ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 292
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
עינויים בשב"כ[עריכת קוד מקור]
האם עינויים של מחבלים שנעשים על ידי השב"כ הם דבר חוקי או שהחוקרים מבצעים עבירה פלילית מתוקף תפקידם? איך מונעים לדוגמה העמדה לדין בגין רצח במקרה והנחקר לא שרד את העינויים? אני מדבר ספציפית על הרוצח של רנה שנרב ז"ל. 213.55.224.194 00:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- ראה עינויים#עינויים כאמצעי חקירה בישראל. דוד שי - שיחה 06:40, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- ראה גם פרשת קו 300, לראיה היסטורית, וגם, ביחוד, את פצצה מתקתקת. בנצי - שיחה 20:55, 19 באוקטובר 2019 (IDT)
-- הועתק מדף השיחה:
הופתעתי כשגיליתי שוושינגטון לא חתם על ההכרזה, כשהיה צפוי (לפחות בעיניי) שכן. היתה לכך סיבה מיוחדת? Mr. boo • שיחה 03:43, 29 במאי 2007 (IDT)
-- סוף ההעתקה
חזרתי • ∞ • שיחה 12:02, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- בעת החתימה (1776) ג'ורג' וושינגטון היה מפקד הצבא הקונטיננטלי, לא חבר הקונגרס הקונטיננטלי. ההכרזה נחתמה ע"י חברי הקונגרס, הרשות המחוקקת. הוא נבחר לנשיא ב-1789. ―אנונימי לא חתם
- [1] שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:57, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה רבה על התשובה, ועל הקישור (גם אם באיחור קל). כדאי לדעתי להוסיף משהו בעניין גם בערך עצמו, זה יכול לעניין גם קוראים אחרים. Mr. boo 16:01, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- [1] שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:57, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
מה מקור המשפט ״תסתכלו עליהם ותראו אותנו״?[עריכת קוד מקור]
מה מקור המשפט ״תסתכלו עליהם ותראו אותנו״? 77.127.133.139 10:05, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
שלום, האם החוק אינו זהה לחוק מפרי (אנ')? חזרתי • ∞ • שיחה 10:51, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- לגמרי לא. לכל היותר זהו מקרה פרטי של חוק מרפי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:29, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא הבנתי מה הקשר לחוק מרפי. שאלתי על חוק מפרי. חזרתי • ∞ • שיחה 17:34, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
קישרת לחוק מרפי בויקינגליש. והרי לנו הדגמה חיה של חוק וישנה
. אגב, לדעתי חוק וישנה ראוי לגמרי לערך. אחרי שקראתי אודותיו נזכרתי בהמוני מקרים שהוא התממש, לי ולאחרים. לטעמי יש חשיבות אנציקלופדית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:37, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- העובדה שהוא מתממש פעמים רבות לא הופכת אותו לראוי לערך. וכדאי להזמין לכאן להוגה החוק - עוזי ו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:41, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- כמו כן אני מוכן להתערב על שנקל שפרופ' וישנה יתנגד לערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- הויקינגליש החליטו שהוא ראוי לערך. בנוגע לשם הערך, מטעמי לוקאל-פטריוטיזם, משום ההשם "חוק מפרי", יש לו כחמישית מהמופעים בגוגל של "חוק וישנה" אינו שגור ומכך ש"חוק מפרי" ייצור בילבול עם חוק מרפי עדיף להשתמש בשם הציוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:49, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- אתם יכולים לכתוב על חוק סקית. עוזי ו. - שיחה 20:43, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- אילן שמעוני: ההדגמה החיה היא כמובן שלך; אני לא ניסיתי לתקן דבר (ראיתי את המחיקה שלך). חזרתי • ∞ • שיחה 01:09, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- כמובן. לא התכוונתי למשהו אחר. לקח לי כמה נסיונות לגלות מה בדיוק המתכונן של
תבנית כתב מחוק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:35, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- כמובן. לא התכוונתי למשהו אחר. לקח לי כמה נסיונות לגלות מה בדיוק המתכונן של
- העובדה שהוא מתממש פעמים רבות לא הופכת אותו לראוי לערך. וכדאי להזמין לכאן להוגה החוק - עוזי ו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:41, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא הבנתי מה הקשר לחוק מרפי. שאלתי על חוק מפרי. חזרתי • ∞ • שיחה 17:34, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
מוסיקה - איך לתרגם "מיד-פייסד" (mid paced)?[עריכת קוד מקור]
קצב מתון? קצב בינוני? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
- בקצב ביניים או בקצב אמצעי. רצוי להעלות את הביטוי כולו, משום שתרגום, מטבעו, תלוי הקשר הוא. אגב, לשם כך קיים דלפק ייעוץ ייעודי: ייעוץ לשוני. מועדים לשמחה, בנצי - שיחה 20:50, 19 באוקטובר 2019 (IDT)
ייעוץ אסטרטגי[עריכת קוד מקור]
קראתי את הערך ייעוץ אסטרטגי, אך נראה לי לא הבנתי מה זה...
- מישהו יכול להסביר על ידי דוגמה למה בפועל זקוקים לחברת ייעוץ?
- מה עושה בפועל המייעץ ואיך הוא יודע לייעץ נכון?
- מדוע חברה כלשהי זקוקה לשירות של יועץ חיצוני? המנהלים עובדים בחברה מזה כמה עשורים. מי מבין יותר טוב מהם?
- מה ההכשרה של יועץ אסטרטגי? הוא צריך להיות כלכלן?
אשמח להסבר להדיוט. Corvus,(Nevermore) 16:21, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- לצערי אני ראיתי דווקא דוגמה הפוכה, אבל אני מכיר את הרציונל, ויכול לספק דוגמאות: לחברת הזנק יש מוצר שמתקרב לשלב הבשלות. מטבע הדברים, עד שלב השיווק, כל הכוחות המקצועיים בחברה מתמקדים בפיתוח, ואינם יודעים כיצד לעבור לשלב השיווק. לא מדובר על מינוי מנהלי מכירות - ניסו את זה וזה לא עבד, מפני שהחברה עדיין מגששת את דרכה באפלה למיצוב כחברה שמתחרה בפועל ממש בשוק. בנקודה זו ייעוץ אסטרטגי יקבע את גורל החברה - אם הוא אכן מתבסס על הכרה מעמיקה של השווקים והשחקנים בתחום, הוא ינחה את החברה משלב "יש מוצר" לשלב "יש שוק, יש מכירות", בדרך להנפקה ו/או לאקזיט. ייעוץ אסטרטגי לקוי יכול לקחת חברה עם מוצר מצויין ולקבור אותה ח' אמות באדמה. לצערי הייתי בסרט הזה. דוגמה שנייה: חברה עם מוצר "מסורתי". הוא קיים כבר שני עשורים, ומתפקד היטב. אבל בתוך החברה עניינים מתחילים לחרוק. הדור הישן, של אנשים שבנו את העסק, יוצא מהעניינים. חלק מהם ממנפים את הצלחתם לתפקידים נחשקים בחברות אחרות. אחרים מתקדמים לשלב הפיטרי ועושים שטויות. החברה כולה מתחילה לגמגם, לאבד יעילות, לאבד מיקוד. בשלב הזה ייעוץ חיצוני (בדרך כלל נכפה על ההנהלה בידי הדירקטוריון) יכול לעצב את החברה מחדש - לבנות הנהלה יעילה, לשנות לופים בעייתיים או למחוק אותם, להזיז הצידה מנהלים שתפקידם גדול עליהם. בד בבד מעוצבת גם חזות החברה - זהות תאגידית, מיתוג מעודכן. הייתי נוכח בישום מוצלח שכזה.
הגוף המייעץ משווק את יכולתו על סמך הצלחות עבר. הצלחה בשטח תחשב הרבה יותר מאשר תואר זה או אחר. אם הייעוץ אכן נסמך על אנשים ש"היו בסרט הזה", למדו והתעדכנו, יש סיכוי טוב להצלחה. מנגד קיימות חברות ייעוץ שמדקלמות ססמאות שונות, מביאות מנגנונים שמבטיחים הרים וגבעות וקורסים ברעש רם.
ייעוץ אסטרטגי הוא דבר חיוני לחברה שמתמודדת עם אתגר שמחוץ ליכולות הקיימות שלה, וצריכה את האנשים החכמים שידעו להביט גם על השוק כולו וגם על התהליכים בתוך החברה. במידה רבה הוא עניין של "אין ברירה" - או שיהיה שינוי מהותי או שהכשלון מובטח, או לפחות כך זה נראה לחברי הדירקטוריון. על כל פנים מנקודת המבט הזערורית שלי, זה גם הוריד חברות מצויינות ביגון שאולה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:54, 18 באוקטובר 2019 (IDT)- תודה על תשובתך המפורטת. הדוגמאות באמת עזרו לי להבין יותר. אז נשאלת השאלה: מאיפה היועצים לומדים את אתם הכלים של הכרות עם השוק עד לרמת חיזוי הצלחה וכישלון של מוצר שתרם היה כדוגמתו? אם לא תואר אקדמאי בכללה וניהול תעשיה, אז מה כן? כי ברור שלצד נוסחאות שהוכחו כפועלות, צריך הכרות hands on עם השוק. Corvus,(Nevermore) 18:08, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- במקרה הראשון אדם בכיר מאד בעסקי האשראי הבינלאומי סינוור את הדיררקטוריון ואת המנכ"ל. היה ברור לכולם (חוץ מלכמה אנשי טכנולוגיה... אבל לא היה עם מי לדבר) שאיתו אין אפשרות לכישלון. השווי המדומה של החברה, השווי שלפיו נקבעו השקעות, נסק בצורה מטורפת, הרבה בזכות שמו של אותו בכיר. אבל הוא הוביל את החברה למחוזות ששרפו את ההשקעות העצומות על כלום תוך זמן קצר. במקרה השני - באמת אין לי מושג איך נבחרה חברת הייעוץ, אבל מהכרות אישית עם חלק מהם, מדובר במקצוענים שבאו מהשטח. לכולם היה תואר זה או אחר, אבל זה פשוט היה חסם הכניסה למשרות שמהם התקדמו, ואז עברו לייעוץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:29, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- אחדד את הנקודה. היועצים המוצלחים האלה לא למדו תואר זה או אחר על מנת להיות יועצים עסקיים. הם למדו תואר על מנת להתחיל לעבוד בחברות. הם התקדמו, רכשו נסיון והוכיחו את עצמם לא כיועצים, אלא כאנשי ניהול, אנשי עסקים, מנהלי מיתוג וזהות תאגידית. אחרי השלה הזה הם מינפו את עברם כשכירים בכירים ומוצלחים לחברת ייעוץ, ועל הדרך הביאו איתם את הטובים באנשי הניהול הזוטר מהחברות שעבדו בהן כשכירים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:38, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- במקרה הראשון אדם בכיר מאד בעסקי האשראי הבינלאומי סינוור את הדיררקטוריון ואת המנכ"ל. היה ברור לכולם (חוץ מלכמה אנשי טכנולוגיה... אבל לא היה עם מי לדבר) שאיתו אין אפשרות לכישלון. השווי המדומה של החברה, השווי שלפיו נקבעו השקעות, נסק בצורה מטורפת, הרבה בזכות שמו של אותו בכיר. אבל הוא הוביל את החברה למחוזות ששרפו את ההשקעות העצומות על כלום תוך זמן קצר. במקרה השני - באמת אין לי מושג איך נבחרה חברת הייעוץ, אבל מהכרות אישית עם חלק מהם, מדובר במקצוענים שבאו מהשטח. לכולם היה תואר זה או אחר, אבל זה פשוט היה חסם הכניסה למשרות שמהם התקדמו, ואז עברו לייעוץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:29, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה על תשובתך המפורטת. הדוגמאות באמת עזרו לי להבין יותר. אז נשאלת השאלה: מאיפה היועצים לומדים את אתם הכלים של הכרות עם השוק עד לרמת חיזוי הצלחה וכישלון של מוצר שתרם היה כדוגמתו? אם לא תואר אקדמאי בכללה וניהול תעשיה, אז מה כן? כי ברור שלצד נוסחאות שהוכחו כפועלות, צריך הכרות hands on עם השוק. Corvus,(Nevermore) 18:08, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
נא תנו דעתכם[עריכת קוד מקור]
לשאלת זיהוי העץ בויקיפדיה:מסדר זיהוי#עץ לא מזוהה בעל פריחה אדומה ייחודית. הדלפק שם לא זוכה למספיק ביקורים, כך נראה. בנצי - שיחה 23:01, 19 באוקטובר 2019 (IDT)
חברות אבקת חלב לתינוקות[עריכת קוד מקור]
משנות ה-50 שמוצריהן הגיעו גם לתוניסיה. בין היתר סימילאק (אנ'), אבל גם כנראה, חברה מתחרה בשם שנשמע כמו גיגוז. האם מישהו יודע משהו על חברה זו ? איך שמה נכתב באנגלית / צרפתית ? האם תכולת הקופסאות הללו (שהיו עשויות אלומיניום) היתה אבקה או חלב נוזלי ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:03, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
דרגות גנרלים בצבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור]
בערכים (לדוגמא) של הגנרלים ג'יימס ואן פליט ו-אוסקר גריסוולד מתוארים עליות וירידות בדרגות הגנרלים האילו. האם אילו באמת ירידות ועליות בדרגות? או דרגות בזרועות שונות של הצבא? מקישורים חיצוניים בערכים:
- ג'יימס ואן פליט באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
- אוסקר גריסוולד באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
מצוינים שינוי דרגות ב-Army of the United States וב-צבא ארצות הברית ((אנ')) אבגמד - שיחה 23:36, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא מדובר באמת בירידה בדרגה. לארצות הברית יש צבא סדיר בגודל קבוע ועם מספר תקנים קבוע לקצינים בכל דרגה. בעת מלחמה גדולה, הצבא מתרחב על ידי גיוס נרחב וזאת באופן זמני. היחידות החדשות שמוקמות נחשבות כרכיב שונה במסגרת צבא ארצות הברית. קצינים סדירים מתמנים לתפקידים בכירים יותר ברכיב זה מאשר התפקיד התקני שלהם, ובהתאם מקבלים ברכיב זה דרגה מתאימה. עם סיום המלחמה משתחרר רכיב זה, תוקף הדרגה של הקצינים פוקע, והקצינים חוזרים לתפקידים התקניים שלהם ולדרגה שהם מחזיקים בה במסגרת הצבא הסדיר. באופן הזה אפשר להחזיר את הקצינים לשירות הסדיר, בלי לחרוג מהתקנים הקבועים לדרגות. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:54, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- המונחים המקובלים בעברית הם "דרגה קבועה" ו"דרגה זמנית". קיים גם בצבאות אחרים, וקרה גם בצה"ל בשנותיו הראשונות. --א 158 - שיחה 14:50, 2 בנובמבר 2019 (IST)
סהרנה, מתי?[עריכת קוד מקור]
בערך נכתב שכיום, בארץ, החג נחוג במהלך חול המועד סוכות. לעומת זאת, בפינת "אירועים בלוח העברי" של היום, כ"ג בתשרי, ואף בערך על כ"ג בתשרי, נאמר שהסהרנה נחוג בכ"ג בתשרי, כלומר, באסרו חג סוכות, ולא בחול המועד. מהו הנכון? תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:29, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
האם קופיקס הצליח ברוסיה?[עריכת קוד מקור]
האם הרשת יציבה שם כלכלית ואולי אף צומחת כלכלית ב-2019? תודה מראש לכם. ―אנונימי לא חתם
- Cofix לפי הערך בויקי האנגלית זאת הצלחה גדולה. 129.69.140.138 12:56, 23 באוקטובר 2019 (IDT)
מה עושים עם הזיתים, אחרי שמייצרים שמן זית?[עריכת קוד מקור]
אחרי שמוציאים את "המיץ" מהזיתים, האם הזיתים היבשים נזרקים? Corvus,(Nevermore) 22:36, 23 באוקטובר 2019 (IDT)
- בד"כ המסה הזאת מעובדת שוב כי היא מכילה כ-5% אחוזים של שמן זית ואז משמשת כדשן או מזון לחיות. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:21, 23 באוקטובר 2019 (IDT)
- הגפת שימשה בעבר ומשמשת כיום להסקה, לדישון ולפעמים כחומר גלם לתעשייה. בברכה, Easy n - שיחה 01:11, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
מה קרה להוריו של תום סוייר?[עריכת קוד מקור]
למה הוא גר עם הדודה? איפה ההורים?
- בנוגע לאם, אנחנו יודעים שהיא נפטרה. בנוגע לאביו הסוגיה מסתבכת, שכן הוא לא מוזכר במפורש, אבל אנחנו יודעים שהיה לתום חצי-אח (סיד), מה שאומר שהאימא התעברה משני גברים שונים שאף אחד מהם לא מגדל את בנו, ולכן אני משער שמדובר פה על ילדים מחוץ לנישואים, שאבותיהם לא ראו צורך לקחת אחריות על תוצאות הרומנים שלהם (וייתכן אפילו שהם אינם מודעים כלל לקיומם), ולכן פולי המסכנה נאלצת לגדל את בניה של אחותה המופקרת שמתה טרם זמנה. זה גם מסביר את אופיו ה"ממזרי" של טום. --ּ - שיחה 19:20, 30 בנובמבר 2019 (IST)
מה קורה למזוודה אם מפספסים את הקונקשן?[עריכת קוד מקור]
נניח מישהו טס עם קונקשן מעיר א' לעיר ג' דרך העיר ב'. ועקב בדיקה ביטחונית, ביקורת גבולות ותור ארוך, הוא לא מספיק למטוס מב' לג'. האם במקרה כזה יעקבו את ההמראה? לא סביר. יפרקו את המטוס ויוצאו את המזוודה שלו? גם לא הגיוני. אז מה קורה למזוודה שלו? היא תגיע לעיר ג' בלעדיו? שואל השאלות - שיחה 21:01, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- עד היום, בכל המקרים שהחמצתי קונקשן, גם המזוודה החמיצה אותו וטסה יחד איתי בטיסה החלופית. לעומת זה קרה לי כבר כמה פעמים ההיפך, שהמזוודה (או מזוודות) לא הספיקו לעבור וכשהגעתי ליעד גיליתי שהמזוודות נשארו מאחור. במקרה כזה חברת התעופה דואגת להביא אותה לכתובת השהייה שלי (או לבית אם זה בדרך חזרה). בקיצור, ממדגם לא מייצג, נראה לי שלמזוודות לוקח בדרך כלל יותר זמן לבצע קונקשן מאשר לבני אדם. בברכה, Easy n - שיחה 01:08, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- מאז אסון לוקרבי, ואף לפניו, מזוודה ללא נוסע אינה מעלית לטיסה ואם הועלתה מורידים. לפעמים זה גורם לעיכובי טיסה. שנילי - שיחה 19:56, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- המזוודה תועלה על טיסה אחרת מעיר ב' לג', וחברת התעופה תדאג למשלוח לכתובת שהנוסע יספק. כלומר, הנוסע ילך לדוכן של איבוד כבודה, ידווח שהכבודה שלו לא הגיעה - ולהם אמור להיום כבר המידע של הטיסה עליה תגיע הכבודה. בשלב זה הוא מקבל גם מספר פנייה, ומספק פרטים, כגון כתובת מלון.
עריכתי שוחזרה משום מה. אמנם מאז החמרת הבטיחות מזוודה ללא נוסע לא תועלה לטיסה, אבל כאן ישנה חריגה, והמזוודות אכן טסות בנפרד מהנוסע. הדברים נכתבים מניסיון של שנים. כלומר, אם המגבלה היא העיכוב של חברת התעופה להעביר את המזוודה מהמטוס הנוחת למטוס הממריא, הוא יטוס בלעדיך. אבל סיבות אחרות כן יכולות לגרום לעיכוב כל הטיסה - קרה לי ששני נוסעים רבו על משהו, לרמה של תקיפה פיזית, והורידו את שניהם + המזוודות שלהם, ונאלצנו להמתין עד שיאתרו את כבודתם ויורידו אותם.
- המזוודה תעבור בדיקה ביטחונית ואז תשלח בנפרד. שנילי - שיחה 00:28, 27 באוקטובר 2019 (IDT)
היי. עד כמה זה אמין? ולמה אין לנו גרסה עברית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:18, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- תורה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:58, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה לא אותו ערך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- בערך המקביל ההולנדי הם הכניסו גם את המשנה וההלכה. אצלנו זה מופיע במקום אחר. שישאר בלי קישור לערך בוויקי העברית.
- גם זה וגם זה עוסק בחמישה חומשי תורה. אין משהו מיוחד בגישת הערכים שמבדיל בינהם. העובדה שבערך ההולנדי הכניסו גם משנה והלכה לא קשורה לכלום פרט לאי-דיוקים בבינויקי ובלבול בהגדרות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:51, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- בערך המקביל ההולנדי הם הכניסו גם את המשנה וההלכה. אצלנו זה מופיע במקום אחר. שישאר בלי קישור לערך בוויקי העברית.
- זה לא אותו ערך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
כמה עולה לעבור במסלול האדום בנתב"ג?[עריכת קוד מקור]
ההגבלה היא 1 ליטר משקה חריף + 3 קילו אוכל. נניח יש לי שני בקבוקי משקה חריף ללא ציון אחוזי אלכוהול ו4 קילו מזון במצטבר במנות מסוגים שונים. ככה שברור שזה לא לשימוש מסחרי. לפי החוק חייבים לעבור מסלול האדום. כמה משלמים על חריגות בתחום המצוין? 213.55.225.216 22:39, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
מעות ושטרות[עריכת קוד מקור]
בערכים לירה ישראלית ופרוטה (מטבע ישראלי) יש תמונות של "מעות לירה ישראלית", ובערך על הלירה הישראלית, יש בנוסף תמונות של שטרות. הדף מעות הוא פשוט הפניה לדף מטבע והמילה "מעות" לא מופיעה בו כלל, למעט כקישור לערך מעה בויקימילון, ושם בכלל מדברים על מטבעות, ואילו מה שרואים בתמונות כלל לא נראה לי כמו מטבעות. מה הכוונה ב"מעות" ומה ההבדל בינם לבין שטרות? --84.229.170.124 16:29, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
חור שחור[עריכת קוד מקור]
האם חללית שיש לה מנוע שמאיץ אותה כל הזמן, יכולה להמריא מחור שחור ולצאת ממנו? או לפחות, ממיקום כלשהו בתוך אופק האירועים של חור שחור? ―אנונימי לא חתם
- לא. מהירות המילוט מחור שחור היא מהירות האור לכל הפחות. ואתה לא יכול להאיץ מסה למהירות האור. Corvus,(Nevermore) 19:29, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם אם נניח את מהירות האור בצד, עיקום הזמן והמרחב בתוך אופק הארועים מוביל לכך שכל עתיד שהוא מגיע לסינגולריות. לא ניתן להמנע מהגעה לסינגולריות, ועל אחת כמה וכמה לצאת מאופק הארועים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:49, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
פתרונות טכנולוגיים למשבר האקלים[עריכת קוד מקור]
יצא לי לקרוא כתבות על פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים כבר היום להפוך לדלל את כמות ה CO2 באטמוספרה, שהוא גז החממה הדומיננטי. על פתרונות למתאן לא שמעתי. מה מונע מלהחיל שימוש בפתרונות הללו? כי מסיבה כלשהי זה לא קורה ולא מפורסם מספיק שקיימים הפתרונות. גם פתרונות שכאלו לא פוגעים בתעשיית הנפט שגורמת גם לבעיות אחרות שבגללן יש צורך להפסיק את השימוש בו. (¯`gal´¯) - שיחה 01:33, 27 באוקטובר 2019 (IDT)
- חלק מאוד מסובכים. אחרים סתם יקרים. באופן כללי מוצעים הרבה צעדים שיכולים לעזור ויידרש שילוב של לא מעט מהם כדי לרסן את הצטברות גזי החממה באטמוספרה. אבל לצורך הדיון, תן דוגמה לפתרון טכנולוגי כזה. Tzafrir - שיחה 08:36, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- (¯`gal´¯), פחמן דו חמצני אינו גז חממה הדומיננטי בכדור הארץ (בנוגה לדוגמה הוא כן). הגז הדומיננטי בכדור הארץ הוא מים. ראה גרף מצורף. Corvus,(Nevermore) 10:10, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- Tzafrir, לדוגמא יש טכנולוגיה שמאפשרת ללכוד CO2 מהאוויר וטכנולוגיה להפיכת CO2 לאבן. Corvus, טוב לדעת, בכל מקרה התכוונתי להשפעה אנושית על התחממות כדה"א. מן הסתם שהנזק שנגרם הוא מעליית ריכוז ה CO2 באוויר. אכן שמעתי שהאוקיינוסים ילכדו את רוב החום בגלל עליית הטמפרטורה. (¯`gal´¯) - שיחה 10:40, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- גז חממה#תפקיד אדי המים. ומה שכתוב שם עדיין לא מספק. באופן כללי השינוי בגזי החממה הוא בעיקרו בגלל פחמן דו חמצני, להבנתי. אמרת שיש. אתה יכול לתת דוגמה לטכנולוגיה אחדת שנראית מעשית? יש המון טכנולוגיות פוטנציאליות שאינן מעשיות מסיבה זו או אחרת. Tzafrir - שיחה 15:12, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- לפי איך שזה מתואר בכתבות שקראתי נראה שזה מעשי ופריצת דרך משמעותית. כנראה שאם לא, לא היה בזה עניין חדשותי, ולא הייתה סיבה לפרסם זאת. [2] [3] (¯`gal´¯) - שיחה 19:37, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- אני מנחש שמה שמונע יישום שיטות כאלו הוא אותו הדבר שמונע מעבר למקורות אנרגיה נקיים, היינו השאלה "מי משלם?". לפי הכתבה הראשונה, קיבוע טון פחמן עולה 20 עד 30 דולר במקום שיש מים ובזלת, ויותר במקומות אחרים. בהנחה אופטימית שניתן לרדת למחיר של 10 דולר, קיבוע של 35 מיליארד הטונות של CO2 שהאנושות משחררת לאטמוספירה כל שנה יעלה 350 מיליארד דולר לשנה. יותר במידה ונצטרך יותר אנרגיה (אוכלוסיית העולם עדיין גדלה) ואם נרצה להוציא מן האטמוספירה גם את הפחמן שפלטנו ונפלוט עד להפעלת הפרוייקט. אני מנחש שכבר זול ופשוט יותר לעבור למקורות אנרגיה שלא פולטים CO2 (וגזי חממה נוספים). גם זה פתרון שעובד כבר היום, רק שאין מספיק אנשים שמוכנים לשלם את המחיר. H. sapiens - שיחה 14:23, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- לפי איך שזה מתואר בכתבות שקראתי נראה שזה מעשי ופריצת דרך משמעותית. כנראה שאם לא, לא היה בזה עניין חדשותי, ולא הייתה סיבה לפרסם זאת. [2] [3] (¯`gal´¯) - שיחה 19:37, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- גז חממה#תפקיד אדי המים. ומה שכתוב שם עדיין לא מספק. באופן כללי השינוי בגזי החממה הוא בעיקרו בגלל פחמן דו חמצני, להבנתי. אמרת שיש. אתה יכול לתת דוגמה לטכנולוגיה אחדת שנראית מעשית? יש המון טכנולוגיות פוטנציאליות שאינן מעשיות מסיבה זו או אחרת. Tzafrir - שיחה 15:12, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- Tzafrir, לדוגמא יש טכנולוגיה שמאפשרת ללכוד CO2 מהאוויר וטכנולוגיה להפיכת CO2 לאבן. Corvus, טוב לדעת, בכל מקרה התכוונתי להשפעה אנושית על התחממות כדה"א. מן הסתם שהנזק שנגרם הוא מעליית ריכוז ה CO2 באוויר. אכן שמעתי שהאוקיינוסים ילכדו את רוב החום בגלל עליית הטמפרטורה. (¯`gal´¯) - שיחה 10:40, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- (¯`gal´¯), פחמן דו חמצני אינו גז חממה הדומיננטי בכדור הארץ (בנוגה לדוגמה הוא כן). הגז הדומיננטי בכדור הארץ הוא מים. ראה גרף מצורף. Corvus,(Nevermore) 10:10, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- C02 הוא מולקולה יציבה למדי, הפירוק שלה אנדותרמי- יש להשקיע אנרגייה בפירוק. מסיבה זו כל תהליך רחב היקף לקליטת CO2 מחייב איזושהי השקעת אנרגייה. קשה לי לראות איך אמצעי מלאכותי כלשהו ייתחרה בכלורופלסטים, שאוכלים אור שמש ו CO2.
כיוון סביר לפתרון הוא הנדסה גנטית של אצות עתירות כלורופלסטים. כשם שמפתחים גידולים חקלאיים עמידים למחלות ולחרקים, גם כאן יהיה צורך לשלב גנים של מינים שונים לקבלת אצה עמידה, מתרבה במהירות ועתירת כלורופלסטים.
כשקראתי על ביוספירות סגורות גיליתי שיש הפרש גדול בין קצב עיכול ה CO2 של צמחים שונים. בננות, למשל, מצטיינות בזה.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:52, 28 באוקטובר 2019 (IST)- אני חושב שהבעייה העיקרית עם קיבוע CO2 בעזרת פוטוסינתזה היא איך למנוע ממנו לחזור לאטמוספירה כאשר האורגניזם מת ומתפרק. H. sapiens - שיחה 14:57, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- זה לגמרי לא רלבנטי. פוטוסינתזה אינה "קיבוע של CO2", היא פירוק של CO2. החמצן משוחרר לאוויר, הפחמן נשאר כמוצק או כחלק ממולקולה אורגנית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- זו סמנטיקה. ניתן להתייחס לפוטוסינתזה כאל קיבוע של פחמן, שהוא המרכיב העיקרי של דלק פוסילי, והחלק הבעייתי מבחינת גזי חממה (חמצן איננו גז חממה בפני עצמו). לא סתם החברה שמפיצה טכנולוגיה להוצאה של CO2 מן האטמוספירה קוראת לעצמה CarbFix. אתה יכול להחליף למעלה ל"קיבוע של פחמן". H. sapiens - שיחה 23:55, 28 באוקטובר 2019 (IST).
- בדיוק - קיבוע של פחמן, לא של CO2 שבמות הצמח פשוט משתחרר לו בתהליך רקב. חלק גדול מהפחמן המקובע פשוט יורד מסד"כ ה CO2 לתמיד. במיוחד בסביבת מישורי סחף זה תהליך יעיל מאד - הסחף בעונת הגשמים קובר את הצמחים המתים ומונע כל אפשרות לאיזה תהליך שיחזיר את הפחמן לאטמוספירה (למשל שבעלי חיים יאכלו את החומר הצמחי ויפלטו CO2). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:53, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- זו סמנטיקה. ניתן להתייחס לפוטוסינתזה כאל קיבוע של פחמן, שהוא המרכיב העיקרי של דלק פוסילי, והחלק הבעייתי מבחינת גזי חממה (חמצן איננו גז חממה בפני עצמו). לא סתם החברה שמפיצה טכנולוגיה להוצאה של CO2 מן האטמוספירה קוראת לעצמה CarbFix. אתה יכול להחליף למעלה ל"קיבוע של פחמן". H. sapiens - שיחה 23:55, 28 באוקטובר 2019 (IST).
- H. sapiens, עקרונית המסה הירוקה של כדור הארץ אינה גודל קבוע ונצפתה עליה ניכרת ב-35 השנים האחרונות (CO2 fertilization effect). לגבי החזרה לאטמוספרה, מדובר בתהליך איטי בהרבה מתהליך בעירה ופרק הזמן שיקח להחזרת הפד"ח הוא מסדר גודל של הזמן שיקח לצמחים חדשים לגדול. Corvus,(Nevermore) 16:10, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- אז אתה בעצם אומר שע"מ להוציא טון פד"ח מהאטמוספירה צריך להגדיל את המסה הירוקה בטון (למעשה ביותר כי מסה ירוקה מורכבת מעוד יסודות חוץ מפחמן וחמצן). אני אומר שיותר יעיל אם חלק גדול ככל האפשר של הטון חוזר בסוף לקרקע, ואז מתפנה מסה ירוקה להוציא עוד פד"ח מהאטמוספירה. זה אפשרי, רק לא פשוט לביצוע כאשר מדובר על כמויות עצומות כאלו. H. sapiens - שיחה 16:44, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- לכרות יערות ולקבור אותם לא נשמע כמו תוכנית יעלה. במיוחד בהתחשב בקצב הגדילה של העץ, שהולך וגובר עם הגיל [4]. Corvus,(Nevermore) 20:24, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- שמעתי רעיונות להגביר פוטוסינתזה של פיטופלנקטון, שהוא והקרילאים שאוכלים אותו שוקעים לאחר מותם על קרקע הים. אך כפי שכתבתי למעלה, זו לא בעיה פשוטה. H. sapiens - שיחה 21:06, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- H. sapiens, אילן, משתמש:Galzigler, משתמש:Tzafrir. במקרה מצאתי את זה. וודקה שלטענת היצרנים קולטת פד"ח מהסביבה והופכת אותו לאתנול בתהליך המדמה פוטוסינתזה. אני אישית חושש שמדובר במרמה מכיוון שהאנרגיה הדרושה לאלקטרוליזה המתוארת בכתבה גבוהה למדי ויתכן שדורשת השקעת משאבים שעולה על התועלת כביכול. Corvus,(Nevermore) 14:42, 8 בנובמבר 2019 (IST)
- בתהליך הייצור מושקעת אנרגיה הן בפירוק המים (אלקטרוליזה) כמו שציינת והן בזיקוק האלכוהול מן המים (שמצריך חימום). כמוכן מושקעת אנרגיה בהסעה של חומרי גלם, תוצרים, וכדומה. הם טוענים שאפשר להתעלם מרוב האנרגיה הזו מכיוון שהם משתמשים באנרגיה סולרית (אבל אותה אנרגיה סולרית לא משמשת לצרכים הרבה יותר מועילים). וכמוכן ראוי להתייחס לכל התהליך ולא רק לחלק הקטן של הייצור: מה קורה לתוצרים? איך ממחזרים? בסופו של דבר מגיעה וודקה ליחידת הקצה ומשרה עליה התנהגות שתורמת לעליית פליטת הפחמן. Tzafrir - שיחה 16:25, 8 בנובמבר 2019 (IST)
- לכרות יערות ולקבור אותם לא נשמע כמו תוכנית יעלה. במיוחד בהתחשב בקצב הגדילה של העץ, שהולך וגובר עם הגיל [4]. Corvus,(Nevermore) 20:24, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- אז אתה בעצם אומר שע"מ להוציא טון פד"ח מהאטמוספירה צריך להגדיל את המסה הירוקה בטון (למעשה ביותר כי מסה ירוקה מורכבת מעוד יסודות חוץ מפחמן וחמצן). אני אומר שיותר יעיל אם חלק גדול ככל האפשר של הטון חוזר בסוף לקרקע, ואז מתפנה מסה ירוקה להוציא עוד פד"ח מהאטמוספירה. זה אפשרי, רק לא פשוט לביצוע כאשר מדובר על כמויות עצומות כאלו. H. sapiens - שיחה 16:44, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- זה לגמרי לא רלבנטי. פוטוסינתזה אינה "קיבוע של CO2", היא פירוק של CO2. החמצן משוחרר לאוויר, הפחמן נשאר כמוצק או כחלק ממולקולה אורגנית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- אני חושב שהבעייה העיקרית עם קיבוע CO2 בעזרת פוטוסינתזה היא איך למנוע ממנו לחזור לאטמוספירה כאשר האורגניזם מת ומתפרק. H. sapiens - שיחה 14:57, 28 באוקטובר 2019 (IST)
נבחרת אנגליה[עריכת קוד מקור]
למה נבחרות אנגליה, סקוטלנד וויילס משחקות בנפרד בספורט ולא ביחד כנבחרת בריטניה? האם יש מדינות אחרות שבהן נבחרות של חלק מהמדינה משחקות בנפרד?
- שאלה טובה. שימו לב שזה לא נכון לגבי כדורסל, בייסבול, טניס וענפי-ספורט רבים נוספים, אבל כן בכדורגל וברוגבי (שם הפיצול לאנגליה, ווילס, סקוטלנד, צפון אירלנד, האי מאן, גיברלטר בולט במיוחד). מתייג את בעלי הידע בכדורגל ובעלי הידע בספורט. נילס אנדרסן - שיחה 15:32, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- שניהם החלו כמשחקים בריטיים. יש לזה עדיין זכר, לדוגמה בIFAB. Tzafrir - שיחה 17:00, 27 באוקטובר 2019 (IST)
נבחרת איי פארו בכדורגל משתייכת לפיפ"א למרות שאיי פארו שייכים לדנמרק. נבחרות חבל הבסקים וקטלוניה (כל אחת לחוד) אינן מוכרות על ידי פיפ"א אך עורכות מדי פעם משחקי ידידות מול נבחרות לאומיות שמוכרות על ידי פיפ"א ומנסות כל כמה שנים לקבל מעמד של נבחרות עצמאיות. חבייר קלמנטה מונה במרץ 2019 למאמן נבחרת חבל הבסקים בכדורגל, ללמדך שהם מעניקים לנושא זה חשיבות.אודי - שיחה 09:15, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- בערכים כמו אלה: 1 2 3 אפשר למצוא קבוצות שלפחות חלקן הן נבחרות של חלקים מתוך מדינות. לגבי אירלנד, גם שים לב שאיגוד הרוגבי ונבחרותיו מכילים את כל האי: גם את הרפובליקה וגם את הצפון (https://en.wikipedia.org/wiki/All-Ireland#In_sports, איפה שכתובים עוד ענפים רבים שמאורגנים ככה).--Arsenal sin platea - שיחה 22:56, 7 בנובמבר 2019 (IST)
שלום מדומה דתי - חיפוש ערך בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
בעבר קראתי בויקיפדיה ערך שאיני זוכר את שמו (ולכן אני מכה את המומחה...) אבל אני זוכר שהוא שם / מונח ערבי והיה נראה קצרצר יחסית, הערך עוסק בתיאור מונח מוסלמי שמשמעותו שלום מדומה והעמדת פנים למטרת היסח הדעת של האויב ותקיפתו בשעה המתאימה. זה נלמד מהסכם חודייבה (זה בוודאות לא הערך שאליו אני מתכוון, למרות שהוא היסוד של המושג שאני מחפש. וכן גם לא הערך הודנה). ThePupil - שיחה 09:51, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- עדכון: מצאתי את הערך שחיפשתי, הוא נקרא תקייה. ThePupil - שיחה 14:57, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- בעקבות השאלה והתשובה העצמית עיינתי קצת בערך. מה שכתוב שם גובל בהטעיה (מכוונת?) מעניינת. יכול להיות שצריך לקחת את מה שכתוב בערך הזה בערבון מוגבל מאוד. סיון ל - שיחה 17:16, 30 באוקטובר 2019 (IST)
- בערכים באנגלית וערבית לא ראיתי דבר על שימוש מודרני במונח; האם ידוע למישהו על אקדמאי (חוץ מד"ר מרדכי קידר) שמדבר על כך? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:07, יום רביעי בשבת, א' בחשוון ה'תש"ף (IST).
- בעקבות השאלה והתשובה העצמית עיינתי קצת בערך. מה שכתוב שם גובל בהטעיה (מכוונת?) מעניינת. יכול להיות שצריך לקחת את מה שכתוב בערך הזה בערבון מוגבל מאוד. סיון ל - שיחה 17:16, 30 באוקטובר 2019 (IST)
- אולי כוונתך להודנה? (שי • מנשמע?) מה, אין? 10:04, 31 באוקטובר 2019 (IST)
- טוב, השואל המקורי בטח כבר מזמן שכח, אבל אותי זה המשיך להטריד... נראה לי שכוונתו היא ל"צולח" (שקיים אצלנו בתור סולחה). זה גם מתאים לשינויים השגויים שהוסיף בנוגע לחודיבייה בכמה מקומות. סיון ל - שיחה 11:49, 7 בנובמבר 2019 (IST)
ערכים[עריכת קוד מקור]
מה הגיל הממוצע והחציון של אנשים שיש עליהם ערך בויקיפדיה? (אנשים שעדיין חיים). מי האדם הצעיר ביותר ומי המבוגר ביותר שיש עליהם ערך? 109.66.222.10 16:15, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- אולי בית המלוכה הבריטי מספק את הצעירים ביותר. יהודי מהשומרון - שיחה 17:14, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- נשמע כמו מידע שניתן לחלץ מוויקינתונים, ראה d:Property:P569. כמובן שלא עבור כל ערך ביוגרפי עדכנו את המידע הנדרש בוויקינתונים, אך משם ניתן לחלץ מידע בקלות. (¯`gal´¯) - שיחה 00:45, 30 באוקטובר 2019 (IST)
הידבקות מחיסון לשפעת[עריכת קוד מקור]
למישהו יש נתונים לגבי מה אחוז האנשים שנדבקו בשפעת כתוצאה מחיסון? 213.55.224.104 22:53, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- כן, אפס. החיסון לא מכיל נגיפים, לא חיים ולא מתים. הנוא מכיל רק שברים של מעטפת הנגיף. הגוף יכול להגיב לפעמים לחיסון בתגובת יתר שמדמה מקרה קל וקצר מאד של שפעת, אבל זה הכל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:49, 29 באוקטובר 2019 (IST)
שאלת נוהל בבתי-משפט[עריכת קוד מקור]
מבקש לדעת מהו הנוהל / תקנות מחייבות באשר למנין הימים הכלולים בהוראת שופט או רשם 'להשיב תוך 30 יום': א. האם מנין זה מתייחס לימי עסקים בלבד, או שמא כולל גם ימי ו' ושבת ? ב. מה דינם של ערבי-חג וחגים (בפרט, אחרי תשרי האחרון: ערב ראש-השנה וראש-השנה, ערב כיפור וכיפור וכן סוכות). ג. האם מנין הימים מתחיל מתאריך המכתב, או מתאריך מסירתו לנמען ? בנצי - שיחה 12:58, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- http://www.consumers.org.il/category/Calculating_Business_Days. ―אנונימי לא חתם
- תודה לאלמוני. אבל זהו מסמך המתייחס למצבי צרכנות, ואינני בטוח שהכללים תקפים מבחינת דרישת ערכאות משפטיות. בפרט, אין התייחסות להיבט של מה שבין תאריך מכתב (או מועד שליחתו) לבין מועד מסירתו. בנצי - שיחה 19:46, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- באופן עקרוני, ובהנחות שהמדובר בהליך אזרחי רגיל ושאין הוראה אחרת בהחלטה, הכלל הוא שסופרים ימים קלנדריים החל מהיום שבו נמסרה ההחלטה למי שהיא מכוונת אליו, אך אין סופרים את ימי פגרת בית המשפט (בתשרי זה רק ערב סוכות וסוכות, לא כולל שמיני עצרת). אם היום האחרון נופל ביום ו', שבת, ערב חג או חג, גם הוא אינו נספר (כלומר ניתן להגיש את התשובה לבית המשפט גם ביום החול הראשון אחריו). אמיר מלכי-אור - שיחה 22:21, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- אמיר, אתה בטוח? למיטב זכרוני רק אם היום האחרון הוא שבת או יום שבתון המוגדר בחיקוק ניתן להמתין ליום שאחרי. ערבי חג וימי ששי לא נחשבים כימי מנוחה לעניין זה. אם תוכל לציין מראה מקום לעניין זה, אשמח. דגש חזק - שיחה 22:33, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- נראה שמישהו נוטל חלק בשמחתי
. אכן, זו גם דעתי לגבי היום האחרון בתקופה שהוגדרה. כך הדבר גם לגבי תאריכי תשלום חוזיים למיניהם. בנצי - שיחה 22:52, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- נראה שמישהו נוטל חלק בשמחתי
- מאחר ואמיר הזכיר את סוכות בלבד, אני מניח שהסיבה לכך היא פגרת סוכות. כלומר יתר חגי תשרי, כולל כיפור וערבו, חגים בכלל ושבתות, נמנים גם הם במנין (מלבד דין יום אחרון כאמור). כפי שהדגיש הדגש, אשמח לראות מקור תקנוני מסודר, אם ידוע לך. בנצי - שיחה 22:51, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- אכן, ראש השנה, יום כיפור ו
שמיני עצרתנמנים במניין הימים כשאר החגים (למעט סוכות ופסח) והשבתות. סעיף 15 לחוק הפרשנות קובע את העיקרון שימי פגרה, שבתון או מנוחה נמנים במנין אלא אם הם היום האחרון. אי מניית ימי פגרה מוסדרת בתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי. הפגרות מוסדרות בתקנות בית המשפט (פגרות), ושם גם נקבע כי יום ו' כשהוא היום האחרון בתקופה הוא יום פגרה. אין קביעה מפורשת דומה לגבי ערבי חג, אך בפועל נוהגים כך גם לגביהם. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:04, 29 באוקטובר 2019 (IST)- מסתבר ששמיני עצרת הוסף לפני שנה לפגרת הסוכות. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:09, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- מה שעולה מהדברים הללו, שמנין הימים הוא פונקציה של זמינות מזכירות בית-המשפט, ותו לא. תודה גם על הקישור לסעיפי התקנות הרלוונטיים. בנצי - שיחה 23:17, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- מסתבר ששמיני עצרת הוסף לפני שנה לפגרת הסוכות. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:09, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- אכן, ראש השנה, יום כיפור ו
- אמיר, אתה בטוח? למיטב זכרוני רק אם היום האחרון הוא שבת או יום שבתון המוגדר בחיקוק ניתן להמתין ליום שאחרי. ערבי חג וימי ששי לא נחשבים כימי מנוחה לעניין זה. אם תוכל לציין מראה מקום לעניין זה, אשמח. דגש חזק - שיחה 22:33, 29 באוקטובר 2019 (IST)
שאלה טכנית בנוגע[עריכת קוד מקור]
ל'וואטסאפ-ווב' (גירסת מחשב ל'וואטסאפ'): בניגוד למקלדת של טל' חכם, מקש 'enter' במקלדת מחשב משגרת את המיסרון ולא מעבירה שורה. כיצד ניתן, אם כן, לעבור שורה בכתיבת מיסרון ממקלדת מחשב ? בנצי - שיחה 13:04, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- אפשר לכתוב את ההודעה כולל שורות ב-notepad או תוכנת עריכת טקסט כלשהי ולהעתיק לחלון WhatsApp Web. 79.183.225.234 14:02, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- את זאת אפשר לעשות גם באמצעות 'וורד'. אני בטוח שישנה דרך אלגנטית יותר, מובנית. לא סביר שלא. בנצי - שיחה 14:15, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- בטלגרם זה shift+enter. יהודי מהשומרון - שיחה 16:29, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- גם בווטסאפ-ווב. משה פרידמן - שיחה 17:48, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- אכן, גם כאן. בנצי - שיחה 18:18, 30 באוקטובר 2019 (IST)
- גם בווטסאפ-ווב. משה פרידמן - שיחה 17:48, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- בטלגרם זה shift+enter. יהודי מהשומרון - שיחה 16:29, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- את זאת אפשר לעשות גם באמצעות 'וורד'. אני בטוח שישנה דרך אלגנטית יותר, מובנית. לא סביר שלא. בנצי - שיחה 14:15, 29 באוקטובר 2019 (IST)
מדידת משקעים[עריכת קוד מקור]
ממתי עד מתי מחשבים יום לצורך מדידת משקעים? אם יורד גשם נניח, מ23:00 ועד 2:00, האם המד מתאפס ב-00:00, או אולי זה עדיין נחשב כולו של היום הקודם? אם זה אכן מתאפס, האם זה נעשה באופן אלקטרוני, או שממש פיזית צריך לרוקן את המשקעים מהיום הקודם? מה עושים אם יש כמה מדים?
- רוב התחנות הועברו לתקשורת דיגיטלית עד ל 2005. אני לא יודע בוודאות, אבל אני מתאר לעצמי שמאז הועברו גם השאר. המדידה היא אכן בין חצות לחצות. מקור - אמי ז"ל הפעילה את התחנה ביוטבתה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:42, 29 באוקטובר 2019 (IST)
- בתחנת המדידה אצלנו בישוב מודדים בשמונה בבוקר. (מדידה ידנית).david7031 • שיחה • ו' בחשוון ה'תש"ף • 16:15, 4 בנובמבר 2019 (IST)
מסמך עבור חולה אלצהיימר[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
מתמודד עם הבעיה הבאה: חולה אלצהיימר זקוק למסמך מהביטוח הלאומי בנוגע לגובה ההכנסות שלו. בן המשפחה שאצלו החולה מתגורר קיבל אפוטרופסות גופנית בלבד. כיצד ניתן לקבל מהביטוח הלאומי את המסמך הנדרש. גם בקשה לקבל את המסמך למעונו של החולה לא תועיל במקרה זה משום שהחולה כבר אינו מתגורר שנים במען הרשום בתעודת הזהות שלו. תודה לעונים. 217.132.8.250 22:23, 29 באוקטובר 2019 (IST)
― סוף העברה
האם מישהו יודע אם עמותה זו פעילה עדיין ? אתר העמותה נראה בלתי מעודכן (חומרים אחרונים בני כמה שנים), וגם לא מגיב למשלוח הודעה. אשמח אם מישהו יודע על כך משהו, בפרט בקרב חובבי פרהיסטוריה כאן, או אף ארכיאולוגיה. בנצי - שיחה 13:10, 30 באוקטובר 2019 (IST)
- יש לה דף פייסבוק עם פרטי קשר. העדכון האחרון בדף הוא מדצמבר 2018. ―אנונימי לא חתם
- בנצי, העמותה פעילה בהחלט (האתר שלה - פחות. בכל זאת ארכאולוגים...). הכנס השנתי של העמותה יתקיים בחנוכה הקרוב, 19.12, במוזיאון הטבע בתל אביב. אם אוכל לעזור במשהו או להוסיף אותך לרשימת התפוצה, שלח לי מייל. Reuveny - שיחה 20:21, 30 באוקטובר 2019 (IST)
- תודה לאנונימי ולראובני על העידכון. שמחתי להיווכח שהעמותה לא נעלמה במעמקי מערות האדם הקדמון לבלי שוב. ראובני, אפנה אליך בדוא"ל בענין רשימת תפוצה, חברות וכיו"ב. שים לב כי לפי התאריך שרשמת לא מדובר בחנוכה אלא בשבוע קודם לכן. בנצי - שיחה 11:57, 31 באוקטובר 2019 (IST)
- אגב, אין מוזיאון טבע בת"א, ואתה, כנראה, מתייחס למוזיאון הזואולוגי באוניברסיטת ת"א. כמו כן, ככל שהתרשמתי, דבר הכנס הקרוב לא מופיע בדף פייסבוק של העמותה. בנצי - שיחה 12:17, 31 באוקטובר 2019 (IST)
- בנצי, בטח הכוונה למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
כמה זמן לוקח לעץ להירקב לגמרי?[עריכת קוד מקור]
ראיתי תמונה של עץ ענק שנפל בשנות השמונים ועדיין לא נראים עליו שום סימני ריקבון. שאלתי היא, הכיצד זה ייתכן? א' בהינתן הזמן המהיר בהרבה שלוקח לשאר היצורים החיים להירקב, וב' בהינתן גילו של כדור הארץ, הוא לא היה אמור להתכסות בעצים מתים שטרם נרקבו?
- זה תלוי לגמרי בתנאים המקומיים של לחות, חשיפה לאוויר וחום. בסוללה במצדה תראה קורות עץ בנות כ 2,000 שנה. האוויר היבש לא סיפק מספיק לחות לחרקים, חיידקים ולפטריות להתקיים ולהרקיב את העץ. בסביבה לחה, חשופה לאוויר וחמה יתרחש ההיפך - הרקבון יהיה מהיר.
- אזורים שלמים על כדור הארץ אכן היו מכוסים בעצים מתים וצמחייה מתה. שכבות אלו נקברו בתהליכי סחף, לפני עשרות מליוני שנים, וכיום אלו מרבצים של פחם וכבול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:39, 1 בנובמבר 2019 (IST)
WeWork[עריכת קוד מקור]
קראתי ולא הבנתי. מה המוצר של החברה? הם משכירים ביניינים משרדים עבור עסקים קטנים, ככה שבכל מרחב יכולים להיות אנשים מעסקים שונים? זה הכל? 213.55.225.180 12:06, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- כן. לא ברור איך סופטבנק השתכנעו לשפוך מליארדים למיזם נדל"ן לא תחרותי שכזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:49, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- שוכרים שטחים גדולים לזמן ארוך, מחלקים ליחידות בשטחים קטנים ואותן משכירים לטווח קצר (במחיר יחסי גבוה יותר משמעותית). בנוסף, מוכרים שירותים שונים (שירותי משרד, תקשורת וכד) על פי דרישה. אם מנהלים את זה נכון אפשר להרוויח יפה מאד, אבל זה לא מה שנעשה במקרה הזה...--כ.אלון - שיחה 13:28, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- יש לנו ערכים על WeWork ועל חלל עבודה משותף. מה חסר שם? Tzafrir - שיחה 14:50, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- השואל צודק, חסר הסבר על מה בעצם החברה עושה (מה שכתבתי בתשובה...)--כ.אלון - שיחה 15:00, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- יש לנו ערכים על WeWork ועל חלל עבודה משותף. מה חסר שם? Tzafrir - שיחה 14:50, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- אבל זה בערך מה שמתרחש בכל בניין של משרדים? לוקחים שטח גדול, מחלקים אותו ליחידות קטנות יותר וכל חברה משלמת שכירות לבעלים של המקום פר שטח שהם לוקחים + מרחב משותף כמו הלובי, מבטחונים וכדומה? 213.55.224.45 01:44, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- לא ממש. 1. בדר"כ המשכיר של היחידות הקטנות הוא גם בעל הנכס, והיחידות מושכרות לטווח ארוך יחסית. 2. בדר"כ חלק השטח המשותף קטן מאד ביחס לשטח המשלם. 3. בדר"כ היקף הפעילות המובטח בתזרים המזומנים מהשכירות קטן בהרבה. 4. בדר"כ הניהול התפעולי והפיננסי מהודק יותר ובזבזני הרבה הרבה פחות.--כ.אלון - שיחה 08:11, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- שוכרים שטחים גדולים לזמן ארוך, מחלקים ליחידות בשטחים קטנים ואותן משכירים לטווח קצר (במחיר יחסי גבוה יותר משמעותית). בנוסף, מוכרים שירותים שונים (שירותי משרד, תקשורת וכד) על פי דרישה. אם מנהלים את זה נכון אפשר להרוויח יפה מאד, אבל זה לא מה שנעשה במקרה הזה...--כ.אלון - שיחה 13:28, 2 בנובמבר 2019 (IST)
יתכן שאני תמים ולא מכיר את המודלים החילופיים. מה שונה קבוצת עזריאלי מקבוצת ויוורק? עזריאלי הם בעלים של בנייני ענק שבהם חברות בגדלים שונים משכירים שטחים לצורך משרדיהם. התשלום על שכירות המשרד נעשה לפי גודל הנכס המושכר. ישנם מרחבים שיתופיים למספר חברות השוכרות חדרים בסמוך. אז תכלס אין הבדל ולמעשה ויוורק היא סה"כ מיתוג חדש של רעיון שקיים בכל אמריקה? כלומר הם מוכרים שלג לאסקימואים? 213.55.224.45 13:12, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- הכוונה ב-WeWork היא לא למשרדים במובן המקובל, אלא לחללי עבודה שיתופיים של בעלי מקצועות חופשיים לעבודה ביחידות קטנות (2-3 אנשי צוות פיתוח וכד') ולעתים לזמן קצר (פרוייקט של מספר חודשים), שלא משתלם להם לשכור משרד-משרד והיו עובדים במקומות כמו בתי קפה, לובי של בית מלון, בית פרטי וכד'. החברה מספקת לא רק נדל"ן אלא גם שירותים כמו רשת אלחוטית איכותית, שירותי הדפסה, השכרת חדר הרצאות/דיונים מכובד לפי שעה, מזנון וכו', שצוותים צריכים לשם ייעול העבודה ופגישה עם לקוחות. בנוסף, קיים רעיון לפיו צוותים ממקצועות שונים (מפתחי תוכנה, אדריכלים, מפתחי תוכן וכו') נפגשים בחללי משותפים מתוך כוונה ליצור נטוורקינג והפרייה הדדית. הרעיון כשלעצמו מקסים. הביצוע, עד עכשיו, עדיין דורש הוכחה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:52, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- יש חברות, שלא נקראות WeWork ולא מונהגות בידי חדל אישים, שהצליחו עם זה די יפה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:42, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- אדם נוימן? למה זה חדל אישים? לי נראה לפי הסקירה נראה כמו איש עסקים עם הצלחה גדולה. יש פה עניין של מרמה כלשהי? (שואל בתמימות. אולי יש מידע שלא מופיע בערך) Corvus,(Nevermore) 17:33, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- השאלה מה יחסך למי שמוכר קרח עתידי לאסקימוסים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:19, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- שלילי בעיקר... אתה אומר שהחברה שלו היתה נפוחה מהלוואות שהוא לא התכוון להחזיר? Corvus,(Nevermore) 14:49, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- השאלה מה יחסך למי שמוכר קרח עתידי לאסקימוסים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:19, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- אדם נוימן? למה זה חדל אישים? לי נראה לפי הסקירה נראה כמו איש עסקים עם הצלחה גדולה. יש פה עניין של מרמה כלשהי? (שואל בתמימות. אולי יש מידע שלא מופיע בערך) Corvus,(Nevermore) 17:33, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- יש חברות, שלא נקראות WeWork ולא מונהגות בידי חדל אישים, שהצליחו עם זה די יפה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:42, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- הכוונה ב-WeWork היא לא למשרדים במובן המקובל, אלא לחללי עבודה שיתופיים של בעלי מקצועות חופשיים לעבודה ביחידות קטנות (2-3 אנשי צוות פיתוח וכד') ולעתים לזמן קצר (פרוייקט של מספר חודשים), שלא משתלם להם לשכור משרד-משרד והיו עובדים במקומות כמו בתי קפה, לובי של בית מלון, בית פרטי וכד'. החברה מספקת לא רק נדל"ן אלא גם שירותים כמו רשת אלחוטית איכותית, שירותי הדפסה, השכרת חדר הרצאות/דיונים מכובד לפי שעה, מזנון וכו', שצוותים צריכים לשם ייעול העבודה ופגישה עם לקוחות. בנוסף, קיים רעיון לפיו צוותים ממקצועות שונים (מפתחי תוכנה, אדריכלים, מפתחי תוכן וכו') נפגשים בחללי משותפים מתוך כוונה ליצור נטוורקינג והפרייה הדדית. הרעיון כשלעצמו מקסים. הביצוע, עד עכשיו, עדיין דורש הוכחה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:52, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- אם אתה שוכר משרד, אתה צריך להתעסק בכל "המסביב". כאן נותנים לך הכל. החל מריהוט, שירותי מזכירות, שירותי אירוח וכו. הנה חברה של ידיד שלי שמצליחה מאוד. זה הכל עניין של ניהול (וגם של טרנדים). Shannen - שיחה 09:15, 6 בנובמבר 2019 (IST)
כמה מהירה תנועת העיניים בזמן שינת REM?[עריכת קוד מקור]
לא מצאתי מקום בו כתוב קצב ״תנועת העיניים המהירה״ בזמן השינה. למשל כתוב שהעיניים מרצדות במהירות מצד לצד, אך גם שקצב התנועה איטי מזה שקורה בזמן ערות. האמנם יש לומר מעתה: תנועת עיניים איטית? Gil mo - שיחה 15:08, 2 בנובמבר 2019 (IST)
- כנראה בהשוואה לשאר שלבי השינה. איך מתארים קצב של תנועת עיניים? הרי יש הפסקות והקצב משתנה, זאת בלי להתייחס לכיווני התנועה. (¯`gal´¯) - שיחה 12:55, 3 בנובמבר 2019 (IST)
באג במדיה-ויקי[עריכת קוד מקור]
נתקלתי בבאג לא מזיק במערכת שנוגע להצגת הרשאות משתמש. בהצגת הרשאות (תרומות המשתמש - בבאר התחתון, אפשרות "הרשאות"), יש 2 דפים, דף אחד עם המשתמש עצמו ודף נוסף עם משתמש ששמו הוא תו בודד ולא מזוהה, שמבדיקה קיים במערכת ואפילו יש לו כמה חשבונות. בעברית זה היה משתמש:𥐣 ובאנגלית, הופיע משתמש אחר, en:User:. (¯`gal´¯) - שיחה 01:11, 3 בנובמבר 2019 (IST)
בחירות חוזרות[עריכת קוד מקור]
מתחילים לדבר על בחירות שלישיות. מה השיא בעולם, כנראה באיטליה, של רצף מועדי בחירות ללא הקמת ממשלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- אני לא יודע לגבי מערכות בחירות, אבל בבלגיה היתה תקופה רצופה של 541 ימים של ממשלת מעבר בעקבות הבחירות של יוני 2010 עד שהוקמה ממשלה חדשה. ראה en:2007–11 Belgian political crisis. בברכה, Easy n - שיחה 20:24, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- אז זהו, שמה שמעניין אותי זה מועדי בחירות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:45, 3 בנובמבר 2019 (IST)
האם מטוס פרטי יכול לנחות בנתב"ג?[עריכת קוד מקור]
האם למטוס פרטי (שאינו בבעלות חברת תעופה בינלאומית כשלהי) מותר לנחות בנתב"ג? האם מותר לחברה פרטית לארגן טיסה ממדינת אויב (לדגומה סוריה) לישראל? Corvus,(Nevermore) 13:59, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- הראשון - כן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:40, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- כמו שצויין מעלה, הראשון כן מותר. מטוס פרטי, שאושר לו להגיע לנתב"ג בתוכנית הטיסה שלו, יוכל לנחות ולהעסיק שירותי שדה בתשלום. אם זכרוני אינו מטעני ישנה הגבלה לחנייה למטוסים פרטיים, אפשר לראות זאת בפמ"ת של השדה באתר רשות התעופה.
- לגבי השאלה השנייה ישנן הרבה בעיות בארגון טיסה ממדינות אויב. ישנן בעיות חוקתיות הן בישראל והן בסוריה. אחרי הכל כל טיסה צריכה להיות מאושרת על ידי כל הרשויות הכלולות בטיסה. אני מאמין שמשהו דומה נעשה בעבר אבל בחשאי (דוגמת מבצעים כמו על כנפי נשרים ודומים להם), כלומר תוכניות לא הוגשו, אישורים רשמיים לא ניתנו, גורמי בקרה לא ביצעו מעקב - הביאו הוראות, מכשירי זיהוי היו מכובים. כלומר כל התנאים הרגילים לטיסה לא התקיימו. ז"א שטיסה כזאת גם אם תתבצע, היא תהיה בלתי חוקית ואני לא רואה חברה שתסכים לעשות את זה מטעמי ביטוח ומטעמים חוקתיים, שכן אם זה לא נעשה בהסכמה מלאה, החברה לא רק תקבל תביעות, אלא תהפוך לארגון בלתי חוקי. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 21:01, 4 בנובמבר 2019 (IST)
- לבעיה השנייה הפתרון הוא נחיתה לרגע במדינה שלישית, למשל טיסה מסוריה לקפריסין ומקפריסין לישראל. דוד שי - שיחה 19:00, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אנגלית של מארק טווין[עריכת קוד מקור]
שמתי לב למספר מאפיינים מעניינים בספר "האקלברי פין". הדובר נוטה להגיד "I says" במובן של "אמרתי". וגם קיים ריבוי של שלילה כפולה "didn't say nothing" במקום "didn’t say anything/said nothing". האם זה דיאלקט, שפה מיושנת או שזה בכוונה לשון עילגת מכוונת של האקל? 213.55.220.212 22:33, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- זה מכוון כדי להעביר לקורא את סגנון הדיבור (והמבטא) של האקלברי, שלא נשמעים חריגים לילד שגדל ללא חינוך מסודר. זה ממש לא ייחודי למארק טווין. למשל, בספרי הארי פוטר, רולינס משתמש בכתיבה "משובשת" כדי להעביר את המבטא של האגריד, למשל:
"Las' time I saw you, you was only a baby... Yeh look a lot like yer dad, but yeh've got yer mum's eyes."
- Dovno - שיחה 23:02, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- בערך Southern American English#Grammar מפורטות מגוון צורות דקדוקיות לא-תקניות שאופייניות לדרום ארצות הברית. לא מצאתי שם את אלו שתיארת, אבל ייתכן בהחלט שגם הן היו נפוצות באזורים מסויימים. H. sapiens - שיחה 09:43, 6 בנובמבר 2019 (IST)
- לא ממש קשור, אבל הזכיר לי - ממש חבל ש tis יצאה משימוש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 7 בנובמבר 2019 (IST)
איזה שיר מתנגן בסדרת הרשימה השחורה[עריכת קוד מקור]
איזה שיר מתנגן בסדרת הרשימה השחורה ―אנונימי לא חתם
- השאלה לא תקנית, כי יש שם, נכון לעכשיו, 463 שירים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:41, 6 בנובמבר 2019 (IST)
מגדל גד[עריכת קוד מקור]
נכתב ערך חדש על יהושע ורבין שמזכיר ישוב מודרני בשם מגדל גד. היישוב מוזכר במספר לא מבוטל של ידיעות מימי ראשית המדינה באתר עיתונות בעברית אבל לא מצאתי אזכורים לשם בערכים אחרים אצלנו. על מה מדובר? Tzafrir - שיחה 17:41, 10 בנובמבר 2019 (IST)
- הישוב היהודי באשקלון של ימינו מאז 1948
- ראה בויקימסע בערך אשקלון ―אנונימי לא חתם
אילו זכויות מפסיד בעל אזרחות ישראלית שביטל תושבות?[עריכת קוד מקור]
נתון אדם בעל אזרחות ישראלית שעזב את ישראל בלי כל חוב כלכלי או חוב חברתי כמוגדר בחוק הישראלי (כגון שירות מילואים); שהה מחוץ לישראל מספר שנים מבלי לצבור חוב לביטוח לאומי אך בשלב מסוים ביטל או שבוטלה אוטומטית תושבותו הישראלית. אם וכאשר יחזור לישראל, אילו זכויות לא יעמדו לזכותו שנתיים מיום שיבה משהות זו (בהתאם לחוק הנוכחי), מביטוח לאומי ואולי אף מגופים נוספים? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- אין לתושב חוזר ולעולה חדש זכויות יתר? אני מניח שאת התשובה תוכל למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:34, 10 בנובמבר 2019 (IST)
- מיום החזרת התושבות יש תקופת המתנה של חודשים אחדים שבה תושב חוזר חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות אך אינו נהנה מביטוח בריאות. ראה פרטים.
- גם זכויות בביטוח לאומי שדורשות תקופת אכשרה, כמו זכות לדמי אבטלה או דמי לידה, יינתנו רק לאחר השלמת תקופת האכשרה. דוד שי - שיחה 18:57, 13 בנובמבר 2019 (IST)
מינוי שרים בממשלת מעבר[עריכת קוד מקור]
לאחרונה אישרה הממשלה את מינויו של נפתלי בנט לשר הביטחון, וגרמה לי לחשוב שאני לא בקי מספיק בחוקים: זה לא הכנסת שצריכה להביע אמון ולאשר את מינויים של השרים (מה שאומר שמעשית לא ניתן למנות בכלל שרים בזמן ממשלת מעבר...)? חיפשתי על זה מידע בערך על חוק יסוד: הממשלה, ולא מצאתי. אשמח לתשובתכם. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 13:31, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- חוק-יסוד: הממשלה:
- 30. רציפות הממשלה:
- (ב) עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה כאמור בסעיפים 18, 19, 20, 21 או 29 תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה.
- (ד) ממשלה המכהנת לפי סעיף קטן (ב), רשאית למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקידו של שר שחדל לכהן; מינויו של שר לפי סעיף קטן זה אינו טעון אישור הכנסת.
- 30. רציפות הממשלה:
- כלומר, אם בממשלה המכהנת בתקופת מעבר לאחר בחירת כנסת חדשה שר כלשהו מתפטר, הממשלה יכולה למנות לו מחליף מבין חברי הכנסת. Dovno - שיחה 13:36, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- תודה רבה, אגב, כתבת "מתפטר", אבל הוא הדין גם כשהשר מפוטר, לא? אביתר ג' • שיחה • 13:45, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- אכן. לשון החוק מתייחסת כאמור ל"חדל לכהן", מה שרלוונטי גם במצב של שר שנפטר למרבה הצער תוך כדי כהונתו. Dovno - שיחה 13:47, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- כתבתי "מפוטר", מעין מה שקרה לבנט ולשקד. אביתר ג' • שיחה • 09:02, 14 בנובמבר 2019 (IST)
- אכן. לשון החוק מתייחסת כאמור ל"חדל לכהן", מה שרלוונטי גם במצב של שר שנפטר למרבה הצער תוך כדי כהונתו. Dovno - שיחה 13:47, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- תזכורת: השר חדל לכהן רק כשר בטחון. הוא עדיין מכהן כשר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכשר התפוצות (וגם כראש ממשלה). הערך עליו לא משקף את תפקידו המדויק, ונאלצתי לחלץ את המידע מהערך ממשלת ישראל השלושים וארבע. Tzafrir - שיחה 13:59, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- תודה רבה, אגב, כתבת "מתפטר", אבל הוא הדין גם כשהשר מפוטר, לא? אביתר ג' • שיחה • 13:45, 11 בנובמבר 2019 (IST)
עליית מתימן[עריכת קוד מקור]
מה היו הקשיים בעלייה לארץ ישראל מיהודי תימן?
- קרא/י את הערכים עליית אעלה בתמר, על כנפי נשרים ומרבד הקסמים, וכן תימני כנרת.שלומית קדם - שיחה 00:29, 12 בנובמבר 2019 (IST)
מי החליט איך לנקד את התנך?[עריכת קוד מקור]
שלום, מי החליט איך לנקד את התנך? יש הרבה מילים שיכולות להתפרש בכמה אופנים. איך ידעו כיצד לבחור ניקוד?
- לפי מסורת של קריאה בעל פה. הניקוד החל להיווצר כאשר לא יכלו לסמוך מספיק על מסורת הקריאה בעל פה. וכן חוסר הניקוד, תרם ליצירת שגיאות. Tzafrir - שיחה 09:06, 12 בנובמבר 2019 (IST)
קצינה קרבית בכירה[עריכת קוד מקור]
מה הקצינה הלוחמת הבכירה ביותר בצה"ל? 213.55.224.133 01:35, 13 בנובמבר 2019 (IST)
- לאחרונה מונתה מג"דית בשריון, אאז"נ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:55, 13 בנובמבר 2019 (IST)
- בהתחשב בעובדה שאין בנות בשריון... מדובר במג"דית בחיל התותחנים. (שי • מנשמע?) מה, אין? 10:57, 13 בנובמבר 2019 (IST)
- יש גם מפקדת טייסת (טיסה) בחיל האוויר. ―אנונימי לא חתם
- לגדוד 869 של איסוף קרבי יש מג"דית. Yishaybg - שיחה 20:55, 18 בדצמבר 2019 (IST)
פוליגמיה בשטחי איו"ש ועזה[עריכת קוד מקור]
האם קיים פלסטינאי מפורסם שחי היום(או אולי נפטר יחסית לא מזמן) שנשוי ליותר מאישה אחת? Corvus,(Nevermore) 18:47, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ערבי ישראלים שחורים[עריכת קוד מקור]
ראיתי מספר פעמים אנשים ישראלים שחורי עור, הדוברים ערבית. ניתן לראות לא מעט אנשים שחורי עור בקטגוריה גדוד סיור מדברי בויקישיתוף. מי הם? האם מדובר בשבט בדואי שנדד לנגב מאפריקה? יש להם שם וההגרה עצמית כלשהי? אשמח לפרטים אם מישהו יודע. Corvus,(Nevermore) 15:06, 14 בנובמבר 2019 (IST)
- בין היתר, בנוסף, בישוב ג'סר א-זרקא יש הרבה אנשים שחורים. על פי ויקיפדיה, חלק מהתושבים הם ממוצא סודני. Zyakov - שיחה 19:28, 14 בנובמבר 2019 (IST)
הצגת תמונת טייסים בחיל האוויר[עריכת קוד מקור]
מה הסיבה שבגינה כשמפרסמים תמונת טייסים בחיל האוויר מטשטשים את פניהם? Nirvadel - שיחה 13:11, 15 בנובמבר 2019 (IST)
- מגבלה זו אינה קיימת רק לגבי אנשי צוות-אויר, אלא גם לגבי תפקידים צבאיים נוספים, בעיקר במודיעין ובחיל-הים. הסיבה לכך היא בשל היותם משרתים בתפקידים מסווגים מטבעם. בנצי - שיחה 19:45, 16 בנובמבר 2019 (IST)
- נראה לי שזה גם כי טייסים, מעצם טיב העיסוק, נמצאים בסיכון גדול יותר ליפול בשבי בארצות אוייב. ;eman • שיחה • ♥
- יכול להיות שאם טייס יפול בשבי אוייב, אז האוייב ידע איך הוא נראה. :-) הסתרת פנים נועדה להבנתי למטרות אחרות, למשל למנוע מידע על תנועת בעלי תפקידים אל ומתוך בסיסים, להקשות על סימונם כמטרה נגישה עבור שירותי ביון שינסו נגיד לסחוט אותם וכולי. 21:25, 24 בנובמבר 2019 (IST)
דָּאוִויָן[עריכת קוד מקור]
מה מקור ומשמעות מילה דָּאוִויָן? ―אנונימי לא חתם
- מערבית. מי שמנופף בהישג או תכונה שאינם שלו. בנצי - שיחה 19:49, 16 בנובמבר 2019 (IST)
האם מדינה יכולה לקבוע יחסי המרה נמוכים יותר שרירותית למטבע שלה?[עריכת קוד מקור]
שלום לכם.
לפי מיטב ידיעתי בקרב כלל או רוב הכלכלנים, מקובלות סיבות רבות למדוע מטבע מסוים "מתחזק";
מפאת האריכות אמנה רק את הסיבה שהיא אולי החזקה ביותר - מדינה מייצאת יותר משהיא מייבאת, בפרק זמן נתון.
נניח ומסיבה זו ואחרות, מטבעה של מדינה X הפך כה חזק וכה מהר שתעשיית התיירות בה קרסה וכלל העוסקים בה בתיירות נפלו.
מה מונע מהבנק המרכזי של אותה מדינה לקבוע שרירותית את סך יחסי ההמרה של המטבע על ערך נמוך יותר (או במילים אחרות, למרוד בשאר השוק) בכדי להציל את תעשיית התיירות בה והאם יציאה למלחמה לפחות במקרים מסוימים הייתה בלתי נמנעת לפי אותם כלכלנים, בכדי לאפשר קביעה כזו?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- עד 1977 היה בישראל משטר שלשער חליפין קבוע שנקבע על ידי בנק ישראל, תקופה מסוימת לאחר מכן בנק ישראל קבע את שער החליפין של השקל על פני "רצועת ניוד" עד שהפך לחופשי בהתאם לשוק. שנילי - שיחה 19:44, 16 בנובמבר 2019 (IST)
- ובכך הפך השקל למטבע בר-המרה. חזרתי • ∞ • שיחה 07:07, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- ובתשובה לשאלה עצמה (מה מונע מהבנק המרכזי ...) - למעשה דבר לא, אבל מדינות שעשו זאת והיו לא מעטות, הפכו יעד לספקולציות מוניטריות, כשספקולנטים גדולים קנו או מכרו את המטבעות שלהם, שנסחרו במחיר לא ריאלי, וגרמו להם נזקים עצומים. יש מחיר לכל תעלול. בברכה. ליש - שיחה 08:06, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- רק במטבע שאינו בר המרה. חזרתי • ∞ • שיחה 10:33, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- השקל הפך למטבע בר המרה רק בשנת 2008. עשרות שנים לאחר הסרת המגבלות על מכירת מטבע חוץ והכנסת האלכסון. ליתר דיוק: אם יש היצע לא מוגבל של מט״ח זול במחיר הרשמי וביקוש למט״ח יקר יותר במקום אחר, תקרה גם שם ספקולציה. לכן הממשלה חייבת להטיל מגבלות על כמות מטבע החוץ שהיא מוכנה למכור במחיר הרשמי. או לנסות למנוע מכירת מטבע חוץ במחירים אחרים: משימה מסובכת הרבה יותר. Tzafrir - שיחה 11:23, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- רק במטבע שאינו בר המרה. חזרתי • ∞ • שיחה 10:33, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- ובתשובה לשאלה עצמה (מה מונע מהבנק המרכזי ...) - למעשה דבר לא, אבל מדינות שעשו זאת והיו לא מעטות, הפכו יעד לספקולציות מוניטריות, כשספקולנטים גדולים קנו או מכרו את המטבעות שלהם, שנסחרו במחיר לא ריאלי, וגרמו להם נזקים עצומים. יש מחיר לכל תעלול. בברכה. ליש - שיחה 08:06, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- ובכך הפך השקל למטבע בר-המרה. חזרתי • ∞ • שיחה 07:07, 17 בנובמבר 2019 (IST)
ביצוע חיפוש דואר ביישום יאהו מייל[עריכת קוד מקור]
המותקן בטלפון חכם. בניגוד ליישום המותקן במחשב, בטל' חכם אין מופיעה שורת חיפוש, והשאלה היא כיצד עושים זאת ? בנצי - שיחה 19:37, 16 בנובמבר 2019 (IST)
- דרך פשוטה ביותר היא להכנס דרך דפדפן, ולהשתמש בפונקציית החיפוש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:01, 17 בנובמבר 2019 (IST)
פרשת מוחמד א-דורה: איפה השחקנים?[עריכת קוד מקור]
עפ״י תיאוריות שונות (בפרט זו של נחום שחף), תקרית הירי בילד מוחמד א-דורה היא מבויימת והילד לא מת. שאלתי: האם היו נסיונות לאתר ולראיין את הילד החי? לא מצאתי על כך מידע. Gil mo - שיחה 09:18, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- מתוך ראיון עם ד"ר יהודה דוד: ”ד"ר דוד טוען כי על פי נתונים שיש בידיו הילד מוחמד, שצולם באירוע בנצרים כשהוא שרוע מת על רגלי אביו, חי וקיים. "כל התעמולה השקרית הזו של הילד הירוי בידי צה"ל, זו פארסה אחת גדולה. על פי נתונים מהימנים שיש בידי מוחמד חי, נקודה. אין בכך ספק. הכל הצגה במטרה לפגוע במדינת ישראל. הוא כיום בן 24 ומוכר בדוכן פלאפל בעזה. יש לי את מספר הפלאפון האישי שלו". ד"ר דוד מציג בפניי את מסך הטלפון הנייד שלו כשעל הצג רשום מספרו האישי של מוחמד א-דורה. "כבר התקשרתי אליו כמה פעמים", הוא מציין.” (רבקי גולדפינגר, מלחמות דוד, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2013) בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:03, יום ראשון בשבת, י"ט בחשוון ה'תש"ף (IST).
- לא מנסה לטעון כלום לגופו של עניין, אבל אני יכול לשמור בטלפון שלי גם את נפוליאון ובר כוכבא. אני מקווה שזו לא תהיה ראיה לקיומם. משה פרידמן - שיחה 12:36, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- בשביל מישהו שהוציא מכיסו ארבעה מיליון שקלים בעקבות העניין, האם יש הסבר מדוע לא ניגש למוחמד בפלאפל ועשה שם עניינים? Gil mo - שיחה 16:15, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- לא מנסה לטעון כלום לגופו של עניין, אבל אני יכול לשמור בטלפון שלי גם את נפוליאון ובר כוכבא. אני מקווה שזו לא תהיה ראיה לקיומם. משה פרידמן - שיחה 12:36, 17 בנובמבר 2019 (IST)
איך המומחה יסביר את הביטוי recursive enumerability במילים פשוטות?[עריכת קוד מקור]
איך המומחה יסביר בתמציתיות ובפשטות מקסימלית את הביטוי recursive enumerability במילים פשוטות בכלל ובהקשר המונחים regular languages ו deterministic finite automata בפרט? תודה בכל מקרה על הניסיון להסביר זאת כך (למי שלא מתכוונים להשלים תואר במדעי המחשב). בברכה, ―אנונימי לא חתם
- במשפט אחד: שפה היא recursive enumerability אם מכונת טיורינג "מקבלת" אותה (לא בהכרח עוצרת). Shannen - שיחה 07:11, 18 בנובמבר 2019 (IST)
- קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית. אני חושב שההגדרה שם לא מדוייקת, כי מכונה ששייכת ל RE יכולה גם לעצור במקרה שהתוצאה שלילית. או באופן פורמלי, . (¯`gal´¯) - שיחה 12:25, 18 בנובמבר 2019 (IST)
- תיקנתי את ההגדרה. אבל היא עדיין לא ממש ברורה. האם כדאי להזכיר את R בצורה כלשהי בפתיח? (אם הדיון ממשיך: כנראה שעדיף בדף השיחה של הערך). Tzafrir - שיחה 15:57, 18 בנובמבר 2019 (IST)
- קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית. אני חושב שההגדרה שם לא מדוייקת, כי מכונה ששייכת ל RE יכולה גם לעצור במקרה שהתוצאה שלילית. או באופן פורמלי, . (¯`gal´¯) - שיחה 12:25, 18 בנובמבר 2019 (IST)
- לשואל השאלה, איך שפות רגולריות ואוטומט קשורים לכריעות למחצה? אין מצב ששפות שכאלו לא ניתנות להכרעה משום סוג, הן תמיד יוכרעו בזמן סופי וקבוע, שהוא אורך המילה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:31, 18 בנובמבר 2019 (IST)
דיון על הקמת ערך: מרכז לתולדות התקשורת הישראלית[עריכת קוד מקור]
לא יודע אם זה המקום המתאים לדיון הזה, אך לא מצאתי מקום אחר. הוכרז שיקימו מרכז לתולדות התקשורת הישראלית. האם ראוי להקים ערך לנושא? או שנדרש לחכות להתפתחות של זה? (¯`gal´¯) - שיחה 12:37, 18 בנובמבר 2019 (IST)
חרדים בחו"ל[עריכת קוד מקור]
שמתי לב שיהודים חרדים בחו"ל שונים מאוד מחרדים ישראלים. נשים נשואות משמעותית יותר פתוחות ומדברות חופשי עם גברים זרים. גברים נשואים לא חוששים לשבת בקרבת נשים צעירות. אין התייחסות מיוחדת לשירת אישה ולא קיימת הפרדה כה חמורה בין חרדים עם כובעים לבין כיפות סרוגות. אז למה בישראל זה יותר קיצוני?
- אני לא מכיר עבודות על הנושא הזה. אני מנחש שחלק מהסיבה היא שבארץ יש "איום" מיידי של אופן חיים יהודי שונה לגמרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:16, 18 בנובמבר 2019 (IST)
- לא מומחה, אבל... ההגדרות של הפלגים בחו"ל אינם דומים לאלו של הארץ. באופן היסטורי, תפקידם של יושבי חוץ-לארץ הוא להיות המשענת הכלכלית של לומדי התורה בארץ (ראו הסכם יששכר וזבולון). לפיכך, רוב החרדים והחרדיות בחו"ל הינם בעלי מקצועות, דוברים גם את שפת המדינה וכו' (מה שבארץ אולי תקרא לו חרדי מודרני?). יש גם שם התייחסות מיוחדת לשירת אישה. חוסר ההפרדה נובע מהתחום האפור שבין החרדים וחובשי הכיפות הסרוגות, שזהו פלג שלא כל כך קיים בארץ, אבל ישנו שם. כלומר, ישנם קהילות חסידיות, כמו סאטמר (שמככב עכשיו בחדשות), שהיא קהילה חרדית לכל דבר ועניין - בצורת הלבוש, הילדים לומדים ביידיש - אבל הם רוכשים מקצועות (לא בהכרח אקדמיים, או במכללות/תוכניות ייעודיות). לעומת זאת יש כאלה שבארץ היית מגדיר אותם כחובשי מגבעות חרדים, אך בפועל, בהשקפתם, הם כמו אנשי הכיפות הסרוגות בארץ.
האין ביטול תושבות גורם לביטול מען?[עריכת קוד מקור]
בעבר ביטלתי תושבות ישראלית. לאחר מכן קיבלתי לאימייל מכתב רשמי מביטוח לאומי על ביטול התושבות.
בערך שבועיים לאחר מכן, נכנסתי לאתר ביטוח לאומי עם שם משתמש וסיסמה שהיו לי מלפני הביטול (בכדי לוודא שהם לא דורשים ממני תשלום מטרם הביטול או משהו כזה).
להפתעתי, באתר ביטוח לאומי הופיעה כתובת מגורים מלפני הביטול.
אמנם בינתיים החזרתי תושבות, לפחות עד לבירור השלכותיה הכלכליות של ביטול תושבות יותר לעומק, אך ברצוני לשאול בכל זאת:
האין ביטול תושבות גורם לביטול מען, או שמא המען אכן בוטל ומדובר היה בבאג באתר ביטוח לאומי?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- ההגיון אומר, שאם ביטלת תושבות ישראלית, הרי שלא גרת בישראל במועד הביטול, ואם כן, הכתובת שנתת לביטוח הלאומי הייתה של מישהו אחר - קרוב משפחה, חבר וכו'. ברור שכתובת זו אינה מושפעת מביטול התושבות שלך. אני כותבת זאת על סמך ידע אישי שלי עקב ביטול תושבות של קרוב משפחה, שמסר את כתובתי לביטוח הלאומי כשעזב את ישראל. אולי מצבך שונה.שלומית קדם - שיחה 10:16, 21 בנובמבר 2019 (IST)
- שלום שלומית ותודה על ההתייחסות; לדעתי ההגיון שהצגת בתגובה הוא הגיונך האישי ואסביר למה ציינתי זאת: למיטב זכרוני, כשקיבלתי אימייל מביטוח לאומי המודיע לי על ביטול תושבות, לא נשאלתי על כתובת מגורים חדשה ואני גם לא מסרתי כתובת כזו כי לא היה לי כל רצון לעשות כן (לכן גם אם היו שואלים לא הייתי מוסר) וממילא הנחתי שמי שאיננו תושב הוא חסר מען; הם החליטו על דעת עצמם לשייך לי כתובת מגורים (לא תקפה) במאגרם וזה כמובן תואם למה שתיארת לגבי קרוב משפחתך ומהווה חיזוק למה שחשבתי כשכתבתי את השאלה - שמבחינת ביטוח לאומי, ביטול תושבות איננו כרוך בביטול מען; תודה לך שציינת זאת.
- בברכה, ―אנונימי לא חתם
הפיגוע בבית ליד[עריכת קוד מקור]
בערך על הפיגוע בצומת בית ליד נאמר שהוקמה אנדרטה בסמוך למקום הפיגוע, ונאמר שבאנדרטה "מתאר פסל מתכת את עלייתן של 22 דמויות, שממדיהן הולכים וגדלים, בסולם השמיימה...". אני סופר שוב ושוב את כמות הדמויות שמופיעות באנדרטה, ולא מגיע ל-22. יש שם רק 21 דמויות. ההשערה שלי היא שהאנדרטה מנציחה רק את 21 החיילים שנרצחו בפיגוע ולא את האזרח היחיד, שבתאי מחפוד, חובש צבאי בעברו, שנרצח שם בפיצוץ השני, כשנחלץ לעזרת הנפגעים בפיצוץ הראשון. האם אני טועה בספירה? ואם לא, איך הרשו לבנות אנדרטה שאינה מנציחה את כל הנרצחים? אביתר ג' • שיחה • 08:38, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- מצאתי עכשיו את זה באתר דובר צה"ל: ענבל גולנזר, "מה עומד מאחורי האנדרטה המוצבת בצומת בית-ליד?". נאמר בראיון עם הפסלת שהפסל "מורכב מ-21 דמויות של חיילים המטפסים על סולם לשמיים, ואיתם אזרח אחד" (שאינו מטפס על הסולם לשמיים?). מלבד זאת, באחת התמונות שם, רואים דמות של אדם שלא מוצב כמטפס על הסולם, אלא מהלך מאחורי דמות אחרת על גבי הקרקע. 21 דמויות החיילים הוצבו באנדרטה כמטפסים על הסולם, ואילו דמות האזרח הוצבה על הקרקע מאחוריהן. עכשיו אני רואה ש"פספסתי" בספירה את הדמות ה-22 שנמצאת על הקרקע, משום שבתמונה היחידה בערך שבה רואים את הפסל בשלמותו, הדמות מוסתרת חלקית מאחורי הגדר. בתמונות אחרות כן רואים את הדמות שעל הקרקע. אביתר ג' • שיחה • 09:13, 19 בנובמבר 2019 (IST)
האם ביטול תושבות מונע שירותי קופת חולים?[עריכת קוד מקור]
לא ברור לי אם ביטול תושבות ומכאן ביטול ביטוח לאומי (ומכאן ביטול קצבאות ביטוח לאומי פוטנציאליות כגון קצבת הבטחת הכנסה, קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת נכות וכדומה, עד החזרת תושבות) מבטל גם שירותי קופת חולים.
על כן, ברצוני לשאול את השאלה הבאה. מטרת השאלה היא להבין אם יש קשר בין ביטוח לאומי לבין קופות חולים בישראל ואם כן, מה עיקר מהותו.
נניח שאזרח ישראל ביטל תושבות אך הגיע לבקר בישראל וצריך שירות רפואי שאותו הוא מעדיף לקבל מקופת חולים בכדי לא לשלם מחיר גבוה על רפואה פרטית;
האם קופת חולים בה הוגדר "חבר" טרם ביטל תושבות וביטול ביטוח לאומי, תסרב לתת לו שירות (אלא אם ישלם מחיר מלא כלקוח פרטי שאיננו חבר הקופה)?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- אני אמנם לא "מומחה" בזה, אך אין זה נשמע לי הגיוני. אתה לא משלם מס בריאות (אינך תושב), ואתה רוצה להיות זכאי לשירות מקופ"ח. מדוע? מישהו אחר אמור לשלם עליך? Shannen - שיחה 12:04, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- שירותי קופות החולים ניתנים למי שמשלם דמי ביטוח בריאות. מי שאינו תושב ישראל אינו משלם דמי ביטוח בריאות, ולכן אינו זכאי לשירותי בריאות שניתנים בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים. יתרה מכך, גם כאשר אזרח ישראל שחדל להיות תושב בה מחדש את תושבותו, יש תקופה של חודשים אחדים שבהם הוא משלם דמי ביטוח בריאות אך אינו זכאי לשירותי בריאות (אפשר לבטל תקופה זו תמורת תשלום נוסף). ראה פרטים. דוד שי - שיחה 12:17, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- תגובה ל Shannen; לפי התפישה המוסרית שלי מדינה חייבת לספק בריאות לאזרחיה תמיד, בטח אם איננה מגדירה אותם כחייבי מס (ואולי גם אם כן תגדירם כך), אחרת היא כלל איננה מדינה אלא ארגון פשע המנסה לסחוט כסף מן השוהים בתוכו; אולי מיותר לציין שלדעתי כל הנושא של תקופת המתנה למי שבוחר להחזיר תושבות (לפחות לאחר שביטלה מבלי להיות מוגדר כחייב), הוא הונאה.
- בכל מקרה, לדעתי כל הבעת דעה אישית בנושא היא סטייה מן הנושא שהוא שאלה טכנית הדורשת תשובה טכנית. בברכה, ―אנונימי לא חתם
- תגובה ל Shannen; לפי התפישה המוסרית שלי מדינה חייבת לספק בריאות לאזרחיה תמיד, בטח אם איננה מגדירה אותם כחייבי מס (ואולי גם אם כן תגדירם כך), אחרת היא כלל איננה מדינה אלא ארגון פשע המנסה לסחוט כסף מן השוהים בתוכו; אולי מיותר לציין שלדעתי כל הנושא של תקופת המתנה למי שבוחר להחזיר תושבות (לפחות לאחר שביטלה מבלי להיות מוגדר כחייב), הוא הונאה.
- שירותי קופות החולים ניתנים למי שמשלם דמי ביטוח בריאות. מי שאינו תושב ישראל אינו משלם דמי ביטוח בריאות, ולכן אינו זכאי לשירותי בריאות שניתנים בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים. יתרה מכך, גם כאשר אזרח ישראל שחדל להיות תושב בה מחדש את תושבותו, יש תקופה של חודשים אחדים שבהם הוא משלם דמי ביטוח בריאות אך אינו זכאי לשירותי בריאות (אפשר לבטל תקופה זו תמורת תשלום נוסף). ראה פרטים. דוד שי - שיחה 12:17, 20 בנובמבר 2019 (IST)
האות מ"ם במילות שאלה[עריכת קוד מקור]
מילות שאלה רבות בעברית מכילות בתוכן את האות מ"ם. מה, מי, למה, מדוע, מאין, מתי, כמה, מניין, הן דוגמאות למילות שאלה כאלה. האם ישנה סיבה לכך? האם זה נכון לומר שכל המילים הללו נגזרות מן המילה "מה", ומשם מגיעה המ"ם? שמתי לב, שגם באנגלית, הצירוף 'Wh' בא במילות שאלה רבות. האם ישנה סיבה לכך? האם גם בשפות אחרות ישנה תופעה דומה? תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:54, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- גם בגרמנית- was wo wann wem wer
- הרצאה ששמעתי: נראה שבמקרים רבים מאד מגוון גדול של מלים בעלות קשר סמנטי בא מתוך מילה אחת קדומה. הדוגמה שהובאה הוא ריבוי המלים שמשמעותן קרובה לסיום פעיל - קץ, גז, גרזן, קצץ, קצב - הובאו עוד מלים רבות ששכחתי - וההשערה שהועלתה הייתה שכולן צאצאיות של מילה יחידה - ככל הנראה קץ. אולי מדובר במקרים מקבילים. הייתה מילת שאלה קדומה שכללה "מ" (ואולי הייתה פשוט מ') וממנה הסתעפו צורות שאלה רבות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:53, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- מאין, מנין: המ’ היא קיצור של „מִן״. Tzafrir - שיחה 14:05, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- ה"מ" הזו מופיעה גם בחלק מהמילים המקבילות או הקרובות במשמעותן בשפות שמיות אחרות, כמו ארמית וערבית. כנראה שמקור כולן בשפה פרוטו־שמית קדומה משותפת. לדוגמא בערבית: "מין אינתא", כלומר "מי אתה?". ירונש • שיחה 14:31, 20 בנובמבר 2019 (IST)
- באשר לקץ – אני מכיר זאת עם דוגמה אחרת: שורשים ששתי האותיות הראשונות בהן פ"ר (פר"ד, פר"ז, פר"ט, פר"כ, פר"מ, פר"ס, פר"ע, פר"צ, פר"ק, פר"ש), שעניינן הפרדה וחילוק. והערה קטנה בקשר לגרמנית – wem אינה ממש מילת שאלה בפני עצמה: זוהי הצורה ביחסת הדאטיב של מילת השאלה wer (=מי). שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:31, 24 בנובמבר 2019 (IST)
- ה"מ" הזו מופיעה גם בחלק מהמילים המקבילות או הקרובות במשמעותן בשפות שמיות אחרות, כמו ארמית וערבית. כנראה שמקור כולן בשפה פרוטו־שמית קדומה משותפת. לדוגמא בערבית: "מין אינתא", כלומר "מי אתה?". ירונש • שיחה 14:31, 20 בנובמבר 2019 (IST)
האם ביטוח לאומי מכסה איברים ביוניים?[עריכת קוד מקור]
אנשים המבוטחים בביטוח לאומי שחלילה איבדו בתאונה אצבעות ידניות או רגליות, או חלילה איבדו בתאונה ידיים או רגליים - האם ביטוח לאומי מחויב לממן להם איברים ביוניים ואם לא למה לא? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- גופים שונים ביניהם משרד הבריאות (לדוגמה) מממנים תותבות גפיים בהתאם לנסיבות הנכות - נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, נפגעי תאונות דרכים, נפגעי תאונות עבודה ונכים כלליים זכאים להשתתפות במימון כל אחד בהתאם לחוק ולתקנות החלים עליו על ידי גורם אחר. שנילי - שיחה 20:39, 23 בנובמבר 2019 (IST)
- שלום לך ותודה על ההתייחסות; חשוב לי להדגיש שחשוב לי לקבל תגובה רק בנושא ביטוח לאומי ספציפית - כנרמז, אני מזמין חברים נוספים בקהילה זו לתת תשובה הנוגעת לביטוח לאומי בלבד,
- בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתם
האם נשיא יכול להיות ראש ממשלה?[עריכת קוד מקור]
בתאוריה, האם נשיא המדינה יכול לקחת על עצמו את הרכבת הממשלה ולמנות שרים? שואל השאלות - שיחה 17:03, 21 בנובמבר 2019 (IST)
- לא, רק חבר כנסת יכול להיות ראש ממשלה. שנילי - שיחה 17:17, 21 בנובמבר 2019 (IST)
לקנות אקדח בארה"ב[עריכת קוד מקור]
האם כל אחד יכול פשוט לבוא לחנות בלי להציג שום מסמכים ולרכוש אקדח?
- תלוי באיזו מדינה בארה"ב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:37, 23 בנובמבר 2019 (IST)
מה תמצית ההבדל בין כלכלה נאו-קלאסית לכלכלה נאו-ליברלית?[עריכת קוד מקור]
אינני בטוח אם בכלל יש תמצית הבדל או שמא המונחים מתארים, לרוב את אותו דבר בדיוק. אשמח להבהרת המומחה... תודה רבה בכל מקרה... ―אנונימי לא חתם
האם איגוד האינטרנט הישראלי מתיר לרשום דומיין דרכו ישירות בלי התווך של חברה המבצעת שירות רישום ואם לא מה הרציונאל לכך?[עריכת קוד מקור]
האם איגוד האינטרנט הישראלי מתיר לרשום דומיין דרכו ישירות בלי התווך של חברה המבצעת שירות רישום ואם לא מה הרציונאל לכך?
תודה מראש למשיבות \ משיבים ―אנונימי לא חתם
- בעבר רישום שם מתחם תחת .il נעשה דרך איגוד האינטרנט הישראלי. האיגוד העדיף לא להתעסק בכך ולעבור לעבוד מול חברות שמספקות שרותי רישום שמות מתחם. באופן כללי המחיר שהחברות הללו מספקות הוא נמוך יותר מהמחיר שהאיגוד גבה על רישום או חידוש מתחם. Tzafrir - שיחה 17:06, 23 בנובמבר 2019 (IST)
פבלו אסקובר פטרון הרשע-לא מצאתי כלום על זה בויקיפדיה ונורא מעניין טותי על הסדרה[עריכת קוד מקור]
למה אין כלום על הסדרה "פבלו אסקובר פטרון הרשע"? נורא מעניין אותי לדעת על השחקנים וכל השאר
- אין כלום כי לא אתה ולא אף אחד אחר כתב את הערך "פבלו אסקובר פטרון הרשע". חזרתי • ∞ • שיחה 09:47, 24 בנובמבר 2019 (IST)
הודעת "פורמט וידאו לא נתמך"[עריכת קוד מקור]
לפעמים, בניסיון להעלות סרט מהמרשתת מתקבלת ההודעה הבאה: "HTML5:unsupported video format: try installing adobe Flash", למרות שהוא כבר מותקן ב'הגדרות' של דפדפן גוגל כרום איתו אני עובד. ואולי אני לא מגדיר נכון את הדרוש - ההגדרה הנוכחית היא 'תופיע בקשת אישור' (אין שם אפשרויות נוספות). מה לא בסדר ? בנצי - שיחה 11:41, 24 בנובמבר 2019 (IST)
- "האם במקום הסרטון מופיעה מסגרת עם סימן של חלק מפאזל? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:27, 24 בנובמבר 2019 (IST)
- לא. רק חלון שחור, ובראשו ההודעה הנ"ל. בנצי - שיחה 12:20, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- לפי מה שמצאתי, כרום חוסם לחלוטין פלאש. זה לא נכון. אני מצליח להציג תכני פלאש - אבל רק חלק מהם. בדפדפן של מיקרוסופט, Edge, גם אחרי שאתה מתקין פלאש ומאשר אותו, צריך להופיע למעלה בצד אותו סימן של חלק פאזל, וצריך ללחוץ עליו ולבחור לאשר ח"פ או "תמיד לאתר זה". בכל מקרה - זכור שפלאש הוא חתיכת פרצת אבטחה. תוכן פלאש זדוני אי אפשר לבלום מרגע שהרצת אותו. בדוק מראש שהמקור בטוח, או טוב מכך - הרץ את כל העניין בארגז חול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:03, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- לא. רק חלון שחור, ובראשו ההודעה הנ"ל. בנצי - שיחה 12:20, 25 בנובמבר 2019 (IST)
ההלכה הורתה בזמנו שעל שר להתפטר (היא לא קבעה שכהונתו לא חוקית ועל כן הוא מפוטר, אלא שעליו להתפטר) ואם לא יעשה כן הרי שעל ראש הממשלה לפטרו. פסק הדין ניתן בתחילת שנות התשעים – בזמן שלא הייתה בחוק הישראלי התייחסות להליך פלילי כלפי שר – בעוד הכנסת חוקקה את חוק יסוד: הממשלה בשנת 2001, ובו קבע המחוקק הליכי הסדרה לכהונת שר תחת כתבי אישום. בהיעדר פסיקה מפורשת של בג"ץ שהחוק הזה בטל (ובעצם – החוק הזה קיים עד היום בספר החוקים של מדינת ישראל ולא נמחק), הרי שמ־2001 שר יכול להמשיך ולכהן גם אחרי כתב אישום כי החוק מתיר לו. לא זו אף זו, הרי שפיטור אוטומטי של שר בעקבות כתב אישום מעקר – הלכה למעשה – את תוכנו של הסעיף ועומד בסתירה אליו. האם בעצם יש הסבר לכל דברי המשפטנים שחוזרים הלוך ושוב על ההלכה בעוד שנראה שהיא אינה רלבנטית לאחר חיקוק חוק הסותר אותה? דגש חזק - שיחה 19:45, 24 בנובמבר 2019 (IST)
- הפרופ' למשפטים יובל אלבשן טען ברדיו שהיא אכן לא רלוונטית מאז נחקק חוק היסוד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:20, 24 בנובמבר 2019 (IST)
- ההלכה לא קבעה את זה. היא קבעה שראש הממשלה חייב לשקול את פיטוריו של שר שהוגש נגדו כתב אישום ובהנחה שמתקיימות ראיות מינהליות המצביעות על עבירות פליליות חמורות, ההחלטה הסבירה היחידה שהוא עשוי לקבל היא פיטורים. חוק היסוד החדש לא שינה את סמכותו של ראש הממשלה לפטר שר ולכן ההלכה לא הושפעה מכך. בית המשפט העליון דן כבר בשאלה אם בעובדה שבחוק היסוד החדש נקבע ששר שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יסיים את תפקידו יש כדי להשפיע על העניין, והגישה היא שלא. היעדר הרשעה הוא תנאי כשירות שאינו משאיר שיקול דעת לכאן או לכאן, ואינו משנה את העובדה שראש הממשלה חייב לשקול את פיטורי השר ככל שיש סיבה שעשויה להצדיק שימוש בסמכות (ראה למשל את הניתוח של חשין בבג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, מר אריאל שרון ואחרים, ניתן ב־9 באוקטובר 2003. למעשה, בהתחשב בכך שהעיקרון הכללי הוא שרשות חייבת לשקול להשתמש בסמכויותיה, לו היינו אומרים שחוק היסוד ביטל את ההלכה, נראה לי שהתוצאה הייתה שראש הממשלה לא יכול (ולא רק לא חייב) לפטר שר בגלל כתב אישום. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:05, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- תיקון: אלבשן התייחס בדבריו רק לשאלת חיובו של ראש הממשלה להתפטר מתפקידו (כראש ממשלה ולא כשר). Tzafrir - שיחה 11:42, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- חוק יסוד הממשלה לא מחייב את ראש הממשלה לנמק מדוע הוא מפטר שר, וביכולתו של ראש ממשלה לפטר שר רק כי הוא לא הופיע עם חולצה של פופאי. לכן, הקביעה ”נראה לי שהתוצאה הייתה שראש הממשלה לא יכול (ולא רק לא חייב) לפטר שר בגלל כתב אישום” שגויה, לדעתי.
- וכעיקרון, ברגע שחוק קובע כי ברירת המחדל היא ששר מכהן תחת כתב אישום, המשמעות היא שהמחוקק קבע מפורש שמצב כזה הוא סביר. לכן, הקביעה שהחלטה לפטרו היא ההחלטה היחידה הסבירה מנוגדת לחוק. דגש חזק - שיחה 20:29, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- מדוע אתה סבור שהחוק "קובע כי ברירת המחדל היא ששר מכהן תחת כתב אישום"? סעיף 23 לחוק-יסוד: הממשלה, שעוסק בכך, מסדיר הגשת כתב אישום נגד שר, וקובע שכהונתו של שר נפסקת עם הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון. הסעיף אינו אומר דבר על כהונתו של שר שהוגש נגדו כתב אישום, ואת הלקונה הזו משלימה הלכת דרעי-פנחסי.
- מן המפורסמות שחברי הכנסת והשרים מעיינים בוויקיפדיה ונעזרים בה (דוגמה: אמיר אוחנה), ולכן אני מתכבד להציע בזאת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, בדמות סעיף 22א, שמקורו במשפט העברי: "אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו". התיקון המוצע יפתור בעיות רבות מספור, ויביא שלום ושלוה לארצנו. דוד שי - שיחה 20:59, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: איפה יש לקונה? הנחת העבודה הבסיסית היא שכל עוד שבית משפט לא הרשיע מישהו הוא בחזקת חף מפשע. מי שרוצה לטעון שיש בעיה חוקית ששר יכהן לפני שנתבררה אשמתו צריך להסדיר זאת חוקתית. החוק מתייחס מפורש למצב העברת שר מתפקידו וקובע שהיא תיפסק עם הרשעה; אם נאמץ את ההלכה הקובעת כי על ראש הממשלה לפטר אותו – הרי שלעולם החוק לא יבוא לידי מימוש כי ראש הממשלה יפטר אותו עוד קודם. דגש חזק - שיחה 21:12, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- דוד, מעצם העובדה שנקבע בחוק שהכהונה תסתיים עם הרשעה, מובן מאליו שאין מניעה שהכהונה תמשך עד ההרשעה.לא היה שום טעם לציין את פרק ההרשעה בהליך המשפטי כנקודת סיום כהונה אם המחוקק היה סבור שיש לסיים את הכהונה קודם לכן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:25, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- הבה נקצין זאת קצת: נניח ששר מגיע לישיבת ממשלה ורוצח את השר היושב לידו. הוא נהנה מחזקת החפות, ולכן שבוע אחר כך הוא מגיע לישיבת הממשלה ורוצח שר נוסף וכך הלאה, שהרי לא כתוב בחוק אחרת.
- הגישה שעולה מדבריכם, כאילו הכל נמדד רק בשאלה "האם זה חוקי?" שגויה. החלטות מנהליות, והחלטה בדבר פיטורי שר גם היא החלטה מנהלית, נתונות לביקורת שיפוטית (והיו נתונות לביקורת כזו מאז ומתמיד, כפי שמלמד בג"ץ קול העם משנת 1953). חוק יסוד: הממשלה קובע ששר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, כהונתו נפסקת אוטומטית, ללא שיקול דעת. מה קורה עם הגשת כתב אישום? החוק אינו עוסק בכך, ומסקנתכם שכיוון שאינו עוסק בכך פירוש הדבר שאין לחייב את פיטוריו מרחיקה לכת. הלכת דרעי-פנחסי אינה קובעת שבכל מקרה של הגשת כתב אישום חובה לפטר את השר (איש לא ידרוש פיטורי שר שהוגש נגדו כתב אישום על נהיגה במהירות מופרזת), אלא יש לבחון זאת לפי חומרת כתב האישום.
- מעבר לחוק יש גם נורמה, והנורמה שהוצעה כאן (ולא רק כאן) לפיה שר שחשוד בעבירות חמורות יכול להמשיך בתפקידו עד להרשעתו אינה סבירה. לשמחתי נורמה זו אינה מקובלת מחוץ לפוליטיקה. דוגמה טרייה: שי אלבז סיים את שירותו בצה"ל אף שלא נפתחה חקירה בעניינו, ובוודאי לא הוגש כתב אישום. יפה עשה תא"ל אלבז שלא אמר: "עומדת לי חזקת החפות, וכל זמו שלא הורשעתי זכותי לקבל את הפיקוד על חיל הים". גם עבודתה של אתי אלון הופסקה לאחר שנתגלתה המעילה שלה, ולא עלתה הטענה: "איפה כתוב בחוק שיש להשעות פקיד בנק שמעל? זה לא כתוב, ולכן שכותה להמשיך בתפקידה". דוד שי - שיחה 07:16, 27 בנובמבר 2019 (IST)
איך יתכן שמוזיקה מעבירה רגשות?[עריכת קוד מקור]
איך זה יתכן שמוזיקה (כלומר צלילים שונים עם איזשהו מקצב) יכולה להיות שמחה, עצובה, כועסת, שובבה או נשגבת? האם יש הסבר מה הופך מנגינה אחת לשמחה ואחרת לעצובה? 213.55.225.36 00:27, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- זו לא המוזיקה עצמה, שהיא צירוף של תנודות קול בלבד מבחינה פיזיקלית, אלא העיבוד של הקלט הצלילי במוח והפרשנות האישית הניתנת לה. כלומר, במידה רבה מאוד זו פונקציה של חינוך והתנייה חברתית-תרבותית. במילים אחרות, מה שמרומם באוזני איטלקי או צ'כי עשוי להיות חסר מובן (או אף משעמם) אצל אדם מדרום-מצרים או מתוניסיה. עם זאת, יש הסבורים שישנם יסודות אוניברסליים במוזיקה, והתופעה נתונה עדיין במחקר. בנצי - שיחה 12:28, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- החלק של התנייה נמוך משמקובל לחשוב. רוב בני האדם, ממגוון תרבויות, מזהים שירי אבל ושירי ילדים מתרבויות שונות משלהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:55, 25 בנובמבר 2019 (IST)
- אינני יודע חלק, ואולי ההיבט הכמותי לא כל כך חשוב. חשובים המסר, מצב-הרוח וההרגשה. המקרים שהבאת הם דוגמאות מקובלות. ובאופן ספציפי יותר, למשל, במונחי הסולם המערבי - יש משהו בצליל מינורי או בצליל מז'ורי, המעבירים ביטוי לעצב או שמחה, בהתאמה. דוגמה נוספת היא מבית-הכנסת: באופן די מובהק תפילות או פיוטים השייכים לחגים מנוגנים, ללא תלות במסורתה של הקהילה, בדרך שונה מקינות ט' באב. מהי בדיוק הסיבה לכך, או מהו המנגנון במוח המפרש אותם דווקא כך ולא אחרת, הדבר נתון עדיין, כפי שאמרתי קודם, במחקר. השערה פרטית שלי: יתכן וקלט של צלילים מסוג מסוים או אחר (דורש איפיון) גורמים להפרשה מוגברת או מופחתת של חומר אחד או יותר במוח, והפרשנות ממילא נקבעת בהתאם. השערה זו מבוססת על תהליכים מקבילים דומים המתרחשים במוח. באופן גס וכוללני: גירוי פיזיקלי > תהליך ביוכימי > פרשנות ומודעות. בנצי - שיחה 13:38, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- החלק של התנייה נמוך משמקובל לחשוב. רוב בני האדם, ממגוון תרבויות, מזהים שירי אבל ושירי ילדים מתרבויות שונות משלהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:55, 25 בנובמבר 2019 (IST)
האם בטאיוואן יש קונסוליה ישראלית?[עריכת קוד מקור]
לאחרונה הועלתה בויקימסע העברי הטענה שהנציגות הישראלית בטאיוואן היא איננה שגרירות או קונסוליה. אני סבור שלפי האתר הזה עושה הרושם שמדובר בקונסוליה. מה דעתכם? האם יש שם קונסוליה ישראלית או לא? WikiJunkie - שיחה 17:14, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- לפי המפה המוצגת באתר הממשלתי הרשמי, יש משרד אינטרסים ולא שגרירות או קונסוליה – ירח אפל – שיחה 21:56, 26 בנובמבר 2019 (IST)
משכנתא צמודת מדד[עריכת קוד מקור]
ההפרש בין מסלול צמוד מדד למסלול ל"צ עומד על כ-1%. אם המשכנתא היא לתקופה של יותר משלוש שנים, ניתן לשער בוודאות שהמדד יעלה עד אז יותר מ-1%. איך יש כדאיות לכזה מסלול? בטבלה הזו, אם אני קורא אותה נכון, כתוב שמי שלקח ב-2018 משכנתא צמודת מדד, משלם כבר כיום את אותה ריבית שהיה משלם לו היה לוקח ל"צ (וזאת בנוסף לעליית הקרן). תודה. ―אנונימי לא חתם
פונט ברירת מחדל לדפדפן בלינוקס[עריכת קוד מקור]
טוב, אני מתאר לעצמי שכאן זה המקום המתאים לשאול את השאלה הזו. בתקווה שעוד כמה לינוקסאים שמשוטטים פה ומבינים יותר ממני יצליחו לעזור. לא מזמן התחלתי להשתמש בלינוקס גם בשגרה. אני משתמש בדביאן גרסה 9.6 עם שולחן עבודה XFCE. עד כה הכל טוב ויפה אבל דבר אחד מפריע לי - הפונט ברירת מחדל שמוצג בדפדפן. אין לי מושג איך קוראים לו אבל הוא סובל לדעתי מכמה בעיות רציניות - האותיות לא נראות טוב, עם קצוות "חדים", בטווח ארוך הפונט הזה מצליח לעשות לי כאב ראש. השאלה שלי: למישהו יש מושג איך אני בודק איזה פונט זה? ואיך אני מחליף אותו? לדוגמא הפונט ברירת מחדל שיש באובונטו יותר נוח לצפייה. אני מאוד אשמח להשתמש בו, אם למישהו יש המלצות אחרות אז אני אשמח לשמוע עליהן. תודה לכל העוזרים! TheStriker - שיחה 21:59, 26 בנובמבר 2019 (IST)
- פיירפוקס הוא דפדפן ברירת המחדל בדביאן, לא? אם כן, שינוי הפונט בו אמור להיות זהה לתהליך בווינדוז - תפריט שלושה קוים מימין למעלה - אופציות - כללי, קביעת פונט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:19, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- כן, אבל ברירת המחדל צריכה להיות טובה. השאלה הראשונה היא: אם מדובר על התקנה חדשה, למה דביאן 9 ולא 10? אבל גם שם אני לא חושב שאמורות להיות בעיות כאלו. פיירפוקס כבר מזמן משתמש בגופנים הרגילים של המערכת. חבילות הגופנים של Liberation ושל Dejavu אמורות לתת, בין השאר, עברית סבירה.
- הבדיקה בפיירפוקס: לחיצה עם כפתור ימני של העכבר במקום כלשהו בדף. בתת החלון שייפתח בתחתית החלון (מהו המונח לכך?), בלשונית Inspector שתופיע, יש בצד כמה לשוניות, אחת מהן היא Font. תראה שם, בין השאר, Fonts Used.
- ולסיום שתי הערות לא קשורות לשאלה: אם בדביאן עסקינן, אני מזמין את הנוכחים להגיש הצעות ללוגו לכנס השנתי של ההפצה, שיערך השנה בחיפה בסוף אוגוסט.
- ותודה לך על עדכון נדרש להרבה ערכים בתחום. Tzafrir - שיחה 07:19, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- קודם כל - תודה על המענה המהיר! אני אנסה את הפתרונות כשאהיה זמין מול המערכת.
- לשאלה שלך Tzafrir, ההתקנה לא התקנה חדשה. יש לי את ההפצה הזו (ביחד עם כמה הפצות לינוקס אחרות) על מכונה וירטואלית ואת רובן התקנתי לפני שנה בערך (ולכן הגרסא) בעיקר בשביל הכיף וההתנסות. עכשיו כשבמסגרת הלימודים והעבודה יוצא לי יותר להתעסק עם לינוקס, בחרתי "להיצמד" לדביאן. אני עד כה מאוד מרוצה (חוץ מהחוסר במשחקים שמשאיר אותי בינתיים בווינדוס). TheStriker - שיחה 10:32, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- אגב, מהתאור עולה שיש אפשרות שהבעייה היא אי שימוש ב anti aliasing
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:11, 27 בנובמבר 2019 (IST)- הגיוני. שימוש בסביבת שולחן עבודה אחרת דוגמת MATE נותנת פונט הרבה יותר קריא TheStriker - שיחה 16:09, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- אגב, מהתאור עולה שיש אפשרות שהבעייה היא אי שימוש ב anti aliasing
מה שם התסמונת של אנשים שמשתפים פעולה עם הפוגעים בהם?[עריכת קוד מקור]
שמעתי לאחרונה שם של תסמונת של אנשים שמשתפים פעולה עם הפוגעים בהם. (וכמדומני שזה לא היה תסמונת מינכהאוזן). מה שם תסמונת זו? ThePupil - שיחה 03:00, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- תסמונת סטוקהולם. דגש חזק - שיחה 03:51, 27 בנובמבר 2019 (IST)
- בדיוק לזה התכוונתי. תודה! ThePupil - שיחה 15:25, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- בעניין אחר, הופתעתי קצת לראות ששם הערך הוא תסמונת סטוקהולם ולא תסמונת שטוקהולם (כנ"ל לגבי שם העיר: סטוקהולם הוא הכתיב המקובל, ו"ניתן לכתוב גם שטוקהולם"). תהיתי מה ההבדל במדיניות התעתיק העברי בין סטוקהולם לבין בוקרשט או בודפשט. מדוע כאן ה-S מתועתקת כסמ"ך ושם היא מתועתקת כשׂי"ן? יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 09:39, 28 בנובמבר 2019 (IST)
- ואני מניח שקראת את שיחה:סטוקהולם. Tzafrir - שיחה 10:26, 28 בנובמבר 2019 (IST)
- עכשיו קראתי. מה שכן, מקריאת שיחה:בודפשט מסתבר שההונגרים הוגים את ה-s כשי"ן ימנית (sh), אז לגבי בודפשט אין שאלה. נותרת רק השאלה לגבי בוקרשט וסטוקהולם. אביתר ג' • שיחה • 16:04, 28 בנובמבר 2019 (IST)
- ואני מניח שקראת את שיחה:סטוקהולם. Tzafrir - שיחה 10:26, 28 בנובמבר 2019 (IST)
איך עובדים ערבובי צבעים?[עריכת קוד מקור]
איך עובדים ערבובי צבעים? למשל, למה כשאני מערבב אדום וכחול יוצא לי סגול? מה שהבנתי עד עכשיו זה שכל צבע זה ייצוג של אורך גל מסוים. איך ערבוב של שני אורכי גל שונים יוצר אורך גל שלישי? תודה מראש! יונת זהב - שיחה 20:02, 28 בנובמבר 2019 (IST)
- בונוס מיוחד למי שימצא קישור לאותה אפיזודה של "היפה והחנון" שבה נכשלו הנסיונות ליצור ירוק מחיבורי הצבעים אדום+צהוב+כחול, כחול+צהוב+אדום, וצהוב+כחול+אדום. עוזי ו. - שיחה 22:23, 28 בנובמבר 2019 (IST)
- בהפשטה, צבע 'טהור' הוא אור בעל אורך גל מסוים, שמתורגם במוח לצבע מסויים. אורכי גל שונים לא יוצרים אור באורך גל אחר, אלא הצירוף שלהם בעין גורם למוח לפרש אותם כצבע אחר.יואלפ - שיחה 09:10, 29 בנובמבר 2019 (IST)
- כלומר זו רק אשליה? המוח שלי החליט שרירותית שאדום + כחול זה כמו סגול? יונת זהב - שיחה 09:33, 29 בנובמבר 2019 (IST)
- יש לנו ערך לא רע על צבע. לעצם העניין הוא מפנה לערך צבע יסוד שמסביר על שני סוגי ערבובי צבעים: חיבור צבעים (כמו שילוב של אור ירוק, כחול ואדום ללבן) וחיסור צבעים (כמו ערבוב של צבע מים בצבעים כחול, ירוק ואדום לקבלת צבע שחור (נכון?). Tzafrir - שיחה 16:14, 29 בנובמבר 2019 (IST)
- צריך להבדיל בין העיסוק בפיזיקה ובין העיסוק בתפיסה האנושית. כדי לתת תיאור מלא לאור, צריך לומר מהו הספקטרום שלו - באילו אורכי גל הוא משדר, ובאיזו עוצמה בכל אחד. דוגמה יפה ניתן לראות בציור הראשון בערך קרינת גוף שחור. עד כאן פיזיקה. אבל העיניים שלנו אינן מסוגלות לקלוט את רוב העושר הזה - במקום, הן מתרגמות כל ספקטרום לאוסף של שלושה ערכים, שנובעים משלושת סוגי המדוכים שיש לנו בעיניים. שלושת סוגי המדוכים - ירוק, כחול ואדום - רגישים כל אחד לאורכי גל אחרים, כפי שניתן לראות באיור בערך. אורך גל אדום ייקלט בעיקר בזה המכונה L, כתום-צהוב ייקלט בו ובזה המכונה M, ירוק רק ב-M, טורקיז ב-M וב-S, וכחול-סגול בעיקר ב-S. המוח שלנו מקבל שלושה ערכים, אם כך, שקובעים איך יתפרש צבע מסויים. מסכים ומקרנים נעזרים בעובדה הזו כדי לשדר בשלושה צבעים בלבד בעצמם, מה שמכונה RGB, במקום להקרין ספקטרום שלם.
- מכאן האופן בו עובד ערבוב צבעים לא מסובך להבנה - ערבוב אורות יוצר חיבור של הספקטרה (ספקטרומים), מה שיוצר מצב שאינו אורך גל טהור אחד בלבד, אלא ספקטרום משולב - שמתפרש בראש שלנו בדומה מאוד לאורך גל יחיד אחר. המצב הפיזיקלי שונה, אבל המוח שלנו מפרש באותו האופן. Eyalweyalw - שיחה 17:18, 1 בדצמבר 2019 (IST)
- צודק באופן כללי, ורק הערה קטנה: לפעמים, כמו שהוסבר קודם, ערבוב צבעים מחסר: במקרה שאנחנו מוסיפים עוד ועוד פילטרים וגורעים (חלקית) אורכי גל שונים מהאור שמגיע בסופו של דבר לעין. Tzafrir - שיחה 19:43, 1 בדצמבר 2019 (IST)
שלום לכם; לא ברור לי מהערך שני דברים: האם מין זה אנדמי לארץ ישראל או רק הובא לארץ ישראל וצומח בה בר
וכן, לא ברור לי אם המין הוא ירוק עד; מכיוון שהוא גדל באזורים סאב-טרופיים קרובים לקו המשווה ומשגשג באזורים חמימים אני לא אתפלא אם כן אך לדעתי זה אמור להופיע בערך (גם בערך האנגלי לא מצאתי את הביטוי evergreen).
אודה על הבהרות; תודה לכם על זמנכם בעניין זה. ―אנונימי לא חתם
- העץ עומד בשלכת במשך החורף. באביב צומחים העלים המנוצים פעמיים או שלושה.
- מין אנדמי לארץ-ישראל הוא מין שנמצא רק בארץ ישראל. אני חושב שאתה מתכוון לשאול אם אזדרכת מצויה היא מין טבעי בארץ והתשובה היא לא: לפי האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל זהו עץ נוי שהובא לארץ-ישראל, אך הוא מתרבה בקלות ומתפשט. לפני הערך שלנו הובאה לארץ במאה ה-16 וכיום נמצאת ברשימת המינים הפולשים. כפי שנכתב ע"י אנונימי מעלי, העץ נשיר בחורף ומלבלב באביב. H. sapiens - שיחה 18:40, 29 בנובמבר 2019 (IST)
שלום, קראתי כרגע בערך והבנתי שמספר מינים ממשפחת החלמיתיים נפוצים כצמחי בר נדירים בארץ ישראל - לא ברור לי מן הקטע ומן התמונות שבערך אם בארץ ישראל כל הצמחים הללו הם בגדר עשב או שחלקם שיחים או כוללים גם את המינים העציים (tree/shrub) של המשפחה. אודה על הבהרה. שוב תודה לכם על זמנכם. ―אנונימי לא חתם
הסטודנט הערבי הראשון בישראל[עריכת קוד מקור]
ממתי אוניברסיטאות ישראליות מקבלות ערבים? האם לפני קום המדינה היו סטודנטים ערבים באוניברסיטאות עבריות? ―אנונימי לא חתם
- אין לי מושג. לפני קום המדינה האוניברסיטאות היחידיות בכל הארץ היו האוניברסיטה העברית והטכניון. בשתיהן הלימודים היו בשפה העברית. ערבים (אבל גם יהודים) למדו בעיקר באוניברסיטה האמריקנית בביירות הוותיקה יותר. Tzafrir - שיחה 16:07, 29 בנובמבר 2019 (IST)
שאלה בנוגע לערכת דנ"א המוצעת ע"י MyHeritage[עריכת קוד מקור]
בניסיון להיענות להצעת רכישה של ערכת דנ"א מחברה (ישראלית) זו, מתקבלת הודעה "האפשרות אינה זמינה - בדיקות דנ"א אינן זמינות בישראל". השאלה היא מהי סיבתה של אי זמינות זו ? - מהי הבעיה ? בנוסף, מדוע, אם כן, שולחים הודעות המציעות רכישה כזו לתושבי ישראל ? (אם המערכת שלהם מגיבה לניסיון שלי במתן ההודעה הנ"ל משמע שרשומה אצלם כתובתי הישראלית). כיצד ניתן בכל זאת לבצע רכישה כזו, מעבר למגבלת 'כתובת ישראלית' או כתובת אחרת ? בנצי - שיחה 00:27, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- בנצי, בגלל חוק מידע גנטי. ראה סעיף 3. כתבות פופולריות שמביאות את זה כסיבה: אחת, שתיים. ―אנונימי לא חתם
- השאלה היא אם מסירת דגימה מצד אדם, מרצונו החופשי, מה שמעיד על הסכמתו, מנוגדת לחוק זה, בהנחה שזו אכן הסיבה. בנצי - שיחה 01:34, 6 בדצמבר 2019 (IST)
- תודה על הכתבות שצירפת, שכן יש בהן יותר מרמז לסיבה האמיתית לאיסור לשווק את הערכות בארץ, ואשר אינה משתקפת בחוק עצמו. בנצי - שיחה 01:43, 6 בדצמבר 2019 (IST)
האם יש איזכור של ייתוש בתנ"ך?[עריכת קוד מקור]
האם יש איזכור של ייתוש בתנ"ך? בחיפוש בגוגל לא מצאתי, אבל יכול להיות שאני לא טוב בחיפושים. 93.126.116.89 15:22, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- לא. יותר יעיל לבצע חיפושים בתנ"ך באמצעות האתר של מכון ממרא. אגב, הצורה הנכונה היא יתוש. בנצי - שיחה 19:07, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- בתנ"ך לא מצאתי, אבל בכמה מקורות אחרים, כמו התוספתא והתלמודים יש יתושים למכביר. והנה שניים נחמדים מהם:
- "אדם נברא בע"ש [בערב שבת] ולמה נברא באחרונה? שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית" - תוספתא, סנהדרין, ח, ד.
- "אם מתכנסין הן כל באי העולם אינן יכולין לבראות יתוש אחד ולזרוק בו נשמה" תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ז', הלכה י"ג. Tmima5 - שיחה 08:49, 1 בדצמבר 2019 (IST)
- כבר הישבתי קודם שאין 'יתוש' בתנ"ך, וברור שישנם מקורות מאוחרים יותר, ואלה שציינת אינם יחידים. השאלה המעניינת עתה לאור זאת היא מהי האטימולוגיה של יתוש, שגם חסרה בערך. בנצי - שיחה 13:53, 1 בדצמבר 2019 (IST)
- הרי כתבתי שאינם המקורות היחידים. אלו היו רק דוגמאות יפות. אם במוצא המילה חשקה נפשך, הרי שעל פי האקדמיה ללשון העברית השורש הוא "נתש" (עקר, תלש, סילק. בארמית: נתש); מילון אבן-שושן לעומתם, תוהה אם המילה לא הגיעה משורש "תשש" (נחלש, נדלדל, רפה). זה מה יש לי, ואידך זיל גמור. Tmima5 - שיחה 16:27, 1 בדצמבר 2019 (IST)
- בתנ"ך לא מצאתי, אבל בכמה מקורות אחרים, כמו התוספתא והתלמודים יש יתושים למכביר. והנה שניים נחמדים מהם:
יו"ר מפ"ם (1984-1988)[עריכת קוד מקור]
מי היה יושב הראש של מפלגת מפ"ם במהלך כהונת הכנסת האחת עשרה (אז פרשה המפלגה מסיעת המערך)? --ּ - שיחה 19:34, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- ויקטור שם-טוב? Tzafrir - שיחה 23:01, 30 בנובמבר 2019 (IST)
- ויקטור שם-טוב היה מזכ"ל המפלגה (עד שהוחלף על ידי אלעזר גרנות לקראת סוף התקופה). אני לא בטוח שלמפלגה היה "יו"ר" וייתכן שהמזכ"ל היה התפקיד הבכיר בה . אמיר מלכי-אור - שיחה 10:01, 1 בדצמבר 2019 (IST)