ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון156

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

שאלה לטכנאים מומחים[עריכת קוד מקור]

מה גורלו של HDD שננעל עם סיסמה בBios וסיסמת המאסטר היא פחות מ8 ספרות, אך דא עקב שהביוס לא מזהה סיסמה פחותה מ8 ספרות הוא אינו נותן לשנות אותה, (מבחינתו כל סיסמה פחות מ8 ספרות שגויה), האם יש דרך להתגבר על הבעיה?, סיסמת הuser תקינה, תודה מראש • חיים 7כתוב לי • י"ב באב ה'תשע"א • 17:45, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

הוצא את הבטרייה של הביוס והסיסמה אולי תעלם. אותה בטרייה שנראית כמו מטבע או כמו בטרייה של שעון יד דיגיטלי. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 21:31, 12 באוגוסט 2011 (IDT)
אל תשכח לנתק את המחשב מהחשמל בזמן הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:57, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
נכון. וגם מהבטרייה הראשית אם מדובר בלפטופ. עִדּוֹ - שיחה 21:47, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
מדובר בלפטופ וסיסמה של הHDD (דיסק קשיח) ולא בסיסמת הביוס, הוא לא מתאפס באיפוס הביוס • חיים 7כתוב לי • י"ג באב ה'תשע"א • 22:01, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
יכול להיות שיהיה אפשר לפרק את הדיסק הקשיח ולחבר אותו למחשב אחר, בהנחה שהנעילה היא ב־Bios ולא בדיסק עצמו. נת- ה- - שיחה 23:00, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
ההצפנה נמצאת בדיסק קשיח עצמו, כך בכל אופן אמרו לי בחברה היצרנית... הפנתי את השאלה למעבדה הוירטואלית שליחיים 7כתוב לי • י"ג באב ה'תשע"א • 23:04, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
לטכנאים יש כלים לפריצה של סיסמאת חשבון המשתמש של מערכת ההפעלה. גם לי יש משהו כזה. אם תקפוץ לבאר שבע, אנסה לעזור לך. . עִדּוֹ - שיחה 13:30, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
עדו, גם לי יש את הכלים הללו (mri,erd,וכו'), (אני גם טכנאי קריצה) הסיסמה שאני מדבר עליה היא סיסמת הגנה על הHDD בביוס!!! לא ניתן להעלות את הHDD בלי הסיסמה, יש מבין? • חיים 7כתוב לי • כ' באב ה'תשע"א • 22:28, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא מבין את האופן שבו הכונן של הוצפן. האם אתה מתכוון ל-Bitlocker? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:38, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
כנס לביוס (בדר"כ F12) (התיאור הוא לפי הביוס של phoenix) שם תראה security תרד קצת למטה תראה HDD userpassword תזין סיסמה, בצע הפעלה מחדש, ותתבקש להמציא את הסיסמה להארד דיסק, בלי סיסמה המחשב לי יעלה, כעת הבעיה היא בסיסמת המאסטר, ולא ניתן להחליף סיסמה, מבין? • חיים 7כתוב לי • כ' באב ה'תשע"א • 22:45, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
מבין מצוין. אני בספק גדול אם ההארד-דיסק מוצפן כתוצאה מהפעולה הזאת. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:39, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
כך נאמר לי בחברה היצרנית, יש דרך אחד לבדוק את זה אבל היא בעיתית, וזה לפרק את הארד דיסק ולחבר אותו למחשב אחר, אבל, שני בעיות, ראשית זה לפטופ באחריות, ניתן לפרמט את הביוס, ובחברה היצרנית טענו שגם זה לא יעזור, מידע נוסף תעיף מבט כאן, וכאן, ומנגד את זה, ומצאתי את זה מה דעתך?חיים 7כתוב לי • כ"ב באב ה'תשע"א • 01:00, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
קראתי על זה קצת. קודם כל, כמו שחשבתי, ההארדיסק לא מוצפן. מה שקורה הוא שבלי הסיסמה הראש הקורא/כותב של הכונן לא פועל אבל המידע נמצא שם בצורה גלויה. בכל מקרה, נסה את התוכנה הזאת שקישרת אליה, אין לך מה להפסיד. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:51, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
תנסה לראות אם אפשר להחזיר את כל הגדרות הביוס לערכם לאחר הייצור - אם לא ב soft-resert אז ב hard-reset. הרד ריסט הוא יותר מורכב והוא לא מתרחש בעת ניתוק הסוללה - יש לקרא במדריך של הביוס הספציפי כיצד עושים. רוב הסיכויים שהסיסמא נשמרת גם בביוס וגם בHDD firmware. נסה להוריד גרסאות firmware לביוס ולהרד דיסק אשר מופעלו ב boot מה ה CD או FLASH. אם יש לך דיסק אחר, נסה להחליפו ולראות מה קורה יוסי קמחי - שיחה 10:30, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
תומר, אכן כן, אבל התוכנה שצירפתי לא מתאימה לHDD הספציפי, מלבד זאת היא מוחקת את כל החומר מהכונן, (אז יש מה להפסיד קריצה)
יוסי ביצעתי הארד ריסט וזה לא ממש עוזר, הוא מבצע גיבוי הגדרות לפני הביצוע ומחזיר אותם לאחר מכן, לא ניתן (בדגם הספציפי הזה) לבצע הארד ריסט בלי שיחזור הגדרות, לגבי הfirmware ניסתי זה לא עוזר, ולגבי ההחלפה זה בלתי אפשרי בגלל האחריות כמו שהסברתי למעלה • חיים 7כתוב לי • כ"ב באב ה'תשע"א • 15:12, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
מהחומר שקראתי נראה שהראש הקורא/כותב של הכונן לא יעבוד בלי הסיסמה ולא משנה איזה שמיניות תעשה בביוס (ולכן גם לא תוכל להוציא את החומר בלי לשבור את ההארדיסק למרות שאינו מוצפן). לא נראה לי שיש דרך אחרת מלבד תוכנה דומה לזו שצירפת. מה אומרים בדל? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:45, 23 באוגוסט 2011 (IDT)
התוכנה לא עובדת במחשב הספציפי, זה לא דל, זה לא לנובו, והם אומרים אין מה לעשות זה רק להחליף HDD • חיים 7כתוב לי • כ"ג באב ה'תשע"א • 13:09, 23 באוגוסט 2011 (IDT)
צר לי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:18, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

צריך אטימולוגיה של כמה מושגים מיוונית ובכל.[עריכת קוד מקור]

מה זה המטומה? (המה=דם) ומה זה טומה? (חסר בערך בויקי) מה זה קליניקה? ומה האטימולוגיה (אני מדבר על קליניקה במובן של סימפטום פתולוגי) מה האטימולוגיה של פרפוזיה?

מה זה היפוטנשיין? ומה האטימולוגיה.
כל אלו אינם מפורשים בויקיפדיה בערכיהם. 109.253.84.5 18:50, 12 באוגוסט 2011 (IDT)
באתר הזה. 109.66.31.90 21:41, 12 באוגוסט 2011 (IDT)
טומה-גידול. קליניקה- האטימולוגיה, להבנתי, זהה לאטימולוגיה של שם העצם והיא הטיה שלו. היפו- תת. טנשיון- לחץ. היפוטנשיין= Hypotension= תת לחץ (הכוונה בד"כ ללחץ דם). רנן - שיחה 15:05, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

איך אפשר לעצב לוגו חלק?[עריכת קוד מקור]

בהמון אתרים מה-4 שנים האחרונות, שהארכיטקטורה שלהם היא יותר "עדינה", אני רואה המון לוגואים חלקים ומשוייפים. זאת אומרת; הטקסט של הלוגואים (שהם תמונה) הוא חלק ומשוייף ולא "מחוספס". זה ממש חלק ונעים לעין. איך עושים את זה?. אני מחפש תוכנה שתתן לי לעשות את זה. תודה.

אני משער שהתכוונת להבדל בין גרפיקה וקטורית וjpeg.וקטורית נועדה להגדלה אינסופית וחדות מירבית.בגלל דחיסת נתונים,חלה ירידה באיכות התמונה ולרוב מרגישים את זה.תוכנת inkscape חינמית וטובה מאוד. רונאלדיניו המלך - שיחה 16:02, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

איך אני יכול לדעת אם יש לי שני כרוזומי במקום אחד?[עריכת קוד מקור]

בכלל, איך אפשר לדבוק כמה כרומוזומים יש למישהו בכל תא מתאיו?. תודה. 109.66.31.90 00:07, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

כן אמורים להיות לך שני עותקים מכל כרומוזום. אם אתה גבר, אז זוג כרומוזומי המין שלך יוצאי דופן. הם די שונים זה מזה. אם אתה רוצה להיות בטוח שאין לך עותק מיותר של כרומוזום זה או אחר, גש לייעוץ גנטי. עִדּוֹ - שיחה 13:18, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
בדיקת מספר הכרומוזומים נעשית ע"י ספירתם בזמן שהתא מתחלק - בשלבים אלה הכרומוזומים דחוסים ומקבלים את המראה האופייני, וניתן לספור אותם.יואלפ - שיחה 09:03, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
אם היה לך מערך כרומוזומים תקין (דיפלואידי) וכרומוזום אחד בלבד עודף (מה שנקרא "טריזומיה") סביר להניח שלא היית כותב כאן. אמרו לא לסירוס ויקיפדיה! - שיחה 19:09, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
ממש לא בטוח. הרבה מקרים של מספר לא תקין של כרומוזומי מין לא מאובחן עד גיל מאוחר. בכול מקרה, יש לי שאלה כללית יותר: כשאני רואה מילון רפואי עם רבבות שמות של מחלות ולקויות, איך אני יכול לדעת שאת הרוב המוחץ שלהן אין לי?. עִדּוֹ - שיחה 13:38, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
אתה לא יכול לדעת . בלנק - שיחה 13:41, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

משחק אותה דיסלקט או באמת דיסלקט?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

ההבדל בין Gyrus, Gyri, Sulcus, & Fissure[עריכת קוד מקור]

אני מאמין שיש הבדלים, והם בגדר אוקסימורון. אשמח ללמוד.

על מה מדובר פה בכלל? לאיזה תחום ידע כל זה קשור? מה בדיוק אוקסימורון לדעתך?. עִדּוֹ - שיחה 13:13, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

נוירוביולוגיה. 79.177.10.179 23:54, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

גירי הוא רבים של גירוס. על ההבדל בין גירוס לסולקוס ראה באיור. אם קיים הבדל מהותי בין סולקוס לפיזור, אז חבל להתעמק בו. באנטומיה משננים אלא אם כן ברצונך לשפר את הלטינית שלך ולהציע שמות חדשים. אני חושב שמן הראוי לפני שאלה כזו, לנסות ולמצוא את התשובה בעצמך. ראה בחיפוש פשוט בויקי באנגלית שיוביל אותך לאיור המדובר. יוסישיחה 00:27, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום ותודה. ו, מניין לך שלא עשיתי חיפוש כזה בעצמי?. כי עשיתי ועדיין לא עלה בידי להבין את ההבדלים, לכן שאלתי כאן. ודיי עזרת לי.

על"ד. אגב, המונחים סולקוס ופיזור אינם בלעדיים לתיאור המוח. יש כל מיני סולקוסים ופיזורים בחלקים אחרים בגוף, חלקם למשל מתארים חלקים מסויימים בעצמות. העקרון הוא כאמור שינון. הסולקוס הזה והזה נמצא שם והסולקוס ההוא נמצא פה וכן הלאה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:54, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
צר לי מאוד שמרוב דיבורים פיספסתם את העיקר - GYRUS הוא החלק הבולט של הקפלים במוח, GYRI זה רבים של GYRUS, המילה SULCUS פירושה החלק השקוע או המרווח בין ה-GYRI. המילה FISSURA פירושה "חתך" והכוונה ל- SULCUS עמוק יותר המפריד בדרך כלל בין חלקי מוח שונים. מטרתם של מושגים אלו היא לאפשר מתן שם (ועל ידי כך, זיהוי) לכל חלק של קליפת המוח. (למשל- "נמצא דימום בתוך הסולקוס בין הג'ירי השני והשלישי של אונת המוח הרקתית מימין"). ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:36, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

חורים שחורים[עריכת קוד מקור]

שלום , מההסבר על חור שחור ניראה כי חור שחור הוא למעשה נקב בחלל כלומר כוכב בעל מסה כה חזקה שקרסה והתפוצצה בתוך עצמה ויצרה עיוות כה חזק במרחב ובזמן שיש בחלל לכן הכל נשפך אליה כל חומר בקירבתה , אך ראיתי לא מעט סרטים שיוצאים סילונים משתי קצוות החור השחור יותר נכון מהמרכז מהם ?

ראה הפסקה האחרונה בדיסקת ספיחה#מאפיינים. דניאל ב. תרמו ערך 10:42, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

שתי תהיות לגבי עיצוב מכוניות[עריכת קוד מקור]

1. מדוע ברוב המכוניות מד סיבובי המנוע זהה בגודלו למד המהירות? האם זהו עניין עיצובי גרידא, או שבאמת יש חשיבות עצומה לנתונים מהמד הזה, המצדיקה את גודלו היחסי?

2. מדוע ברוב מכוניות הסֶדן אין מגב שמשות אחורי? האם יש קושי טכנולוגי, או שהוחלט כי זה לא מספיק שימושי? תודה, Gil mo - שיחה 14:36, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

1. סיבובי המנוע חשובים מאוד, כי לפיהם אתה יכול לדעת עם המנוע מתחמם יתר על המידה (והוא עומד להיהרס.) חוץ מזה, במכוניות ידניות הוא גם עוזר לדעת מתי להעביר הילוך. 2 אני לא יודע, אבל לא נראה לי שיש קושי טכנולוגי. בלנק - שיחה 16:12, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה, (1) האם באמת מישהו משתמש במד סיבובי המנוע - הרי אפילו נהג פחות ממנוסה מחליף הילוך לפי שמיעה או תחושה, שלא לדבר על מכונית עם הילוכים אוטומטיים? (2) אם כך מדוע לא מציידים אותם במגבים אחוריים? Gil mo - שיחה 23:45, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
בגלל מבנה אווירודנמי שונה, מיותר לשים מגב במכונית סדאן (אני לא זוכר את ההסבר המפורט). Poo - שיחה 10:39, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
האמת יש שימוש במד סל"ד גם במכוניות עם גיר אוטומט, אחרי הכל הסל"ד לא רק תלוי בדלק, אם יש נפילות סל"ד פתאומיות (שיכולות לנבוע מתקלה חשמלית או מכנית בגללה אחת הבוכנות לא "יורה") אם הגיר האוטומטי מושך הילוכים (מעביר הילוך ב-4,000 או 3,750 סיבובים לדקה במקום ב-3,000), ועוד דוגמאות שונות ומשונות, דברים כאלה אי אפשר להרגיש ולשמוע בצורה מדוייקת מספיק ולכן המד נשאר.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:35, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

זמרים/זמרות בעשור האחרון[עריכת קוד מקור]

בעקבות ויכוח: האם המומחה יוכל למנות זמרים וזמרות שהחלו לפעול לפני 5-10 שנים ולא נשכחו מלב? Gil mo - שיחה 14:41, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

נינט טייב, שלומי שבן, עידן רייכל, ריהאנה, יוני בלוך. בלנק - שיחה 16:21, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
אכן, התכוונתי לאמנים ישראליים. אני לא בטוח לגבי יוני בלוך, הבחור די נעלם. זה מותיר אותנו עם המספר העגום 3 אליבא דבלנק. מה קורה כאן, האם המוסיקה הפכה להיות מוסיקה ה'נוצרת על ידי ההמונים' ולא על ידי מספר מצומצם של עמודי תווך? Gil mo - שיחה 23:49, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
אפשר להוסיף גם את דודו אהרון, קרולינה, אפרת גוש, רונה קינן, קרן פלס, יעל נעים, אסף אבידן, עלמה זהר, משה פרץ וסאבלימינל. ואם תסכים להסתכל 12 שנה אחורה (פלוס מינוס) אז גם שאנן סטריט ועמיר בניון. איתמר ק. - שיחה 13:19, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
דודו אהרון ועלמה זוהר בעלי קריירה צעירה מדי למבחן שרידות. תודה בכל אופן. Gil mo - שיחה 13:48, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

באיזה שנה יצא לאור הספר[עריכת קוד מקור]

"כובע הקסמים" של לאה גולדברג? 82.81.81.54 16:25, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

"כובע הקסמים" הוא חלק קטן מ"מה עושות האיילות", שיצא בשנת 1949. בלנק - שיחה 16:36, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

תנאי לדיפרנציאביליות[עריכת קוד מקור]

אם לפונקציה מסוימת קיימות נגזרות חלקיות לא רציפות בנקודה כלשהי- איך יודעים אם הפונקציה דיפרנציאבילית או לא בנקודה זו? 79.183.216.139 19:33, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

בודקים ישירות את אם הגדרת הדיפרנציאביליות מתקיימת. דניאל ב. תרמו ערך 00:49, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

רשת בריאות חברתית[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להציע להעלות ערך של "רשת בריאות חברתית" ואני שואלת אם אני צריכה אישור לערך כזה? נושא הרשתות החברתיות גולש לכל תחומי החיים, והרפואה תופסת חלק משמעותי בו, בייחוד לאור ההשלכותיה מרחיקות הלכת של רשת כזאת על יחסי חולה-רופא, רופא-רופא (או אנשי מקצוע אחרים), ארגונים רפואיים-חולים וחולים-חולים. רשת הרפואה החברתית הופכת לכלי מוביל בניהול הבריאות ועדיין אין ערך כזה בויקיפדיה. תודה, ד"ר דינה ראלט ralt1-at-netvision.net.il

ברוכה הבאה, את לא צריכה אישור. אבל... עדיף להרשם קודם ולקרוא את המדריך לכתיבת ערכים. זהירות מלהעתיק חומר המוגן בזכויות יוצרים ולהימנע מפרסומות. Shannen - שיחה 08:30, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

דלות המוסיקה הקובנית[עריכת קוד מקור]

אם נידרש ליצור תוכנית רדיו המייצגת את המוסיקה הישראלית, ניאלץ למצוא לא פחות מחמישים שירים וקטעים מוסיקליים כדי לספק למאזין משהו מרוחב היריעה של המוסיקה שלנו. לעומת זאת, לפחות בתוכניות הרדיו המוגשות ב-88FM, תוכנית על המוסיקה הקובנית נשמעת כמו שלושה שירים החוזרים על עצמם. אותם מקצבים, אותם קווים מלודיים והרמוניים, אותו ריף פסנתר. האם חוטאות תוכניות הרדיו וחוטא מר משה מורד בהביאם רק טיפין מהעושר המוסיקלי, או שהמוסיקה הקובנית אכן לוקה בדלות תרבותית? או אולי אוזני הערלה אינה מבחינה בדקויות ההופכות כל רומבה ורומבה לעולם בפני עצמו? Gil mo - שיחה 23:57, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

nahezu alle kubanischen Musiker spielen Musik, die von einem dieser beiden Genres abgeleitet sind. הויקי הגרמנית כותבת שכמעט כל המוזיקאים מנגנים את שני הסגנונות--,Son Nueva trova.

פרדוקס תלוי אקסיומות?[עריכת קוד מקור]

האם פרדוקסים תלויים באקסויומות הלוגיקה? לדוגמה "משפט זה הוא משפט שקר". אם אקבל שמשהו יכול להיות גם אמת וגם שקר, או לא זה ולא זה ("אולי" למשל ה"מכסה" גם אמת וגם שקר) אני אבטל את הפרדוקס לא? כך וכך אני יכול להמשיך לגבי כל פרדוקס שבמערכת החשיבה האנושית. אם כך, אני יכול לקבוע שפרדוקס הוא תלוי א-קסיומה לא? Exx8 - שיחה

נכון, ראה לוגיקה. עם זאת שים לב שאקסיומות הלוגיקה הן לא חוקים שרירותיים שנובעים מדרך החשיבה האנושית, אלה חוקים אובייקטיביים שמכתיבה המציאות. אתה לא יכול לשנות את הלוגיקה לפי רצונך. Keleti - שיחה 10:03, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
לא הבנתי את זה, keleti. איך המציאות יכולה להגיד משהו על הלוגיקה? אפשר למצוא מערכות לוגיקה שונות (כללי היסק סינטקטיים שונים, הגדרות שונות ל"עקביות" וכו'). אתה רוצה להסביר? --אלעזר - שיחה 11:58, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
לא, זה מוסבר יפה מאוד בערך לוגיקה. מה שאמרתי זה שאי אפשר לשנות את הלוגיקה בכוונה להתגבר על פרדוקס ופשוט להניח שהיא נשארת נכונה. Keleti - שיחה 16:18, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אי אפשר לשנות אקסיומות כי כל היסק לוגי שתנסה לעשות בנוי על האקסיומות, בין אם תרצה ובין אם לא. למשל: אם אתה אומר שמשהו הוא גם אמיתי וגם שקרי באותו הזמן אתה משנה את הגדרת המושג "שקרי", כי "שקרי" פירושו "לא אמיתי". באותה מידה "השלם שווה לסכום חלקיו"- אתה לא יכול להחליט שהשלם אינו שווה לסכום חלקיו בלי לשנות את המושג "חלק" או את המושג "שלם". בלנק - שיחה 16:48, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
לא הבנתי עדיין, ולא מצאתי שם התייחסות ישירה. יש בלוגיקה אקסיומות וכללי היסק סינטקטיים. אפשר לבחור אחרים. אפשר גם לתת הגדרות אחרות למה "נכון", מה "אמיתי", מה "שקרי" וכדומה. הטענה "אקסיומות הלוגיקה הן חוקים אובייקטיביים שמכתיבה המציאות" פשוט שגויה. אקסיומות הלוגיקה הן אוסף של כללים והנחות יסוד. שאפשר לבחור גם אחרים, ולקבל תוצאות שונות לחלוטין. וגם עקביות, בתלות בהגדרה של "עקביות". כל חוק שמוזכר שם אפשר לבחור אחר במקומו. ודרך אגב, שמישהו ימחק כבר את גיבוב השטויות שנמצא בפסקה לוגיקה#חוסר היגיון. --אלעזר - שיחה 17:17, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
לגבי הפסקה אתה צודק כמובן, צריך לשכתב אותה. אבל הטענה אינה שגויה. אקסיומות הלוגיקה אכן בנויות על מה שקורה במציאות. כמובן שאת האקסיומה אתה מגדיר באמצעות מילים, ולכן תמיד אפשר להחליט שלמילה מסויימת יש משמעות אחרת מאשר המשמעות שלה בשפה עד עכשיו. אני יכול להחליט שהפירוש של המילה "שקרי" הוא "נשמע כמו בננה", וכך טענה כן יכולה להיות אמיתית ושקרית באותו הזמן (היא גם אמיתית, וגם נשמעת כמו בננה). אבל כל עוד אתה מקבל את השפה העברית כשפת הניסוח שלך, אתה לא יכול להטיל ספק באקסיומות. בעברית המושג "שקרי" אינו נתון לפרשנות. יש לו משמעות אחת: לא אמיתי. ולכן האקסיומה "שום טענה לא יכולה להיות אמיתי ושקרית באותו הזמן" אכן מוכתבת על ידי המציאות. בלנק - שיחה 17:39, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אני חושב שאתם מדברים על דברים שונים. אלעזר מדבר מזווית מתמטית, שם אכן יש חופש מוחלט בבחירת האקסיומות וכללי ההיסק וכל מה שקשור לשפה ולמציאות בכלל לא רלוונטי. אתה מדבר כנראה מזווית פילוסופית, שם אני מניח שיש חשיבות לשפה, מציאות והגיון אנושי. דניאל ב. תרמו ערך 17:46, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
יכול להיות שאתה צודק, אבל השאלות והתשובות עד עכשיו דיברו על הערך לוגיקה ועל תחום הלוגיקה, ולא על לוגיקה מתמטית, ולכן עניתי בהתאם. בלנק - שיחה 17:51, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
דניאל ובלנק, יש משהו במה שאתם אומרים. אבל עד כמה שאני רואה את הדברים, הלוגיקה הפילוסופית לכל הפחות מכילה את הלוגיקה המתמטית. יכולה להיות חשיבות לשפה, למציאות ולהיגיון אבל דווקא פילוסופים לא מועטים מערערים בדיוק על התקפות של הדברים האלה. ואפילו המשפט "לקבל את השפה העברית כניסוח שלד" מעורר בי זכרונות עמומים של טענות של לודוויג ויטגנשטיין בנושא - למעשה שתי טענות הפוכות, עד כמה שאני זוכר. ולכן להגיד שמשהו מוכתב מהמציאות זאת טענה שאפשר לפחות לחלוק עליה, ובוודאי היא מאוחרת ללוגיקה עצמה, כמו כל טענה. מטא-לוגיקה לא יכולה להיות מוגבלת על ידי המציאות, ובטח שיהיה בעייתי לכפוף אותה לשיקולים לוגיים או שהיא תהפוך למעגלית, ולכן תהיה בעייתית על פי אותם שיקולים. --אלעזר - שיחה 18:00, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
קודם כל, להפך: ויטגנשטיין, כפילוסוף אנליטי שם דגש על הבנת השפה ככלי להבנת הלוגיקה. שנית: הלוגיקה כולה אינה נובעת מהמציאות, היא פשוט שיטת היסק. האקסיומות של הלוגיקה נובעות מהמציאות. הן פשוט שם. הן מובלעות בכל מילה ומשפט שאתה מוציא מהפה. כל ניסיון "לברוח" מהן כאמצעי לפתרון פרדוקסים נועד לכישלון. שלישית, אם תחפור מספיק לתוך האקסיומות, אכן תקבל מעגליות, אבל לא רק האקסיומות. גם כללי ההיסק עצמם הם למעשה מעגליים. ראה מה שהצב אמר לאכילס. זו הסיבה שהעוסק בלוגיקה אינו צריך להתעסק באקסיומות עצמן, אלא להניח אותן כהנחות יסוד (אקסיומות. . .) ולבנות עליהן את ההיסקים שלו. בלנק - שיחה 18:15, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אתה מדבר על ויטגנשטיין המאוחר, לא? אתה טוען טענות לגבי קשר מציאות\שפה ולוגיקה. ייתכן שהן נכונות וייתכן שלא, אבל שאלת הנכונות תלויה בלוגיקה שבה אתה בוחר להשתמש. ואם אני מצליח לנסח בשפה לוגיקה אחרת אז גם לשיטתך הצלחתי, ואיפה הקשר למציאות? מי שעוסק בלוגיקה יכול להניח את האקסיומות המוכרות, או להניח אקסיומות אחרות. לגבי המציאות, אתה ואני לא יודעים מספיק על המציאות כדי להגיד שהיא אומרת משהו על הלוגיקה. תנסה לנסח טענות ממכניקת קוונטים ותגלה שהן לא לוגיות, לשיטתך, עצם שנמצא בנקודה בהסתברות X לא מסתדר עם אמירות לוגיות חדות כמו אלה שהן התעסקו פילוסופים. ובפרט, אני יכול ליצור במחשב שלי מציאות אחרת לגמרי שמתנהגת אחרת לגמרי, ושם יהיו תקפים חוקי לוגיקה שונים. זה אומר שהלוגיקה כשלעצמה השתנתה? מן הסתם לא. "מה שהצב אמר לאכילס", כפי שמוזכר בערך, פשוט מראה שיש צורך בכללי היסק ולא מספיקות אקסיומות. לא שום בעיה של מעגליות אינהרנטית בלוגיקה. ונדמה לי שהדיון פה קצת איבד כיוון בזה הרגע --אלעזר - שיחה 18:28, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
לגבי הבעיה של אכילס והצב. לוגיקה מתמטית נפטרת מהבעיה הזו בקלות. כל טענה עוברת הצרנה לשפת הלוגיקה (שפה מסדר ראשון) וניתן להסיק טענה מסוימת אם ורק אם קיימת לה הוכחה (לוגיקה מתמטית). מונח פורמלי לחלוטין שמציין סדרה של אקסיומות וטענות המוסקות מכללי גזירה פורמליים לגמרי. תחת ההגדרות הללו כל מה שאכליס צריך לעשות הוא להציג לצב רשימה שכזו שהיא הוכחה של Z. כמובן הצב יטען שהעובדה שרשימה כזו משמעה ש-Z נכון היא טענה בפני עצמה, אבל כאן אכליס המתמטיקאי יעצור ויגיד שזה בכלל לא אכפת לו. הוא מתעסק בעולם שנוצר במסגרת הכללים הפורמליים שלו ולא מעניק להם משמעות שמעבר לכך (ובוודאי שלא טוען שה"נכון" הפורמלי שלו זה "הנכון" האמיתי). דניאל ב. תרמו ערך 18:42, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

פונקצית גיבוב חד-כיוונית-א-קסיומה?[עריכת קוד מקור]

האם יש לנו הוכחה שהצפנות כ-MD6 וכו', הן בהכרח חסרות אלגוריתם יעיל או לחילופין מהיר יותר מן המקור, שיוכל לפענח את הקלט המקורי? האם נכון להגיד שבעצם פונקציות אלו, בנויות על בורות האנושות במדעי ההצפנה? Exx8 - שיחה

ראה פונקציה חד-כיוונית#קיום. אין בידנו הוכחה שפונקציות חד-כיווניות אכן קיימות, ובוודאי שאין לנו הוכחה שהפונקציות שאנחנו משתמשים בהו כחד-כיווניות הן אכן כאלה (וזה כלל לא מפתיע, כי אם היתה בידנו הוכחה כזו זה גם היה מוכיח ש-P שונה מ-NP, משהו שאין לנו שום מושג איך לעשות). צפנים מודרניים כגון RSA מסתמכים על כך שגם אם יש אלגוריתם יעיל שמפצח את הצופן, אף אחד לא יודע אותו. כמובן קיימת האפשרות הלא סבירה שממשלות מסוימות פיצחו את RSA ושומרות על כך בסוד. דניאל ב. תרמו ערך 10:21, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
למה לא סבירה? כיום ידוע שRSA פותח בסוכנות ממשלתית ונשמר בסוד, שנים לפני הפיתוח הגלוי. תרומות/79.180.46.116 19:39, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
לפתח את RSA זה דבר אחד לפצח אותו זה דבר אחר לחלוטין. לאקדמיה אין ממש כיוון בנושא, כך שקשה להאמין שה-NSA מקדימים אותה בכל כך הרבה. דניאל ב. תרמו ערך 19:46, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
נא לא לבלבל בין פונקציית גיבוב (hash function), או ליתר דיוק פונקציית גיבוב קריפטוגרפית לבין פונקציה חד-כיוונית. פונקציה חד-כיוונית היא, לפי הגדרתה, פונקציה חד-חד-ערכית (מרגע שקיבענו את המפתח). לעומתה פונקציית גיבוב שולחת קלטים רבים לאותו הפלט. לכן לא בהכרח נכון לדבר על המקור ועל "הצפנה" אצלה. Tzafrir - שיחה 15:45, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
אכן. הנחתי שהשואל התכוון לפונקציה חד-כיוונית ולא פונקציית גיבוב, כי די ברור שפונקציות גיבוב קיימות. דניאל ב. תרמו ערך 15:51, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
די ברור שהן קיימות. אבל מה בקשר לבטיחותן? אם ב-RSA יש לנו אמון מעשי, הרי שעם פונקציות ערבול המצב היום קצת פחות נחמד: [1] וכיום מחפשים להם יורש שיזכה לאמון רב יותר. Tzafrir - שיחה 17:58, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

האם ביליון ומליארד זה אותו דבר?[עריכת קוד מקור]

סליחה על הבורות.

תלוי בשיטת הספירה, ביליון אמריקאי שווה למיליארד האירופי ושניהם אלף מיליונים. ביליון אירופי הוא מליון מיליונים. ראו הרחבה בערך שמות מספרים. שנילי - שיחה 07:31, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

איך סטיבן הוקינג מדבר?[עריכת קוד מקור]

האם המחשב שצמוד לגופו למעשה קורא את המילים שבקוגניציאתו ומדבר אותן?. אין לי דרך אחרת להסביר איך הוא מדבר חופשי דרך זה, הרי הוא לא כותב. אשמח לדעת עוד על הטכנולוגיה הזו וכמובן את שמה. תודה.

הוקינג מסוגל להזיז את עיניו והמכשיר קורא את תנועתן. דניאל ב. תרמו ערך 12:21, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
ליתר דיוק, הוא מזיז גבה. מפליא לאיזו רזולוציה של מוטוריקה עדינה אפשר להגיע ! 81.218.200.112 12:50, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

נצל"ש

רשום שהוא פרופסור. האם הוא מעביר הרצאות? הוא שהוא רק חוקר? ואיך אדם שכל מה שהוא יכול להזיז זה עניים יכול לעבוד במחקר? 79.183.216.139 18:03, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

הוא פיזקאי תאורטי. כל מה שהוא צריך זה ראש ולוח (וירטואלי במקרה שלו). דניאל ב. תרמו ערך 19:24, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

תוכלו להסביר בצורה מפורטת יותר? איך ע"י הזזת הגבות שלו המכשיר יודע מה הוא חושב? זה מעניין ממש.

על גבי מסך המחשב יש את כל הכתיב והוא מסתכל על האותיות וחיישנים משוכללים קולטים על מה הוא מסתכל כך שהוא כביכול לוחץ על האותיות בעיניו {יתכן שבגבות קולטים את חדות המיקוד}, זה נשמע איטי מאד אבל ככל שהוא מיומן זה הרבה יותר מהר. וזה אמנם מפליא החדשנות של הטכנולוגיה 'אף חי'

זכויות מוסריות בזכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

פלונית עובדת שכירה בחברת פרסום כמעצבת גרפית. את העיצוב היא מבצעת בכלי עיצוב ממוחשבים במחשבי החברה. זכויות היוצרים על תוצריה הם על פי החוק ולכל הדעות שייכות לבעלי החברה. האם לפי סעיף (א)45 יש למעצבת זכות מוסרית או כיוון שהעיצוב נעשה במחשב מדובר ב"תוכנת מחשב" ועל כן אין לה זכויות מוסריות. שנילי - שיחה 15:03, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

לחידוד הסוגיה - עד כמה רחב המונח "תוכנת מחשב", כלומר אם עתונאי כותב מאמר בתוכנת WORD במסגרת עבודתו בעיתון האם יש לו זכות מוסרית על מאמרו או לא, ואם יכתוב במכונת כתיבה יש לו זכות מוסרית?. שנילי - שיחה 15:13, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
לפי החוק הישראלי אין זכות מוסרית על יצירת תוכנת מחשב. כלומר, אם המעצבת הייתה, כחלק מתהליך העבודה, כותבת כמה תוכניות עזר קטנות, היא לא הייתה מקבלת עליהן זכות מוסרית. הסעיף הזה לא חל על דברים אחרים שהיא ציירה או כתבה בעזרת תוכנות מחשב. Tzafrir - שיחה 15:20, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

ערבית מדוברת[עריכת קוד מקור]

אם אני לומד ויודע ערבית מדוברת אני יוכל להבין בן אדם שמדבר אלי בערבית מרוקאית/פלסטינית או ירדנית?

תודה לעונים.

זה תלוי באיזה רמה השיחה. . . בעיקרון יש הבדלים גדולים בין הניבים השונים של הערבית המדוברת, לעומת זהות כמעט מוחלטת בערבית הכתובה. אתה יכול לראות בהרחבה [[[:en:Varieties of Arabic|כאן]]] בויקיפדיה האנגלית. בלנק - שיחה 18:54, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
כשמדברים באל ג'זירה, זאת "ערבית קטארית"?, "ערבית כתובה", משהו אחר? היא לא מובנת לחלק מדוברי הערבית? האם כשמנהיגים ערבים (או סתם שני ערבים ממדינות שונות) נפגשים, הם עשויים להיזדקק למתורגמן או לדבר בשפה שלישית? בברכה,--איש המרק - שיחה 15:11, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

ערבית מדוברת? תלוי איפה מדוברת. ערבי ממרוקו וערבי מתימן ולא יבינו זה את זה. לאיש המרק: באל ג'זירה משתמשים בערבית ספרותית, וזו גם השפה המשמשת בדיפלומטיה. המשכילים שולטים בשפה זו; רוב העם לא.--גמדקנאי - שיחה 21:03, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

מישהו יכול להדגים. נניח לכתוב כאן דוגמה לדיווח חדשות (משפט שתיים) כפי שיושמע בערבית ספרותית, וערבית מדוברת (נניח מה שהפלסטינים מדברים ועוד משהו אחר-שונה להשוואה)? בן-חנוך - שיחה 21:21, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
בתקשורת משתמשים ב"ערבית תקשורתית": אוצר מילים ספרותי ברובו, אבל תחביר של מדוברת. מרוקו ספציפית (וכל המגרב) שונים מאוד מאוד בערבית המדוברת שלהם מהשאר, עד כדי משמעות הפוכה לעיתים. לעומת זאת סורי ומצרי (שמדברים בלהגים שונים למדי) יבינו אחד את השני בקלות יחסית. כשאיש מן הרחוב יתראיין לתקשורת הוא ידבר בשפה תקשורתית, אבל זה בפועל רלוונטי רק למשכילים, כלומר בעיקר פלסטינים. כל זה תחת ההערה שאני לא מומחה, אבל לוקח קורס ערבית מדוברת ובדיוק לפני שבועיים קיבלתי את התשובות האלה מהמרצה, שהוא כן מומחה. --אלעזר - שיחה 00:19, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

פטריית הטומנטלה[עריכת קוד מקור]

בכתבה שפורסמה לאחרונה כאן סופר (תחת הכותרת "סרט האימה של החרקים") על פטריית הטומנטלה ועל דרך ההתרבות הלא-שגרתית שלה:

... מתברר שנבגים זעירים של פטריית הטומנטלה שנישאים באוויר מצליחים לעתים לחדור לפיהן של נמלים, ושם פועלים באופן שמזכיר סרטי אימה גרועים במיוחד: הנבג מתיישב בראשה של הנמלה ושולח כימיקלים למוחה הזעיר. כמעט מיד לאחר מכן הנמלה מתחילה לטפס על העץ הראשון הנקרה בדרכה ונועצת בקליפתו את צבתותיה. רק אז היא מתחילה לנוע בפראות, כאילו התעוררה מחלום רע, מנסה להימלט עד שלא נותרת לה עוד אנרגיה ונופחת את נשמתה. כעבור שבועיים פורצת מראשה פטריית הטומנטלה.

לא הצלחתי למצוא מידע נוסף על הפטרייה הזאת. כיצד מאייתים את שמה באנגלית? תודה, 16:31, 14 באוגוסט 2011 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

w:Ophiocordyceps unilateralis וגוגל מציין גם את Ophiocordyceps camponoti-balzani ראה כאן. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:44, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
ראו גם כאןOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:08, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

מתי הסתיים הקרב ? • אמיר (שיחה) 16:39, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

עניתי בדף השיחה - 30/31 באוגוסט SharpImpact - שיחה 17:03, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

Tomentella

מהו "קצב שחרור" של תרופה[עריכת קוד מקור]

לתרופה הניתנת דרך הפה במינון 9 מ"ג ליום קיימת היום חלופה בצורת מדבקה טרנסדרמלית (patch). על המדבקה כתוב שהיא מכילה 9 מ"ג. כתוב גם ש"קצב השחרור" הוא 4.6 מ"ג ל-24 שעות. יש להדביק כל יום מדבקה חדשה. שאלתי היא, האם החולה מקבל דרך העור את הכמות שהיה מקבל אילו המשיך בנטילת התרופה דרך הפה? מהו קצב השחרור של תרופה העוברת דרך הקיבה? בבית המרקחת של הקופה לא ידעו לענות לי וגם לא במרכז לייעוץ תרופתי אליו הופניתי. תודה. Rebecca - שיחה 18:57, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

בהסתייגות שכן לא למדתי פרמקולוגיה. תרופות שאינן מסוג שחרור מושהה "משתחררות" בבת אחת ולאט לאט יוצאות מהמערכת (ראי פרמקוקינטיקה החלקי וראי הערך האנגלי שכולל איור של כמות תרופה בגוף לאורך זמן). תרופות מסוג שחרור מושהה, לא משנה אם דרך העור או דרך הפה, מאפשרות שמירה על רמה קבועה יותר של תרופה בגוף. אז אם ננסה לענות על השאלה באופן עקרוני, אי אפשר לענות על השאלה שכן לא עולה ממנה אם התרופה הפומית (דרך הפה) היא מסוג שחרור מושהה. יוסישיחה 19:16, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
חן-חן, יוסי. הבהרת את הכיוון לחיפוש מידע משלים. ברכות. Rebecca - שיחה 19:57, 15 באוגוסט 2011 (IDT)


סביר להניח שהתשובה שלילית שכן הפרמקוקינטיקה של מתן דרך העור ודרך הפה בד"כ שונה. רנן - שיחה 15:11, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

להפוך לאברך[עריכת קוד מקור]

האם חילוני אחרי צבא ואם בגרות מלאה יכול להפוך לאברך? האם יכל להרשות לעצמו לא לעבוד? 109.65.200.56 20:48, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה מצויינת, אתה צריך לשאול לא רב רגיל, אלא רב אלוף • חיים 7כתוב לילכל מחשב יש מעבדה • י"ד באב ה'תשע"א • 22:15, 14 באוגוסט 2011 (IDT)
בעברית קוראים לזה סטודנט. (גילוי נאות:הכותב היה בעברו גם אברך וגם סטודנט) שלוםשיחה • ט"ו באב ה'תשע"א • 10:28, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
עם הבדלים משמעותיים. סטודנט לומד מקצוע, אברך לומד תורה. סטודנט לומד בשביל להשתלב בשוק העבודה ולפרנס את משפחתו, אברך לומד בשביל להימנע משוק העבודה ולהתפרנס על ידי משפחתו. השאלה שלי היא האם בשביל להפוך לאברך צריך "להתחיל במקצוע" בגיל צעיר או שאפשרי להפוך לאברך בגיל 25? 79.176.209.1 12:40, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
התורה נתנה במדבר סיני כדי לרמז שכל הרוצה ליטול את התורה יבוא וייטול. על כן, כל מי שמעוניין בחיי דוחק ועוני של אברך יכול להתחיל בכך בכל גיל. אני מכיר אברך שבמהלך שירותו הצבאי ומעט לאחריו סיים תואר ראשון בהצטיינות במתמטיקה ומדעי המחשב ולאחר מכן עבד זמן מה בתעשייה. אולם אז החליט שהכל הבל הבלים ושיקע עצמו בדבר האמיתי - לימוד התורה. אין לי מושג ממה הוא מפרנס את אשתו ושבעת ילדיו.
עם זאת, יש לציין שכמו בכל תחום, למשל כמו בתחום הלימודים האוניברסיטאיים, מספר המלגות הטובות (נגיד $1000 לחודש) מוגבל ולחוזר בתשובה יהיה קשה מאוד להתברג למקום עם מלגה טובה. מצד שני, יש מן הסתם כוללים שמיועדים לחוזרים בתשובה ויש מצן הסתם כאלו עם מלגות טובות.
השאלה הנשאלת היא אחרת - האם אדם שכל חייו חי כחילוני עם רמת חיים מסויימת יכול לעבור מהפך כזה שיביא אותו לבחור בחיי עוני ודלות? התשובה לכך היא כן, עובדה.
נקודה אחרונה - חז"ל ביקרו קשות את מי שלומד תורה שלא לשמה, למשל כדי להיות עלוקה על חשבון הקופה הציבורית. על שכזה נאמר שמוטב שהיתה שלייתו מתהפכת על פניו לפני שנולד. עדירל - שיחה 12:57, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
בשביל לסבר את האוזן: גם סטודנט לא בהכרח לומד מקצוע, לא בדקתי סטטיסטית אבל יכול להיות שרוב הסטודנטים לא לומדים מקצועות אלא רוכשים כל מיני תחומי ידע שיוכלו (אולי ולא בהכרח) לשמש אותם בעתיד בחייהם האישיים והמקצועיים. והדוגמה הנדושה - במה יעבוד בעל תואר בפילוסופיה? (למעשה יש עוד מלא קורסים, חוגים ופקולטות שלא מציעים ידע פרקטי אבל הדוגמה המתבקשת היא זו...)
אבל דווקא אלו שלומדים מקצוע לא מגיע להם סבסוד (וסבסוד הסטודנטים הוא הרבה יותר עמוק מסבסוד האברכים), מכיוון שהם נהנים ממשכורת גבוהה הודות ללימודיהם. מדובר בסבסוד העשירים במיסים המושתים על העניים. עדירל - שיחה 18:14, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
סליחה? אולי אתה לא הכי בקיא בכלכלה, אבל א) סטודנט חי חיי עוני, אלא אם כן הוא מגיע מבית עשיר וחי על חשבון הוריו(נדיר). ב) סבסוד ההשכלה הגבוהה נועד לצרכים אסטרטגיים (ולא רק במובן הבטוחני) לתווך הארוך. ג) עניים בקושי משלמים מיסים. חלק אפילו מקבל קצבאות במקום לשלם. ד) סטודנט שיסיים את לימודיו ויהנה ממשכרות גבוהה ישלם מיסים שיממנו את לימודיו בעבר. ה) אחרי שהוא ישלם את מלוא הכסף שהמדינה בזבזה על לימודיו, הוא יתחיל לממן גם את אלא שבמקום לעבוד חיים על קצבאות.
ככה שלסיכום, לא מדובר בסבסוד של העשירים במיסים המושתים על העניים אלא להפיך- סבסוד העניים במיסים המושתים על העשירים. וזאת על מנת לאפשר לעניין להגיע להיות מעבד הביניים. רעיון סוציאליסטי מבורך. 79.176.209.1 19:10, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
הכה את המומחה (וויקיפדיה בכלל) אינו מקום להתנצחויות. נא לשאול שאלות ענייניות ולענות תשובות ענייניות. לדעתי ראוי למחוק את הפסקה הזאת, או לפחות את שתי התגובות האחרונות. בלנק - שיחה 23:48, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
דווקא ראה לי מקום לגיטימי לדיון. עדירל, אתה באמת חושב שעובדים סוציאליים ומורים צריכים לשלם יותר על לימודיהם? לקרוא לסיבסוד לימודיהם סבסוד של עשירים על חשבון העניים זה ממש לעג לרש. בתור עו"ס לעתיד אני נעלב ממך.94.230.83.205 23:53, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
אגב, בעל תואר בפילוסופיה עלול להפוך לשר אוצר. Ranbar - שיחה 01:03, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
תוכל להעביר את הדיון לדף שיחתי ונוכל לדון שם. תשובה לשאלתך כבר קיבלת. עדירל - שיחה 01:12, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום לחובבי הקומיקס![עריכת קוד מקור]

שלום, לאחרונה התחלתי להתעניין בדמות בשם Dr.Doom (Victor von doom). האם למישהו יש כמה קומיקסים שהומרו לאינטרנט שכוללים את מעללי הדמות(כמו למשל את Doomsday) או מקום שאני יכול להשיג פרקים של Fantastic Four שבו הוא מופיע ? תודה רבה, Nimrod333 - שיחה 21:56, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

תעשה חיפוש בגוגל. משהו בסגנון "comics online"‏... --MT0 - שיחה 17:29, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
חיפשתי, והגעתי לאתר של MARVLE אבל יש להם רק קטעים בודדים בלבד של קומיקסים חדשים(בשביל פירסום) ואל הישנים אני צריך לקנות בצורה מקוונת. אני אשמח לקבל מקור חינמי. תודה ובברכה, Nimrod333 - שיחה 19:10, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
מקור חינמי יהיה בלתי חוקי. תנסה את זה. יותר מזה כנראה לא תמצא. עדיף לקנות חוברות של ה-Fantastic Four, משומשות או חדשות. דוקטור דום הוא דמות מרכזית בסדרה הזאת, ותמצא אותו בהרבה מהחוברות. אריה ה. - שיחה 19:23, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אני מכיר את האתר הזה, הבעיה בו שאין חיפוש, ואתה צריך לעשות חיפוש ידני ממושך ורוב מה שמופיע מול עינייך אלו רק החוברות החדשות ביותר מהשנים האחרונות ולא הקלאסיקות מאז, אני אשמח לקבל ממישהו את המקור. ואם לא, כנראה שאצטרך לקנות חוברות אמיתיות.Nimrod333 - שיחה 02:54, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

דיברגנץ של רוטור[עריכת קוד מקור]

מבחינה גאומטרית (לא נוסחאות) למה אם עושים על שדה רוטור (מערבולות) ועל התוצאה דיברגנץ (מקורות) אז תמיד מקבלים אפס? 109.65.217.237 12:35, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

אני יכול לתת אינטואיציה על מקרה פשוט: דיברגנץ מודד שטף אינפיניטסימלי בנקודה - או ליתר דיוק מהי כמות הנוזל היוצאת (ניקוז) או נכנסת (ברז) מנקודה מסוימת, ואילו בזרימה מערבולתית, לפחות במקרה שיש עיגולים סביב נקודה מרכזית, מה שנכנס = מה שיוצא, ולכן אין תוספת כמות שנכנסת או יוצאת המנקודה, כלומר - אין ניקוז או ברז ולכן השטף = 0. לסכם, דיברגנץ של שדה שהוא רוטור שווה לאפס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:43, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
ההסבר שלך לא טוב, כי עושים את הדיברגנץ לרוטור, ולא לשדה שלו יש רוטור לא מתאפס. emanשיחה 00:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

פסל, צלם או צלמית[עריכת קוד מקור]

פסל בן אלפיים שנה של הרקולס התגלה בצפון מבשר הארץ, ואני העליתי ידיעה לתבנית חדשות ואקטואליה. עלתה השאלה לאיזה ערך לקשר את המילה "פסל". בתחילה קישרתי כפשוטו - לפסל, אולם אז גיליתי שהערך עוסק בפיסול כ"ענף בתחום האמנות", ולא ממש בפסלים, מה גם שמדובר בצלם יותר מבפסל במובן הרגיל. מצד שני, אולי שמתם לב שגם צלם מפנה למקצוע, ודף הפירושונים לא מקשר ל"צֶלֶם - פֶסֶל של אליל", אלא לצלמית (ארכאולוגיה). עכשיו, צלמית באמת נראית כמו הקישור המתאים, אבל האם חצי מטר יכול להיחשב "קטן מימדים". והאם הרקולס, גיבור מיתולוגי, נחשב לצורך זה כ"אדם או בעל חיים"? יוסאריאןשיחה 19:22, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

צריך להיות ערך על פסל (יצירת אמנות), בנוסף על הערך פיסול. חלק מהתוכן הנוכחי בערך פיסול שייך לערך על המוצר, ולא על תהליך היצירה - וההפרדה תיצור שני ערכים טובים יותר. עוזי ו. - שיחה 19:44, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

מה הפניה לבעל תואר ראשון? נגיד לתואר שני קוראים "דר' ישראל ישראלי". אבל איך לקרוא לבעל תואר ראשון? והאם מקובל לתחום בתור B.Sc Israel Israely? ומה המקביל של זה בעברית( סתם "בוגר" לא נשמע מתאים)? 109.67.201.249 23:27, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

התואר הראשון (BSc או BA ודומיהם) הוא אכן "בוגר", כפי שהתואר השני (MSc, MA) הוא "מוסמך" (ולא ד"ר), אבל לא מקובל להשתמש בהם כקידומות. אם אתה מתכנן כרטיס ביקור, תוכל לכתוב למשל "ישראל ישראל, בוגר מדעי כדור הארץ והסביבה", אבל אל תכתוב "הבוגר ישראל ישראלי". בעבר היתה מקובלת הקידומת אינג' למהנדס (וגם "אשת מהנדס", לאשת מהנדס); הקידומת מאגיסטר לרוקח עדיין בשימוש. עוזי ו. - שיחה 23:38, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
בעבר, נתקלתי בשימוש בתואר באופן הבא: Bachelor Israel Israely. אבל אני לא סבור שהשימוש הזה מקובל או נפוץ בימינו. קולנואני - שיחה 01:31, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אבל יש הרבה אנשים שקוראים להם bachelor, ללא קשר לתואר האוניברסיטאי. יש על זה קטע בהידעת? Tzafrir - שיחה 12:34, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
בתחום ההנדסה קוראים לפעמים "אינ' " או "מהנדס" ובתחום האדריכלות "אדריכל".

השימוש בשני המינוחים הוא בעיקר כשחותמים כבעל מקצוע על עבודה ובכל מקרה אלה תארים ראשונים "מיוחדים" (הנדסה- שנה יותר מ B.Sc , לתואר אדריכל לומדים חמש [!] שנים). רנן - שיחה 15:15, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

אין פניית כבוד לתואר ראשון. אתה מתבלבל בין פניית הכבוד ( Salutations) כמו Mr Mrs Dr Prof (יש גם ms ו שבאה לפני השם לתואר האקדמאי שמצטרף אחרי השם. לפני השם בא תואר כבוד - ING היה פעם- כבר לא מקובל כתואר כבוד או בעברית יש מקצוע לפני השם שלא כמו באנגלית - עו"ד ישראל ישראלי לעומת israel israel' advocate

אם אתה מהנדס - תוכל לחתום -ישראל עשראלי, מהנדס מכונות אבל לפני השם (בעברית) אתה צריך להיות כבוד השופט, עו"ד, פרופ', ד"ר, רו"ח. לא לבלבל בין מקצוע, פניית כבוד ותואר אקדמאי. Pr119 - שיחה 23:18, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

ההבדל בין קורטקס לנאו-קורטקס, אם בכלל יש כזה[עריכת קוד מקור]

מהו?. תודה.

אין הבדל. חוקרי המוח המציאו שתי מלים שונות לאותו הדבר כדי לשעשע זה את זה בסיפורים על סטודנטים מבולבלים. עוזי ו. - שיחה 03:08, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
, על פי ויקיפדיה האנגלית הנאוקורטקס הוא חלק מהקורטקס (קליפת המוח, בעברית). זהו החלק הכי "חדש" מבחינה אבולוציונית. ניתן לקרוא על כך בערך האנגלי על קליפת המוח. בלנק - שיחה 03:14, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
שניכם צודקים ! הקורטקס הוא קליפת המוח (רוב החומר האפור של המוח) בה מתרכזים רוב גופי תאי המוח המכונים נורונים. מבחינה אוולוציונית חלה התפתחות אדירה בין שטח, נפח ומבנה הקורטקס מהקוף הקדמון, דרך צאצאיו ועד האדם המודרני של היום. על כן הקורטקס ש"נוסף" לאדם המודרני יחסית לקוף או להומינידים קדומים נקרא נאוקורטקס, דהיינו קורטקס "חדש". מכאן שהיום קורטקס ונאוקורטקס הם היינו הך. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:17, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

הורמונים VS סטרואידים[עריכת קוד מקור]

האם סטרואידים זו מילה נרדפת להורמונים?. כי המון פעמים אני רואה שבמקום א' כתוב הורמוני מין, ובמקום ב' כתוב Sex steroids.

הורמון הוא חומר המופרש בגוף ומשפיע בגוף באיזור אחר מזה שבו הופרש. סטרואידים הוא שם כולל להורמונים בעלי מבנה דומה - נגזרות של כולסטרול. הורמוני המין הם (אאל"ט) ברובם סטרואידים, אבל יש הרבה סטרואידים שאינם הורמני מון, והרבה הורמונים שאינם סטרואידים. יואלפ - שיחה 09:24, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

האם הדת סותרת את המציאות[עריכת קוד מקור]

לא רוצה ויכוח של דת מול מדע ודעות אישיות. אני שואל- האם גם היום יש עקרונות בדת שסותרות לגמרי את המציאות הסובבת? ואני לא מדבר על רעיונות עתיקים כמו ארץ שטוחה עם רקיע קשיח או שמש וירח שנבראו באותו היום, שלושה ימים אחרי כדור הארץ. כי בזה לא מאמין כבר אף אחד, חוץ מאולי קומץ לא מלומדים. אני מדבר על דת בעת המודרנית. 79.177.210.252 11:02, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

אי אפשר להיכנס לזה בלי ויכוח על דת מול מדע. מה זה "גם היום"? מי נחשב ראוי להגדיר מה עיקרון בדת ומה לא? על איזה דת בדיוק אתה מדבר? מה נחשב "המציאות הסובבת"? אבולוציה נחשב או לא? (ואני מקוה שלא יתחילו להיכנס לזה כאן). אני יכול לתת לך פרטים שיש הרבה אנשים שמאמינים בהם:
  1. כינה שנוצרת מזיעה.
  2. האם כדור הארץ מסתובב סביב השמש או להיפך (בתלמוד תורה שבו למדתי העבירו לי שיעור שטוען שההיפך! כן כן).
  3. היווצרות ספונטנית של בעלי חיים קטנים למיניהם.
רוב הדתיים שאני מכיר לא מאמינים בדברים האלה, אבל יש כאלה שכן. עניתי? --אלעזר - שיחה 11:29, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
  1. שהיקום כולו נוצר לפני קצת פחות מ-6,000 שנה (זו הגישה המסורתית, גישות פרגמטיות יותר המקובלות במגזר הדתי *אך לא* במגזר החרדי - מקבלות תפיסה פרגמטית יותר לגבי הזמן שעבר מאז הבריאה)
  2. שהיקום (או לפחות כדור הארץ) ייחרב עוד כ-200 שנה, בסיום 6,000 שנה (כנ"ל).
  3. שכל השפות נוצרו ("השתלשלו", התפתחו) מהשפה העברית (באירוע מגדל בבל)
  4. שספר הזוהר חובר בעת העתיקה (על ידי רשב"י) (כאשר הוא חובר/נערך רק במאה ה-13)
  5. שכבר מראשית האלף הראשון לפני הספירה (זמן מתן תורה לפיהם) כתבי הקודש היו קיימים בצורתם ובכתבם כיום; קרי: שכתב סת"ם של היום היה "נוהג" אז, ושכתבו על קלף ודיו על מגילות בדיוק כמו היום. (זאת כאשר הכתב הנוכחי *החל* להתפתח רק במאות האחרונות לפני הספירה, וכי במאות הראשונות לספירה עדיין לא הייתה קיימת צורת כתב"סת"ם", וקל וחומר שלא נוהגי הכתיבה המסורתיים של ספר תורה)
  6. שהניקוד והטעמים היו כבר בראשית עם ישראל (כאשר הוא פותח רק במאות 7-8 לספירה)
  7. שכל המאובנים אינם עתיקים מ-6,000 שנה (כנ"ל)
  8. שאוננות מזיקה לבריאות (עלולה לגרום לעוורון)
  9. כך גם לגבי אי נטילת ידים בקימה בבוקר.
  10. שבית המקדש השני עמד על תילו 410 שנה (במקום משהו כמו 600 שנה), ובפרט - התקופה הפרסית בארץ ישראל מבחינתם לא התקיימה (מבחינת משך זמן), ואכסנדר מוקדון חי בדורו של שמעון הצדיק (דמות מאוחרת בהרבה). נוצר מצב אבסורדי, אין חולק שבית ראשון חרב בשנת 586 לפנה"ס, ואין חולק שתוך 70 שנה לתקופה זו חזרו גולי בבל לירושלים, אין גם חולק שבשנת 70 לספירה הוא חרב בשנית, אולם הם מסרבים לקבל שעברו יותר מ-410 שנה בין תאריכים אלו משום הסמכות על ספר כרונולוגיה רבני שחובר בימי הביניים.
בן-חנוך - שיחה 14:22, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
בן-חנוך, אתה כמעט לא מתייחס לדברים שקורים בפועל היום ולא נראה לי שלזה הוא התכוון ב"המציאות הסובבת". קל מאוד להאמין בדברים כאלה ואחרים על מה שהיה לפני אלפי שנים. --אלעזר - שיחה 14:27, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
ולגבי אוננות, לא נראה לי שחרדים מאמינים בזה. זאת יותר אמונה נוצרית אני חושב. אישית למדתי בתלמוד תורה ומתישהו התחילו להרצות לנו על כמה שזה רע לאונן - מעולם אף מילה בקשר לעיוורון. כנ"ל לגבי נטילת ידיים. --אלעזר - שיחה 14:29, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
צודק, אני התייחסתי יותר ל"תפיסות לא מקובלות במחקר" שהם נחלתם של חוגים דתיים (בעיקר חרדיים). אם זה לא הייתה כוונת השואל - אני מתנצל. [לגבי אוננות - ספר ההלכה הפופולארי - "קיצור שולחן ערוך" פותח במילים "שכבת זרע היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכוחו כלה וחייו אובדים וכו", מקור פסקה זו הוא ברמב"ם ובשו" כמדומני, ואף אחד לא חולק על סמכותו, והוא מפורש מילולית] בן-חנוך - שיחה 14:32, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שכתבתם מאוד מעניין. אבל יותר התכוונתי לסתירה בין המציאות הנוכחית לבין הדת היהודית היום. כמו לדוגמה מה שאמרתם על הוצאת זרע שמזיק לבריאות, כמו כן גם שמעתי שבשר בחלב מזיק לבריאות וכדו'.

גם תארוך פחמן וגם קביעות זמנים קוסמולוגיות הם נחלת המומחים, ככה שאי אפשר להאשים אדם בזה שהוא לא "מאמין" לנושא שהלימוד שלו דורש כ5-6 שנים. בדיוק כך גם קביעת זמן כתיבת ספרים, בלשנות עתיקה והיסטוריה- זה דברים שרק חוקר מומחה יודע לענות עליהם.

מה שמעניין אותי זה דברים שניתנים לבדיקה יחסית פשוטה, כמו הטענה שהיתה מקובלת לפני כ300 שנה שבשר רקוב מוליד זבובים, או יותר עתיק שהארץ נמצאת במרכז היקום והוא כולו סובב סביבה( נו באמת, מי בימנו יכול ברצינות לדבר על מודל גאוצנטרי?) וכן האלא. 79.177.210.252 18:48, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

הרמב"ם כתב (באגרת לקהילת מרשיליא על האמונה באסטרולוגיה) "... וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהם וינעור כפיו מהם... ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו, כי העיניים הם לפנים, לא לאחור". האם יש, אחרי הדברים האלו, אנשים שמאמינים בצ'אקרות, קריסטלים והומיאופתיה? עוזי ו. - שיחה 19:31, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
רואים שאתה קטן-אמונה. באמת לא שמעת על w:Flat Earth Society? אבל כאן לא מדובר על יהודים. או לפחות: לא בעיקר. Tzafrir - שיחה 12:03, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
למה אנגלית? יש לנו אגודת הארץ השטוחה. דניאל ב. תרמו ערך 12:07, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
ואחרי כל הנאמר מעלה ולאחר תוספת של "אדם באמונתו יחיה" אביא את דעתי הקצרה והפשוטה בנושא: עצם האמונה באל היא היא הסתירה בין הדת (כל דת) והמציאות. --וידנפלד - שיחה 23:06, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

האם הדת היהודית טענה משהו על היווצרות תולעים בקמח?[עריכת קוד מקור]

חז"ל טענו שכינים נוצרים מזיעה, אמנם, על נושא התולעים בקמח שמעתי משהו פעם (הבנתי שבעולם העתיק האמינו שהם נוצרים מן הקמח). האם היהדות אמרה משהו על זה?. תודה.

חז"ל לא טענו שכינים נוצרות מזיעה. חז"ל ידעו, כמו כל אנשי התקופה, שכינים נוצרות מזיעה, ועל סמך זה פסקו הלכה. לגבי תולעים בקמח אני לא מכיר התייחסות לזה. --אלעזר - שיחה 14:24, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
מי שקורא את דבריך עוד עשוי לחשוב שכינים אכן נוצרו מזיעה. דניאל ב. תרמו ערך 14:38, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אלעזר, הדיוק שלך במקומו, (ולדניאל, ברור שזה לא נכון, זו הייתה נחלת המדע דאז, ואז בלבד) חז"ל לא "הנפיצו" תאוריות טבע מהאוויר, הם היו מעוגנים היטב בתפיסת הטבע שבעולם היווני-רומי-פגאני שמסביבם, ותפיסת הטבע של אז השתקפה בחיבורם. כך לגבי תוחלת חייו של בן ח' (שלגביה הם אף מצטטים משפט ביוונית: זיטא איפטה, איטה אכטו, בראשית רבה). כך לגבי תפיסה אסטרונומית של הארץ ("הארץ ככדור והים ככקערה", "שהעולם עשוי ככדור", התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, מדרש רבה), וכל לגבי שאר תפיסות על רפואה ועל היקום. לתלונות אנא פנה לגלינוס, לאריסטו ולכל הייתר :-P בן-חנוך - שיחה 14:41, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אם אני זוכרת נכון, מקריאת ספר על לואי פסטר בילדותי הרחוקה, הרי פסטר נאלץ להיאבק בתפיסה הקיימת, שעכברים נוצרים מלכלוך ומחלות מאדי אילוח, כדי להוכיח את קיומם של חיידקים, וזאת בפריז הנאורה במאה ה-19, ואם כך, מה לנו כי נלין על חז"ל?שלומית קדם - שיחה 15:47, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
דניאל, זה תהליך אבולוציוני נפוץ. צריך רק מוטציה פשוטה אחת בגן של זיעה כדי שהיא תהפוך לכינה. זה קורה כל הזמן. --אלעזר - שיחה 16:33, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
ולמה הופכות דמעות?שלומית קדם - שיחה 17:05, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
לתנין, כמובן. אם כי יש ויכוח האם זהו דינוזאור, תנין או מפלצת קדומה. --אלעזר - שיחה 17:30, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הדמעות? הן יורדות מעצמן • עודד (Damzow)שיחה17:34, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

לא זכור לי על קמח. מה שכתוב רבות זה על תולעים בגבינה. ע"פ ההלכה מותר לאוכלן בתוך הגבינה, אך אסור להוציאן. על הטענות שכיום רואים שיש תהליך של רבייה אצל כל היצורים עונים ב-2 תשובות, שיתכן שהן אחת. הראשונה שחז"ל כתבו לכל דבר טעם נגלה אך לכל דבר יש טעם נסתר (קבלה), ועל כן אפילו אם הטעם הנגלה הופרך מדעית עדיין קיים הטעם הנסתר. תשובה שניה, שכיוון שהתורה ניתנה לכל הדורות, ובאותה תקופה לא היה אפשרי לראות אחרת, כוונת התורה לאסור רק מה שאפשרי לראות בכל מצב. ולכן תולעים 'מיקרוסקופיות' לא אסורות לפי כל השיטות. חבל שאין עדיין את הערך לא ניתנה תורה למלאכי השרת.--Akkk - שיחה 23:35, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

מה מולד? - אינסטינקט, או ריפלקס?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מה זה היזון בעברית?[עריכת קוד מקור]

היזון גרידא. תודה. 79.178.11.151 14:33, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

feed רנן - שיחה 15:18, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
מה זה אומר?.
מה ההבדל למשל בין פיד, לפידבק?.
איזו מילה נרדפת ניתן להביא למילה "היזון"?.
תודה.
הסברתי כבר. ביקשת תרגום של המילה וקיבלת. היזון הוא מלשון מזון. אמרו לא לסירוס ויקיפדיה! - שיחה 19:07, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא חושב שהסברת, רנן. קראתי את התשובה ולא הבנתי מה זה היזון. הוא לא ביקש תרגום, אלא שיסבירו לו מה זה. בלנק - שיחה 02:19, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
היזון - האכלה. משמש הרבה במובן של הכנסת (=הזנת) נתונים. פידבק - בעיברית היזון חוזר. קבלת נתונים הנובעים מהפלט הקודם. לדוגמה - פתיחת זרם מים -> הרגשת הטמפרטורה (היזון) -> פתיחת ברז המים החמים -> (היזון חוזר) -> וכו' עד להגעה לטמפרטורה הרצויה. יואלפ - שיחה 09:21, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

האם יש למישהו מושג מה מקור המושג כסא קנדה, שמתייחס לנגן בתזמורת, המחזיק בתפקיד נגן ראשי, או סגן נגן ראשי או ממלא מקומו של נגן ראשי בכלי מסוים. ניסיתי לאתר אותו במקומות שונים, אבל לא מצאתי הגדרה מדויקת, הסבר או מקור. מישהו? תודה,שלומית קדם - שיחה 15:42, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

הכיוון-בקנדה נתרם כסף לפילהרמונית ושם נהוג לתת שם לכסא לפי רצון התורם. עוד לא מצאתי את זה ברור כשמש בצוהרים. Nachum - שיחה 10:59, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
מצאתי עכשיו משהו, שכנראה יש לו שייכות לשאלתי, אם כי כאן מדובר במחקר ולא במוזיקה - [2]. מסקנה מתבקשת היא, שלפני תוכנית המחקר הייתה תוכנית לעידוד תזמורות ונגני תזמורת. אולי פעם אמצא גם את זה.שלומית קדם - שיחה 23:03, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

ארבעה בנים[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך ארבעה בנים ולא הבנתי כמעט כלום. הוא כולו כתוב בשפה "דוסית" שמקשה על הקריאה. אז אני שואל:

מה כל אחד מהבנים שואל ואיזו דעה הוא מייצג? לא הבנתי אף אחת מהשאלות. וגם לא הבנתי את התשובות- מה עונים לחכם ומה עונים לרשע ומה ההבדל ביניהם? תסבירו לי במילים פשוטות ומודרניות. הבנתי רק את הבן שלא שואל כלום- אז צריך להסביר לו גם אם הוא לא שאל. 109.67.215.129 22:46, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

השאלות שלך טובות. למעשה, כל כך טובות שנכתבו על כל שאלה שלך כמה מאות תשובות במהלך השנים. אי אפשר לסכם הכל בערך אנציקלופדי, ובכל מקרה מומלץ לשאול שאלה כזו בדף השיחה של הערך. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י"ז באב ה'תשע"א • 23:08, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
בסך הכל ביקשתי תרגום מ"דוסית עתיקה" לעברית מודרנית. אני לא שואל בשיחה של הערך, כי כנראה שאנשים אחרים כן מצליחים להבין, אחרת כבר מזמן היו מסבירים. 109.67.215.129 23:23, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
אם כן, מומלץ לכתוב ציטוט מדוייק מתוך מה שלא הבנת בדף השיחה של הערך ואני בטוח שישמחו להסביר לך אותו. כך גם אחרים שייתקלו בבעיה דומה לשלך יזכו למענה בסמוך לערך. :-) אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י"ז באב ה'תשע"א • 23:28, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

בצורה פשוטה:החכם שואל מהתעניינות אמיתית. כיוון שהוא בשלב מתקדם יותר מהתם עונים לו בפירוט את כל הלכות הפסח עד האחרונה. גם שאלתו יותר מפורטת, לא 'תספרו לי מה היה' אלא תפרטו לי מה ההלכות שנכתבו בגלל יציאת מצרים. הרשע שואל בהתרסה/מחקר, לו לא עונים. התם לא מבין כלום ושואל מה זה פסח, עונים לו שזו יציאת מצרים, כלומר הא' ב' של פסח. וכמו שהבנת, זה שאינו יודע לשאול, מספרים לו לבד. כנראה שזה שאינו יודע לשאול, יכול להיות חכם שמטבעו אינו מתעניין או ביישן או עוד אלף סיבות שיכולות לגרום לו לא לשאול, והוא יכול להיות טיפש שאפילו שכל לשאול אין לו. לכן אין תשובה ספציפית אליו, וההחלטה למהות התשובה תינתן למקיים המצווה לפתוח לו. בהצלחה. --Akkk - שיחה 23:30, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שאל הרשע (מה זה "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם"?)ומה זה "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" ? למה יש בזה רשע? החכם שאל לגבי המקור של כלה ההלכות? ואז לא ברורה התשובה. 109.67.215.129 23:51, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
בתמצית, החכם בא ושואל מגישה מתעניינת ומכבדת (העדות והחוקים, אשר צוה השם אלוקינו), ולכן מכבדים אותו בחזרה, ומרעיפים עליו הלכות שיש בהן טעם וריח, וכמבואר בפרשני ההגדה, לעומת זאת, הרשע שואל כמתריס, (מה העבודה הזאת לכם? [כאומר, איך מנהגים משונים אלו תורמים לכלכלה]) וכמודיע שבכל מקרה הוא לא מתכוון להשתתף בטקס, ולכן בתגובה, מחזירים לו באותו מטבע, ונותנים לו להבין, שביציאת מצרים לא התכוונו אליו, ואילו היה שם לא היה נגאל, ובכך שיניו קהות, (והתקווה והרצון הם, שאולי בשנה הבאה, הגישה שלו תתעדן, וישאל כחכם). מקווה שעזרתי. טיפוסי - שו"ת 00:03, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
ראשית אדגיש מה שבאמת לא כתוב בערך. הכל זו דרשה של חז"ל, כלומר לא הפשט הפשוט בפסוק אלא לימוד שלומדים ממשמעות בפסוק. הוא נכון אבל אינו הפשט. יתירה מזאת, התשובה לרשע לא נמצאת באותה פרשה של השאלה. אופייני לדרשה. שנית, הרשע שאל "מה העבודה הזאת לכם", שאלה של התרסה או מחקר. לא באמת רוצה לדעת וליישם אלא ללגלג או לחקור. (אני מדגיש שתי אפשרויות, יתכן שרק אחת מהן נכונה). התשובה היא:"בעבור זאת עשה ה' לי", לא "לנו". כלומר אתה לא קשור לעסק ותלך מפה. החכם שאל שאלה מפורטת, לא למה עושים פסח כמו התם, אלא מה הם כל הדינים של פסח. הוא בשלב מתקדם. לכן מלמדים אותו את כל הלכות הפסח. כפי שתראה בערך התשובה לחכם לא כתובה באמת בצורה ברורה בהגדה, אך ההסבר המקובל הוא שמלמדים אותו מהתחלה ועד הסוף, והסוף הוא דין של חז"ל שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אם לא הבנת תשאל שוב. --Akkk - שיחה 00:12, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
טיפוסי- זה עוד נושא, איפה מצאו את הההבדל בין שאלותיהם. אך עיקר החילוק בין החכם לרשע והתם שהוא שאל בפירוט יותר. --Akkk - שיחה 00:24, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
הגישה זוהי העיקר, ולא הפירוט, ולראיה - הבן שאינו יודע לשאול. טיפוסי - שו"ת 00:26, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
העיקר זה מה המכה רצה לדעת...--Akkk - שיחה 01:16, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
והוא כתב: מה כל אחד מהבנים שואל, ואיזו דעה הוא מייצג?. טיפוסי - שו"ת 11:50, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

אף, אוזן, גרון[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע לענות למשוב שנכתב כאן ובאותה הזדמנות לענות על שאלה שגם אני שאלתי את עצמי מזמן? תומר - שיחה 00:42, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא יודע ולא הצלחתי למצוא תשובה מעוגנת היטב, אבל יש לי דעה מנוחשת. מדובר ברפואת שאריות. אחרי שהנוירולוג לקח את המוח, רופא העיניים (מהחושים המיוחדים, מדובר בחוש החשוב ביותר) את העיניים ורופא השיניים לקח את הפה. בסוף נשארו האף, האוזניים והגרון. עם קשר אנטומי רופף ולא יותר. יש קשר אנטומי הדוק יותר בין העיניים למוח ובכל זאת אין רופא מוח-עיניים. יוסישיחה 12:49, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
הקשר האנטומי רחוק מלהיות רופף-כל הצנרת הלא ווסקולרית שם מתנקזת לאותם פתחים ולכן המיומנות הכירורגית צריכה להיות גבוהה בכל האיברים הללו. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י"ז באב ה'תשע"א • 13:16, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
הקשר האנטומי בין האף לגרון שווה לקשר בין הפה לגרון, למה אין רופא פה-גרון?. חצוצרת השמע אומנם מקשרת בין האוזן התיכונה ללוע (ולא לאף), אבל זה הכל. הקשר בין האוזן הפנימית לגרון\אף הוא אפס מבחינה אנטומית ומבחינה תפקודית. הקשר בין האוזן החיצונית לגרון\אף הוא אפס מבחינה אנטומית ומבחינה תפקודית. האף הוא שכן של הגרון (פחות מהפה) והאוזניים לא ממש שכנות אבל בסביבה ולמעשה לא קשורות לאף באופן ישיר אנטומית או תפקודית. להזכירך, באוזניים שומעים ושומרים על שיווי משקל, באף מעבירים אוויר ומריחים ובגרון מעבירים אוויר ויוצרים צלילים. הקשר התפקודי היחיד הוא במעבר האוויר. לשאלה האם האף, האוזן והגרון מתפקדים יחד, התשובה הפשוטה היא לא. ומשום מה כולם חוברו להם יחדיו. כאמור, לא הצלחתי למצוא מקור טוב שיעיד על הסיבה לחיבור האיברים האלו בהתמחות אחת. עד שתמצא כזו, ההסבר שלי טוב כמו כל הסבר אחר ואולי אף עולה על הסברים שגויים באופן מובהק. יוסישיחה 13:36, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
Ohren, Nase, Nasenrachenraum und Kehlkopf sind einer direkten Betrachtung ohne Hilfsmittel nicht ausreichend zugänglich. Für die Entwicklung des Faches Hals-Nasen-Ohrenheilkunde war es daher notwendig, neben Untersuchungs- und Behandlungsinstrumenten auch eine ausreichende Beleuchtung zu gewährleisten.
אוני וירצבורג טוענת שהסיבה לאיחוד שלושת האברים הוא הצורך במיכשור מיוחד בשביל להאיר את האיבר.
תודה, החכמתי! :) תומר - שיחה 20:41, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

ניורולוג לא עוסק רק במוח אלא בכל מערכת העצבים בגוף. רופא מוח אגב כיום הוא הפסיכיאטר. זו לא רפואת שאריות כלל וכלל. האף והגרון קשורים בכל דרך שאפשר לחשוב. האף סתום - לא מרגישים טעם. המחיצה באף עקומה או סתומה - לא תהיה זמר גדול כי קול מאנפף. שלושתם איברים של חושים (מתוך חמש)! מאוד חשוב, שלושתם נמצאים בראש, מנהרות האף והאוזן, שלושתם איברים חשופים, פתוחים, מנהרתיים לשלל איומים של חיידקים דומים. האינפורמציה שמגיעה לאף היא ריכוזים, דיפוזיות של מולקולות דהיינו ריח, דומה מאוד לאינפורמציה שנכנסת לאוזן - גלי לחץ של מולקולות או טעם - גם ברמת המולקולרית מדובר בביו מכניקה משותפת ודומה - לעומת העיניים שמתעסקים עם פוטונים. העיין מאוד שונה מהשאר. האוזן קצת יותר רחוקה פיזית, אך דומה מאוד בתפקוד - זה איבר חישה, נכנסים מולקולות ולא פוטונים , זה פתוח וכמו באף שבו יש מנגנן של נזלת ובאוזן דונג שמגינים מכניסת איברים גדולים - העין היא סגורה, קמורה עם הגנה מאוד חזקה של נוזלים. אוליי לפני אלפי שנים המיכשור היה דומה ולכן האיחוד החל הסטורית כך, אך עם תחשבו לעומק קצת יותר, תגלו שהשאלה למה אוחדו האיברים לכלל התמחות אחת + כירוגיית צוואר כל כך מיותרת - זה ברור מאליו ולכן לא תמצאו הרבה מידע על הנושא - כי אף אחד לא מתעסק עם שאלה זו. בהנדסת חשמל - דווקא מערכות ראייה ושמיעה הולכות יחד, והשמיעה הרבה יותר מסובכת להבנה. העין עושה FFT פשוט של אופטיקת פורייה אבל מערכת השמע כל כך מסובכת , ובגלל שהנוער היום לא מפסיק להרוס את אותה עם האייפוד בפול ווליום. אני מאמין שבעוד כמה עשרות שנים ההתמחות תפוצל ויוסי ותומר ילכו כלאחר כבוד לבקר את האוטולוג. Otology Otology Pr119 - שיחה 22:13, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי אתה מסמן עיגולי מטרה מסביב לחצים. קל מדי למצוא קשרים בין חלקים שונים בראש וקל מדי למצוא הבדלים ביניהם. אבל ניחא. נדמה שעד עכשיו עלו כאן רק ניחושים מבוססים ברמה זו או אחרת, לא יותר. יוסישיחה 23:25, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
כלל לא התייחסת לדבריי ואין כאן שום משחק כוח של חיצים ומטרות לשם הויכוח. אני סבור שלא תמצא הרבה הסברים לנושא התהייה שלך, כי אין ביקוש לזה. אם אתה לא מצליח לקבל הסבר ממצא על משהו כל כך פשוט וברור מאליו. אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה שואל את השאלה הנכונה. אתה מחפש קשרים בין האיברים או דמיון בתפקוד כדי להסביר מדוע זו התמחות מאוחדת? לאיחוד של ההתמחות (שאגב לא קבועה, אלא דינאמית) יכולים להיות הרבה סיבות להנחה שלך, מיכשור, הסטוריה, חלוקה שרירותית. בארץ כתוב על הדלת רופא אא"ג אבל באיגוד יש תוספת של כירוגיית צוואר. במדינות מסויימות יש רופאי אזניים וההתמחויות האלו מאוד דינאמיות. יש ניורופסיכיאטר וניוראונקולוג יש ניורואוטולוג ויש רופא עור ומחלות מין, יש רק רופא עור ויש רפואת מין Venereology (ואגב למה אתה לא שואל למה יש התמחות של רופא עור ומחלות מין?) . יש שילוב של שני תת התמחויות באיכילוב זה נקרא צוות מערך אף אוזן גרון-ניתוחי ראש צוואר תוכל לראות [3] שיש כבר כמה הבדלים בין ההתמחויות של הרופאים. ואולי שעד שתמצא את התשובה לשאלתך כבר לא תהיה יותר התמחות אא"ג. Pr119 - שיחה 23:58, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
חלק מהדברים שכתבת לא הצלחתי להבין. יוסישיחה 01:29, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

האם שימוש במוצר הזה שמכיל טריטיום עלול להזיק במידה והוא מחובר למחזיק המפתחות ונמצא מספר שעות רצופות בכיס המכנסיים? תודה, מתןשיחה01:53, 17 באוגוסט 2011 (IDT) ישנו ערך שלם בויקי האנגלית בדבר הארת בטא. חלקו האחרון של הערך עוסק בתוצא הבריאותי של שימוש במוצרים בעלי מאור בטא:

While these devices contain a radioactive substance, it is currently believed that self-powered lighting does not pose a significant health concern. ... encapsulated tritium lighting devices, typically taking the form of a luminous glass tube embedded in a thick block of clear plastic, prevent the user from being exposed to the tritium at all unless the device is broken apart.

Tritium presents no external radiation threat when encapsulated in non-hydrogen-permeable containers due to its low penetration depth, which is insufficient to penetrate intact human skin. The primary danger from tritium arises if it is inhaled, ingested, injected or otherwise absorbed into the body. This results in the emitted radiation being absorbed in a relatively small region of the body, again due to the low penetration depth. The biological half-life of tritium—the time it takes for half of an ingested dose to be expelled from the body—is low, at only 12 days. Tritium excretion can be accelerated further by increasing water intake to 3-4 liters/day.[2]

Direct, short-term exposure to small amounts of tritium is relatively harmless. If a tritium tube should break, one should leave the area and allow the gas to diffuse into the air. Tritium exists naturally in the environment, but in very small quantities.

השאלה היא האם אחרי פליטת הבטא נפלט גם פוטון גמא. כי אלקטרון הבטא אמור להבלע בחומר שזוהר, וגם אלה שלא יבלעו בדרך, כי טווח החדירה שלו יחסית קטן. אבל אם גרעין ההליום שנוצר בתהליך אחרי זה פולט חלקיק גמא, אז זה כבר סיפור אחר. ואני לא יודע מה התשובה. emanשיחה 15:54, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה רבה! מתןשיחה02:09, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

מכירת ספרים ישנים באזור הרצליה ת"א[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. אחרי סדר בבית מסתבר שיש לנו המון ספרים ישנים (שנת 2000 ומטה), מעטים מהם באנגלית, רובם ספרי עלילה, עיון, ומשפט. אף אחד מהם אינו ספר מדע. הייתי רוצה לדעת היכן ניתן למכור אותם אחד מהם במחיר ראוי של 20 ש"ח \ יותר, וטיפים על איך להעריך שוויו של ספר היום למען פרידיספוזיציה למניפולציות של סוחרים מנוסים... כי איני מבין דבר וחצי דבר בתחום. אני משער שזו חנות שקונה ספרים כאלו. תודה.

נסה לפנות לאיתמר לוי http://www.itamar-books.co.il/ חוץ ממנו, יש עוד חנויות רבות לממכר ספרים יד שנייה, כמה מהן לאורך רח' אלנבי בתל אביב וכן בוק-שוק במרכז המסחרי ברח' ברודצקי ברמת אביב. לגבי המחיר - קשה להגיד. אין לצפות שיהיה גבוה (20 ש"ח זה גבוה, לדאבוני...), אלא אם מדובר בספר עתיק, נדיר, מהדורה ראשונה וכו'. בחיפה יש חנות שמתמחה בספרים כאלה, "גולדן" בשד' הנשיא פינת אלחנן, מרכז הכרמל, וכך גם פולאק ברח' המלך ג'ורג' ורובינזון ברח' נחלת בנימין, שניהם בתל אביב. יש גם חנות מיוחדת לספרי חוק ומשפט, ברח' מזא"ה פינת שטראוס, אם אינני טועה. בהצלחה,שלומית קדם - שיחה 11:17, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
ברוח התקופה מה דעתך על זה? Shannen - שיחה 08:11, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
משמח מאד. לא ידעתי על התוכנית הזאת, ודווקא ב"עץ התות" ברחובות אני מבקרת קבועה. ראיתי שם ספרים לקריאה, אבל בלי שילוט מחיר. בפעם הבאה אתעניין. בכל מקרה אני צרכנית כבדה של ספרים יד שנייה, בכל מקום ובכל הזדמנות.שלומית קדם - שיחה 23:11, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

מהלך מוזיקלי[עריכת קוד מקור]

שלום, ברצוני לדעת האם יש שם למהלך המוזיקלי (שבדר"כ נעשה בקול השני במוסיקה קלאסית) שבו שרים שורה שלמה באותו צליל ובתו האחרון יורדים בחצי טון? אם הכוונה לא ברורה אוכל להעלות תווים.

אם אני צודק בהבנת דבריך (עדיף שתעלה תווים, תכתוב או שתגיד למה כוונתך), לכזה דבר אני לא בטוח שיש שם, זו שאיפה רגילה לדומיננטה. זה גם יכול להיות ספטאקורד ששואף לדומיננטה (וזה נקרא בעברית: "פתרון"). אם זה סדרת אקורדים שהאקורד האחרון יורד בחצי טון זה יכול להיקרא מהלך הרמוני. --Akkk - שיחה 12:41, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אם זה היה בלי הירידה בחצי טון בסוף, זו היתה נקודת עוגב. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 14:43, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
שניה. שכחתי. ההגדרה היא קדנצה. בתקופה הקלאסית נפוץ מאוד לעשות קדנצה מספטאקורד ופתרונו, שזוהי בעצם קדנצה אותנטית לא מושלמת בהיפוך. --Akkk - שיחה 22:40, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

שפת הבנקים[עריכת קוד מקור]

יש פה מומחים שמעסקים עם כסף? צריך הסבר עממי למה שכתבו לי בפירוט תקופי של החשבון. מה זה "ריבית שנתית על יתרות החובה נכון ל 30/06/11"? מה זה "ריבית נומינלית" ו"ריבית מותאמת"?

79.176.217.119 12:31, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

קראת את ריבית? Shannen - שיחה 13:08, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
מה זה "ריבית נומינלית (או ריבית חוזית, או ריבית קונטוקורנטית, או ריבית נקובה) היא הריבית הנקובה במסמכי מתן ההלוואה ללא התחשבות במועדי חיוב הריבית ובהיטלים הנלווים (עמלות). בדרך כלל תצויין הריבית לתקופה של שנה אחת."? נשמע כמו ג'יבריש. לא כתוב שם מה זה "ריבית מותאמת". וגם לא ברור בערך כלום מהמפשט "ריבית שנתית על יתרות החובה". מה זה אומר? אני מסוגל להבין משפט בלשון אפסילון-דלתה, אבל כל שפה בנקאית- כלכלית גורמת לי למתקפי פניקה. מה כתוב- מה זה "יתרת החובה", מה זה "ריבית מותאמת" ומה זה "ריבית נומינלית"? 79.176.217.119 17:48, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
נומינלי: הערך הנקוב. כלומר הריבית ללא התחשבות בעליית המדד או הצמדות דומות (לא ברור לי מה בדיוק, אולי המסמך שם כולל את ההקשר הרצוי). "מותאמת" - הריבית בקיזוז עליית המדד או התאמה דומה. Tzafrir - שיחה 20:35, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
המסמך לא כולל שום הקשר. זה רק הפירוט של תנועות בחשבון עובר ושב. אחרי כל הפירוטים של "ישראכרט", "מת"ש מיל'" וכדו' רשום בסוף: ריבית שנתית על יתרות החובה נכון ל 30/06/11: נומינלית 16.35%, מתואמת 17.38%" מה זה? 79.176.217.119 20:50, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
המספרים 16.35% ו-17.38% נועדו לסייע לקורא להבין שמדובר בריבית רבעונית, ולא למשל חודשית או יומית. הקורא אמור לראות מיד שאם שעור הריבית הנומינלית הוא p לשנה, וגובים אותה ב-n תקופות, אז הריבית לתקופה היא p/n, ומכיוון שבפועל ("ריבית מתואמת") תתקבל כמובן ריבית דריבית, תשלם ; מפתה לחשוב שזה בערך , אבל זו טעות, וכדי להציל ממנה המציא הבנק את הספרה השניה אחרי הנקודה: פתרון המשוואה הוא n=4. עוזי ו. - שיחה 21:42, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

מי עוזר להשלים את האיברים החסרים? הרבה תודה, ‏Ori‏ • PTT13:28, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

femur=קוּלִית • sting=עוקץ• tarsus=שורש הרגל, אבל עדיף פשוט טרסוס • proboscis=חדק • vertex=קודקוד • tibia=שוֹקָה או פשוט טיביה •
נשארנו עם gena, sternum, ו-feelers. שאותם אני לא יודע. האחרון הייתי מתרגם פשוט ל"מחוש תחתון" או משהו כזה. בלנק - שיחה 13:52, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אה, ו-tarsal claw הייתי מתרגם פשוט ל"טלף". זה לא כאילו יש claw אחר שאפשר להתבלבל איתו. התרגום המילולי של "tarsal" הוא "של שורש כף הרגל" או "של הטרסוס". . . בלנק - שיחה 13:58, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
שייך להגיד sternum= עצם החזה? אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י"ז באב ה'תשע"א • 14:11, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית גורס "עצם החזה" בחולייתניים, אבל "לוחית החזה" בחרקים. Tomn - שיחה
פילרס - אאל"ט הם בחנינים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:26, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
או קיי, תודה. הוספתי. נשארנו עם gena, sternum, ו-feelers. נראה מי יודע. לא סביר לתרגם עצם חזה בחרקים... ‏Ori‏ • PTT14:40, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
נדמה לי שיוסי צודק לגבי הבחנינים. זכרתי שיש משהו כזה. בלנק - שיחה 14:42, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אלקלעי מציע "קרני מישוש". מה אומר? לגבי Gena הוא אומר לחי או לסת. ‏Ori‏ • PTT14:44, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

sternum-(bei Bienen recht kurze Brustteil ist quasi der "Hals", ... die unteren (= ventralen) sind die Sterna (von Sternum). ...ומזה-החזה התחתון.

קרני מישוש נשמע בסדר, וגם "חזה תחתון". (ואולי פשוט "בטן"?) לגבי gena, אולי הקו מצוייר לא טוב, אבל הוא בפירוש לא מצביע על הלסת. אולי זה "לחי". . . בלנק - שיחה 14:51, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
יופי. הרבה תודה על כל העזרה ‏Ori‏ • PTT15:30, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

בנוגע לפרסום הוכחות[עריכת קוד מקור]

עיינתי היום בערך של משפט פרמה האחרון ומצאתי הוכחה פשוטה יחסית. כמובן יכול להיות שאני טועה, ובכל זאת ברצוני להציג אותה בפני מישהו שיבדוק אותה. למי לפנות ואיך?

אם ההוכחה פשוטה, הצג אותה פה. אם לא, אתה יכול לשאול את אחד מהמומחים למתמטיקה כאן, או לשאול כאן באתר דיווידסון. אזהיר אותך מראש: הסיכוי שהפיתרון נכון הוא אפסי. בלנק - שיחה 15:06, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
מז"ט ליום הולדתך, פייר דה פרמה. Shannen - שיחה 19:19, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אתה יכול לפרסם כאן את ההוכחה ונאמר לך היכן טעית. דניאל ב. תרמו ערך 19:21, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
יכול להיות ששולי הדף צרים. Nachy (גוונא) שיחה 19:24, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:34, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

1.מה המספר המקסימאלי של קשרים פפטידים כדי שחלבון ייחשב "חלבון קצר\קטן"?.

קרא-

פפטיד. . לכן, ההבחנה בין חלבון קצר לבין פפטיד ארוך אינה חד משמעית, ... על פי הגדרה אחת, פפטיד מכיל עד מספר מסוים (למשל 50) של חומצות אמינו, בעוד חלבון ...

דובים בחיפה[עריכת קוד מקור]

היי, מישהי אמרה לי שהיא ראתה דובים ליד יערות הכרמל. בויקיפדיה ראיתי שאין דובים בכלל בישראל. אז האם ייתכן שהיא ראתה באמת דובים משוטטים (אימא ושני גורים)? (היא אמינה ביותר)

נדמה לי שהדובים היחידים בחיפה הם האחים הדובים בגן החיות הלימודי. Shannen - שיחה 21:51, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
אני מניח שיש הרבה יותר משני דובים בחיפה. חזרתישיחה 00:02, 18 באוגוסט 2011 (IDT)


נצל"ש: אמת או שקר- בחיפה קיים חוק האוסר להביא דובים לים. ? 79.176.217.119 23:34, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

לא דובים ולא יער. --אלעזר - שיחה 23:54, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
היה חוק עזר. חזרתישיחה 00:02, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

תקשיבו היא רצינית לגמרי, אז למה הזלזול?

גם אני הייתי רציני לגמרי :-( אנקדוטה: פנחס כהן, מייסד גן החיות, היה הולך עם צבוע קשור ככלב ברחובות חיפה. כשהיה נשאל על פשר העניין היה עונה שזהו כלב מיוחד. Shannen - שיחה 08:04, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כלבים בורחים מהבעלים לפני שהם מתים?[עריכת קוד מקור]

ישנה אגדה די-רווחת, כי כלבים (מבוגרים/חולים) לפני מיתתם נעלמים/בורחים מבעליהם כדי למות שלא בפניהם, מה מקור אגדה זו והאם יש לה בסיס כלשהו? כמו כן אשמח לשמוע מנסיונכם האישי 109.253.244.196 00:05, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

לצערי אני מכיר את זה מנסיוני דווקא אצל חתולים. אבל לך תדע, אולי זה סתם מקריות? • רוליג שיחה • אמצו חתול 01:40, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
גם אני מכיר את זה מנסיוני עם חתולים. אני מניח שזה פשוט כשהם גוססים הם אינסטינקטיבית מחפשים מקום מסתור בשל פגיעותם הרבה ושם הם לרוב מתים. דניאל ב. תרמו ערך 10:39, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
או שהם מתים בגלל הבריחה (דריסה, רעב). או שפשוט המוות מגיע בדרך כלל בסוף חייו של החתול, ומכיוון שהוא ברח לבלי שוב, סוף חייו מתרחש לאחר הבריחה.‏gal m18:41, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתמול חלמתי[עריכת קוד מקור]

על חווה שבה מספר פרות ושוורים שמשתוללים פתאום ומתחילים לדהור במהירויות מטורפות ומנסים להיכנס באנשים ובמכוניות שלהם. רציתי לשאול, האם אי פעם דוח במציאות על תופעה כזאת?. שפרות ושוורים פתאום מתחילים לעשות נזק אדיר בלי סיבה נראת לעין?. תודה.

לא בדיוק תשובה: הייתי פעם בפינת החי במבוא חורון כשפתאום נמלטה שם סוסה מהכלוב. היא דהרה הלוך ושוב במהירות מרשימה בתוך פינת החי במשך כרבע שעה עד שהיא נרגעה. היא לא פגעה באף אחד, ואני מניח שלא ניסתה, אבל אולי זה היה שונה אם זה היה פר או פרה. --אלעזר - שיחה 11:01, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
Stampede

בויקי האנגלית. כן. ידועה תופעה של ריצת עדר. Nachum - שיחה 12:45, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

עדרים של פרות ושוורים יכולים להתחיל לרוץ ריצת אמוק כאשר דבר מסויים מבהיל אותם וגם לרמוס את העומד מולם בריצה. ראה סרטי טבע על עדרי תאוים שהם אבותיהם של הפרות והשוורים. ראה גם סרטים על העיר פמפלונה בספרד שם נערך כל שנה אירוע שבו עדרים של שוורים רודפים אחרי אנשים ולעתים גם פוגעים בהם. --וידנפלד - שיחה 22:14, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
אולי זה לא חלום וראית את סרט ההמשך של זה: כוכב הפרות: המרד? :) --MT0 - שיחה 01:57, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

פיזיקה חולנית-שדות נעים[עריכת קוד מקור]

מההרצאה בפיזיקה גיליתי שקיימת תופעה שהשדה ביקום מתעדכן בהמירות האור(סופית), ויתכן מצב שבו השדה הלא מעודכן יכול להתקיים תקופה כלשהי גם אחרי שהחלקיק שינה את תנועתו. אבל זה הזוי לגברי- יתכן מצב שמישהו יראה דבר שלא יכול לקרות במציאות!

נעשה ניסוי מחשבתי: פוזיטרון ואלקטרון נעים זה לקראת זה בקו ישר (ולא תיתכן שום תנועה שלהם שלא באותו הקו. פשוט תנועה חד ממדית לאורך ציר X). חייזר כלשהו מסוגל לראות רק שדות חשמליים( זה יכולת להתקשרות היחידה שלו- לפי כיוון וגודל השדה הוא מסגול לראות חלקיקים בסביבתו). החייזר עומד במרחק גדול יחסית מנקודת המפגש המשוערת של החלקיקים והוא רואה את השדות שלהם נעים אחד לקראת השני. ואז קוראת תופעה מוזרה ביותר- החלקיקים עוברים אחד את השני מבלי להתנגש. ואז קוראת תופעה עוד יותר מוזרה- אחרי שהחלקיקים עברו מרחק כלשהו אחרי המפגש, אז הם פתאום נעלמים ב"בום" של קרינה.

איך החייזר יכול להסביר תופעה כל כך לא הגיונית- רכבות נושאות בקו ישר אחת לקראת השניה ומתנגשות כמה מטרים אחרי נקודת המפגש? 79.182.198.178 11:08, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מטפל באופן בלתי שוויוני במידע. מצד אחד אתה מניח שהחייזר יקבל את המידע על ההתנגשות באיחור, מצד שני אתה מניח שהוא מרגיש את מיקום החלקיקים בו ברגע שהם נמצאים בנקודה כלשהי. אתה צריך לזכור שהחייזר לא רק רואה את ההתנגשות באיחור, הוא גם רואה את תנועת החלקיקים באיחור. החייזר תמיד יראה את החלקיקים מרחק קצר מהמקום שבו הם נמצאים באמת, ולכן למרות שיראה את ההתנגשות באיחור, בשבילו היא תהיה בדיוק בנקודת המפגש. דניאל ב. תרמו ערך 11:18, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
נגדיר שהוא מרגיש רק את השדה בנקודה שלו בכל רגע וממנו מסיק את מיקום החלקיקים. אבל כמו שהסבירו לנו השדה מחוץ לכדור האינפורמציה הוא כמו של מטען נע. וכל עוד שהוא לא התעדכן הצופה בחוץ יחשוב שהמטענים נעים. צירפתי את השרטוט (סליחה על האיכות) שנתנו לנו בהרצאה. שים לב שהשדה מחוץ לכדור אחרי ההתנגשות יהיה שמו של חלקיקים שמתרחקים אחד מהשני. לפי השרטוט שלנו יוצא שהוא לא רואה אותם מתנגשים, אלא חולפים זה על פני זה. 79.182.198.178 12:10, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
אפשר להתחיל עם דוגמה לחייזר שמערכת הראייה שלו קולטת רק קרינה אלקטרומנטית. אחר כך נשאל את עצמנו האם הוא מבין שלאור יש מהירות סופית ולכן כל מה שהוא רואה ממרחק כבר קרה לפני זמן כלשהוא. אם כן הוא לא תהיה לו בעיה להסיק, בדיעבד, את תנועת המטענים האמיתית על סמך הקרינה שהגיעה. הוא לא יוכל לדעת שהמטענים התנגשו בזמן אמת אלא רק אחרי שהאינפורמציה מגיעה אליו אבל אז הוא יוכל לדעת מה קרה ומתי, בהנחה שהמרחק לאירוע ידוע. ירון ק. - שיחה 09:34, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
זאת לא השאלה( לקחתי חייזר כי לנו במעבדות אין מרחקים מספיק גדולים ומכישרים מספיק מהירים ומדויקים בשביל "הפרויקט"). אני מתמקד בדבר מאוד ספציפי- המידע על ההתנגשות מגיע אחרי המידע על זה שהמטענים חלפו באותה הנקודה. מן הסתם שיש איזו סתירה פה, אבל אני לא מבין איפה( יתכן שהמרצה טועה?). הוא חזר והדגיש שהשדה לא נובע מהמטען עצמו, אלא מזה שאם המטען נמצא בתנועתו מספיק זמן, אז היקום מסביב מרגיש שדה של מטען נע. גם אם המטען כבר לא קיים או שינה את כיוון תנועתו. לפי השרטוט שלי (זה שהיה לנו בהרצאה) יוצא שמטען מחוץ לכדור אינפורמציה ירגיש כוח כאילו שהמטענים חלפו זה על פני זה בלי להתנגש. 109.65.201.240 12:31, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
לא יגיע מידע על זה שהמטענים חלפו באותה נקודה. המידע שהם הגיעו לנקודה יגיע בדיוק באותו זמן כמו המידע על התנגשות. השדה שיוצר מטען נע הוא לא פשוט לחישוב לכן אני לא מבין על מה אתה מבסס את קביעות כמו "היקום מרגיש" או "מטען ירגיש כוח". כדי גם לציין שחישוב השדה החשמלי והתעלמות מהשדה המגנטי יכולה להביא לסתירה, גם מכיוון שהם משפיעים אחד על השני וגם מכיוון שמעבר בין מערכות אינרצליות מערבב ביניהם. ירון ק. - שיחה 15:00, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
תתייחס שניה לשרטוט שצירפתי לפני כמה שורות למעלה. האם הוא לא נכון? אני לא עובר בין שום מערכות אלא רוצה להבין מה יהיה במערכת שמחוץ לכדור אינפורמציה. השדה נמשך לאינסוף, נכון? אז במערכת ה"מעבדה" שמחוץ לכדור האינפורמציה, לפי מה שאני הבנתי, מטען ירגיש שדה חשמלי( אני מתעלם מהמגנטי. המטענים נעים במהירות מאוד קטנה) כאילו ש"מטען דמות"( הגדרה שלי) משיך לנוע במהירות שהיתה למטען האמיתי לפני ההתנגשות וקו השדה יוצאים ממנו, גם אם אין מטען אמיתי בנקודה הנעה. לא כך? אז אם השרטוט שנתנו לנו לא נכון ושדה של מטען שעוצר לא ממשיך להתקדם (ראה Electricity and Magnetism ,Berkeley עמוד 174), אז איך אמורים להראות קווי השדה באמת? 109.65.201.240 15:26, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
בשרטוט שצירפת הקווים הישרים הם אמורים להיות השדה? אם אני מבין נכון אתה מתייחס לשדה של מטען נקודתי, שמחשבים אותו כשהכל נייח ומניח שזהו אותו שדה גם כשהמטען זז. עכשיו אתה מחשב את הכוח על מטען בוחן שנמצא מחוץ ל"כדור האינפורמציה" ויוצאת סתירה? אז כמו שאמרתי, אתה לא יכול להתעלם מהשדה המגנטי כי חישבת את השדה החשמלי במערכת שנעה עם המטען הראשון ואת הכוח במערכת של מטען הבוחן. השדה החשמלי במערכת אחת הופך להיות שדה מגנטי במערכת אחרת. לכן אתה צריך להשתמש בכוח לורנץ שכולל את השדה המגנטי. ירון ק. - שיחה 15:58, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

ניקח ניסוי יותר פשוט. זה שמופיע בברקלי. הנה שרטוט ומלל שאני הופסתי( זכויות יוצרים- זאת תמונה מהספר של ברקלי שהועתקה על ידי מרצה מהטכניון שהרכיב את הקורס שלנו שהועתקה על ידי המתרגל האחרי מהחומר שלו והועתקה על ידי מחומר של שעורי הבית שכתב המתרגל). קווי השדה הם לא במערכת המטען הנע, אלא זה הקווים במערכת מטען הבוחן. ואני רוצה לדבר רק על מטען הבוחן ועל מה שהוא מרגיש. אני רואה פה סתירה מהותית לעקרון הנסיבתיות. התנגשות מתרחשת אחרי שהמטען עבר דרך מחסום בלתי חדיר והמשיך לנוע. 109.65.201.240 16:19, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי הבעיה היא שאתה נותן פרשנות שגויה. אתה כותב שמטען הבוחן "מפרש" אבל מטען הבוחן יכול רק להרגיש כוח ואני לא רואה בעיה עקרונית עם חישוב הכוח. אחר כך אם אתה אומר שהמשמעות של כוח מסוים שמטען הבוחן מרגיש היא שהמטען השני נמצא במקום מסוים, אז יכול להיות שזה פשוט לא נכון. ירון ק. - שיחה 16:53, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
המממ... לא חשבתי על זה. הכוח הוא של מטען נע אבל זה לא "באמת" אומר יש מטען נע? אבל זה עדיין אומר שהשדה של המטען הצליח לעבור את המחסום מבלי שהמטען עצמו יעבור אותו. והמידע על ההתנגשות מגיע אחרי שהמטען "וירטואלי" עבר מרחק כלשהו. טוב. אני מסכים שאין פה סתירה אלא רק בעיית הבנה. 109.65.201.240 17:13, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

תנאי התחלה/תנאי שפה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע להסביר מה ההבדל בין המונחים "תנאי שפה" ו"תנאי התחלה" במתמטיקה או פיזיקה? 79.182.198.178 11:47, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

עד כמה אתה בקיא בנושא של משוואות דיפרנציאליות?
בהתחלה אני אתן לך שתי דוגמאות פיזיקליות.
לתנאי התחלה - נניח שידוע לך הכוח על חלקיק בכל זמן, או בכל מקום (ולכן התאוצה). אתה רוצה לדעת מה המיקום שלו. אז אתה בונה משוואה דיפרנציאלית ופותר אותה, אבל עדיין יש לך אינסוף פתרונות שתלויים בשני קבועים. בשביל לקבל תשובה אחת חד משמעית אתה צריך לדעת מה היה המהירות ההתחלתית שלו, והמקום ההתחלתי שלו, ואז אתה מציב את זה במשוואות עבור המהירות והמיקום (שבהן אתה מציב t=0 או t=t0 ומשווה לערך הידוע של המהירות בזמן זה ושל המיקום בזמן זה), ובעזרת שתי המשוואות האלגבריות שאתה מקבל אתה מוצא את שני הקבועים.
לתנאי שפה - נניח יש לך שני שני לוחות מוליכים שכל אחד בפוטנציאל אחר (כמו בקבל) שכל אחד בפוטנציאל אחר. אתה רוצה לדעת מה הפוטנציאל במרחב ביניהם. הוא מקיים את משוואת לפלס אבל שוב יש לך אינסוף פתרונות למשוואה הדיפרנציאלית. בשביל שזה יתאים למקרה שלך אתה צריך למצוא את הקבועים (או אולי אפילו פונקציות מסויימות) שידאגו לכך שמבין כל האפשרויות שהפתרון הכללי שהמשוואה נותנת יקיימו שהפוטנציאל במרחב בצמוד ללוחות ישתווה לפוטנציאל של הלוחות (כי הוא רציף). זה נותן לך שתי משוואות, אחת לכל לוח, שאומרות שהפוטנציאל בכל נקודה בשפת המרחב (עבור כל אחת מהשפות) שווה לפוטנציאל על הלוח שנמצא בשפה הזו.
באופן מתמטי יותר, אם אתה פותר למשל משוואה דיפרנציאלית רגילה מסדר שני, אתה מקבל פתרון שתלוי בשני קבועים. במקרה שנתונים תנאי התחלה אתה מוצא אותן לפי משוואות אלגבריות על הפונקציה ועל הנגזרת שלה. ואילו עבור תנאי שפה אתה מוצא את זה בעזרת שתי משוואת אלגבריות עבור הפונקציה עצמה, אבל בשתי נקודות.
במשוואה דיפרנציאלית חלקית תנאי השפה הן משוואות עבור פונקציות שלמות, ולא עבור קבועים. ונדמה לי שאז פחות משתמשים בכלל במושג של "תנאי התחלה" אלא רק ב"תנאי שפה". emanשיחה 12:18, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
ההתחלה והסוף הם השפה של מימד הזמן. עוזי ו. - שיחה 12:46, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

מה פירוש המילה "חרתה" או "חרטה" (harta לא harata)? או יודע איך רושמים- לא מהמילה להתחרט על משהו ולא לחרות משהו על הדגל. אלא מילת זלזול במשהו לא חשוב או לא נכון- "מה זה החרתה הזאת? ברור שאמרת שטות".

אני די בטוח שזה פשוט "פרפרזה" על "חרא". בלנק - שיחה 14:41, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
נדמה לי שבערבית "חרטא" משמעותו שקר. יוסאריאןשיחה 15:10, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל מגדיר "חרטה", כ"דבר הבל, חסר ערך", ממקור ערבי שפירושו "סיפר בדיות". ותודה להללג --אלעזר - שיחה 18:59, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

היתרונות של זוויות בנ.צ.[עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה לדעת למה מודדים נ.צ. במעלות, ולא במרחקים ממרכז כדור הארץ(הרי גם זוויות משתמשות במרכז כדור הארץ). Exx8 - שיחה

מהם "מרחקים" ממרכז כדור הארץ? לכל נקודה יש רק מרחק אחד, והוא פחות-או-יותר אחיד לכל הנקודות על פני הכדור. לכן הנתון הזה חסר כל ערך לאיכון. עוזי ו. - שיחה 14:47, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא תמיד מודדים במעלות. הרבה פעמים (רוב הפעמים, לדעתי), משתמשים פשוט בקו אורך וקו רוחב. ראה נקודת ציון. וזה הרבה יותר נוח מאשר חישוב המרחק ממרכז כדור הארץ. חוץ מזה, בגלל שכדור הארץ סגלגל, יש המון נקודות עליו שנמצאות באותו מרחק מהמרכז. אם הוא היה כדור מושלם, אז כל הנקודות היו באותו מרחק מהמרכז. בלנק - שיחה 14:50, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
קווי אורך ורוחב ניתנים במעלות. גילגמש שיחה 14:54, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
אופס הסמקה בלנק - שיחה 15:01, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כנראה לא הבנתם אותי, לדוגמא בציר ה-X המרחק 500 ק"מ, בציר ה-y 400 ק"מ בציר ה-Z 100 ק"מ בכל נקודה לציין האם היא מזרחית או מערבית, צפונית או דרומית, או לפני ואחרי (לציר Z) הנקודה. Exx8 - שיחה

פני השטח של כדור הארץ הם גוף דו-ממדי. סימון מיקומים על פניו בעזרת מערכת צירים תלת ממדית הוא בזבוז מיותר ובלתי אינטואטיבי. דניאל ב. תרמו ערך 17:22, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: למה לתת 3 קואורדינטות שצריכות תלויות אחת בשניה לפי צורת הגאואיד ולא שתי קוארדינטות שמוגדרות על הגאואיד. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠

אז סבבה גם בעזרת שני פרמטרים אני יכול לתאר את העולם שלא תלויים בזוויות אשר הנ.צ. שחותכות אינן שוות במרחקן, ביחס לזוויות אחרות.

Exx8 - שיחה

רוצה אורז מלא אבל שיוצאים אחד אחד כמו אורז לבן בסמטי הודי![עריכת קוד מקור]

איזה סוג עליי לקנות?, ולא אכפת לי להזמין מהאינטרנט אם לא אמצא את זה בסופרים בארץ. אורז לבן עושה לי לא טוב, בלשון המעטה. אבל אני אוהב אורז, ורוצה לבשל אורז מלא שייצא "ברור", לא סטיקי. כזה שניתן להקפיץ כמו שהסינים מרבים לעשות. תודה!

מידע כאן וכאן על איך לבשל אורז ואיזה סוגים אפשר לקנות. --MT0 - שיחה 22:41, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

מותר לכבות אדם בוער במים?[עריכת קוד מקור]

במד"א מורים שלא לכבות אדם בוער- במים, ניסיתי לשאול מישהו משם מה הסיבה והוא לא ממש ענה לי, הוא רק אמר לי שכנראה חוששים מריאקציה כל שהיא. ואחד אחר ששאלתי אמר לי שזה גורם לשלפוחיות. מה הסיבה האמיתית להוראה זו? 109.253.125.181 20:57, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

לא במאה אחוז מהמקרים אבל באופן כללי מותר. ואם לא ברור לך אם מותר או אסור במקרה ספציפי, אז מותר. הרי לא לכבות אותו בכלל זה הרבה יותר גרוע אם זו האלטרנטיבה. עִדּוֹ - שיחה 21:01, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא יודע אם זה קשור, אלב שריפה שנגרמת מחומרים כמו שמן אסור לנסות לכבות במים, כי הוא קל מהמים, ואז שפיכת המים רק גורמת לו לעלות למעלה ולהגביר את השריפה (כי יש שם יותר חמצן). 21:26, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
זה כן קשור. אדם שנשפך עליו זפת או דבק מגע בוער, יש לגלגל בשטיח, בשמיכה או בחול. אם אי אפשר, אז עדיף מים מאשר לשיר לידו שירי קומזיץ. במקרה שהחומר השמנוני אינו דביק, המצב קל יותר, אבל עדיין עדיף לכבות בלי מים אם אפשר.
אדם שבוער בגלל כוויות זרחן, יש אתו גם כן איזו פואנטה, אבל אני חייב לחזור על החומר. נדמה לי שגם אתו אסור מים. אדם שנלכד בדליקה במפעל של משחות שיניים וראגנט החמצון שם הוא פלואור (ויתקנו אותי הכימאים), זה כבר סיפור אחר אתו.
בכל מקרה, המסר המרכזי הוא שחוסר מעש זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות כשמישהו בוער לידכם. מעט מאוד טעויות שלכם יגרמו יותר נזק מאשר הזנחת אדם שנשרף חיים. עִדּוֹ - שיחה 21:33, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
ובכל מקרה, מה שחשוב זה לנתק את הבעירה ממקור אוויר. זה מה שמים עושים כשהם כן מכבים משהו, לכם לעטוף בשמיכה, לגלגל על חול וכו', יכול לעזור לא פחות, ולפעמים אף הרבה יותר. emanשיחה 21:51, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
כמעט. בשביל ראקציית חמצון צריך ראגנט מחמצן (חמצן אם אתם לא מתעסקים בשרפה במפעל כימי), סובסטרט (משהו שיישרף, כגון אדם) ואנרגיית אקטיבציה. לא רק החמצן מעודד את המשך השרפה אלא גם החום של האש מעודד את המשך השרפה. כיבוי בעזרת מים הוא גם חסימת חמצן וגם קירור. לכן ברוב המקרים יש לו יתרון על שיטות כיבוי אחרות שרובן רק חוסם חמצן. עִדּוֹ - שיחה 22:00, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה על התגובות. באחת התגובות כאן נכתב שבמקרה של כיבוי שריפה הנגרמת מחומרים כמו שמן אסור לכבות כי הוא קל מהמים, "ואז שפיכת המים רק גורמת לו לעלות למעלה ולהגביר את השריפה, כי יש שם יותר חמצן", האם אפשר לקבל הסבר למשפט עם המרכאות? (לא הבנתי אותו)109.253.125.181 22:22, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
השמן עולה למעלה כי הוא קל מהמים, כמו שרואים אם שופכים מים לתוך כוס שמן. בחלק העליון של השרפה יש יותר חמצן, כי השרפה כילתה פחות חמצן שם. כמו שעדו אמר, חמצן הוא אחד הדברים שמגבירים אש, ולכן השריפה תתגבר אם השמן יעלה למעלה. בלנק - שיחה 22:30, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
דיוק מדעי: חמצן הוא לא "אחד הדברים שמגבירים אש", אלא הוא אחד המגיבים בתגובת שריפה( בלי חמצן אין שריפה. בכלל). ההסבר של "שמן עולה למעלה" הוא די שטות( איזה למעלה ומלטה? אדם שנשפך עליו שמן בוער זאת לא מבחנה עם מים שמטפטפים עליה שמן). הסיפור לגבי שמן לדעתי הוא שהשמנים לא מתערבבים עם מים ולכן המים לא ירטיבו את פני העור באמת ולכן לא יבודדו את עור הנשרף מהסביבה. אבל הם כן יקררו אותו ולכן זה עדיף מלרוץ במעגלים ולצרוח "אדם בוער". Corvus,(שיחה) 23:02, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

לפי כלל שלימדו אותי פעם, אין לכבות עם מים, במיוחד עם האש עלתה כלפי החזה, זה יכול יצור בצקות בכלי הנשימה ולחנוק את הנפגע, באמת הדבר המומלץ הוא להפיל את האיש על הקרקע (לא תמיד הוא יגיב לקריאות ולבקשות), לגלגל אותו ולתפוח על האש, עם יש שמיכה או מגבת יבשה אפשר להשתמש בהם. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:06, 18 באוגוסט 2011 (IDT)
דיוק מדעי?! יש ראקציות חימצון עם ראגנט אחר ואין ראקציות חמצון בלי אנרגיית הפעלה מינימלית.
לגבי הקטע של השמן שצף מעלה, זו בעיה בשרפה של מבנים. כשהשמן הופך מכתם מקומי כתם בוער בזרם, השרפה מתפשטת. עִדּוֹ - שיחה 23:15, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

מה בא קודם?[עריכת קוד מקור]

התפתחות צפלוקודאלית או פרוקסימודיסטאלית.

מה ההקשר של השאלה? אמבריולוגיה? התפתחות הילד? אחר? יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:47, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

אמבריולוגיה למען הדיוק.

טוב, אני לא יודע, אבל לפחות עכשיו השאלה יותר ברורה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:21, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

ניסוי בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לעשות ניסוי בקרינה ורוצה לשמוע ממומחים אם הניסוי שלי עלול להיות מסוכן. אני רוצה להכניס טלפון סלולרי לתנור מיקרוגל ולהתקשר עליו( לא להדליק את התנור כמובן!). מה שאני מצפה לקבל זה שלטלפון לא יהיה קליטה בכלל כי הוא בתוך כלוב פרידיי.

אבל אני לא בטוח לגמרי אם לא יכולים להיות תופעות לווי, כמו טלפון הרוס, מיקרוגל מקולקל או אולי איזה שטף של קרינה שיצא מהחיבור של הדלת במיקרוגל ושרוף משהו בסביבה. בקיצור- דרוש פיזיקאי ניסונאי שיאשר שהניסוי לא מסוכן. 109.65.201.240 10:19, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

לא נשמע לי שזה מסוכן, אבל אם אתה לא בטוח תשתמש במכשירים ישנים (ומיקרוגל אפילו מקולקל). emanשיחה 12:48, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא מתכוון לקלקל מיקרוגל לצורך הניסוי... ואין לי מיקרוגל מקולקל בבית או טלפון שאני לא צריך אותו. אני כמעט בטוח שלא יתכן שום נזק. אבל רוצה לוודא מול פיזיקאי מומחה. 109.65.201.240 13:17, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
למה שלא תפשט את הניסוי: תשים את הפלאפון במיקרו, עם הפנים אליך, תסגור את הדלת, ותראה עם הצג מראה שיש קליטה או לא. . . בלנק - שיחה 13:20, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
מה ההבדל? זה מצבים שקולים לגמרי. עדיין אני נועל טלפון בתוך כלוב פרדיי, ותחנה שולחת קינה לבית שלי( הבדל שפעם טלפון כל עושה קולות ופעם לא). אני קצת מפחד שאולי הקרינה של הטלפון תיצור גלים (בדומה למיקרוגל דולק) שישרפו אותו. 109.65.201.240 14:13, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
ביצעתי את הניסוי בשבילך, והוא נכשל. לפלאפון הייתה קליטה בתוך המיקרוגל. הוא בסדר גמור, ולא קרה לא כלום. בלנק - שיחה 14:19, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
שכנעת אותי. גם אני בציעתי אותו- הקליטה ירדה מ4 פסים ל2, אבל עדיין הטלפון צלצל. איך זה? אמרו לנו שכלוב פרדיי אמור לבלום כל שדה. זה אמור בין היתר שהמיקרוגל יכול להקרין החוצה וזה כבר מסוכן באמת( יכול לשרוף לי דברים בבית!). מישהו יכול להסביר את תוצאות הניסוי? 109.65.201.240 14:38, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
בעיקרון כלוב פאראדיי עשוי ממוליך מלא, במיקרוגל ישנה רשת מוליכה ולכן היא חוסמת רק אורכי גל מסויימים. ירון ק. - שיחה 15:06, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
אני מכיר מעבדה שמשמשת לבדיקה של קליטת קשר מטווח רחוק, והיא בנויה בתור כלוב פאראדיי מלא - בפועל אני מניח שרק כמעט מלא. יש שם קליטה: היא מדמה מרחק של 2-3 ק"מ בערך. אני מדבר על רדיו תג"מ-ת"ג-תא"ג. 30-600 מה"צ. --אלעזר - שיחה 22:19, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
כמו שרשמו מעלי, מיקרוגל לא מבודד לגמרי היות והוא מאפשר לאורכי גל מסוימים לעבור דרכו (זה למה אנחנו רואים מה מתחמם בתוך המיקרוגל). בכל מקרה, בפרויקט הכספות של מכון ויצמן עשיתי עם הקבוצה שלי משהו עם כלוב פרדיי שעבד. הכי פשוט זה לקחת פחית אלומיניום (קוקה קולה למשל), לשים את הפלאפון בתוכה ולכסות טוב-טוב את הכל עם נייר אלומיניום. מניסיון, זה ימנע מהטלפון לקבל קליטה. SharpImpact - שיחה 23:50, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

האם בקרם עם מקדם הגנה X צריך להמרח מחדש כל X דקות? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכוןשיחה 11:00, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

מקדם הגנה 15, למשל, פירושו שאדם שעורו נצרב ללא הגנה לאחר חשיפה של 10 דקות ייצרב באותה מידה לאחר 150 דקות
זה לא מה ששאלתי. הכוונה היא האם נניח אני משתמש במקדם 50, הרי הוא לא יחזיק מעמד 9 שעות נכון? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכוןשיחה 12:43, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
לא. ממש אין קשר. מקדם ההגנה אומר עד כמה הוא מסנן יותר טוב. אין לזה קשר לעמידות, שאני לא חושב ששונה במיוחד בין מקדמי ההגנה. 12:46, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
עם כל קרם הגנה שהוא רצוי להימרח כל שעתיים ע"פ המחמירים, וכל שלוש שעות ע"פ המחפפים. אין לזה קשר למספר. בלנק - שיחה 13:16, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
לפי מה שראיתי רק המקדמי הגנה הכי גבוהים וחזקים שקיימים אולי קצת מגינים על עורנו, השאר בכלל לא עושים כלום, אלא סתם קרם. היה על זה כתבה בחדשות לפני כמה זמן. ונאמר בכתבה שעשו מחקר וגילו שרוב הקרם הגנה המשומש(הפופולרי) לא עושה שום השפעה של הגנה של הגוף מפני קרני UV. Nimrod333 - שיחה 02:52, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
אם זכור לי נכון, דווקא המסקנה היתה להפך. שמעבר למקדם 35 זה לא באמת מסנן יותר טוב. emanשיחה 02:05, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
יכול להיות, אבל מה שהתכוונתי שבכל אופן קרם הגנה לא כלכך מגן עליך בכל אופן, עדיף להצטייד בכובע טוב ובבגדים מגנים.Nimrod333 - שיחה 15:19, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מפרץ שלמה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו שמכיר את הגאוגרפיה של האזור יכול לפסוק בנכונותו של השחזור הזה? דניאל ב. תרמו ערך 12:23, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

לעשות הפניה דווקא למפרץ סואץ זה בטוח טעות. emanשיחה 12:54, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
ועד כמה נכון הערך של האנונימי. מהו בדיוק התחום הגאוגרפי שנקרא "מפרץ שלמה". דניאל ב. תרמו ערך 12:56, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
מעיון במפה, התיאור הגאוגרפי נראה נכון. לגבי ההיסטוריה (ובעיקר הטענה שישראל הקימה את העיר) צריך לבדוק (זה לא לגמרי תואם, אבל גם לא לגמרי סוטר, את מה שכתוב בערך על העיר). וגם נשאלת השאלה האם זה צריך להיות ערך עצאי, ואיך לקרוא לו. emanשיחה 13:08, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

מגנט הוא ברזל?[עריכת קוד מקור]

מה החומר שממנו עשויים מגנטים הנפוצים בכל מקום? האם זה ברזל?

למה מגנט הוא שחור ולא מבריק כמתכת? למה מגנטים של כל מיני חברות ( שמדביקים על המקרר) הם גמישים ומגנט ובאזניות הוא קשיח? 109.65.201.240 15:06, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

ראה בערך מגנט. רוב המגנטים עשויים מניקל או מברזל. לא כל המגנטים שחורים, כפי שאפשר לראות בתמונה שבערך, ובעוד תמונות בערך האנגלי. כמו שניתן לייצר חוטי ברזל גמישים לעומת גושי ברזל קשיחים, כך גם ניתן לייצר מגנטים קשוחים או גמישים, בהתאם לרצונו של היצרן. בלנק - שיחה 15:15, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
לא כולם. אמרתי " מגנטים הנפוצים בכל מקום". מה מבדיל בין מגנט גמיש לקשיח(כימית)? 109.65.201.240 15:27, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
כלום. אם תיקח ברזל קשיח ותהפוך אותו למגנט תקבל ברזל קשיח, ואם הוא גמיש תקבל מגנט גמיש. בלנק - שיחה 15:56, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
והשאלה המתבקשת מה גורם לברזל להיות קשיח או גמיש? ולא ענית לי למה המגנטים על המקרר הם שחורים ולא מבריקים? חשוב לציין גם שמגנט נשבר יותר בקלות מאשר ברזל. וגם במגע מרגישים הבדל בין מגנט לברזל ומגנט לא מחליד. המסקנה שלי היא שמגנטים כנראה זה לא ברזל, אלא איזו סגסוגת. השאלה היא מה המרכיבים. 109.65.201.240
לגבי החלודה, כנראה שהמגנטים שאתה מכיר עשויים מניקל ולא מברזל. מגנטים מברזל דווקא כן מחלידים. הגמישות נקבעת כמובן על ידי העובי. המגנטים שאתה מדביק למקרר הם דקים מאוד, והם בעיקרם פלסטיק (רק החלק האחורי הוא מגנט). השאלה המסתורית היחידה היא לגבי הצבע השחור של חלק מהמגנטים. לגביה אין לי תשובה. בלנק - שיחה 19:01, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
כאן ניתן לראות תמונה של מגנט חלוד מברזל. בלנק - שיחה 19:04, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
[ובאתר הזה] נותנים תשובה אפשרית לשאלה על הצבע: הם מדברים על חומר שנקרא "ניקל שחור", שמשמש במגנטים. כנראה שזה ההסבר למגנטים השחורים. בלנק - שיחה 19:21, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
אגב, המגנטים על המקרר עשויים פסים-פסים של מגנטים עם קטבים הפוכים, לסירוגין. אפשר להרגיש את זה כשמצמידים שנים הפוכים אחד אל השני, ומנסים להחליק אותם אחד על השני לרוחב (שניתן בקלות בדרך כלל) ואז לגובה (וזה יחליק במין "קפיצות"). --אלעזר - שיחה 16:25, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

דיסקלקוליה וסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מה זה יחידה מידה של כספית?[עריכת קוד מקור]

כשמודדים חום במד כספית או מבצעים בדיקות רפואיות אחרות הם לפי מידה של כספית, ואני לא מצליח להבין את זה בצורה פשוטה (אולי בגלל שאני לא מבין בפיסיקה?!), כמובן שניסיתי להסתכל בויקיפדיה בערך כספית ובעוד מקומות, ולא כ"כ הצלחתי להבין את שיטת המדידה בכספית. אשמח לקבל הסבר מופשט ופשוט למישהו עם רמה כמו שלי. תודה ושבת שלום. 95.35.98.222 18:47, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

הכספית, כמו נוזלים רבים אחרים, מתפשטת כשהיא מתחממת. אם תחמם אותה יותר היא תתפשט יותר, וכך תוכל למדוד את הטמפרטורה. את הטמפרטורה עצמה לא קובעים לפי הכספית, אלא (בסולם צלזיוס) לפי נקודת הרתיחה (100 מעלות) ונקודת הקיפאון (100) של המים. כלומר:50 מעלות זה פשוט אומר "אמצע הדרך בין נקודת הקיפאון לנקודת הרתיחה של המים. בלנק - שיחה 18:52, 19 באוגוסט 2011
תסתכל בערך מד טמפרטורה. בלנק - שיחה 18:53, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה, ההסבר שלך מובן 95.35.252.13 20:44, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

רעש באוזניות (חשמל)[עריכת קוד מקור]

אם כבר שאלות בחשמל: למה כשנוגעים בראש של הקבל שומעים רעש?

המערכת שלי היא כזאת: יש קבל שאמר להתחבר בין הגיטרה החשמלית למחשב ויש אוזניות שמחוברות למחשב. כשאני נוגע באצבע בראש הקבל שאמור להתחבר לגיטרה, אני שומע רעש באוזניות. כשאני נוגע עם ראש הקבל במוליך( שעון מתכת) או לא מוליך( שולחן) יש שקט באוזניה. אבל אם אני מחזיק את השעון ביד חשופה- יש רעש( יש מגע בין היד לשעון).

מסקנה: גוף האדם יוצר משהו שהקבל מרגיש. מה זה המשהו הזה( שדה? זרם? מתח?)? 109.65.201.240 20:11, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

עדכון- רגל על רצפה מגבירה בצורה ניכרת את הרעש. אבל גם כשאני מבודד לגמרי הוא קיים. 109.65.201.240 20:25, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
כאשר אתה מחבר את הקאבל למתכת זה יוצר מערכת חשמלית סגורה, עם היד שלך זה חופשי יותר.Nimrod333 - שיחה 02:50, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
אתה יכול להסביר איך נסגר המעגל? אני נוגע רק בראש של הקבל (נקודה אחת). וכשנוגעים במתכת, יש שקט מוחלט. 109.65.201.240 10:26, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

המלצה למדפסת לייזר?[עריכת קוד מקור]

יש לי מדפסת צבעונית (השילוב של מדפסת, פקס, סורק וכו'), אבל לצורך הדפסות מסיביות (קבצים גדולים, תרגומים וכו') נהגתי להשתמש עד עכשיו ב-LaserJet4 של HP (שהייתה משומשת, אבל שירתה אותי בנאמנות במשך כמה שנים). אחרי הרבה שנות שירות מסורות, הסוס הזקן שבק חיים...

אני מעוניין לקנות מדפסת ל-Heavy Duty, וקיבלתי המלצה על מדפסת לייזר דומה לנ"ל, HP 4000. מדובר במדפסת משומשת, שמחירה בסביבות 800 ש"ח (עם אחריות של החברה המוכרת למשך שלושה חודשים).

מישהו מכיר את המדפסת הזאת? המלצות אחרות אולי, למדפסת לייזר שתהיה מסיבית, אבל לא יקרה מאוד - עם מוניטין של עמידות לאורך זמן בלי תקלות? תודה מראש! אלדדשיחה 09:56, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה רוצה רק HP? הסדרה שלהם LaserJet נחשבת ליותר טובה.. • חיים 7כתוב לי • כ' באב ה'תשע"א • 22:25, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה, חיים. לא, שאלתי על מדפסת לייזר כלשהי, אם מישהו מכם משתמש וישמח להמליץ. את ה-LaserJet כבר לא מוכרים, ואם כן, אז מדובר במדפסת משומשת, שכבר עבדה שנים רבות, כך שאני חושב שעדיף לי כבר לקנות מדפסת חדשה. אלדדשיחה 00:34, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
אפשר לתקן אותך? עדיין סדרת לייזר ג'ט נמכרת עיין כאןחיים 7כתוב לי • כ"א באב ה'תשע"א • 00:42, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
באמת תיקנת אותי! תודה, לא ידעתי שיש סדרה כזאת שנמכרת כיום. אבדוק גם אותם. אלדדשיחה 01:22, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
הטונר של מדפסות HP יקר יחסית לזה המשמש מדפסות זירוקס, ברדר ודומיהן. לי יש כבר מספר שנים מדפסת משולבת זירוקס מדגם PE16, טונר עבורה אני קונה בפחות מ-100 ש"ח. (מחירה כחדשה כ-1000 ש"ח. משומשת עם אחריות מצאתי ב-600 ש"ח - כאן). חסרונה היחיד הוא שאינה מדפיסה הדפסה דו-צדדית. ישננושן - שיחה 01:33, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
אם זה אני מסכים זירוקס טוב יותר מHP בהרבה פרמטרים • חיים 7כתוב לי • כ"א באב ה'תשע"א • 01:40, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
שוב תודה, לשניכם. אלדדשיחה 10:50, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
בסופו של דבר רכשתי מדפסת עם הדפסה דו-צדדית. אלדדשיחה 09:46, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע יתושים נמשכים לאוזניים שלנו?[עריכת קוד מקור]

קרה לי כבר כמה לילות שיתושים העירו אותי בגלל שזימזמו ליד האוזן שלי, בנוסף הם גם עקצו אותי. האם יש סיבה שבגללה הם נמשכים לאוזן או שזה סתם מקרי? 85.159.160.204 23:15, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

הם לא נמשכים לך דווקא לאוזן, אבל אתה שומע אותם יותר טוב אם הם קרובים לך לאוזן, ורק אז אתה מתעורר. יכול להיות שמיליראדים של יתושים זמזמו לך ליד הבוהן של הרגל ואתה בכלל לא יודע. . . בלנק - שיחה 23:19, 19 באוגוסט 2011 (IDT)
Like Eviv - שיחה 01:10, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
מאיפה הביטחון הזה? יש מי שסבור שדווקא כן נמשכים לאזור הראש, בגלל החום שנפלט ממנו ובגלל ה-CO2 שנפלט מהפה והאף ראו כאן.אודי - שיחה 12:18, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

כימיה אורגנית וביוכימיה[עריכת קוד מקור]

זה לא אותו דבר?. או לפחות כמעט אותו דבר?.

זה לא אותו דבר. כימיה אורגנית היא כימיה של כל תרכובות הפחמן באשר הן. כימאי אורגני יכול לעבוד עם פלסטיק או זיקוק נפט.
יש גם הבדל בין כימיה אורגנית של חומרים ביולוגיים לבין ביוכימיה - במקרה הראשון הרקע של החוקרים והשיטות שלהם הם בעיקר מתחום הכימיה ובמקרה השני הרקע והשיטות הם בעיקר מתחום הביולוגיה. כימאי אורגני של חומרים ביולוגיים יחקור, למשל, כיצד לייצר במעבדה חומר הממלא את מקומו של חלבון מסוים ואילו הביוכימאי יחקור כיצד בדיוק אותו חלבון עושה את עבודתו בתוך התא החי.
. עִדּוֹ - שיחה 15:29, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

תיעוד קליני של הסמי-הלוצנציה של אפוקסיה במוח?[עריכת קוד מקור]

מהי ההזייה החלקית הזאת?. איפה אפשר למצוא תיאור שלה?, תודה.

לא בדיוק תשובה לשאלה, אבל אני מנחש שהכוונה להיפוקסיה ולא ל"אפוקסיה". ואידך זיל גמור שם. קיפודנחש - שיחה 04:51, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
עב"מ

אתמול בבוקר גיליתי להפתעתי 3 פטריות שגדלו לי באדנית, בין הפטוניה לסלסלי הכסף. במקור הן היו הרבה יותר גדולות, הראש שלהן היה עגלגל, כמעט מבריק, ובצבע צהוב בהיר, אבל השמש כנראה ייבשה אותן. מישהו יודע מה זה? עידושיחה 13:08, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

נסה כאן http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=2826 וראה אם זה דומה. כללית, קשה מאוד לזהות פטריות, בטח כשהן כבר בשלב ההזדקנות. אפשרות נוספת היא, פטריה הנקראת ירוקת-דפים קיצית. בברכה, אוריה אורן - שיחה 23:06, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
יכול להיות שזה זה, אבל הכיפה שלה היתה הרבה יותר עגולה ופחות מחודדת, והצהוב היה יותר בהיר. לא ראיתי אם גם הרגל שלה היתה צהובה. עידושיחה 21:28, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מה גורם לאזור להיות פורה?[עריכת קוד מקור]

מה גורם לאזור מסוים להיות מוריק ופורה, ואילו לאזור אחר (לדוגמא ברצועות המדבר) להיות מדברי? הבנתי שיש לזה קשר ללחצים בירומטרים, ובכן מה גורם למקום מסוים להיות בעל לחץ ברומטרי נמוך ולאחר גבוה? Exx8 - שיחה

אזור יכול להיות פורה רק אם מגיעים אליו מים. המים יכולים להגיע בזרימה משטח אחר או בגשם. יש אזורים גשומים יותר וגשומים פחות בגלל סיבות מגוונות. ישנה רצועה של מדבריות סביב כל העולם והנגב שייך לה. מדבר יהודה, לעומת זאת, לא שייך לה והוא מדברי בגלל שהרי יהודה חוסמים את מסלול העננים אליו. עִדּוֹ - שיחה 15:24, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
כן, הכוונה שלי היא: למה גשמים מסוימים מגיעים לאזורים מסוימים ולא לאזורים אחרים.

אני מודע לכך שמדבר יהודה הוא מדבר צל גשם. תן לי למקד אף יותר את השאלה: מדוע ישנם זרמי רוחות לכיוון מסוים? למה לא מתאדים מספיק מים מהים התיכון כך שישראל תהיה מדינה גשומה? Exx8 - שיחה

יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים. אני אל חושב שהבעיה זה האידוי מהים התיכון. בשביל שיהיה גשם צריך שהוא יתקל באויר קר (Cשכבות גבוהות יותר) שיגיע ממקום אחר. וזה כבר תלוי בקו הרוחב, במיקום זרם הסילון ובכל מיני גורמים של פני השטח, למשל האזור של ישראל מושפע מהאפיק הפרסי שהוא בכלל תוצאה של תופעת המונסון שיש לה קשר לטופוגרפיה באזור של הרי ההימלאיה!
לעומת זאת בארה"ב סערות של טורנדו נגרמות כשאוויר חם ולח ממפרץ מקסיקו נפגש עם אוויר קר שמגיע מקנדה. emanשיחה 23:54, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

מדע העוסק בחלוקת הידע למדעים אחרים וחלוקתם לקטגוריות?[עריכת קוד מקור]

האם קיים מדע העוסק בחלוקת הידע האנשוי לקטגוריות וכן הגדרת סוגי מדע? Exx8 - שיחה

קרא על שיטת דיואי. עוזי ו. - שיחה 00:56, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
הספרנות היא זו שעוסקת בכך? האם עבודתה מוכרת על ידי התחומים הרלוונטיים? (המיון שלהם לפיזיקה גובש באמצעות פיזיקאים?) בן-חנוך - שיחה 00:59, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
באופן מסורתי ספרנות עוסקת לא רק בהצבת ספרים על מדפים, אלא גם במיון וחלוקה של תחומי ידע. אני מניח שהמיון הפנימי בכל מקצוע נעשה בסיוע מומחים מהתחום. עם זאת, אחזקת מיון עדכני בתחום מדעי מודרני היא משימה לא פשוטה, ואני לא מאמין שאיגודי הספרנים מסוגלים לעשות זאת בכל תחומי המדע באופן שוטף. במתמטיקה, למשל, מקובל המיון של ה-AMS שעובר בקרה ועדכון מקיף כל עשר שנים. עוזי ו. - שיחה 01:20, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

לא עולה לי מדע כזה לראש, אבל אתה יכול למצוא עניין בהיסטוריה של המדע. Eviv - שיחה 01:09, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

איך מתרגמים לעברית Slottsskogsvallen משוודית?[עריכת קוד מקור]

תודה מראש.

זהו מקום, ראה ערך : Slottsskogsvallen סטדיום רב-שימושי.Nimrod333 - שיחה 01:03, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
פנה אל יעוץ לשוניחיים 7כתוב לי • כ"א באב ה'תשע"א • 01:43, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
אולי רצית לשאול מה התעתיק של זה? לאקדמיה יש כל מיני כללים אבל משום מה הם לא מתיחסים לאותיות שבדיות. אבל בויקיפדיה כן: ויקיפדיה:כללים לתעתיק משבדית. ירון ק. - שיחה 09:12, 21 באוגוסט 2011 (IDT)