ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון188

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


הנודניק של פנרוז?[עריכת קוד מקור]

גדי/דניאל, אני חושב לאט, והדיון נעלם בארכיב. ברשותכם: כנקודת פתיחה, האם מוסכם עליכם שקיים אלגוריתם כלשהו (קיום חזק - חייב להיות קיים, לא רק יכול להיות קיים) שנכנה A, שעבורו לא קיים שום אלגוריתם B כך ש B יכריע אם A עוצר או לא? זו נקודה מהותית למיטב הבנתי. אני סבור שפנרוז מתמקד באלגוריתם הזה - שכאמור יש לפחות דוגמה אחת לו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:24, 8 ביולי 2012 (IDT)

כן. בחר קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית M שאינה קבוצה רקורסיבית. A יהיה האלגוריתם המכריע את M למחצה. לא קיים B שמכריע אם A עוצר כי אז B מכריע את M בסתירה לאי-רקורסיביות. דניאל תרמו ערך 09:29, 8 ביולי 2012 (IDT)
מחזיק מברשות?? לאמשנה. אם הבנתי נכון את פנרוז הוא טוען שאדם יסיק ש A לא יעצור לעולם. מה לטעמכם לא בסדר בטענה הזו? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה
A כן עוצרת פה ושם. זו לא הטענה של פנרוז. אם A לא עוצרת לעולם אז המכונה B שעונה "לא עוצר" על כל קלט מכירעה את בעיית העצירה על A. דניאל תרמו ערך 14:45, 8 ביולי 2012 (IDT)
אבל מדובר על A שמקבלת קלט ספציפי - שהוא A עצמה, לא? האמת היא שאני קורא הלוך וחזור את הליך אלכסון מכונות הטיורינג של פנרוז ומאבד את הידיים והרגליים בדרך, אבל 1 קשה לי להאמין שקליבר כפנרוז ינפנף בידיים סתם כך, ו 2 עוד לא אבדה תיקוותי לגבש הבנה שלו בפעם העשירית או האחת עשר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:32, 8 ביולי 2012 (IDT)
אף אחד לא טען שפנרוז מנפנף בידיים, אבל גם תותח כמו פנרוז מסוגל לטעות. חבל לנהל דיון על הטיעון בטרם תשתלט עליו. דניאל תרמו ערך 10:47, 9 ביולי 2012 (IDT)
אם אני אשתלט עליו... תודה על הסבלנות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:07, 9 ביולי 2012 (IDT)

שאלה על שינה ובריאות הגב[עריכת קוד מקור]

בני אדם (מערביים לפחות) נוטים לישון עם כריות. האם יש בכך סיכון?, האם אדם שנמצא בתהליכי גדילה עדיין, שישן עם כרית מסכן את עצמו בהנחת יסודות לאוסטאופורוזיס? (אם הוא ישן עם ראש מכופף כלפי מעלה). האם אדם מבוגר שישן על כרית מכופף כלפי מעלה, או "קצת על הצד", או בתנוחה עקומה (גם אם גבו על המיטה), האם מצבים כאלה מסכנים את החוליות?.

תודה.

אין קשר לשינה עם כרית או בלעדיה ואוסטאופורוזיס. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:00, 8 ביולי 2012 (IDT)

למה ראיתי כמעט רק רוסים במלון צל-הרים בים המלח?[עריכת קוד מקור]

כבר פעמיים הייתי במלון זה והאוכלוסייה העיקרית שהיתה בו היא רוסים מבוגרים. לא יודע למה. אבל באמת 77-90% להערכתי, מדרי המלון היו רוסים מבוגרים, מעל גיל 50. הייתי שם בקיץ. מה דעת המומחה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני אולי לא מומחה אבל אפשר להגיד לך בפירוש שאפשר להסיק מכך שאתה גזען. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישראל הנהיגה מדיניות שמיים פתוחים כדי לעודד את התיירות הנכנסת מרוסיה ומאוקראינה. בעקבות זאת זינק מספר התיירים ממדינות אלה. חלקם מבוגרים שבאים לים המלח בגלל תכונותיו הרפואיות וחלקם (בהם לא נתקלת) סתם מחפשים עבודה. ליאור पॣ • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 10:01, 8 ביולי 2012 (IDT)
במקומות מושב של אוכלוסיות מהגרים ידועה תופעה של "התגרענות" - יש קהילת רומנים תחילית בטורינו, אולי במקרה, ובעקבותיהם מהגרים רומנים רבים אחרים לאותה העיר, אולם פירנצה לא זוכה לגל הגירה רומני. אולי בתחילה היה מקרה בקהילה הראשונית, אבל הקהילה הזו מושכת אליה מהגרים נוספים ויוצא הבדל גדול בסופו של דבר.
מסתבר (לא במפתיע) שגם בהרגלי תיירות של אוכלוסיות ישנה מגמה דומה - התיירים הראשונים מדווחים לאחרים, סוכני הנסיעות שמעו על מלון זה דווקא ואותו הם משווקים, מדריך טיולים המליץ על המלון, או אלף סיבות אחרות בגללן דווקא במלון הזה מתרכזים הרבה תיירים מרוסיה. יוסאריאןשיחה 15:06, 8 ביולי 2012 (IDT)

למה התרופה אורלמדיק כה יקרה?[עריכת קוד מקור]

מדובר בתרופה מעולה, מניסיוני האישי (הם ממש לא צריכים אותי בתור מפרסם, זה בסדר), נגד אפתות. התרופה העלימה לי אפתות (כבר פעמיים) עם שימוש נכון (!!!), אחרי 4 דקות (האפתה עצמה נשארה לעוד איזה יום אבל כמעט ולא הרגשתי אותה --- את הכאב שלה). דהיינו, התרופה מספקת גם הפחתת כאב וגם ריפוי מהיר לכאורה.

אני רק לא מבין למה היא כה יקרה --- 60 ש"ח בהמון בתי מרקחת, למעשה רק באינטרנט ראיתי אותה ב42 ש"ח. נראה כאילו מישהו כאן מתנהג קצת בחזירות (ואני לא יודע אם זה בתי המרקחת עצמם), אני בטוח שיש יצור המוני לתרופה נפלאה זו, ואני חושב שהיה ניתן למכורה במחיר קטן הרבה יותר ועדיין להרוויח יפה ואף יפה מאד. אז למה 60 ש"ח?... בבקשה רעיונות.

לא יודע. מה מרגישים כשמורחים את זה? כואב? שורף? 109.65.227.34 10:10, 8 ביולי 2012 (IDT)
לא זכור לי הרגשת כאב\צריבה.
יכולות להיות סיבות רבות - וכמובן חזירות היא אפשרות סבירה. יתכן שעלות הפיתוח של התרופה הייתה גבוהה מאד, והמחיר משקף זאת. יתכן ובעבור רשיון ליצור התרופה יש לשלם דמי רשיון גבוהים. עם קצת חפירה יצירתית אפשר למצוא עוד הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:04, 8 ביולי 2012 (IDT)
במקום לטפל - עדיף למנוע. סבלתי מהן, והן נעלמו לחלוטין (6 שנים לפחות) בזכות משחת שיניים ויקו (הודית), 25 ש"ח. חזרתישיחה 19:41, 8 ביולי 2012 (IDT)

תואר ראשון נוסף[עריכת קוד מקור]

אם מישהו קיבל ציונים בינוניים וסיים תואר ראשון במקצוע מדעי- האם הוא יכול לעשות תואר ראשון נוסף במקצוע הנדסי מבלי לעבור את הסמסטרים הראשונים (שבהם לומדים מתמטיקה ופיזיקה בסיסית)? נגיד מישהו שסיים תואר ראשון בפיזיקה ורצה לעשות הנדסה אופטית או הנדסה גרעינית? בארץ. 79.181.221.100 13:12, 8 ביולי 2012 (IDT)

סביר להניח שהסטודנט יקבל פטור מקורסים השקולים לקורסים שכבר עבר בהצטיינות. ליאור पॣ • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 13:17, 8 ביולי 2012 (IDT)
רק בהצטיינות? זה אומר שפיזיקאי תואר ראשון עם ממוצע 78 נגיד צריך לעשות את התואר מ-0 אם הוא רוצה להיות מהנדס? 79.181.221.100 14:06, 8 ביולי 2012 (IDT)
יכול להיות שיכירו לך גם בקורסים שעברת בציון 75. זה תלוי בקורס, במוסד בו לקחת אותו ובפקולטה אליה אתה מנסה להתקבל. כאן למשל תוכל לעיין בנהלים שקבעה הפקולטה להנדסת אלקטרוניקה בטכניון לגבי הכרה בקורסים מתארים/מוסדות אחרים. מדובר בפקולטה מחמירה למדי, אז אני מניח שלהנדסה גרעינית באוני' בן-גוריון יהיו דרישות גמישות יותר. בכל מקרה, מה שמשנה זה הציון שהשגת בכל אחד מהקורסים עליהם אתה מבקש פטור. ממוצע הסיום שלך בתואר הראשון רלוונטי יותר לצרכי קבלה ללימודי תואר שני, או לקבלה לעבודה. בהצלחה! ליאור पॣ • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 15:19, 8 ביולי 2012 (IDT)

משפט בחדו"א[עריכת קוד מקור]

האם קיים משפט כזה: אם נורמל למישור המכיל את התחום השטוח D אז . מאיפה זה מגיע?

ריבוע של וקטור יחידה הוא 1. emanשיחה 14:16, 8 ביולי 2012 (IDT)

עד איזה עומק קיימים מאובנים?[עריכת קוד מקור]

מה העומק המינימאלי שבו נחפור, ובו בטוח לא נמצא מאובנים של בעלי חיים כלל וכלל, זאת אומרת, עומק שההסתברות למצוא בו מאובנים, שאופת, כביכול, לאפס?, ולמה זה?.

העומק משתנה ממקום למקום - בעיקרון צריך להגיע לשכבת סלע מלפני המאובנים הראשונים.
בתחילת התפתחות כדה"א לא היו עליו חיים, ובהמשל לא היו חיים שהשאירו עקבות במאובנים (רק חד תאיים פשוטים ביותר). מאובנים נוצרו רק בתקופה שכבר היו יצורים מפותחים יותר.יואלפ - שיחה 08:24, 9 ביולי 2012 (IDT)
האם שכבת הסלע הזו היא אחידה (ביחס לכדוריות של פלנטתינו)?, מה השם של השכבה הזו?
לא, היא אינה אחידה. לא תמצא מאובנים בתוך סלע פלוטוני, ולמיטב הבנתי גם לא תחתיו. תוכל למצוא מאובנים בתוך סלעי משקע מסוימים וכן, במקרים מבאסים יותר כמו פומפיי, בתוך סלע געשי. אני מפנה לכאן את המומחית שלנו לענייני גאולוגיה ופטרולוגיה כדי שתקבל תשובה מוסמכת יותר. יום טוב, ליאור पॣ • י"ט בתמוז ה'תשע"ב • 10:33, 9 ביולי 2012 (IDT)

חלק מהמאובנים מצויים על פני הקרקע ממש.

התשובה של ליאור מצוינת. מאובנים מצויים בסלעי משקע, ואלה מצויים בעיקר בגבהים שונים על פני השטח ובעומק של כמה קילומטרים מתחתיו. עם זאת, תהליכים טקטוניים עשויים לקבור סלעי משקע נושאי מאובנים בעומק רב המגיע לעשרות ואף מאות קילומטרים, שם חלים בהם תהליכים שונים דוגמת התמרה והתכה המשנים אותם והופכים אותם לסלעים מותמרים ופלוטוניים. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 10:39, 12 ביולי 2012 (IDT)

הזנת התינוק במהלך ההריון וה"אינטלגנציה" של אותו אדם בבגרותו[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

איך מחשבים שטח של ריבוע?[עריכת קוד מקור]

צלע אחת כפול 3? (זו הנוסחה?) הערך שטח כבד עלי, נא לענות לי בפשטות ובקארמה טובה, תודה176.13.58.126 15:47, 8 ביולי 2012 (IDT)

שטח ריבוע הוא אורך הצלע בריבוע (נשמע הגיוני, ולמקרה שזה מבלבל, אורך הצלע כפול אורך הצלע). ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה15:53, 8 ביולי 2012 (IDT)
תודה. ומה לגבי מלבן? מה הנוסחה לחישוב השטח? 176.13.58.126 16:12, 8 ביולי 2012 (IDT)
מכפלת האורכים של זוג צלעות סמוכות. דניאל תרמו ערך 16:26, 8 ביולי 2012 (IDT)

מה המילה?[עריכת קוד מקור]

פרתוגנזה, למשל, היא המילה שמתארת רוויה אל-זיווגית. מה המילה שבה נשתמש כדי לתאר רוויה כן-זיווגית חד-ביתית!!! (monoecious)?. אם יש כזו.

מדוע "הדוכסות הגדולה" ולא "האימפריה רחבת הידיים"?[עריכת קוד מקור]

הרבה פעמים במדינות היסטוריות וגם בלוקסמבורג המדינה נקראת "נסיכות גדולה" או "דוכסות גדולה". גם המלוכה הבריטית רק לאורך זמן קצר נשאה בתואר "קיסרות" וזה בשביל לתאר את השלטון בהודו. אני תוהה למה למונרך עצמאי בימי הביניים להסתפק רק בתואר "נסיך" ולא "קיסר"? Exx8 - שיחה 17:12, 8 ביולי 2012 (IDT)

כי באירופה היה רק קיסר אחד ויחיד (הקיסר הרומי הקדוש) והוא שליט הקיסרות הרומית הקדושה. אחר כך נוצרו קיסרויות נוספות (מדינות שהעומד בראשן החזיק בתואר "קיסר"). ראשי המדינות האלה הכתירו עצמם בתואר זה בלי לשאול אף אחד.
לגבי "דוכסות גדולה" - מדובר במורשת מימי הביניים שבה עדיין היה קיסר אחד בלבד. אני מניח שלאנגלים יש ערך על התואר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:21, 8 ביולי 2012 (IDT)

היה בזמנו סיפור שלטביה קיבלה עצמאות מהאיחוד הליטאי-פולני, שעמד בראש איחוד זה מלך. המונרך החדש שעמד מעל ליטא היה דוכס גדול ולא מלך, למה?Exx8 - שיחה 22:49, 8 ביולי 2012 (IDT)

אני לא מכיר את המדינה הספציפית הזאת. אני משער שקיבל את התואר הזה מהקיסר. יתכן שזה קשור איכשהו למסעי הצלב הצפוניים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:01, 8 ביולי 2012 (IDT)

נחזור לשאלתנו, מה מונע ממלכת הולנד ומלכת הממלכה המאוחדת להכריז על עצמן כעל קיסריות?Exx8 - שיחה 00:53, 9 ביולי 2012 (IDT)

אני מניח שכיום שום דבר לא מונע מהם, לפחות לא באופן מעשי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:16, 9 ביולי 2012 (IDT)
סביר להניח שהחוקות המקומיות מונעות מהן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:48, 11 ביולי 2012 (IDT)
אני לא בטוח. תאור אצולה זה לא דבר שנקבע בחוקה. בדרך כלל המלך מעניק תואר אצולה. רוזן לא יכול להחליט פתאום שהוא דוכס. מה שכן, לא ברור מי יכול להעניק לדוכס הגדול מלוקסמבורג תואר אחר, גבוה יותר משלו. הקיסרות הרומית הקדושה בוטלה בשנת 1806. אני מניח שהוא יכול ליטול לעצמו תואר גבוה יותר. אני לא סגור לגבי זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:48, 12 ביולי 2012 (IDT)
חלק גדול מאירופה ראתה את עצמה ככפופה לאפיפיורים מבחינה דתית (ההליכה לקנוסה למשל) והאפיפיור אישר תואר כזה או אחר לפי שיקוליו הוא. תשובה זו כמובן לא רלוונטית במדינות פרוטסטנטיות. ‏DGtal15:29, 12 ביולי 2012 (IDT)

שלום חברים[עריכת קוד מקור]

אם כפל הוא חיבור ממושך של דבר בדבר אז נכון להגיד שחילוק הוא חיסור ממושך. ואללה תודה! 91.135.102.237 17:30, 8 ביולי 2012 (IDT)

לא, זה לא נכון. 109.160.135.18

אני לא בעל השכלה אקדמית בנושא אלא חובבת בלבד אבל אני אנסה לענות לך. כמובן השאלה איך אתה מגדיר המשך.אם אתה מגדיר המשך בתור קיצור פעולה אז: חילוק הוא בהחלט לא המשך של חיסור, אלא הוא היפוכו של הכפל. הסיבה לכך, לדעתי החובבת לפחות, היא שאתה לא יכול לבטא שום תרגיל חילוק המהווה קיצור הנכון לכל A לחיסור. בשונה מכפל ומחזקה: הדבר נכון כמובן לכל A, אך קשה לי לחשוב על משהו דומה בחילוק למשל. Exx8 - שיחה 19:07, 8 ביולי 2012 (IDT)

אם מגדירין חילוק כ"כמה פעמים מספר 'נכנס' במספר אחר" אז כדי למצוא את תוצאת החילוק עליך לחסר מהמספר את המספר השני כל עוד התוצאה גדולה מהמספר השני.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:16, 8 ביולי 2012 (IDT)

אז לפתע החיסור מחזיר את מספר הפעמים שיש להחסיר ממספר ממספר כלשהו מבלי להגיע ל-0 או מתחתיו. שינית את הפעולה, זה בוודאי לא תרגיל חיסור.Exx8 - שיחה 22:52, 8 ביולי 2012 (IDT)

חילוק עם שארית הוא חיסור ממושך. חילוק עשרוני הוא חיסור ממושך עם שיפטים בזנב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:35, 8 ביולי 2012 (IDT)

אנחנו משתמשים במושג מאוד לא מוגדר, מהי פעולה "ממושכת"? לחסר את המחלק מהמחולק ולספור כמה פעמים עד שאתה מגיע לאפס (או לחילופין למספר שקטן מהמחלק ואז להכפיל ב-10 ולהתחיל הכל מהתחלה,דבר שמצריך פעולה נוספת השונה מחיסור) הינו אלגוריתם אחד שמאפשר חישוב חלוקה. אך הוא לא בהכרח מגדיר מהי חלוקה. ההגדרה היא: עבור כל b שונה לאפס.כמובן שמדובר בהגדרה בעייתית בגלל המצב שנוצר מ-b=0 אבל בכל זאת ככה מגדירים את זה... נשאלת השאלה למה מתכוון המחבר? האם בצורת החישוב? בצורת ההגדרה? Exx8 - שיחה 00:49, 9 ביולי 2012 (IDT)

יקירים. אינני מתמטיקאי, אני מחפש רק הגדרה מילונית פשוטה למושג "חילוק (מתמטיקה)". את המונח "כפל" קל מאד להסביר, האם אתם רוצים להגיד לי שאין הסבר מילוני פשוט כזה גם למונח חילוק? (אבל מונח שיהיה קצת פחות לקוני מ"היפוכו של כפל" --- מה זה בכלל?).
הוא מספר הפעמים שיש לחבר את לעצמו כדי להגיע ל-. דניאל תרמו ערך 10:34, 9 ביולי 2012 (IDT)
או לחילופין: המספר שאם תחבר אותו לעצמו m פעמים תקבל את n. שדדשכשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ב • 10:36, 9 ביולי 2012 (IDT)
רק שתדעו שלצערי אני עדיין עם השאלה.
לא ברור איזו תשובה אתה מחפש. אם שאלתך היא האם היחס בין חיסור לחילוק דומה ליחס בין חיבור לכפל, אז התשובה היא לא. דניאל תרמו ערך 13:33, 12 ביולי 2012 (IDT)

פאי הוא קבוע פיזיקלי?[עריכת קוד מקור]

האם פאי הוא קבוע טבע כמו קבוע פלאנק? 79.181.214.203 22:04, 8 ביולי 2012 (IDT)

פאי הוא קבוע מתמטי בעוד קבוע פלאנק הוא קבוע פיזיקליגיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה22:08, 8 ביולי 2012 (IDT)
מה מונע מקבוע מתמטי להיות קבוע פיזיקלי? פאי זה יחס שהוא גודל פיזיקלי לכל דבר. 79.181.214.203
נדמה לי שניתן להבחין בהבדל אחד. היחס שבין קוטר המעגל להקפו יישאר ~3.14 בין אם ימדדו את הקוטר ואת ההקף ביחידות של ס"מ, ביחידות של מטרים או ביחידות של טפחים, בין אם המעגל יהיה קטן, ובין אם יהיה גדול. הפאי הוא מספר נטול יחידות ונטול הקשרים. ממש כפי ששורש 2 נשאר לעולם ~1.41, כך נשאר הפאי לעולם ~3.14. לעומת זאת, קבוע הפלאנק תלוי ביחידות פיזיקאליות. כאשר הקבוע נמדד ב-J*Sec ערכו הוא ~6.626e-34, אך אם תימדד האנרגיה ב-erg והזמן יימדד ב-min, ישתנה ערכו. קבועים התלויים ביחידות פיזיקאליות (כדוגמת קבוע הגזים האידיאליים), פיזיקאליים, ושאינם תלויים, מתמטיים. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ב • 23:07, 11 ביולי 2012 (IDT).
קבוע מתמטי הוא גודל מדוייק אותו ניתן לחשב, בניגוד לקבוע פיזקלי שגודלו מוערך והוא יכול להשתנות בהתאם לסביבה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה22:50, 8 ביולי 2012 (IDT)
פיזיקה היא יישום של המתמטיקה לחקר יסודות העולם. לכן קבוע מתמטי יכול להופיע בפיזיקה בעוד שקבוע פיזיקלי לא יכול להופיע במתמטיקה. דניאל ב. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דברי בלע חמורים. המתמטיקה המודרנית היא כמובן כלי שפותח בשביל לאפשר לפיזיקאים לחקור תא יסודות העולם. לפעמים אבל הוא יוצא משליטה... emanשיחה 23:40, 8 ביולי 2012 (IDT)
ולכימאים, ולביולוגים, ולמטאורולוגים, ולפסיכולוגים, ולגאולוגים, ולזואולוגים, ולכלכלנים, ולאוקינוגרפים, ... אבל בעיקר למתמטיקאים. עוזי ו. - שיחה 23:56, 8 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי לפחות אתה שואל שאלה גדולה יותר במסווה... במה שונה מתמטיקה מפיזיקה? איפה עובר הגבול? התשובה לכך היא על פי רוב שרירותית, והיא שקולה היכן עובר הגבול בין כימיה לפיזיקה, או לכימיה לביולוגיה. גם פיזיקה (תחום החלקיקים) וגם כימיה עוסקים במבנה החומר, וגם בכימיה בתואר ראשון לפחות מנתחים חלבונים שונים בדומה לביולוגיה. אגב, חלק מהמתמטיקה התיכונית התפתחה כצורך של פיזיקה ולכן ניתן לראות אותה בעצם לפחות בתחום החשבון הדיפרנציאלי כמעין פיזיקה(ניוטון נחשב לאבי הפיזיקה הקלאסית אם אני לא טועה והוא פיתח אותה יחד עם דוכס ארי). אז התשובה הטובה ביותר שלי היא ששני המקצועות עוסקים במציאות, המתמטיקה היא יותר כלי, היא יותר עוסקת במקרה יקרה אם... בעוד שפיזיקה מנסה לתאר את העולם שלנו . יש תחום שנקרא מתמטיקה מעשית, הוא גם לא בדיוק מתמטיקה קלאסית. כמובן שהגדרות שנתתי כאן הן לפישוט בלבד, מדובר בעולם שלם של מושגים וגישה, אמנם דומה אך שונה. Exx8 - שיחה 22:59, 8 ביולי 2012 (IDT)

ההבדל בין מתמטיקה לפיזיקה הרבה יותר מהותי מזה שבין פיזיקה לכימיה, ובמובן מסוים אפילו יותר מהותי מההבדל בין פיזיקה להיסטוריה. מתמטיקה אינה מדע. אין ניסוי ותצפית. היא עוסקת בהסקת אמיתויות מוחלטות מהנחות נתונות באמצעים לוגיים בלבד. בפרט היא לא תלויה במציאות. פיזיקה לעומת זאת היא מדע, היא עוסקת בהסקת מסקנות אודות המציאות ומסתמכת על ניסוי ותצפית. דניאל תרמו ערך 23:04, 8 ביולי 2012 (IDT)

אני לא חושב שאתה יכול לכמת דברים שכאלה. אולי לדעתך הוא יותר גדול, אך אתה לקבוע זאת מבחינה אבסולוטית. האינטגרל והנגזרת ועוד המצאות מתמטיות רבות (שזה גם דיון האם זה תגלית או המצאה) נולדו עבור פיזיקה. מתמטיקה היא כנראה לא מדע בהגדרה המקובלת, אך זה עדיין לא הופך אותה לפחות קרובה מכימיה לפיזיקה. Exx8 - שיחה 23:21, 8 ביולי 2012 (IDT)

גודל פיזיקלי הוא כל דבר הנתון למדידה. רדיוס של מעגל אמתי נין למדידה, הקיף של אותו המעגל ניתן למדידה. אז למה היחס בין 2 גדלים פיזיקליים הוא לא גודל פיזיקלי? לדעתי פאי הוא גודל פיזיקלי לפי ההגדרה שכן הוא ניתן למדידה. 79.181.214.203 23:28, 8 ביולי 2012 (IDT)
אני הייתי אומר משהו אחר. גודל פיזיקלי הוא גודל שאי אפשר לדעת מהו בלי למדוד, רק משיקולים מחשבתיים. זה משהו שבייקום אחר היה יכול להיות משוה אחר. ביקום אחר קבוע פלנק היה יכול להיות אחר, או מטען האלקטרון, או מהירות האור.
לעומת זאת קבוע מתמטי זה דבר שמופיע בחישובים, ונובע מהאקסיומות, בלי קשר למה קורה בייקום.
לכן פאי הוא קבוע מתמטי.
אבל אם מאוד מתעקשים ניתן לראות בו גם קבוע פיזיקלי. כי זה שפאי הוא היחס בין קוטר מעגל לרדיוסו נכון רק ביקום אוקלידי. לכן מראש אי אפשר לדעת שזה ייצא הפאי של המתמטיקאים, ויש למדוד. ואז מתגלה שבקירוב טוב, הייקום אוקלידי. emanשיחה 23:47, 8 ביולי 2012 (IDT)
לאלמוני - היקף של מעגל הוא מושג מתמטי. קוטר של מעגל הוא מושג מתמטי, ומכאן גם פאי הוא גודל מתמטי (שבמקרה או שלא הוא קבוע לכל המעגלים). בעולם האמיתי יש דברים שניתן לייחס להם תכונות שמזכירות גרף של מעגל, נניח, ואז להשתמש בגדלים המתמטיים על מנת להגיע למסקנות (מקורבות) לגבי העולם האמיתי. המילה "מעגל" מתארת דבר שונה במתמטיקה ובעולם האמיתי, אך כמובן שזאת אותה מילה עם סיבה טוב. במתמטיקה מעגל הוא אוסף הנקודות במישור הנמצאות במרחק שווה מנקודה מסויימת (עם הגדרה מדוייקת ל"מרחק"). בעולם האמיתי יש הקשרים שבהם דברים נמצאים במרחק פחות-או-יותר-שווה מאיזור מסויים, שהוא קטן מספיק להתייחס אליו כנקודה... הכל קירובים. דברים שדומים למה שקורה במתמטיקה, או מזכירים אותה. מרגע שביצעת התאמה בין גודל מתמטי או פונקציה מתמטית לעולם האמיתי, אזי אם ההתאמה הזאת נכונה, אתה צריך להיות יכול להמשיך להשתמש בכל המסקנות המתמטיות שנובעות ממנה גם בעולם האמיתי - למשל, להיעזר במספר פאי כדי לחשב יחסים בין גדלים. אם וכאשר אתה מגלה מסקנה מתמטית שאתה לא יכול להשתמש בה בעולם המאיתי, אתה יכול להיות בטוח שההנחה הראשונית שלך או אחת המדידות שביצעת (או אחד החישובים) לא היו נכונים, ואולי לא באמת מדובר, נניח, במעגל. --אלעזר - שיחה 00:04, 9 ביולי 2012 (IDT)
Exx8, לא אמרתי כלום על הבדל כמותי, להיפך, אמרתי שההבדל מהותי. ברור שמתמטיקה משמשת את הפיזיקה, זה לא אומר שלא ניתן למתוח קו ברור בין השניים. מי שיחקור אינטגרלים ייקרא מתמטיקאי, לא משנה עד כמה עבודתו רלוונטית לפיזיקה. מה גם שמרבית המתמטיקה לא רלוונטית כלל לפיזיקה. דניאל תרמו ערך 10:14, 9 ביולי 2012 (IDT)

אני לא מסכים אתכם שפאי הוא לא גודל פיזיקלי. אם אני אמדוד יחסים בתחתית הצלחת שלי, תנועה מעגלית של משקולת מחוברת לחוט, תנועה של מקרקורי סביב השמש או יחס בין קוטר להקיף של המאוורר שלי- אני אקבל את אותו היחס. במדידה תהיה שגיאה אמנם וכל אחד מהמקרים לא היה מעגל מבחינה מתמטית אבל עצם זה שאני מקבל את אותו היחס מצביע על כך שזהו קבוע טבע, כמו מסת אלקטרון או מטען הפרוטון. זה שקיימת התאמה בין תיאוריה (פאי שחושב בחדו"א) לבין המדידה זה לא צירוף מקרים. זה אומר שקיים יחס קבוע בין רדיוס להקיף. זה שכל המעגלים שלי הם "מעגלים בקירוב" לא מונע ממני להגיד שפאי הוא קבוע טבע. גם לא יודעים בדיוק 100% מהוא מטען אלקטרון, קבוע פלאנק ועוד גדלים- בכלל מדידה יש שגיאה. זה לא מונע ממני לקבוע שהם קובעים פיזיקליים (וזה לא חישבנו אותם במדויק לא אומר שזה לא גודל קבוע). Corvus,(שיחה) 10:40, 9 ביולי 2012 (IDT)

דניאל, מאיפה אתה לוקח את כל ההצהרות האלה ? האם אינך מודע לכך שלפחות לגבי חלק מהן, הדברים שנויים במחלוקת ? בעיקר אצל מתימטיקאים ופילוסופים.
כמה הערות: א. ההבדל אינו מהותי כל כך בחלק מהתיאוריות המתימטיות - בעיקר אלה שהן בבחינת 'תופעות' מתימטיות, דוגמת תיאור קצב וגראדינט (נגזרות) וסכימה (אינטגרציה). ראה ניוטון - אינני סבור, וגם רבים אחרים כך, שניתן להפריד בין ניוטון הפיזיקאי לבין ניוטון המתימטיקאי. ובאותו הקשר, שים לב להבדלים בין אופן ניסוחו של ניוטון את החדו"א שהמציא, לבין אופן ניסוחו של לייבניץ, ואינני מדבר על הפורמליזם הסימבולי דווקא, אלא על הרעיון המכונן. ב. בהמשך לא': המתימטיקה אינה רק משמשת את הפיזיקה. היא יותר מזה - בהרבה מקרים היא חלק ממנה, ואף לא ניתן למתוח קו ברור בין השניים. ראה פיזיקה מתימטית. ג. תלוי מה 'טיב' חקירת אינטגרלים. בחקירה של היבטים מסויימים של התיאור, העבודה היא פיזיקלית, במובן האינהרנטי של המילה, ולא רק 'חישובי' או כלי להמצאת ערכים כמותיים. ד. "מרבית המתימטיקה לא רלוונטית" - מאיפה אתה לוקח את זה ? בנצי - שיחה 11:49, 9 ביולי 2012 (IDT)
Corvus, לדעתי ההבחנה בין קבוע פיזיקלי לקבוע מתמטי שמופיע בפיזיקה היא שקבוע פיזיקלי תלוי בחוקי הטבע. אם תגדיר את פונקציית הסינוס באמצעות הטור טיילור שלה, אז האפסים שלה יהיו בנקודות מהצורה . זו דוגמה לדרך שבה ניתן להגדיר את פאי באופן שלא קשור בגאומטריה כלל, ובוודאי שאינו תלוי בחוקי הטבע. לכן בעיני לא ראוי לכנותו "קבוע פיזיקלי", אבל זה כמובן כבר עניין של הגדרות.
בנצי, ברור שיש זיקה הדוקה בין פיזיקה למתמטיקה ושמדובר בתחומים המפרים זה את זה ומתפתחים יד ביד. זה לא אומר שהגבול ביניהם אפור. קיומם של תחומים כמו פיזיקה מתמטית לא מעיבים על ההפרדה, בדיוק כשם שביואינפורמטיקה לא מקשה עלינו להבדיל בין ביולוגיה למדעי המחשב. באשר למרבית המתמטיקה: לתורת המספרים, לתורת הקבוצות, למדעי המחשב, לתורת הגרפים, לתורת המשחקים, ללוגיקה מתמטית ולחלקים נכבדים בקומבינטוריקה, באלגברה, בגאומטריה, בטופולוגיה ואפילו לענפים רבים באנליזה מתמטית, יש קשר קלוש, אם בכלל, עם פיזיקה. דניאל תרמו ערך 12:11, 9 ביולי 2012 (IDT)
אגב, איך אפשר לראות מטור טיילור מתי פונקציית הסינוס מתאפסת? 109.160.135.18
מגזירת טור טיילור מקבלים שסינוס מקיימת . משם אתה יכול להמשיך כמתואר כאן ולקבל שקיים קבוע כך שסינוס מתאפס בנקודות . לקבוע t נקרא פאי. דניאל תרמו ערך 12:49, 9 ביולי 2012 (IDT)
מה שאני אומר שאין סיבה לקבוע שקבוע מתמטי הוא לא קבוע טבע. המספר פאי מאפיין את היקום שלנו. זה שיש לך דרכים לא גאומטריות למצוא את המספר פאי לא אומר שאין לו קשר ליקום בו אנו חיים. פאי לא מופיע "במקרה" בנוסחאות המתארות תופעות טבע. זה גודל אופייני לטבע שלנו ואין לדעתי סיבה להגיד שהוא לא קבוע פיזיקלי. כל קבוע מתמטי שיש לו ביטוי "בעולם האמיתי" הוא גדול פיזיקלי שמאפיין את המציאות. Corvus,(שיחה) 15:04, 9 ביולי 2012 (IDT)
Corvus, זה הפך להיות ויכוח על שמות. אתה מגדיר "קבוע פיזיקלי" כ"קבוע שמופיע בנוסחה כלשהי בפיזיקה". סבבה. למיטב הבנתי זו לא המשמעות המקובלת של המונח. בדרך כלל קוראים לקבוע "פיזיקלי" אם כל המידע עליו מגיע אך ורק ממדידות, ולא יכול להגיע משיקולים תיאורטיים לחלוטין. מהירות האור היא קבוע פיזיקלי, לדוגמה. פיזיקאים מנסים להגיע לכמה שפחות קבועים פיזיקליים במשוואות שלהם (זה אחד הייתרונות העיקריים של תורת המיתרים על פני המודל הסטנדרטי). ההגדרה שלך לקבוע פיזיקלי עוזרת מעט מאוד, לדעתי. אם כי כמובן שהיא לגיטימית כל עוד ברור למה אתה מתכוון כשאתה משתמש במונח. --אלעזר - שיחה 16:11, 9 ביולי 2012 (IDT)

כל המקצועות הריאליים מנסים להציג חלק מהמציאות, ספרות ולשון למשל מציגים היבט אנושי של התפיסה של המציאות. כמו עם פאי, וקבועים אחרים, אתה אומר שעיגול זה דבר מתמטי לחלוטין, אך בעצם מה מבדל אותו מהעולם המציאותי שלנו? נכון לא תוכל ליצור עיגול מושלם, אך עם זאת, גם שאר חוקי הפיזיקה לא נכונים עד מאת האחוזים. על כן ניתן לראות שבאמצעות ההדגמה שעשיתי שיש כאן הבדל שרירותי מאוד, והיות שמכניקה (לפחות זו שהייתה ידועה לניוטון)כל הזמן משתמשת במתמטיקה, תרשו לי לתקן את עצמי, מכניקה לא רחוקה במיוחד ממתמטיקה ניתן לראות שההבדל הוא שרירותי. כראייה נוספת, על פי רוב אנשים הטובים בפיזיקה בעלי זיקה כלשהי למקצועות המתמטיים ולמדעיים אחרים, יותר למשל מאבי הספר(אבי הספר הוא סטריוטיפ על מנת להבהיר נקודה-אדם שאינו אוהב במיוחד את המקצועות הללו ואין בכך שום כוונה לפגוע באוכלסיית הספרים). Exx8 - שיחה 17:38, 9 ביולי 2012 (IDT)

אם - כשמדברים על מציאות - מתכוונים למציאות הפיזית, אז ברור שהמתמטיקה אינה תלויה במציאות (כלומר אינה תלויה במציאות הפיזית), והראיה: שניתן להגיע לתובנות המתמטיות גם מבלי לבצע אף ניסוי פיזיקלי (כפי שכבר עמד על כך אלעזר). למשל, ניתן לחשב את היחס שבין הקף המעגל לקוטרו - גם תוך כדי עצימת עיניים ואפס מעשה (כלומר אפס מעשה פיזי), אך לא ניתן לחשב את מהירות האור תוך כדי עצימת עיניים ואפס מעשה (כלומר אפס מעשה פיזי). מסקנה: מהירות האור תלויה במציאות (כלומר במציאות הפיזית), אבל היחס שבין המעגל לקוטרו - אינו תלוי במציאות (כלומר במציאות הפיזית). ולשאלתך: "בעצם מה מבדיל אותו [את העיגול] מהעולם המציאותי שלנו?" תשובה: מה שמבדיל אותו מהמציאות הפיזית - זה, שכל הידוע לנו אודותיו יכול להתקבל גם מבלי לבצע אף ניסוי פיזיקלי. בכך נבדלת המתמטיקה ממדעי הטבע. סמי20 - שיחה 18:49, 9 ביולי 2012 (IDT)
זה פשוט שגוי. הרבה מההתקדמויות המשמעותיות ביותר בפיזיקה הן תוצר של ניסוי מחשבתי - גלילאו ועקרון היחסות, גלילאו והחוק הראשון של ניוטון, איינשטיין על קרן אור ואיינשטיין במעלית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:25, 9 ביולי 2012 (IDT)
מה שאתה קורא לו "ניסוי מחשבתי" הוא פעולה שונה לחלוטין מחקירה מתמטית מופשטת, גם אם שניהם מתבצעים במוח. "ניסוי מחשבתי" הוא עימות של עובדה פיזיקלית אחת שידועה לך עם עובדה פיזיקלית אחרת שידועה לך, ואז אתה פתאום מגלה שלא הבנת עד אז את אחת מהן או את שתיהן. חקירה מתמטית מופשטת היא תהליך לוגי של היסק אנליטי מתוך אוסף של הגדרות או כלים כלשהם שבוחרים באופן שרירותי לעסוק בהם.
חשוב לציין שלפעמים גם במתמטיקה אפשר לערוך ניסויים מחשבתיים. כל עימות של תוצאה מתמטית עם האינטואיציה הידועה לנו הוא למעשה "ניסוי מחשבתי", אבל זה ממש לא מה שנקרא חקירה מתמטית. זה אולי כלי עזר לפתרון תרגילים ובעיות, אך דא עקא - מתמטיקה לא נועדה לפתור בעיות. Nachy שיחה 21:04, 9 ביולי 2012 (IDT)
ולפרוטוקול: אני גם לא מסכים עם סמי ש"ניתן להגיע לתובנות המתמטיות גם מבלי לבצע אף ניסוי פיזיקלי". למעשה אי אפשר להגיע לתובנה מתמטית מתוך ניסוי פיזיקלי. Nachy שיחה 21:07, 9 ביולי 2012 (IDT)
למרות נפנופי הידיים הנפוצים, מתמטיקה בבסיסה אינה מופשטת כלל ועיקר. היא מעשית לגמרי - מספרים מייצגים כמויות, אופרטורים מייצגים פעולות. היא כולה מונחה מתוך המציאות הפיזיקלית והדקדוק הפנימי שאנו מתוכנתים לו. רק אחרי עשרות אלפי שנים באו הפשטות. עדיין - אצל כל אדם שרשי המתמטיקה בפיזיקה ובדקדוק ולא בשום דבר אחר. גם אצלך. זו מן הסתם גם הסיבה שתמצא שאנשים שטובים בפיזיקה הם מעל הממוצע במתמטיקה ולהיפך. לגבי ניסויים מחשבתיים - כשגלילאו ניסח את עקרון היחסיות הוא לא עסק ב"עימות של עובדה פיזיקלית אחת שידועה לו עם עובדה פיזיקלית אחרת שידועה לו". הוא עסק בבניית תובנה עמוקה על המציאות מתוך חשיבה מופשטת ככל שחשיבה עשוייה להיות מופשטת. כך גם זנון, ואנחנו דוחים את התוצאות של הניסויים המחשבתיים שלו מפני שהם לא מסתדרים עם המציאות. העובדה שהניסויים של זנון מתנגשים עם המציאות מעידה עד כמה הגישה שהצגת שגויה מעיקרה - אין שום דבר בין חקירת העולם הפיזי ובין ניסוייו המחשבתיים של זנון. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:19, 9 ביולי 2012 (IDT)
שום אינטואיציה פיזיקלית לא הנחתה את קנטור כשחשב על הסודרים, או את גלואה כשחשב על קשרים בין חבורות לשדות. למתמטיקה גם אין בעיה לסתור את האמת הפיזיקלית כפי שמדגים למשל פרדוקס בנך-טרסקי. דניאל תרמו ערך 21:26, 9 ביולי 2012 (IDT)
אז איזו אינטואיצייה הינחתה אותו? הלוגיקה באה מדקדוק. כללי הלוגיקה הבסיסיים מובנים לתוך החיווט שלנו. גם הטענה השנייה בעייתית, כי לפיזיקה אין בעייה לסתור את המציאות הפיזיקלית האינטואיטיבית או המקובלת. אין שום דבר פיזי בפונקציית הגל של "חלקיק" שאינו חלקיק, ואינו גל. במלים אחרות גם הפיזיקה אינה פיזיקלית, לא במובן האינטואיטיבי. וגם ההיפך נכון - מניין בא ה"רצף" של השערת הרצף, אם לא מתוך החווייה הפיזית? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:24, 9 ביולי 2012 (IDT)
לא אמרתי סתירה לאינטואיציה פיזיקלית. אמרתי סתירה לפיזיקה. בעולמנו אנו אי אפשר ליצור מכדור שני כדורים בנפח זהה. בעולם של המתמטיקאים מותר. זו סתם דוגמה פופולרית מיני רבות. דוגמה אחרת היא כל גאומטריה ששונה מהגאומטריה של יקומנו. להמשיך לתת דוגמאות לדברים שכן הגיעו מאינטואיציה פיזיקלית (והשערת הרצף היא דוגמה רעה, כי חוץ מהשם שלה אין שום קשר בינה לבין פיזיקה), לא מחזק את הנקודה שלך. כשם שלתת אינספור דוגמאות למספרים זוגיים לא מחזק את הטענה שלי שכל המספרים זוגיים. דניאל תרמו ערך 22:37, 9 ביולי 2012 (IDT)
אילן, "זו מן הסתם גם הסיבה שתמצא שאנשים שטובים בפיזיקה הם מעל הממוצע במתמטיקה, ולהפך." זה בדיוק דוגמה להיסק תקף פיזיקלית אבל לא תקף מתמטית.
זנון, בעיניי, היה מבשר של תקופה גדולה. הוא הבין שכדי שהיסק יהיה תקף הוא צריך להיות מנוסח היטב. לכן אם אפשר לנסח שני היגדים שסותרים אחד את השני אנחנו בבעיה, אפילו אם המציאות תומכת באחד מהם, לכאורה. לשיטתך פרדוקסים צריכים להיות חסרי משמעות. נבדוק מה קורה במציאות ונסגור את הבאסטה. אלא שעם הגישה הזו לעולם לא היית יודע לנסח מהו טור מתכנס כדי לפתור את פרדוקס אכילס והצב. כמובן שאין שום הוכחה מתמטית לזה שמרחק שעובר צב או גיבור הוא טור מתכנס, אלא זה מה שנקרא הוכחה בפיזיקה: יש מספיק ניסויים שמסתדרים עם זה יפה, פחות או יותר. Nachy שיחה 21:36, 9 ביולי 2012 (IDT)
לשיטתי? לשיטתי אין בכלל דבר כזה "פיזיקה" וממילא אין הבדל בין פיזיקה שמנוסחת בלשון מתמטית ואינה פיזית כלל למתמטיקה שמבוססת על תפיסות פיזיקליות ואין שום דבר מתמטי. אני חושב שמוטב שנניח לשיטתי במנוחה.
גם המתמטיקה רחוקה מלהיות כה מנותקת מהפיזקלי באופן שאתה (ודניאל?) מתפאר בו. אין הגדרה שאינה טאוטולוגית לשום דבר במתמטיקה. נקודה? ישר? מרחב? כמות? הכל מתוך התפיסה הפיזיקלית. זו המתמטיקה המופשטת המפוארת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:24, 9 ביולי 2012 (IDT)
תראה, ההבדל בין ההשקפות שלנו כנראה עמוק מידי. אבל בכל זאת נקודה אחת: אני לא מסכים שאנחנו מסוגלים לתפוס את המתמטיקה מתוך התפיסה הפיזיקלית שלנו, אבל גם אם נניח לדוגמה שאנחנו מסוגלים "לחוות" את מושג הרצף מתוך הניסיון שלנו עם הפיזיקה, אין לזה ולא כלום עם המתמטיקה. אמיתותה של טענה מתמטית אין לה כל קשר לשאלה של מהי החוויה הפסיכית שמתלווית אליה בזמן שבו עוסקים בה. Nachy שיחה 22:33, 9 ביולי 2012 (IDT)
אתה (ואני, וכולם) לא יכולים לדעת אם זה כך או לא כי יש לנו שיטת מחשבה יחידה - לוגיקה - ואין לנו שום אפשרות לחשוב בלעדיה. איתה הן הפיזיקה והן המתמטיקה הגיעו מהר לשלב קונטרה-אינטואיטיבי. שאלת הקיום של מהות מתמטית כמו "מספר ראשוני" היא דוגמה נאה. האם מספרים ראשוניים קיימים מחוץ למוחותינו? אם כן, מה ההבדל בינם לבין, נאמר, כסאות, או לבנים? ואיך דניאל ואתה מסוגלים לאמר ברצינות שאין ניסויים במתמטיקה כשכל הזמן נעשות בדיקות אמפיריות - למשל לגבי השערות בתורת המספרים? ומהו חיפוש "דוגמה נגדית" אם לא ניסוי?
כן, יש במתמטיקה אובייקטים שמגיעים מהקשר פיזיקליים. ויש כאלו שלא כמו חבורה, מספר משוכלל, סודר ולמעשה רוב ערכי המתמטיקה בוויקי מהווים דוגמה. לטעון שהכל מתפיסה פיזיקלית זו עזות מצב חסרת פרופורציה. אגב, לא יודע מה זה קשור לדיון אבל אין הגדרה שהיא טאוטולוגית לשום דבר במתמטיקה. דניאל תרמו ערך 22:37, 9 ביולי 2012 (IDT)
אתה רציני? כל מושגי הבסיס במתמטיקה אינם עצמאיים אלא תלויים בערימה ענקית של מושגים פיזקליים וכללים דקדוקיים. אתה ברצינות טוען שלא? אם כן אנא הגדר "נקודה". בהגדרה שנתת, הגדר כל מושג וכל מלה, וכך הלאה. אם אתה מסוגל לעשות זאת בלי להגיע לטאוטולוגיה אני תיכף ומייד חדל לחשוב שאתה אדם (או לחילופין אוטומט סופי) ומתחיל לחשוב עליך כעל מלאך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה
נניח שאכן תמיד נגיע לטאוטולוגיה. איך בדיוק הגישה הפסיכולוגית שלך לעניין עוזרת לפתור את הבעיה? Nachy שיחה 23:26, 9 ביולי 2012 (IDT)
היא לא עוזרת (כי אין בעייה) והיא לא ממש פסיכולוגית. אתה לא חש (אני מניח) בצורך עז וקיומי להוכיח את קיום העולם הפיזיקלי, אתה חש עונג עמוק (פנרוז יאמר "אלוהי" ואני לגמרי בעדו) מהתעסקות במתמטיקה. ולכן אין פה שום בעייה, לא באמת. אתה תחייה מצויין עם ההשגות שלי על תפיסותיך או בלעדיהן, וככה צריך להיות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:34, 9 ביולי 2012 (IDT)
לאילן שמעוני: ההבדל המהותי בין מתמטיקה לפיזיקה הוא בדרך האימות של ההשערות. כשפיזיקאי כמו איינשטיין העלה (במסגרת תורת היחסות הכללית) את ההשערה הגורסת שאין הבדל בין הימצאות בתוך שדה כבידה לבין הימצאות במצב של תאוצה, הוא אמנם הושפע מניסוי מחשבתי בלבד - ולא מאף ניסוי פיזיקלי, אבל עדין הוא לא היה יכול לאמת את ההשערה הזו - אלא רק אחרי שבוצעה מדידה פיזית (למשל על קרני אור). אבל כשמתמטיקאי כמו קנטור העלה השערה הגורסת שאין פונקציה חד חד ערכית בין קבוצת המספרים הטבעיים לבין קבוצת המספרים הממשיים, הוא לא היה זקוק לאף מדידה פיזית על מנת לאשר את ההשערה הזו, שכן להשערה הזו נמצאה הוכחה מתמטית כזו שאינה תלויה במציאות הפיזית, כלומר כזו שאינה תלויה בעריכת אף ניסוי פיזיקלי, והראיה, שאין שום ניסוי פיזיקלי שיכול לאמת את ההשערה הנ"ל. מה שיש, זה רק הוכחה מתמטית צרופה.
אגב, לא הבנתי את טענתך ש"אין הגדרה שהיא טאוטולוגית לשום דבר במתמטיקה". מה פירוש "טאוטולוגית אל"? ככל הידוע לי, "טאוטולוגיה" היא הגד שניתן להוכיחו מתוך הלוגיקה לבדה (אני מתכוון ללוגיקת הפסוקים, דהיינו למכלול של: חוק אי הסתירה, פלוס חוק השלישי הנמנע, פלוס חוק הטרנזיטיביות של הנביעה, פלוס כלל-הניתוק), ולכן דבריך הנ"ל נותרים מבחינתי חסרי מובן. אולי תואיל לתת דוגמה קונקרטית שתקל עלי להבין טוב יותר אל מה אתה מתכוון ב"טאוטולוגית אל"? או שמא התכוונת אל "שקולה אל"? ואם אכן לכך התכוונת (מה שהופך סוף סוף את דבריך לבעלי מובן), עדין אין זה מבטל את ההבדל המהותי הקיים (כפי שציינתי בפיסקה הקודמת) בין המתמטיקה לבין הפיזיקה.
סמי20 - שיחה 23:37, 9 ביולי 2012 (IDT)
ל-Nachy: לא ברור לי כלל איך יתכן שמצד אחד אתה טוען "אני גם לא מסכים עם סמי שניתן להגיע לתובנות המתמטיות גם מבלי לבצע אף ניסוי פיזיקלי", ושמצד שני אתה טוען אחר כך - טענה שהינה אפילו יותר חזקה משלי (ושאיתה אני מסכים כמובן) - ש"למעשה אי אפשר להגיע לתובנה מתמטית מתוך ניסוי פיזיקלי". אם אתה מסכים עם הסיפא (ש"למעשה אי אפשר להגיע לתובנה מתמטית מתוך ניסוי פיזיקלי"), אז קל וחומר שאתה חייב להסכים עם הרישא (ש"ניתן להגיע לתובנות המתמטיות גם מבלי לבצע אף ניסוי פיזיקלי"). סמי20 - שיחה 23:38, 9 ביולי 2012 (IDT)
אי-ההסכמה הייתה על ה"גם". Nachy שיחה 00:27, 10 ביולי 2012 (IDT)
ב"גם" התכוונתי ל"אפילו" (שזה אחד הפירושים האפשריים של "גם"). סמי20 - שיחה 00:48, 10 ביולי 2012 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

טאוטולוגי = מעגלי. אתה מנסה להגדיר דבר מה, ומגלה שבהגדרה השתמשת במה שבאת להגדיר. ולוגיקת הפסוקים שלך מכונה דקדוק ברוב שפות האדם. לא קיימת אף שפה בלעדי כללים אלה. המתמטיקה אינה עומדת בפני עצמה בחלל ריק, שלמה ומכילה את עצמה בלבד, אלא מחוברת לכל מה שהופך אדם לאדם: שפה, תודעה, מחשבה ועולם התופעות. תוריד ולו אחד מאלה ונשארת ללא מתמטיקה, ואולי גם ללא אדם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:51, 9 ביולי 2012 (IDT)

טוב, לא זה המובן המקובל של טאוטולוגי. איך שלא יהיה, עדין לא הבנתי מה פירוש "טאוטולוגי אל", האמנם "מעגלי אל"? מה זה "טאוטולוגי לשום דבר במתמטיקה"? האמנם "מעגלי לשום דבר במתמטיקה"? (כיוצא בכך, מה שמקובל בשפת בני אדם, זה להבחין בין לוגיקת הפסוקים לבין דקדוק. דקדוק, זה בדרך-כלל: דקדוק של שפה נתונה, נניח של עברית. חוק דקדוקי של העברית, זה למשל החוק האומר שיש להציב דגש קל באותיות בג"ד כפ"ת שבראש מילה - ועוד כמה כללי דקדוק ידועים אחרים, בעוד שלוגיקת הפסוקים זה למשל חוק אי הסתירה - ועוד כמה כללים ידועים אחרים של לוגיקת הפסוקים).
איך שלא יהיה, נעזוב לרגע את המשבר הסמנטי הקטון הזו שחל בינינו, ונתרכז בעיקר: אתה טוען שהמתמטיקה אינה עומדת בפני עצמה, אלא מחוברת לכל מה שהופך אדם לאדם: שפה תודעה מחשבה וכו'. אז ראשית, עירבבת - בין המתמטיקה - לבין הפסיכולוגיה של המתמטיקה. זה בערך כמו לערבב בין שפה למטה-שפה. לגופה של טענתך, שהמתמטיקה כרוכה בתודעה ובחשיבה וכו': אמנם, מוסכם שלא ניתן להגיע לתובנות המתמטיות ללא חשיבה קוגניטיבית, אבל הדיסציפלינה העוסקת בחשיבה קוגניטיבית - איננה המתמטיקה - אלא זו הפסיכולגיה. המתמטיקה אינה עוסקת בחשיבה קוגניטיבית, אלא עוסקת בכמויות, יחסים, קבוצות, וכדומה, וכל אלו אינם אוביקטים פסיכולוגיים, אלא אוביקטים מתמטיים. זה שרק הנפש האנושית מסוגלת להגיע לתובנות מתמטיות, עדין לא אומר שהמתטיקה עוסקת בפסיכולוגיה, ואם תנסה לטעון שהמתמטיקה עוסקת בפסיכולוגיה, אז מהר מאד תגיע למסקנה שגם הפיסיקה עוסקת בפסיכולוגיה, ואז מהר מאד נצטרך לאחד את המחלקות השונות באוניברסיטה, בטענה שכולן עוסקות בדבר אחד. אבל זהו, שלא. וכדי להבין למה לא, צריך קודם כל לדעת להשתחרר מהעירבוב הזה שבין שפה למטה-שפה, ובמיוחד בין מתמטיקה לבין הפסיכולוגיה של המתמטיקה. כדי שיהיה קל להשתחרר מהעירבוב הנ"ל, הדגמתי בתגובתי הקודמת את ההבדל המהותי - שבין דרך האימות של ההשערות המתמטיות - לבין דרך האימות של ההשערות הפיזיקליות, אבל משום מה החלטת להתעלם לחלוטין מההבדל הנ"ל, ולגלוש - מהמתמטיקה - אל הפסיכולוגיה של המתמטיקה.
סמי20 - שיחה 00:13, 10 ביולי 2012 (IDT)
שום קשר לפסיכולוגיה. אתה יכול להתעלם מפרויד וכל צאצאיו ועדיין לא תהיה לך מתמטיקה ללא שפה, ללא מחשבה, ללא עולם התופעות וללא תודעה שתעסוק בזה. אתה מוזמן לקרוא לזה "הפסיכולוגיה של המתמטיקה" אם זה מחוצא חן בעיניך, - אין מתמטיקה בלי זה. זה הבסיס.
אתה מוזמן להראות לי את המקום בו כתבתי את הניסוח המזעזע "טאוטולוגי לשום דבר במתמטיקה". אחסוך לך - לא כתבתי. שים NOT לפני הקריאה השגויה שלך ותקבל את המובן המקורי, או שפשוט קרא את הפסקה ההיא שוב.
ואחרון חביב - לא רק שלא התעלמתי מהטענה שלך שהוכחות מתמטיות שונות עקרונית מניסוי בפיזיקה, אלא הפלגתי ועניתי לזה עוד לפני שטענת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:26, 10 ביולי 2012 (IDT)
אילן, מתמטיקה לא אומרת על שום דבר האם הוא נכון או לא נכון. היא רק אומרת אם X אז Y. ככלל, כדי להגדיר האם משהו הוא "נכון" או "לא נכון" עליך להגדיר מערכת אקסיומות ולקבוע האם במסגרתה הוא "נכון" או "לא נכון". (ויש גם מערכות אקסיומות שמוגדרות לקבל רצף של ערכים בין "נכון" ו"לא נכון"). המתמטיקה גם אוהבת לדבר על מערכות ומושגים פשוטים יחסית, שעליהם באמת אפשר להגיד באופן מוחלט אם X אז Y. אתה יכול לטעון ש-X לא נכון ושכל הדקדוק והתפקוד הבלשני-הגנרטיבי שלנו מונפץ, לא הכרחי, בנוי על הנחות שגויות ומה שתרצה. ייתכן שבלי דקדוק אי אפשר לדבר על מתמטיקה, אבל גם בלי חיך אי אפשר לדבר על מתמטיקה ובכל זאת המתמטיקה היא לא אוסף החיכים האנושיים. כל מה שהמתמטיקה אומרת זה אם X אז Y. זה הכול. Nachy שיחה 00:32, 10 ביולי 2012 (IDT)
אנשים יכולים לדבר על מתמטיקה גם ללא חך. כשמגיעים לדרגת סטיבן הוקינג זה כבר באמת מאתגר, אבל עדיין אפשרי, בדוחק.
הטענה שלי טיפ'הלה יותר עמוקה מ"בלי X אין מתמטיקה". היא שמושגי הבסיס ופרוצדורות הבסיס של המתמטיקה לקוחות מאותו X - שהוא גם הבסיס לפיזיקה, ולכן שדה, חוג וחבורה ממשיים וקיימים לא פחות (כנראה הרבה יותר) מאשר מיואונים וקוורקים. בשני המקרים יש פער גדול מנקודת ההתחלה עד למושג, בשני המקרים נאלצנו בדרך להשליך הרבה אינטואיציה שגויה ושכל ישר. בשני המקרים נבנה מבנה עצום, מורכב, יפיפה ועתיר השראות של מאות גאוני-על, שהישג משובץ בו. ואם תטען שהשכל לבדו די היה בו על מנת להגיע להישגים בתחום המתמטיקה, אגלה לך שלמיטב ידיעתנו אדם שגדל בחשך חושי ימות עוד בינקותו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:50, 10 ביולי 2012 (IDT)
גם סנדביצ'ים. אדם שגדל בלי לאכול ימות בינקותו, ומכאן שהמתמטיקה מבוססת על אמנות הכנת הסנדביצ'ים. עוזי ו. - שיחה 12:05, 11 ביולי 2012 (IDT)
הלא שנו רבותינו אם אין קמח אין תורה קריצה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:10, 11 ביולי 2012 (IDT)
כתבת "אין הגדרה שהיא טאוטולוגית לשום דבר במתמטיקה", ואחר כך כתבת שב"טאוטולוגי" התכוונת אל מעגלי, אז על כך שאלתי מה פירוש "אין הגדרה שהיא מעגלית לשום דבר במתמטיקה"? (אלא שקיצרתי את הרישא, בתקוה שתבין שקיצרתי).
הפוך. קרא שוב במקור - הטענה שלי היא "אין הגדרה שאינה טאוטולוגית במתמטיקה". בפעם הבאה שאתה מקצר ברישא בדוק שלא שמטת ממנו תנאי מהותי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:54, 10 ביולי 2012 (IDT)
אתה שוב מתעלם מן ההבדל שבין חשיבה מתמטית לבין המתמטיקה עצמה. אמנם המחקר המתמטי - לא יתכן ללא חשיבה (וללא השפעה פסיכולוגית מתופעות אמפריות, וכו'), אבל המתמטיקה אינה עוסקת בחקר החשיבה (ולא בחקר התופעות האמפיריות). מה שעוסק בחקר החשיבה - זה הפסיכולוגיה (ומה שעוסק בחקר התופעות האמפיריות זה הפיזיקה). חשיבה היא אוביקט פסיכולוגי, וככזה - הוא מטופל ע"י הפסיכולוגיה, לא ע"י המתמטיקה (ותופעה אמפירית היא אוביקט פיזיקלי, וככזה - הוא מטופל עי הפיזיקה, לא ע"י המתמטיקה). כמובן שכל זה לא סותר את העובדה שלא ניתן לחקור את המתמטיקה - ללא חשיבה (שכאמור מטופלת ע"י הפסיכולוגיה ולא ע"י המתמטיקה), וכן לא ניתן לחקור את המתמטיקה - ללא השפעה מהתופעות האמפיריות (שכאמור מטופלות ע"י הפיזיקה ולא ע"י המתמטיקה). אני חוזר ומדגיש שבכל הדיון הזה בינינו - יש לדעת להבחין בין שפה לבין מטה-שפה, אחרת - ימשיך להתקיים בינינו דו שיח של חרשים - לנצח.
ברגע שהבנת ש"ההוכחות המתמטיות שונות עקרונית מניסוי בפיזיקה" (כלשונך), אז מבחינתי הסתיים הדיון, כי זה העיקר העקרוני שאליו חתרתי כל הזמן, וכשהוא הובן (מבלי שנסתר) - דייני.
סמי20 - שיחה 00:44, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם כך הסבר לי איך כללי תחשיב הפסוקים שציינת מופיעים דרך פלא בכל ככלי התחביר של כל שפות האדם הידועות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:58, 10 ביולי 2012 (IDT)
זה בערך כמו לשאול איך פאי (כאוביקט מתמטי) מופיע דרך פלא בכל כך הרבה משוואות פיזיקליות. התשובה על השאלה השניה (תכף אגיע לראשונה) היא, שזו המתמטיקה - אשר שולטת על הפיזיקה - ולא להפך, ולכן זהו פאי - אשר מופיע בפיזיקה, בעוד אשר סי (קבוע מהירות האור) - אינו מופיע במתמטיקה. התשובה לשאלה הראשונה (כלומר לזו ששאלת) היא, שאלו כללי תחשיב הפסוקים - אשר שולטים על השפות האנושיות - ולא להפך, ולכן אלו כללי תחשיב הפסוקים - אשר מופיעים בשפות אנושיות, בעוד אשר הכלל הדקדוקי: "יש להטיל דגש קל בבג"ד כפ"ת בראש מילה" - אינו מופיע בתחשיב הפסוקים. סמי20 - שיחה 01:08, 10 ביולי 2012 (IDT)
אתה לא שם לב שאתה סותר את עצמך? מחד אתה טוען שכל מה שאתה מכנה פסיכולוגיה דרוש על מנת שתהיה מתמטיקה, ואז אתה טוען שהמתמטיקה שולטת בו, כלומר - הוא לא יכול בלעדיה. אתה באמת ובתמים לא שם לב שיצרת מעגל לוגי? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 01:13, 10 ביולי 2012 (IDT)
אתה לא שם לב שאתה שוב מערבב בין שפה למטה-שפה? מעולם לא רמזתי שהפסיכולוגיה דרושה למתממטיקה. מה שבסה"כ טענתי - אודות היחס שבין פסיכולוגיה למתמטיקה - היה אך ורק, שהפסיכולוגיה דרושה לגילוי התובנות המתמטיות. לדוגמה: לולי "קינא" המתמטיקאי בחבריו (כתופעה פסיכולוגית), לא היה טורח לנסות לפתור את חידותיהם המתמטיות, מה שגרם בסופו של דבר לפיצוחה של בעיה מתמטית מסויימת; אבל המתמטיקה עצמה (להוציא את אופני גילוייה) - אינה זקוקה לשום "קנאה" ולשום פסיכולוגיה, והראיה, שאף אוביקט פסיכולוגי (כגון "קנאה", "שמחה", וכדומה), אינו מופיע באף משוואה מתמטית! אבל המתמטיקה - כן שולטת על הפסיכולוגיה! לדוגמה, עקרונות מתמטיים מסויימים בתורת המשחקים, באים לידי ביטוי בתופעות פסיכולוגיות (הנחקרות אפוא ע"י הפסיכולוגיה). אני חוזר ומבקש: נא הבחן בין שפה למטה-שפה: מבחינת השפה עצמה, כלומר מבחינת המתמטיקה עצמה, היא זו ששולטת על הפיזיקה ועל הפסיכולוגיה וכו', בעוד אשר אלו האחרונים - אינם שולטים במתמטיקה כלל, והראיה, שהקבוע סי (וכדומה) - אינו מופיע בממתמטיקה, בעוד אשר פאי - כן מופיע בפיזיקה (וכדומה). אבל מבחינת המטה-שפה, כלומר מבחינת מה שמביא את המתמטיקאי לתגליותיו, יש לפיזיקה ולפסיכולוגיה תפקיד מכריע. סמי20 - שיחה 01:38, 10 ביולי 2012 (IDT)
אין כאן "שפה ומטא-שפה". זו הפרדה מלאכותית לגמרי - ועקרה באותה מידה. חוקי הלוגיקה של השפה הם דוגמה מצויינת. אתה יכול לומר מה קדם למה - חוקי הלוגיקה של שפות האדם או חוקי הלוגיקה המתמטיים? יש בכלל הבדל בינהם? או שאולי לוגיקה אינה מעיסוקי המתמטיקה? לפני שנוסחו חוקי הלוגיקה בצורתם הפורמלית, איך הם יכלו "לשלוט", כלשונך, בשפה? אם הם היו קיימים קודם לכן, ולא תלויים באדם לקיומם, מה ההבדל בין הקיום האובייקטיבי שלהם לקיום האובייקטיבי של הירח? ומה עם מושגי המרחב האואקלידיים: קו, ישר, זוית ומישור - האם הם עומדים בפני עצמם, יצורי מתמטיקה טהורה, או ממשויות פיזיות מעולם התופעות, שפותחו הלאה בכלי הלוגיקה של השפה? כל נסיון שלך ליצור הפרדה מלאכותית כזו יביא אותך למעגל לוגי נוסף. אין לך (ולאף אדם) שום דרך לבנות מתמטיקה ללא מושגים פיזיים כמושגי יסוד, אין לך דרך לבנות מתמטיקה ללא כללים מעולם השפה ככללי יסוד. אבל המתמטיקה, בניסוח שלך עצמך "שולטת" בשפה ולשם שינוי אני מסכים איתך. את החצי הזה של התמונה אתה רואה היטב - היחס הוא באמת דו סטרי ואינו ניתן לניתוק. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 02:03, 10 ביולי 2012 (IDT)
מתמטיקה בנויה כבר ללא מושגים פיזיים ככללי יסוד. קוראים לזה תורת הקבוצות האקסיומטית. כמובן, משתמשים בשפה טבעית כדי להגדיר אותה, כי זאת הדרך להעביר מידע בין בני אדם. לגבי "קיום", אתה מבלבל בין קיום במובן המתימטי לקיום במובן הפיזיקלי. וגם, אתה מערבב בין הדרך שבה הגיעו לתובנות - על פי רוב דרך העולם הפיזיקלי - לבין התפיסה המתמטית שמרגע שתובנות כאלה עברו הצרנה פורמלית והוכחה או אקסיומטיזציה, אפשר להגיד שהן "קיימות" בלי שום קשר למקור שלהן, שעשוי גם להיות שגוי. דוגמה ל"שגיאה" כזאת היא היחס בין היקף העיגול לקוטרו - הפאי שבו אנו עוסקים. הגיעו אליו דרך העולם הפיזיקלי, הגדירו אותו היטב מתמטית, ואז גילו שבעצם בשום מקום על פני כדור הארץ המספר הזה לא יהיה נכון, בגלל הצורה הכדורית של כדור הארץ, או בגלל המאסות שסביבנו, או סיבות דומות. כל זה לא משנה את העובדה שבמרחב אוקלידי (מושג מתימטי טהור, שמקורו פיזיקלי) זהו המספר המדויק. באופן דומה אפשר לדבר גם על ההצרנה של הלוגיקה. הלוגיקה כל כך שימושית בעולם המעשי, שהחליטו לעשות אותה פורמלית. זה המקור. מרגע שנעשתה פורמלית, ברור שאין לה שום תלות יותר בעולם האמיתי. מה שכן קורה זה תלות של העולם האמיתי בה - תלות שאנו יודעים על סמך ניסיוננו, או במילים אחרות, פיזיקה. --אלעזר - שיחה 03:26, 10 ביולי 2012 (IDT)
באמת? בוא ניקח את אקסיומת ההיקפיות: שתי קבוצות הן שוות אם ורק אם יש להן אותם איברים. עכשיו הסבר לי מהי אקסיומה בלי להשתמש במונחים לוגיים. ברור שאינך מסוגל, והמסקנה הבלתי נמנעת היא שהלוגיקה כבר שם. לא התחלת מאפס בניגוד גמור לטענתך. "אברים" - מונח פיזי. כלומר אתה משתמש באינטואיציות מהעולם הפיזי - והנה עוד טענה לכך שהמתמטיקה עומדת בפני עצמה הולך לפח. שאמשיך? מתמטיקאים טוענים תמיד לריגורוזיות. איך קרה שדווקא בבסיס המבנה הריגורוזיות נעלמה לה - פוף! והתאיידה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:46, 10 ביולי 2012 (IDT)
אקסיומה, במערכת לוגית כמו זאת שמשתמשים בה בתורת הקבוצות, היא רצף של סמלים שמותר לך לכתוב אותם בסדרת ההוכחה. זה הכל. בקשר לעצם השימוש בשפה, הזכרתי כבר - אין דרך ליצור תקשורת בין אנשים בלי להשתמש בשפה. אין לנו דרך להשתחרר מזה, אבל זה לא מהותי למתמטיקה אלא לתקשורת בעולמא דשקרא. --אלעזר - שיחה 23:08, 10 ביולי 2012 (IDT)

ההגדרה שנתת משתמשת במונחים שאנו מתוכנתים להם - למשל חלוקה לקטגוריות, שהיא מאבני היסוד של הדקדוק הפנימי. למשל "סמל" שגם הוא לקוח מהדקדוק הפנימי. בפעם האלף בערך - כל בסיס המתמטיקה הוא השאלות מהעולם הפיזי ושימוש בכלים מהשפה הפנימית. הבסיס הזה מכתיב במידה רבה את המבנה כולו. אין לנו שום דרך לדעת אם יתכן בסיס שונה, מאחר והדקדוק הפנימי שלנו הוא כלי החשיבה היחיד שיש לנו. כל דבר אחר הוא מני ובי אבסורד.

אני לא בא לטעון שהמתמטיקה שגויה חו"ח. אני חושב שהיא פנטסטית (במובן החיובי, בלי שום ציניות) אבל הטענות המדהימות שהועלו פה - שמתמטיקה אין לה דבר וחצי דבר עם העולם הפיזי ושהיא מגדירה את עצמה - הן פשוט מגוחכות. אין שום חוכמה גדולה או תובנה אדירה במה שאני מנסה להראות. אלה רעיונות עתיקים ולעוסים. אני קצת המום מזה שבכלל צריך קטגור (כמוני) לעניין הזה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:10, 11 ביולי 2012 (IDT)

הבה נעשה סדר בדברים:
א. אינני שותף לטענה ש"המתמטיקה מגדירה את עצמה". לכל היותר ניתן לומר שהמתמטיקאים מגדירים את המושגים המתמטיים, כמו שהפיזיקאים מגדירים את המושגים הפיזיקליים. למשל, המתמטיקאי דדקינד הגדיר מה זה מספר ממשי, הפיזיקאי ניוטון הגדיר מה זה תנע, וכל כיוצא בזה.
ב. המתמטיקה מבוססת (בין השאר) גם על לוגיקה (כמובן לא רק על לוגיקה, אלא גם על תורת הקבוצות), והיא מביעה את עצמה באמצעות שפה; זה ברור. אבל לוגיקה - כמו גם שפה - אינם חלק מהעולם הפיזי. כשמדברים על שפה, לא חייבים להתכוון דווקא לשפה אנושית השייכת לעולם הפיזי; הרי אפשר להמציא שפות מלאכותיות - אשר אינן מבוססות בהכרח על העולם הפיזי - אלא למשל על אי-אילו סמלים דמיוניים (כגון על הדרקון - כסמל בעל שבעה זנבות היורק אש) שקיומם סותר את חוקי הפיזיקה; יתר על כן, אפשר אפילו להמציא שפות מלאכותיות כאלו שאינן מבוססות על סמלים פיזיים חושיים כלל (דהיינו על סמלים ויזואליים או אקוסטיים או ריחניים וכדומה), אלא למשל על סמלים תיאורטיים - חסרי שם - אשר רק כדי שנוכל (לפחות זמנית) לדבר עליהם (באופן מוחשי כמובן, שהרי כל דיבור הוא מוחשי) אז נוכל לייצגם (לפחות זמנית) ע"י סמלי-על שיוּרשוּ אפוא (זמנית) להיות מוחשיים. לסיכום: הקשר בין שפה, לוגיקה ומתמטיקה, הוא אמנם קשר הדוק (ואגב כבר נכתב על כך עד לזרא), אבל כל השלושה הנ"ל - הינם מושגים אפריוריים טהורים, ובזה הם שונים מהותית מהפיזיקה - שאיננה אפריורית - שכן על מנת לאשש את טענותיה יש צורך לבצע איזשהו ניסוי פיזי (מעשי) ולא ניתן להסתפק בניסוי מחשבתי.
ג. במתמטיקה יש מושגים כמו נקודה ומרחב וכדומה, אבל לא מדובר שם על נקודה פיזית, וגם לא על מרחב פיזי, אלא על נקודה מתמטית ועל מרחב מתמטי, שהם מושגים שאינם מתלכדים עם מושגי הנקודה הפיזית והמרחב הפיזי: זאת משום, שכל אוביקט מתמטי, ובכלל זה הנקודה המתמטית והמרחב המתמטי, מוגדר על ידי תורת הקבוצות לבדה: למשל, נקודה מתמטית - מוגדרת פשוט כקבוצה השייכת למרחב המתמטי, בעוד שהמרחב המתמטי - מוגדר כקבוצה של קבוצות המתיחסות זו לזו לפי נוסחה מתמטית מסויימת (שמאפיינת את המרחב המתמטי). לכל זה אין אפוא קשר הכרחי לנקודה הפיזיקלית ולמרחב הפיזיקלי: למשל, לא ניתן לומר שנקודה פיזיקלית מוגדרת כקבוצה השייכת למרחב הפיזיקלי, משום שמרחב פיזיקלי אינו מוגדר כמרחב של קבוצות.
ד. כאשר המתמטיקאים המציאו את המושגים "נקודה מתמטית" ו"מרחב מתמטי", הם הושפעו (פסיכולוגית) באופן עמוק ממה שהם הכירו וידעו על הנקודה הפיזיקלית ועל המרחב הפיזיקלי, זאת בשל העובדה, שהנקודה המתמטית והנקודה הפיזיקלית - חולקות לא מעט תכונות משותפות, וכך גם באשר למרחב המתמטי ולמרחב הפיזיקלי. כל זה יצר אפוא קשר פסיכולוגי עמוק - בין הפיזיקה - לבין דרכי גילויין של התובנות המתמטיות. אבל זה עדין לא אומר, שכעת, משכבר הגיעו המתמטיקאים אל התובנות המתמטיות, הם עדין זקוקים לפיזיקה. משל אל מה הדבר דומה? לאדם שעלה על סולם אל הגג, ומשהגיע לגג - דחף את הסולם ארצה; כעת, הוא כבר לא זקוק יותר לסולם - על מנת להישאר על הגג, על אף שברור שבלעדי הסולם הוא לא היה מגיע מלכתחילה לגג. היחס שבין הסולם לבין הגג, הוא משל להבהרת היחס שבין הפיזיקה למתמטיקה: המתמטיקאים לא היו יכולים להגיע לתובנות המתמטיות, ובכללן לתובנה של מושגים כמו נקודה מתמטית ומרחב מתמטי, לולי זה שהם הושפעו עמוקות ממה שהם הכירו עוד קודם לכן מהעולם הפיזיקלי; אבל משהם הגיעו סוף סוף אל התובנות המתמטיות, התברר להם שהם כבר לא זקוקים יותר לעולם הפיזיקלי, שאותו הם יכולים כעת לדחוף ארצה - כי גם בלעדיו נותרות התובנות המתמטיות בעינן.
ה. כשאומרים ש"מתמטיקה אין לה דבר וחצי דבר עם העולם הפיזי", מתכוונים לכך, שכדי להוכיח את טענותיה אין צורך לבצע אף ניסוי פיזי (כלומר מעשי) אלא די בניסוי מחשבתי בלבד (מה שנקרא: הוכחה אפריורית). אילו היה מתברר לך, שרק לכך מתכוונים באמירה ש"מתמטיקה אין לה דבר וחצי דבר עם העולם הפיזי", האם היית אז מוכן סוף סוף להסכים לאמירה הנ"ל?
ו. הגע בעצמך: אילו חוקי הפיזיקה היו שונים מכפי שהם ידועים לנו (למשל מהירות האור בריק - היתה שונה, ולא היה קיים הכח האלקטרומגנטי, וכו' כו'), האם זה היה משנה כהוא זה את חוקי המתמטיקה? לענייננו, נגדיר את ה"פיזיקה" - בתור מסגרת החוקים אשר אישושם מצריך ניסוי פיזי (מעשי), ואת ה"מתמטיקה/לוגיקה" - בתור מסגרת החוקים אשר אישושם מצריך ניסוי מחשבתי בלבד.
ז. לשיטתך, איך אתה מסביר את העובדה שהקבוע המתמטי פאי מופיע במשוואות פיזיקליות (באופן שאם המספר פאי יוחלף שם במספר אחר אז המשוואה הפיזיקלית הנ"ל לא תהיה נכונה), אך הקבוע הפיזיקלי סי אינו מופיע בשום משוואה מתמטית/לוגית (באופן שאם המספר סי יוחלף שם במספר אחר אז המשוואה המתמטית הנ"ל לא תהיה נכונה)? לענייננו, נגדיר את ה"פיזיקה" ואת ה"מתמטיקה/לוגיקה" - כפי שהגדרנו אותה לעיל סעיף ו.
סמי20 - שיחה 13:40, 12 ביולי 2012 (IDT)

עוד שבירה[עריכת קוד מקור]

אילן,
  1. ברור שהשפה והדקדוק המתמטיים דומים לאלו האנושיים. הם הרי מיועדים להיקרא על ידי בני אדם. אבל מה שחשוב במתמטיקה אינו השפה (חוץ מבלוגיקה מתמטית שהיא הענף החוקר את השפה), אלא העצמים עליהם מדברים. להגיד שמתמטיקה נסמכת על דקדוק זה כמו להגיד שביולוגיה נסמכת על דקדוק (שמת לב לעובדה המדהימה שכל המאמרים בביולוגיה נכתבים בדקדוק אנושי?).
  2. על הטענה המגוחכת שכל מה שיש במתמטיקה בא מהשקפה פיזיקלית אין לי מה להוסיף. נתתי כבר דוגמאות שסותרות במפורש את הקביעה הזו. אני מזמין אותך לשוטט באופן אקראי בקטגוריה:מתמטיקה. תמצא מאות ערכים שאין בינם לבין המציאות הפיזית דבר.
  3. כדאי ללבן את עניין הטאוטולוגיות. סמי לא קרא נכון את המשפט שלך "אין הגדרה שאינה טאוטולוגית לשום דבר במתמטיקה" מכיוון שהוא דו משמעי (הוא קרא את ה-"ל-" כאילו הוא מתייחס רק למילה "טאוטולוגי" ולא לכל המחלק הראשון של המשפט). בניסוח שנפטר מהדו משמעות מה שהתכוונת להגיד הוא: "כל הגדרה במתמטיקה היא טאוטולוגית". כפי סמי ציין, כנראה שאינך יודע מהי טאוטולוגיה. זו אינה מעגליות, אלא אמת בלתי תלויה בדבר, ההיפך מסתירה. למשל "אני קיים או שאיני קיים" יא טאוטולוגיה. אין במתמטיקה הגדרות שהן טאוטולוגיות (כי אז אין צורך בהגדרה) וגם אין הגדרות מעגליות כפי שניסית לטעון. דניאל תרמו ערך 09:30, 10 ביולי 2012 (IDT)
עניתי לכל הסעיפים הללו, וההצהרות שלכם גדושות סתירות ו"הוכחות" מעגליות. באמת שאין טעם שאחזור על דברי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:22, 10 ביולי 2012 (IDT)
ההתנהגות שלך לאורך הדיון ובדיונים קודמים מזכירה את זו של טרחן כפייתי. לא ממש יודע על מה הוא מדבר, אבל מרשה לעצמו לפסול דבריהם של אחרים בלי להסס. דניאל תרמו ערך 17:15, 10 ביולי 2012 (IDT)
תודה על המחמאה, אשיב לך אותה במצפון נקי: אתה מתעקש לטעון שאיכשהו החשיבה המתמטית צצה לה משום מקום, ובנוסף טוען שהיא אינה תלויה בשום דבר אנושי או פיזי. בד בבד אתה משתמש בתורה שכל בסיסה אינטואיטיבי, מונחה דקדוק ומונחה חווייה פיזית. העיוורון שלך למעגליות הטיעונים בהם נקטת מדכא ממש. הצלחת לשכנע אותי בדבר אחד מעל לכל ספק: אתה לא תרשה לאיש להחריב לך את קונכיית העיוועים שהקמת, וזה לגמרי חסר תועלת לנסות. הנה - אני מרים ידיים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:35, 10 ביולי 2012 (IDT)
"צצה לה משום מקום" - איש לא טען את זה. היא צצה כתוצאה מההתמודדות שלנו עם העולם הפיזי, והעובדה שכדי להתמודד עם העולם הפיזי התפתח לנו מוח שעושה שימוש בכלים לוגיים, איפשהו בפנים - מה שכנראה מעיד על העובדה שהעולם החיצוני נכנע לכללי הלוגיקה והמתמטיקה. הבסיס שלה היום לא אינטואיטיבי אלא ריגורוזי - מערכת של סמלים וצורות, שפה בפני עצמה, עם כללי דקדוק משל עצמה, שאין להם שום תלות באינטואיציה האנושית או בעולם החיצוני. ברור שהטיעונים מעגליים - כל סדרה של טיעונים והגדרות חייבת להתייחס בשלב כלשהו לעצמה, אחרת היא תהיה ללא התחלה. ההגדרה של "קבוצה" ו"איבר" חייבת להיות מעגלית. אבל אין שום קשר לזה שהם לא באמת תלויים בהבנה האינטואיטיבית שלך של משמעות המילה "קבוצה" בשפה הטבעית (שהיא כמובן קשורה מאוד, אבל לא תלויה). --אלעזר - שיחה 00:42, 11 ביולי 2012 (IDT)
אין שום דבר מעגלי בהגדרות של איבר וקבוצה. דניאל תרמו ערך 11:23, 11 ביולי 2012 (IDT)
לדעתי בכל מובן שבו ההגדרה היא פורמלית, היא מעגלית. אבל אולי אני לא מספיק מבין. בכל מקרה בעיניי זה לא חיסרון ולא מצביע על תלות של המתמטיקה בעולם החיצוני, אלא על תלות של העבודה המתמטית בעולם החיצוני. ויש להבחין בין השניים. --אלעזר - שיחה 16:21, 11 ביולי 2012 (IDT)
הגדרה מעגלית היא כזו ש-A נסמך על B ו-B נסמך על A. במתמטיקה יש מצב ש-A לא נסמך על כלום (אקסיומה) אבל אין מצב מעגלי. דניאל תרמו ערך 16:28, 11 ביולי 2012 (IDT)
אז מה ההגדרה של "איבר"? ראיתי רק הגדרות אינטואיטיביות או מעגליות. --אלעזר - שיחה 20:10, 11 ביולי 2012 (IDT)
באקסיומטית יש קבוצות שהם האובייקטים של העולם ויש יחס בינארי "שייך" המוגדר עליהן עם האקסיומות של תורת הקבוצות. נאמר על x שהוא איבר של y אם הזוג (x,y) מקיים את האקסיומות של היחס "שייך". כפועל יוצא, ב-ZF אין איברים שאינם קבוצות בעצמם. דניאל תרמו ערך 23:09, 11 ביולי 2012 (IDT)

שבירה 3[עריכת קוד מקור]

בעודי מעיין ב"התנצחות" של דניאל ואילן, אני נזכר במקרה שחוויתי לא מזמן, אני ומכר התווכחו על האם תשובות לקוניות כגון: כמה הרווח היום? --- "הרווחתי כמה שהרווחתי" הן מעגליות או לא. אני טענתי שאינן ושהן לגיטימיות, במקרים מסוימים, בדיוק כמו תשובות נון-לקוניות, כגון "הרווחתי 500 ש"ח". מכרי לעומת"ז, טען בלהט שהן מעגליות ושאינו מוסיפות שום מידע חדש ולא לגיטימיות בשום מצב (אני מבטיח שאם היה חושב על זה קצת לעומק היה מבין אחרת). ואני באמת תוהה עם עצמי, מדוע דבר אחד נתפס כמעגלי על ידי אחד ולא מעגלי על ידי האחר?. שאלה נוספת היא מדוע "מעגל" אחד נתפס כלגיטימי על ידי פלוני ולא-לגיטיימי על ידי פלמוני. רוצים להביע דעה?. תודות.

התשובה "הרווחתי כמה שהרווחתי" מוסיפה מידע חדש בדיוק כמו התשובה "לא עניינך". מבחינה לוגית היא טאוטולוגית. בשפה הטבעית תשובה טאוטולוגית מצביעה על אפשרות שלישית כלשהי - במקרה הזה, "אני לא מעוניין לספר". --אלעזר - שיחה 15:10, 11 ביולי 2012 (IDT)
והנה אני מסכים עם אלעזר. נמסר פה מידע חדש - המידע הוא שהנשאל לא רוצה שהשואל ידע את התשובה לשאלה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:13, 11 ביולי 2012 (IDT)
אלעזר, לא הבנתי, האם טאוטולוגיה פירוש המונח "כינון אפשרות שלישית" ?... ואם "הרווחתי כמה שהרווחתי = לא ענייך" אז איפה בדיוק האפשרות השלישית?.. הרי נשארנו עם שני אפשרויות שהן "500 ש"ח" או "לא מעוניין" והשפה היא לא יותר מאשר צלילים להעביר את המידע, מעין מתווך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא. הצלילים הם התווך עליו אתה מקודד את השפה. לא השפה עצמה (והנה אנו מתקשרים באותה שפה ללא צלילים). טאוטולגיה היא משפט שהוא נכון תמיד, כמו "אם א' אז א'". אמרתי "אפשרות שלישית" כי בדרך כלל עוסקים בשאלות של כן\לא. אצלנו זו אפשרות שהיא מחוץ לקבוצת הסכומים אותם עשוי אדם להרוויח - האפשרות "לא עניינך". --אלעזר - שיחה 15:23, 11 ביולי 2012 (IDT)
אלעזר, תשובותיך מעניינות ומאירות. האם ניתן להגדיר כל דבר שהוא "נכון תמיד" כ"טאוטולוגי"?. מה הבעיה של הקהילה המדעית או המחקר הפילוסופי עם טאוטולוגיות?, למה, לפחות במקרים רבים, הן זוכות לבוז ונחשבות לא-לגיטימיות (או שאני בכלל טועה ומדובר בהבנייה שגויה מצידי). האם מעגל הוא טאוטולוגי? (ומה הבעיה עם זה?)
אין שום בעיה עם טאוטולוגיות. אבל כשאתה מנסה ללמוד משהו חדש, בדרך כלל טאוטולוגיות לא עוזרות. "שלום, מי אתה?" "אני זה אני". לא עוזר לך בחיים. מצד שני, טאוטולוגיות משחקות תפקיד חשוב בתור אקסיומות במערכות הוכחה. אי-אפשר בלעדיהן. מתחילים מטאוטולוגיה, וממשיכים הלאה. --אלעזר - שיחה 15:49, 11 ביולי 2012 (IDT)
ממליץ לקרוא את ביקורת התבונה הטהורה של קאנט. אבנר - שיחה 17:49, 11 ביולי 2012 (IDT)
האם כל עובדה\מחשבה-נכונה\משפט-נכון נחשבים לטאוטולוגיים?, 2. הייתי שמח לקרוא ספרים נוספים אך אני כרגע עמוס, אם יש לכם המלצה על ספר קולע שעוסק בסוגיות לוגיות כאלה מן הבסיס, אז את זה עוד איך שהוא אוכל להכניס ללוח הזמנים כרגע. רב תודות!
זה שמשפט הוא נכון לא הופך אותו לטאוטולוגיה. "עכשיו קיץ" זה משפט נכון, במקרה. ישנם ימים שבהם הוא לא נכון. "עכשיו לא קיץ" הוא משפט שקרי, במקרה. ישנם ימים בהם הוא נכון. "עכשיו קיץ או לא קיץ" הוא משפט נכון תמיד - טאוטולוגיה. --אלעזר - שיחה 19:04, 11 ביולי 2012 (IDT)
בטעות החסרתי המילה "תמיד" בכל מקרה, החכמתי מדבריך!. תודה.
אגב, ראוי להבחין - בין אמת לוגית - לבין אמת טאוטולוגית (ולפי זה ראוי גם לתקן בתוך הערך טאוטולוגיה). אמת לוגית, זו אמת שמוסקת מתוך הלוגיקה (למשל האמת הלוגית הבאה: "כל דבר זהה לעצמו"; או למשל האמת הלוגית הבאה: "אם: הן כולם נמרים - והן כל נמר הוא ורוד, אז כולם ורודים"). מאידך: אמת טאוטולוגית, זו אמת שמוסקת מתוך לוגיקת הפסוקים (למשל האמת הטאוטולוגית הבאה: "פסוק נתון, הנו נכון - אם הוא נכון"; או למשל האמת הטאוטולוגית הבאה: "אם: הן מה שהם אמרו נכון - והן מה שאמרת היה נכון אילו מה שהם אמרו היה נכון, אז מה שאמרת נכון"). באופן כללי, לוגיקת הפסוקים עוסקת בתכונות הקבועות של כל הפסוקים, בעוד שלוגיקה בכלל (לאו דווקא לוגיקת הפסוקים) עוסקת בתכונות הקבועות של כל הדברים בכלל (לאו דווקא של הפסוקים); מאידך, כשאני אומר שאמת כלשהי "מוסקת" - מתוך מערכת מסויימת (כגון מתוך הלוגיקה - או מתוך לוגיקת הפסוקים, וכדומה), אני מתכוון לכך שניתן להגיע לאמת הנ"ל - מתוך המערכת הנ"ל - ע"י שימוש בכלל-הניתוק לבדו (הידוע יותר בכינויו הלטיני: מודוס פוננס. כלל זה אומר שמתוך זוג הפסוקים: 1. "הפסוק א נכון", 2. "הפסוק ב נכון אם הפסוק א נכון", ניתן "להסיק" את הפסוק: 3. "הפסוק ב נכון"). לוגיקת הפסוקים היא מכלול של שלושה חוקים: א. חוק אי הסתירה ("פסוק נתון, נובע מזוג נתון של פסוקים אשר אחד משניהם שולל את בן-זוגו"). ב. חוק השלישי הנמנע ("פסוק נתון, נובע מנביעתו משלילתו"). ג. חוק הטרנזיטיביות של הנביעה ("פסוק נתון שנובע מפסוק נתון שני שנובע מפסוק נתון שלישי, נובע מהפסוק השלישי"). אין בלוגיקת הפסוקים חוקים נוספים. באופן כללי, הלוגיקה מכילה - פרט לשלושת חוקי לוגיקת הפסוקים (א.ב.ג.) - עוד ארבעה חוקים, שמובנם האינטואיטיבי הוא כדלהלן: ד. "אם פסוק נתון הוא נכון, אז כל דבר מקיים שהפסוק הנתון נכון". ה. "אם: הן לכל דבר יש תכונה נתונה ראשונה, והן לכל דבר - בעל התכונה הראשונה - יש תכונה נתונה שניה, אז לכל דבר ישנה התכונה השניה". ו. "כל דבר מקיים שיש משהו שזהה אל הדבר". ז. לכל שני דברים זהים יש תכונות זהות". סמי20 - שיחה 14:45, 12 ביולי 2012 (IDT)

גזירה של אינטגרל[עריכת קוד מקור]

איך אני גוזר את הפונקציה . לפי שלבים- מה אני עושה?109.67.229.228 10:02, 9 ביולי 2012 (IDT)

ראה המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. דניאל תרמו ערך 10:31, 9 ביולי 2012 (IDT)

למה המתמטיקה שכתובה כאן בלטקס אינה "משוייפת" (או לפחות זה ככה במסך\תנאי התצוגה שלי שלי), היא אינה "חלקה" כשאר הטקסט באתר. 79.181.168.184 10:07, 9 ביולי 2012 (IDT)

המושג הנכון במקום "משויפת" הוא Aliasing. הנוסחאות בשונה משאר הטקסט היא ברבים מהמקרים קובץ PNG שמיוצר בשרת. משתמשים רשומים יכולים להפעיל במיוחד:העדפות=>"מראה" את האפשרות של MathJax שהוא מנוע אחר להצגת נוסחאות, ובו הטקסט "חלק" יותר. ערן - שיחה 10:57, 9 ביולי 2012 (IDT)
בוודאי שזה המושג הנכון. אתה מכיר מילה בעברית לתארו, בהקשר וירטואלי?... כי אינני. שמחתי לדעת על MathJax, תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מושג בגרפיקה, קראתי תיאורים ולא הבנתי מהם דבר[עריכת קוד מקור]

המושג הוא Ambient Oculsion. ראשית, מה זה אמביאנט?, ומה פירוש המושג עצמו, מה נחסם כאן בדיוק?. ומה אני אמור לראות במשחקי מחשב כשזה מופעל? (כשזה הופעל הסביבה נראתה יותר ריאליסטית בהקשר של אור וצל אבל לא הבנתי מהו ההבדל בדיוק ובמדויק) אני מצטער אם השאלה קצת מוזרה. תודה.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבנת טוב. מדובר בתוספת צל בתמונה כך שהיא תראה אמינה יותר. אמביאנט כאן בא במשמעות של סביבה. יש ערך באנגלית. Nachum - שיחה 16:22, 9 ביולי 2012 (IDT)

שיחזור קבצים שנוגעו ע"י נגיף או ע"י נוזקה אחרת[עריכת קוד מקור]

אני יוצא מנקודת הנחה שהדרך היסודית לטפל בנגעים החודרים למחשב הוא ע"י פירמוט. איך מטפלים בקבצים שנוגעו עצמם, לאחר מכן ? איך משחזרים אותם ? זהו פרוייקט נפרד בפני עצמו, ואין מדובר בקובץ אחד או שניים. אני מדבר על המחשב עצמו ועל הזכרונות הניידים שהיו מחוברים אליו (הקבצים מגובים עד לגמר הפירמוט, והשאלה היא מה ניתן לעשות עם הקבצים שניזוקו). בנצי - שיחה 16:12, 9 ביולי 2012 (IDT)

אם ידוע איזה וירוס פגע בהם, אפשר בדרך כלל לשחזר אותם על סמך המידע שנצבר על הנגיף. במקרים רבים נגיפים שומרים את החלקים ששונו במקום נפרד, כדי שהם יוכלו להמשיך לדמות את המשך הפעילות התקינה של התכנה המקורית. כמובן, אם מדובר בנגיף שהמטרה שלו להשחית מידע ותו-לא, על פי רוב לא יהיה ניתן לשחזר את הקבצים שנפגעו (אלא אם הנגיף עשה עבודה גרועה).
בנוגע למקרה שלך, באופן עקרוני אנטי וירוסים יודעים לעשות את זה באופן אוטומטי - או דרך היכרות עם הנגיף, או בשיטות היוריסטיות כאלה ואחרות. אם האנטיוירוס שלך לא עשה את זה באופן אוטומטי, כנראה שהוא לא יודע לעשות את זה והסיכוי היחיד שלך הוא לגשת למעבדה או לשלוח מייל לחברת אנטיוירוסים לראות אם הם יכולים לעזור. לדעתי, הסיכויים לא מזהירים. --אלעזר - שיחה 16:38, 9 ביולי 2012 (IDT)
השאלה היא כיצד הם ניזוקו, התנהגות של וירוסי מחשב שונים היא שהם מדביקים עצמם לקבצי הפעלה, כך שבעת הפעלת קבצי הפעלה לגיטימיים, מופעל גם הוירוס. פגיעה בקבצי מידע הינה שכיחה פחות, אבל ישנו תיעוד גם על מקרים קיצוניים של וירוסים שהצפינו קבצי מסמכים למטרות סחיטה של בעל הקבצים. במקרה של הצפנה חזקה מדי, זו בעיה גדולה. נת- ה- - שיחה 17:02, 9 ביולי 2012 (IDT)
במקינטוש ובחלונות 7 יש מערכת Time Machine ששומרת גירסאות של קבצים. אני ממליץ לבדוק שם לפני כל דבר אחר. כמובן - שחזור של קובץ ממכונת הזמן לא יפתור דבר אם הקובץ היה נגוע בוירוס בעת שנשמר לראשונה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:00, 9 ביולי 2012 (IDT)

המספר החיובי הקטן ביותר[עריכת קוד מקור]

האם אני יכול להגדיר יצור מתמטי כזה- יהיה A חיובי כך שלכל מספר ממשי חיובי x מתקיים  ? 79.179.204.41 23:06, 9 ביולי 2012 (IDT)

ומה עם A/2? ירוןשיחה 23:10, 9 ביולי 2012 (IDT)
אינפיניטסימל. 158.227.95.233 23:12, 9 ביולי 2012 (IDT)
כמו שירון אמר, לא. אתה לא יכול. אתה יכול עבור כל X לבחור מספר קטן ממנו, וזה מה שעושים בערך שקישר אליו קודמי. במילים אחרות: אין מינימום למספרים החיוביים. --אלעזר - שיחה 03:07, 10 ביולי 2012 (IDT)
כן אתה יכול, במחיר של ויתור על חלק מתכונות המספרים. ראה אנליזה לא סטנדרטית. דניאל תרמו ערך 08:15, 10 ביולי 2012 (IDT)

למה הכוכבים לא אחידים[עריכת קוד מקור]

למה יש פלנטות שהם מלאות מים, אחרות מלאות ברזל, אחרות מלאות גופרית וכדו'? הייתי מצפה שתהיה אחידות מסוימת- פחות או יותר אותם אחוזי יסודות בכל אחד מהכוכבים. למה זה כל כך שונה? מה גרם לאי אחידות? 79.179.204.41 23:08, 9 ביולי 2012 (IDT)

זו שאלה מצוינת.
תשובה חלקית לשאלה
  • הכוכבים אינם אחידים בהרכבם. כוכבים עתיקים נוצרו מערפיליות נטולות יסודות כבדים (אלו נוצרים בליבת כוכבים ובסופרנובות) וככל שכוכב צעיר יותר יש, בממוצע, יותר יסודות כבדים בו.
  • האופן בו מתגבש כוכב לכת קובע הרבה מהרכבו. כוכב לכת שמתגבש עם שלבי ביניים רבים יכלול פחות יסודות קלים מאשר כוכב לכת שהתגבש ממערבולת צפופה יחידה.
  • היה מקובל לחשוב שבשלב ההיולי של יצירת מערכת שמש חדשה רוח השמש העזה של הפרוטו-כוכב שבמרכז מעיפה את היסודות הקלים לחלק החיצוני של המערכת הנוצרת. המודל הזה הסתדר מצויין עם מערכת השמש שלנו בה יש ארבעה פלנטות סלעיות וקטנות במרכז וארבע גזיות בקצה. מאז התגלו הרבה פלנטות גז קרובות לכוכבים, כך שהמודל צריך לעבור רויזיה רצינית שנמצאת בראשיתה.

הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:37, 10 ביולי 2012 (IDT)

לחרות על הדגל.[עריכת קוד מקור]

מאיפה בא הביטוי לחרות על הדגל? האם יש לאיית "לחרוט על הדגל" או "לחרות על הדגל"? תודה. www.safa-ivrit.org/spelling/harut.php -

חרוט או חרות. ... לשתי המילים חרוט וחרות יש לא רק צליל זהה, אלא גם משמעות קרובה. במילה חרוט משתמשים לרוב במובן הפיזי: משהו שנחרט (נחרץ) בחומר.
אם מישהו כותב משהו על הדגל שלו, זה מסמל שזה חשוב לו, והוא הולך להשקיע בו. אם מישהו חורט את זה על הדגל (לך תדע איך), אז הוא לא יכול למחוק אותו, וזה יהיה משהו חשוב לו במשך כל החיים. זה הרעיון הכללי. בלנק - שיחה 15:31, 11 ביולי 2012 (IDT)

שמתי לב לאחרונה שכל פעם שאני מתעטש יותר מפעם אחת כולם מסביבי נהיים מבסוטים, מתחילים לחייך אלי,אפילו לצחוק... למישהו יש הסבר פסיכולוגי סביר לתופעה המוזרה הזאת?

סלפסטיק --אלעזר - שיחה 03:05, 10 ביולי 2012 (IDT)
לא נראה לי שסלפסטיק קשור, התגובה של אנשים לעיטוש היא בדרך כלל יותר כמו חיוך סלחני מאשר שעשוע ממחזה מבדר.
מתעטש יותר מפעם אחת--פעולת הומור ידועה היא חזרה על אותו מסר.

מה זה פלוטוני \ פלוטו, מנין בא שם זה, מה משמעותו?[עריכת קוד מקור]

הוא תמיד עיצבן אותי השם הזה.

פלוטו הוא כוכב לכת ננסי במערכת השמש. זהו גם שמו של אל המוות הרומי( ראה פלוטו (מיתולוגיה)). יתכן שאתה מבלבל עם אפלטון? יש מונחים על שמו כמו אהבה אפלטונית. Corvus,(שיחה) 16:07, 10 ביולי 2012 (IDT)
בנוסף לדברי קודמי, פלוטו הוא נחשב גם לאל העושר, לכן משתמשים בשמו במילים המרמזות לעושר, כמו "פלוטוקרטיה" - שלטון בעלי הממון. אולי מישהו התכוון לכך, אך סביר יותר שמדובר ב"אפלטוני", כפי שהסביר קודמי. בברכה. ליש - שיחה 16:13, 10 ביולי 2012 (IDT)
ראו גם פלוטוניזם. ליאור पॣ • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 16:37, 10 ביולי 2012 (IDT)
פלוטו הוא כלבלב מקיבוץ מגידו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:41, 11 ביולי 2012 (IDT)
יש לו הכל, מרק וגם עצם הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:38, 11 ביולי 2012 (IDT)
היא טובה גם מפלוטו? אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 12:31, 17 ביולי 2012 (IDT).
למה סלע פלוטוני נקרא כך?, כי אין בו מאובנים?.
Als Pluton (nach Pluton, dem Gott der Totenwelt in der :griechischen Mythologie) bezeichnet man in הוויקי הגרמנית טוענת שהשם הוא לא מדעי. Nachum - שיחה 10:51, 13 ביולי 2012 (IDT)

שדה משמר. שאלה[עריכת קוד מקור]

השאלה במקור פה. מה מבדיל בין המקרים? בראשון זה נראה כאילו שהלולאה היא חיבור של 2 לולאות נתונות וזה הגוני (אחת מהם במינוס). במקרה השני זה לא מובן למה( זה נראה כמו חיבור בין 2 הלולאות הנתונות, אבל למה?). ומה מבדיל את המקרה השלישי מהראשון? 79.179.204.41 15:08, 10 ביולי 2012 (IDT)

היפרבולואיד[עריכת קוד מקור]

איך בודקים (בלי לזכור בעל פה את ה"חתימה +1 או -1" האם היפרבולואיד נתון על ידי נוסחה הוא קשיר או לא? מה השיטה? 79.179.204.41 15:26, 10 ביולי 2012 (IDT)

כשמדובר בהיפרבולואיד ממורכז (שהנוסחה שלו היא מהצורה עבור תבנית ריבועית הומוגנית q), אפשר לחתוך אותו עם המישורים העוברים דרך הראשית. במקרה של צורה קנונית (כמו ) מספיק לחתוך עם מישורי הצירים הקנוניים, כלומר להציב , או . אם ההיפרבולה לא חותכת אחד מהם כמובן שהיא אינה קשירה, וגם להיפך. עוזי ו. - שיחה 11:49, 11 ביולי 2012 (IDT)

נגיד אני מציב ומקבל כלומר מעגל. אם אני מציב אני מקבל כלומר היפרבולה. מה זה אומר? האם זה היפרבלואיד קשיר או לא? 109.65.233.254 11:57, 11 ביולי 2012 (IDT)

בשני המקרים האלה קיבלת חתך לא-ריק של ההיפרבולואיד והמישור. לעומת זאת אם תחתוך את ההיפרבולואיד עם המישור תקבל את הקבוצה הריקה, ומכאן ראיה שההיפרבולואיד הזה אינו קשיר. עוזי ו. - שיחה 17:41, 11 ביולי 2012 (IDT)

הערכת סכום ע"י אינטגרל[עריכת קוד מקור]

באיזה מקרים ניתן להעריך סכום ע"י אינטגרל? האם כאשר הפונקציה שסוכמים משתנית מאוד לאט, או כאשר הפונקציה שסוכמים קרובה מאה לאפס? תודה, 109.160.135.18

הסכום והאינטגרל קרובים זה לזה כאשר הפונקציה מונוטונית. עובדה שימושית נוספת היא שאינטגרל, כגבול של סכומים, מקיים . עוזי ו. - שיחה 11:40, 11 ביולי 2012 (IDT)
מונוטונית - אתה מתכוון למונטונית עולה או יורדת, או לקבועה? הייתי בטוח שהפונקציה אמורה להיות קבועה פחות או יותר או משתנה לינארית, כמו שרואים בתמונה File:Integral Test.svg - ככל שהפונקציה משתנה יותר האינטגרל יותר שונה מהסכום. 109.160.135.18
מונוטונית עולה או יורדת. זה מבטיח שהיא תהיה "קבועה פחות או יותר", מושג שכמובן אינו מוגדר. עוזי ו. - שיחה 17:39, 11 ביולי 2012 (IDT)

אופרטור התנע[עריכת קוד מקור]

מדוע אופרטור התנע הוא אופרטור דיפרנציאלי? מה הקשר בין אופרטור התנע בקוונטים לבין תנע ידוע ממכניקה קלסית? 79.179.194.145

אני לא יודע את התשובה לשאלה הראשונה, אבל לשנייה - אין קשר בין הצורה הדיפרנציאלית של האופרטור לתנע של מכניקה קלאסית, אבל שני התנעים מדברים על אותו גודל. בממוצע התנע הקוונטי הוא פרופורציוני לאנרגיה, כמו במכאניקה יחסותית. ‏Setresetשיחה 13:37, 12 ביולי 2012 (IDT)

שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

איך אני מחשב כמה אחוזים מהתקציב הרוויח הסרט סטפ אפ, אם ידוע לי שהתקציב הוא: 12 מליון וההכנסות: 119 מיליון. והאם יש מקום בויקיפדיה המציין את הסרטים הרווחיים ביותר מבחינת יחס של תקציב-הכנסה? Anonymous - שיחה 11:51, 11 ביולי 2012 (IDT)

אתה עושה "119 לחלק ל-12 כפול 100". זה שווה 991.66667 אחוז. לגבי השאלה השנייה, יש לך את הרשימה הזאת בויקיפדיה האנגלית של הסרטים הרווחיים ביותר. אבל לא מבחינת יחס תקציב-הכנסה. אני יודע שהסרט פעילות על טבעית עלה רק כמה אלפי דולרים, והכניס מיליונים. בלנק - שיחה 15:28, 11 ביולי 2012 (IDT)
או שהשאלה הראשונה שגויה או שתשובתה שגויה: רווח והכנסות הם שני דברים שונים. חזרתישיחה 19:02, 11 ביולי 2012 (IDT)

תכלס- האם פיזיקאים מובטלים?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו מסיים תואר ראשון בפיזיקה, ללא תעודת הוראה וציוניו לא מספיקים לקבלה לתואר שני- האם הוא יהפוך למובטל?. 79.179.194.145 11:53, 11 ביולי 2012 (IDT)

לא. אבל ציונים טובים (וגם תואר שני) יקצרו את הזמן שיידרש לו למצוא עבודה, ואולי גם ישפרו את תנאי השכר. ליאור पॣ • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:57, 11 ביולי 2012 (IDT)
פיזיקאים רבים עובדים בתפקידים שונים בתעשייה. אפילו פיזיקאים תיאורטים. בלנק - שיחה 15:23, 11 ביולי 2012 (IDT)
אבל בשביל להיות תאורטיקן צריך תואר שני עם התמחות תאורטית כלשהי, לא? אילו תפקידים יש לבעלי תואר ראשון שהם לא מורים? 79.179.244.217 17:05, 11 ביולי 2012 (IDT)
לדעתי, בדרך כלל - מתכנת. פיזיקאים יודעים מטלאב, לרוב, והם אנשים עם ראש על הכתפיים. יש מקומות שזה מספיק טוב להם. --אלעזר - שיחה 17:10, 11 ביולי 2012 (IDT)
אז למה שבמקום עבודה כזה לא יקחו מדמח"ניק במקום זה? או הנדסאי תוכנה אם מדמח"ניק זה יקר? 79.183.228.248 17:16, 11 ביולי 2012 (IDT)
לפעמים לא מספיק לדעת לתכנת, צריך גם להבין את מה שנכנס ומה שיוצא מהתוכנה. לכן הרבה פעמים פיזיקאים עוסקים במקצועות כאלה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה17:18, 11 ביולי 2012 (IDT)
גם זה. וגם כי - כן, מי שזאת ההתמחות שלו כנראה ידרוש משכורת גבוהה יותר. --אלעזר - שיחה 19:05, 11 ביולי 2012 (IDT)

שאלה במדעי המחשב[עריכת קוד מקור]

אם יש לי אתר למשל:

www.1.com/taxonomy/

ויש לי כל מיני דפי טקסונומיה במספרים, כגון:

www.1.com/taxonomy/1

www.1.com/taxonomy/2

www.1.com/taxonomy/3

www.1.com/taxonomy/4

וכו' וכו'...

> אם אני מטיל על גוגל לא למצוא דפים אלו, אבל יש למעשה מאות או אלפי דפים כאלה, איך הכי ראוי, כביכול, לפתור זאת?. אני לא רוצה להתחיל לכתוב את כל המספרים האלה. אני רוצה פתרון אחיד להכל, למשל, לכתוב משהו כמו:

www.1.com/taxonomy/#

או

www.1.com/taxonomy/&

השאלה היא מה הסימן המוסכם שבו אצטרך להשתמש?... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו לא שאלה במדעי המחשב. דניאל תרמו ערך 15:00, 11 ביולי 2012 (IDT)
האם אין במדעי המחשב סימן מוסכם ל"כל המספרים שתמצא!" ?... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
השאלה קשורה למדעי המחשב. מה שאתה מחפש במקרה הכללי הוא חיפוש בעזרת ביטוי רגולרי. למיטב ידיעתי לא קיים מנוע חיפוש כזה עבור הרשת כולה. --אלעזר - שיחה 15:16, 11 ביולי 2012 (IDT)
אאז"נ נקודה (.) משמשת ג'וקר בחיפושי גוגל לתו יחיד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:02, 11 ביולי 2012 (IDT)
לפי המדריך הזה זכרתי נכון. לאור שאלתך, זה חומר קריאה מומלץ עבורך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:06, 11 ביולי 2012 (IDT)

תיקון טעות ברשימת תרומות המשתמש[עריכת קוד מקור]

בדף התרומות שלי נמצאת רשומה על עריכה כלשהי שעשיתי לכאורה בדף השיחה על רוני דואני. המידע הזה הוא לא רק שגוי, אלא מביך בעליל. איך מתקנים טעות שכזו?

אם מדובר בתרומה אנונימית ללא חשבון משתמש, היא נרשמת ע"ש כתובת איי.פי. וכתובת איי.פי יכולה להיות זהה לכתובת של משתמש אחר ברשת בזמן אחר. כדי להימנע מכפילויות כאלה אתה מוזמן להירשם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני רשום (שכחתי לחתום). יש הסבר אחר לתופעה ודרך לתקן אותה? שלטון - שיחה 16:28, 12 ביולי 2012 (IDT)
אולי מישהו פרץ את החשבון ועשה עריכה בשמך. אולי יש לך חברים חומדים לצון. ‏Setresetשיחה 21:11, 12 ביולי 2012 (IDT)
אולי באמת השתתפת בשיחה אודות רוני דואני, ובזכות תהליך הדחקה מוצלח שכחת את זה לחלוטין. :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני בספק אם מדובר בתעלול. לגבי תהליך הדחקה מן הסתם אין לי דרך לקבוע אם זאת האמת (הנושא בהחלט שווה הדחקה). בכל אופן, אין דרך למחוק את הכתם הזה מרשימת תרומותיי? גם אם עשיתי זאת, אדם לא זכאי להזדמנות שנייה? שלטון - שיחה 12:17, 15 ביולי 2012 (IDT)
אפשר לבקש בדף וק:במ למחוק את העריכה הזאת וכך היא תיגרע מרשימת תרומותיך. אין שום סיבה שהמפעילים לא ימחקו אותה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:37, 15 ביולי 2012 (IDT)

זהירות, טמקא[עריכת קוד מקור]

טמקא מזהירים מפני הנחת הטלפון הסלולרי בכיס המכנסיים, שם הקרינה תזיק לאשכים. התוצאה הראשונה בגוגל בחיפוש "טלפון סלולרי" + אשכים היא מחקר עדכני המוצא כי אין שינוי בשכיחות סרטן האשכים בשנים 1999-2008, למרות הגידול המעריכי בתפוצת הטלפונים הסלולריים באותה תקופה. התוצאה השנייה בגוגל קצת פחות חד משמעית, וטוענת כי אצל משתמשים כבדים בטלפון סלולרי נמדדה ניעות זרע פחותה. מומחיות ומומחים יקרים, איפה לשים את הסלולרי שלי? ליאור पॣ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ב • 16:41, 11 ביולי 2012 (IDT)

לא מדובר על סרטן אלא על חימום רקמות. זאת תוצאה וודאית של קרינה בתחומים האלה, שעלולה להביא לפגיעה באיכות הזרע (ואולי בספירת הזרע) בשל עליית הטמפרטורה. --אלעזר - שיחה 16:46, 11 ביולי 2012 (IDT)
האם מקלחת במים חמים לא מחחמת בצורה ניכרת יותר מאשר טלפון סלולרי? 109.160.135.18
אני לא יודע, אבל נדמה לי שלא. שם החימום זמני, והאידוי מקרר מיד. אני מניח שלרבוץ באמבט מים חמים רוב שעות היום זה לא בריא - לא לשווא אלוהי האבולוציה שם לנו אשכים מחוץ לגוף. --אלעזר - שיחה 16:57, 11 ביולי 2012 (IDT)
אבל טלפון סלולרי - שלא בזמן שיחה - כמעט לא מחמם. בניגוד למחשב נייד, לדוגמה. אני לא מאמין שטמפרטורת העור ליד הכיס בו נמצא טלפון לא פעיל שונה משמעותית מטמפרטורת העור במקום אחר. 109.160.135.18
זה כבר נושא שאפשר לבדוק. אבל לא מדובר על החום של המכשיר עצמו (שגם הוא פקטור משמעותי) אלא על הקרינה שהוא פולט. אם אתה באיזור בלי קליטה, הוא יפלוט הרבה קרינה, וכנראה שזה כן הופך להיות משמעותי. --אלעזר - שיחה 17:08, 11 ביולי 2012 (IDT)
השאלה גם אם זה נזק תמידי או שהוא זמני עד לתחלופת הזרע (שהיא תדירה למדי). דניאל תרמו ערך 23:06, 11 ביולי 2012 (IDT)
ובכל מקרה, הכתבה היא אוסף לא ייאמן של גיבובי שטויות. כולל הפנינה

האוזנייה עצמה משדרת קרינה גם כשאינכם בשיחה. היא יושבת בתוך האוזן והקרינה הנפלטת נכנסת ישירות לאוזן ושוהה שם בלי יכולת לצאת.

אני לא ממציא את זה, נשבע לכם. תבדקו. --אלעזר - שיחה 00:30, 12 ביולי 2012 (IDT)
איך אתה מצפה שהיא תצא אם האוזניה מותאמת בול לפתח תעלת השמע? בגלל זה עדיף אוזניה עם ספוג עם חורים, כדי שיהיה מקום לקרינה לצאת. יוסישיחה 00:53, 12 ביולי 2012 (IDT)
הקרינה המדוברת היא קרינה אלקטרומגנטית, בניגוד לגלי קול. השפעת האוזן על גלי קול ממשית, אבל על גלי רדיו היא מזערית לחלוטין. נו, טובשיחה 01:32, 12 ביולי 2012 (IDT)
יוסי, נגיד שאתה בור לחלוטין - "שוהה שם בלי יכולת לצאת"?!?! ואחרי זה צריך למשוך אותה החוצה בכוח בטח. --אלעזר - שיחה 05:32, 12 ביולי 2012 (IDT)
לא צריך למשוך אותה, אפשר לקפוץ על רגל אחת עם הראש הצידה עד שישתחרר הואקום והקרינה תיפול למטה עם הגרביטציה. ואחר כך על הרגל השניה. יוסישיחה 07:54, 12 ביולי 2012 (IDT)
אותי הצחיק במיוחד תיאור הקרינה הסלולרית המתנקזת באיטיות מקרקעית הרכב או המעלית. כולם יודעים שהקרינה קלה מהאוויר. הרי בגלל זה אסור לדבר בטלפון בטיסות. ליאור पॣ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ב • 10:42, 12 ביולי 2012 (IDT)
זה כמו לייזר. מבודר בקונדנסציה של פוטונים. בגלל זה צריך פתוח את החלון טיפה בשביל שלקינה תהיה אפשרות לצאת ולמנוע תופעה של מהוד אופטי. 79.179.245.70 20:25, 12 ביולי 2012 (IDT)
רגע, שאני אבין- אוזן משמשת ככלוב פאראדיי או תיבת תהודה לגלי רדיו? מעניין אם קרינה זורמת דרך האוזנייה גם כשהיא לא מחבורת לטלפון?. אגב גם המשפט "סמיכות הקרינה לשק האשכים" נשמע קצת מוזר... 79.179.245.70 18:42, 12 ביולי 2012 (IDT)
אצלך האשכים אינם ממוקמים סמוך לאוזן? מוזר מאד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:52, 15 ביולי 2012 (IDT)

קפילטיזם[עריכת קוד מקור]

האם בחברה קפיטליסטית אידאלית (בתאוריה) יש פתרון כלשהו לאנשים שלא מסוגלים להיות כוח עובדה עקב נכות או לקות נפשית? לפי האידאל (כל אחד נמדד לפי יכולתו לצבור ממון) הנכים ("פרזיטים של החברה הסוציאליסטית") - מה גורלם? 79.183.216.32 17:13, 11 ביולי 2012 (IDT)

הנכים יקבצו נדבות. האנשים שמשלמים כעת מסים מינימליים בלבד הם כל כך עשירים וטובי לב, עד שלמקבצי הנדבות תהיה פרנסה בשפע. עוזי ו. - שיחה 17:43, 11 ביולי 2012 (IDT)
לקבצנים אף פעם לא יהיה חסר פרנסה( ונכון רוב התורמים עניים בעצמם). אבל בעיה היא שלא כל נכה יכול להיות קבצן. זה עניין של השפלה בעיקר ולא של לקות גופנית. 79.177.218.137 18:27, 11 ביולי 2012 (IDT)
בחברה קפיטליסטית אידיאלית כל האנשים הם רציונלים ואינם נכנעים לאמפתיה, רחמים, אשמה או שאר רגשות ולכן לא יקבלו נדבה. • רוליג שיחה • אמצו חתול 01:00, 12 ביולי 2012 (IDT)
למה את מתכוונת ב"חברה קפיטליסטית אידאלית"? אפשר להסתכל על התחושה הטובה שמרגישים התורמים כעל מעין שירות שהמקבצים נותנים, מה שתואם את ההשקפה הקפיטליסטית. נו, טובשיחה 01:28, 12 ביולי 2012 (IDT)

ושוב קיימת בעיה בהגדרה.איך אתה מגדיר חברה קפיטליסטית אידיאלית? כזו שכח אחד פועל מרציו בלבד?או כזו שיש חירות מוחלטת לאנשים בה?או שכולם אנטיפתים בה? אין מענה לשאלה הזאת לדעתי לפי רעיונות העיקרון. בחברה שבה לאנשים יהיה מספיק חשוב הזולת הקבצנים דווקא ייהנו מתרומות מרובות(בהנחה שהקצבאות בחברה סוציאליסטית למשל נמוכות יותר). בחברה מרוחקת (כמו ארה"ב) הקבצן ימות ואת גופתו ישאירו ברחוב (או ישרפו אם למישהו יש בעיה עם גופות זרוקות ברחובות העיר). Exx8 - שיחה 02:40, 12 ביולי 2012 (IDT)

אין קשר בין קפיטליזם ונכות! קפיטליזם היא הזכות לחופש אישי כלומר כל אדם ראשי לעבוד כרצונו למכור כל דבר באיזה מחיר שירצה ולרכוש כל דבר שירצה ללא התערבות הממשלה במעשיו או בכספו. כמובן שאנשים שאינם מסוגלים להרוויח כסף ומעוניינים לזכות בעזרת הממשלה יקבלו זאת ממנה, העיקר שעזרה זו לא תבוא בכפיה. 109.67.18.143 22:59, 12 ביולי 2012 (IDT)
יש סתירה במה שאתה אומר. אם הממשלה לא מתערבת בכספי הציבור איך הממשלה יכלה לסייע ל"מעוניינים לזכות"? הרי בשביל זה היא צריכה לקחת כסף מאלו שכן עובדים (בכפיה. מסים זו כפיה) ולהעביר לאלו שלא עובדים (נכים). ככה שסיוע לנכים הוא רעיון אנטי-קפיטליסטי. 79.179.229.11 23:20, 12 ביולי 2012 (IDT)
לא סתירה, כפי שאמרתי אין קשר בין קפיטליזם למובטלים, קפיטליזם זה רעיון אדיאולוגי כלכלי של חופש הפרט ולא שיטת ממשל. באותה מידה אני יכול לשאול מי משלם לראש הממשלה, מי ממן את המשטרה וכו... בקפיטליזם טהור (אם יש בכלל דבר כזה) אין התיחסות לענייני משילות רבים ולכן לא יכולה לשמשל כשיטת ממשל כאשר היא עומד בפני עצמה. היום נהוג לקרוא לממשלה קפיטליסטית אם היא מנסה לצמצם עד כמה שאפשר את התערבותה בשוק, אך כמובן מטפלת בכשלי שוק שונים ומתיחסת לענייני לא כלכליים כגון מוסר ורווחה לפי אמות מידה שבחרה. סוציאליזם לעומת זאת דוגלת בשליטה מלאה של הממשלה על כספי האזרח ואוסרת עליהם להקים עסקים או להיות בעלי רכוש, כך שאין אנשים עשירים יותר מאחרים. 109.67.18.143 00:19, 13 ביולי 2012 (IDT)
או במילים פשוטות התשובה של קפיטליזם לבעיית הנכים היא "לא אכפת לי". כי אין קשר בין קפיטליזם לנכים. לא מסוגלים להתפרנס- שיכחדו. 79.177.234.30 10:31, 13 ביולי 2012 (IDT)
אתה ממש לא הבנת את מה שכתבתי. אם נלך לפי ההגיון שלך גם לדמוקרטיה "לא אכפת מנכים" כי מה הקשר בין בחירה דמוקרטית וחסרי עבודה. וגם לחברי אוהל ה"פראירים" לא אכפת מנכים כי מה הקשר בין גיום לכולם ואבטלה. 109.67.18.143 11:06, 13 ביולי 2012 (IDT)
אוהל הפריירים הם לא אידאולוגיה של ניהול כלכלה ונכון שלא אכפת להם מנכים (ככה שהדוגמה לא רלוונטית). דמוקרטיה זו שלטון בו הממשל כופה על כולם את דעת הרוב. דעת הרוב מושגת על ידי הצבעה בה כל דעה מיוצגת על ידי מפלגה. ככה שאם יש דעה בעם שיש לתמוך בנכים וחולי נפש, אז תהיה מפלגה שתיתן לגיטימציה לכך שכספים של כולם (גם של אלו שלא רוצים לתרום) יועברו לטובתם של הנכים. ככה שלדמוקרטיה כן אכפת מנכים. בקפיטליזם אידאלי הממשל לא יתערב בכלכלת הפרט ולא יקח כספים מהציבור העובד ויעביר לציבור לא עובד. חשבתי שזה די ברור שיש קשר מובהק בין מאבק אידאולוגי בין סוציאליזם לקפיטליזם לבין בעיית הנכים. וזה לא כמו קשר בין ארגון "תנו לחיות לחיות" וזכויות המילואימניקים. 79.177.234.30 12:15, 13 ביולי 2012 (IDT)
בקפיטליזם האידיאלי שלך אין מיסים, אין ממשלה ואין מדינה כך שעניין הנכים לא רלוונטי. אתה מנסה בכוח לחבר בין שני מושגים כמו רווחה וקפיטליזם שאין ביניהם קשר בדיוק כמו בין רווחה ו"תנו לחיות לחיות". לפי המציאות דווקא ממשלות קפיטליסטיות עשירות יותר ולכן תומכות טוב יותר באוכלוסיות חלשות מאשר ממשלות סוציאליסטיות. 109.67.18.143 13:21, 13 ביולי 2012 (IDT)
אבל ברגע שהם עושים כך הם למעשה הפוכות לממשלות סוציאליסטית בכך שהם משתמשות בכספי אלו שהרוויחו אותם לטובת אלו שלא יכולים. לא כך? 79.177.234.30 13:58, 13 ביולי 2012 (IDT)
אתה שאלת בהתחלה על תיאוריה אבל אתה מדבר על מציאות, בתיאוריה אין ממשלה אין כבישים ואין משטרה זו רק תיאוריה כלכלית שאיננה ניתנת למימוש מחוץ לעולם הכלכלי. אם אתה רוצה לדבר על המציאות אז ממשלה קפיטליסטית היא ממשלה שמאמינה כי כוחות השוק חכמים ממנה והם יקבעו את השכר והרווח בצורה אידיאלית כך שכולם יקבלו בדיוק לפי מה שמגיע להם. ממשלה כזו גם מכירה ב"כשלי שוק" כלומר במקום שהשוק אינו מצליח להיות אופטימלי היא מתערבת בחקיקה כדי לתקן, דוגמא לכך הם מוצרים ציבוריים כלומר מוצרים שאף אדם פרטי לא יממן ולכן היא צריכה לעשות זאת על ידי גביית מיסים. ממשלה כזו מאמינה שאין טעם לתת קיצבאות למי שיכול לצאת לעבודה אבל גם מאמינה שיש אינטרס ציבורי לעזור לאנשים שאינן יכולים לעבוד בדיוק כפי שיש אינטרס ציבורי לסלול כבישים לרווחת הכלל. בגדול גם קפיטליזם וגם סוציאליזם הן תיאוריות שמנסות להיטיב ככל האפשר עם האזרח הראשונה מאמינה בצדק אוניברסלי והשניה בצדק מתוכנן. 109.67.18.143 16:13, 13 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בליניארית[עריכת קוד מקור]

האם יתכן מתמטית 2 ו"ע שכל אחד שייך לע"ע אחר? 109.64.230.148 22:48, 11 ביולי 2012 (IDT)

כן, למשל הטלה של המישור במאונך על ציר ה-x: . כל וקטור שייך לערך העצמי 0 וכל וקטור שייך לערך העצמי 1. דניאל תרמו ערך 23:04, 11 ביולי 2012 (IDT)
דוגמה טריוויאלית: . 158.227.95.48 20:37, 12 ביולי 2012 (IDT)
לא טריוויאלית כמו הדוגמה שלי שבייצוג מטריציוני היא . חבל גם להשיב באמצעות דוגמה טכנית לעומת תשובה שגם מספקת הבנה של הנושא. דניאל תרמו ערך 14:02, 13 ביולי 2012 (IDT)

איך אני מוצא רשימת ערכים שקיימים בויקי העברית אך לא באנגלית?[עריכת קוד מקור]

איך אני מוצא כמה כאלו יש? ובאופן כללי איך להשוות בין ויקי בשפות שונות ינון גלעדי - שיחה 00:44, 12 ביולי 2012 (IDT)

http://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias --אלעזר - שיחה 03:10, 12 ביולי 2012 (IDT)
לא הצלחתי למצוא בקישור את רשימת הערכים שקיימים בויקי העברית אך לא באנגלית. אתה בטוח שזהו הקישור הנכון? WikiJunkie - שיחה 04:46, 12 ביולי 2012 (IDT)
זה לא עונה לשאלה בכותרת. כן עונה לשאלה האחרונה. --אלעזר - שיחה 05:25, 12 ביולי 2012 (IDT)

מישהו מכיר אתר שמוכר תרופות, מעין בית מרקחת אינטרנטי[עריכת קוד מקור]

בין לאומי, עם מחירים נוחים, או, משהו ישראלי?. תודה.

הסתברות למספר כלשהו בסדרה אינסופית[עריכת קוד מקור]

למספר פאי, לדוגמא, יש אינסוף ספרות אחרי הנקודה. האם בעזרת חישוב הסתברותי אפשר להגיע למסקנה שאפשר למצוא כל רצף(סופי) של ספרות בפאי? לדוגמא הרצף(האקראי) 182347203827365234312- אני יכול להיות בטוח שאפשר למצוא אותו בשלב מסוים בפאי?

העובדה שיש אינסוף ספרות שמרכיבות את פאי אינה אומרת שכל סדר של ספרות קיים שם. חשוב לדוגמה על הרצף 123123123... עד אינסוף. Nachy שיחה 11:45, 12 ביולי 2012 (IDT)
נחי, השואל דיבר על רצף סופי. אבל התשובה היא באמת "לא". חישוב הסתברותי יכול להגיד דבר כזה אם אינסוף הספרות היו אקראיות ובכל נקודה היתה הסתברות שאיננה 0 לכל ספרה. אבל פאי הוא לא מספר אקראי, ולכן אי אפשר להניח מראש שזה המצב. נניח שאתה מכניס בין כל שתי ספרות בייצוג העשרוני של פאי את הספרה 1, זה עדיין מספר אי רציונלי, אבל ברור שלא תשיג כל רצף סופי של ספרות. מצד שני, לדעתי האישית זה באמת המצב - כל רצף סופי נמצא - אבל אין לי טיעון שיתמוך בכך. סתם נדמה לי ככה. --אלעזר - שיחה 12:21, 12 ביולי 2012 (IDT)
תודה על התשובה. אני מבין שפאי הוא לא אקראי אז הנה גרסה אחרת לשאלה-נניח שיש תוכנת מחשב, שבכל פעם שמבקשים ממנה היא תפלוט ספרה אקראית, מ-0 עד 9. השאלה היא האם נדע בודאות שכל רצף סופי יתקבל בשלב מסוים?
כן; כל רצף סופי יופיע אינסוף פעמים (בהסתברות 1). זו תוצאה של החוק החזק של המספרים הגדולים. עוזי ו. - שיחה 14:29, 12 ביולי 2012 (IDT)
ראו מספר נורמלי. 94.159.137.4
וגם http://www.dmoz.org/Science/Math/Recreations/Specific_Numbers/Pi/Digits/ או מנוע חיפוש במספרים אי-רציונאליים - הסדרה 182347203827365234312 לא נמצאת ב4000000000 המקומות הראשונים של פאי. --אלעזר - שיחה 12:33, 12 ביולי 2012 (IDT)
ברור שלא - הסיכוי שרצף נתון בן 19 ספרות יופיע בארבעה מליארד המקומות הראשונים הוא אחד לשניים וחצי מליארד. יש סיכוי טוב מאד שתמצא שם את 9 הספרות הראשונות ואת 9 הספרות האחרונות של הרצף הזה. עוזי ו. - שיחה 14:28, 12 ביולי 2012 (IDT)
סבבה... לא התכוונתי להוכיח בזה משהו. סתם בדקתי כי אפשר. --אלעזר - שיחה 16:35, 12 ביולי 2012 (IDT)
אלעזר, ברור שהשאלה הייתה על רצף סופי, ועדיין התשובה שנתתי נכונה: העובדה שקיים רצף אינסופי של ספרות אינה אומרת שסדרת ספרות מסוימת תתקבל בה. אם רצף הספרות היה אקראי - כמובן שזה שונה, אלא שבפאי הוא לא אקראי. Nachy שיחה 00:32, 13 ביולי 2012 (IDT)
אתה שואל שאלה מצוינת שהתושבה לה עודנה אינה ידועה. זו אחת הבעיות הפתוחות המפורסמות ביותר. מספר שמקיים את התכונה שציינת (בגרסה קצת יותר חזקה, ששכיחות הרצף תהיה כמצופה מהגרלה אקראית) נקרא מספר נורמלי, וכמעט כל המספרים הם כאלה. מתמטיקאים חושבים שפאי הוא אכן מספר נורמלי אך זה טרם הוכח. לגבי שאלתך השנייה, אם תגריל ספרות באופן אקראי תקבל בהסתברות 1 מספר נורמלי. זהו משפט הקוף המקליד בגרסה מעט מחוזקת. דניאל תרמו ערך 13:39, 12 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בוורד[עריכת קוד מקור]

כשאני מקבל עבודות בדוקות, אז כל פעם שאני מוחק משהו בהן יש על זה קו אדום, ואם אני כותב משהו הוא מופיע בכחול ויש עליו קו. אם אני רוצה להסיר את הקווים אני צריך ללחוץ על "קבל שינויים", מה זה?, איך יוצאים מהמצב עריכה המוזר הזה?. תודה.

CONTROL SHIFT E
בברכה kotz - שיחה 15:34, 12 ביולי 2012 (IDT)

קראית את הערך ולא ממש ברור לי מהו מצב קוונטי (אני סטודנט לפיזיקה). חשבתי שזהו וקטור נתונים - לדוגמה התא הראשון הוא מיקום, התא השני תנע, השלישי מטען, רביע ספין וכדו'. אבל מסתבר זה לא ככה אלא זה פונקציה. מה המשמעות של מצב אם כן? 109.65.200.17 15:32, 12 ביולי 2012 (IDT)

זו הכללה של פונקציית הגל שלו. בבסיס המקום וקטור המצב הוא פונקציית הגל, בבסיס האנרגיות הוא וקטור המכיל סופרפוזיציה של כל האנרגיות האפשריות וכו'. האינפורמציה על המצב מקודדת על הוקטור, לא ברכיביו כמו שרשמת, אלא בהצגתו בבסיסים שונים ובביצוע מדידה בבסיס הרלוונטי. 158.227.95.48 20:40, 12 ביולי 2012 (IDT)

עוד שאלה[עריכת קוד מקור]

מה משמעות של המשפט "כמבצעים מדידה על ידי גלאי, פונקציית הגל קורסת לתת מרחב המנוון של אופרטור המדידה A המתאים לערך הנמדד a".

מה המשמעות הפיזיקלית של מה שכתוב (לא מתמטית)? 79.179.245.70 16:56, 12 ביולי 2012 (IDT)

לדוגמה, אם מודדים אנרגיה של אלקטרון באטום, אז האנרגיה תהיה ערך יחיד מתוך סך הערכים האפשריים, והאלקטרון יהיה באורביטל אחד (פונקציית הגל באטום) מתוך כלל האורביטלים האפשריים. פונקציית הגל לפני המדידה היא סכום כל האורביטלים, ולכן אומרים שפונקציית הגל "קורסת" (מינוח לא מדעי לחלוטין על פי פרשנות קופנהגן). ‏Setresetשיחה 21:09, 12 ביולי 2012 (IDT)

שלומוב (שם משפחה)[עריכת קוד מקור]

האם שם משפחה זה נפוץ בקרב יהודים בוכרים או קווקזים? "אוֹב" זה סיומת רוסית, אבל אף פעם לא פגשתי אשכנזי עם שם משפחה כזה. 77.126.184.214 15:33, 12 ביולי 2012 (IDT)

כי אצל "אשכנזים" אוהבים לעשות 'סקי'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
'-וב' איננו סיומת רוסית, אלא אוזבקית, או באזורים מסוימים שם, כמו בוכרה. הסיומת הרוסית היא 'סקי', כפי שרמז קודמי, שמשמעו 'בן' בעברית. דומני שזו גם המשמעות של '-וב' (כלומר, 'שלומוב' = 'בן-שלמה'), או של 'ביץ' או 'ביץ באזורים אחרים במזרח-אירופה, דוגמת 'ינקלביץ (בן-יעקב) או 'איצקוביץ (בן-יצחק), וכיוב'. בנצי - שיחה 15:26, 14 ביולי 2012 (IDT)
בוודאי ש"אוב" היא סיומת רוסית. לא אכנס לאטימולוגיה כאן. לרוב שם משפחה שדומה לשם יהודי פרטי כמו "אברהם" וסיומת "אוב" שייכת באמת ליהודי בוכרה או קווקז. אני לא יודע אם אפשר לומר בוודאות למי זה שייך. אני גם לא חושב ש"אוב" זה "בן של" כנ"ל "סקי" ו"ביץ". אני חושב שזה קשור לדקדוק רוסי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:47, 14 ביולי 2012 (IDT)
גם ל"אוב" יש משמעות של שייכות, - "של" או "בן של". הדוגמה הטובה ביותר היא אצל בולגרים, שם במקום "יץ'" בסוף כותבים -ֶב". כלומר גאורגייב אצל בולגרים -הוא בן של גאורגי, וגם פופוב אצל הרוסים - בן של כומר (פופ), בנוסף לפופובסקי ופופוביץ' Ewan2 - שיחה 15:54, 14 ביולי 2012 (IDT)
אז מניין שמו של פופינג'י? 12:22, 16 ביולי 2012 (IDT)

טרנסג'נדר[עריכת קוד מקור]

האם טרנסג'נדר (כלומר אדם שמרגיש שאינו מתאים למינו הביולוגי) הוא מוטנט? 109.65.232.35 16:18, 12 ביולי 2012 (IDT)

ראשית, טרנסג'נדר אינו מה שתיארת, טרנסג'נדר זו מילה כללית לתאר את כל הסיווגים המדעיים לתופעות של אי-הלימה בין הגוף לתחושת המגדר (ומכך גם לכל האנשים שמתאימים להם). מה שתיארת הוא "טרנסקסואל פוטנציאלי", דהיינו, אדם שזהות המגדר שלו (Gender identity) "סותרת" כביכול, את גופו. אינו מוטנט, הוא כן חריג סטטיסטית כי רוב הזכרים כן בעלי זהות מגדר גברית (או כזו שתואמת, כביכול, את הגוף הזכרי), ורוב הנקבות גם כן מזדהות כ"נשים" ומדווחות על זהות מגדר "נשית". לקרוא לו מוטנט זה פילוסופי ולדעתי האישית זו עשיית אבל והכפשה. כולנו חריגים סטטיסטית בהקשרים שונים, גם אדם שלמד רפואה 7 שנים והחליט להתעסק באבטחת מידע או בניית אתרים (מתוקף שכר זעום למתחמים) הוא גם כביכול, "חריג סטטיסטית", האם זה אומר הוא מוטנט ברמה הנוירו-פיזיולוגית?, בחייאת.
מה הטרגדיה בלהיות מוטנט? לו יהי כן. רק צריך בשביל להוכיח את זה צריך מחקר מדעי אמין. Zivya - שיחה 19:20, 12 ביולי 2012 (IDT)
כולנו מוטנטים גופנו מכיל מוטציות רבות מספור. אתה שואל האם יש בסיס גנטי לנטייה מגדרית, והתשובה היא שלא ידוע. חושבים שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. דניאל תרמו ערך 21:28, 12 ביולי 2012 (IDT)
טעות בידך, בהחלט יש בסיס גנטי למגדר. אם לא היה, רוב הזכרים לא היו "יונקים" מחברתם זהות מגדר גברית, וההפך (רוב הנקבות), מן המחקר שההשפעה המארגנת של אנדרוגנים על המוח, (שכרומוזום Y עומד מאחורי הופעתם הטבעית, זו כנראה הסיבה העיקרית לכך. המחקר הג'נדו-גנטי מחפש אם יש בסיס גנטי ל "נון-קונפורמיות מגדרית", ושאר "פרובלמות" מגדריות, כגון "ג'נדר-נטוראליזם", "ג'נדרלסיות", "ביג'נדריות", Autogynaphilia ועוד. במקרים יוצאים מן הכלל, ההטייה שאנו דנים עליה אינה גנטית, אלא טרטוגנית, למשל מקרה בו אם לעובר זכרי (Virilized) לא סיפרה לרופא שהיא בהריון והוא רשם לה תרופות אנטי-אנדרוגניות, מה שהביא ל Anti-masculinization של העובר וליציאתו לעולם כ"אינטרסקס" או כנקבה ממש (בעיקר תלוי מתי ניתנו האנטי-אנדרוגנים ובאיזו כמות), אמנם, מקרה כזה כמו שתיארתי הוא נדיר בעליל ואני חושב שהסבירות שיקרה, כיום, במדינה מפותחת, היא אפסית. מכל מקום, הגנטיקה כן משחקת תפקיד, וכל אחד בפורום הויקיפדי הזה (כמעט?), הוא אישוש זוהר לכך.
אף אחד לא אמר שלהיות טרנס' זה רע או פגום או להיות מוטנט זה רע או פגום. רק שאלתי אם אי התאמה בין מין ביולוגי לזהות מינית היא מוטציה (כמו תסמונת דאון או שד שלישי לדגומה)? 79.179.229.11 22:56, 12 ביולי 2012 (IDT)
לפי הידוע לי, המילה מוטנט משמשת בהקשר סומטי בעיקר. זה כן אבנורמלי כאמור, אם לזה אתה מתכוון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לפי הערכה מקובלת במדע נכון להיום, הסיבה לאי-התאמה בין המין הביולוגי לזהות המינית היא כנראה שיבוש בפעולה הורמונלית אצל העובר. ברור שמבחינת האבולוציה אין היגיון בתופעה של חד-מיניות שלא מאפשרת התרבות (כמובן שהיא לא פסולה חס וחלילה), והגורם הזה גם מסביר מדוע שיעור הגברים ההומוסקסואלים גדול משיעור הנשים הלסביות (כי העובר מתפתח בסביבה נשית, ולכן גדל הסיכוי לשיבוש לטובת הורמון מין נשי). לגבי האם מדובר במוטציה בדי.אנ.איי אני לא יודע, אבל מי שמבין בדי.אנ.איי יוכל להמשיך מכאן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום לאנונימי שמעליי. מנין לך שיש יותר הומוסקסואלים מלסביות?, נראה לי שאתה מתכוון שיש יותר אבנורמאליות גונאדו-גניטאלית בזכרים מאשר בנקבות, וגם להנחה זו הייתי שמח לקבל אסמכתא. ברכות!
זאת הערכה מקובלת בתחום - אין אפשרות לבדוק שיעורים מדוייקים עקב זכות האדם לפרטיות, וטוב שכך כמובן. ממילא חלק מהאנשים מסתירים נטיות כאלה בשל סיבות חברתיות, ולכן לא היו מזדהים במחקר כבעלי נטיות כאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה המקור שלך לטענה שזו הערכה מקובלת?, אני, בתור מי שחי את הנושא מעולם לא שמעתי על הטענה הזו, נהפוכו, המחקר מראה שדווקא בקרב נשים "חד-מיניות" היא נפוצה יותר, וזה בלי להתחשב בהטיית הסתרת-המידע שאגב קצת-פחות משמעותית בשנת 2012 אך בהחלט חיה ונושמת. תודה בכל אופן.

מהי המילה הבודדה לתאר את המונח "הלוך ושוב" או "שוב ושוב ?[עריכת קוד מקור]

האם לסירוגין מתאימה לכך?, אם לא, מה כן?. תודה!!!!!!!!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לסרוגין זה פעם כן ופעם לא. אולי חוזרני יתאים לך. יוסישיחה 20:19, 12 ביולי 2012 (IDT)
במקום "חזרה שוב ושוב" אפשר "חזרה נשנית" וכו'. ליאור पॣ • כ"ג בתמוז ה'תשע"ב • 20:33, 12 ביולי 2012 (IDT)
אני מחפש מילה בודדה!, זהו מקרה חרום עברי!, אגב, למה חוזרני ולא חזרוני?
בהתמדה. בחזרתיות. בקביעות. בסדרתיות. ללא-הפסק. כנראה שההקשר יוכל לעזור. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:51, 12 ביולי 2012 (IDT)
כי חוזרני הוא המונח שתפס ונתפס בשפה. יוסישיחה 20:53, 12 ביולי 2012 (IDT)
אתה יכול לתת משפט כדי שניתן יהיה לעזור לך? ‏ישרוןשיחה 21:01, 12 ביולי 2012 (IDT)
אני מאמין שאפשר לעזור גם בלי. :)))
הייתי הולכת על האלטרנטיבה הלוחזור. תציע לאקדמיה. Zivya - שיחה 23:09, 12 ביולי 2012 (IDT)
אין מצב שהאקדמיה תאשר את ההצעה שלך, כי מי שעומד בראש האקדמיה ללשון העברית, הוא פרופסור משה בר אשר (יליד מרוקו), שמעולם לא עירבב בין המבטא של האות ח למבטא של האות כ רפויה, ולכן הוא פשוט יצטמרר למשמע ההצעה שלך, שמנסה לרמוז שהמבטא של ח הוא כמו המבטא של כ רפויה. סמי20 - שיחה 01:05, 13 ביולי 2012 (IDT)
המונח העברי הקדום ביותר לציון המובן שאליו אתה חותר, מוזכר כבר במשנה, והוא בן שני מלים ("וחוזר חלילה"). לאור זה שכבר קיים מונח עברי עתיק לציין זאת, לא נראה לי שמישהו מצא צורך לחדש מונח בן מילה אחת. עם זאת, אפשר שאם תציין את כל המשפט שלך, אז אוכל לדוג מהמקורות מילה שתתאים ספציפית להקשר המסויים של המשפט המסויים שלך. סמי20 - שיחה 01:05, 13 ביולי 2012 (IDT)
Repeatedly = בחזרתיות, ברפטציה, בשנית, בהתמדה...94.159.215.87 08:12, 13 ביולי 2012 (IDT)
באנגלית זה מילה אחת, אבל בעברית זה שנים, כי "בחזרתיות/ברפטציה", הן מלים מאולצות/מלאכותיות שאינן קיימות במילון הסטנדרטי, בעוד שהמלים "בשנית/בהתמדה" - אמנם קיימות במילון הסטנדרטי - אך אינן התרגום של repeatedly (אלא: "בשנית" זה תרגום של again, בעוד ש"בהתמדה" זה תרגום של diligently). סמי20 - שיחה 09:42, 13 ביולי 2012 (IDT)
לא מדוייק: repeatedly מתייחס לחזרות בציר הזמן. הביטוי המקביל ל'הלוך ושוב' הוא 'back & forth'. מה לעשות, חיי התירגום אינם קלים. בנצי - שיחה 19:55, 13 ביולי 2012 (IDT)
אין תרגומים מדויקים. כל התרגומים הם בערך.

משומדים ושחיטתם[עריכת קוד מקור]

בערך משומד כתוב: משומד לתיאבון דינו כישראל ברוב דבריו. שחיטתו כשרה כשחיטת ישראל, […]”. ברור לי שהכוונה אינה לשחיטה של האדם המשומד בעצמו, אז מה שוחטים פה? נו, טובשיחה 00:46, 13 ביולי 2012 (IDT)

הכוונה שהבשר שהוא שוחט (אם שחט כהלכה) כשר, כמו בשר ששוחט אדם אחר. 94.159.137.4

מי יודע לזהות את הזחל?[עריכת קוד מקור]

אחרי שנתתי ביס מהפטרייה שכחתי מי אני. מי יכול לספר לי?

? • רוליג שיחה • אמצו חתול 07:29, 13 ביולי 2012 (IDT)

מי אמר שזה זחל (שלב בהתפתחות חרק) ולא תולעת פרקים?94.159.215.87 08:09, 13 ביולי 2012 (IDT)
נראה כמו זחל של רפרף 109.67.18.143 09:17, 13 ביולי 2012 (IDT)

האם הקהילה המדעית מכירה בשיטות מסוימות להאצת חמצון-בטא של שומן כלגיטימיות?[עריכת קוד מקור]

האם, מתוך המגוון האדיר של שיטות שכנראה רובן (המוחלט?) פסאודו-מדעיות, יש שיטות כלשהן, רפואיות-קונבנציונאליות או שאינן, אשר הוכח מעבר לכל ספק כי הן תאוצה לגיטימית לחמצון בטא של חומצות שומן?. תודה.

הרמוניה במוזיקה[עריכת קוד מקור]

שמעתי ממספר אנשים ששומעים קלסית שהם אומרים על מוזיקה מודרנית שאין בזה שום מלודיה ושום הרמוניה.

אני שומע בעיקר מטאל ורוק, מדי פעם שמעתי דברים קלאסיים. אולי אין לי שום שמיעה מוזיקלית- אבל אני פשוט לא מבין על מה מדברים. חשבתי שאולי רוק זה מהיר מדי ו"הרמוניה" זה משהו עיטי ורגוע, אבל זה בפירוש לא כך (לא כל הקלאסית רגועה). חשבתי זה עניין של כמות הכלים שמשתתפים- אבל יש קלסיקות שבהם משתתפים ממש מעט כלים (2 כינורות או פסנתר אחד). חשבתי זה עניין עד כמה המנגינה מסובכת אבל גם פה אין מגמה- יש שירי רוק עם מנגינה פשוטה כמו קרש ויש מסובכים בהרבה מסימפוניות של מוצרט. אני פשוט לא מבין מה זה "הרמוני" שקיים בקלאסית ולא קיים במודרנית. בערך הרמוניה כתוב שזה עניין של יחס מסויים בין צלילים. אני לא חושב שאנשים שמשועים קלסית באים עם סטופר למדוד יחסים אז כנראה שזה משהו שהם שומעים לבד. מה זה הדבר המיוחד הזה שנכחד מהמוזיקה?109.65.195.7 14:35, 13 ביולי 2012 (IDT)

א. למען הדיוק, אתה מדבר על קלאסית-אירופית. יש, כמובן, גם קלאסיקות אחרות (ים-תיכונית למשל. ערבית היא דוגמא נוספת, ואלה כמובן, אינן דוגמאות יחידות). לא כל קלאסיקה היא בהכרח אירופית או אירופית-מערבית. ב. אכן מדובר במבנה של צליל ובמרווחים ביניהם. רצוי שתעיין במוזיקולוגיה. עיין גם במוזיקה קלאסית. ג. נכון, אנשים לא באים עם מכשירי מדידה, כי בחוויה אמנותית אין צורך בכושר אנליטי, אלא ביכולת לחוות. צלילים במבנה והרכב מסויימים מקנים חוויה כזו, חוויה שחשים היטב, ומבקשים לחזור אליה. בסוגי מוזיקה מודרנית יש שבירה של 'הסדר הקיים', לפחות במובן האירופי של המילה. בנצי - שיחה 20:07, 13 ביולי 2012 (IDT)
אני מדבר רק על אירופאית, קלסית ומודרנית. אם אותה ההרמוניה המיסטית כל כך חשובה- למה בשירים מודרניים אין אותה ובכל זאת אנשים מעדיפים אותם על פני מוצרט ובאך? אני לא מסוגל לשמוע את אותו האלמנט המיוחד בשם הרמוניה שהוא מבדיל בין קלסית לרוק. ורוק משום מה נשמע לי יותר טוב (יש קלסית שמרדימה משעמום ויש דברים די חזקים). אולי הרמוניה זה משהו שצריך שמיעה ממש טובה בשביל להרגיש ואנשים פשוטים לא זקוקים לה? 109.64.198.98 19:48, 13 ביולי 2012 (IDT)
זה לא מיסטי כל כך. ניסיתי לומר לך זאת קודם: מדובר ב'טעם' מוזיקלי, וכמו כל טעם, הוא מקנה חוויה. על טעם גדלים, והזיקה אליו, או העדפתו, מתפתחות מילדות. זה ממש כמו בקולינריה, למרות שיהיו מי שלא יאהבו את ההשוואה. אבל אנשים מגיעים לחיבובה של מוזיקה נתונה, גם בדרכים אחרות. למשל, פתיחות לסוגים לא מוכרים, ולהתנסוּת בהם. אחרים מגיעים לזה מסיבות מקצועיות, דוגמת סולנים או נגנים שונים שיש להם כישורים מתאימים. בתזמורת האנדלוסית למשל, ישנם נגנים ונגניות ממזרח-אירופה, אשר רכשו השכלה מוזיקלית שהיא אירופית-קלאסית, אבל מסתבר, יכולת היא יכולת, ומשם הדרך לא רחוקה מלאהוב את זה. בנצי - שיחה 20:07, 13 ביולי 2012 (IDT)

כתיבת הערך משה אליעזר בילינסון[עריכת קוד מקור]

בשעת הכנת החומר לכתיבת הערך נתקלתי בבעיה. על פי הכתוב באתר HighBeam Research העיתון "קול מבשר" החל לפעול בשנת 1871 וזה לא מתאים למקורות אחרים שמצאתי. לא מצאתי בשום מקום גם סימוכין לטענה שם, שבילינסון החליף את משה ליב לילנבלום בעריכת העיתון. גם עוד כמה פרטים לא נראים לי מדויקים. אבל כיון שהשבועון יצא באודסה מתקבל על הדעת שהודפס אצלו ואולי מכאן הבלבול. האם יש למישהו עצה איך לא לחטוא לאמת? תודה אסתר - שיחה 14:50, 13 ביולי 2012 (IDT)

אכן. ראשיתו של השבועון "קול מבשר", כנראה העיתון היידי הראשון, ב-1862, כתוספת לשבועון העברי "המליץ". בראשית 1871 עבר צדרבוים לבירה פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק"; "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה לעוזרו הראשי את מ"ל לילינבלום, אך סידור זה לא האריך ימים. (תולדות ספרות ישראל, כרך ז, עמ' 140.) ב-30 ביולי 1871 (לפי הלוח היוליאני) התפטר לילינבלום מעריכת "קול מבשר"; צדרבוים הציע את המשרה לאברמוביץ, אך זה לא הסכים לתנאיו (קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, עמ' 396). באפרט ל"זכרונות ומסעות" לגוטלובר (כרך ב, עמ' 111) נטען כי מ"א בילינסון "ערך את 'קול מבשר', כאשר צדרבוים עבר לפטרבורג". בקיצור – לחטט במקורות, ולהיעזר בגוגל וגוגל ספרים. אביעדוסשיחה כ"ג בתמוז ה'תשע"ב, 16:32, 13 ביולי 2012 (IDT)

מספר קוונטי[עריכת קוד מקור]

תכתבו בבקשה ערך על מספרים קוונטיים. זה חשוב. באנגלית Quantum number. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

'אתה מתפרץ לדלת פתוחה': אתה בהחלט צודק, והערך החשוב הזה חסר בעברית. אמרתי 'דלת פתוחה', משום שהוא נמצא ברשימת ההמתנה שלי. בנצי - שיחה 20:18, 13 ביולי 2012 (IDT)

כשכותבים:

מה הכוונה- מטריצה בכיוון Z? מה זה אומר? 109.64.198.98

יש וקטור שקוראים לו ספין, ויש לו 3 רכיבים, כאשר כל אחד מהרכיבים הוא בעצמו מטריצה, במקום להיות מספר כמו בוקטור רגיל. ‏Setresetשיחה 10:42, 14 ביולי 2012 (IDT)
הקטע האחרון הוא הלא ברור. מה זה אומר שרכיב בכיוון מסוים הוא מטריצה? 109.65.192.181 12:56, 14 ביולי 2012 (IDT)
כמו שכתוב פה (אני מקווה שעודף הפורמליזם לא יבהיל אותך) בתורת הקוונטים לכל גודל פיזיקלי מדיד יש במכניקת הקוונטים אופרטור שמתאים לו (ושהערכים העצמיים שלו יכולים להיות הערכים שהם מקבלים). האופרטורים האלה יכולים להיות אופרטורים דיפרנציאליים או מטריצות (בהתאם לפונקצית הגל, ולצורת הצגתה).
תחשוב עכשיו על התנע הזוויתי. מבחינה קלאסית הוא וקטור. שיש לו שלושה רכיבים. כשעוברים למכניקת הקוונטים, כל רכיב כזה צריך להיות אופרטור. כל אופרטור כזה הוא רכיב של האופרטור הווקטורי.
אותו דבר קורה עם ספין, למרות שלו אין מקביל קלאסי. emanשיחה 15:06, 14 ביולי 2012 (IDT)
לא ענית על שאלתו של השואל: מה טיבו המטריציוני של רכיב תנע זוויתי ?, או במקרה שלנו, רכיב של ספין. בנצי - שיחה 22:04, 14 ביולי 2012 (IDT)
אם אתה מנסה לדמיין את זה באופן מוחשי כלשהו, כמו וקטור שהוא חץ במרחב, אז אני לא מכיר משהו כזה. יש דברים בפיזיקה שצריך לקבל כמו שהם בלי יכולת לצייר את זה בראש. ‏Setresetשיחה 22:46, 15 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בערבית[עריכת קוד מקור]

מה זה "בחיית ראבק"? 109.64.198.98 08:52, 14 ביולי 2012 (IDT)

לפי www.safa-ivrit.org/imported/arabic.php - בחייאת ראבק - פניה נואשת אל המצפון. במקור: רַבַּכּ (رَبَّك) – ריבונך, אלוהיך. רַסְמִי – (رَسْمِيّ) הוא "רשמי". למילה הזאת יש היסטוריה מעניינת: המילה "רשמי" חודשה על ידי אליעזר בן ... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אז מה זה "בחייאת"? 79.180.200.128 12:53, 14 ביולי 2012 (IDT)
"בחייאת" משמעו "בחיֵי" - שים לב לדמיון הלשוני בין שתי השפות. הביטוי המקראי המקביל (ואולי גם המקור לביטוי בערבית, שהיווה את אחד ממקורות ההשראה הקדומים של האיסלאם) הוא: "חי אלוהים". ביטוי שימושי דומה אחר הוא "דאחיל רבאק", שמשמעו "ירא את אלוהיך", ונועד כדי לטלטל אדם אותו רוצים לבקר על משהו חמור או על שהגזים באיזשהו עניין. בנצי - שיחה 14:56, 14 ביולי 2012 (IDT)

זוגות חד מיניים[עריכת קוד מקור]

שלום רב, יש לי שתי שאלות בנושא לצורך עבודה בלימודים. אודה לכם אם תוכלו לסייע: 1. האם בן זוג של אזרח אמריקאי במסגרת זוג חד מיני (הן בדרך של זוגיות והן בדרך של נישואין) זכאי לקבל גרין קארד ואח״כ אזרחות? 2. האם זוג חד מיני שהביא לעולם ילדים באמצעות פונדקאית אמרקאית זכאי לקבל גרין קארד ובהמשך אזרחות (בהנחה שהילדים נולדו על אדמה אמריקאית). תודה מראש על הסיוע!

אני מקווה שיוכלו לענות לך כאן כי אלו שאלות לעו"ד תותח בנושאים אלה, אם זו עבודה אקדמית שקול לשלם לעו"ד נחמד 200-300 ש"ח למענה על שאלות (וזו לא רמאות אגב אלא קבלת תשובה מהירה ודבר לגיטימי). אחד הקריטריונים להצלחה אקדמית, חוץ מלמידה מוכבדת, זה גם אמצעים (מורים טובים) כמו העו"ד הזה שכנראה עובד עם או מול השגרירות האמריקאית.

אנקדוטה על אתאיזם ועל לא-אתאיזם[עריכת קוד מקור]

בקרב אנשי-מדע, נתקלתי ביותר פיזיקאים ומתמטיקאים כמי שמאמינים / פתוחים לאפשרות קיומו של "אל", או, אחריות מטא-פיזית כל שהיא ליקום (גם אם אינם מכנים אותה "אלוהים" או גם הם חסרי הגדרה כלפי עצמם), כמו גם, פתוחים יותר לרעיונות "רוחניים" או "טרנסצנדנטאליים" ונוחים יותר עם מושגים כמו "אין-סוף", או "אבסטרקטיות", לעומת הרבה יותר ביולוגים ואנתרופולוגים שהם אתאיסטים מוחלטים או אגנוסטיקנים מוצהרים וגאים, המתנגדים לכל הקשור ברוחניות ולא סובלים מושגים כמו "אין סוף" וסולדים מרעיונות אבסטרקטיים במיוחד אם הם בהקשרים רוחניים.

מכר שלי הגיע למסקנה דומה, והוא אתאיסט-אגנוסטיקן. האם גם אתם נתקלתים בזה?, אם כן, למה לדעתכם זה ככה?. תודה לעונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשיב לך עתה בקצרה, ואולי אחזור ואשלים בהמשך. גם אתעלם מערבוב מושגים והגדרות כפי שהם מופיעים בשאלתך, וגם כמה הנחות בעייתיות שם.
א. ראשית, במתימטיקה הכי קל להיות 'נייטראליים', מבלי לומר דבר וחצי דבר על הטבע, העולם ועל טבעם. פיזיקה, ביולוגיה ודיסציפלינות נוספות, הם מדעי הטבע, והם מתייחסים ישירות לטבע, למשמעות של תצפיות ושל מדידות, ויש בהם מחוייבות אינהרנטית לתובנות המתקבלות מהן. מבחינה זו מתימטיקאים ופיזיקאים לא יושבים באותו מקום. אבל, בכל זאת, מס' הביולוגים הדתיים הוא קטן יותר, ועוד יותר מכך - אנתרופולוגים, בהשוואה למס' הפיזיקאים, משום שבתחומים אלה ההתנגשות עם אמונות בדבר התפתחותם של בעלי חיים ואופן התהוותם ולוח הזמנים של הווצרותם והופעתם על פני אדמות, היא ישירה ומיידית.
ב. עם זאת, ברובד העמוק יותר, ההתנגשות הקשה והחמורה ביותר היא דווקא מנקודת מבט פיזיקלית. הסיבה לכך היא שכל סטיה ממה שתצפיות או מדידות מלמדות, בכל תחום, כולל ביולוגיה, אנתרופולוגיה וכיוב', מסיבות לא ענייניות, מובילה, בסופו של דבר, לשבירה של חוקי הפיזיקה, משום שכל התופעות בטבע מבוססות עליהם.
ג. חלק מהפיזיקאים הדתיים בכל זאת מסתדרים, לדעתי, משום שניתן לנהל מחקר יומיומי כמעט בכל תחום בפיזיקה, ולהיצמד למשמעות התוצאות המיידיות, מבלי 'לעסוק' במשמעות האמוניות הנובעות בעיקר כתוצאה מהתנגשות עם המתודולוגיה הבסיסית המונחת ביסודה של הפיזיקה: חוקי הפיזיקה אינם תלויים בזמן או במקום. חלק אחר חי בסתירה, תוך צמצום חשיפת מימדי ההתנגשות כלפי חוץ. מדענים, ביחוד בכירים, הם כבר בעלי משפחות, והם משתייכים לקהילה דתית כזו או אחרת, ולך תעשה שינויים קיצוניים בחייך כתוצאה מתובנות שרכשת ורוכש. ההיבט האנושי-חברתי אינו נופל בחשיבות השפעתו מהאמת הפנימית או התובנה שקנית. אני מכיר, אישית, רבים בסיטואציה הזו, עם הכרעות לכאן או לכאן, ולא ארחיב. בנצי - שיחה 19:46, 14 ביולי 2012 (IDT):זה
ידוע וזה גם הגיוני, כי הסתירות בין דת לבין מדע הן הכי גדולות בדיסציפלינות האלה.
המתמטיקה אינה מדע, לכן אין שום סתירה.
גם בפיזיקה לרוב אין סתירה. גם בנושא שהוא הכי בעייתי אולי, של קוסמולוגיה, יחסית הסתירה לא חמורה. כי הרי הפיזיקה לא יודע מה היה במפץ הגדול עצמו, ושבריר זמן אחריו.
מה עוד שהמושג של המפץ הגדול, לא רק שמסתדר לא רע עם הרעיון של "בריאה", אלא גם הוא במידה רבה הומצא ע"י כומר קתולי (ז'ורז' למטר, אם יורשה לי לעשות פרסומת לערך שכתבתי). הוא אומנם תמיד דאג להפריד בין עיסוקו הדתי למדעי. אבל זה הגיוני שדווקא למישהו עם רקע כזה תהיה יותר פתיחות לרעיון הזה (בתקופה בה העולם המדעי האמין בייקום נצחי טחא מתפתח).
לעומת זאת לביולוגים יש את ההתנגשות הכואבת בין האבולוציה לבין הדת. emanשיחה 20:02, 14 ביולי 2012 (IDT)
א. "גם בפיזיקה לרוב אין סתירה" - אתה סותר את דבריי, מבלי לטרוח להתייחס אליהם. זהו דבר אחד.
ב. ניכר בך שאינך מבין דבר וחצי דבר בכל האמור באמונות או בתפיסות מסורתיות ביהדות (ואשר התקבלו גם בנצרות ובאיסלאם, שהרי שתיהן די נגזרות ממנה מבחינה זו). 'בעיית' גיל העולם היא דוגמא מרכזית, הן בשל קביעת הגיל עצמו, העומד בסתירה לכל סקלה פיזיקלית, כולל זמן גיאולוגי, זמנים ארכיאולוגיים ועוד, והן בשל סדר שלבי הבריאה, אשר אינו אפשרי מבחינה פיזיקלית. בעיית הזמן היא הבעיה המרכזית, משום שהמשמעות של הקביעה המסורתית היא שבירה של חוקי הפיזיקה. אתה מתעלם מכך, ומעלה בתור דוגמת 'אולי' תיאוריה פיזיקלית שעדיין נמצאת במחקר, ויחד איתה גם ספקולציה לגבי 'התאמתה' לסיפור הבריאה. זה לא רציני.
ג. אפשרות קיומם של ניסים. דוגמאות ראשיות: עשר מכות, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, אתונו של בלעם. כל אלה מחייבים שבירה של חוקי הפיזיקה (ובמקרה האחרון, גם מבחינה אבלוציונית והתפתחותית). רוצה עוד ?
ד. לגבי יתר הדברים אינך 'מחדש' דבר, כולל לגבי ביולוגיה. ואם כבר ביולוגיה: ישנה שתי בעיות קרדינליות נוספות שיהודי דתי לא יכול לחמוק מהן: 1. מושג הנשמה וטיבה האימננטי; 2. נגזר מהקודם, אבל מהווה בעיה גם מבחינה התפתחותית: האפשרות העקרונית, מדעית, לתחיית המתים.
ה. כפי שאמרתי קודם: מה שלא 'מסתדר' מבחינה ביולוגית, אינו מסתדר מיידית, גם מבחינה פיזיקלית. אבל, את הפיזיקאי זה פחות מטריד, לפחות לגבי ההשלכות הביולוגיות, שכן הן אינן 'מיידיות' עבורו. בנצי - שיחה 21:45, 14 ביולי 2012 (IDT)
א. לא התייחסתי לדבריך כי כתבתי אותם לפני שפרשמת את דבריך (והיתה לי התנגשות עריכה), וכי גם אחרי זה לא טרחתי להתעמק בהם. ובכל מקרה, אין שום חובה להתייחס לדבריך.
ב. ניכר בך שלא טרחת לקרוא הייטב את השאלה. הוא לאו דווקא התייחס לאמונות יהודיות.
emanשיחה 02:59, 15 ביולי 2012 (IDT)
א. קודם כל, נכש את כתיבתך משגיאות כתיב ומשגיאות תחביר. אין זה מכובד, ואין זה מכבד את הזולת. כבר היערתי לך על כך.
ב. נכון אין שום חובה להתייחס לדבריי או לדברי אחרים. העניין הוא ההיפך: אתה במכוון לא מתייחס לדבריי, וזה כבר משהו אחר. וחוץ מזה, מי שמך "לא לטרוח להתעמק בהם" ? מה פשר ההתנשאות המתמשכת הזו ? זו ממש שערוריה: אתה כלל לא מכיר אותי, לא את מעשיי ולא את פעולותיי. דבר לעניין, ולעניין בלבד. כתיבתי כאן רק מעידה על חשיבה, דעות וסגנון שונים מאוד משלך. זכותי להחזיק בהם, מבלי 'לזכות' ביחס תוקפני ועויין כל כך מצידך. לא נורא. עברנו איתך בירור יסודי אחד, ובקרוב נעבור לבירור יסודי אחר, גם בנוגע ל'התעמקות' זו, ו'התעמקויות' אחרות שקדמו לה. הדברים שלך, גם כאן וגם קודם, מהווים הפרה בוטה של 'כללי ההתנהגות' בין ויקיפדים. לתשומת לבך.
ג. לגבי "קריאת השאלה": אתה כל כך בטוח בעצמך כשאתה אומר זאת, עד שהשמחה לאיד ממש מבצבצת מהמסך. האם טרחת לברר זאת עם השואל ? יתר על כן, בשאלתך זו אתה ממש 'יורה לעצמך ברגל': אילו טרחת 'להתעמק' במה שכתבתי, היית רואה שבדיוק לזה התייחסתי: ההתייחסות של הנצרות לסוגיות אלה נשענת על המקרא, כלומר במידה רבה על היהדות, ופחות מ-700 שנה יותר מאוחר, אימץ מייסד האיסלאם תפיסות שמקורן בדתות אלה שקדמו לו. בדתות הגדולות האחרות שאלות אלה כמעט ואינן רלוונטיות. אתה ממהר לנגח, מבלי לשים לב שתשובתי קודם כבר יתרה את הצורך 'להיצמד' לדת מונותיאסטית כזו או אחרת, וציטוטה של היהדות דווקא הפך להיות סמנטי בהקשר זה. בנצי - שיחה 04:39, 15 ביולי 2012 (IDT)
צ"ל "כבר הערתי" וכו'. ‏nevuer‏ • שיחה 16:17, 15 ביולי 2012 (IDT)
התרשמתי שעמנואל (ע"ש עמנואל גולדשטיין, אויב העם, אאז"נ) מנסה להמנע מלהגיב לך משום שהתרשם שדיאלוג פורה אינו אפשרי. בין אם צדק או שטעה, ובין אם האשם בו, בך או בשניכם - ראוי ואף נהוג להניח לאדם שנמנע מלהשיב על מנת לחסוך בריב ומדון. טובה פת חרבה ושליוה מבית מלא זבחי ריב הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:57, 15 ביולי 2012 (IDT)
"הוא התרשם שדיאלוג פורה אינו אפשרי" ? לא כאן המקום להתייחס לאפשרויות שאתה מעלה, אבל לגופו של עניין, אני מנסה להתגונן מפני שיפוטיות מתנשאת שלו - שיפוטיות החסרה לחלוטין דיאלוג, מה שהופך אותה למתנשאת. זה קל להפוך כל 'עימות' לסימטרי. בדיקה מעמיקה יותר של הדברים, כפי שהם מתבטאים בצמתים בהם נפגשנו, הוא ואני, מלמדת אחרת. אני מודה לך על הערתך, ובאופן כללי, אני מסכים לגמרי עם הגישה שאתה מציין. אבל אין בכוונתי לכפות עליו להתייחס לדבריי, אם כך התרשמת. ממש לא, והבהרה זו הכרחית. אני רק מנסה להתגונן מפני החרמה אישית מכוונת, מה שלעיתים נראה תמוה וממש לא טבעי מנקודת מבט של הדיון עצמו, ופוגע בו, וארחיב במקום אחר. האמן לי אילן, אין לי שום עניין אישי בהערות שלי אליו, אלא באיכות הדיון ובסילוק 'פנים אישיים' ממנו. בנצי - שיחה 20:26, 15 ביולי 2012 (IDT)
ניתן לקבל נתונים מעניינים בנושא בערכים en:Religiosity and intelligence וכן אתאיזם#שכיחות האתאיזם, ובמיוחד המשפט:

ב-1998 דיווח כתב העת המדעי Nature על תוצאות סקר שלפיהן אמונה באל אישי או בחיים לאחר המוות היא הנמוכה ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ב-NAS, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית: רק 7.0% מהחברים בה האמינו באל אישי, כאשר השיעור הנמוך ביותר היה בקרב החוקרים בתחום הביולוגיה (5.5% האמינו באל אישי), פיזיקאים ואסטרונומים אחריהם (7.5%), ואילו השיעור הגבוה ביותר היה בקרב המתמטיקאים (14.3%), […]

אולי תתעניין גם ב־en:Level of support for evolution#Scientific support. נו, טובשיחה 22:17, 14 ביולי 2012 (IDT)
לפי מה שהבנתי מהשאלה, המוקד הינו שאלת קיום האל, ולא בשאלת ההשגחה האישית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:00, 15 ביולי 2012 (IDT)
בנצי, מהתרשמותי, דתיים אקדמאים, בייחוד במדעי הטבע, רובם (יש, אמנם, יוצאי דופן רבים) כלל אינם מוטרדים מסוגיות של תורה ומדע. הם מקבלים את התאוריות המדעיות בנושא גיל העולם והאבולוציה, ולא מצפים למצוא לעניינים כאלה תשובה בתורה אלא בספרי פיזיקה. בניגוד למצב לפני עשרות שנים, זה בכלל כבר לא מפריע לא לתפישת העולם הדתית ובוודאי לא לתפישת העולם המדעית - כפי שבימי הביניים כל פילוסוף יהודי התעסק בלי סוף ב"שכל הפועל", תפישת הבורא לפי אריסטו ואפלטון ובסוגיות אריסטוטליות אחרות ובמידת התאמתן למסורת היהודית, וכיום זה לא מטריד אף אחד. אני חושב שזו מגמה שנמשכת כבר כמה עשרות שנים, ומושפעת מקבלת התפיסות של ישעיהו ליבוביץ בנושא זה, גם אם לא בהכרה מודעת. עם זאת, יש סוגיות אחרות שלדעתי כן מפריעות כיום הרבה יותר מאשר תורה ומדע(י הטבע), כמו ביקורת המקרא, הצורך או אי הצורך בשינויים בהלכה בהתאם למודרנה, וכו'. 109.160.178.60 22:41, 14 ביולי 2012 (IDT)
לשואל, למה שלמישהו תהיה בעיה עם מונחים כמו "אינסוף" ו"אבסטרקטיות"? אתה כנראה מגדיר את המונחים האלו בשונה מהמקובל. דניאל תרמו ערך 22:57, 14 ביולי 2012 (IDT)
לבנצי "עירוב המונחים" נעשה במכוון ועובד היטב, וענית היטב ואתה מוזמן להרחיב כמה שרק תרצה, אמנם הסקתי מדבריך שאתה נותן משקל רב לטענה הזאת של "לך תעזוב קהילה כשאתה עמוק בפנים", אני לא חושב שזה כזה משמעותי, בפרט לא כשאני מביט על הביוגרפיה של ירון ידען.
דניאל, שים לרגע את המונח אבסרטקיות בצד. המונח "אין סוף" (לפחות לא בהקשר המתמטי שלו) כן מעורר "אי-נוחות" בקרב אנשים המגדירים עצמם "אתאיסטים" או "אגנוסטים", אני נוטה להאמין.
אפשר להגיד את זה בצורה מאוד כוללנית, שפיזיקאים מתעסקים ברומו של עולם (נושא הבריאה, התהוות היקום), ולא פעם נתקלים בשאלות פילוסופיות הנוגעות לדברים מופשטים (רלוונטי גם למתמטיקאים). לעומת זאת בביולוגיה או במקצועות מדעיים אחרים מתעסקים בדברים ש"כאן ועכשיו", בחומר הנמצא כאן על השולחן, בעכבר המעבדה הזה וכו'. ככה לפחות אני רואה את זה. מעניין אם מישהו יוכל להביא סימוכין ונתונים על כמות הדתיים או אתאיסטים בכל אחת מהדיציפלינות Mysterion - שיחה 17:09, 15 ביולי 2012 (IDT)
רבים (אפילו מרבית, אני משער) מהפיזיקאים עוסקים בחוקים הקיימים והשלכותיהם על ההווה והעתיד (אבל לא העבר, ובפרט התהוות היקום), ואילו רבים מהביולוגים כן עוסקים בהתהוות החיים (ראה אבולוציה ובריאה ספונטנית). לגבי נתונים על כמות הדתיים/אתאיסטים בכל אחת מהדיסציפלינות – אין לי, אבל נתונים דומים כבר פרסמתי כאן. ובעניין הדיון ברתיעה משימושים רטוריים במונחים כגון "אינסוף", אצלי היא באה מהיעדר ההיגיון או המשמעות שלהם (מה לעזאזל זה אומר "אינסופיות הנשמה והנפש"?!). נו, טובשיחה 17:47, 15 ביולי 2012 (IDT)
נו, טוב, אני אינני דתי, אבל האוהב-מריבות או הדתי שאמר לך "נצחיות הנפש" לא ידוע על מה הוא מדבר. נפש, בשפה התנ"כית, ולפחות בדרך כלל, פירושה "גוף", "הדם הוא בנפש". יש פעם אחת שנאמר: "הדם הוא הנפש", ושאלו איך במקום אחד כתוב "בנפש" ומקום אחר "הנפש"? לדעתי הכוונה שהדם מחייה את הגוף - מאפשר את המשך קיומו. המושג נצחיות הנשמה כן קיים במה שנקרא "יהדות", ופירושו שהנשמה שכביכול משוייכת לכל פרט ופרט, היא נצחית. מה ההיגיון במונח "נצחיות הנשמה", אם בכלל, זה דיון בפני עצמו שלא הייתי מתנגד להשתתף בו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני באמת מבקש תשסביר לי איזה בעייתיות יש במונח אינסוף. אני לא סרקסטי, אני פשוט לא מבין. דניאל תרמו ערך 22:13, 15 ביולי 2012 (IDT)
אני מניח שהוא מתכוון לשימושים "ניו-אייג'יים" במונח. כמו שלמשל שימושים כאלה ב"אנרגיות" מרתיחים אותי תמיד... emanשיחה 23:06, 15 ביולי 2012 (IDT)
בלי להתייחס לכל הדיון שהתפתח פה ובלי לעשות ספקולציות על הסיבות לעניין, רק אענה על השאלה של השואל המקורי: כן, גם אני שמתי לב לכך - מההתרשמות שלי נראה שלביולוגים יש נטייה הרבה יותר חזקה להיות אתאיסטים מאשר למתמטיקאים ולפיזיקאים. זו כמובן רק התרשמות ולא יותר מכך. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 23:11, 15 ביולי 2012 (IDT)
לדעתי אתה הופך. לדתיים יש נטייה להתחבר יותר פמתמטיקה ופיזיקה. דניאל תרמו ערך 23:12, 15 ביולי 2012 (IDT)
בתכלס אין שום בעייה להיות דתי וגם ביולוג, או להיות דתי וגם לקבל את תורת האבולוציה. אבל אולי - זה רק רעיון - לאנשים שכופרים בקיום אלוהים יש מניע חזק יותר לחקור את פלא החיים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:43, 15 ביולי 2012 (IDT)
דניאל, התייחסתי למונח בעיקר בהקשר התאיזוסופי, הנוירותאולוגי הטרנסצנדנטאלי והרוחני. אני מניח שלמתמטיקאי אתאיסט למשל, לא תהיה בעיה עם המונח בהקשרו המתמטי.

לפני 2008 הייתה לי קרקע בבוקרשט ששווה X כסף, כמה היא שווה היום?[עריכת קוד מקור]

בכמה ירדו שם מחירי הנדל"ן, אחרי המשבר ב-2008? מתי רומנייה ואירופה צפוייות לצאת מהמשבר? מכירים כתבות או מאמרים בנושא?

כמה תשלם תמורת המידע? בברכה. ליש - שיחה 21:57, 14 ביולי 2012 (IDT)

א)תלוי איפה בבוקרשט... מה שכן מ-2008 עד היום,הלאו ירד ב-8.87% כמדומני. ב) אין לנו הערכה ששווה משהו לגבי תאריך יציאתה של אירופה מהמשבר,זו גם שאלה שבכירי הבנקאים באירופה היו מתים לדעת, כל התחזיות עד עתה היו מאכזבות במקרה הטוב או כושלות במקרה הרע. ג)השוק הרומני לא דומיננטי בארץ מסיבה כלשהי. הייתי ממליץ לך לחפש מידע באנגלית ובאתרי חדשות רומניים בשפה האנגלית.

ובנימה אישית, כל השקעה באשר היא הימור, יש השקעות מסוכנות יותר ופחות, אבל אנחנו באמת לא יכולים לנבא את זה. Exx8 - שיחה 01:00, 15 ביולי 2012 (IDT)

זכרון ומהירות המחשב[עריכת קוד מקור]

שאלה למבינים בחומרה: למה אם הזכרון הפנימי מלא עד לאיזה 90 אחוז אז המחשב עובד יותר לעט? למה יש קשר בין מהירות המחשב לכמות הזיכרון החופשי? הזמן שלוקח לגשת לתא ריק לא אמור להיות תלוי בכמות התאים הריקים? 79.176.210.213 19:33, 14 ביולי 2012 (IDT)

אם הזיכרון מלא, זה אומר שמערכת ההפעלה צריכה לשלוח יותר חלקים מהזיכרון להארד-דיסק, ולקרוא מההארד-דיסק. קריאה כזאת לוקחת הרבה יותר זמן מאשר קריאה וכתיבה אל הזיכרון הראשי (RAM). להרחבה ראה זיכרון וירטואלי. --אלעזר - שיחה 20:52, 14 ביולי 2012 (IDT)
הערך המתאים יותר הוא דווקא דפדוף (זיכרון). גם הערך מדרג זיכרון ודאי יסייע להבין את התשובה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:22, 15 ביולי 2012 (IDT)

שאלה פיצית באלגברה[עריכת קוד מקור]

האם נכון הקשר , כשA זו מטריצה וv זה וקטורים? 109.67.245.146 20:36, 14 ביולי 2012 (IDT)

רק אם A מטריצה אורתוגונליתגיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה22:03, 14 ביולי 2012 (IDT)

שאלה קטנה וחשובה בקוונטים[עריכת קוד מקור]

אם ידוע לי אז למה . אני מניח שזה מקדם נירמול בריבוע, אבל לא ממש מבין איך מגיעים לזה "מסודר" (למה ככה?). וגם אינטואיטיבית זה הגיוני (הסתברות חצי) אבל זה גם ניחוש. 109.67.245.146 20:51, 14 ביולי 2012 (IDT)

השאלה לא ברורה. מבחינה מתמטית כאשר אני מניח ש"פסי 1" ו"פסי 2" הם חלק מבסיס אורתונורמלי, כלומר: הם אורתוגונלים אחד לשני (המכפלה הפנימית ושכל וקטור בבסיס מנורמל (כלומר: ). בהנחות אלה, החישוב טריוויאלי. אם אתה שואל מדוע לוקחים ריבוע - הסיבה שפונקציית הגל היא מספר מרוכב ולכן לא מדיד. ריבוע הערך המוחלט שלה כן. כמו כן, פירוש ההסתברות ולקיחה בריבוע מסתדר עם הפורמליזם המבוסס על אלגברה לינארית ומרחב הילברט, ומהווה הכללה של המכפלה הפנימית למדידת חפיפה של מצב קוונטי או פונקציית הגל עם גודל מסוים. ראה עוד פרשנות קופנהגן. 22:30, 14 ביולי 2012 (IDT)
מהו אותו חישוב טריוואלי? 109.67.245.146 23:04, 14 ביולי 2012 (IDT)
קרא את הערכים אלגברה לינארית, מכפלה פנימית ובעיקר את בסיס אורתונורמלי והטלה (מתמטיקה) ותבין. 23:10, 14 ביולי 2012 (IDT)
אני מכיר את הכל המונחים שאתה אומר. לא ברור לי איך התבצע החישוב עצמו. 109.67.245.146 09:21, 15 ביולי 2012 (IDT)
הצב את השוויון הראשון בתבנית , והשתמש בכך שהיא לינארית ברכיב הימני ובזהויות המתארות את האורתוגונליות. עוזי ו. - שיחה 13:10, 15 ביולי 2012 (IDT)

הוכחה לכך שאינסוף לא יכול להיכלל בשום שדה?[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול להוכיח שאינסוף לא יכול להיכלל באף שדה מבלי הוכחה שבסתירה\בשלילה? או לחילופין, האם מישהו יכול לסתור את הטענה הנ"ל? Exx8 - שיחה 00:49, 15 ביולי 2012 (IDT)

השאלה שלך לגמרי לא ברורה. מה כוונתך ב"להיכלל" והאם אתה מדבר על שדה (מבנה אלגברי)? דניאל תרמו ערך 08:08, 15 ביולי 2012 (IDT)
אה, אני חושב שהבנתי את השאלה. אתה שואל על האפשרות להוסיף לשדה איבר שייצג את אינסוף. קודם כל אתה צריך לשאול את עצמך מה אתה מצפה מאיבר שראוי יהיה להיקרא אינסוף. בשדות שאיבריהם מספרים אתה מצפה שיתקיים , ואז זו סתירה ברורה לאקסיומות השדה, כי לאינסוף חייב להיות איבר נגדי, ואם נחבר אותו למשוואה נקבל: לכל (ובשדה יש שני איברים לפחות). בשדות שאיבריהם לא מספרים (או כאלו שאינם סדורים) לא ברור למה אתה מצפה לקרוא אינסוף. אבל אתה יכול להסתכל על שדה המספרים הסוריאליסטיים שמכיל בין השאר את כל המספרים הסודרים, כולל האינסופיים שבהם. דניאל תרמו ערך 08:31, 15 ביולי 2012 (IDT)

זהו שרציתי הוכחה מסוג אחר, אני אקרא את הערך שנתת, אבל הם לא בדיוק שדה... Exx8 - שיחה 19:47, 15 ביולי 2012 (IDT)

למה? מה רע בהוכחה בדרך השלילה? אפשר כמובן לכבס שלא לצורך לקבל הוכחה ישירה: יהי איבר של השדה, ולכן a אינו אינסוף (במובן שציינתי קודם). יש שדות סדורים שמכילים איברים שגדולים מכל המספרים. כולם תת-שדות של שדה הסוריאליסטיים. דניאל תרמו ערך 20:19, 15 ביולי 2012 (IDT)
בסוראליסטיים, האם יש משמעות לאומגה פחות 1 ? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:30, 15 ביולי 2012 (IDT)
כן, זה מספר שונה (שכמובן אינו סודר). דניאל תרמו ערך 21:58, 15 ביולי 2012 (IDT)
נראה לי שפרשתי ממתמטיקה מוקדם מדי, פקששתי דברים מעניינים )-: הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 15 ביולי 2012 (IDT)
אם לשפוט לפי הידע שלך בקומבינטוריקה באחד הדיונים להלן, הרי שלא 'פקששת' יותר מדי. . בנצי - שיחה 01:35, 16 ביולי 2012 (IDT)

טעות/חוסר התאמה בין ערכים לגבי משרתו של פומפיוס בסוריה[עריכת קוד מקור]

בערך פומפיוס (ספציפית כאן) מופיע שפומפיוס הגיע במקרה לסוריה, לעומת זאת בערך הסדרי פומפיוס מופיע שהוא היה נציב סוריה, מה האמת? 188.64.204.69 03:33, 15 ביולי 2012 (IDT)

מצביאים רומאים לא הגיעו לשום מקום במקרה. לפי הערכים, אחרי טיהור הים התיכון משודדי ים הוא הוביל כיבוש של פונטוס וסוריה, החזיק משרד בדמשק והיה הנציג הבכיר של רומא באזור. בהמשך לכך קיבל משלחות מיהודה, זיהה את חולשתה שנבעה ממלחמת אחים וכבש אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תיקנתי את הערך הסדרי פומפיאוס. פומפיאוס לא היה נציב סוריה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

2 כללים פסיכו-פילוסופיים?[עריכת קוד מקור]

1."ההמתנה משבחת את הגמול":

"המים מתוקים יותר אחרי טעימת ים-המלח" \ "גם תפוח-אדמה לא מבושל טעים אחרי רעב ממושך" \ "המים הקרים גומלים במיוחד אחר צמא ארוך".

2. "הרצוי-אסור נעים יותר מהרצוי-מותר":

"מים גנובים ימתקו" \ "רומנטיקה "אסורה" מרתקת מהמותרת".

האם ידוע לכם על פילוסופים\פסיכולוגים שניסו להציג 2 כללים אלה כחלק ממערכת כללים על נפש האדם, במסגרת רעיון, או שנתנו להם יחס משמעותי?. תודה.

ראה http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98_%D7%99%D7%96
היי, הקישור שבור.
כעת?
קצת פילוסופיה עברית זה אחלה.

שמות כימיים מסובכים[עריכת קוד מקור]

למשל: dehydroepiandrosterone

למה לא מפרידים בין מרכיבי השם בקווים?. בטוח מישהו כאן נחשף להתפלספויות בסוגיה ויכול לענות אצילי על השאלה.

השערה לא בדוקה: זה קשור לשפה הגרמנית. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חלק נכבד מאוד מהכימאים והביוכימאים הנחשבים היו גרמנים, וכידוע, בגרמנית יש הרבה מילים ארוכות מהסוג הזה, בלי רווחים. 109.160.178.60
מתרגל בפיזיקה אמר ש"כימאים אוהבים שמות ארוכים בשביל לפצות על... טוב, למשנה". 79.183.207.52 17:32, 15 ביולי 2012 (IDT)
בשביל לפצות על מה?, אנא תגיד.
לאמרה כזו אין בדיוק עומק רב, ההמשך שלה הוא גיחוך על כימאים כמדענים או הצגתם באור מגוחך.
משום מה כל מקצוע ריאלי שלמדתי אוהב לגחך על השני, מעניין שאין דברים כאלה בפילוסופיה,לשון או ספרות...

Exx8 - שיחה 19:44, 15 ביולי 2012 (IDT)

עניין של פוליטיקלי קורקט. זה לא מנומס ולא מכובד לצחוק על פילוסופים או על בלשנים או על חוקרי שירת ימי הביניים. יוסישיחה 21:01, 15 ביולי 2012 (IDT)

אני לא צוחק עליהם, אני חושב שהם יותר מכבדים את התואר שלהם בכך שהם מתנהגים כמו בני תרבות, אני גם לא מוצא את עצמי נלהב מקישוריך השונים. Exx8 - שיחה 01:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

תת-מרחב l=1 (שאלה בקוונטים)[עריכת קוד מקור]

למה מתקיים בתת מרחב l=1? אני יודע איך המטריצות של L+- נראות בתת מרחב זה אם זה חשוב. 109.65.225.167 16:29, 15 ביולי 2012 (IDT)

זה בגלל הנרמול של אופרטורי הסולם. ראה תנע זוויתי. 17:44, 15 ביולי 2012 (IDT)
לא כתוב שם. מה הקשר לנירמול? אני מקבל את זה ש זה המקדם של המטריצה. לא ברור לי למה . 79.183.236.246 18:06, 15 ביולי 2012 (IDT)
אנו רוצים שאופרטור סולם יעביר מצב עצמי למצב עצמי אחר כך ששני המצבים יהיו מנורמלים. מאחר שהמכפלה הפנימית העצמית של כל מצב עם עצמו לפני הנרמול שונה, יש להוסיף גורם נרמול באופרטור הסולם שיקזז את הפקטור הזה. לולא הגורם הזה היינו מקבלים משהו כמו . 18:36, 15 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בקוונטים[עריכת קוד מקור]

פה שאלה ותשובתה. למה "ברור שR^4 היא 1" ולמה באה משוואת הלמבדה ברביעית? 109.65.225.167 17:28, 15 ביולי 2012 (IDT)

האם הבנת מה R עושה? עוזי ו. - שיחה 18:45, 15 ביולי 2012 (IDT)
נסה להפעיל את R ארבע פעמים ברצף על אחד המצבים. מה המשוואה המתקבלת מכך לפי ההגדרה של R? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 18:53, 15 ביולי 2012 (IDT)
Welcome. Gradual, but blessed anyway. בנצי - שיחה 20:07, 15 ביולי 2012 (IDT)
הפעלת 4 פעמים של R חוזר לאותו המצב. זאת המשמעות של "ברור שR^4 היא 1"? עכשיו החלק השני שלא הובן- מדוע מתקיים השוויון עם ה"ערך עצמי ברביעית"? 79.179.222.204 21:05, 15 ביולי 2012 (IDT)
האם הפרק מצב קוונטי#מצבים עצמיים עונה על שאלתך? אם לא, מה חסר בו? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 10:25, 16 ביולי 2012 (IDT)
לא נראה לי שזה צריך להיות חלק מערך, זה עניין של הבנה שלי. למה אם אז כשמפעילים את A ארבע פעמים (A ברביעית) אז גם למבדה במשוואה עולה ברביעית? מה הסיבה? 79.179.228.77 11:24, 16 ביולי 2012 (IDT)
אופרטור מעביר אותך ממצב מנורמל אחד למשנהו, אבל אופרטור מעביר אותך ממצב אחד לעצמו. לכן לאופרטור יש ערך עצמי 1. הערכים העצמיים של R הם ארבעת השורשים של 1. אני מקווה שאני לא מבלבל לך את המוח, ואם כן - שיתקנו אותי. ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 11:37, 16 ביולי 2012 (IDT)

ויקיברסיטה וויקיספר[עריכת קוד מקור]

לא ממש הבנתי את ההבדל בין ויקיספר לבין ויקיברסיטה. בוויקיברסיטה לומדים יותר דברים כמו חומר למבחן (יותר נכון, ידע), ובוויקיספר לומדים יותר מיומנויות (למשל נגינה בפסנתר)? 77.127.98.242 17:35, 15 ביולי 2012 (IDT)

שאלה על טיב מיי-הברז בישראל[עריכת קוד מקור]

אני יודע שמוסיפים למים בישראל פלואור\פלואוריט\\פלואוריד (מישהו שם היה יכול להיות קצת יותר מקורי). השאלה היא איך הוא משפיע על השן?. האם ההשפעה היא טופיקאלית או שהוא קודם נעכל, מתפזר ומגיע דרך הדם לאיזורי-מטרה בשן ובקרבתה?...

בלשון אחר, איך הוא משפיע את השפעתו, החומר?. תודה.

עיין ערך הפלרת מי שתייה. 109.160.178.60 18:58, 15 ביולי 2012 (IDT)
הערך לא עוסק בקינטיקה של החומר.
קינטיקה? אני חושב שהתבלבלת במונח. המידע שביקשת נמצא בערך, בפסקה הזו:

יון הפלואוריד משפר עמידות אמייל השן לעששת משום שהפלואוריד הופך חלק מההידרוקסילאפטיט שיוצר את האמייל לפלואוראפטיט שהוא בסיס חלש יותר ונתקף, לכן, פחות על ידי חומצה (כדוגמת חומצת חלב שנוצרת על ידי רובד חיידקי השן). ^-

ברוב משחות השיניים נמצאים פלואורידים, בדרך כלל כמה פלואורידים שונים במשחה אחת, ביניהם: אמין פלואוריד (NH3F) ונתרן פלואורי (NaF). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:35, 15 ביולי 2012 (IDT)

במלים אחרות - הפלואוריד ממיר חלק מציפוי השן לחומר שעמיד יותר בפני החומצה שחיידקי העששת מפיקים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:39, 15 ביולי 2012 (IDT)

איך יכולים לגלות אם אני נשוי או לא?[עריכת קוד מקור]

זה רשום איפה שהוא? אם התחתנתי בישראל או בחו"ל. בחתונה רגילה או אזרחית. מישהו יכול לגלות את זה (במידה ואני לא מספר לו) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה נמצא ברישומי משרד הפנים. אם למעוניין לדעת יש גישה למאגר (ישירות או דרך אחרים) אז הוא יכול לגלות. אם אינני טועה זו עבירה פלילית לעשות זאת סתם כך הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:33, 15 ביולי 2012 (IDT)
שאלה נגררת (אני לא השואל המקורי): תוך כמה ימים ממועד החופה אפשר להוציא אישור נישואים שיובן בחו"ל? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 20:52, 15 ביולי 2012 (IDT)
אני חושב שמייד. אני נישאתי בקפריסין מטעם תעוב הרבנות, והסרטיפיקט שקיבלתי הומר מני ובי במשרד הפנים לרישום נישואין. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:02, 15 ביולי 2012 (IDT)
אני משער שכוונתך לרבנות הממוסדת, זו שאינה מותירה מקום לזרמים אחרים ביהדות, תוך שימוש בכוחה הסמכותי של המדינה. בנצי - שיחה 01:32, 16 ביולי 2012 (IDT)
דייקת, ועוד לא5 נגענו בענייני שוחד ושלמונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:33, 16 ביולי 2012 (IDT)
הרבנות שבספריה כתוב "מיניה וביה"? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:36, 16 ביולי 2012 (IDT)
ללא הגבלת הכלליות, זוג המתחתן בישראל כדת משה וישראל עם רב מוכר ביום רביעי, יכול להמריא לחו"ל כעבור שמונה ימים עם אישור נישואים שקוראי אנגלית יכולים להבין? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 10:18, 16 ביולי 2012 (IDT)
אני משער שכן, אבל תעשה לעצמך טובה גדולה ותוודא טלפונית: טלפונים לבירור בימים ב'-ה' בין השעות 14:00-16:00 02-5303358/01 12:15, 16 ביולי 2012 (IDT)
אני מקווה שאתה לא מתכנן לעבור לחו"ל, ולהשאיר אותנו להתמודד עם יוקר המחיה, הגרעין האיראני וכו'. :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה אומר אם מישהו מחזיק עבורי בנאמנות משהו?[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר אם מישהו מחזיק עבורי בנאמנות משהו?

ראה כאן. חזרתישיחה 20:42, 15 ביולי 2012 (IDT)

שאלה מתמטית.[עריכת קוד מקור]

יש 4 מקומות אשר בהם ניתן לשבץ 10 ספרות. מה סך כל אפשרויות השיבוץ שיתכנו?

אם היו 2 מקומות ו-3 ספרות, היית יודע את התשובה? עוזי ו. - שיחה 20:45, 15 ביולי 2012 (IDT)
10,000. אם תחשוב תבין שזה פשוט. הרי כאשר אתה משבץ את הספרות 0-9 בארבע מקומות אתה יוצר את כל הספרות מ0000 עד 9999.
או באופן אחר: מספר השיבוצים של N ספרות בM מקומות הוא נ"משיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 21:30, 15 ביולי 2012 (IDT)
בדוק בשאלה אם אפשר להשתמש בכל ספרה פעמיים או יותר. אם אין חזרות מספר האפשרויות הוא הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:52, 15 ביולי 2012 (IDT)