ל"דברים שלמעט מחזור וכסף יש להם עוד לפחות שימוש הישרדותי אחד".
נכתב רק כהערה מעוררת חשיבה לדיון כולו ולא במטרה לפתוח דיון צדדי נוסף (אם כבר, אז דיון נפרד, כלומר בפרק נפרד עדיף לדעתי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם חותמי התנ"ך היו קראים או רבניים?

התנ"ך הוא ליבת כתבי היהדות אך אחד האירועים שמצאתי הכי פחות מתועדים בהיסטוריוגרפיה של היהדות (אולי אפילו פחות מתועדים ממעמד הר סיני) זה חתימת התנ"ך. מקריאה כאן הבנתי שחתימת התנ"ך בוצעה מצד חכמי טבריה מתישהו בין חורבן בית שני לימי הביניים (אם כי אולי אני מתבלבל עם ניקוד התנ"ך); מי חתמו את התנ"ך שמקובל על הקראים והרבניים והאם הם היו בעצמם קראים או רבניים? בברכה , ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תהליך חתימת התנ"ך היה תהליך הדרגתי. למיטב הבנתי, בשנים שלאחר מרד בר כוכבא (תקופת חתימת המשנה) נחתמה רשימת הספרים שנכללים בתנך ונדמה לי שעד אז הנוסח שלהם כבר התגבש כמעט לחלוטין. אני נוטה לחשוב שהקראים כבר התייחסו לנוסח הזה כנוסח מקודש לחלוטין. הנוסח הסופי של הניקוד (ניקוד טברני) הוסכם בטבריה בימי הביניים. Tzafrir - שיחה 18:26, 19 בדצמבר 2020 (IST)

אבל אם חתימת התנ"ך בוצעה רק מצד רבניים, איך הקראים אימצו אותו, אולי היה זה תהליך רב זרמים (כאשר הישועים התנגדו וחתמו תנ"ך משלהם הכולל ספרים חיצוניים)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החל משלב מסוים התנך נחשב לספר קדוש שמשה קיבל בסיני. לא לגמרי ברור לי אם זה כבר היה המצב בזמן מחלוקת הקראים. Tzafrir - שיחה 22:05, 19 בדצמבר 2020 (IST)

משתמש:Tzafrir, נדמה לי שהתכוונת ב'תנ"ך' ל'תורה', בתגובתך האחרונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התכוונתי דווקא לתנ״ך כולו. Tzafrir - שיחה 09:27, 20 בדצמבר 2020 (IST)

בחיים לא נתקלתי ביהודי קראי או רבני שטוען שהתנ"ך כולו ניתן בסיני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקבל את התיקון, אבל למיטב הבנתי נוסח התנך הרבני כבר התקדש. לא ידוע לי על נוסחים שונים של ספרים שנמצאו בגניזת קהיר. וגם נוצרים (נוצרים, לא ישועים) מתבססים עליו: ר’ וולגטה. הקראים ערערו על כל התורה שבעל פה (כולל המשנה והתלמוד). אבל למיטב לא ערערו על תהליך החתימה עצמו (למרות שהיה די ברור שהוא היה בערך בזמן כתיבת המשנה). Tzafrir - שיחה 21:12, 20 בדצמבר 2020 (IST)

אני מבין שאו שחותמי התנ"ך התקבצו בקבוצה שגם קראים וגם רבניים היו בה, או שההיסטוריה של חתימת התנ"ך מורכבת מן הנדמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקראים מייצגים מחלוקת מאוחרת יותר, מתקופת הגאונים. צריך להבדיל בין תהליך ההתגבשות בפועל לבין מה שהיה ידוע בכל תקופה על התהליך הזה. אנחנו רגילים לספרים מודפסים עם נוסח אחיד. אבל עד המצאת סדר הדפוס, ספרים הועתקו כל פעם מחדש, לרוב עם שינויים. דווקא ההקפדה היתרה על הנוסח המדויק של התנך לאורך הדורות (לפי עדות הוולגטה: ככל הנראה לפחות מסוף המאה הרביעית לספירה) מעידה על הכבוד והקדושה שיוחסה לו. כיום אנחנו יודעים (לפי תרגום השבעים ומגילות ים המלח) שאפילו כמאה או מאתיים שנים לפני „חתימת התנך״ עוד הסתתובבו בשטח כל מיני נוסחים שונים במקצת. אבל הם נעלמו והתגבש נוסח מקודש אחד. זה היה המצב כשהחלה המחלוקת הקראית.

(זה הסבר נחמד ומלומד שלפיו, כמובן, הקראים היו צריכים לקבל גם את קדושתה של המשנה. ולכן אני מניח שהוא פשטני מדי) Tzafrir - שיחה 10:08, 21 בדצמבר 2020 (IST)

לא ממש הבנתי על מה מתבססת השאלה. הקראים זו תנועה מימי הביניים, במאה השמינית לספירה. התנ"ך נחתם (או יותר מדויק, הושלמה הקאנוניזציה) בתחילת בית שני. אפילו הצדוקים, שזו תנועה בעלת קווים דומים לקראים, היא תנועה שהחלה מעט אחרי כן. נראה ש יש פה קצת אנכרוניזם. שמש מרפא - שיחה 15:34, 22 בדצמבר 2020 (IST)

הערה: הקאנוניזציה לא הושלמה בתחילת בית שני. ספר דניאל נכתב בימי גזרות אנטיוכוס. ידוע, לפי השוואה לתרגום השבעים ומגילות ים המלח, שנוסחים של ספרי תנך שונים היו שונים במקצת באותה התקופה. מתועדים דיונים מסוף תקופת המשנה (מימי רבי עקיבא) על הכללת ספרים שונים בתנך (שיר השירים ומגילת אסתר). Tzafrir - שיחה 15:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)

מה היה או עודנו יחס הקראים למה שמכונה במסורת הרבנית "ספרים חיצוניים"?

הערכים יהדות קראית וספרים חיצוניים לא כוללים אזכור הדדי של המונחים. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם בסוף 2020 נכון לצפות מספק אחסון CaaS/FaaS ("שיתופי") לספק SPF-DKIM, סטנדרנטית, ללקוח?

האם טכנולוגיות אותנטיקציית שליחת אימייל כגון SPF-DKIM אמורות להיות מסופקות סטנדרנטית מצד כלל חברות האחסון הגדולות כגון Dreamhost, Bluehost, HostGator וכדומה, בדומה לכך שטכנולוגיות אבטחת אינטראקציה תוך אתרית כגון TLS-HTTPS אכן מסופקת סטנדרטית מצידן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרוטוקול SMTP תוכנן מראש ללא שום מחשבה על זיופים: לפי הפרוטוקול אני יכול להתחבר לכל שרת ולהכתיב לו הודעה שאמורה להיות מכל שולח. זה יצר בעיה עצומה של דואר זבל ויש דרכים שונות להלחם בה. SPF ו־DKIM הן טכנולוגיות שמנסות למנוע הודעות דואר מזויפות (יש מילה מדויקת יותר? (email spoofing)) בכך אם שהבעלים של שם מתחם יכולים להגדיר כל מיני מגבלות על הודעות הדואר מגיעות ממנו (SPF) או כוללות חתימה על התוכן (DKIM). זה מתוך הנחה שמי שמתחזק את שם המתחם נמצא בקשר עם מי שמתחזק את שרת הדואר שממנו נשלחות הודעות של המתחם.
לכן טכנולוגיות כאלו דורשות שינויים לא רק בשרת הדואר עצמו אלא גם ברשומת הDNS. אבל יש כאן גם מגבלה נוספת: האם כל הדואר שאתה שולח משם המתחם באמת נשלח כיום דרך אותו שרת? מרגע שאתה יוצר מגבלות SPF, ובעיקר מגבלות DKIM, אין אפשרות לשלוח שלא דרך אותו שרת. Tzafrir - שיחה 11:09, 21 בדצמבר 2020 (IST)

צה"ל וישראל נגד גרמניה הנאצית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב שלום, ללא נשק גרעיני, מי היה מנצח בעימות ישראל וצה"ל 2020 נגד גרמניה הנאצית בשיא כוחה וללא חזיתות נוספות?

במקרה קיבלת השראה מזה? לגרמניה הנאצית לא היה נשק גרעיני, למרות שהם עבדו על פיתוח נשק כזה. גם כדאי לשאול אולי באיזה שלב, כי אחרי כניעה של הרבה מדינות באירופה, הן סופחו, ועבדו בשביל הנאצים. אני לא בטוח אם הם השתתפו בלחימה לצד הנאצים. (¯`gal´¯) - שיחה 20:16, 20 בדצמבר 2020 (IST)

זה ממש לא כוחות. גם עם נשק גרעיני. הצבא הנאצי המשיך להילחם גם אחרי שספג הפצצות אינטנסיביות. כמה עשרות פצצות אטום לא היו מרשימות אותם. במלחמת העולם השנייה נלחמו צבאות עצומים. רק האבדות של הגרמנים היו מעל 5 מליון חיילים. אמנם לצבא מודרני יש נשק טוב בהרבה (במונחי מלחמת העולם השניה: פרשים מול טנקים, כמו שלפי האגדה נלחמו בפלישת גרמניה הנאצית לפולין) אבל היו להם משאבים אדירים. ישראל יכולה להלחם זמן מאוד מוגבל ללא תמיכה לוגיסטית מארצות הברית. Tzafrir - שיחה 20:45, 20 בדצמבר 2020 (IST)

שאלה מעניינת. אני כמובן לא יכול לדעת, אבל אני אעלה כמה נקודות:

• היכולות הלוגיסטיות של העורף ההגרמני עדיפות לאין שיעור, כבר אז, על היכולות הלוגיסטיות שלנו. זה פקטור משמעותי במלחמה. הגרמנים יכולים לספוג המון מבלי שזה ישבור אותם.
• מאידך, מבחינת היכולות הלוגיסטיות בקרב עצמו ובתמרון, ישראל עדיפה לחלוטין על הגרמנים. ישראל מסוגלת לשבש תקשורת אלחוטית של הגרמנים ולהשמיד כוחות סיור שיוצאים לאסוף מידע בקלות יחסית, ובכך להפוך את הקצינים הבכירים של הגרמנים לעיוורים ביחס להתפתחות המערכה. מאידך, לישראל יש יכולת שליטה מעולה על הכוחות שלה, ויכולת ניטור של כוחות האוייב. למעשה, היכולת של הגרמנים לנהל את המלחמה מסתכמת בלשלוח את כל הכוחות קדימה במטרה למחוץ את ישראל תחת מסות של אש וחי"ר. אין כמעט יכולת תמרון, ואם הייתה כזאת אין דרך יעילה להעריך את מצב הלחימה ולהוריד פקודות לשטח.
• אין הבדל משמעותי מספיק, מבחינה טכנולוגית, בין יכולות החי"ר וארטילריה מאז ועד היום. יש הבדל ברמת הניידות, בעיקר של הארטילריה. אבל עוצמת האש, הטווחים, ויכולת המיגון לא השתנו משמעותית. העדיפות המספרית של הגרמנים תתן להם ייתרון עצום בעוצמת אש וביכולת הלחימה של כוחות החי"ר.
• בכיוון ההפוך, הפער בין חילות האוויר הוא מהותי, וכך גם ברמת יכולות הנ"מ. למרות העדיפות המספרית הברורה של הגרמנים, אפשר להניח שמהר מאוד חיל האוויר שלהם יאבד את יכולת ההתקפה שלו, שהייתה מרכיב מאוד משמעותי בתורת הלחימה הגרמנית.
• חיל הים הגרמני הוא בעל יכולת אש עדיפה ללא השוואה על זו הישראלית, אבל השילוב של הייתרון האווירי והטכנולוגי כנראה יהפכו אותו למאוד מוגבל ביכולת שלו לתרום למאמץ הלחימה הגרמני. מאידך, חיל הים הישראלי לא נראה לי כמו משהו שמהווה איום רציני על תשתיות יבשתיות של הגרמנים או אפילו על הנמלים שלהם. לכן לא תהיה לו תרומה משמעותית.
• חיל השריון הגרמני היה מאוד משמעותי במלחמת העולם השניה, אבל הוא כמעט חסר ערך מול חיל השריון המודרני. הפגזים שלהם לא יחדרו טנקים ישראלים, וההגנה שלהם לא תספיק מול הפגזים שלנו. למעשה, גם טיל לאו, שלא לדבר על טאו, יחדור בקלות טנק טייגר גרמני. טווח הירי של הטנקים הגרמנים הוא קצר יחסית לטנקים מודרניים, והמהירות שלהם איטית להחריד. הייתרון הגרמני הוא כמובן במסות. טנק ישראלי בודד יכול, בהנתן יכולת תמרון מינימלית, להשמיד עשרות טנקים גרמנים מבלי להפגע.

לתחושתי השאלה המרכזית היא מהו אופי הלחימה. אני מתקשה לראות את ישראל כובשת את גרמניה הנאצית. ישראל גם לא תצליח להחזיק קו הגנה יעיל מול מליון חיילים גרמניים מסתערים בסיוע ארטילריה. אבל במתווה לחימה רגיל ההכרעה בשדה הקרב תהיה כנראה ישראלית - כל זמן שאין צורך להכנס לתוך הערים הגרמניות. משה פרידמן - שיחה 14:25, 22 בדצמבר 2020 (IST)

להבנתי ספינות הטילים הישראליות עולות על המשחתות הנאציות בשני הבטים (לנאצים היה כוח אש - תותחים וטורפדו יותר טוב), בסטילים יכולת טילים (שלא היתה לגרמנים בספינות), וכן יכולת שימוש במסוקים ימיים (שלא היו לגרמנים), וכמובן שמערכות השו"ב המודרניות יעילות עשרות מונים משולחנות המפות של מלחמת העולם. דרור - שיחה 16:33, 25 בדצמבר 2020 (IST)

הבדלים בשמות סרטים בערוצי טלוויזיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב מתברר שיש הבדלים בשמות בעברית שנותנים ערוצי הטלוויזיה לסרטי קולנוע זרים. אני מעוניין לדעת אם הערוצים השונים רוכשים סרטים ומצרפים כתוביות באופן עצמאי, או שזה נעשה באמצעות מפיץ/מתרגם בישראל. כך למשל, הסרט Assassination Nation מוצג ב-HOT בשם אומה של רוצחים, ואילו yes ונטפליקס מציגים אותו בשם "אומה רצחנית". כמו כן, הסרט Miss Bala (2019 film) מוצג ב-HOT בשם "מלכת הכדורים", ואילו yes מציגים אותו בשם "מיס באלה", תעתיק עברי של השם המקורי. מהו ההליך הפורמלי להצגת סרט קולנוע בערוץ טלוויזיה?. האם אין שם מחייב להפצה בישראל? האם כל ערוץ מצרף כתוביות באופן עצמאי? תודה מראש למתייחסים.--נדב - שיחה 10:48, 21 בדצמבר 2020 (IST)

זה קרה גם בייבוא של סדרות. לעיתים אותה סדרה קיבלה שם אחר, כשהובאה על ידי ערוץ שונה לארץ. השערה מושכלת, זה נעשה בתיאום כלשהו עם בעלי הזכויות המקוריים. כמעט תמיד התרגום של שמות סרטים וסדרות אינו מתאים לשם המקורי. יש כמה דוגמאות בודדות שזה כן קורה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:21, 24 בדצמבר 2020 (IST)

Wikipedia nearby

בעבר (2017~) היה פיצ'ר באפליקציית ויקיפדיה במובייל שהראה לך על גבי מפה אתרים סביב מיקומך שיש עליהם ערך בויקיפדיה. נראה שביטלו את הפיצ'ר הזה, מישהו יודע אם ישנה אפליקציית מובייל אלטרנטיבית דרכה אפשר להנות מתכונה זו? אפק7 - שיחה 10:57, 21 בדצמבר 2020 (IST)

למה גם תואר שלישי וגם רופא נקרא בשם דוקטור?

למה יש שם זהה למומחה שעוסק ברפואה וגם דוקטור למדע שיכול להיות בכלל לא קשור לרפואה (כמו דוקטור לספרות והיסטוריה יהודית)? למה שם זהה?

אני מניח שזה כי פעם, עד לפני שנות ה 80 נניח, רפואה הייתה תחום יותר מדעי ממה שהיא היום; כיום התחום הפך להיות במידה רבה תחום הנדסי טכני וביורוקרטי שמאד חוזר על עצמו בהמון מקרים לצד התייתרות הולכת וגוברת של רפואה לא-ניתוחית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כך זה מהמאה ה-14. מה שכתוב מעליי - לא ברור על סמך מה נאמר. Shannen - שיחה 16:02, 21 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שזה נאמר לכל הפחות על סמך ידעי וניסיוני; איש לא חייב להאמין לי כמובן. אם לפי מישהו כאן זה אמור להימחק הרי הוא יכול לפנות למפעילים לבקש למחוק את הגרסה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הסבר נאות בערך דוקטור. ראה שם. מקור המושג הוא בלטינית. בגדול, הסיבה היא המשמעויות השונות שהתפתחו במשך המאות.--נדב - שיחה 16:37, 21 בדצמבר 2020 (IST)

הערך עוסק בתואר דוקטור ולא בתואר דוקטור לרפואה. Tzafrir - שיחה 20:44, 21 בדצמבר 2020 (IST)

האם פוקסטורט הוא סרט סוריאליסטי?

הסרט פוקסטרוט מעלה בי כמה תהיות, שיתכן שהמומחים פה ידעו לענות. תהיה התחילה מזה שרואים את הגיבור (מיכאל) חוזר על ריקוד של חייל אלמוני שהוא לא יונתן (הבן): דבר שמרמז על כך שיש רובד נוסף בסרט.

אז השאלה למומחים פה: האם אני מדמיין, או שהמערכה עם יונתן והחיילים מתרחשת מחוץ לציר הזמן של המערכה הראשונה? למה אני אומר את זה: הנשק אותו נושאים החיילים הוא M16 ארוך, רוס"ר שיצא משימוש מבצעי הרבה לפני 2010. ניתן לראות שהחייל הרוקד לובש סוודר-סריג צבאי, גם ציוד שלא נמצא בשימוש בקרב לוחמים בשנה בה הסרט צולם. בנוסף, מעיל קצינים הוא ציוד שיצא השימוש. מכישרי הקשר של החיילים נראים מיושנים מאוד. אותו הרכב הישן עם פרסומת של אישה מחייכת שאוכלת גלידה נראה שלוף מין העבר. המסכנה שלי היא שכל הסצנה הזאת היא למעשה לקוחה מין העבר של מיכאל, כשהוא עצמו פיקד על כוח. האם אני מדמיין? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:36, 21 בדצמבר 2020 (IST)

הסיבה שאתה רואה צירי זמן שונים לכאורה, היא שמדובר בעלילה לא לינארית. כלומר, העלילה לא מתפתחת לאורך ציר זמן רציף עם התחלה וסוף. זהו מה שמוכר בקולנוע כ"סרט אנתולוגיה" (Anthology film) המספר שלושה סיפורים נפרדים מבחינת הרצף העלילתי, אך קשורים זה בזה באופן כלשהו (כל סרט אנתולוגיה יוצר תמות שונות הקושרות בין הסיפורים). בהחלט ייתכן שמבחינה כרונולוגית, למשל, חלק ראשון של סרט אנתולוגיה מתרחש בזמן אחרי הפרקים הבאים, או אף במקביל לפרק אחר. מבחינה סיפורית, אפשר לראות ולהבין כל פרק כסיפור בפני עצמו כמו סרט קצר, גם אם לא ראית את הפרקים האחרים. אך כשרואים אותם ברצף, מתקבלת תמונה גדולה מאשר כל סיפור בנפרד. "פוקסטרוט" אכן מורכב משלוש נקודות זמן שאינן יוצרות רצף כרונולוגי, אלא הוא נוצר בתודעת הצופה אחרי שראה את שלושת הסיפורים. צורת עריכה לא-לינארית נועדה ליצור את הצופה סקרנות ומתח, ולחשוב בעצמו "מה לעזאזל קורה פה?". זה לא קשור לסוריאליזם. דוגמאות קלאסיות לסרטי אנתולוגיה: ספרות זולה; 11:14. מקווה שלא הסתבכתי בהסבר--נדב - שיחה 17:10, 21 בדצמבר 2020 (IST)

ואיך יכולתי לשכוח את אהבה יוונית...--נדב - שיחה 17:12, 21 בדצמבר 2020 (IST)

אנחנו מדברים על אותו הסרט? ברובד הפשוט, העלילה של פוקסטרוט היא לינארית כמעט, עם קטע קטן חסר. הסיפור: מודעים למיכאל שבנו מת. ההודעה מתגלה כשגויה. הוא מתקשר לסדר שיונתן ישוחרר. יונתן שומר בקו התפר, מקבל שיחה ועוזב. ואז יש קטע קטן שחסר (האפילוג) ואז אנחנו רואים את הזוג המתמודד, כעבור תקופה ממושכת ומבינים שהבן אכן מת. ואז האפילוג רק משלים חוליה חסרה ומסבירה שהבן מת בתאונה לאחר שהודיעו שהוא חי. ממש לא כמו ספרות זולה, בה הסיפור כולו בנוי תלאים.

מה שאני אומר שיתכן שהרובד הפשוט דווקא לא נכון, דבר שמתגלה באנכרוניזם של ציוד הלחימה (מי אוכל לוף היום?). המערכה השניה מתרחשת למעשה עשרות שנים לפני הראשונה והיא מתארת לא את החוויה של יונתן, אלא של מיכאל. וזה הסוריאליזם של הסרט: המערכה השניה בה חוקי הפיזיקה לא פועלים (פחית מתגלגלת במהירות שונה כל פעם) היא תערובת בין זיכרונות צבא של מיכאל, השאיפות שלו להגשמה (הקטע המצויר) והתקווה של הורה שקול שיגידו לו שהבן שלו חי.Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:42, 21 בדצמבר 2020 (IST)

האם החסינות מתירה לח"כ לברוח משוטר?

היום ח"כ בצלאל סמוטריץ' ברח משוטר. זאת למרות שהשוטר אמר לו לעצור ואף לפת אותו, עד שסמוטריץ' התחמק והחל במנוסה. אין ספק שהשוטר חרג מסמכותו, מפאת החסינות של סמוטריץ'. אך נשאלת השאלה האם החסינות מתירה לח"כ לברוח משוטר? הרי אם נקביל לעיכוב של אזרח מן השורה, אפילו אם מדובר שגיאה של השוטר, כמו נניח טעות בזיהוי, עדיין אסור לאותו אזרח לברוח. במה זה שונה במקרה הנ"ל? 94.159.193.41 00:09, 22 בדצמבר 2020 (IST)

עולם הפוך. לפי חוק חסינות חברי הכנסת, "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי". עוזי ו. - שיחה 02:23, 22 בדצמבר 2020 (IST)

אין עוררין שהשוטר שגה. השאלה האם מותר היה לו לברוח. ושאלה נוספת, אם היה עוצר אותו בחוסר סמכות, מותר היה לו לברוח ממעצר? 94.159.193.41 08:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)

ממש לא בטוח שהשוטר שגה. מכיוון שבשטחי יהודה ושומרון לא חל הדין הישראלי, גם יכולות העל של חברי הכנסת שם מוטלות בספק. ובכל מקרה, חבר כנסת שלא מציית להוראת שוטר - למשל, להמנע מכניסה לזירה הנמצאת תחת חקירה - עובר על החוק. אולי יש לו חסינות: אבל הוא עובר על החוק.176.230.83.150 09:31, 22 בדצמבר 2020 (IST)

אם, לדבריך, לא חל שם החוק הישראלי, איזו סמכות בדיוק יש שם לשוטר ישראלי ? בנסיבות אלה, דווקא לחייל יש סמכות, מכוח היותו בתפקיד מגן באופן כללי, ולא לשוטר. לחבל, כידוע, יש שני קצוות. בנצי - שיחה 18:36, 22 בדצמבר 2020 (IST)

סמכויות המשטרה בשטחים מוגדרות היטב בחוק. לא כך נושא חסינות חברי הכנסת. חפש "הצו בדבר הוראות בטחון 2009".176.230.83.150 21:00, 22 בדצמבר 2020 (IST)

גם לאזרח פשוט מותר להתנגד למעצר לא חוקי, אפילו אם זה דורש הפעלת כוח כנגד השוטר. משה פרידמן - שיחה 13:38, 23 בדצמבר 2020 (IST)

עברית עתיקה

אם ישראלי דובר עברית של היום יטוס במכונת זמן לתקופת בית ראשון (לדגומה), הוא יבין את מה שבני ישראל מדברים? זה בטח ישמע שונה, אבל האם נבין לפחות על מה מדברים? 87.71.79.122 12:56, 22 בדצמבר 2020 (IST)

הרבה דברים השתנו מאז העברית התנכית. כל מיני הגאים שלה נעלמו. ההבחנה בין תנועות קצרות וארוכות נעלמה. שלא לדבר על אוצר מילים שונה למדי. זה לא יהיה פשוט להבין. Tzafrir - שיחה 13:28, 22 בדצמבר 2020 (IST)

למי שמכיר את לשון המקרא לא יהיה מאד קשה לדבר בצורה מקראית, לפחות מבחינת אוצר המילים בוודאי שהעברית המודרנית קרובה יותר לשפה המקורית מאשר השינויים המבניים שעברו על האנגלית העתיקה למשל. שמש מרפא - שיחה 14:15, 22 בדצמבר 2020 (IST)

מבחינת אוצר מילים אני מסכים. מבחינת הגיה פחות. אישית אני מתקשה להבין עברית בהגיה תימנית מודרנית. קשהלי להאמין שאני אצליח להבין עברית מדוברת מלפני 2600 שנה. משה פרידמן - שיחה 14:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)

דבר שאני קצת מתלבט: סופרים של היום הרבה פעמים כותבים בשפה שהיא לא בדיוק השפה שבה אני כותב כרגע, אלא נוהגים להשתמש בביטויים מורכבים ושפה גבוהה. דגומה טובה היא שי עגנון. יתכן שהשפה המקראית שאנחנו מכירים היום היא שפת כתיבה? מרבית האנשים דיברו בניב שונה מזה שבו נכתבו הספרים? 2A0D:6FC0:788:EC00:3180:B3A:2594:742A 16:09, 22 בדצמבר 2020 (IST)

גם התנ"ך רווי מליצות ומילים שסביר שלא היו בשימוש יומיומי, אבל אפשר להוציא ממנו גם את השפה הבסיסית. שמש מרפא - שיחה 16:13, 22 בדצמבר 2020 (IST)

שתי שאלות טכניות מאוד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב א. משום מה, גיליתי להפתעתי לפני כיומיים, כי נדרשת סיסמה לפתיחת מסמך פי.די.אף. השמור אצלי במחשב. מסמך שפתחתיו בעבר, כבר כמה וכמה פעמים. סיסמה ? מה עושים ? ב. איזו סיבה יכולה להיות לחוסר יכולת להיכנס לאתר המוסד לביטוח לאומי, וקבלת הודעת: the requested URL was rejected... ? כך גם לאחר שורה של ניסיונות. לא נתקלתי בכך בעבר, עם אותו דפדפן. אשמח לתשובות / הבהרות / עזרה. בנצי - שיחה 18:46, 22 בדצמבר 2020 (IST)

א. חפש, אולי יש לך גרסה נוספת של אותו קובץ, אחת עם סיסמה ואחת ללא. או שלמישהו יש גישה לקובץ והוא נעל אותו.
ב. תמיד? מה הכתובת?
חזרתי • ∞ • שיחה 02:24, 23 בדצמבר 2020 (IST)

לא. קיבלתי אותו בזמנו מהמוסד לביטוח לאומי - קיבלתי ושמרתי. מה שנותר לי הוא להיכנס לאתרם שוב, ולהורידו מחדש, בתקוה שהבעיה לא תחזור על עצמה.

כך או כך, חייבת להיות סיבה הגורמת לכך. בפרט, שלא קבעתי בעצמי סיסמה למסמך, ואני המשתמש היחיד.

לגבי הכתובת: מדובר כאמור, באתר המוסד לביטוח לאומי.

תשובה ל-א׳: אם זה מסמך ממוסד ממשלתי או מחברת ביטוח, נסה כסיסמה את מספר תעודת הזהות שלך או את מספר הטלפון. Gil mo - שיחה 08:30, 23 בדצמבר 2020 (IST)

לא רלוונטי. לא הגדרתי סיסמה למסמך זה, ואינני נוהג להגדיר סיסמה למסמכים בפורמט זה. אני חוזר על ששאלתי בתשובתי לקודמך: חייבת להיות סיבה הגורמת לכך. בנצי - שיחה 11:16, 23 בדצמבר 2020 (IST)

גם אם לא הגדרת בעצמך, יתכן והגדירו בשבילך. אנא עשה מאמץ ונסה את המספרים שהצעתי. Gil mo - שיחה 11:59, 23 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שניסיתי, ללא הועיל כמובן. לבסוף, הורדתי את הקובץ מחדש, לאחר שבעיה ב' נפתרה, וניתן היה להיכנס לאתר המוסד לב"ל (כנראה שהיתה בעיה במשך כיום, מסיבות השמורות לניהול האתר). בנצי - שיחה 22:22, 23 בדצמבר 2020 (IST)

דאה שחורת כתף - מין פולש?

עד לפני כעשר שנים הדאה היתה מזדמנת נדירה ביותר לארץ, במיוחד באילת. לפני כמה שנים הופיעו כמה פרטים וכמה קינונים מוצלחים, ומאז הם התרבו והציפור הפכה לאחד העופות הדורסים הבולטים בשטח, מרמת הגולן ועד לנגב. האם המין מוגדר כמין פולש? האם יתכן שכל האוכלוסיה המקומית היא תוצאה של התרבות הזוגות הראשונים, ללא הגירה נוספת? יונת זהב - שיחה 21:19, 22 בדצמבר 2020 (IST)

חולצות כדורגל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב שלום. רציתי לשאול האם יש סיבה לכך שאף קבוצה בעולם לא משחקת עם חולצה חומה, זאת בעוד משחקים עם כל צבע אחר. האם זה קשור לקונטציה לפאשיזם? תודה 147.161.8.118 23:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)

מי אמר שאין אף קבוצה בעולם? ראה חום (צבע)#הצבע החום בספורט

קולו של רבין בשיר "כוח" של איה כורם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 300/מצב בשיר החדש של איה כורם, "כוח", היא מביאה הקלטה של משפט שאמר רבין, כנראה מהנאום האחרון שלו לפני הרצח, משהו לגבי זה שרוב העם רוצה בדרך השלום. ניסיתי לזהות את המילים ולא ממש הצלחתי. האם למישהו יש יכולת לתמלל את המשפט? האם אני צודק לגבי מקורו של המשפט בנאום בכיכר רבין?

תודות, אביתר ג' • שיחה • 13:03, 23 בדצמבר 2020 (IST)

"מרבית העם רוצה בדרך השלום ומתנגד לאלימות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ציטוט, כמו בציטוט. בנצי - שיחה 22:24, 23 בדצמבר 2020 (IST)

תודה, אביתר ג' • שיחה • 15:49, 24 בדצמבר 2020 (IST)

וכאן אפשר לקרוא את כל הנאום. אביתר ג' • שיחה • 15:53, 24 בדצמבר 2020 (IST)

דרך השלוש

שלום! היכן בארץ יש רחוב עם שלושה נתיבים בלבד, רק למכוניות (ללא נתיב תח"צ), שניים לכיוון אחד ואחד לכיוון הנגדי? תודה, אהרון.

שדרות הציונות בחיפה. Shannen - שיחה 05:21, 27 בדצמבר 2020 (IST)

תודה, עזרת. אהרון.