ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון81

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

שאלה מלובשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במילון אבן שושן מופיעה תחת הערך "מלובש" ההגדרה הבאה:

שאלה מלובשת [בחשבון] שאלה שהמספרים נתונים בה בלבוש של סיפור (להבדיל משאלה שאינה מלובשת, שיש בה לחשב תרגילים חשבוניים בלבד).

למיטב הבנתי מדובר במשהו שנקרא בספרי מתמטיקה "בעיות". האם מישהו באמת משתמש בצירוף "שאלה מלובשת"? אולי בספרים ישנים? או שאני בכלל אל הבנתי נכון את ההגדרה? --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:41, 9 במאי 2009 (IDT)

אני מבין את ההגדרה כמוך; ומעולם לא שמעתי את המונח הזה. אביעדוסשיחה 09:45, 10 במאי 2009 (IDT)

גירוי בעור שתוצאה מחומר כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הגוף יודע להתחסן לזה? כלומר פעם אחת יהיה גירוי אחר כך כבר לא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במקרים רבים התשובה היא לא. יש אנשים שסובלים מאלרגיה לחומרים מסויימים שגורמים להם לפריחה כל ימי חייהם ולא משנה כמה פעמים זה קורה להם.
קיים חיסון שניתן בהפרשים של שבוע במשך כמה וכמה שנים, שבמקרים מסויימים יכול לעזור. איני רופא אז יותר מזה לא אוכל לומר לך. גוונא - שיחה 12:59, 10 במאי 2009 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אלרגיה אינה תוצאה של זיהום כימי אלא של זיהום ביולוגי רב תאי. תגובה אלרגית נוצרת כאשר גוף שאיננו טפיל רב תאי (אבקן של פרח או גרגר קליפה של בוטן לדוגמה) מזוהה על ידי הגוף כטפיל רב תאי (למשל תולעת שאוכלת את הגוף מבפנים). הכוונה בזיהום כימי היא מגע עם חומר שיוצר ריאקציה כימית כמו חומצה, זרחן וכולי. האם הגוף לומד להתגבר על זה? אולי. יתכן שבחלק מהמקרים מתפתחת במקום צלקת קשיחה על העור שנצרבת בקושי רב יותר על ידי ראגנטים כימיים חלשים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:58, 10 במאי 2009 (IDT)
אכן לא מדובר באלרגיה (כי לא מעורבים בתגובה לכימיקלים נוגדני IgE), אבל הסימפטומים דומים. מדובר בתגובת יתר לחומר כימי, אין מה להשוות לחומצה או לזרחן - הרי אלה יפגעו בכל אדם, לא רק במי שרגיש. רגישות יתר לכימיקלים היא תופעה ידועה ומגוונת מאוד: יש אנשים שאלרגיים לגומי, לדלק, ללקה, לצבעים, לשתלים דנטליים או לתכשיטי מתכת.
בתשובה לשאלה, למיטב ידיעתי לא מבינים עדיין לאשורם את המנגנונים שגורמים לרגישות לכימיקלים, לכן הטיפול הוא בדרך כלל מניעה - שמירת מרחק מהחומרים האלה. מאחר שאין פה אלמנט חיסוני, הגוף לא יכול ללמוד להתחסן מזה, אבל יכולים להיות שינויים ברגישות לכימיקל - שוב, לא ידוע בדיוק מה משפיע עליהם. ‏odedee שיחה 04:30, 11 במאי 2009 (IDT)

סעודה חגיגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילה נפרדת לסעודה חגיגית, אולי בארמית - מהי? 77.127.81.231 11:25, 10 במאי 2009 (IDT)

קידושא רבה? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:30, 10 במאי 2009 (IDT)
לא בדיוק. קידושא רבא משמש בהקשר של טקס דתי, מנהג שהתפתח מאוחר למדי. אני מניח שהשואל מתכוון למונח מקיף יותר, מעבר להקשר מצומצם כזה או אחר. אפשר להציע את מסיבה, משתה ואת כרה, בסדר יורד של שימושיות. גם, חאפלה, בערבית. בנצי - שיחה 15:04, 10 במאי 2009 (IDT)
"מסיבה" או "חאפלה" חגיגיים במשמעותם? גוונא - שיחה 15:58, 10 במאי 2009 (IDT)
נראה לי שכן, במובן של ציון ארוע. לא ידוע לי על מונח נפרד ל סעודת חג, או ארוחת חג, בעברית מודרנית יותר. בנצי - שיחה 16:04, 10 במאי 2009 (IDT)
הילולה. ‏Harel‏ • שיחה 16:44, 10 במאי 2009 (IDT)
אינך מבדיל בין מרכיב הסעודה לבין פעילות אחרת, כמו ביטויי שמחה, נגינה ומחולות הנהוגים בסעודה כזו. המונח הלולא או הלולה, שמקורו בארמית, יוחד לפעילות אחרת זו, מעין מקבילה לחגיגה. בנצי - שיחה 18:35, 10 במאי 2009 (IDT)

האם אתה ממלא תשבץ או כותב שיר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:54, 10 במאי 2009 (IDT)

יש לי יש לי יש לי: חינגה (ובניגוד למה שאתם חושבים, זו לא מילת סלנג של ערסים, אלא מילה עברית כשרה למהדרין לפי שיטת הב"י וגם לפסח). ‏Harel‏ • שיחה 20:55, 10 במאי 2009 (IDT)
אחרי כל העושר המילולי הזה, היש מישהו שמתכוון לממש משהו ? אני בטוח בא. חיוך. בנצי - שיחה 22:44, 10 במאי 2009 (IDT)

למה יש חופי ים עם צדפים רבים וכאלו שבהן אין צרפים כלל? במה זה תלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה ימית - צדפים - למה יש חופים עם צדפים וחופים ללא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה תלוי באספקה בתנאים על החוף: בסחף של הנהרות המתנקזים לאגם או לים שהחוף שייך לו, בסחף שיש מגוף המים אל החוף ובשוני הטמפרטורות בין יום ללילה על החוף הגורם להתפוררות אבן וצדפים לחול. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:52, 10 במאי 2009 (IDT)

סולון בלודיה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יודע האם ההצגה סולון בלודיה (בלידיה) הוסרטה אי פעם (או שהסיפור עובד לסרט עצמאי), ואם כן, היכן ניתן להשיג הקלטה שלו? אביעד 299 - שיחה 15:02, 10 במאי 2009 (IDT)

מנהיגים ששינו את מדיניותם ו/או הלכו כנגד הצהרותיהם?[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזה מנהיגים מהעבר ומהיום מהארץ ומהעולם הצהירו בדבר מסויים והלכו כנגד ההצהרות חוץ מאריאל שרון בנושא ההתנתקות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדוגמא הבולטת ביותר היא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שהבטיח בהתחלה לשמור על המדיניות הבדלנית של ארה"ב וגמר בתור המושיע של אירופה. AMIRBL25 - שיחה 18:25, 10 במאי 2009 (IDT)
הרשה לי להסתייג מהקביעה שלך. מנהיגות טובה אינה נקבעת רק על יסוד המידה בה היא מקיימת הבטחות. מרכיב זה הוא רק אחד, והוא מרכיב סטטי. מנהיג אחראי אמור לראות את הבטחותיו גם לאור משתנים דינמיים והתפתחויות צפויות והערכת משמעותן. תוצאותיהם של אלה גוברות לפעמים על ההבטחות המילוליות. דברים אלה אמורים כמובן לגבי מנהיגים ששינו מהבטחותיהם על יסוד הבנה חדשה אמיתית, ולא ממניעים זרים, אישיים, אינטרסנטיים ואחרים. הראיה חייבת להיות ראיה כוללת, כלומר באיזו מידה המנהיג עומד בדיבורו לא ברמה המילולית גרידא, אלא במטרות העל שמאחורי ההצהרות המילוליות. לתפיסתי, הדבר נכון גם לגבי שרון. כל מי שקובע שהוא לא עמד בהבטחתו, חייב להשיב גם על השאלה איך נפטרים מעוּ‏לם של כמיליון ומחצה של פלשתינאים המתגוררים ברצועת עזה. קסאמים ודומיהם אינם כל הסיפור. על הבעיה הדמוגרפית כבר שמעתם ? אין זה מיתוס. ולבסוף, בנוגע לרוזוולט - לא רק מושיעה של אירופה אלא גם של המזרח הרחוק. ללא שליטתה של ארה"ב בחזית האוקיינוס השקט, יפן, שהיתה בשלבים מתקדמים של כיבוש חלקים בסין ויתר ארצות המזרח הרחוק, לא היתה נעצרת שם. לפני מערכת סטלינגרד הצבא האדום היה על סף קריסה מוחלטת, וספק גדול אם היה בכוחו לעמוד בנטל של חזית נוספת מול היפנים בשנים המכריעות. בנצי - שיחה 18:57, 10 במאי 2009 (IDT)
מסכים ולא מסכים. מצד אחד אף אחד לא מערער על העובדה שמנהיג טוב חייב להיות אדם דינמי שיודע להגיב היטב בזמן אמת. מצד שני, הבוחר במשטר דמוקרטי מצביע לאדם שנראה לו כטוב ביותר על סמך ההבטחות והתדמית שלו (בתאוריה לפחות). הבוחר הפשוט לא יכול להעריך כיצד ישתנה המנהיג, ולכן יש כאן משום הטעיה, אם כי, כפי שאמרתי, לאו דווקא שלילית. ולעניין רוזוולט - בכוונה השמטתי את עניין מזרח אסיה. היה לו גיבוי מוחלט מבית למערכה נגד יפן משום שהם תקפו את ארה"ב ישירות, וסיכנו אותם במיידי, להבדיל מגרמניה. AMIRBL25 - שיחה 19:15, 10 במאי 2009 (IDT)
אם כבר מנשיאים אמריקאים ומלחמות עולם - נדמה לי שוודרו וילסון הוא דוגמה בולטת אפילו יותר. הוא נבחר ב-1916 עם הסיסמה "האיש ששמר אותנו מחוץ למלחמה" ונכנס למלחמה חצי שנה לאחר מכן (וללא מתקפה ישירה דוגמת פרל הרבור). אמיר מלכי-אור - שיחה 22:04, 10 במאי 2009 (IDT)
בגין. עידושיחה 19:42, 10 במאי 2009 (IDT)
שתי הדוגמאות הללו, וילסון ובגין, נראות אכן מתאימות יותר. בנצי - שיחה 22:27, 10 במאי 2009 (IDT)
רשימה חלקית -
  • FDR - נדון למעלה.
  • צ'רצ'יל - עבר מהמפלגה השמרנית לליברלית וחוזר חלילה.
  • ויליאם ליון מקנזי קינג - הבטיח לא לשלוח חיילים לאירופה, ונאלץ לערוך משאל עם כדי לשחררו מהחלטתו.
  • שארל דה גול - עניין אלג'יריה.
  • דוד בן גוריון - הקים את "ממלכת ישראל השלישית" לאחר מבצע קדש וימים ספורים לאחר מכן נכנע ללחץ בין לאומי והחזיר את סיני.
  • מנחם בגין - איש ארץ ישראל השלמה שהחזיר את סיני.
  • משה דיין - "טוב שארם א-שייך בלי שלום משלום בלי שארם א-שייך".
מספיק? אם רוצים דוגמה הפוכה, דווקא יש. אדולף היטלר דבק בכל דבר הבל שכתב בשנת 1923 במיין קאמפף עד הסוף המר. אלמוג 19:51, 10 במאי 2009 (IDT)
כמה הערות: א. בנוגע לרוזוולט: אתה מתעלם מהדיון לגביו כדוגמה למה שנשאל. לפחות ציין שישנם היבטים לכאן ולכאן לגביו. ב. לגבי צ'רצ'יל: למה מעבר בין מפלגות מלמד על שינוי מדיניות ? דומני שזוהי בדיוק דוגמה נוספת למה שניסיתי לתאר קודם. ישנם מנהיגים מרחיקי ראות. באופן זה הוא הצליח להגיע למעגל מקבלי ההחלטות בשעות הקריטיות שנכונו לבריטניה ולעולם החופשי. ג. בן-גוריון לא הבטיח זאת טרם בחירות, וספק גדול אם היתה זו מדיניות של ממש שלו. בנצי - שיחה 22:27, 10 במאי 2009 (IDT)

תודה לכולם על העזרה, למישהו יש כיוון למנהיגים שמכהנים כיום?? שוב תודה, אביעד

בנימין נתניהו הכריז לפני הבחירות שהפיתרון הטוב ביותר למשבר הכלכלי הוא הורדת מסים. זה לא ממש קורה. עידושיחה 21:02, 10 במאי 2009 (IDT)
בזמן האחרון דיווחו שאובמה, שהבטיח לכנות את רצח העם הארמני "genocide", לא קיים את הבטחתו וכינה את המאורע "רק" - "אחת הזוועות הגדולות ביותר שידעה המאה העשרים". AMIRBL25 - שיחה 21:04, 10 במאי 2009 (IDT)
השאלה מלכתחילה מוזרה, האתגר האמיתי הוא למצוא את המנהיגים שכן עמדו בהצהרותיהם. אלמוג עשה צעד בכיוון הנכון, ואגב כך הצביע (בדומה לבנצי) על כך שעמידה חסרת פשרות של מנהיג בהצהרותיו אינה תמיד ובהכרח הדבר הנכון והרצוי. מגיסטרשיחה 23:06, 10 במאי 2009 (IDT)

התנ"ך על גרגיר חול?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיתי לפני כמה דקות בחדשות שהאפיפיור שיבוא מחר לביקור בארץ יקבל במתנה "את התנ"ך כולו כתוב על גרגיר חול." הראו מין תמונה, שבה ראיתי במין אריזה גדולה את התנ"ך, ובאמצע מין עיגול מבריק. מה? איך אפשר לכתוב את התנ"ך על גרגיר חול? ולקרוא את זה? או שסתם לא הבנתי. למישהו יש מושג? שייקס - שיחה 20:41, 10 במאי 2009 (IDT)

בטכנולוגיה של היום אפשר לעשות הרבה דברים. השאלה היא אם אלה דברים חשובים ולמי. בהנחה שהבנת מצויין את מה שראית ושמעת, אני מניח שהתועלת שבמוצר הזה היא עוד כותרת לאפיפיור בעיתון ופרסומת יפה לענף הננו טכנולוגיה. אף אחד, ובמיוחד לא אדם בשנות השבעים המאוחרות לחייו, כמו האפיפיור, לא ישב לקרוא אותיות קטנטנות מגרגר חול. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:47, 10 במאי 2009 (IDT)
ראי הסבר כאן. בנדיקטוס בכלל ביקש פלייסטיישן, אבל זה מה שהחליטו לתת. מגיסטרשיחה 20:52, 10 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה. מה שמדהים אותי, איך אפשר להדפיס טקסט כל כך ארוך על שטח כל כך קטן? שייקס - שיחה 21:00, 10 במאי 2009 (IDT)
יש לזה גם שם - תננו"ך איתן 21:27, 10 במאי 2009 (IDT)
מעניין אם אפשר לקבל עותק של מסד הנתונים של ויקיפדיה על גרגר חול. תומר א. - שיחה 21:36, 10 במאי 2009 (IDT)
לשייקס, דווקא היבנת טוב, רק לא שמעת נכון. דובר על גרגר חיטה, לא חול. טכנית, אינני בטוח שניתן לעשות זאת עם גרגר חול, בשל מבנהו הפריך. בנצי - שיחה 22:35, 10 במאי 2009 (IDT)
ככל שהבנתי מדובר לא בגרגר חיטה ולא בגרגר חול, אלא על שטח שגודלו כגודל גרגר חול. מגיסטרשיחה 09:17, 11 במאי 2009 (IDT)
אתם קולטים איזה גדולים אנחנו? בנדיקטוס הביא לפרס חנוכיה שני מטר גובה, שוקלת איזה שני טון. אנחנו הבאנו לו גרגיר חול! ואומרים לו שהתנ"ך כולו מודפס עליו, נו, שיבדוק. איזה מזל שהוא גוי! (הדברים הם סאטירה ואין לייחס להם כל משמעות). Ranbar - שיחה 19:16, 11 במאי 2009 (IDT)
זו בודאי חתיכת סיליקון בגודל של גרגיר חול, שאותה בהחלט ניתן לכנות גרגיר חול. אדם נבו;שיחה 12:49, 12 במאי 2009 (IDT)
אם הבנתי נכון ובשילוב ידע קודם: פיסת הסיליקון צופתה בזהב ובזהב נעשתה חריטה תוך כדי הפעלת ריאגנט מחמצן שחימצן את הסיליקון שנחשף בחריטה. החימצון שינה את צבע הסיליקון וכך נעשתה ההדפסה. אנא תקנו אותי אם אני טועה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:06, 14 במאי 2009 (IDT)

בשר וחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמרו לי לפני כמה זמן שהרמב"ם שאמר שאסור לאכול גדי בחלב אימו או משהו דומה, אמר גם שאם נשים מאכל בשרי ומאכל חלבי ביחד [גם במקרר] הם ירקיבו אחרי 24 שעות, כי זה לא מוסרי לאכול אותם ביחד. האם זה נכון? עוד שאלה, אם הוא אמר שאסור לאכול גדי בחלב אימו, אז - מותר לאכול כבש עם מאכל שעשוי מחלב פרה? הרי אין סיכוי שהפרה ילדה את הכבש. שייקס - שיחה 20:44, 10 במאי 2009 (IDT)

לגבי העניין עם הריקבון שמעת אגדת-עם מזן מטופש.
לא הוא אמר שאסור לאכול גדי בחלב אימו אלא הפסוק בתנ"ך ממנו לומדים על איסור בשר וחלב הוא "לא תבשל גדי בחלב אימו".
תוכל לקרוא על שאלתך בערך בשר בחלב וכן במאמר הבא. גוונא - שיחה 20:50, 10 במאי 2009 (IDT)
תוכל לראות את כל מה שכתב הרמב"ם על הנושא בספר "משנה תורה" בהלכות מאכלות אסורות - פרק ט' שמובאות כאן. --גוונא - שיחה 20:59, 10 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה. התשובה לשאלה השנייה נמצאת במאמרים האלו או שלא? שייקס - שיחה 21:01, 10 במאי 2009 (IDT)
תקרא את ה"משנה תורה" עצמו - התשובה כבר נמצאת שם בסעיף ב'. גוונא - שיחה 21:11, 10 במאי 2009 (IDT)
אבל ממה שכתוב שם הבנתי שלאכול כבש בחלב פרה, לדוגמה, זה אסור רק כי חז"ל פירשו את זה כך, כלומר זה לא כתוב בתנ"ך ולא מוחלט. ד"א, אני בת. שייקס - שיחה 21:55, 10 במאי 2009 (IDT)
סליחה... חיוך
חז"ל לא התכוונו לפרש את הפסוק אלא להרחיב על דעת עצמם. וראי תקנת חכמים. גוונא - שיחה 22:05, 10 במאי 2009 (IDT)
אכן כאשר כתוב "גדי בחלב אמו" זהו אב טיפוס לכל היתר. ישנו כלל בתלמוד ש"דיבר הכתוב בהווה", כלומר במקום לכתוב בסגנון משפטי יבש, "אסור לאכול בשר של יונקים כשרים מבושלים בחלב של יונקים אחרים", המקרא נותן דוגמא מצויה שממנה אפשר להשליך על כל היתר, וכנראה בישול גדי בחלב אימו היה מצוי, והיה נחשב למאכל תאווה שהיו לו גם הקשרים אליליים כפי שמעיר קאסוטו. ולכן חז"ל פירשו שמדובר במה שאסור. לגבי תקנת חכמים הם הרחיבו אותו לגבי עופות, אף שלזה לא התכוון המקרא, בכדי שלא התבלבלו, אבל לגבי כבש בחלב פרה זוהי לא תקנה אלא פרשנות. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:09, 11 במאי 2009 (IDT)
חוששני שפרשנותך מורחבת מידי. יתכן שרק הורה וילדו אסור לאכול וזאת מטעמי אכזריות.
נכון שהגמרא וההלכה האורתודוקסית המקובלת גורסת שלא כך אבל זו כבר לא פרשנות מתבקשת מלשון הפסוק, ולכן העליתי את האפשרות שמדובר בתקנה. גוונא - שיחה 18:56, 12 במאי 2009 (IDT)

רק הערה קטנה לשואל הראשון - בזמן הרמב"ם לא היה מקרר או כל דרך קירור מכנית, פרט אולי לבור חפור באדמה או מי מעיין זורמים, כך שסביר להניח שגם בשר וגם חלב היו מתקלקלים תוך 24 שעות, ושילובם יחד יכול רק לזרז את התוצאה, בעיקר בארצות חמות. מה לזה ולמוסר? אגב, מה לגבי עוף וחלב?שלומית קדם - שיחה 19:59, 14 במאי 2009 (IDT)

טוב, הסיפור יותר משונה מהדימיון שלכם - תקופה די ארוכה אחרי החורבן העלית היהודית פוזרה בעולם ולא למדו תנ"ך, לכן, כשחזרו ללמוד, היו דברים שלא הייתה להם רציפות וכבר לא ידעו מה משמעותם, למשל הפסוק על בישול הגדי, לכן פירשו אותו, בטעות, לאיסור של אכילת בשר וחלב יחד. מחקרים מאוחרים יותר של תרבויות האזור מגלים שהתקיים פולחן אלילי, שבמהלכו בשלו גדי בחלב אימו ואכלו אותו - הציווי הוא לא לנהוג כמנהג עובדי האלילים, ללא קשר לבשר וחלב באופן כללי. כמקובל ביהדות, לאחר שמטילים איסור לא יודעים לסגת ולהגיד "סליחה, טעינו", אלא מתעקשים על כך, מרחיבים אותו ומקשטים במיני פסיקות הקובעות פרקי זמן, כלים נפרדים, כיורים נפרדים (כך נהגו באוהל של אהרון הכהן...). שיהיה לכם לבריאות, לכל מי ששומר מנהגים מגוחכים אלה, אך למה הכל, כולל אני, נאלצים לשלם את שכרם של המשגיחים? בברכה. ליש - שיחה 00:27, 16 במאי 2009 (IDT)
אני מניח שהתכוונת בנימה קונספירציונית-השערתית, מפני שבעיני, אין זה מן ההיגיון שהציווי המקראי יפתח משמעות כה מהפכנית סתם כך בפתע פתאום, וזאת לאחר שנים רבות שהוא נכתב ונפוץ. בכל אופן, האיסור המורחב היה קיים כבר בפירוש בתקופת המשנה, במאה השניה לספירה. מתי לדעתך הופיע לראשונה הציווי המקראי? פסוק זה מופיע 3 פעמים במקרא, ולא הצלחתי למצוא אם מקורו לפי תורת התעודות הוא הכהני (זמנו משוער לתקופת בית שני, די סמוך לחיבור המשנה), או היהוויסטי (מוקדם יותר, במאה העשירית או השביעית לפנה"ס). --Rex - שיחה 05:15, 16 במאי 2009 (IDT)
אינני מערער על קדמוניות הציווי המקראי, טענתי היא שהפרשנות המרחיבה השגוייה (איסור אכילת חלב עם בשר) ניתנה מתוך אי ידיעת המשמעות המקורית של האיסור ולאחר שהתגלתה, במהלך המחקר, המשמעות המקורית (איסור השתתפות בפולחן אלילי מסוים שנכחד במהלך השנים), כבר לא היו מסוגלים לסגת מהפרשנות השגוייה. בברכה. ליש - שיחה 06:59, 16 במאי 2009 (IDT)
מתוך סברה בלבד: לא נראה לי שאפילו אנשים דתיים יפרשו את המילים "לא תבשל גדי בחלב אמו" כ"לא לאכול בשר וחלב ביחד", אלא אם כן כבר היה בידם מנהג שלא לאכול בשר וחלב ביחד. אני מניח שהמנהג כבר היה קיים (מכל סיבה שהיא - בטח לא משהו שנבע מטקסט או מציווי, אלא פשוט שכך נהגו, כמו שאנחנו נוהגים לנשוף על נרות בעוגת יום הולדת), ולומדי התורה פשוט חיברו את המנהג עם הטקסט. אחר כך, כמובן, התחילו להוסיף גדרות וגדרי גדרות. אבל לא סביר ש"למדו את הטקסט, וכך פירשו אותו", בלי שהיה קיים כבר המנהג. אדם נבו;שיחה 08:00, 16 במאי 2009 (IDT)
מתוך המחלוקות המשנאיות המהותיות שבין בית הלל ובית שמאי בנושא זה, אפשר להסיק שלא היה מנהג מבוסס ונהיר די צורכו. בברכה. ליש - שיחה 08:58, 16 במאי 2009 (IDT)
לא הבנתי. מבלי כל קשר למקור הציווי המקראי, נניח שהוא הועלה על הכתב במאה העשירית לפני הספירה, מתי לדעתך החלו לנהוג במנהגי ההפרדה המורחבים בין בשר לחלב? סתם כך בפתע פתאום? בגלל שכמה סופרים קידשו ספר? יותר הגיוני שהמנהג רווח בו זמנית עם ולצד התגבשותה של הקאנוניה המקראית. ובמילים אחרות: לא הציווי הניב את המנהג, המנהג הניב את הציווי. אלא אם כן נעלה השערה שהמנהגים נשתכחו מלב, והציבור נאלץ לשחזר את מנהגי הדת מתהום הנשייה על סמך רמזי פסוקים, ומכמה וכמה סיבות זוהי השערה רחוקה מאוד, (בין היתר מפני שלגבי דברים מסוימים שנשכחו בתקופות קדומות ישנו ביטוי בחז"ל, ואילו לתופעה זו אין שום ביטוי). דבריך נראים יותר רלוונטים רק אם נאמר שהציווי הוא מקורי והוא התרחש בצורה דרסטית, בנוסח מתן תורה, אלא שאם הינך מאמין באירוע מתן תורה, לא הותרת לעצמך מרחב רב לטענתך על טעותם של חז"ל. (ולגבי מחלוקת ב"ש וב"ה, היא רק לגבי עוף בחלב, והיא אינה יכולה ללמד על קיומו או אי קיומו של מנהג מסודר לגבי בשר בחלב). דבר נוסף, צורת הפסיקה ההלכתית-החז"לית היא מורכבת וייחודית, והיא בהחלט מבססת את איסור האכילה על אותו הפסוק, אף שאין בו משמעות של אכילה, בין היתר בגלל כפילותו ושילושו במקרא. זהו יסוד חז"לי ידוע לבסס משמעויות נוספות על כפילות של דבר. --Rex - שיחה 10:07, 16 במאי 2009 (IDT)
דיון מעניין. ליש, אשמח לקרוא מידע נוסף על חוסר הרציפות של התורה שבעל פה, על הפירוש המוטעה של פסוק זה, על המחקרים שבוצעו לגבי הפולחן האלליל, ועל המחקרים המראים שהיה מנהג כזה בטרם פסקו חז"ל את פסיקתם בנוגע לפסוק זה. אם יש לך מקורות באינטרנט, הכי טוב. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:33, 16 במאי 2009 (IDT)
לו היו לי מראי מקום הייתי כותב את דברי בבשר בחלב ולא כאן. בזכרוני נמצא מידע שנאגר במהלך השנים מאלפי הספרים שקראתי ועשרות אלפים בהם עיינתי - אך אין בו מראי מקום... בברכה. ליש - שיחה 16:39, 16 במאי 2009 (IDT)
אמור להיות לי ספר העוסק במקורות הקדומים של מנהגים רבים, אבל אינני זוכר היכן הינחתיו. הדיון כאן מהווה דרבון לאתר אותו. אם אצליח בכך בזמן הקרוב, אעדכן את הדיון כאן לגבי מקורו של המנהג (שרווח בבירור בתרבויות המסופוטמיות, או בחלקן), ואם לא, אעדכן את הערך בבוא עת רצון. שבוע טוב, בנצי - שיחה 19:27, 16 במאי 2009 (IDT)

אלמוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה גורם לאדם לרצות לצאת מאלמוניותו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת שלא מבין מדוע על האדם לצאת מאלמוניותו
גוונא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם אמנם אין לו בעיה לצאת מאלמוניותו אך הוא לא חתם כי הוא מתחכם.

תשאל את נינטyanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 11:49, 11 במאי 2009 (IDT)
תלוי איזה אדם. אצל חלק מהאנשים זה נרקיסיזם. אצל אחרים זה שיקול כלכלי גרידא. יש כאלה שחושבים שזה יעזור להם למצוא שותפים למיטה. אני משוכנע שיש עוד הרבה סיבות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:02, 14 במאי 2009 (IDT)

תעתיק שם גרמני/סקנדינבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יכול לתעתק לי בעברית את השם Christer Bruun, זהו אמור להיות שם סקנדינבי או גרמני. תודה.82.81.242.42 00:42, 11 במאי 2009 (IDT)

מדובר בהיסטוריון פיני ממוצא שוודי המלמד בקנדה.http://fi.wikipedia.org/wiki/Christer_Bruun

אז הכי סביר זה "כריסטר ברון".Ewan2 - שיחה 03:39, 11 במאי 2009 (IDT)

הסרת כתמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הי, האם מישהו יודע כיצד אפשר בבית להסיר כתמים של תמיסת יוני מגנזיום מבד(חצי) סינטטי(נדמה לי חצי פוליאסטר וחצי כותנה). ככל שעבר הזמן הם רק התחזקו. תודה מראש, רחלי.

עם מספריים... ועכשיו ברצינות, מה היה בתמיסה? (ואז אני אבדוק אצלנו בחוג לכימיה) yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 11:48, 11 במאי 2009 (IDT)

היו בתמיסה - יוני מגנזיום (לא זוכרת באיזה ריכוז), שבחוסר אחריות שפכתי אותה בין השאר עלי, על חלוק המעבדה שלי ועל המחברת של חברה שלי.בהתחלה לא ראו את הכתמים אבל לאורך הזמן הם התכהו והפכו לחומים כהים. אשמח לדעת אם יש פתרון. רחלי.

מה היה האניון? yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 12:08, 11 במאי 2009 (IDT)

קמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיפה באה כל החיטה שמשתמשים בה בארץ:קמח לשימוש ביתי, למאפיות ולייצור. האם כל החיטה גדלה בארץ(ואם כן אז איפה יש כ"כ מקום), או שאת חלקה מייבאים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עד כמה שידוע לי, רוב החיטה הנצרכת בארץ מיובאת, בעיקר מארה"ב.יואלפ - שיחה 08:58, 11 במאי 2009 (IDT)
וזה מזכיר את האנקדוטה: באו אל לוי אשכול ודיווחו לו "יש בצורת". החוויר אשכול, והמדווחים המשיכו "בחבל לכיש". פלט אשכול אנחת רווחה ואמר: "לרגע חששתי שיש בצורת בטקסס". כדרכן של אנקדוטות, אין לי מושג האם אכן התרחשה, אבל היא מלמדת מהיכן מגיעה החיטה שאנו צורכים. דוד שי - שיחה 10:18, 11 במאי 2009 (IDT)
יצרניות החיטה הגדולות בעולם הן סין, הודו וארה"ב. אף שארה"ב היא רק במקום השלישי, כחצי מתוצרתה היא צורכת וכחצי היא מייצאת, בניגוד לשתי הראשונות שצורכות את כל החיטה שלהן, ולכן היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם, שממנה בין היתר נהנית גם ישראל כמו גם מדינות רבות אחרות. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:44, 11 במאי 2009 (IDT)

שאלה במתמטיקה של מתחילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה במתמטיקה של מתחילים

הציפורים המתנשקות ברוטונדה(פנתאון) שברומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. מה מסמלות פסלי ציפורי הנחושת המתנשקות אשר בכלוב הזכוכית? 2. על ידי מי נוצרו ובאיזה תאריך ? 3. אם אפשר לקבל כל העשרה בנושא, אשמח מאוד. בתודה מראש מירי

מהירות הימלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהירות הימלטות היא 11 ק"מ/שניה. האם מהירות זו גם לגופים ממונעים כמו רקטה או לקליעים כמו קליע מרובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה מהירות מילוט. ‏odedee שיחה 13:24, 11 במאי 2009 (IDT)
קודם כל, כנראה שכחת לחתום בסוף שאלתך-פנייתך. שנית, שאלתך אינה מוגדרת היטב. כמה דגשים: כפי שתראה מתוך הערך שהזכיר קודמי, מהירות זו תלויה אך ורק ברדיוס כוכב הלכת ובתאוצת הכובד על פניו. לכן, הערך שאתה מציין, או ליתר דיוק 11.2 ק"מ/שנ', נכון לכדור הארץ או לגוף שמיימי שנתוניו דומים. לכן גם אין זה משנה אם הגוף ממונע או שלא. מה שקובע הוא יכולתו הפוטנציאלית להגיע למהירות זו, מאחר וזו משמעותה הפיזיקלית: היא מתאימה לאנרגיה הקינטית הדרושה להביאו לאינסוף (שם הוא, למעשה, משוחרר או 'נמלט'), לפחות. כשגוף נזרק או נורה (קליע), האנרגיה הקינטית התחילית שלו צריכה להיות מתאימה לערך זה. אם הוא ממונע (טיל רקטי), הרי שהאנרגיה הכימית האצורה בדלק שלו, אמורה להספיק לצורך העניין. בנצי - שיחה 15:01, 11 במאי 2009 (IDT)

ראשי העיר נצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אתר הכנסת הוויקיפדיה העיברית: ראשי העיר נצרת נהגו לכהן לעיתים בזוגות, כדלקמן:

בנוסף, מי היה לפני 1954 ואחרי 1994? מי מכיר? מי יודע? ‏Ori‏ • PTT‏ 12:41, 11 במאי 2009 (IDT)

נדמה לי שהמכהן זה ראמז ג'ראיסי, אבל אני לא יודע מאיזה שנה. אבדוק יותר מאוחר. עידושיחה 12:45, 11 במאי 2009 (IDT)
אורי, מה הבעיה, תבדוק באתר העירייה. תומר א. - שיחה 13:29, 11 במאי 2009 (IDT)
אכן ג'ראיסי, מאז פטירתו של זיאד ב-1994. עידושיחה 14:44, 11 במאי 2009 (IDT)
תומר, אני קורא ערבית רק אם אני יודע כבר מהב כתוב. עידו, יודע מה היה לפני 54? איך בדיוק תקופות הכהונה של ארבעת האסים? ‏Ori‏ • PTT‏ 16:27, 11 במאי 2009 (IDT)
אין לי הסבר לזה. עידושיחה 20:09, 11 במאי 2009 (IDT)
להלן המיד מאתר העירייה -
  • יוסוף מוחמד עלי אל-פהום (1948 - 1954)
  • אמין-סלים ג'רג'ורה (1954 - 1959)
  • סיף א-דין א-זועבי (1959 - 1965, 1971 - 1974)
  • עבד אל-עזיז א-זועבי (1965 - 1966)
  • ועדה קרואה (1966 - 1967, 1974 - 1975)
  • מוסא קתילה (1967 - 1971)
  • תאופיק זיאד (1975 - 1994)

אעדכן את אתר הכנסת. ‏Wierzba‏ • שיחה • 18:34, 12 במאי 2009 (IDT)

עכשיו ראיתי. הרבה תודה. ‏Ori‏ • PTT‏ 14:55, 20 במאי 2009 (IDT)

תעתיק שם צ'יליאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מתרגמת את Tom Araya, הסולן והבסיסט של סלייר מויקינגליש, וצריכה עזרה בתעתוק: Tomás Enrique Araya - שמו המלא [נולד בצ'ילה]. איך מתעתקים את המילה השנייה? הראשונה והשלישית די ברורות, נדמה לי. - תומאס אראיה.

עוד אחד - מקום הולדתו - Viña del Mar - וינייה או וינה דל מר? או מאר? עיר בצ'ילה. ד"א, מישהו כבר כותב את הערך?

וחוץ מזה, אשמח אם מישהו יעזור לי קצת עם התבניות והעיצוב וכו'. זה הערך הראשון שאני כותבת ^-^ שייקס - שיחה 16:06, 11 במאי 2009 (IDT)

שמו השני אנריקה, שם העיר ויניה דל מאר. כמו כן, שימי לב לויקיפדיה: ייעוץ לשוני שנועד לשאלות מסוג זה. עידושיחה 16:20, 11 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה. שייקס - שיחה 16:24, 11 במאי 2009 (IDT)

גובה בטיחותי של גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מסומן על גשר גובה ,לדוגמא: 5.4,5.5,4.8 וכו', האם זהו גובה הגשר או שזהו גובהה המקסימלי של המשאית שמותר לה לסוע תחתיו, בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, שכחת לחתום בסוף שאלתך, כפי שנדרש. שנית, דומני שנתון זה מתייחס לגובה המירבי המותר של הרכב. לא הגיוני להשאיר לנהג המזדמן את חישוב מרווח הבטיחות בהינתן גובה תחתית הגשר, גם אם מדובר בדייויד קופרפילד. בנצי - שיחה 15:14, 12 במאי 2009 (IDT)

מה פירוש השם "הר החרבה" בספר שמות פרק ג' פסוק א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, שים לב לכך שיש לחתום בסוף ההודעה כנדרש. שנית, הציטוט שלך אינו נכון, והוא צ"ל "הר האלוהים חֹ‏רֵבָ‏ה". חֹ‏רֵבָ‏ה אינו משמש כאן ככינויו של ההר, אלא כיוון, כלומר אל הר האלוהים שבמדבר (חורב=מדבר, בשל היובש הרב המאפיין אותו). יש המזהים מדבר זה עם סיני, וכך גם בפרשנות המסורתית, אבל הזיהוי אינו ודאי. בתור כינוי הוא מופיע רק פעם אחת: "הר חורב" (שמות, ל"ג, ו'), ובסה"כ הוא מופיע במקרא 17 פעמים על הטיותיו. בנצי - שיחה 18:42, 12 במאי 2009 (IDT)
אני חושש שלא דייקת. המילה "חורב", כאשר היא משמשת בתור מדבר, נהגית במלעיל, כשהטעם הוא על החי"ת, וכן גם היה אמור להיות במשפט המצוטט מספר שמות. אך עיון בפסוק יגלה כי הטעם הוא דווקא על הרי"ש, מה שמצביע על כך שפשוט מדובר כאן על שמו של ההר, הר חורב, ומשמעות הפסוק: "אל הר האלוהים, חֹ‏רֵבָ‏ה (לחורב)". ייתכן מאוד ששמו של ההר נגזר מאופיו המדברי של המקום, אבל זו אינה המשמעות המיידית של השם. כוזרי - שיחה 21:19, 12 במאי 2009 (IDT)
הפירוש שנתתי דווקא מבוסס למדי, אבל לפני שארחיב, דרושה הבהרה קטנה: על סמך מה ההטעמה השניה, לדבריך, מלמדת על שם ההר, ואילו הראשונה - על מדבר ? הבהרה נוספת: צריך להיזהר במתן פרשנות יתר למשמעויותיהם של טעמים, בשל הופעתם המאוחרת, ובשל כך, הם מבטאים פרשנות מאוחרת מסוימת, שאינה בהכרח נכונה, המשקפת מסורת מסוימת. שווה לעבור על כל 17 המופעים, ולהתרשם מחדש, מההקשרים בהם הם מופיעים. בנצי - שיחה 22:34, 12 במאי 2009 (IDT)
בתצורה זו, כאשר ההטעמה היא מלעיל הדבר מורה על שם עצם, כמו: אוכל, יובש, וכדומה. כאשר הטעם הוא מלרע, הדבר מורה על פועל או תואר, כמו: אוכל, שומר. מכאן שכאשר מדברים על המדבר משתמשים בשם עצם, וכאשר מדברים על שמו של הר, משתמשים בשם המתאר אותו. ובאשר לטענה השנייה שלך: הטעמים הובאו אלינו על ידי נקדני טבריה, שגם כתבו את הניקוד הנכון. אני חושב שהם היו קרובים יותר למקור, ולכן לפרשנות שלהם יש עדיפות ניכרת על כל פרשנות אחרת. עובדה היא שגם אתה העדפת לקבל את הניקוד כפי שהם כתבו אותו, ולא כפי שהכותב האלמוני מצא לנכון. קריצה כוזרי - שיחה 22:49, 12 במאי 2009 (IDT)

Ovoviviparity[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יכול לתרגם את [1] לעברית? אולי את כל הערך? יעקב - שיחה 22:08, 12 במאי 2009 (IDT)

קודם כל, מסקרנות, מה הביא אותך לערך הזה ולצורך בו ? שנית, תרגום מדוייק שלו הוא הטלת ביצי חיים. אשתדל לטפל בערך בימים הקרובים. בנצי - שיחה 22:45, 12 במאי 2009 (IDT)
ראה אפעה. תודה. יעקב - שיחה 01:14, 13 במאי 2009 (IDT)
מונח נפוץ למצב הזה הוא השרצה. ראה למשל [2].יואלפ - שיחה 08:54, 13 במאי 2009 (IDT)

פריחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל פעם שאני הולך לישון הבטן שלי מתמלת פריחה יום למחרת היא עוברת ואחר כך שוב פעם באותו מקום, ממה זה יכול לקרות?? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת ברגל לעומת זאת הפריחה הופיעה באופן חד פעמי ולא מופיעה שם שוב, למרות שאני נחשף לאותו מקום שגורם פריחה

למרות שויקיפדיה לא נועדה למתן ייעוץ רפואי, אני יכול להמליץ לך ללכת לרופא. כוזרי - שיחה 23:20, 12 במאי 2009 (IDT)
גם רופא היה מתקשה לתת כאן תשובה, עם נתונים כל כך מועטים. לכן, עליך לגשת לרופא, כדי להיות מופנה לבדיקות מתאימות, לאחר התרשמות בלתי אמצעית שלו. ככה עובד איבחון. בנצי - שיחה 11:13, 13 במאי 2009 (IDT)

אולי אתה אלרגי למשהו שיש במזרון. הייתי עד למקרה כזה כששירתתי כחובש. היה מילואימניק שבתחילת כל משמרת שלו התקשר לרופא והתלונן על פריחה. עד שהרכב עם הרופא והחובשים הגיע, הפריחה נעלמה. היינו בטוחים שהאיש מנסה להתחמק מהשמירה. העתקנו את רשימת השמירה ולקראת המשמרת הבאה שלו המתנו בסמוך לשער הבסיס. כשהוא התקשר, טסנו אליו ובעיניים שלי ראיתי שכל הגוף שלו אדום דקה אחרי שהוא מצלצל וששלוש דקות אחר כך, העור חוזר לצבע הבריא. האיש פשוט היה ישן לפני השמירות שלו והמזרון שלו היה מטונף ומסריח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:22, 14 במאי 2009 (IDT)

תאי המוח ומדעים מדוייקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם נכונה הטענה שתחום המדעים המדוייקים מפעיל את תאי המוח יותר מאשר תחום המדעים ההומניים? בתודה שלומי

תנסה לחשב כמה זה אחד ועוד אחד ואחרי מנחה קצרה לקרוא את יוליסס. תחזור אחר כך ותספר מה גרם לך להזיע יותר.
מכיוון שאי אפשר להשוות בין שתי הפעולות, המסקנה היא שאי אפשר להשוות בין שתי הפעולות. שומשום1 - שיחה 09:09, 13 במאי 2009 (IDT)
השאלה מעניינת, אבל בשל היותה כללית מידי כדאי לפרט מעט. קודם כל, כן ניתן לבצע מדידה כמותית של פעילות, בעיקר בעזרת en:fMRI. הבעיה היא בהגדרת הפעילויות אותן משווים ו'יחידות' בסיסיות שלהן, ולכן צריך להגדיר את השאלה אחרת לגמרי. למשל, למידת מלה חדשה או ביטוי בן יותר ממלה אחת לעומת חישוב של השורש הריבועי של 9, או השורש ה-3 של 27 (מורכב יותר). זוהי דוגמה בלבד, לצורך המחשת הבעיה. היבטים נוספים: פעולות רבות מערבות יותר ממרכז אחד במוח. ישנן פעילויות חשיבתיות (שכל), ישנן רגשיות (אינטליגנציה רגשית) וישנן נפשיות (נפש, תודעה ועוד). כל הקטגוריות הללו מערבות הן צמיחה של תאי עצב חדשים והן יצירה של קשרים חדשים בין תאי עצב (תהליכי למידה וזכרון), ובמקביל - ניוונם של תאים וקשרים קיימים. הצצה זו ממחישה את מורכבות השאלה, ואת רב ממדיותה. בנצי - שיחה 17:23, 13 במאי 2009 (IDT)
כמו קודמי, אני מניח שפעילות מוח מאומצת תלויה במשימה עצמה ולא בקיטלוג שרירותי שלה. כמו כן, אני לא שמעתי על יחידת מידה למאמץ מוחי הקרוייה "מספר התאים המתאמצים". מעולם לא ראיתי שום נתון מדעי שמוצג בעזרת יחידה כזו. מה שכן ראיתי זה מדידות של האזורים הפעילים במוח בעת ביצוע פעולות מסויימות. למשל, אם נותנים לך להקריא פיסקה בקול רם, יעבדו אצלך אזורי מוח שונים מאשר האזורים הדרושים לשיר פזמון בקול רם. אולם, גם בהקשר זה מעולם לא שמעתי על השוואה כמותית. מעולם לא שמעתי טענה שאומרת שנפח אזורי המוח הפועלים כאשר שרים פזמונים הוא X ונפח המוח הפעיל כאשר מקריאים פסקאות הוא Y. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:18, 14 במאי 2009 (IDT)

אולי כאן ידעו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך קוראים לי בעברית?

יש (הערך באנגלית) לזה שם בעברית? אני צריך את לערך כלשהו...yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 02:10, 13 במאי 2009 (IDT)

שטה רבת-פרחים. ראה כאן: [3] וכאן. פעם הבא תעשה חיפוש כזה בגוגל: עץ Acacia pycnantha. זה עובד לא רע. יעקב - שיחה 02:28, 13 במאי 2009 (IDT)
לי זה דוקא נראה כמו שיטה כחלחלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה רבה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 23:55, 13 במאי 2009 (IDT)

מהו נגן הוידאו הטוב ביותר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 02:38, 13 במאי 2009 (IDT)

שאלה שלא מנוסחת טוב ולכן אתן את זה שכמעט תמיד מתאים : VLC. הידרו - שיחה 02:50, 13 במאי 2009 (IDT)
לי VLC עשה מלא בעיות בתקופה הקצרה מאוד שהשתמשתי בו, כולל קריסות, כתוביות שנראות רע ועוד, אני משתמש בmedia player classic רוב הזמן, נגן פשוט וקל שלא עושה (לי) בעיות בכלל, ומריץ הכל, כולל קבצי mov והקבצים של real player. לעיתים נדירות (בעיקר כאשר אני צריך לסנכרן כתוביות) אני משתמש בbsplayer (שלא מומלץ לטעמי לשימוש שוטף). בברכה, --איש המרק - שיחה 09:52, 13 במאי 2009 (IDT)
מה לגבי DIVX? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 14:39, 13 במאי 2009 (IDT)
ואני שואל "מה הפרי הטעים ביותר?"..., אבל אם השאלה היא מה נגן הוידאו השימושי ביותר אצלי - MPC.. שמוליק - שיחה
אני מאוד מרוצה מ-VLC. יוסאריאןשיחה 14:52, 13 במאי 2009 (IDT)

יש קראים בכפר סבא?[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה מצוינת לעריכות שקשה לדעת אם הן מועילות או משחיתות. אביעדוסשיחה 11:43, 13 במאי 2009 (IDT)

בגלל שתילתה של כפר סבא ? ואיך יודעים שאכן לא ? בנצי - שיחה 12:59, 13 במאי 2009 (IDT)
בכלל, כל הערך הזה (ובפרט הפסקה המדוברת) דורש אימות באמצעת מקורות אמינים. כדאי שמישהו בעל ידע בתחום יקח על עצמו את המשימה. ברק שושני - שיחה 13:41, 13 במאי 2009 (IDT)
סביר להניח שבכל עיר בישראל יש שנים שלושה קראים. השאלות המעניינות יותר הן: איפה יש קהילה קראית פעילה? איפה יש בית כנסת קראי פעיל? וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:12, 14 במאי 2009 (IDT)
הכי פשוט בפורטל של הקראים: רשימה של מרכזים ומפה. כפר סבא אינו אחד מהם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 08:57, 14 במאי 2009 (IDT)
מרכז הקראים בארץ הוא ברמלה, שם גם נמצא בית הכנסת שלהם.שלומית קדם - שיחה 19:54, 14 במאי 2009 (IDT)

הובלת מקרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הדעה המקובלת, ששמעתי מרבים, אם מובילים מקרר על צידו (במצב מאוזן) אסור להפעיל אותו במשך 12 שעות אחר כך כי זה עלול לפגוע בו.

  1. מה הסיבה לכך ?
  2. איך הפעלה כזאת תפגע במקרר ?
  3. למה דווקא 12 שעות ? יש דרך לקצר את תקופת הצינון הזו ? (תרתי משמע...)

תודה, מיקיMIKשיחהמתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 14:56, 13 במאי 2009 (IDT)p

אני מניח שהתשובה כבר לא רלוונטית אך הסיבה היא בגלל הגז של המקרר. הגז הדחוס נמצא במצב נוזל ועליו" לשקוע" במצב זה ע"מ שהוא לא יתפוגג לאויר בהפעלת המקרר אם המקרר מובל על צדו יכולה להיות גם בריחה של גז (בעיקר אם המקרר ישן)שתגרור צורך במילוי גז. הזמן הקצוב משתנה ממקרר למקרר (יהיה שיגידו 24 שעות) הוא תלוי בטלטלה שהמקרר עבר עמיחי

אכן זה קשור בגז, אך הסיבה טמונה במים. מערכת הקירור בנוייה על גז הנדחס לתוך צינורות דקיקים, אולם מילוי הגז אינו מושלם ויש במערכת גם בועת אוויר ובאוויר יש אדי מים העלולים לקפוא וגוש הקרח הקטן יסתום את המעבר בצינורות הדקיקים. 12 השעות המבוקשות נועדו לכך שבועת האוויר תעבור דרך נוזל הקירור ותעלה למקום שם לא תוכל להזיק. בברכה. ליש - שיחה 21:00, 14 במאי 2009 (IDT)

האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפה אני יכול לצפות בחצי גמר הראשון במלואו? או לפחות בקטע של מירה ואחינועם? --MT0 - שיחה 19:08, 13 במאי 2009 (IDT)

בעצם מצאתי. וואו המנחים ממש אוהבים את ישראל! כל הזמן הם לי ד הישראלים, מפרגנים במילים בעברית, מצלמים את דגל ישראל בכל פריים וחצי מהתחרות. וואו! איזה כיף. כשהם קראו את השם של ישראל, הם אמרו כמה שהשיר הוא יפה. אפילו זכרו את שמות הזמרות. וואו במיוחד המנחה אוהב אותנו. --MT0 - שיחה 20:13, 13 במאי 2009 (IDT)

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מתרגם ערך בנושא גיאוגרפיה ואני צריך מישהו שמבין קצת יותר ממני באקלים. Aghnonפורטל ספרד 22:36, 13 במאי 2009 (IDT)

מישהו יכול להמליץ לי לפחות? Aghnonפורטל ספרד 12:42, 14 במאי 2009 (IDT)

עדיף שתציג כאן שאלה ספציפית... ‏odedee שיחה 12:46, 14 במאי 2009 (IDT)

מדובר בתרגום ערך. Aghnonפורטל ספרד 12:47, 14 במאי 2009 (IDT)

לא שוב! Aghnonפורטל ספרד 13:52, 14 במאי 2009 (IDT)
מישהו? Aghnonפורטל ספרד 01:10, 15 במאי 2009 (IDT)
יש לי כבר טיוטא אבל חסר לי הדבר הזה. מישהו? Aghnonפורטל ספרד 13:07, 15 במאי 2009 (IDT)
שלום, עגנון הגיאוגרפי. אני מוכן לעזור לך בעניין זה, ואתה בעצם מתכוון לחלק הזה. רצוי שתהיה ברור יותר לגבי מה שאתה צריך, ביחוד, למשל, הניסוח שלך בתשובתך האחרונה. לא במקרה בקשו ממך עוד קודם להיות יותר ספציפי. אתה מוזמן לפנות אליי בדף השיחה שלי לצורך המשך: נא אמור לי איפה קיים קושי בתרגום או מבחינה מדעית או בכלל. ועוד דבר: סעיף זה לא היה קיים קודם בערך העברי ? אתה משפר אותו ? בנצי - שיחה 19:01, 17 במאי 2009 (IDT)

איזה שם יהודי הולך עם "היינריך"?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מנסה לאתר את מר היינריך בירקנשטיין (Heinrich Birkenstein), יהודי יליד המאה ה-19, ללא הצלחה מרובה. הצעות? אביעדוסשיחה 23:23, 13 במאי 2009 (IDT)

היינריך זה צבי, לא? אז גם צבי, וגם אולי נפתלי (ע"ע נפתלי הרץ אימבר). eman שיחה
דומני שצבי הוא הירש. בנצי - שיחה 02:16, 14 במאי 2009 (IDT)
מאיזו בחינה זה "צבי"? אטימולוגית זה "שליט הבית"..
כן, חשבתי על צבי (גרץ), אבל לא מצאתי. אביעדוסשיחה 02:25, 14 במאי 2009 (IDT)
הרץ והירש אני די משוכנע שזה צורות שונות של אותו דבר. משום מה חשבתי שגם היינריך, אבל עושה רושם שטעיתי. eman שיחה 03:50, 14 במאי 2009 (IDT)
יש לא מעט מופעים ל"צבי (היינריך)" (למשל דוד צבי מילר) כך נראה לי שדווקא צדקת, ומקובל לעברת את היינריך לצבי. ייתכן ש"הירש" הפך ל"היינריך" עקב הדמיון הצלילי. דב ט. - שיחה 11:43, 14 במאי 2009 (IDT)
תנסה חיים (היינריך היינה). ‏Harel‏ • שיחה 11:44, 14 במאי 2009 (IDT)
חיים היינה? ^- אביעדוסשיחה 11:51, 14 במאי 2009 (IDT)
זכור לי שב"סיפור פשוט" הירשל (=הירש, צבי) כונה בידי אשתו בשם היינריך פעם אחת, כגרסה לועזית לשמו. תומר - שיחה 14:19, 16 במאי 2009 (IDT).
כן, הגיוני החיבור הזה.. אביעדוסשיחה 02:42, 17 במאי 2009 (IDT)

השמות הפרטיים העבריים לפי שמות בעלי חיים נותרו שמות יהודים למהדרין גם על ידי התרגום ליידיש: זאב הפך לוולף Wolf או וולבל , צבי הפך להירש Hirsch או הרש, הרשקו, אריה ללב, לייב, (אף ללאון או לאונרד), דב לבר Beer, ברקו. נהגו להיקרא אף בצירופי שמות - אחד עברי ותרגומו ביידיש: צבי הירש או ארייה לייב, או זאב וולף. בשלב אחר מצאו שמות נוצרים שמתאימים לשמות כאלה כדי להיקרא כמו "בני אדם" בסביבה. להירש מצאו את היינריך, לוולף למשל ולדימיר או וולפגנג ואולי אף וילהלם ?, ללייב לאוניד, לב, לאון או לאונרד, ומבר או בער הגיעו לברנהרד. לשם משה נמצא שם נוצרי מקביל - מוריץ, שהתחיל להיות מזוהה עם השנים עם יהודים (למרות שזה שם של קדוש נוצרי, ממקור יווני ולטיני) ולישראל מצאו איזידור, גם כן שם של קדוש נוצרי. במקרה של פרויד הוא קיבל את השם העברי שלמה ולזה צירפו השם הנוצרי זיגמונד.

Ewan2 - שיחה 02:31, 17 במאי 2009 (IDT)

אכן; אך הצימוד נעשה לא רק באמצעות דמיון פונטי או תרגום, אלא גם בהסתמך על קשרים "יהודיים" (כך למשל צומד 'יהודה' ל'ליב'). אביעדוסשיחה 02:42, 17 במאי 2009 (IDT)

אתה צודק. יש גם אפרים פישל ועוד, שאינני בקיא במקורם. אריה ויהודה כניראה נובע סמל השבט יהודה - האריה, פישל זה דג , ואייני יודע למה צהוצמד לאפרים, אולי סתם בגלל האות פ שבשם אפרים?Ewan2 - שיחה 02:50, 17 במאי 2009 (IDT)

מקורו של "יהודה לייב" אכן בסמל שבט יהודה, וכך גם "בנימין זאב" ו"נפתלי צבי/הרץ". ואגב, הצירוף "זלמן שניאור" הוא שיבוש מזרח אירופי של הצירוף הספרדי "סלומון סניור", כלומר "שלמה האדון". אמנון שביטשיחה 10:45, 18 במאי 2009 (IDT)

משך מחזור הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהלן!

מסקרן אותי לדעת כמה זמן עובר מאז שכמות מסוימת של דם יוצאת מהלב, ועד שאותה כמות חוזרת אליו. תודה! תומר07 - שיחה 07:04, 14 במאי 2009 (IDT)

אני לא יכול לומר לך אפילו לא זמן משוער. אבל אני כן יכול להגיד לך שהדם נשלח לכל מיני מקומות ולכן אין תשובה חד משמעית. בלב קיימים מחזור הדם הגדול (מלב אל לב) (בין הלב לשאר הגוף) ומחזור דם הקטן (לב ריאות לב) (בין הלב לריאות) וכבר בהם מן הסתם קיים הבדל בכמות הזמן מרגע שהדם יוצא מהלב עד שהוא חוזר אליו.
או לדוגמה גם בתוך מחזור הדם הגדול מן הסתם יש הבדל בין דם שנשלח לזרת כף הרגל לבין דם שנשלח לכבד. גוונא - שיחה 07:13, 14 במאי 2009 (IDT)
כמובן, מידע זה לא חדש לי. שקלתי אם לציין את העניין בגוף השאלה- אך זו מעין שאלת "הידעת?", לכן הסתפקתי בניסוח כללי. בוא ניקח דוגמא מהפריפריה- האצבעות ברגליים. כוונתי היא למסלול הבא: לב, ריאה, לב, אצבעות ברגליים, לב.
ושוב, זו שאלה בסגנון "הידעת" לכן גם סדר גודל יתאים. בברכה, תומר07 - שיחה 10:27, 14 במאי 2009 (IDT)
לא מזמן הייתי בתערוכת עולמות הגוף בחיפה, ואני זוכר שהיה כתוב שם שתוך דקות ספורות (אני לא זוכר את המספר המדויק, אך נראה לי שזה פחות מחמש.) עובר כל נפח הדם דרך הלב. Kulystab - שיחה 10:39, 14 במאי 2009 (IDT)
נפח הדם הכולל בגוף של אדם מבוגר הוא מסדר גודל של כ-5 ליטר. קצב שאיבת הדם דרך הלב הוא כ-5 ליטר לדקה במנוחה (ויכול להיות גם פי 5 יותר מזה בשעת מאמץ). מכאן שבממוצע הדם חוזר ללב תוך דקה. איברים מסוימים (כליות למשל) זקוקים לדם רב יותר, כך שהדם מהם חוזר מהר יותר אל הלב. ‏odedee שיחה 10:43, 14 במאי 2009 (IDT)
מתוך נוקדנות חולפת, זה הדם שזקוק לכליות ולא הכליות שזקוקות לדם. או בכלל עדיף לכתוב משהו בסגנון שכעשרים אחוזים מהדם שמזרים הלב מגיעים לכליות. יוסישיחה 11:09, 14 במאי 2009 (IDT)
אני לא מסכים עם ניתוח הנתונים הזה. אם בלב עוברים 5 ליטר דם בדקה ויש חמישה ליטר דם בגוף, עדיין יכול להיות שהדם שנשלח מהלב לנימי בשרירי הצוואר חוזר אל הלב שלוש פעמים בדקה והדם שנשלך לנימים שבקצות אצבעות הרגליים חוזר אל הלב פעם בשלוש דקות. השאלה שצריך לשאול היא "תוך כמה דקות בממוצע חוזר אותו תא דם ללב?". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:26, 15 במאי 2009 (IDT)
שתי הערות: א. לעידו. מה שאתה מציין הוא מאוד נכון. רקמות שונות, ואפילו אותה רקמה בזמנים שונים ובמצבים שונים, צורכות קצב שונה של הספקת חמצן לפעילותן. ב. ליוסי. לא היבנתי מה פירוש "ולא הכליות שזקוקות לדם" - הרי גם הן זקוקות להספקת חמצן, כמו גם למולקולות איתות שונות ועוד, הנחוצות לתפקודן ולבקרת פעילותן. בנצי - שיחה 03:40, 16 במאי 2009 (IDT)
הכליות כמו כל רקמה זקוקות לדם, אבל לא לכל כך הרבה דם. הסיבה שכל כך הרבה דם מופנה לכליות נגזרת מחשיבות התהליכים שעובר הדם בכליות. בכל מקרה העדפתי לא להשתמש במונחים זקוקות, זקוק וכולי. יוסישיחה 15:02, 19 במאי 2009 (IDT)

לשחק מסירות עם עצמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה עשויים להיות מימדיו של ירח נטול-אטמספירה שבו מהירות הבריחה היא עשרים וחמישה קמ"ש? מהי המהירות שבה יש לזרוק כדור בייסבול כדי שהוא יקיף את הירח המדובר ויחזור לאותה נקודה שבה הזורק עמד? אדם נבו;שיחה 10:41, 14 במאי 2009 (IDT)

ראה את הנוסחה במהירות מילוט. ‏odedee שיחה 10:45, 14 במאי 2009 (IDT)

הר הקפיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכור לי במעורפל משהו שקראתי פעם, שהר הקפיצה נקרא כך משום שהשטן נגלה אל ישו וניסה להדיח אותו, וישו נמלט ממדוחיו בקפיצה אל העמק. האם עוד מישהו זוכר דבר כזה? אגב, בערך כתוב, שהבתולה רצה ללכת בעקבותיו אך נבהלה ונרתעה. מילא, שמריה הייתה בתולה כשהרתה את ישו, אבל הכיצד נשארה בבתוליה אחרי שילדה אותו?שלומית קדם - שיחה 19:50, 14 במאי 2009 (IDT)

התיאור, המופיע בערך הר הקפיצה, מדוע קרוי כך ההר, זהה למתואר בספר הנצרות וארץ הקודש של אהרון לירון. לגבי בתולי מרים יש הסבר בערך מרים, אם ישו. אביהושיחה 21:09, 14 במאי 2009 (IDT)
יש סיכוי שהתבלבלת עם הר הפיתוי? זה הר הנמצא צפונית מזרחית ליריחו, שמראשו, לפי מסורת הנוצרים (מתי ד' 1-11), הציע השטן לישו את את כול הממלכות בעולם וכדומה. ההר נקראה לפעמים הר ארבעים ימי תענית (mount of quarantine) וממוקם עליו כיום מנזר בשם דיר אל קרנטל.(המידע מאותו ספר שציין אביהו) בברכה--יום טוב - שיחה 21:14, 14 במאי 2009 (IDT)
{הוספתי אחרי שתי התנגשויות רצופות} לגבי שאלתך השניה: ז"א אין כבר בעיה עקרונית, אלא כמותית בלבד ? וקימתו לתחיה, עפ"י אמונתם, איננה פלא רציני עוד יותר ? מלבד זאת, בכל דת אפשר לראות שלאמונה בנסים אין גבולות. בנצי - שיחה 21:17, 14 במאי 2009 (IDT)
הייתכן שלערך אין בינוויקי? דניאל ב. 21:56, 14 במאי 2009 (IDT)
זה באמת מפתיע שאין בינוויקי. באנגלית ההר נקרא במספר שמות - Mount Precipice, Mount of Precipitation, Mount of the Leap of the Lord ונראה שלאף אחד מהנ"ל אין ערך באנגלית. מגיסטרשיחה 23:19, 14 במאי 2009 (IDT)
לגבי שאלתך השנייה, האמונה שמריה היתה בתולה כל חייה היא אחד מעיקרי האמונה הקתולים. ראי: en:Perpetual virginity of Mary. דוד - שיחה 08:35, 15 במאי 2009 (IDT)

הודעות זבל נשלחות מהמסנג'ר שלי כנגד רצוני...[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההודעות קבועות ומכילות מסר קצר ("Ha Ha" משהו, אני לא בטוח) וכתובת כלשהי בפייסבוק. מה אני עושה? אשמח לתשובה מהירה ככל האפשר. נוי - שיחה 21:09, 14 במאי 2009 (IDT)

תחליף סיסמה. הידרו - שיחה 21:11, 14 במאי 2009 (IDT)
רק לפני כן תוודא שזו לא תסמונת הגפה הזרה.. :P אביעדוסשיחה 21:16, 14 במאי 2009 (IDT)
זה סוס טרויאני. תומר א. - שיחה 22:02, 14 במאי 2009 (IDT)
תודה (העיכוב נובע בעיקר מסגירת המחשב תוך דחיקת הבעייה אל המחר הרחוק, שהוא היום). אם החלפת סיסמה זה באמת הפתרון, אז יש לי שאלה ממש טיפשית- איך מחליפים סיסמה במסן? אצלי זה מופעל אוטומטית כשהמחשב נפתח ואני לא מתעסק עם זה. אם יש משהו אחר שכדאי לי לעשות אשמח לשמוע. מחשבים- אי אפשר איתם, אי אפשר בלעדיהם. נוי - שיחה 14:44, 15 במאי 2009 (IDT)
בספק רב אם החלפת סיסמה אכן תעזור, כי רוב הסיכויים שזה לא שמישהו פורץ לך לחשבון מרחוק ושולח הודעות (ואם כן - דבר לא יעצור אותו מלעשות זאת שוב), אלא תוכנה שיושבת במחשב שלך ומחכה שתתחבר כדי לשלוח את הספאם. אני בעד פירמוט בתור התשובה לכל. עם זאת, יש שיבחרו בפתרון היותר קובנציונלי של סריקות עמוקות עם תוכנות אנטי רוגלות מוצלחות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:18, 15 במאי 2009 (IDT)
אוקיי. אם מישהו יכול לנסח לי את זה מחדש תוך הבנה שאני לא יודע כלום על וירוסים, אנטי וירוסים, פירמוטים וכל זה, זה יהיה נחמד. נוי - שיחה 18:40, 15 במאי 2009 (IDT)
שינוי סיסמה יעבוד אם הבעיה היא שמישהו הצליח לפרוץ את הסיסמה שלך ושולח דרך המסנג'ר שלך, ככל הנראה מרחוק (מחשב אחר), הודעות. במקרה שכזה שינוי הסיסמה יעבוד לזמן מוגבל מאוד - עד שאותו אדם יבין מה קרה ויפרוץ אותה שוב.
אני מאמין, ונראה שגם תומר, שמדובר בתוכנה עוינת שבטעות הותקנה על המחשב מסוג סוס טרויאני וכד'. תוכנות שכאלו יכולות לזהות מתי אתה מתחבר למסנג'ר ואז, מבלי ידיעתך, לשלוח עשרות הודעות לאנשים שונים.
הדרך הטובה ביותר, לטעמי, להתמודד עם זה היא לגבות את כל המסמכים במחשב ולפרמט - תהליך בו מוחקים את כל המידע שעל הכונן הקשיח לחלוטין ומתקינים מחדש את הכל (כולל החלונות, כרטיס המסך וכן הלאה). באופן שכזה אין סיכוי שהתוכנה העוינת תשאר. עם זאת, מי שלא מבין בנושא - עלול לגרום לנזק, ולכן, אלא אם כן אתה מכיר מישהו עליו אתה סומך מאוד בתחום, זה כנראה לא הפתרון בשבילך. באופן כללי פתרון הפירמוט הוא פתרון קיצוני למדי, ועל כן מומלץ לפני כן להשתמש בפתרונות קובנציונלים יותר - תוכנות אנטיוירוס ואנטי רוגלות.
תוכנות אנטי וירוס נועדו לעצור וירוסים אשר מנסים להדביק את המחשב שלך. סביר להניח שכבר יש לך תוכנה אחת מותקנת. אם מקור הבעיה הוא אכן תוכנת סוס טרויאני - רוב הסיכויים שתוכנת אנטי וירוס לא תעזור (זה לא התחום שלה). על כל מקרה, פירוט קצר וחלקי של תוכנות אנטי וירוס מובילות היום:NOD32, Norton ו- Avast (לה יש גם גרסה חינמית דיי טובה, בה אני משתמש על המחשב הרגיל). חשוב מאוד - הפעלת שתי תוכנות אנטיוירוס שונות על המחשב יכולה לגרום לבעיות בתפקודן (במקרה הטוב).
נגד סוסים טרויאנים ושאר תוכנות עוינות שאינן וירוסים יש להשתמש בתוכנות אנטי-רוגלות (AntiSpyware). לא בטוח שיש לך תוכנה כזאת כיום במחשב, כי אפשר לפעול בלעדיהן, אבל אם לא - כדאי מאוד להתקין. בין התוכנות המובילות ניתן למנות את SpyBot, AdAware ו-Windows Defender - לכולן יש גרסאות חינמיות טובות. לתוכנות אנטי-רוגלות למיטב הכרתי אין בעיה להתקין על אותו מחשב, בתנאי שלא מנסים להריץ אותן ביחד באותו הזמן על המחשב, אבל עדיין כדאי להזהר.
ישנם גם מספר אתרים המציעים שירותי סריקה והשמדת תוכנות מזיקות דרך האינטרנט. באופן אישי אני מעדיף לעבוד עם משהו שאני שולט עליו יותר, אבל להבנתי חלקם נחשבים לדיי טובים, אם כי מעולם לא ניסיתי.
בכל מקרה, זוהי עצה בערבון מוגבל מאוד, ומומלץ לקרוא על התוכנות האלו. אם אתה מרגיש שאתה לא יודע מספיק כדי להכריע לפי המידע שקיים באינטרנט, התייעץ עם מי שמכיר את המחשב הספציפי שלך יותר טוב. בכל אופן כדאי לגבות קבצים אחת לכמה זמן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:53, 15 במאי 2009 (IDT)

עוד דבר שיכול לעזור גם במסנג'ר וגם בדואר האלקטרוני זה לסדר שורת אפסים בתור הכתובת הראשונה שבפנקס הכתובות. הרבה וירוסים שנכנסים למחשב שלנו שולחים את עצמם לכל מי שבפנקס הכתובות שלנו וכשהם נתקלים בשורת אפסים במקום בכתובת, הם נתקעים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:32, 15 במאי 2009 (IDT)

לפני שאתה קורא את דבריו של זהר, שנה סיסמה בתקווה שהתהליך הקצר הזה יסגור את הנושא. אני נתקלתי במקרה דומה שבוצע בעזרת אתר דיוג[4]. הידרו - שיחה 21:40, 15 במאי 2009 (IDT)
אני הייתי מוריד (בלי קשר לבעיה הנוכחית) את התוכנה החינמית AVG [5] (דבר ראשון) ואת תוכנה החינמית spybot [6] (דבר שני), ומריץ חיפוש באמצעותם. רצוי גם להיעזר ב-HijackThis [7] שאת תוצאות החיפוש שלה מזינים באתר זה כדי לאתר תוצאות חיפוש בעיתיות. אתה יכול גם להיעזר בטכנאי מחשבים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:44, 15 במאי 2009 (IDT)
ואני עדיין הייתי מפרמט. brute force עובד נהדר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:49, 15 במאי 2009 (IDT)
אם הייתי מפרמט, היה לוקח לי כמה ימים רק לגבות את כל מה שיש לי במחשב, ועוד שבוע כדי למצוא ולהתקין מחדש את כל התוכנות המותקנות אצלי. רק פעם אחת בחיים פירמטתי, וזה היה עם מחשב חדש לחלוטין שממילא היה ריק. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:58, 15 במאי 2009 (IDT)
רצוי לפרמט כל חצי שנה-שנה. הפתרון של יוני אכן מצוין בריק, אם כבר יש לך תוכנת אנטיוירוס לא הייתי מתקין עוד אחת בצורת (AVG), שתי תוכנות אנטי-וירוס על המחשב אינן דבר טוב. מומלץ להריץ סריקת רוגלות באמצעות SpyBot ולראות מה התוצאות. הקושי לענות נובע בעיקר מכך שאין מספיק מידע כדי לענות. אני סבור שמדובר בסוס טרויאני, אבל גם ההשערה של הידרו לגבי דיוג מתאימה. בכל אחד מהמקרים זה קרה כי מישהו פתח מהמחשב שלך אתר לא בטוח ואישר דברים לא בטוחים, צריך ללמוד מזה לפעם הבאה. תומר א. - שיחה 22:16, 15 במאי 2009 (IDT)
צריך להתקין בשביל זה SiteAdvisor (בהנחה ומשתמשים ב-IE או ב-FF) לפעם הבאה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:29, 16 במאי 2009 (IDT)

Avalerion[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יודע מה זאת הציפור הזאת? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 21:32, 14 במאי 2009 (IDT)

למה אתה מתכוון ? זהו עוף מיתי, דוגמת הפניקס. בנצי - שיחה 13:57, 15 במאי 2009 (IDT)
עוף מיתי הבנתי מקריאת הערך האנגלי, השאלה האם הוא זכה אי פעם בשם עברי... • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 17:55, 15 במאי 2009 (IDT)
חוששני שלא. תיארתי לעצמי שלשם עברי כיוונת, אבל שאלתך לא נוסחה כך. בנצי - שיחה 20:28, 15 במאי 2009 (IDT)

הערה לגבי הערך " חוואיג' " ושאלה לגבי הערך " בהרט "[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב . רציתי לעדכן אתכם בערך התבלין חוואיג' שישנו עוד תבלין חוואיג' עירקי שהוא נועד לעוגיות ומורכב מזרעי אניס , הל ומלח .

ודבר נוסף שרציתי לשאול האם מופיע הערך " בהרט "  ? ........... כי אני חיפשתי ופשוט לא מצאתי .

בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 23:10, 14 במאי 2009 (IDT)

הנקבה של גמל שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך צריך לקרוא לנקבה של גמל השלמה: גמלית שלמה או נאקת שלמה?

גמלת שלומית. חיוך. לחרקים בדרך כלל אין שמות נפרדים לזכר ונקבה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:12, 15 במאי 2009 (IDT)

דרגה בצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כמה זמן (בדר"כ) יגיע חייל בצבא קבע לדרגת רב סרן, נניח אדם שחותם קבע בגיל 21. ‏Gridge ۩ שיחה 19:22, 15 במאי 2009 (IDT).

אתה מתכוון לצה"ל, כן? נדמה לי שיש הבדל בין מסלול הקידום בשירות קרבי / קדמי לבין שירות עורפי. אביעדוסשיחה 19:26, 15 במאי 2009 (IDT)
כן, צה"ל. ואני מתכוון למערך שאינו לוחם. ‏Gridge ۩ שיחה 19:32, 15 במאי 2009 (IDT).
כן, בדקתי, ואכן ע"פ פ"מ 32.0202, קצינים במערך הלוחם זכאים לקידום מהיר יותר.
הפ"ע 03.0228 (אמנם משנת 2005, אבל לא הצלחתי למצוא ברשת עדכנית יותר) קובעת טבלה מסודרת של מס' חודשים מזערי לפני קידום בדרגה. מסגן לסרן: פיקוד או הדרכה - 12 ח', מטה - 18 ח'; מסרן לרס"ן - לרוב 18 ח'. אביעדוסשיחה 19:35, 15 במאי 2009 (IDT)
אביעדוס, זה נשמע לי לא נכון. אני מכיר (במערך העורפי) שפרק הזמן המינימלי בין סגן לסרן הוא 36 חודשים. תומר א. - שיחה 03:44, 16 במאי 2009 (IDT)
אני חושב שגרסתך נכונה, ולא רק במערך העורפי. אני זוכר זאת עוד מעת היותי שליש גדודי. שבת חלום (זו השעה . . . חיוך), בנצי - שיחה 03:52, 16 במאי 2009 (IDT)
אה, ברור שזה לא נכון. מיד אחרי שציטטתי משם חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני, אבל כבר לא הייתי כאן כדי לתקן. הפז"ם שציטטתי מתייחס למס' חודשים מזערי בתפקיד, ולא בדרגה.
נדמה לי שההפ"ע הרלוונטית היא 03.0228, אבל לא הצלחתי למצוא אותה באינטרנט. אביעדוסשיחה 13:21, 16 במאי 2009 (IDT)
דרך אגב, דרגת רב סרן היא דרגת הפז"ם הגבוהה ביותר. כלומר, הדרגה אליה יגיע כל אחד שישאר בצה"ל מספיק זמן. בכדי להיות סגן אלוף (הדרגה הבאה) יש להיבחר במיוחד. גוונא - שיחה 19:22, 17 במאי 2009 (IDT)
התשובה קצת מורכבת ותלויה במספר פרמטרים. אני מכיר רק את המערך הערפי.
סג"מ->סגן - לרוב אחרי שנה. ניתן לקיצור לחצי שנה (לא סגור על זה ב- 100%). מי שברשותו תואר אקדמאי בסיום קורס קצינים יקבל מיד דרגת סגן.
סגן->סרן - לרוב אחרי 3 שנים, ניתן לקיצור לשנתיים. אולם פה יש המון יוצאי דופן. אקדמאי שהיה קמ"א (ארון אחד שטוח) ואז יצא לקצונה - כל שנת קמ"א נספרת כשנת סגן. כמו כן, אקדמאי שנמצא שנתיים בקבע וחלפו שנתיים מאז שקיבל דרגת סגן, זכאי לקיצור אוטומטי (למשל בוגרי תכנית תלפיות).
סרן->רס"ן - לרוב אחרי 4 שנים, ניתן לקיצור לשלוש שנים. אקדמאי שהיה קא"ב (שני ארונות שטוחים, מקבלים לאחר 3 שנים כקמ"א) ואז יצא לקצונה - כל שנת קא"ב נספרת כחצי שנת סרן.
לסיכום - ניקח דוגמא מייצגת של רס"ן עורפי, עתודאי שיצא לקצונה מיד בתום הלימודים וקיבל דרגת סגן בגיל 21. הרוב המוחלט לא זוכה לקיצורים, ולכן אותו עתודאי יגיע לדרגת סרן עם הכניסה לקבע (בגיל 24) ולדרגת רס"ן לאחר 4 שנים נוספות (בגיל 28). רציונל - שיחה 04:07, 19 במאי 2009 (IDT)
נראה לי, לפי תוכנו המובהק של הדיון כאן, שהכותרת צריכה להיות דרגת קצונה בצבא. בכל אופן, שתי הערות: א. דומני שהיום, בוגרי קורס הטייס של חה"א מקבלים מייד סגן (קורס בן 3 שנים, אקדמי), אבל לא 'סגור' על זה. ב. אא"ט, גם נגדים בכירים המסיימים קורס קצינים מקבלים עם הסמכתם דרגת סגן (השאלה היא מאיזו דרגת נגד חל נוהל זה). בנצי - שיחה 15:00, 19 במאי 2009 (IDT)
השאלה דיברה על קצינים במערך הערפי. אתה צודק לגבי בוגרי קורס טייס, למיטב ידיעתי הם גם מקבלים סרן אחרי שנתיים (שנתיים בקבע בדרגת סגן עם תואר). בכל אופן, אני חושב שהם לא נחשבים "מערך ערפי", ואולי נהוגים לגביהם כללים אחרים שאני לא מכיר. עבור נגדים - רס"ל יקבל סג"מ, רס"ר יקבל סגן ורנ"ג (דרגת הנגד הגבוהה ביותר) יקבל ישר דרגת סגן אלוף אם יעבור קורס קצינים. אני לא בטוח לגבי הדרגות שבאמצע. רציונל - שיחה 15:28, 19 במאי 2009 (IDT)
מספר תיקונים מהיכרות אישית:
  • לא כל מי שהוא בעל תואר אקדמי יקבל דרגת סגן בסיום קורס קצינים אלא רק קמ"אות.
  • ניתן לקצר פז"ם לדרגה רק פעם אחת (כלומר אי אפשר לקצר גם מסגן לסרן וגם מסרן לרס"ן).
  • כל הנגדים מדרגת רס"ר-רס"ב מקבלים דרגת סגן (ובד"כ גם קיצור לדרגת סרן), רנ"גים מקבלים דרגת סא"ל רק באופן תיאורטי מכיוון שברוב מכריע של המקרים הם כבר מעבר לגיל שאפשר להוציא לקורס קצינים. תומר א. - שיחה 16:56, 19 במאי 2009 (IDT)
לגבי התיקון הראשון שלך - אני לא בטוח. עתודאי שיוצא לקצונה מיד לאחר סיום הלימודים, לא מקבל דרגת קמ"א לפני היציאה לקצונה למיטב ידיעתי, ועדיין מקבל דרגת סגן בסיום הקורס. אולי זה חוק מיוחד לעתודאים. בנוסף, מי שמקבל קיצור אוטומטי מסגן לסרן, אפשר לקצר לו גם מסרן לרס"ן. באופן כללי, החוקים די מסובכים... רציונל - שיחה 17:51, 19 במאי 2009 (IDT)

זיהוי מנגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי, שאלה קצת טיפשית אבל בכל מקרה חשובה לי - בתכנית "תכנית חיסכון" בערוץ 2, שמשודרת כמעט כל יום ברבע לשמונה, יש פינה קבועה עם מנחם הורוביץ, שנקראת "שווה בדיקה". בכל פעם שהפינה מוצגת, נשמעת ברקע מנגינה נחמדה וקצבית, שאני מאד אוהבת אבל לא מבינה מאיפה ומה שמה [כדי שאוכל לחפש אותה באינטרנט, או משהו].

קטע לדוגמה.

חלק חשוב, המנגינה השרקנית הזאת הוחלפה בתוכניות האחרונות. לא לזו התכוונתי, אלא לזו שנשמעת בסרטון הזה.

למישהו יש מושג? שייקס - שיחה 20:43, 15 במאי 2009 (IDT)

אני ממליץ לך לשאול בפורום הייעודי לכך בתפוז. דוד - שיחה 23:45, 16 במאי 2009 (IDT)
קוראים לזה Odessa Medley של Paul Cantelon Score