ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון310
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
איפה אפשר לראות את הסרט האחרון של אורלי וגיא על חיסוני קוביד-19?[עריכת קוד מקור]
תודה, ―אנונימי לא חתם
- תשובה: אפשר לנסות בדף הפייסבוק שלהם. מאחר שהסרט לא עולה בקנה אחד עם הרפואה והמדע, כנראה לא מדייק בעובדות, ונחשב מעודד קונספירציות נגד החיסונים; אז חלק מהאתרים, למשל אתר דמוקרטtv, אכן הסירו אותו מרשימת הצפייה אצלם. אבל תשאל ישירות בדף פייסבוק שלהם. בהצלחה. Danny-w - שיחה 15:05, 27 בינואר 2022 (IST)
- לא מצאתי את הסרט (אולי הוא הוסר מפייסבוק), אבל בקישור המצורף יש ריאיון מרתק של גאולה אבן (כאן 11) עם אורלי וילנאי, על עמדותיהם, וגם על הסרט ההוא. צפיה מהנה. דני Danny-w - שיחה 23:41, 19 בפברואר 2022 (IST)
דיווחי תנועה בעידן הוייז[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מדוע בעידן הוייז עוד ממשיכים לעצור את השידור כדי לתת דיווחי תנועה יקרים? Gil mo - שיחה 01:00, 2 בינואר 2022 (IST)
- זה יותר זול מהמסוק של גלגלצ, ולא לכולם יש וייז. 87.69.242.88 06:56, 2 בינואר 2022 (IST)
- באיזה מובן הם יקרים? «kotz» «שיחה» 08:55, 2 בינואר 2022 (IST)
- לדעתי - אינרציה. זה בדיוק כמו דיווחי מזג האוויר, שבאינטרנט אפשר לקבל תחזיות מאוד מדויקות לפי שעה ואזור גאוגרפי מצומצם - ואלה נתונים לשינויים איטיים בהרבה ממצב התנועה בכבישים. עמית - שיחה 12:52, 2 בינואר 2022 (IST)
- העניין הוא שבניגוד לוייז, אתה לא נוסע עם דיווחי מזג האוויר פתוחים לפניך בנסיעה. Gil mo - שיחה 14:16, 3 בינואר 2022 (IST)
- לא לכולם יש וייז? שיורידו וישתמשו. אין להם טלפון נייד? קשה להאמין, אבל שאותם בודדים יקנו. זה קצת כמו לבקש להמשיך לתחזק דרכים לכרכרות בעידן המכוניות...
- יקרים במובן של זמן שידור, מה גם שזה לא נחוץ ולפעמים אף מטרד לנהגים שלא זקוקים לדיווח הזה (אני מניח, 99% מהנהגים). Gil mo - שיחה 12:57, 2 בינואר 2022 (IST)
- כשאתה שומע רדיו, אין דרך לדעת שאתה שומע רדיו. אף אחד לא יכול לדעת איפה אתה נמצא, ושאתה צורך את התוכן הזה. אם זה לא היה מועיל למאזינים, הם היו מצביעים ברגליים. 2A02:6680:1138:FCC:C9B7:9D1D:52FD:3DB6 03:18, 23 בינואר 2022 (IST)
- אבל אז איך גלגלצ תתקיים? Shannen - שיחה 16:14, 2 בינואר 2022 (IST)
- תחזית בטללויזיה קיימת בשביל החסויות. לא שמתם לב שכמות החסויות גדלה עם הזמן? עד לא מזמן הייתה חסות אחת, זה גדל לשתיים. היום כבר יש איזה 4 חסויות במשדר המרכזי. ולא מעט פעמים שיש תשקיף בין תוכניות, עם כמות הרבה יותר גדולה של חסויות. (¯`gal´¯) - שיחה 09:14, 6 בינואר 2022 (IST)
- העניין הוא שבניגוד לוייז, אתה לא נוסע עם דיווחי מזג האוויר פתוחים לפניך בנסיעה. Gil mo - שיחה 14:16, 3 בינואר 2022 (IST)
התקררות לא מוירוסים או חיידקים[עריכת קוד מקור]
האם יש התקררות לא מוירוסים או חיידקים?
למשל, התקררות מעובשים/אצות/פטריות, תועד דבר כזה במדע?
תודה, טימור ―אנונימי לא חתם
- לפי הערך הצטננות, מדובר על מחלה נגיפית. Tzafrir - שיחה 14:05, 2 בינואר 2022 (IST)
- יש הבדל בין הצטננות להתקררות. צינון נגרם על ידי וירוסים אבל התקררות מתרחשת כשיש ירידה בחום הגוף (היפותרמיה) זה לא קשור למחלה ויראלית (נגיפית). גם התקררות יכולה להיות מסוכנת ואפשר למות מזה. מתגוננים על ידי הפעלת חימום ולבוש חם. גילגמש • שיחה 15:31, 2 בינואר 2022 (IST)
תמיד מעניין אותי התופעה: כשהייתי חייל ועשינו שמירות בלילה בשיא הקוד תמיד חזרתי מצונן. ואז אחרי שכל הסימפטומים עברו, הגיעה עוד שמירה ואז שוב הייתי מצונן. כולם מספרים שזה בא מחיידקים/וירוסים ושנדבקים בצינון רק מזה ששוהים עם אדם חולה בחדר סגור בשביל לברוח מהקור. רק שלא היה אף אחד בעמדת שמירה בלילה חוץ ממני. ולצערי זה היה מאוורר וקפוא. ותמיד חזרתי עם נזלת ושיעול. והרופא לא היה מוכן לתת פטור משמירות כי אין קשר בין צינון לבין קור. סתם כל השבוע הייתי במצב מחלים ואז שוב הפכתי לחולה בדיוק אחרי השמירה. 109.66.89.71 15:54, 2 בינואר 2022 (IST)
- הגוף פגיע יותר לנגיפים כשהוא מקורר. שמרת עם אנשים נוספים? 31.154.128.230 16:06, 2 בינואר 2022 (IST)
- מצב מערכת החיסון לא נותר קבוע. הוא מושפע מתנאים רבים. למשל: תזונה, סטרס נפשי וכמובן מזג אוויר. במזג אוויר קר יש ירידה קלה ביכולת של מערכת החיסון להלחם בזיהום. בנוסף, יש וירוסים וחיידקים שמשגשגים דווקא במזג אוויר קר. גילגמש • שיחה 16:10, 2 בינואר 2022 (IST)
נניח ופיצצו מגדל ענק בן 200 קומות, מה עושים עם כל הפסולת הכבדה הזאת (אבן, מתכת)? תודה, ―אנונימי לא חתם
- אפילו בבורג' חליפה אין 200 קומות. יש לנו ערכים על הריסת מבנים ועל פסולת בניין, ובאופן כללי אין יותר מדי מה לעשות אתה. Tzafrir - שיחה 15:43, 2 בינואר 2022 (IST)
- תודה הערכים האלה טובים לי, הצטערתי לקרוא שבאופן כללי אין יותר מדי מה לעשות איתה.
- ועכשיו לשאלתך: קוברים אותה. Gil mo - שיחה 14:40, 3 בינואר 2022 (IST)
- איזה באסה, את כל הבטון המאסיבי הזה שתקועים בו ברזלים קוברים, כל כך מבאס. הלוואי וימחזרו את זה... ―אנונימי לא חתם
- אתה יכול לאסוף את הברזל ולמכור אותו לסוחרי מתכות אם תרצה. אבל כנראה שהעבודה שתשקיע והדלק שתשרוף על השינוע של הברזל לא יחזירו את עצמם. עמית - שיחה 16:03, 3 בינואר 2022 (IST)
- אני חושב שהבעיה העיקרית היא לא השינוע (אוטוטו כבר ישנעו עם רכבים חשמליים), אלא להפריד את המתכות מתוך הבטונים... ―אנונימי לא חתם
- אין צורך בשאלה תאורטית על מגדל בן 200 קומות, כשיש בארצנו מיזמי פינוי בינוי שבהם הורסים מאות דירות, כך שנוצרת פסולת רבה. דוד שי - שיחה 21:50, 6 בינואר 2022 (IST)
- איזה באסה, את כל הבטון המאסיבי הזה שתקועים בו ברזלים קוברים, כל כך מבאס. הלוואי וימחזרו את זה... ―אנונימי לא חתם
- ועכשיו לשאלתך: קוברים אותה. Gil mo - שיחה 14:40, 3 בינואר 2022 (IST)
- תודה הערכים האלה טובים לי, הצטערתי לקרוא שבאופן כללי אין יותר מדי מה לעשות איתה.
אני חושב שבסמארטפון לא תהיה בעיה לנווט בוידאו, אבל למה הנגן של ויקיפדיה לא נותן לנווט מדסקטופ (גם הוידאו נראה לי קצת "ביצתי" האם יש דרך לגרום לו להופיע רגיל)?
תודה, ―אנונימי לא חתם
- ניסיתי לנווט בוידאו שבקישור ממסך טאץ' בסמארטפון ולא הצלחתי, הוידאו עדיין מופיע לי "ביצתי". ―אנונימי לא חתם
עריכת התקציר של ערך מומלץ[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כיצד אני עורך את התקציר של ערך מומלץ המופיע בעמוד הפתיחה של הויקיפדיה? בדרך כלל התקצירים נופלים באיכותם מהערכים עצמם. 2A03:C5C0:207E:9E4:9CAE:5B35:36EC:A43C 06:39, 3 בינואר 2022 (IST)
- התקצירים מוגנים מפני עריכה. אם יש לך הצעה כתוב אותה בבקשה בדף שיחת התקציר ונתייחס לזה. גילגמש • שיחה 07:33, 3 בינואר 2022 (IST)
הטבח בספינת העבדים זונג – מהו הרציונל מאחורי תביעת הביטוח?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לא הבנתי את העילה לתביעת הביטוח במקרה הנ"ל. אפילו אם היינו מקבלים את העמדה שהייתה מקובלת אז, שעבדים הם רכוש, איך בעלים יכולים לתבוע את חברת הביטוח על נזק שהם עצמם גרמו לרכוש המבוטח? אפילו אם העבדים כבר היו חולים, עדיין זה לא ברור. משל למה הדבר דומה? למישהו שברכב שלו התקלקל המצבר, ואז הוא לוקח את הרכב, מפיל אותו מגשר לנהר, ואז תובע את חברת הביטוח על טוטל-לוסט. מישהו יכול להסביר לי את הרציונל ומדוע לא נדחתה התביעה על הסף? אביתר ג' • שיחה • 12:35, 3 בינואר 2022 (IST)
- כמו שכתוב בערך, וכמו שבפועל מדי פעם נהגים דווקא עושים: הוא ביים תאונה. אם הם היו „נופלים בטעות״ מהסיפון למים, אף אחד לא יכל להוכיח שהם היו במצב גרוע ושהוא כבר לא היה יכול לקבל עליהם כלום בשוק. גם חוסך מעט אוכל שנדרש עבורם, גם מונע הדבקה של אחרים במחלות, וגם מקבל עליהם מחיר כמעט מלא? למה לא לנסות את הקומבינה? (חוץ מזה שזה אכזרי, וגם שחברת הביטוח עלתה על הקומבינה). ואגב: טוטל לוס. Tzafrir - שיחה 12:54, 3 בינואר 2022 (IST)
- העניין הוא שהוא לא ביים שום דבר. לפי מה שנאמר בערך, הבעלים לא ניסו להסתיר בשום צורה שהם אלו שהשליכו את העבדים לים, ולא טענו לרגע שהייתה שם תאונה. אני מצטט חלק ממה שנאמר בערך: "לכן יכול היה רב החובל של הספינה לדווח על מעשיו בפני בית המשפט... מאוחר יותר הועלתה הטענה המשפטית כי העבדים הושלכו לאוקיינוס כדי להגן על חיי העבדים האחרים... מה היא טענה זו על כי בני אדם הוטלו אל המים? זהו מקרה של מטען וסחורה...". אביתר ג' • שיחה • 14:17, 3 בינואר 2022 (IST)
- הטיעון היה שהעבדים שהושלכו למים היו חולים ושהיה מחסור במים על הספינה. נפטרו מהם כדי למנוע הדבקה של אחרים ולהבטיח כמות מים מספיקה לאוניה (למרות שכשליש מהם נרצחו לאחר שהגשמים מילאו את מיכלי המים של האוניה). כלומר, זה רכוש נגוע שהיה צריך להשמידו כדי למנוע את התפשטות המחלה לרכוש אחר ולצוות הספינה. במידה רבה הטיעון הזה דומה להשמדת לולי העופות כרגע בשל שפעת העופות. מושמד רכוש שחלקו נגוע במחלה וחלקו לא, כדי להבטיח המחלה לא תעבור לבני אדם או לעופות אחרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:47, 3 בינואר 2022 (IST)
- תודות. אביתר ג' • שיחה • 16:01, 3 בינואר 2022 (IST)
- הטיעון היה שהעבדים שהושלכו למים היו חולים ושהיה מחסור במים על הספינה. נפטרו מהם כדי למנוע הדבקה של אחרים ולהבטיח כמות מים מספיקה לאוניה (למרות שכשליש מהם נרצחו לאחר שהגשמים מילאו את מיכלי המים של האוניה). כלומר, זה רכוש נגוע שהיה צריך להשמידו כדי למנוע את התפשטות המחלה לרכוש אחר ולצוות הספינה. במידה רבה הטיעון הזה דומה להשמדת לולי העופות כרגע בשל שפעת העופות. מושמד רכוש שחלקו נגוע במחלה וחלקו לא, כדי להבטיח המחלה לא תעבור לבני אדם או לעופות אחרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:47, 3 בינואר 2022 (IST)
- העניין הוא שהוא לא ביים שום דבר. לפי מה שנאמר בערך, הבעלים לא ניסו להסתיר בשום צורה שהם אלו שהשליכו את העבדים לים, ולא טענו לרגע שהייתה שם תאונה. אני מצטט חלק ממה שנאמר בערך: "לכן יכול היה רב החובל של הספינה לדווח על מעשיו בפני בית המשפט... מאוחר יותר הועלתה הטענה המשפטית כי העבדים הושלכו לאוקיינוס כדי להגן על חיי העבדים האחרים... מה היא טענה זו על כי בני אדם הוטלו אל המים? זהו מקרה של מטען וסחורה...". אביתר ג' • שיחה • 14:17, 3 בינואר 2022 (IST)
Immersive[עריכת קוד מקור]
אם אני משחק משחק מחשב 3D third-person כמו המשחק Max Payne, מה ההבדל בין זה לבין Immersive 3D third-person? אולי העובדה שב-immersive אני בכללי לא ער לסביבה החיצונית שלי (החדר בו אני משחק) למעט בהקשר של קול או מגע, אם נניח אשתי נכנסת לחדר וקוראת לי או שמה עלי יד? ―אנונימי לא חתם
- ההבדל, לרוב, הוא לא בין third-person ל-Immersive third-person, אלא דווקא בין משחק ירי בגוף ראשון למשחק ירי בגוף שלישי (לאו-דווקא ירי כמובן). תחושת ה-immersive המלווה במשחק היא יותר עניין אישי של השחקן, כמה הוא מרגיש "מחובר" לדמות שלו, ורוב הדיונים בנושא זה בעולם הגיימינג הם על השאלה "האם משחק בגוף-ראשון מרגיש כאילו אני חלק מהדמות, או שזה יותר מצלמה שזזה מולי". נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:27, 27 בינואר 2022 (IST)
תארי אצולה אנגליים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בעקבות הודעה שהגיעה במשוב על ויקיפדיה:דיווח על טעויות#נייר בריסטול, כשאדם מקבל תואר אצולה the Earl of Bristol, מה הקשר בינו לבין העיר בריסטול? האם התואר מעניק לו זכויות כלשהן על בריסטול? למשל האם הוא רשאי לגבות מיסים כלשהם שם? 15:52, 3 בינואר 2022 (IST)
- בלי להיכנס לנכונות הדוגמה, אפשר לקחת שתי דוגמאות אחרות: סנדביץ', שנקרא על שם ג'ון מונטגיו, הרוזן הרביעי מסנדביץ' (אנ'), וכן ניו יורק וגם בירת מדינתה שנקראו שתיהן על שם מי שהיה אז יורש העצר ובהמשך הבוגד היעקוביני ג'יימס השני, מלך אנגליה שהיה בעבר הדוכס של–.
- במקור תארי האצולה הללו היו חלק ממערכת פאודלית: בעלי נחלות התחייבו לספק משאבים לשליט הפאודלי וגם צבא בעת הצורך. עם הזמן התחזק השלטון המרכזי ובתקופה המדוברת, לאצולה כבר לא היו צבאות פרטיים: הכוחות המזוינים היו בעיקר ממלכתיים. אצילים המשיכו להחזיק קרקעות ולשלם עליהן מיסים. לכן לא היה מסובך למלך להעניק תארי אצולה שרירותיים במקרה הצורך. Tzafrir - שיחה 19:03, 3 בינואר 2022 (IST)
האם בבנקים דורשים תו ירוק?[עריכת קוד מקור]
תודה, ―אנונימי לא חתם
- לא
האם תמונה זה מוגן? https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002781262/NLI#$FL12176322[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם תמונה זה מוגן? מרדכי מורטורה
https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002781262/NLI#$FL12176322
- עדיף לפנות לאתר שממנו ברצונך להוריד את התמונה ולברר את מצב זכויות היוצרים. גילגמש • שיחה 14:07, 5 בינואר 2022 (IST)
- אפשר להפנות את השאלה גם לויקיפדיה:דלפק היעץ של הספרייה הלאומית, אולי שם ידעו לענות או לעזור. סיון ל - שיחה 12:51, 6 בינואר 2022 (IST)
איך עושים מיליון בדיקות ליום?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לפי הפרסום במעריב, בישראל אתמול אובחנו 11,978 חיובית לקורונה וזאת על סמך 906,735 בדיקות שנערכו.
איך כמות כזאת ענקית של בדיקות אפשרית פיזית אפילו? מדובר בכ-10% מהמדינה שהלכה להיבדק באותו היום.
- הנתון של מס' הבדיקות איננו נכון. מהיכן לקחת אותו. ראו הדשבורד של משרד הבריאות. Shannen - שיחה 19:07, 5 בינואר 2022 (IST)
- ראו במקור https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-889313
- חשבון פשוט 11 אלף מהווים 5.3 אחוז. זה יוצר בערך 200 ומשהו אלף. Shannen - שיחה 22:56, 5 בינואר 2022 (IST)
- אני לא יודע אם זה קשור, אבל יש לא מעט מדינות (באירופה למשל) שבהן חלק מביצוע הבדיקות הן ב"בדיקת קורונה מהירה" (ראה באנגלית), שאנשים עורכים לעצמם. במצב כזה, אין מניעה לכך שכל אוכלוסיית המדינה תבצע בדיקה באותו היום. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:34, 27 בינואר 2022 (IST)
- חשבון פשוט 11 אלף מהווים 5.3 אחוז. זה יוצר בערך 200 ומשהו אלף. Shannen - שיחה 22:56, 5 בינואר 2022 (IST)
- ראו במקור https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-889313
ערן צור[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם ניתן להסיק שערן צור ביסקסואל מאומנותו? ―אנונימי לא חתם
- תשובה: לאמנות אין נטייה מינית. ערן צור אכן מערב באמנות שלו תכנים ליברליים. הוא למשל הלחין וביצע את השיר אתה חברה שלי (שיר), וכן שירים אחרים בעלי תכנים ליברליים. ניתן להסיק מהאמנות שלו, שהוא תומך בליברליזם ויוצא נגד הגדרות מגדריות קשוחות. זאת התשובה שאנחנו יכולים לתת כאן...
בברכה, דני Danny-w - שיחה 19:01, 27 בינואר 2022 (IST)
- תשובה: לאמנות אין נטייה מינית. ערן צור אכן מערב באמנות שלו תכנים ליברליים. הוא למשל הלחין וביצע את השיר אתה חברה שלי (שיר), וכן שירים אחרים בעלי תכנים ליברליים. ניתן להסיק מהאמנות שלו, שהוא תומך בליברליזם ויוצא נגד הגדרות מגדריות קשוחות. זאת התשובה שאנחנו יכולים לתת כאן...
אני מפחד מריבים על כסף[עריכת קוד מקור]
חברויות של עשרות שנים מתפרקות בגלל ריבים שטותיים על 50 ש"ח או על 400 ש"ח. אחים ובני דודים רבים על כסף. איך בני אדם יכולים להתמודד עם זה? ―אנונימי לא חתם
- נראה שאין לוויקיפדיה (או בכלל) תשובה חד משמעית על השאלה. אני מניח שככל שיש קשרים טובים יותר בין בני אדם, חברות, אמון, הכלה, תמיכה הדדית, כך אפשר להתגבר יותר בקלות על מכשולים כאלה. בהצלחה Danny-w - שיחה 13:28, 6 בפברואר 2022 (IST)
חיפוש ערך[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
פעם ראיתי בויקי ערך על אדם שאשתו תפסה אותו שכותב במחשבו על אינוס ורצח (נראה לי אפילו של אשתו). ובסופו של דבר הוא זוכה בארה"ב מחמת שמדובר "רק" בפנטזיות. אשמח להפניה אבי84 - שיחה 21:01, 5 בינואר 2022 (IST)
- זה למשל מתוך פסה"ד של נשות אמבש
עוד נקבע בהכרעת הדין, כי יומנים ורישומים של ג', ד', ה' ,ט' ו- ו', אשר הוגשו לבית המשפט מטעם התביעה, הינן בגדר ראיות קבילות, משום שהעדוׂת אישרו כי מדובר ביומניהן. ואולם, מאחר שהעדות טענו כי חלק מהכתוב ביומנים אינו משקף אמיתות ועובדות כי אם פנטזיות והרהורים, נקבע כי משקלן של ראיות אלו ייקבע באופן נקודתי, בהתאם לנסיבות העניין. יצויין, כי ד' העידה מטעם התביעה, ואולם היא הוכרזה כעדה עוינת, משהתכחשה להודעות שמסרה במשטרה.
- טוב מצאתי גילברטו ואלי. (תודה לכל מי שניסה) אבי84 - שיחה 11:20, 6 בינואר 2022 (IST)
RSS לכותרות אתרי חדשות ישראליים[עריכת קוד מקור]
נניח ואני מתקין תוסף RSS בדפדפן ואני רוצה לקבל RSS על כל כותרת שמתפרסמת באתר חדשות (נניח Ynet) במקום להיכנס ל Ynet כל פעם, איך אפשר לעשות זאת? ―אנונימי לא חתם
- יש קישורים כאן (חיפשתי ynet rss. זכור לי שזה לא במקום בולט באתר שלהם). Tzafrir - שיחה 09:28, 6 בינואר 2022 (IST)
- אחלה המון תודה. ―אנונימי לא חתם
למה אין אדריכלות בישראל?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
ב-2000 השנים האחרונות שלטו בארץ מספר אימפריות שנודעו במבני התפילה המרשימים שלהן- הרומאים, הביזנטים, הערבים, הצלבנים, העות'מאנים. לכאורה ארץ ישראל הייתה אמורה להיות מלאה בכנסיות מפוארות ומסגדים מרשימים. אז למה זה לא קיים בארץ? למה כל המבנים העתיקים והימי-ביניימים שקיימים בארץ הם קטנים, עלובים, הרוסים ונראים כמו לא יותר מערימות אבנים אפורות וחסרות צורה? למה בארץ אין שום דבר שמתקרב למבנים כמו למשל כנסיית שטפן בוינה (למרות שהיו פה צלבנים מאוסטריה) או מסגד האיה סופיה באיסטנבול (למרות שהטורקים שלטו פה)?--2A00:A040:196:303F:20BF:29E7:5588:38B3 14:30, 6 בינואר 2022 (IST)
- ישראל היא אזור שנתון לסכסוכים צבאיים כבר אלפי שנים, ולכן הרבה מהאדריכלות העתיקה לא שרדה או שלימים הכובשים לא היה פנאי לבנות מבנים מפוארים. (כמובן יש יוצאים מן הכלל). ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:36, 6 בינואר 2022 (IST)
- זה לא מסביר את העניין. לאורך כל ההיסטוריה כולם נלחמים נגד כולם, ובכל זאת העולם מלא במבנים מפוארים.--2A00:A040:196:303F:20BF:29E7:5588:38B3 15:06, 6 בינואר 2022 (IST)
- יש בארץ לא מעט מבנים עתיקים יפים. נכון שאין משהו בקליבר של קתדרלה גותית או האיה סופיה, אבל קצת לא "הוגן" להשוות. ברור שבערי הבירה של האימפריות המפוארות יהיו מונומנטים הרבה יותר מרשימים מאשר בפריפריה. ומאז המאה ה-14 בערך, ארץ ישראל היא פריפריה. Reuveny - שיחה 15:21, 6 בינואר 2022 (IST)
- Reuveny, התכוונת המאה ה-14 לפנה"ס, אני מניח? עמית - שיחה 22:16, 6 בינואר 2022 (IST)
- תודה.--2A00:A040:196:303F:20BF:29E7:5588:38B3 22:19, 6 בינואר 2022 (IST)
- חשוב להזכיר בהקשר הזה את ההרס הנרחב שביצעו הממלוכים בימי הביניים. גילגמש • שיחה 22:20, 6 בינואר 2022 (IST)
- כיפת הסלע בהחלט מתאימה להגדרה שאתה מחפש. כנסיית הקבר היא מבנה מאוד מעניין אבל לא כל כך מרשים. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 00:17, 7 בינואר 2022 (IST)
- אפשר להוסיף גם את מערת המכפלה. עמית - שיחה 11:38, 7 בינואר 2022 (IST)
- נשאל ממה בחור סיני, שלא יודע כלום על יהדות, אסלאם ונצרות היה מתפעל. הייתי מונה בנוסף כמה אתרים הרודיאניים, כמו מצדה (כמובן קשה להפריד את הנוף מהארכיטקטורה) וקיסריה. מקומות עם פסיפסים כמו ציפורי או ארמון הישאם. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 13:13, 7 בינואר 2022 (IST)
- מקומות מודרניים יותר: אני יכול לחשוב על שתי דוגמאות: מוזיאון ישראל והמרכז הבהאי העולמי. כנסיות מודרניות? אולי חלק מהכנסיות הרוסיות. בתי כנסת? אולי החורבה. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 13:20, 7 בינואר 2022 (IST)
- חשוב להזכיר בהקשר הזה את ההרס הנרחב שביצעו הממלוכים בימי הביניים. גילגמש • שיחה 22:20, 6 בינואר 2022 (IST)
תודה לכולם על התשובות :) --2A00:A040:196:303F:8D8A:EB0D:B225:DC3E 16:34, 7 בינואר 2022 (IST)
מכונת כביסה שופכת מים על הרצפה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש לנו מכונת כביסה חדשה שכל פעם שהיא מתחילה לרוקן מים, אז חלקם נשפך מצינור הביוב על הרצפה. הצינור של המכונה פשוט יושב חופשי בתוך צינור הביוב. אבל כשהמכונה מתחילה להתרוקן, אז מפלס המים בצינור הביוב עולה על גדותיו ונשפך על הרצפה. מישהו מכיר את התופעה? 79.178.101.137 12:19, 8 בינואר 2022 (IST)
- מוכר. צריך לנקות את צינור הביוב עם ספירלה או לקרוא לאינסטלטור
מהומה מדינית שגרמה למלחמה אזורית[עריכת קוד מקור]
האם היה בהיסטוריה האנושית מקרה בו מהומות במדינה, כמו המהומות שיש עכשיו בקזחסטן, גרמו למלחמה אזורית? תודה, שלמה
- המהפכה הצרפתית הביאה את צרפת למלחמות עם שכנותיה, ששיאן במלחמות הנפוליאוניות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:06, מוצאי שבת, ו' בשבט ה'תשפ"ב (IST).
- על פי האגדה, גם מלחמת הכדורגל פרצה כך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:37, 27 בינואר 2022 (IST)
האם כל משל הוא דימוי אך לא כל דימוי הוא משל?[עריכת קוד מקור]
התרשמתי שיש בלבול בין המונחים דימוי ומשל; סיפור על מעשה ב X עם Y הוא סיפור דמיוני, אך אני לא חושב שנכון להגדירו "דימוי" במובן של מילה חלופית מטאפורית או משפט מטאפורי.
אולי יש כאן ערך על עבודת מחקר בו הוגדרו הבדלים, תודה. ―אנונימי לא חתם
- משל הוא סיפור, שלרוב מבצע האנשה לבעלי חיים ומעניק להם תכונות אנושיות, והוא בא לעולם על מנת להעביר מוסר השכל, או לחנך, או למתוח ביקורת בצורה "נחמדה" (משל יותם). דימוי הוא דבר שנעשה בו שימוש בתוך משלים, אבל גם בתחומי-ספרות אחרים. האנשה היא דוגמה פרטית לדימוי. אני מקווה שזה עונה לשאלה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:43, 27 בינואר 2022 (IST)
עישון סמים באירופה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
באיזה תקופה התחיל עישון הסמים באירופה, ואיזה סם? יש צמחי סם שגדלים באירופה באופן טבעי, או שהם הובאו ממקומות אחרים? ―אנונימי לא חתם
- ידועים שרידי קנביס מהעת העתיקה. גילגמש • שיחה 23:02, 9 בינואר 2022 (IST)
- גם באירופה? האקלים שם מתאים לגידול קנביס? ―אנונימי לא חתם
- כן. צמח הקנביס פרעי הוא עשב יחסית נפוץ באירופה. קנאביס רודראליס בכלל מגיע ממרכז סיביר. Corvus,(Nevermore)
- גם באירופה? האקלים שם מתאים לגידול קנביס? ―אנונימי לא חתם
יפה כמוה לא הייתה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני סקרן לגבי מקור השיר ״יפה כמוה לא הייתה״, ששר יוסי בנאי. בשירונט נכתב ״מילים ולחן: לא ידוע; תרגום: דפנה אילת״. באתר הספריה הלאומית, בדף https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL002593652/NLI, מופיע השיר תחת השפות עברית ורומנית, מה שגורם לי לחשוד שהוא מתורגם מרומנית. בניגוד למקורות אלה, בספר שירים של יוסי בנאי שמצאתי השיר מופיע עם הקרדיט ״יוסי בנאי/עממי״, היינו מילים של יוסי בנאי ולחן עממי. בשירים מתורגמים אחרים בספר יש הפרדה בין מחבר בשפה הזרה למתרגם, כך שהקרדיט הזה לא מסתדר עם הפרטים בשירונט ובאתר הספריה הלאומית - האם השיר מתורגם או מקורי בעברית, ומי אחראי על המילים העבריות - בנאי או אילת? Eyalweyalw - שיחה 21:38, 8 בינואר 2022 (IST)
- באתר פואטרנס (זהירות! קישור עם טבלה ארוכה מאוד) נכתב שתורגם מהשיר הצרפתי "La tendresse" שביצע בורביל. מעניין שבשום מקום כולל אקו"ם לא מופיע הקרדיט ליוצר המקורי. כבר היו מקרים שהקרדיט "נעלם" בכוונה או שלא בעיקר בשירים גנובים כדי להימנע מאיתור יוצרים מסובך או תשלום תגמולים רב. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:54, 8 בינואר 2022 (IST)
שמעתי שיורם טהרלב היה בצעירותו אלוף השחמט לנוער בישראל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמעתי שיורם טהרלב היה בזמנו אלוף השחמט לנוער בארץ ―אנונימי לא חתם
- ואני תוהה איך שם כמו טהרלב (לא טוהר-לב, לא טהור-לב) משפיע על הנטיה של אדם ללהטט במלים ולהפוך לפזמונאי. עוזי ו. - שיחה 12:03, 9 בינואר 2022 (IST)
היכן צולמה התמונה[עריכת קוד מקור]
הזו? שחר
- דרומית לטבריה, באיזור חוף שיקמים בערך. עמית - שיחה 17:34, 10 בינואר 2022 (IST)
רב קו מטרונית - עכשיו גם לא אשראי?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
היום ניסיתי לרכוש מנוי יומי קריות-גוש דן דרך הקופה ברציף. וזה לא קיבל את כרטיס האשראי וגם לא מזומן. פקחית המטרונית אמרה שעכשיו אפשר לצרף רק בפנים. אמרתי שאני רוצה לקנות חופשי יומי משלב מטרופולינים והיא ענתה שזה אפשרי רק המרכזית המפרץ. כלומר אני צריך לרכוש כרטיס חד כיווני בשביל להגיע לתחנה בה נמכרים כרטיסים חופשי יומי.
האם מישהו מכיר דרך לעקוף את הגזירה?
היא גם אמרה שיש אפשרות לקנות דרך אפליקציה, אבל צריך טלפון עם nfc ולא לעולם יש.
- הסיפור נשמע משונה. בכל מקרה, בכל קיוסק שני יש שירותי הטענת רב־קו, ובו אתה יכול לרכוש כל מנוי שיעלה על דעתך. דגש - שיחה 11:53, 10 בינואר 2022 (IST)
- כלומר במקום לרכוש ברציף כמו במטרונית הקודמת, עכשיו צריך ללכת בבוקר לחפש קיוסק שתומך מוכר כרטיסים?
- הייתכן שזה נעשה בכוונה כדי לדחוק אנשים להשתמש באפליקציה? ―אנונימי לא חתם
- כלומר במקום לרכוש ברציף כמו במטרונית הקודמת, עכשיו צריך ללכת בבוקר לחפש קיוסק שתומך מוכר כרטיסים?
- באמצעות אפליקציית “רב קו אונליין” אפשר לטעון את כרטיס הרב קו בכל חוזה שתבחר, כולל מנויים לתאריכים עתידיים. אם אין לך טלפון חכם, אפשר לקנות (5 ש”ח) מכשיר קורא/כותב לכרטיסי רב קו, לחבר אותו לכל מחשב ביתי (USB) ובאמצעות האתר של “רב קו אונליין” לטעון את הכרטיס. למידע נוסף. בברכה, Easy n - שיחה 18:04, 10 בינואר 2022 (IST)
- מטורנית היא במצב בזיני. המסופים כמעט כולם שבורים, המסופים שכן פועלים הפסיקו לקבל מזומן ועכשיו גם אשראי? אנשים ללא טלפון חכם לא יכולים לשלם נורמלית יותר? כבר עדיף לחזור לתקופה בה שילמו לנהג בקופה בכל אוטובוס. מעניין אם המפעילים מודעים לכך שאחוז גדול מהמשתמשים הם אנשים בשנות ה-70-80 לחייהם וחרדים עם טלפון כשר? Corvus,(Nevermore) 19:53, 10 בינואר 2022 (IST)
- לדעתי כיום מתקפים את הכרטיס בתוך המטרונית כמו באוטובוס. מאיפה הנתון של "אחוז גדול מהמשתמשים הם אנשים בשנות ה-70-80 לחייהם וחרדים עם טלפון כשר?"? Shannen - שיחה 11:04, 15 בינואר 2022 (IST)
- אני נוסע במטרונית די הרבה, משם הנתון. השאלה בכלל לא על התיקוף (שזה פועל כבר מזמן), אלא על רכישת חוזה. Corvus,(Nevermore) 12:16, 15 בינואר 2022 (IST)
- לדעתי כיום מתקפים את הכרטיס בתוך המטרונית כמו באוטובוס. מאיפה הנתון של "אחוז גדול מהמשתמשים הם אנשים בשנות ה-70-80 לחייהם וחרדים עם טלפון כשר?"? Shannen - שיחה 11:04, 15 בינואר 2022 (IST)
מדוע עגבניה נחשבת לירק?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום למומחים. מבחינה בוטנית, עגבניה היא פרי. גם מבחינת נראות, לעגבניה יש צבע, מרקם וטעם אופייני לפירות. אני מבקש להבין מדוע מבחינה קולינרית עגבניות נחשבות לירק (מקובל לשלב עגבניות בסלט ירקות ומצד שני מעולם לא ראיתי קערת פירות שכוללת עגבניות). תודה, יודה אווזי - שיחה 17:03, 10 בינואר 2022 (IST)
- לדעתי זה לא יותר מעניין של תרבות. כלומר זה משתלב טוב בסלט, אבל גם תפוח ולימון משתלבים טוב בסלט. ובכלל: לימון הוא "פרי", למרות שיש לו מלא שימושים במנות שהן לא סלט פירות. וגם, עגבנייה מתאימה טוב למאכלים מתוקים כמו ריבת עגבניות וקטשופ. Corvus,(Nevermore) 17:10, 10 בינואר 2022 (IST)
- בבחינה הבוטנית, זה פרי ולא גבעול+עלה (ירק)
- בבחינה הקולינרית, זה ירק ולא פרי
- בבחינה הלשונית ניתן להבין זאת כטעות שהשתרשה
- ―אנונימי לא חתם
- השאלה רלוונטית גם למלפפונים, חצילים, פלפלים ועוד. כולם למעשה פירות. Danny Gershoni - שיחה 14:32, 16 בינואר 2022 (IST)
- יודה אווזי, השאלה שלך מתחילה בטעות. טעות נפוצה, אך עדיין טעות. בבוטניקה אין צמח שהוא פרי וצמח שאינו פרי. פרי הוא חלק מסויים בצמח, ממש כמו גבעול, שורש, זרע וכדומה. לכל (או כמעט כל) הצמחים יש את החלק שהוא הפרי של הצמח, וחלקים אחרים. בפרט, החלק האכיל של העגבנייה הוא חלק הפרי שלה (ולא הזרע שלה, כמו בצנובר, או פקעת, כמו בבצל, או עלים, כמו בפטרוזיליה, או שורש, כמו בגזר, או גבעול, כמו בתות שדה). לכן, זו טעות לומר ש"מבחינה בוטנית, עגבנייה היא פרי". יש חלק בעגבנייה שהוא פרי, חלק בעגבנייה שהוא שורש, וכו' וכו'. שנית, אין משמעות בוטנית למושג "ירק". שלישית, אם כשאתה אומר "עגבנייה היא פרי" אתה מתכוון שהחלק האכיל בעגבנייה הוא פרי, אזי לא רק עגבנייה היא כזו, גם מלפפון, פלפל, אבטיח, קישוא ודלעת "הם פירות". רביעית, להגיד שזו טעות לקרוא לעגבנייה ירק, זה כמו לקחת שפה אחת שבה קוראים ללחם "bread", ולומר שזו טעות לקרוא ללחם "לחם". ישנן שלוש (או יותר) "שפות", בוטנית, קולינרית, הלכתית, ובטח עוד הרבה "שפות", שבכל אחת מהן ישנה הגדרה שונה למושג "פרי". מבחינה הלכתית, ישנה אבחנה לעניין הברכה בין פירות לירקות, לפי המקום שבו הם גדלים. אם הצמח גדל באדמה או על גבי שיח (או אפילו על עץ חד שנתי, כמו בננה או אננס, למשל), הוא נחשב ירק (או "פרי האדמה") ומברכים עליו "בורא פרי האדמה", ואם הוא גדל על עץ רב שנתי, הוא נחשב פרי, ומברכים עליו "בורא פרי העץ". לכן, בשפה ההלכתית, העגבנייה היא "פרי האדמה" ולא פרי. לגבי השפה הקולינרית איני בקי, אבל אני מניח שיש לה סיבות משלה לכנות את העגבנייה ירק. אביתר ג' • שיחה • 16:34, 17 בינואר 2022 (IST)
- זה מזכיר לי משהו מלפני שנה. הייתי בסופר מחסני השוק ורציתי לשלם בקופה לשירות עצמי, בין השאר על אבוקדו שביקשתי לקנות. הקלדתי את הקטגוריה של פירות" ולא הופיע אבוקדו. כשפניתי לקופאית שם, היא הסבירה לי שאבוקדו זה ירק... . דני Danny-w - שיחה 12:59, 27 בינואר 2022 (IST)
- זה מזכיר לי משהו מלפני שנה. הייתי בסופר מחסני השוק ורציתי לשלם בקופה לשירות עצמי, בין השאר על אבוקדו שביקשתי לקנות. הקלדתי את הקטגוריה של פירות" ולא הופיע אבוקדו. כשפניתי לקופאית שם, היא הסבירה לי שאבוקדו זה ירק...
- יודה אווזי, השאלה שלך מתחילה בטעות. טעות נפוצה, אך עדיין טעות. בבוטניקה אין צמח שהוא פרי וצמח שאינו פרי. פרי הוא חלק מסויים בצמח, ממש כמו גבעול, שורש, זרע וכדומה. לכל (או כמעט כל) הצמחים יש את החלק שהוא הפרי של הצמח, וחלקים אחרים. בפרט, החלק האכיל של העגבנייה הוא חלק הפרי שלה (ולא הזרע שלה, כמו בצנובר, או פקעת, כמו בבצל, או עלים, כמו בפטרוזיליה, או שורש, כמו בגזר, או גבעול, כמו בתות שדה). לכן, זו טעות לומר ש"מבחינה בוטנית, עגבנייה היא פרי". יש חלק בעגבנייה שהוא פרי, חלק בעגבנייה שהוא שורש, וכו' וכו'. שנית, אין משמעות בוטנית למושג "ירק". שלישית, אם כשאתה אומר "עגבנייה היא פרי" אתה מתכוון שהחלק האכיל בעגבנייה הוא פרי, אזי לא רק עגבנייה היא כזו, גם מלפפון, פלפל, אבטיח, קישוא ודלעת "הם פירות". רביעית, להגיד שזו טעות לקרוא לעגבנייה ירק, זה כמו לקחת שפה אחת שבה קוראים ללחם "bread", ולומר שזו טעות לקרוא ללחם "לחם". ישנן שלוש (או יותר) "שפות", בוטנית, קולינרית, הלכתית, ובטח עוד הרבה "שפות", שבכל אחת מהן ישנה הגדרה שונה למושג "פרי". מבחינה הלכתית, ישנה אבחנה לעניין הברכה בין פירות לירקות, לפי המקום שבו הם גדלים. אם הצמח גדל באדמה או על גבי שיח (או אפילו על עץ חד שנתי, כמו בננה או אננס, למשל), הוא נחשב ירק (או "פרי האדמה") ומברכים עליו "בורא פרי האדמה", ואם הוא גדל על עץ רב שנתי, הוא נחשב פרי, ומברכים עליו "בורא פרי העץ". לכן, בשפה ההלכתית, העגבנייה היא "פרי האדמה" ולא פרי. לגבי השפה הקולינרית איני בקי, אבל אני מניח שיש לה סיבות משלה לכנות את העגבנייה ירק. אביתר ג' • שיחה • 16:34, 17 בינואר 2022 (IST)
- השאלה רלוונטית גם למלפפונים, חצילים, פלפלים ועוד. כולם למעשה פירות. Danny Gershoni - שיחה 14:32, 16 בינואר 2022 (IST)
- ובכן, זה לא ככה. עגבנייה מבחינה בוטנית היא חלק מקבוצת פירות רק בשפות בהן נעשה שימוש לשוני במילה אחת, "פרי", עבור שני דברים לא קשורים, קבוצת "פירות" ופרי הנוצר על צמחים. ישנה חלוקה בוטנית לשלוש קבוצות (בעצם, יותר, אבל לא קשור לענייננו): פירות, ירקות, וענבות, כשהאחרונות הן בפירוש לא תת קבוצה של פירות. בקבוצת הענבות יש גם את המובנים מאליהם, כמו דובדבן, גדגדן או תות, וגם מפתיעים, כמו עגבנייה, אבטיח, קיווי, בננה או חציל. עוד יותר מפתיע, מלפפון הוא לא בענבות. ואבוקדו שהוזכר לעיל הוא לא בפירות או בירקות, אלא בענבות. וכמו שנאמר כאן כבר, כל זה לא משנה מבחינה קולינרית, שם יש חלוקה אחרת לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:13, 2 בפברואר 2022 (IST)
חיוב בטעות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
כשיש חיוב כפול שהוא טעות: למי צריך לפנות קודם, לחברת האשראי או לחברה נותנת השירות? 79.178.101.137 00:28, 11 בינואר 2022 (IST)
- לנותנת השירות, זאת שחייבה אותך. כדאי לבדוק את העניין עמם, מפני שבמקרים רבים יתגלה שלא הייתה טעות. אם אכן הייתה טעות, אותה חברה ודאי תחזיר לך את כספך. מניסיוני, גם חברות האשראי עצמן תבקשנה ממך לפנות תחילה לחברה המחייבת לצורך בירור העניין. Ldorfman • שיחה 00:32, 11 בינואר 2022 (IST)
- עצה כללית: להשתדל תמיד לשלם ע"י הוראת קבע (המונח המדויק: חיוב על פי הרשאה) מחשבון הבנק ולא דרך כרטיס אשראי. באופן זה השליטה בחיובים היא מוחלטת, ולא צריך לנמק או להוכיח משהו למישהו. מבטלים חיוב בודד כלשהו או את כל ההרשאה ללא פנייה לגורם המחייב. 87.69.242.88 07:13, 11 בינואר 2022 (IST)
- עצה גרועה. נתחיל בכך שאתה כנראה מציע לשלם לחברות שנותנות שירות מתמשך (אני לא מכיר שופרסל או ירקנייה שמחזיקה הרשאות לחיוב חשבונות של לקוחות). מה שאתה מציע זה אולי הוראות קבע לסלקום או בזק או חברת חשמל וכדומה. מעבר לכך שחברות רבות גובות עמלה על תשלום בהוראת קבע (וגם הבנק גובה על כל חיוב כזה "עמלת שורה" בסכום של 1.20–2.90 ש"ח), נראה אותך מבטל חיוב חד־צדדית ונשאר בלי טלפון/טלוויזיה עד להסדרת החוב או בירור העניין. דגש - שיחה 17:25, 2 בפברואר 2022 (IST)
ממליץ להוסיף ערך בנושא National Childhood Vaccine Injury Act? (החוק בארה"ב מבטל את אחריות חברות הפארמה על החיסונים)[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: הצעה לשיפור
בהקשר הזה, מעניין לציין שלפי ויקיחיסון (אחריות על החיסונים) אנשים פרטיים לא יכולים לתבוע חברת תרופות בטענה שהחיסון עשה להם נזק. א.--192.114.3.241 10:52, 7 בפברואר 2022 (IST)
נהגים זקנים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם נהגים זקנים נוהגים יותר טוב או יותר רע מצעירים?
מצד אחד יש להם פגיעה טבעית בקואורדינציה ומהירות פגיעה. ומצד שני, יש להם ניסיון בכביש. ולרוב הפגיעה היא הדרגתית ולא הופכים לזקן תוך יומיים. 79.178.101.137 15:30, 11 בינואר 2022 (IST)
- תלוי במצבו הגופני של האדם הזקן. עם הזקנה מופיעות מחלות שונות שיכולות לפגוע בחוש הראייה או ביכולת השימוש בגפיים. כל אלה יכולים לפגוע בכושר הנהיגה של האדם המבוגר גם אם הוא מנוסה. גילגמש • שיחה 15:35, 11 בינואר 2022 (IST)
- כדי לענות על שאלה כזאת צריך להגדיר מה הפרמטרים לנהיגה "טובה". זה לגמרי לא מובן מאליו. עמית - שיחה 09:50, 13 בינואר 2022 (IST)
- וכמו כן ממתי נהג מתחיל להיות זקן ? Danny Gershoni - שיחה 14:29, 16 בינואר 2022 (IST)
אם ירדן תיפול איך זה ישפיע על ישראל?[עריכת קוד מקור]
אם ירדן תיפול בהפיכה צבאית אסלאמית \ מלחמה עם עיראק \ התפוררות פנימית כמו לבנון, איך זה ישפיע על ישראל? ―אנונימי לא חתם
- זה יהיה אסון לישראל. ירדן היא השכפ"ץ של ישראל. אם ירדן תיפול, זה יביא את הברדק של עיראק לגבול שלנו. מן הסתם שתי הממשלות מודעות לזה, לכן התיאום הביטחוני ביניהן הדוק.--2A00:A040:196:303F:8DD4:2C07:BF5E:6B52 15:41, 13 בינואר 2022 (IST)
מטא תורת הקבוצות[עריכת קוד מקור]
פיינייטיזם, אולטרה-פיינייטיזם וסלע המחלוקת של שניהם עם הזרם השולט האינפיינייטיזם.
איפה אפשר לקרוא על זה בעברית? למשל, על מה מסתמכים הפיינייטיסטים? מה ההבדל בין הפיינייטיסטים לאולטרה-פיינייטיסטים? ואיפה נכנסים לתמונה תומכי אינפיינטיזם-פוטנציאלי? תודה, ―אנונימי לא חתם
אני רוצה להוציא ספר של כל הערכים שעורך כתב (כלומר אינציקלופדיה רק של ערכים שהוא כתב)[עריכת קוד מקור]
הי אני רוצה ליצור אינציקלופדיה של ערכים של עורך ספציפי כמתנה - רק של הערכים שהוא כתב האם ניתן להוריד ספר מבלי לעלות כל ערך ידנית ?
- באופן עקרוני, כן. (יצירת ספר בסרגל הצד). בפועל, כרגע יש תקלה ביוצר הספרים. (אין לי מושג מה היא והאם בכלל מנסים לתקן אותה).david7031 • שיחה • י"ז בשבט ה'תשפ"ב • 15:43, 19 בינואר 2022 (IST)
קטע ספרותי על כדורגל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
שלום למומחים. אני מנסה למצוא קטע שקראתי לפני שנים. יתכן שאני לא מדייק בפרטים אבל ממה שאני זוכר, המספר מקשיב לשידור משחק כדורגל ברדיו באורוגוואי. הקבוצה המקומית מובסת והוא מרגיש מדוכדך ומבין שהוא הפך להיות אוהד.
האם תוכלו להגיד לי מאיפה הקטע לקוח? נקודות בונוס למי שיפנה אותי לטקסט עצמו, אם אפשר למצוא אותו אונליין. תודה, יודה אווזי - שיחה 17:38, 12 בינואר 2022 (IST)
- גוגל הוביל אותי לזה. האם לזה כוונתך?
זה הקטע שחיפשתי, תודה רבה! יודה אווזי - שיחה 04:48, 15 בינואר 2022 (IST)
אני רוצה שתוסיפו מקורות מידע[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני רוצה שתתנו מידע היכן ניתן למצוא את הארגון
מינוח בפיזיקה: למה מות חום ולא מות קור?[עריכת קוד מקור]
פיזיקאים לפעמים מדברים על מות חום (heat death) של היקום, למה זה דווקא מות חום ולא מות קור? הרי היקום יגיע למצב שבו עצמים (למשל, פלנטה) יהיו כה רחוקים זה מזה כך שיהיה חושך מוחלט וקור מקסימלי. לא? ―אנונימי לא חתם
- אולי כי בשפת הפיזיקאים אין קור, אלא היעדר חום.
- מות החום של היקום מתרחש כשאין יותר חום. זה מוות בהעדר חום, ולא מעודף חום. עוזי ו. - שיחה 13:22, 14 בינואר 2022 (IST)
- אם כך אני מניח שמות היעדר חום מדויק יותר. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב שהבלבול כאן נובע מהשאלה "מוות של מי". להבנתי המונח מתאר את המוות של החום עצמו, ולכן "מות החום". זה לא תיאור מותם של החיים ביקום שעבורם מדובר ב"מות בהיעדר חום" (אף שזו כמובן תהיה התוצאה של מות החום). R.G. - שיחה 13:47, 20 בינואר 2022 (IST)
- בכל מקרה, יש ערך על גורל היקום שמפנה גם לאפשרות האחרת (שנראית היום פחות סבירה) – ההתכווצות הגדולה. Tzafrir - שיחה 05:08, 15 בינואר 2022 (IST)
- אם כך אני מניח שמות היעדר חום מדויק יותר. ―אנונימי לא חתם
למה שבפיזיקה לא ישתמשו בביטוי קור?[עריכת קוד מקור]
למה שיגדירו רק חום או היעדר חום? מה מונע מפיזיקאים לקרוא להיעדר חום "קור"? ? תודה, ―אנונימי לא חתם
- חום (=טמפ') הוא מידת התנועתיות של חלקיקי החומר.
- המונח "קור" במקום היעדר חום, שקול לשימוש במילה "חשכה" במקום היעדר אור: כלומר, שהמונחים האלו מוגדרים רק בזכות היעדרה של תכונה נגדית. –מקף⁻‽ 09:32, 16 בינואר 2022 (IST)
- אין פה פילוסופיה עמוקה כמו שאתם חושבים. "חום" הוא גדול פיזיקלי לכל דבר. ניתן לייצר ולנייד אותו (ראו מעבר חום). כשאנחנו אומרים "קור" זה לא סתם "היעדר חום", זה לרוב מתייחס לטמפרטורה נמוכה מאיזה גודל. אי אפשר "לייצר קור". בשביל להוריד את הטמפרטורה צריך להעיף חום מחוץ למערכת. כך פועל המקרר וגם המזגן: לוקח את החום ומנדיף אותו החוצה. Corvus,(Nevermore) 13:36, 16 בינואר 2022 (IST)
- בסרט הנפלא "צוללת צהובה" החבורה מגיעה לים החורים, שם רינגו לוקח חור ושומר אותו בכיסו ("יש לי חור בכיס", הוא מציין), ובהמשך משתמש בחור זה. כדאי שהפיזיקאים ילמדו ממנו, ויאפשרו לנו לקחת קור ולזרוק אותו באוויר בקיץ. דוד שי - שיחה 17:11, 16 בינואר 2022 (IST)
- אני ארשום לי. גם צריך לחשוב על מיכל עם חושך, לטובת פולניות שנתקעו בבית מואר. Corvus,(Nevermore) 17:43, 16 בינואר 2022 (IST)
- יש לי המון חורים בכיס. בחיי היום יום אנחנו מסיעים קור כשקונים בחנות קרח ולוקחים אותו איתנו באוטו. Tzafrir - שיחה 20:56, 16 בינואר 2022 (IST)
- בסרט הנפלא "צוללת צהובה" החבורה מגיעה לים החורים, שם רינגו לוקח חור ושומר אותו בכיסו ("יש לי חור בכיס", הוא מציין), ובהמשך משתמש בחור זה. כדאי שהפיזיקאים ילמדו ממנו, ויאפשרו לנו לקחת קור ולזרוק אותו באוויר בקיץ. דוד שי - שיחה 17:11, 16 בינואר 2022 (IST)
קצבן של "הקריאות הקצובות" בהפגנות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בערך הפגנה נכתב שאחת מדרכי הביטוי האופייניות להפגנות הן "קריאות קצובות של המון המפגינים". זכור לי שקראתי היכנשהו שיש מספר מקצבים שמאפיינים בצורה די מובהקת הפגנות, שאפשר למצוא אותם רק בהפגנות, ושרוב הקריאות בהפגנות מאופיינים בקצבים אלו. נגיד למשל, קצב של שתי הברות - הפסקה - שתי הברות - הפסקה - שלוש עד שש הברות, סטייל "ה-עם דו-רש, צ-דק חב-ר-תי", או "ק-צב ק-צב ל-כ-לא עכ-שיו", או "ב-דם ו-אש... (השלם את החסר)". ניסיתי לחפש את זה ולא מצאתי. אשמח להפניות. אביתר ג' • שיחה • 11:14, 16 בינואר 2022 (IST)
- כצפוי ממקצב נפוץ ומקובל, אפשר למצוא אותו במקומות אחרים. לדוגמה, המקצב של „העם דורש צדק חברתי״ הועתק לשיר מהפכה של שמחה של ליאור נרקיס ועומר אדם („העם דורש קצב מזרחי״). דורון פישלר התחקה פעם אחרי מקצב אחר שדווקא לא קשור כנראה להפגנות והפרק הזה מראה עד כמה מסובך להתחקות אחרי מקצבים. Tzafrir - שיחה 12:44, 16 בינואר 2022 (IST)
- שם זה ממש ריפרור לסיסמה. אבל הסיסמה עצמה לקוחה מהסיסמה של האביב הערבי "الشعب يريد إسقاط النظام!" ("א-שעב יוריד אסקאט א-ניד'אם" - "העם רוצה להפיל את המשטר!"). והמקצב הזה לקוח מהסיסמה הצ'ילאנית El pueblo unido jamás será vencido, שאפשר לשמוע פה כשיר. eman • שיחה • ♥ 18:23, 16 בינואר 2022 (IST)
- המקצב של "העם דורש צדק חברתי", זה אותו מקצב של "בירוח, בידם, נפדיכי יא סאדאם" (ברוח ובדם נציל אותך / נגן עליך, סדאם). שנקראה בהפגנות לטובת סאדאם חוסיין לפני 32 שנה, כלומר הרבה לפני האביב הערבי. וגם אז זה לא היה חדש.
- רוב המקצבים האלה הם אותם מקצבים של תופי מלחמה וצעידה, וככאלה הם הולכים אלפי שנים אחורה
--37.163.45.78 14:32, 18 בינואר 2022 (IST)
- בהמשך לניתוח של אביתר, אפשר לראות שהפעם השלישית של הקריאות היא "חופשית" מבחינת מספר ההברות אבל המשך שלה הוא של פי שלושה מהקריאות הקודמות.
- הנה המחשה של המקצב הזה בתווים (עם אפשרות השמעה):
- או:
- ולפי אותו כלל גם...:
- נשמע מוכר? [1] R.G. - שיחה 12:45, 20 בינואר 2022 (IST)
העלאת תמונה לערך[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
היי, כתבתי ערך חד בויקפדיה ואני רוצה להעלות גרפים שהכנתי ולא מתאפשר לי, מה עלי לעשות כך שאוכל להעלות תמונה? בנוסף, האם אפשר להעלות תמונות מספר/מאמר ולציין שהתמונה נלקחה משם? תודה, נועה1521noa - שיחה
- נחוץ ותק של ארבעה ימים כדי להעלות תמונה. דוד שי - שיחה 17:06, 16 בינואר 2022 (IST)
- יש מידע על תמונו בויקיפדיה:תמונות/אולם דיונים. ר’ גם ויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות. לרוב אסור להעתיק תמונות וגרפים מספרים (למעט מקרים חריגים. לדוגמה: מאמרים שפורסמו כתוכן חופשי, לדוגמה: ברישיון Creative Commons מתאים). למעט מקרים חריגים, יש להעלות תמונות לויקישיתוף. בכל מקרה, אפשר ליצור מחדש גרפים מהנתונים שלהם (ויש בעיקרון אפשרות ליצור גרפים ישירות מהתוכן שלהם, לא כתמונה, הדרך ש[לא ]מתועדת בעזרה:גרפים). Tzafrir - שיחה 18:25, 16 בינואר 2022 (IST)
מונח כולל לבטון, בלוקים, טיט, אספלט וכדומה[עריכת קוד מקור]
האם יש מונח אחד?
חשבתי על "יציקת מינרלים" אבל גם מתכת היא בסופו של דבר יציקת מינרלים.
אולי יש פה כימאי או מהנדס שיכול לסייע. תודה. ―אנונימי לא חתם
אתייג את Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סול ואת Avishay, טבעת-זרם, IdoPerry, ruleroll (בעיקר הנדסת מכונות), Tshuva, עמית אבידן, Gabi.dadashev. 147.161.14.218 12:17, 17 בינואר 2022 (IST)
פלנטות תועות או ירחים תועים מעבר לפלוטו[עריכת קוד מקור]
האם ייתכן שיש קצת מעבר לפלוטו (בתוך עננת אורט) פלנטות תועות או ירחים תועים גדולים מפלוטו שפשוט לא רואים כי הם מחזירים מעט מדי אור ביחס לטכנולוגיות התצפית הנוכחיות?
"תועים" פירושו "היו בעבר במרכז מערכת השמש אך משום מה יצאו קצת מחוצה לה".
תודה. ―אנונימי לא חתם
- המינוח טיפה בעייתי. פלנטה יכולה לעבור נדידה ולהתרחק מהמקום בו היא נוצרה. אבל כל עוד היא חגה סביב השמש, היא שייכת למערכת השמש. אם כוכב הלכת ממוקם בעננת אורט, משמע הוא לא תועה, אלא נמצא במערכת השמש ומקיף את השמש. אם הוא היה כוכב לכת תועה, אז היה מזמן יוצא ממערכת השמש.
- שנית, יש היפותזה מאוד פופולרית (ומקודמת באגרסיביות) של כוכב לכת תשיעי. Corvus,(Nevermore) 00:07, 17 בינואר 2022 (IST)
- אני מאד מתעניין במה שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו אבל גם ממש ממש קרוב אליה באופן כזה שיהיה אפשר לשלוח אליו כלי טיס בעתיד הממש קרוב של 50 שנה... אולי הביטוי התאורטי שאני צריך לחפש הוא פלנטות תועות או ירחים תועים טרנס עננת אורט (?) ―אנונימי לא חתם
- עננת אורט זה חלק ממערכת השמש. אם כוכב לכת מקיף את השמש, אפילו במרחק של 3.5 שנות אור (כלומר מעבר לעננת אורט), אז הוא עדיין לא נחשב לכוכב לכת תועה. כוכב לכת תועה לא שייך למערכת השמש והוא נע חופשי (בקו ישר) ביחס לשמש. במילים אחרות מה שאתה מחפש קצת לא קיים מעצם הגדרתו - אם הוא חג סביב השמש, אז הוא לא תועה. ואם הוא תועה, אז הוא נע כבר כמה מיליארדי שנים באיזשהו כיוון אקראי וסביר להניח שכבר עזב את האיזור שלנו מזמן. Corvus,(Nevermore) 22:24, 17 בינואר 2022 (IST)
- אני מאד מתעניין במה שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו אבל גם ממש ממש קרוב אליה באופן כזה שיהיה אפשר לשלוח אליו כלי טיס בעתיד הממש קרוב של 50 שנה... אולי הביטוי התאורטי שאני צריך לחפש הוא פלנטות תועות או ירחים תועים טרנס עננת אורט (?) ―אנונימי לא חתם
- אסטרונומים מוצאים פלנטות באמצעות השפעות שונות, לא רק אור נראה, ובעיקר: השפעות גרביטציה. ברגע שגופים מסויימים חגים במסלול "לא הגיוני", זה מעורר חשד, שניתן למדוד, לבסס אותו, ולהעריך את המצאותו של גוף חסר אור.
- ניתן גם "לראות"גופים כאלה באלימינציה - כלומר, הם מסתירים אור של גופים מרוחקים יותר.
- חוץ מזה, יש תחומים שונים לקרינה, מעבר לספקטרום הצר של אור נראה, וגופים חשוכים לכאורה אכן מתגלים בדרכים אלו. בקיצור, השאלה שלך אנתרופוצנטרית.
- בנוסף לכל מה שנכתב למעלה, צריך לזכור שהמרחקים בקנה מידה קוסמי הם עצומים, וחיפוש של גוש-סלע במרחק כל כך גדול מכדור-הארץ, בשטח (טבעתי) כל כך גדול, היא לא תמיד פיזיבילית, ובעיקר מצריכה משאבים שאין לנו רצון להשקיע. חוץ מזה, גם לא קל לקבוע "גבול" למערכת השמש שלנו. מבחינת השדה-המגנטי, מערכת השמש שלנו גדולה בסדר גדול אחד לפחות לעומת המרחק (האדיר) של פלוטו מהשמש. פלנטה בסדר הגודל של צדק שגם מקיפה את השמש כנראה שלא נמצא במרחב הבין כוכבי הזה, אבל פלנטות-זעירות כדוגמת פלוטו, או אפילו "סתם" אסטרואידים, אין שום סיבה שלא יהיו שם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:59, 27 בינואר 2022 (IST)
שטחים ציבוריים עם המון עמודי חשמל גדולים[עריכת קוד מקור]
מה השם של זה בהנדסה?
כמעט בכל מדינה אפשר להיתקל בשטחים ציבוריים סגורים מגודרים עם המון עמודי חשמל, מעין מקום שמגיע אליו חשמל מתחנת חשמל וממנו מפזרים חשמל לריכוזים עירוניים. אשמח לדעת מה המונח לתאר את זה. בתודה, ―אנונימי לא חתם
- יכול להיות שאתה מתכוון לתחנת משנה? eman • שיחה • ♥ 00:42, 17 בינואר 2022 (IST)
- ממבט על קבצי תמונה בערך העברי והאנגלי --- כן. ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוהה
תחנת המיתוג איילון מאפשרת תוספת ההשנאה הנדרשת למערכת החשמל לפני הקיץ הקרוב ומשפרת את אמינות אספקת —- גוגלמצא. אולי צריך לשנות את שם הערך?
- מה זה השנאה? ואגב לא עדיף השם "תחנת חלוקה"? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ר’ שנאי (רכיב במעגל חשמלי שנועד להוסיף מטענים שליליים ולאפשר דחיה של מעגלים אחרים. או שלא). בכל מקרה, יש למישהו מושג איפה אפשר למצוא תחנת משנה ניידת? לא ראיתי בוויקישיתוף תמונה כזו. Tzafrir - שיחה 18:54, 17 בינואר 2022 (IST)
פקטין בתעשיית הפלדה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בערך חשודים בהסגרת אנה פרנק נכתב שפקטין הוא חומר המשמש בתעשיית הפלדה. בערך על הפקטין לא מצאתי לכך זכר. האם אכן פקטין משמש בתעשיית הפלדה, ואם כן, איך? ניחוש שלי הוא שמשתמשים (או היו משתמשים) בפקטין כדי לחזר תחמוצות של ברזל. האם אני צודק? אביתר ג' • שיחה • 15:18, 17 בינואר 2022 (IST)
- חיפוש בגוגל עבור "pectin steel" מביא מחקרים על פקטין כמעכב קורוזיה. לא יודע אם הבשיל לתעשייה. אסף השני - שיחה 17:16, 17 בינואר 2022 (IST)
By far the greatest use for pectin is in jellies, jams and marmalades, although there are many other uses, some not commonly known. The use of pectin in many food products, cosmetics, pharmaceuticals, medicines, textiles, adhesives, rubber latex, and in the hardening of steel has resulted from research over a period of several years.
- אסף השני - שיחה 17:33, 17 בינואר 2022 (IST)
- תודות. איך לא חשבתי לחפש בגוגל. אביתר ג' • שיחה • 18:16, 17 בינואר 2022 (IST)
- אסף השני - שיחה 17:33, 17 בינואר 2022 (IST)
מאיזה שפה זה "שרוואל" (מכנסיים)?[עריכת קוד מקור]
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לפי טור של אילון גלעד בהארץ, המלה לקוחה מערבית שבה משמעותה מכנסיים. היא הגיעה לערבית ממילה פרסית שנכנסה לעברית גם כ"סרבל" ו"שרוול". אמיר מלכי-אור - שיחה
מהן "ארבע ההסכמות"?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
קראתי את הספר (מתורגם לעברית), יש לרעיון הזה מיליוני איזכורים בעולם, יש בישראל סדנאות ואלפי איזכורים, הספר נמכר במיליוני עותקים בכל העולם, אבל ויקיפדיה בעברית מצנזרת את המושג, אז אני לא יודע מה זה אומר. אולי זה לא קיים, או שזאת שטות כזאת. כמו שאלוהים זאת שטות, אבל יש ערך על אלוהים. יש גם ערך על 4 ההסכמות בויקיפדיה באנגלית, ובשפות אחרות, אבל אני לא קורא אנגלית, אז מבחינתי זה לא קיים.
בדקתי בדף השיחה של הערך המצונזר, והאדמין אוסר לדבר על זה.
תודה, מנדל ―אנונימי לא חתם
- חסר לנו ערך על תרבות טולטק (אנ'). יש אזכור קצר בהתקופה הפרה-קולומביאנית#תרבות טולטק. לא יזיק לדעת עוד על תרבותם של הטולטקים. Tzafrir - שיחה 18:46, 18 בינואר 2022 (IST)
טוסיק[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מה האטימולוגיה של המילה טוסיק? כותבים שזה מגיע מיידיש. אבל בין "תחת" לבין "טוסיק" אין אפילו אות אחת משותפת. Corvus,(Nevermore) 16:27, 18 בינואר 2022 (IST)
- זה אכן מגיע מ״תחת״, ראה מאמר בהארץ. Gil mo - שיחה 17:17, 18 בינואר 2022 (IST)
האם יש הערכה לגבי בכמה אחוז מכל מינרל בכדור הארץ השתמשו בני האדם?[עריכת קוד מקור]
בכמה אחוז נחושת ממה שיש בפלנטה טבעית השתמש האדם? בכמה אחוז ברזל? בכמה אחוז זהב? וכו'.
לפחות מצבורים ולא מה שיש באורגניזמים. ―אנונימי לא חתם
- בכדור הארץ או רק בקרום כדור הארץ? לדוגמה, יש המון ברזל וזהב בליבת כדור הארץ. אבל לא נצליח להפיק משם חומרים בעתיד הנראה לעין. Tzafrir - שיחה 18:39, 18 בינואר 2022 (IST)
- בכרום כדור הארץ ―אנונימי לא חתם
עץ עתיק[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
https://www.ynet.co.il/judaism/article/r1mqkg76k האם מדובר בפייק? האם עץ זית יכול להחזיק אלפי שנים? והאם בדיקת פחמן מוכיחה משהוא על גיל עץ?
ע"ע מתושלח (עץ), עצים עתיקים בארץ ישראל? אבי84 - שיחה 20:21, 18 בינואר 2022 (IST)
- כנראה שמדובר בפייק, או לפחות בספקולציה לא בדוקה. באופן עקרוני תיארוך פחמן-14 יכול לגלות בן כמה העץ, אם מתארכים באופן סדרתי דוגמאות ממרכז הגזע ועד לקליפה (שעדיין חיה). בעצי זית זה מסובך כי הם לא מפתחים טבעות מסודרות ובגלל שמרכז הגזע (המייצג את שנות החיים הראשונות) לפעמים נרקב ויוצר חלל. הנסיונות שנעשו לתארך עצי זית שנחשבו כעתיקים מאוד (מאות עד אלפי שנים) הראו כולם שהעצים לא עתיקים יותר ממאות ספורות, ראה בספרד ובארץ. Reuveny - שיחה 20:41, 18 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה אבי84 - שיחה 07:52, 20 בינואר 2022 (IST)
בניין, בתל אביב מן הסתם[עריכת קוד מקור]
מנאייכ, פרק 8, דקה 18:55 - מה כתובת הבניין? תודה, שחר
- לא תל אביב. דרך בן גוריון 43, בת ים.
- https://www.google.com/maps/@32.0271612,34.7413543,3a,75y,129.9h,101.01t/data=!3m6!1e1!3m4!1sAXWjeQ9BTGJKIn9RiY9O8g!2e0!7i13312!8i6656
- 87.69.242.88 23:15, 18 בינואר 2022 (IST)
למה להשקיע במוצרי מטא-וורס ("מכנסיים וירטואליות")?[עריכת קוד מקור]
איזו בעיה קניית מכנסיים וירטואליות באה לפתור למשקיע פרטי או לאנושות?
זה הרי לא משחק virtual reality שמשמש למטרה חינוכית כמו סימולציית טיסה או סימולציית חדר ניתוח אז מה הקטע בלקנות מכנסיים וירטואליות? אני שואל בשיא הרצינות.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- השאלה לא מובנת לי. חברה היא גוף שנועד ליצור רווחים עבור בעליו. הוא לא מיועד לעזור (או לגרום נזק) לחברה. מעבר לכך, אם הכוונה היא לרכישה של אקטיביז'ן בליזארד (בליזארד Activision) – מדובר על חברה (מיקרוסופט) שמוכרת כבר היום משחקים רבים ולכן יש לרכישה סיבות שונות גם ללא ההשלכות על מטאוורס. Tzafrir - שיחה 09:22, 19 בינואר 2022 (IST)
- מה שאני מנסה לשאול זה למה שמישהו יקנה מכנסיים וירטואליות? מה ההיגיון לאדם לקנות לעצמו "מכנסיים וירטואליות"? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אנשים אוהבים לאסוף כל מיני פריטים שאינם צריכים ובכלל זה גם פריטים דיגיטלים שניתן להוכיח בעלות עליהם (קרא על NFT). אוסף של פריטים מהווה חלק מהזהות שלנו.
- השקעה. כלומר, קנייה מתוך אמונה שמדובר בנכס שישמור על ערכו (למשל לנוכח אינפלציה) או שערכו יעלה עם הזמן. א.192.114.3.241 18:00, 24 בינואר 2022 (IST)
- אוסף של פריטים אולי מהווה חלק מהזהות שלנו אך גם ברכישת מוצרים יש שיקול עלות תועלת והיגיון וטרם הוצג פה ההיגיון לרכישת מכנסיים וירטואליות... לגבי הטיעון השני אשיב בערך אותו דבר, עם זאת, לגבי אגרנות כפייתית אפשר לתהות רבות. ―אנונימי לא חתם
- א) יש מסחר בתחום במליארדי דולרים. יש מי שמרוויח מזה ללא קשר לדעה האישית שלי או של כל אחד אחר אם הייתי מעוניין במוצר כזה או האם חישובי סיכון/סיכוי מצדיקים את המסחר. ממליץ לך לקרוא על NFTs (בעלות דיגיטלית על נכס שמנוהלת ע"י בלוקצ'יין). ב) אנשים אוספים המון דברים גם כאשר התועלת שבהם היא רגשית בלבד. אולי מתוך הכוונה שאוסף של דברים שגורמים לאדם להרגיש תחושה חיובית תורם לסה"כ האושר שלו? מי אנחנו שנשפוט? א. 192.114.3.241 13:14, 1 בפברואר 2022 (IST)
- א) גם אם זה המצב בפועל, טרם קיבלתי הסבר סיבתי... ב) אם אתה מתכוון לאספנות, בדרך כלל יש מאחוריה רציונאל כמו שימור אמנות נדירה; ייתכן שזה ההסבר כאן, אינני מבין בעיצוב גראפי ולכן אינני הסמכות לקבוע שום דבר בנושא. ―אנונימי לא חתם
- התשובה עונה לחלק הזה של השאלה שלך: "איזה בעיה קניית מכנסיים וירטואליות באה לפתור למשקיע פרטי". הסיבה : להרוויח כסף על ידי מכירת הנכס בסכום גבוה יותר. א. 192.114.3.241 10:40, 7 בפברואר 2022 (IST)
- א) גם אם זה המצב בפועל, טרם קיבלתי הסבר סיבתי... ב) אם אתה מתכוון לאספנות, בדרך כלל יש מאחוריה רציונאל כמו שימור אמנות נדירה; ייתכן שזה ההסבר כאן, אינני מבין בעיצוב גראפי ולכן אינני הסמכות לקבוע שום דבר בנושא. ―אנונימי לא חתם
- א) יש מסחר בתחום במליארדי דולרים. יש מי שמרוויח מזה ללא קשר לדעה האישית שלי או של כל אחד אחר אם הייתי מעוניין במוצר כזה או האם חישובי סיכון/סיכוי מצדיקים את המסחר. ממליץ לך לקרוא על NFTs (בעלות דיגיטלית על נכס שמנוהלת ע"י בלוקצ'יין). ב) אנשים אוספים המון דברים גם כאשר התועלת שבהם היא רגשית בלבד. אולי מתוך הכוונה שאוסף של דברים שגורמים לאדם להרגיש תחושה חיובית תורם לסה"כ האושר שלו? מי אנחנו שנשפוט? א. 192.114.3.241 13:14, 1 בפברואר 2022 (IST)
- מה שאני מנסה לשאול זה למה שמישהו יקנה מכנסיים וירטואליות? מה ההיגיון לאדם לקנות לעצמו "מכנסיים וירטואליות"? תודה. ―אנונימי לא חתם
יצאת צדיק מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור]
כתוב בערך האנגלי Fair & Square (TV program) שפורמט התוכנית נמכר לשוודיה, פינלנד ודנמרק.
אבל אני רוצה לשאול האם יש עוד פורמטים דומים למשל בארה"ב\קנדה\בריטניה\אוסטרליה שאינם בדיוק "יצאת צדיק"\Fair & Square אלא משהו אחר אבל דומה.
תודה, ―אנונימי לא חתם
- תשובה: התוכנית היא אכן ישראלית. כמו הפתיתים, כמו עגבניות השרי, כמו הטפטפות. היא נהגתה לראשונה על ידי חיים הכט והופקה עבור חברת קשת (ערוץ 2). בשנת 2012 הפורמט נמכר על ידי קשת למדינות שבדיה, פינלנד ודנמרק. ייתכן שבהמשך גם למדינות נוספות. כך שכפי הנראה היא משודרת במקומות נוספים. אך כמו הפתיתים, היא תמיד תישאר ישראלית משלנו. דני Danny-w - שיחה 12:19, 17 בפברואר 2022 (IST)
- אני מציע שתמחק את תגובתך יחד עם תגובה זו כי לא ענית לשאלה עצמה ובעיקר חזרת על מידע שציינתי בעצמי תוך הוספת מידע מיותר בעליל שהוא דעתך האישית על פתיתים, עגבניות שרי וטפטפות, שאין להם שום קשר לשאלתי. ―אנונימי לא חתם
אנשלוס[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מדוע כשהגרמנים סיפחו את אוסטריה הם לא סיפחו גם שווייץ? ומה באשר לליכטנשטיין?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:24, 19 בינואר 2022 (IST)
- בשוויץ היה הכסף השחור של התעשיינים שתמכו בהיטלר ולא רק שלהם ―אנונימי לא חתם
- לגרמניה היתה תוכנית לכבוש את שווייץ במבצע טננבאום, אשר לא יצא לפועל כי לשווייץ היה צבא חזק, שהיה בהחלט מונע מהגרמנים כיבוש מהיר. הרמטכ"ל של שווייץ דאז אנרי גיזאן הכריז באופן רשמי שצבא שווייץ ימנע פלישה גרמנית והתחיל בתוכנית Schweizer Reduit שהפך את כל איזור האלפים למלכודת מוות לטנקים. אולי לא ידוע לך, שווייץ גם ניהלה קרבות אוויר גם מול גרמניה ומול בעלות הברית (Aerial incidents in Switzerland in World War II) והפילה מספר מטוסים גרמניים. יתכן וסיבה חשובה לכך ששווייץ לא ספגה את נחת זרועה של גרמניה הנאצית היה שציר ההספקה גרמניה-איטליה היה נפגע ושובר את הציר של מדינות הציר. ככה ששווייץ ידעה לעמוד בניטרליות ולא להפוך לגרורתה של גרמניה, בזכות כוח צבאי. Corvus,(Nevermore) 15:03, 19 בינואר 2022 (IST)
- מעבר לשיקולים הצבאיים, נדמה לי שהשיקולים המרכזיים הם שיקולים היסטורים ופוליטיים. שוויץ היא מדינה עצמאית הקיימת מאז המאה ה-13 ויש בה חלקים שאינם דוברים גרמנית. היא לא הייתה חברה בארגונים המדיניים השונים שארגנו את הגרמנים במאות שקדמו למלחמה כדוגמת האימפריה הרומית הקדושה ולא נתפסה כחלק מגרמניה. לעומתה אוסטריה עמדה בראשות האימפריה הרומית הקדושה ואחר כך בראשות הקונפדרציה הגרמנית עד ל-1866 ונתפסה כחלק מגרמניה. היא נותרה מדינה עצמאית באיחוד גרמניה מהסיבה שעמדה בראש קיסרות משלה. במלחמת העולם הראשונה לחמו אוסטריה וגרמניה זאת לצד זאת והובסו יחדיו. הזהות הגרמנית של אוסטריה הייתה חזקה מאוד אחרי שהאימפריה התפרקה וכבר ב-1918 דיברו על איחוד של אוסטריה עם גרמניה. גם באוסטריה התפתחה התנועה הנאצית (והרי היטלר היה אוסטרי), ומי שהזמין את הגרמנים להיכנס היה הקנצלר הנאצי של אוסטריה, ארתור זייס-אינקווארט. כל אלה אינם רלוונטיים לשוויץ. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:37, 21 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה. ומה באשר לליכטנשטיין?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:42, 21 בינואר 2022 (IST)
- מה זה כברליכטנשטיין? כפר שוויצרי נידח שחושב שהוא נסיכות. לא שווה להשקיע מאמצים בשביל לצרף איזור בגדול 160 קמ"ר ללא אוצרות הטבע ותעשייה מפותחת. לגרמניה היו עניינים יותר חשובים מצירוף של שטח בגדול של מרכז גוש דן. Corvus,(Nevermore) 13:21, 23 בינואר 2022 (IST)
- הגיוני, תודה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:33, 23 בינואר 2022 (IST)
- אולי גם תתעניין בשיטת ההגנה ששוויצרים תכננו. כאן יש דוגמאות לבונקרים עם הסוואה של ביתים כפריים פרטיים. שהעץ לא יבלבל אותך - מדובר במבני בטון מזוין שנועדו להסתיר צוותי לוחמה. הכפר החמוד הזה הוא בכלל לא כפר, אלא בסיס ארטילריה חמוש בתותחי 10.5 ס"מ. עד היום יש בשטחי שווייץ מלא מבצרים סודיים כמו זה, שחצובים לתוך הרים. התוכנית של השוויצרים היתה להפוך את החיים של הגרמנים לגיהנום במקרה והם יפלשו. כל כפר היה יכול להתגלות כבסיס סודי. כל הר הסתיר בסיס המתצפת ומפגיז שטח ענק. אני אישית ביקרתי ב-Artilleriewerk Mühlefluh - מוזאון ארטילריה שהוא בסיס בתוך הר. קשה לי להאמין ששווייץ היתה מנצחת בלחימה מול גרמניה, אבל בסיסים כאלו היו גורמים לה לנזק ענק והיו דורשים הקצבת כוחות. עדיף היה להשקיע את המאמצים בזירה אחרת. Corvus,(Nevermore) 15:03, 23 בינואר 2022 (IST)
- וואלה. ומה הסיבה לזה שמכל אירופה דווקא שווייצרים השקיעו ככה בסיכול פלישה של גרמניה?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:33, 24 בינואר 2022 (IST)
- גם אחרים השקיעו. לצ’כים היה קו הגנה לא רע בחבל הסודטים. הפולנים השקיעו בבלימה, אבל זה לא עבד. לשוייצרים היה גם זמן רב יותר להתכונן. נורווגיה היא ארץ הררית, אבל עם קו חוץ ארוך, והם גם התייחסו לנייטרליות שלהם ברצינות רבה יותר, ולמרות זאת הייתה שם לחימה. הפינים נלחמו דווקא בסובייטים. Tzafrir - שיחה 16:18, 24 בינואר 2022 (IST)
- ביצור הגבול מפני פלישה קרקעית זאת פרקטיקה מקובלת מזה אלפי שנים. אפשר להזכיר את החומה הגדולה של סין שלפחות לפי חלק מהחוקרים נועדה לשמש להדיפת פולשים מהצפון, כמובן קווי ההגנה הרומאיים בעת העתיקה ועוד. גם בימי הביניים ובעת החדשה בניית ביצורי קבע הייתה שיטה מקובלת מאוד לביצור הגבול. אפשר להזכיר למשל את מערכת הביצורים המסועפת בצפון מזרח צרפת וכמובן ביצורים אחרים שתפקידם לסייע בהגנת המדינה. במאה ה-20 היו קווי הגנה בצורים רבים. המפורסם מכולם הוא כנראה מאז'ינו בצרפת, אבל היו כמובן רבים נוספים. למשל "קו סטלין" ברוסיה או קו מנרהיים בפילנלד. גם בישראל בנו את קו בר לב כדי לסייע בהגנה על גבול הדרום לפני כ50 שנים. גם אם הביצור לא נועד למנוע פלישה הוא בהחלט יכול לסייע בעיכובה, מציע מסתור ומחסה לכוחות המגנים, מאפשר תצפית ומודיעין ועוד. לגבי שוויץ - מצבה של שווייץ יחודי. זאת מדינה הררית מאוד עם גישה נוחה רק מצד אחד. אפשר לפלוש מהשטח המישורי הזה אבל כמובן שקשה לתמרן עם גייסות שריון בהרים. לכן, קל יחסית להגן על מדינה כמו שווייץ. חשוב לזכור שהצבא השוויצרי הוא לא קטן. כמה מאות אלפי חיילים בעמדות בצורות זה כוח משמעותי. די בזה כדי להרתיע פולש כמו גרמניה שבאותה העת הייתה נתונה במאבק איתנים עם כוחות חזקים ממנה. בוודאי שתהיה בעיה להפריש כוח גדול שיכול לגבור על צבא בסדר גודל כזה. הרי צריך יתרון מספרי משמעותי - אז לפחות מיליון חיילים אולי מיליון וחצי. זה הרבה ביחס לגודלו של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. בכל רגע נתון שרתו בצבא הגרמני כמה מיליוני חיילים אז מדובר אולי ברבע או שליש מכל הכוח. קשה להפנות חיילים רבים כל כך למשימה לא דחופה. על הסיבות הצבאיות יש להוסיף סיבות דיפלומטיות, כלכליות ואחרות. גילגמש • שיחה 18:38, 24 בינואר 2022 (IST)
- סבבה, תודה רבה על התשובות המפורטות. אז מתבקשת רק שאלה אחת נוספת- למה בעצם השווייצרים לא הסתפחו מרצונם לאימפריה העולה? האם התנגדו לרעיון הנאצי?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:39, 25 בינואר 2022 (IST)
- זאת שאלה מעולה. שוויצרים מאוד גאים בהיותם קונפדרציה עצמאית וניטרלית. היא מבדלת את עצמה קבוע מאירגונים ובריתות שיכולים לחייב אותה, כדגומת האיחוד האירופי, ברית נאט"ו, מעצמות המרכז או מדינות ההסכמה - שוויצרים לא חותמים על בריתות. בנוסף: שוויצרים (אפילו דוברי הגרמנית) לא מזהים את עצמם עם מדינת גרמניה (שצעירה מהם). היסטורית שווייץ היתה ישות נפרדת לחלוטין מהאימפריה האוסטרית וממלכות גרמניה הרבות, ואף ניהלה קרבות נגד דוברי גרמנית אחרים (כמו קרב מורגרטן). השפה הגרמנית שלהם התפתחה לכיוון אחר, ככה שאוסטרי בקלות יבין גרמני, אבל שניהם יתקשו להבין גרמנית שווייצרית. בנוסף, אסור לשכוח ששווייץ היא מדינה רב-לשונית בה קנטונים דוברי צרפתית לא היו שמחים להצטרף כ"שטח סוג ב'" באימפריה הנאצית.
- ככה שלהצטרף לגרמניה משמעותו היתה - ויתור על הזהות שלך, ויתור על עצמאות, חשש למלחמת אזרחים בין קנטונים שיתנגדו לאיחוד, פגיעה בקשרים עם בעלות הברית. לא משתלם בשום צורה. Corvus,(Nevermore) 16:03, 25 בינואר 2022 (IST)
- סבבה, תודה רבה על התשובות המפורטות. אז מתבקשת רק שאלה אחת נוספת- למה בעצם השווייצרים לא הסתפחו מרצונם לאימפריה העולה? האם התנגדו לרעיון הנאצי?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:39, 25 בינואר 2022 (IST)
- ביצור הגבול מפני פלישה קרקעית זאת פרקטיקה מקובלת מזה אלפי שנים. אפשר להזכיר את החומה הגדולה של סין שלפחות לפי חלק מהחוקרים נועדה לשמש להדיפת פולשים מהצפון, כמובן קווי ההגנה הרומאיים בעת העתיקה ועוד. גם בימי הביניים ובעת החדשה בניית ביצורי קבע הייתה שיטה מקובלת מאוד לביצור הגבול. אפשר להזכיר למשל את מערכת הביצורים המסועפת בצפון מזרח צרפת וכמובן ביצורים אחרים שתפקידם לסייע בהגנת המדינה. במאה ה-20 היו קווי הגנה בצורים רבים. המפורסם מכולם הוא כנראה מאז'ינו בצרפת, אבל היו כמובן רבים נוספים. למשל "קו סטלין" ברוסיה או קו מנרהיים בפילנלד. גם בישראל בנו את קו בר לב כדי לסייע בהגנה על גבול הדרום לפני כ50 שנים. גם אם הביצור לא נועד למנוע פלישה הוא בהחלט יכול לסייע בעיכובה, מציע מסתור ומחסה לכוחות המגנים, מאפשר תצפית ומודיעין ועוד. לגבי שוויץ - מצבה של שווייץ יחודי. זאת מדינה הררית מאוד עם גישה נוחה רק מצד אחד. אפשר לפלוש מהשטח המישורי הזה אבל כמובן שקשה לתמרן עם גייסות שריון בהרים. לכן, קל יחסית להגן על מדינה כמו שווייץ. חשוב לזכור שהצבא השוויצרי הוא לא קטן. כמה מאות אלפי חיילים בעמדות בצורות זה כוח משמעותי. די בזה כדי להרתיע פולש כמו גרמניה שבאותה העת הייתה נתונה במאבק איתנים עם כוחות חזקים ממנה. בוודאי שתהיה בעיה להפריש כוח גדול שיכול לגבור על צבא בסדר גודל כזה. הרי צריך יתרון מספרי משמעותי - אז לפחות מיליון חיילים אולי מיליון וחצי. זה הרבה ביחס לגודלו של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. בכל רגע נתון שרתו בצבא הגרמני כמה מיליוני חיילים אז מדובר אולי ברבע או שליש מכל הכוח. קשה להפנות חיילים רבים כל כך למשימה לא דחופה. על הסיבות הצבאיות יש להוסיף סיבות דיפלומטיות, כלכליות ואחרות. גילגמש • שיחה 18:38, 24 בינואר 2022 (IST)
- גם אחרים השקיעו. לצ’כים היה קו הגנה לא רע בחבל הסודטים. הפולנים השקיעו בבלימה, אבל זה לא עבד. לשוייצרים היה גם זמן רב יותר להתכונן. נורווגיה היא ארץ הררית, אבל עם קו חוץ ארוך, והם גם התייחסו לנייטרליות שלהם ברצינות רבה יותר, ולמרות זאת הייתה שם לחימה. הפינים נלחמו דווקא בסובייטים. Tzafrir - שיחה 16:18, 24 בינואר 2022 (IST)
- וואלה. ומה הסיבה לזה שמכל אירופה דווקא שווייצרים השקיעו ככה בסיכול פלישה של גרמניה?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:33, 24 בינואר 2022 (IST)
- אולי גם תתעניין בשיטת ההגנה ששוויצרים תכננו. כאן יש דוגמאות לבונקרים עם הסוואה של ביתים כפריים פרטיים. שהעץ לא יבלבל אותך - מדובר במבני בטון מזוין שנועדו להסתיר צוותי לוחמה. הכפר החמוד הזה הוא בכלל לא כפר, אלא בסיס ארטילריה חמוש בתותחי 10.5 ס"מ. עד היום יש בשטחי שווייץ מלא מבצרים סודיים כמו זה, שחצובים לתוך הרים. התוכנית של השוויצרים היתה להפוך את החיים של הגרמנים לגיהנום במקרה והם יפלשו. כל כפר היה יכול להתגלות כבסיס סודי. כל הר הסתיר בסיס המתצפת ומפגיז שטח ענק. אני אישית ביקרתי ב-Artilleriewerk Mühlefluh - מוזאון ארטילריה שהוא בסיס בתוך הר. קשה לי להאמין ששווייץ היתה מנצחת בלחימה מול גרמניה, אבל בסיסים כאלו היו גורמים לה לנזק ענק והיו דורשים הקצבת כוחות. עדיף היה להשקיע את המאמצים בזירה אחרת. Corvus,(Nevermore) 15:03, 23 בינואר 2022 (IST)
- הגיוני, תודה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:33, 23 בינואר 2022 (IST)
- מה זה כברליכטנשטיין? כפר שוויצרי נידח שחושב שהוא נסיכות. לא שווה להשקיע מאמצים בשביל לצרף איזור בגדול 160 קמ"ר ללא אוצרות הטבע ותעשייה מפותחת. לגרמניה היו עניינים יותר חשובים מצירוף של שטח בגדול של מרכז גוש דן. Corvus,(Nevermore) 13:21, 23 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה. ומה באשר לליכטנשטיין?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 15:42, 21 בינואר 2022 (IST)
- מעבר לשיקולים הצבאיים, נדמה לי שהשיקולים המרכזיים הם שיקולים היסטורים ופוליטיים. שוויץ היא מדינה עצמאית הקיימת מאז המאה ה-13 ויש בה חלקים שאינם דוברים גרמנית. היא לא הייתה חברה בארגונים המדיניים השונים שארגנו את הגרמנים במאות שקדמו למלחמה כדוגמת האימפריה הרומית הקדושה ולא נתפסה כחלק מגרמניה. לעומתה אוסטריה עמדה בראשות האימפריה הרומית הקדושה ואחר כך בראשות הקונפדרציה הגרמנית עד ל-1866 ונתפסה כחלק מגרמניה. היא נותרה מדינה עצמאית באיחוד גרמניה מהסיבה שעמדה בראש קיסרות משלה. במלחמת העולם הראשונה לחמו אוסטריה וגרמניה זאת לצד זאת והובסו יחדיו. הזהות הגרמנית של אוסטריה הייתה חזקה מאוד אחרי שהאימפריה התפרקה וכבר ב-1918 דיברו על איחוד של אוסטריה עם גרמניה. גם באוסטריה התפתחה התנועה הנאצית (והרי היטלר היה אוסטרי), ומי שהזמין את הגרמנים להיכנס היה הקנצלר הנאצי של אוסטריה, ארתור זייס-אינקווארט. כל אלה אינם רלוונטיים לשוויץ. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:37, 21 בינואר 2022 (IST)
- לפי מאיר שורץ שחקר שואת יהדות גרמניה, אחד הגורמים היה ההתנקשות של דוד פרנקפורטר בחייו של וילהלם גוסטלוף, מייסד התנועה הנאצית בשווייץ, שהשפיע רבות בשוויץ לקבל את התפיסה הנאצית. גוסטלוף היה כה חשוב בעיני הנאצים, עד שבהלוויה שלו נכחו בכירי צמרת השלטון הנאצי כמו אדולף היטלר, יוזף גבלס, הרמן גרינג, היינריך הימלר, מרטין בורמן ויואכים פון ריבנטרופ. הם גם קראו ספינה על שמו. אפי ב. 01:41, 27 בינואר 2022 (IST)
למה SETI מנסים לקלוט שידורים מחייזרים אם שידורים כאלה לא אפקטיביים (אצל המשדר עברו מיליוני שנים ויותר)?[עריכת קוד מקור]
נניח וקיבלנו מסר מחייזרים במערכות שמש אחרות בשביל החלב ואולי אפילו מגלקסיות אחרות (למיטב ידיעתי גם עם הטכנולוגיה הרחוקות ביותר מבני אדם אין דרך לשדר מסר בין-גלקטי ביעילות בלי ש"ייספג" בדרך), מה זה אמור לתת לנו אם תמיד כשהמסר הזה יגיע אלינו עברו אצל המשדר מיליוני שנים ויותר (כך שאולי תרבותו כבר נכחדה)? תודה. ―אנונימי לא חתם
- בשביל זה צריך לדעת מה בכלל המטרה בלנסות למצוא קיום של ציוויליזציות חוצניות. זה לא בהכרח כדי ליצור עימם קשר. אפשרי שזה לחקור את האפשרות לקיום חיים ביקום, כמה זה נפוץ, כמה זה אפשרי להתפשט ברחבי הגלקסיה עבור האנושות, עד כמה אפשרי ליישב ולהאריץ פלנטות, וכמה זה אפשרי לנדוד ברחבי הגלקסיה ולהתקיים לתקופות ארוכות בחלל. (¯`gal´¯) - שיחה 09:51, 20 בינואר 2022 (IST)
- לפי דבריך יש יותר ממטרה אחת, אבל אם מוסכם שאותות מגלקסיות אחרות ייאבדו בדרך \ ייבלעו בדרך ואלה שמתוך הגלקסיה עצמה גם ככה יגיעו רק אחרי מיליוני שנים אז זה לא באמת מספר על חיים ביקום אלא רק על חיים בגלקסיה וגם כן רק כאלה שאולי כבר נכחדו ועוד יותר גרוע, בלי שנבין את שפתם. ―אנונימי לא חתם
- לא בלתי סביר שציוויליזציות משמידות את עצמן. זו אחת התיאוריות. לגבי מסרים שמיועדים להישמע ברחבי הגלקסיה, הם יועברו כמסרים בעלי אופי אוניברסלי. יש תחום שעוסק בזה, לא זוכר את שמו, בתחום של סימבולים שיהיו מובנים לכל, וגם נכנסו לתחום של האפשרות לשפות חוצניות. כנראה שמסרים כאלה יעבירו מידע בעל משמעות מתמטית. לדוגמא, חלק מהטיעונים על מעגלי תבואה הם על כאלה שמייצגים עקרונות מתמטיים באופן גאומטרי, כך שגם אם אין לך אותה מערכת כתב לייצוג המידע המתמטי, אתה תוכל להבין את המסר. אגב, ניסית לבדוק באתר של העמותה, כנראה כתוב גם על מטרת העמותה. כרגע, בכלל הניסיונות שלהם לאתר אות חוצני נכשל. יש כאלה שאומרים שעצם התגלית עצמה של חיים תהווה שינוי תודעתי - אנחנו לא לבד, לא ייחודיים, חיים זה דבר יחסית נפוץ ביקום. אם החיים החלו כאן, הם יכולים להתחיל גם במקומות אחרים, וגם אפשרי שיופצו ביקום ולא ייצטרכו להיווצר מההתחלה בכל מקום (פאנספרמיה). זה לא בהכרח אומר שאם נגלה חוצנים, ניצור קשר והם יגיעו לכאן (מה האינטרס שלהם? מה האג'נדה שלהם? האם הם עויינים? האם הם רוצים להתיישב כאן? לכרות משאבים? להחליף את הפלנטה שמהם הגיעו כי לא ניתן להתיישב בה יותר?), או שנקבל מידע וטכנולוגיה מהם. (¯`gal´¯) - שיחה 13:49, 20 בינואר 2022 (IST)
- עם כל הכבוד, חוץ מהנושא של שפה אחת המשותפת לכל מה שמכונה "יצורים תבוניים" שהוא נושא בנוירופסיכולוגיה-בלשנות אני לא חושב שכל שאר הנושאים שציינת מצדיקים תקציבים ל SETI, לפי דעתי הרבה מאד אנשים פתוחים לדעה שאנחנו לא רק לא לבד ביקום אלא שהיקום שוקק חיים ובטח תסכים שלא צריך את SETI בשביל זה ושהוודאות לא תשנה הרבה (אם אכן אין לתרבויות סולאריות דרך פיזיקלית טובה לפגוש זה את זה). ―אנונימי לא חתם
- לא בלתי סביר שציוויליזציות משמידות את עצמן. זו אחת התיאוריות. לגבי מסרים שמיועדים להישמע ברחבי הגלקסיה, הם יועברו כמסרים בעלי אופי אוניברסלי. יש תחום שעוסק בזה, לא זוכר את שמו, בתחום של סימבולים שיהיו מובנים לכל, וגם נכנסו לתחום של האפשרות לשפות חוצניות. כנראה שמסרים כאלה יעבירו מידע בעל משמעות מתמטית. לדוגמא, חלק מהטיעונים על מעגלי תבואה הם על כאלה שמייצגים עקרונות מתמטיים באופן גאומטרי, כך שגם אם אין לך אותה מערכת כתב לייצוג המידע המתמטי, אתה תוכל להבין את המסר. אגב, ניסית לבדוק באתר של העמותה, כנראה כתוב גם על מטרת העמותה. כרגע, בכלל הניסיונות שלהם לאתר אות חוצני נכשל. יש כאלה שאומרים שעצם התגלית עצמה של חיים תהווה שינוי תודעתי - אנחנו לא לבד, לא ייחודיים, חיים זה דבר יחסית נפוץ ביקום. אם החיים החלו כאן, הם יכולים להתחיל גם במקומות אחרים, וגם אפשרי שיופצו ביקום ולא ייצטרכו להיווצר מההתחלה בכל מקום (פאנספרמיה). זה לא בהכרח אומר שאם נגלה חוצנים, ניצור קשר והם יגיעו לכאן (מה האינטרס שלהם? מה האג'נדה שלהם? האם הם עויינים? האם הם רוצים להתיישב כאן? לכרות משאבים? להחליף את הפלנטה שמהם הגיעו כי לא ניתן להתיישב בה יותר?), או שנקבל מידע וטכנולוגיה מהם. (¯`gal´¯) - שיחה 13:49, 20 בינואר 2022 (IST)
- לפי דבריך יש יותר ממטרה אחת, אבל אם מוסכם שאותות מגלקסיות אחרות ייאבדו בדרך \ ייבלעו בדרך ואלה שמתוך הגלקסיה עצמה גם ככה יגיעו רק אחרי מיליוני שנים אז זה לא באמת מספר על חיים ביקום אלא רק על חיים בגלקסיה וגם כן רק כאלה שאולי כבר נכחדו ועוד יותר גרוע, בלי שנבין את שפתם. ―אנונימי לא חתם
- יש ערך מדעי לתגלית שכזאת, כי היא תשפוך אור על היווצרות החיים והתפתחותם. זה כמו לשאול "למה לחקור גלקסיות שנמצאות במרחק של 13 מיליארד שנות אור?". מעולם לא נגיע אליהם וגם המידע שיש לנו הוא מיושן מאוד ולא משקף את המציאות של היום. Corvus,(Nevermore) 18:00, 20 בינואר 2022 (IST)
- אני לא מקבל את ההשוואה כי חקירת אור שכבר הגיע אלינו מגלקסיה רחוקה הוא מחקר, אך המתנה ללא נודע איננה מחקר; אם כל מחקר SETI היה מבוצע אוטומטית הייתי חושב שהוא יעיל. ―אנונימי לא חתם
- זה דווקא כן נעשה אוטומטית. הם הראו לא פעם לתקשורת איך זה עובד. עיבוד הנתונים נעשה ע"י מחשב. אין סיכוי שאדם יוכל לעשות עבודה שכזו. הם מאזינים לכל התדרים, ומנסים למצוא אנומליות. דברים שאינם שגרתיים לטבע. כמובן שיש את הטיעון שציווילזציה מתקדמת עלולה שלא להשתמש ברדיו, וייתכן שהתקדמו לצורת תקשורת מתקדמת יותר, או גילו תופעת טבע שאפשר לנצל כדי לבצע תקשורת למרחקים שעדיין איננו מכירים או שפספסנו את השדרים. נניח, אם הם משתמשים בתקשורת קוונטית (אני לא מבין גדול בזה, אבל ממה שאני כן יודע אפשר לנצל שזירה קוונטית לתקשורת), אז ייתכן שלא נוכל כלל לאכן תשדורת חוצנית. (¯`gal´¯) - שיחה 20:14, 20 בינואר 2022 (IST)
- לא הכל אוטומטי, כמו שאתה יודע יש אנשים שעובדים שם (עשרות? מאות? לא יודע, אשמח לדעת). ―אנונימי לא חתם
- זה דווקא כן נעשה אוטומטית. הם הראו לא פעם לתקשורת איך זה עובד. עיבוד הנתונים נעשה ע"י מחשב. אין סיכוי שאדם יוכל לעשות עבודה שכזו. הם מאזינים לכל התדרים, ומנסים למצוא אנומליות. דברים שאינם שגרתיים לטבע. כמובן שיש את הטיעון שציווילזציה מתקדמת עלולה שלא להשתמש ברדיו, וייתכן שהתקדמו לצורת תקשורת מתקדמת יותר, או גילו תופעת טבע שאפשר לנצל כדי לבצע תקשורת למרחקים שעדיין איננו מכירים או שפספסנו את השדרים. נניח, אם הם משתמשים בתקשורת קוונטית (אני לא מבין גדול בזה, אבל ממה שאני כן יודע אפשר לנצל שזירה קוונטית לתקשורת), אז ייתכן שלא נוכל כלל לאכן תשדורת חוצנית. (¯`gal´¯) - שיחה 20:14, 20 בינואר 2022 (IST)
- אני לא מקבל את ההשוואה כי חקירת אור שכבר הגיע אלינו מגלקסיה רחוקה הוא מחקר, אך המתנה ללא נודע איננה מחקר; אם כל מחקר SETI היה מבוצע אוטומטית הייתי חושב שהוא יעיל. ―אנונימי לא חתם
מקרים לא מדווחים של אלימות במשפחה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש נתון שאומר שכ-80% ממקרי האלימות במשפחה לא מדווחים. מה השיטה למצוא נתון שכזה? Gil mo - שיחה 09:44, 20 בינואר 2022 (IST)
- אני משער שממקרי אלימות שמגיעים בסוף לטיפול, לרווחה, למד"א, או בדיעבד למשטרה. (¯`gal´¯) - שיחה 09:49, 20 בינואר 2022 (IST)
- אני מדבר על אלה שלא מגיעים לשום טיפול (״לא מדווחים״). Gil mo - שיחה 11:11, 20 בינואר 2022 (IST)
אילו פתרונות קיימים לחימום מי ברז כיור?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
ברז כיור רגיל (לא אמבט). אני בספק שאטמור יתאים. תודה. ―אנונימי לא חתם
- קומקום? פרצטמול • שיחה • 20:45, 20 בינואר 2022 (IST)
- יש שתי אפשרויות: 1. מחמם מים מהיר. כל פעם שפותחים את המים החמים, אלה עוברים דרך גוף חימום (חימום נקודתי, הפתרון צורך הרבה חשמל, 2000 וואט ויותר והמים לעתים חמים מדי). 2. להתקין מיכל מים מתחת לכיור (מכיל לרוב 10 ליטר). המיכל לוקח מים מכניסת המים הקרים ומחמם את כל תכולת המיכל. לפתרון זה דרוש ברז מיוחד לכיור שפועל בלחץ נמוך עם שלוש כניסות. תצטרך לחפש ברשת מי בישראל מוכר דבר כזה. הפתרון השני זמין בכל מקרה במערב אירופה (צרפת, גרמניה, איטליה). אם תצטרך עוד עזרה, שאל כאן. בברכה --Kippi70 - שיחה 11:56, 21 בינואר 2022 (IST)
נצרות[עריכת קוד מקור]
האם יש בנצרות תאולוגיה לפיה "התורה הייתה קללה שהוסרה עם קימת ישוע לתחייה"? מבקש הפנייה לערך כאן או בויקיפדיה אחרת (לאו דווקא האנגלית). תודה. ―אנונימי לא חתם
- בקשר ליחס הנצרות לברית הישנה אפשר להתחיל כאן: (אנ'), Christian_views_on_the_Old_Covenant. אסף השני - שיחה 14:02, 20 בינואר 2022 (IST)
- המילה "torah" מופיעה 5 פעמים בפסקאות ערך זה והמילה קללה לא מופיעה כלל; לא מצאתי שום דוקטרינה לפיה "התורה הייתה קללה" אם כי פעם שמעתי אדם אמריקני מבוגר או גרמני מבוגר טוען שבילדותו חינכו ילדים לחשוב ש"התורה הייתה קללה", ייתכן שיש קשר לפרוטסטנטיות. ―אנונימי לא חתם
- ישנו החטא הקדמון, שהוא משהו שונה במקצת. Tzafrir - שיחה 15:00, 20 בינואר 2022 (IST)
- זה מנוגד לעיקרון ההטרמה הנוצרי. Shannen - שיחה 15:53, 20 בינואר 2022 (IST)
- הרעיון של החלפת התורה באמונה בכריסטוס הוא רעיון מרכזי של פאולוס. בין היתר באיגרת אל הגלטים הוא כותב (פרק ג'): "10 הנשענים על קיום מצוות התורה נתונים תחת קללה, שהרי כתוב, "ארור כל מי שלא יקים את כל הדברים הכתובים בספר התורה לעשות אותם." 11 דבר ברור הוא שאיש לא יצדק לפני אלהים על-ידי התורה, שכן צדיק באמונתו יחיה. 12 והתורה איננה נזקקת לאמונה, אלא שיעשה האדם את דבריה וחי בהם. 13 המשיח פדה אותנו מקללת התורה בכך שהיה לקללה בעדנו - שכן הכתוב אומר, "קללת אלהים תלוי על-עץ", 14 כדי שבישוע המשיח תגיע ברכת אברהם אל הגוים, למען ננחל על-ידי האמונה את הרוח המבטחת." אמיר מלכי-אור - שיחה 00:09, 21 בינואר 2022 (IST)
ואל תשכח את התאוריות על זה שפטרוס ופאולוס (ואולי גם יהודה איש קריות) היו מרגלים של הפרושים משתמש: בית"ר ירושלים מלכות -שיחת משתמש: בית"ר ירושלים מלכות
להזדיין בסבלנות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אמת או שקר: בעברית ישראלית פעם היה ביטוי "להזדיין בסבלנות" שהחולף ב"להיעזר לסבלנות" עקב הקשר מיני? Corvus,(Nevermore) 19:01, 20 בינואר 2022 (IST)
- אפשר להגיד ש
כלמרבית הביטויים עם השורש "זין" במובן של ציוד/נשק (להזדיין בסבלנות - להצטייד בסבלנות) הפכו כיום לביטויים מיושנים וארכאיים. TheStriker - שיחה 19:06, 20 בינואר 2022 (IST)- "עין בלתי מזויינת", "שוד מזויין"? (¯`gal´¯) - שיחה 20:16, 20 בינואר 2022 (IST)
- בגין בבחירות 81' השתמש בביטוי הזה. סביר להניח שהיום איש לא ינהג כך.204.128.182.21 20:32, 20 בינואר 2022 (IST)
- עוד ביטוי שממעטים להשתמש בו הוא ״לחרבן״ במובן להרוס. עד כמה שאני זוכר פרס השתמש בו באיזה כנס. Gil mo - שיחה 10:28, 21 בינואר 2022 (IST)
- יש באמת דימיון בין המקרים, אבל כדאי לציין ש"לחרבן" היה מעין סלנג מראשיתו (אם כי מלשון חורבן ולא במשמעות הפרשת צואה), בעוד ש"להזדיין בסבלנות" היה ביטוי הולם גם למשלב פורמלי לחלוטין. R.G. - שיחה 10:48, 21 בינואר 2022 (IST)
- אני מודע לקיום מונחים "בטון מזוין", "כוחות מזוינים" וכד' שנמצאים בשימוש רחב למדי. אבל ספציפית הצירוף "הזדיינו בסבלנות" מופיע כדוגמה קומית לביטוי ארכאי שיצא משימוש עקב הקשר מיני משעשע. מה שמעניין אותו האם הוא איפעם היה בשימוש, או שזו בדיחה מודרנית ותו לא. Corvus,(Nevermore) 14:55, 21 בינואר 2022 (IST)
- בהחלט היה בשימוש (מפתיע אותי שזה נתפש כבלתי יאומן). נמצא בשימוש גם באגרותיו של אחד העם. R.G. - שיחה 15:05, 21 בינואר 2022 (IST)
- לאו דווקא מלשון חורבן, ראה כאן. ראובן מ. - שיחה 15:10, 21 בינואר 2022 (IST)
- חן חן! R.G. - שיחה 21:42, 23 בינואר 2022 (IST)
- אני מודע לקיום מונחים "בטון מזוין", "כוחות מזוינים" וכד' שנמצאים בשימוש רחב למדי. אבל ספציפית הצירוף "הזדיינו בסבלנות" מופיע כדוגמה קומית לביטוי ארכאי שיצא משימוש עקב הקשר מיני משעשע. מה שמעניין אותו האם הוא איפעם היה בשימוש, או שזו בדיחה מודרנית ותו לא. Corvus,(Nevermore) 14:55, 21 בינואר 2022 (IST)
- יש באמת דימיון בין המקרים, אבל כדאי לציין ש"לחרבן" היה מעין סלנג מראשיתו (אם כי מלשון חורבן ולא במשמעות הפרשת צואה), בעוד ש"להזדיין בסבלנות" היה ביטוי הולם גם למשלב פורמלי לחלוטין. R.G. - שיחה 10:48, 21 בינואר 2022 (IST)
- עוד ביטוי שממעטים להשתמש בו הוא ״לחרבן״ במובן להרוס. עד כמה שאני זוכר פרס השתמש בו באיזה כנס. Gil mo - שיחה 10:28, 21 בינואר 2022 (IST)
- בגין בבחירות 81' השתמש בביטוי הזה. סביר להניח שהיום איש לא ינהג כך.204.128.182.21 20:32, 20 בינואר 2022 (IST)
- "עין בלתי מזויינת", "שוד מזויין"? (¯`gal´¯) - שיחה 20:16, 20 בינואר 2022 (IST)
- הביטוי הוא "להתאזר (או להיאזר) בסבלנות", לא "להיעזר". ראובן מ. - שיחה 15:09, 21 בינואר 2022 (IST)
- זאת לא תשובה, @Corvus, רק הערה. האמת, הופתעתי מאוד משני דברים. א' שיכול להיות שיש מישהו שלא הכיר את הביטוי הזה. ב' שיש מישהו שחושב שהביטוי הזה הוא לא חלק אינטגרלי מהשפה גם עכשיו. שמעתי ואמרתי אותו עשכות פעמים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:54, 21 בינואר 2022 (IST)
איך ייתכן שהשקל חזק פי 10 מהבאט?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אוכלוסיית תאילנד גדולה פי 7 מאוכלוסיית ישראל. בנוסף, גם מספר התיירים הפוקדים את תאילנד גדול פי כמה וכמה ממספר התיירים המגיעים לישראל. משני הנתונים האלה נובע שהביקוש לבאטים גדול פי כמה מהביקוש לשקלים. לפיכך, לפי עיקרון השוק החופשי, ערך הבאט אמור להיות גדול פי כמה מערך השקל. מה הסיבה לזה שבפועל זה הפוך?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 00:07, 21 בינואר 2022 (IST)
- חוזק של מטבע משפיע על כמה ערכו עולה או יורד. לא כמה הוא שווה. מעבר לכך, בנק ישראל קונה מדי פעם דולרים בשקלים, וזה מוריד את ערכו של השקל ביחס לדולר.
- מעבר לכך, יש גורמים רבים אחרים שמשפיעים על ערך המטבע ביחס למטבעות אחרים מלבד הגורמים שציינת, אבל אחרים בוודאי מכירים אותם יותר טוב ממני. Tzafrir - שיחה 12:18, 21 בינואר 2022 (IST)
- בגלל שהממשלה התאילנדית הדפיסה כ"כ הרבה באטים, עד שאנשים היו מוכנים לקנות אותם בפי 10 פחות מהשקל. ערך מטבע מקומי הוא יחסי לסחורות ולא למטבעות אחרים. 2A02:6680:1136:CAA7:D536:9952:BF90:26A 22:10, 5 בפברואר 2022 (IST)
יש גם את הנושא של חוזק הכלכלה, לכלכלות חזקות יש שיעור מטבע חזק או יציב יותר, נמשיל את זה לבנק, ישראל ביא אדם בעל אמצעים שלא נגרר אחר הרפתקאות פיננסיות מופרכות, וגם לא סובל מחובות (יש הבדל בין גירעון לחוב לאומי), ארצות הברית היא המולטי מיליונר שחייב לבנק מיליארדי שקלים אך הבנק ממשיך להלוות לו, ותאילנד היא אדם עני שמצוי במינוס ונמצא בתהליכי שיקום פיננסיים משתמש: בית"ר ירושלים מלכות - שיחת משתמש: בית"ר ירושלים מלכות
כמה כסף עולים חדשים מכניסים לישראל כל שנה בערך?[עריכת קוד מקור]
יש המון יהודים עשירים שעוברים לפה כל שנה נכון? כמה כסף בערך ישראל מקבלת מהם כל שנה?
- הנחם היסוד שגויה. אין המון כאלו. 2A01:6502:D597:31A8:7533:32CE:B601:8E54 12:02, 21 בינואר 2022 (IST)
- תלוי איך מגדירים המון, 3500 משפחות בשנה בממוצע (?) במדינה קטנה כמו ישראל, בנפשי זה "המון"... ―אנונימי לא חתם
- התיקון שמכונה „חוק מילצ'ן״ יוצר מקלט מס, אבל ישראל לא מרוויחה מכך, למיטב ידיעתי. Tzafrir - שיחה 12:12, 21 בינואר 2022 (IST)
זיהוי קציני פלמ"ח בתמונה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מי מזהה את הדמויות בתמונה (התיאור הקיים כולל רק חמש דמויות) ויכול להשלים את התיאור? רב תודות! --Kippi70 - שיחה 13:27, 21 בינואר 2022 (IST)
- אורי ברנר (שניים מימין ליגאל אלון). Shannen - שיחה 15:10, 21 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה! ―אנונימי לא חתם
- לפי אתר הפלמ"ח מדובר על תמונה של מטה הפלמ"ח ב-1948. מימין: זרובבל גלעד קצין ההסברה, ארנן עזריהו קצין הסברה, יהודה ניצן קצין שלישות, נחום שריג מפקד חטיבת הנגב, אורי ברנר מ"מ מפקד הפלמ"ח, אליעזר שושני קצין מנהלה ראשי (לשעבר גזבר הפלמ"ח), יגאל אלון מפקד הפלמ"ח, שוש ספקטור קצינת ח"ן, חנן דשא קצין אפסנאות, יצחק רבין קצין המבצעים וסגן מפקד הפלמ"ח, מולה כהן מפקד חטיבת יפתח. חברי מטה שלא מופיעים בתמונה: יוסף טבנקין מפקד חטיבת הראל וזרובבל ארבל קצין המודיעין. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה! השלמתי את הפרטים בוויקישיתוף. --Kippi70 - שיחה 18:39, 23 בינואר 2022 (IST)
- לפי אתר הפלמ"ח מדובר על תמונה של מטה הפלמ"ח ב-1948. מימין: זרובבל גלעד קצין ההסברה, ארנן עזריהו קצין הסברה, יהודה ניצן קצין שלישות, נחום שריג מפקד חטיבת הנגב, אורי ברנר מ"מ מפקד הפלמ"ח, אליעזר שושני קצין מנהלה ראשי (לשעבר גזבר הפלמ"ח), יגאל אלון מפקד הפלמ"ח, שוש ספקטור קצינת ח"ן, חנן דשא קצין אפסנאות, יצחק רבין קצין המבצעים וסגן מפקד הפלמ"ח, מולה כהן מפקד חטיבת יפתח. חברי מטה שלא מופיעים בתמונה: יוסף טבנקין מפקד חטיבת הראל וזרובבל ארבל קצין המודיעין. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה! ―אנונימי לא חתם
האם תאורטית יש דרכים לשדר אנרגיה במרחב במהירות כמו מהירות האור אך מבלי ליפול בבעיות יחסות?[עריכת קוד מקור]
בתאוריה זה רק חור תולעת וטכיונים לא? תודה. ―אנונימי לא חתם
כבוד השופט שאול שוחט - איפה יש מידע עליו?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כידוע, כב' השופט שאול שוחט מונה לבית המשפט העליון.
למיטב זכרוני, שמו נקשר בפרשיית מין כלשהי. אולי פדו, אולי השתמש בשמו כדי להגן על בן משפחה. אולי הפחית עונש ממתדיין כלשהו בגלל נגיעה אישית שלו בנושא. לא זוכר בדיוק מהי הפרשייה. בערך של השופט הזה לא מצאתי בשום מקום שום אזכור למשהו שנוי במחלוקת. הגרסאות הקודמות של השופט הזה, לא מסגירות דבר- אבל כן יש שם מלא מחוק של העורך הראשי של הערך.
שאלה ראשונה- מדוע היה צורך למחוק כזה הרבה אודות השופט הזה מההיסטוריה שלו?
שאלה שניה- מי מכיר את פרטי הפרשייה המדוברת? לא מצאתי בגוגל. האם יתכן שנכפה על גוגל להסיר את זה?
שאלה שלישית- כידוע, אסתר חיות יחד עם העורכת משתמשת:Hanay נתפסו לא טוב. והכל מופיע לקריאה חופשית בדף השיחה. למה דף השיחה על כב' השופט המדובר ריק? האם לא היו מחלוקות עריכה או דברים אחרים שראויים לדף השיחה שלו אודותיו?
שאלה רביעית - גם מנוע החיפוש של גוגל מציית לצווים שיפוטיים בדבר צנזורה והסתרה. הייתכן שהפרשה השנויה במחלוקת מחוקה מגוגל?
שאלה חמישית- על הטיה פוליטית- כידוע, השופט אלכס שטיין מאוד שנוי במחלוקת ודרך מינויו כן מופיע בערך ויקיפדיה אודותיו. למה דרך המינוי לא מופיעה לגבי אף שופט עליון אחר שכמובן מאוד רלוונטים לפסיקותיהם? זה מאוד מובהק ורלוונטי לגבי כב' השופט המדובר ומופיע בעיתונות. אבל אני יודע שהעריכות שלי יימחקו תחת הזהות הוויקיפדית שלי מסיבות מובנות.
שאלה שישית - למה פוליטיקאים בויקיפדיה מאוד שנויים במחלוקת (כולם), אבל לא שופטי העליון?
- אני חייב להודות שאני קצת מבסוט לספר לך שכתובת האייפי ממנה ערכת נרשמה וגלוייה לכל דכפין. אסף השני - שיחה 17:08, 22 בינואר 2022 (IST)
כמה זמן צריך לחכות עד שנקבות הגופי ישריצו?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כמה זמן צריך לחכות עד שנקבות הגופי ישריצו?
עובדים סוציאליים בישראל[עריכת קוד מקור]
האם הטענה ש"רק לעובדים סוציאליים הסמכות החוקית בישראל להפריד אב מילדיו" נכונה? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- בוודאי שלא. אני לא יודע למה בדיוק כוונתך במונח "להפריד", אבל החלטות בנושא משמורת מתקבלות על ידי בתי משפט לדיני משפחה. עוזי ו. - שיחה 19:58, 23 בינואר 2022 (IST)
- אמת, טעיתי כשלא אזכרתי שופטים, אך מה שאני מנסה להבין הוא מי בדרך כלל מגיש לבית המשפט בקשה להפריד באופן טוטאלי ("ללא הגבלת זמן") בין אבא לילדים בישראל, האם זה כוח חוקי ששמור רק לעובדים סוציאליים? ―אנונימי לא חתם
- תשובה: עובדים סוציאליים לא מפרידים ולא לוקחים ילדים. בית המשפט קובע, והם (ביחד עם השוטרים, כשצריך) מיישמים את החלטות בתי המשפט. העובדים הסוציאליים הם עובדים שכירים, לרוב במשכורת מאוד נמוכה, ועושים עבודה חשובה - שמישהו צריך לעשות. למשל: ליישם החלטות של בית משפט בעניין משמורת ילדים. כלומר, בקצרה, התשובה לשאלתך היא: לא. הטענה ש"לעובדים סוציאליים נתונה סמכות להפריד אב מילדיו" אינה נכונה. רק לבית המשפט יש סמכות כזאת. אם מדובר בעניין אישי, אתה מוזמן להתייעץ עם עורך דין, או עם עמותת "לצדכם - עמותה למען הגברים בישראל". בהצלחה. Danny-w - שיחה 12:22, 27 בינואר 2022 (IST)
- אמת, טעיתי כשלא אזכרתי שופטים, אך מה שאני מנסה להבין הוא מי בדרך כלל מגיש לבית המשפט בקשה להפריד באופן טוטאלי ("ללא הגבלת זמן") בין אבא לילדים בישראל, האם זה כוח חוקי ששמור רק לעובדים סוציאליים? ―אנונימי לא חתם
הפרדת אב מילדיו בישראל[עריכת קוד מקור]
מה הוא בכלל "התהליך הסדור" בו רשויות הרווחה בישראל מפרידות אב מילדיו? הרי לא ייתכן שרק בגלל שאשה תגיד "האבא מקלל אותי ואת הילדים" או משהו כזה אז יפרידו את ילדיו לחלוטין ממנו... אמור להיות איזה "אלגוריתם" לפעולה קיצונית כזאת, מהו?
תודה, ―אנונימי לא חתם
- אתייג את משתמש:Danny-w (ראה גם שאלה קודמת באותו נושא, כותרת אחת מעל) גילגמש • שיחה 20:31, 24 בינואר 2022 (IST)
- תודה לגילגמש על ההפניה.
- תשובה: רשויות הרווחה לא מפרידות ולא לוקחות ילדים. בית המשפט קובע, והם (ביחד עם השוטרים, כשצריך) מיישמים את החלטות בתי המשפט. מחלקת הרווחה אמורה לבדוק - אם בית המשפט מבקש את זה. זאת אמורה להיות בדיקה מקיפה ורגישה של כלל העובדות. למשל, בודקים גם עם הגננת או היועצת בבית הספר כדי לברר מה הילד אמר. אם הוא מספיק גדול אז גם מדברים עם הילד עצמו. באופן כללי מדברים עם שני ההורים - כל אחד מהם בנפרד - ושומעים את עמדתם. (בהנחה ששניהם משתפים פעולה ומדברים עם העובדת הסוציאלית). לגבי ההחלטות - רק לבית המשפט יש סמכות לקבל החלטות על משמורת ילדים והסדרי ראיה. בית המשפט מעדיף שההורים יגיעו להסכמה, ורק אם אין סיכוי להסכמה הוא מחליט בעצמו.
- ויקיפדיה יכולה רק לתת את המידע. אם מדובר בעניין אישי ואתה סבור שנעשה לך עוול, אתה מוזמן להתייעץ עם עורך דין, או עם עמותת "לצדכם - עמותה למען הגברים בישראל. בהצלחה. Danny-w - שיחה 12:31, 27 בינואר 2022 (IST)
סיוע כלכלי למדינת ישראל ממדינות אחרות[עריכת קוד מקור]
חוץ מארה"ב, האם יש עוד מדינה המסייעת לישראל כלכלית?
תודה, ―אנונימי לא חתם
- יחסי גרמניה–ישראל Shannen - שיחה 20:20, 23 בינואר 2022 (IST)
- הסיוע האמריקאי מתמקד בעיקר בתחום הביטחוני. אני חושב שגם האיחוד האירופאי תומך בפרוייקטים ספציפים שתואמים למטרותיו. Danny Gershoni - שיחה 08:29, 26 בינואר 2022 (IST)
אנציקלופדיה ללא ביוגרפיות[עריכת קוד מקור]
האם בהיסטוריה של אינציקלופדיות בכלל ו-ויקיפדיה בפרט הוצגה דעה לפיה אין לכלול ערכי אישים כלל? כלומר, לכתוב רק ערכים שאינם ביוגרפיות?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- אנציקלופדיה לרפואה למשל לא תכיל ביגרפיות. Shannen - שיחה 03:58, 26 בינואר 2022 (IST)
- סביר, אך אני מתכוון לאנציקלופדיה כללית ללא ביוגרפיות --- כלומר מצב בו מסכימים מראש שאין לכתוב ערכי אישים כלל כי הם פשוט לא אובייקטיביים מעצם טבעם. ―אנונימי לא חתם
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, תומכים ומתנגדים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
קראתי את הערך "פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי"
ועל פי מה שקראתי והבנתי שבהכללה נראה שמי שתמך ורצה בכניסת בריטניה לאיחוד אלו השמרנים והלייבור התנגדו יחסית
ולעומת זאת במשאל העם ב-2016 זה נראה שתומכי הלייבור רצו להישאר באיחוד האירופי בעוד השמרנים רצו לצאת.
אז השאלה שלי היא מה גרם לשינוי הדעות של המפלגות בטווח זמן כה קצר לגבי האיחוד האירופי? 93.173.81.35
- זאת לא הייתה מחלקת ימין-שמאל קלאסית. היו תומכי ימין רבים שרצו לצאת אבל גם לא מעט שמאלנים שרצו את זה. הסיבות העיקריות היו כלכליות, שנאת זרים והעמדה המסורתית של בריטים רבים הדוגלת בהתבדלות מהיבשת. יש כמובן סיבות נוספות אך להתרשמותי אלה היו הסיבות העיקריות. באשר לתמיכה גדולה יחסית של השמאל - אלה תמכו בהשארות באיחוד בגלל הדגש ששמו חלק מהימנים על מהגרים כחלק מהבעיה. היות שרבים מהשמאל רואיםרואים במהגרים תופעה מבורכת (או לכל הפחות לא פסולה) זה דחף אותם להצביע בעד השארות באיחוד. כמובן שיש גם ימנים שמברכים על המהגרים אבל באופן יחסי תמיכה במהגרים היא תופעה שמאפיינת יותר את השמאל באירופה ובכלל זה גם בבריטניה. גילגמש • שיחה 20:35, 24 בינואר 2022 (IST)
שלג 1950 בישראל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בערך שלג 1950 בישראל מופיע שהיה שלג גם ביריחו, יש איזושהי תמונה מאז? אולי במקור ירדני כלשהוא? ישרול - דברו איתי • כ"ב בשבט ה'תשפ"ב • 19:09, 24 בינואר 2022 (IST)
- https://pixels.com/featured/jericho-in-1950-munir-alawi.html 87.69.242.88 14:36, 25 בינואר 2022 (IST)
חיסון רביעי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני מכיר מספר מחוסנים X3 שחלו או נדבקו. בהתחשב במעגל המכרים הקרובים שלי, מדובר באחוז ממש לא זניח. האם חיסון 4 באמת יכול לעשות משהו ששלושת הראשונים לא ידעו? 79.178.101.137 10:50, 25 בינואר 2022 (IST)
- מומחי משרד הבריאות המליצו לאפשר חיסון רביעי לבני 18 ומעלה,—-כך מצא גוגל
- השאלה היא כמה זמן עבר מהחיסון האחרון. יותר מ-4–5 חודשים? הם לא ממש מחוסנים. 87.69.242.88 14:28, 25 בינואר 2022 (IST)
- כל חיסון, ולא רק נגד קורונה, אינו מונע הדבקה אלא רק נותן לגוף את היכולת להתמודד עם המחלה טוב יותר ולמנוע התדרדרות למחלה קשה. מכיוון שאחוז גבוה של האוכלוסיה התחסן כבר אז הגיוני שרבים מהנדבקים כבר מחוסנים. לכן יש לשאול מה אחוז המתחסנים הם חולים קשים. ונכונה גם התשובה לגבי הזמן שעבר מהחיסון השלישי. Danny Gershoni - שיחה 08:25, 26 בינואר 2022 (IST)
הנהלת חשבונות[עריכת קוד מקור]
אם יבוטל המזומן לאלתר אבל גם כל חשבון בנק של כל אזרח או חברה במדינה מסוימת יהיה מסונכרן עם ספר חשבונות אישי שרשות המסים תיצור עבור האזרח\חברה, האם עדיין יהיה צורך כל שהוא בהנהלת חשבונות כמקצוע?
תודה. ―אנונימי לא חתם
ויכוח עם המורה: ערכים שהפונקציה יכולה לקבל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: בדיון
מתוך מבחן במתמטיקה: ״מה הם הערכים שהפונקציה g(x) יכולה לקבל?״. התלמיד הבין ״מה ערכי x שהפונקציה יכולה לקבל בכניסה״, כלומר - מהו תחום ההגדרה. המורה טוענת שהכוונה היא לערכים שמתקבלים מהפונקציה. מי צודק/ת? לשימת לבכם, בערך פונקציה מופיע ״אומרים שהפונקציה "מקבלת" איברים מהתחום X ו"מחזירה" איברים מהטווח Y״. Gil mo - שיחה 16:49, 25 בינואר 2022 (IST)
- זה טריקי מאוד.
בעיקרון היא צודקת, אבל אפשר יותר מדי בקלות להבין את השאלה באופן אחר, אם משלימים אוטומטית את ”לקבל“ ל”לקבל כקלט“.
בעיקרון, עדיף היה להשתמש ב-”מה הם ערכי ה-x שהפונקציה g(x) יכולה לקבל?“ וב-”מה הם הערכים שהפונקציה g(x) יכולה להיות שווה אליהם?“, אלו הניסוחים היותר טובים בשביל ”מהו תחום הפונקציה?“ ו”מהי תמונת הפונקציה?“ בהתאמה.
אני הייתי מבקש התחשבות מכיוון שהניסוח היה עלול להתפרש בצורה דו משמעית😄 –מקף⁻‽ 16:57, 25 בינואר 2022 (IST) - טיפלתי באותה דו משמעיות שהייתה בערך. –מקף⁻‽ 17:00, 25 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה, אולם גם לאחר התיקון במאמר, הניסוח מחזק את ההבנה של התלמיד שמדובר בתחום ההגדרה, לא? מדוע המורה צודקת? אגב אם תשאל אותי אני לא מבין למה צריך להתנסח בשפה ״לא מתמטית״, במקום לכתוב ״מהו טווח הפונקציה״. אגב, בתכנות יש משמעות אחת ויחידה לביטוי ״ערך שהפונקציה מקבלת״ והיא ״מה ערך הארגומנט/פרמטר כקלט לפונקציה״. Gil mo - שיחה 17:47, 25 בינואר 2022 (IST)
- המורה צודקת, למרות שיש פה באמת כפל משמעות. "הפונקציה מקבלת ערך 3 בנקודה x=1" היא נוסח די רגיל. ככה שאולי התלמיד לא אשם, אבל המשמעות של השאלה ברורה ושונה ממה שהוא הבין. Corvus,(Nevermore) 17:53, 25 בינואר 2022 (IST)
- לפי הערך בויקיפדיה, אפשר גם לומר ״הפונקציה מקבלת את הערך 1 ומחזירה 3״? Gil mo - שיחה 18:00, 25 בינואר 2022 (IST)
- כן. אבל במידה שאין התייחסות לפלט, יש בעיתיות בייחוס של הקבלה לקבלת קלט. –מקף⁻‽ 18:59, 25 בינואר 2022 (IST)
- לפי הערך בויקיפדיה, אפשר גם לומר ״הפונקציה מקבלת את הערך 1 ומחזירה 3״? Gil mo - שיחה 18:00, 25 בינואר 2022 (IST)
- שים לב שהשאלה שלה היא לא מה טווח הפונקציה, אלא מה תמונת הפונקציה. הבחנה חשובה גם כן. –מקף⁻‽ 19:00, 25 בינואר 2022 (IST)
- אם התלמיד חושב שהוא צודק, זה אומר שהוא לא הכין מספיק שיעורי בית ולא נתקל בנוסח המקובל של השאלה. Tzafrir - שיחה 21:24, 25 בינואר 2022 (IST)
- אני נוטה להסכים עם התלמיד. השאלה היא לכל הפחות מנוסחת בצורה שבהחלט יכולה להשתמע לשני פנים, והייתי מצפה מהמורה להתחשב. כמורה למתימטיקה שומה על המורה להדגים את חשיבות ההגדרה החד משמעית. בייחוד עלולים להתבלבל מי שרגילים תכנות, שם באופן מובהק פונקציה מקבלת קלט ומחזירה פלט. אסף השני - שיחה 22:07, 25 בינואר 2022 (IST)
- אה, זו שאלה מבגרות, מענין. שאלה 7 סעיף 2. [2] אסף השני - שיחה 22:16, 25 בינואר 2022 (IST)
- האמת שההקשר שם מעניין, כי מובן מאליו שתחום ההגדרה של g הוא תחום ההגדרה של f שכבר התגלה קודם, אז יש קצת יותר מקום לטעון שזה קצת פחות חד משמעי. —@מקף⁻‽ 11:55, 27 בינואר 2022 (IST)
- אה, זו שאלה מבגרות, מענין. שאלה 7 סעיף 2. [2] אסף השני - שיחה 22:16, 25 בינואר 2022 (IST)
- אני נוטה להסכים עם התלמיד. השאלה היא לכל הפחות מנוסחת בצורה שבהחלט יכולה להשתמע לשני פנים, והייתי מצפה מהמורה להתחשב. כמורה למתימטיקה שומה על המורה להדגים את חשיבות ההגדרה החד משמעית. בייחוד עלולים להתבלבל מי שרגילים תכנות, שם באופן מובהק פונקציה מקבלת קלט ומחזירה פלט. אסף השני - שיחה 22:07, 25 בינואר 2022 (IST)
- המורה צודקת, למרות שיש פה באמת כפל משמעות. "הפונקציה מקבלת ערך 3 בנקודה x=1" היא נוסח די רגיל. ככה שאולי התלמיד לא אשם, אבל המשמעות של השאלה ברורה ושונה ממה שהוא הבין. Corvus,(Nevermore) 17:53, 25 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה, אולם גם לאחר התיקון במאמר, הניסוח מחזק את ההבנה של התלמיד שמדובר בתחום ההגדרה, לא? מדוע המורה צודקת? אגב אם תשאל אותי אני לא מבין למה צריך להתנסח בשפה ״לא מתמטית״, במקום לכתוב ״מהו טווח הפונקציה״. אגב, בתכנות יש משמעות אחת ויחידה לביטוי ״ערך שהפונקציה מקבלת״ והיא ״מה ערך הארגומנט/פרמטר כקלט לפונקציה״. Gil mo - שיחה 17:47, 25 בינואר 2022 (IST)
חוק חינוך חובה - ללא שיניים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
איך מסייע חוק חינוך חובה לתלמידים שנשרו מבית הספר ולא מקיימים ביקורים סדירים? האם במקרים קיצוניים מפעילים רשויות אכיפה, ואם כן מה הם כבר יכולים לעשות? לגרור את הילד לשיעור ולהחזיק את עיניו פקוחות? להכניס את הוריו למעצר? Gil mo - שיחה 17:52, 25 בינואר 2022 (IST)
- קצין ביקור סדיר. TheStriker - שיחה 19:50, 26 בינואר 2022 (IST)
- תודה אך זה לא עונה על השאלה: מהי האכיפה שמתבצעת במקרה שגם הקב״ס נשלח הביתה כלעומת שבא? Gil mo - שיחה 10:25, 27 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה על הקישור. ויחד עם זאת לא ברור: איך הוצאת ילדים מחזקת הוריהם תסייע לחנך את הנער/ה הסרבנ/ית? Gil mo - שיחה 13:19, 27 בינואר 2022 (IST)
היא לא מבטיחה סיוע בחינוך הילד המוצא, היא מבטיחה סיכוי לשינוי ברצון הילד. 2A02:3038:412:3CA6:54A9:BCC2:20A5:E02E 13:47, 27 בינואר 2022 (IST)
ציפוי תאים סולאריים בסיליקון ניטריד[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
היי, במסגרת קריאה וחיפוש אחר מידע הקשור לפאנלים סולריים העשויים סיליקון חד-גבישי, נוכחתי כי במקרים רבים הם מצופים בציפוי סיליקון ניטריד של תאים (אנ'). אני משער שחייב להיות לציפוי שכזה חסרונות הקשורות לחומר, אשר גורמות לציפוי לאבד מיכולתו במרוצת הזמן. אני לא מצליח להצביע על חסרונות ספציפיים, ואפילו גוגל סקולאר לא עזר בעניין. אשמח לעזרה. 87.70.11.210 18:39, 25 בינואר 2022 (IST)
המהפכה החקלאית[עריכת קוד מקור]
האם המהפכה החקלאית התרחשה לפני גילוי היכולת להשתמש במתכות (איפה שהוא)? ―אנונימי לא חתם
- כן. באזורנו המעבר לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנים (תחילת התקופה הנאוליתית) והתפתח בהדרגה באלפי השנים שלאחר מכן. תחילת חרושת המתכת החלה בסוף התקופה הנאוליתית או תחילת התקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה ומעלה. באזורים אחרים המצב דומה, לא זכור לי כרגע מקרה של חרושת מתכת בחברה קדם-חקלאית. Reuveny - שיחה 20:55, 25 בינואר 2022 (IST)
מש״קית ולא מש״ק[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מדוע נוצר הצורך להוסיף סיומת נקבה לראשי תיבות של תפקידים, כשנושאת התפקיד היא אישה? למשל: מש״קית, מנכ״לית, סמב״צית וכד׳. ראשי התיבות מתאימים לשני המינים (״מפקד/ת שאיננה קצינ/ה״, ״מנהל/ת כללי/ת״ וכו׳). Gil mo - שיחה 09:44, 26 בינואר 2022 (IST)
- ראשי התיבות הפכו למילה. סמל (דרגה) גם הוא במקור ראשי תיבות, אבל מדובר כבר על מילה. ולכן מטים אותה כמו כל מילה אחרת. Tzafrir - שיחה 10:48, 26 בינואר 2022 (IST)
- לא כל ראשי התיבות הפכו למילה, והם ממשיכים להיכתב עם גרשיים (למעשה לא ממש הפכו למילה - אלא רק נהגים כמילה). שנית, אפילו אם כך הדבר, למילה אין ״צורת זכר״ ויכולה לשמש גם לזכר וגם לנקבה. דוגמא ללא ראשי תיבות היא ״דוקטור״ לאישה (ולא ״דוקטורית״). Gil mo - שיחה 14:01, 26 בינואר 2022 (IST)
- נכון. מבטאים „דוקטור״ ולא ״דר״. הניחוש שלי היא שהמילה „דוקטור״ היא פחות בתבנית של מילה עברית. אבל המילה הקרובה דוקטורנט / דוקטורנטית (ומסטראנט / מסטרנטית) מוטית. כמוכן: דוקטורים, ברבים. כך גם משק״ים (למרות שראשי התיבות מתאימים גם למפקדים שאינם קצינים) ומש״קיות. Tzafrir - שיחה 14:20, 26 בינואר 2022 (IST)
- מן הסתם הייתי צריך לפנות מלכתחילה למאמר האקדמיה: תפקיד או תואר של אישה. Gil mo - שיחה 15:01, 26 בינואר 2022 (IST)
- בשפה כתובה אני משתמש ב"דוקטור" ו"פרופסור" כיוניסקס. כלומר "דוקטור כהן גילתה יסוד כימי חדש", "פרופסור פרץ מונתה לדיקאן הפקולטה".
- לגבי "מש"קית" - זה צה"ל... עגה צה"לית מרשה גם משפטים כמו "עוד שלוש יום היחידה מזדכים על אלף נשקים" במשמעות של "בעוד שלושה ימים היחידה מחזירה אלף כלי נשק שהיו בהשאלה". ככה שהכלאה בין ראשי תיבות לצורת נקבה זה עוד כלום. Corvus,(Nevermore) 19:49, 26 בינואר 2022 (IST)
- מעניין שכתבת "דקן הפקולטה" ולא "דקנית" (גם לדעתי אין להטות שמות-תפקיד כמו זה). עוזי ו. - שיחה 14:49, 27 בינואר 2022 (IST)
- מן הסתם הייתי צריך לפנות מלכתחילה למאמר האקדמיה: תפקיד או תואר של אישה. Gil mo - שיחה 15:01, 26 בינואר 2022 (IST)
- נכון. מבטאים „דוקטור״ ולא ״דר״. הניחוש שלי היא שהמילה „דוקטור״ היא פחות בתבנית של מילה עברית. אבל המילה הקרובה דוקטורנט / דוקטורנטית (ומסטראנט / מסטרנטית) מוטית. כמוכן: דוקטורים, ברבים. כך גם משק״ים (למרות שראשי התיבות מתאימים גם למפקדים שאינם קצינים) ומש״קיות. Tzafrir - שיחה 14:20, 26 בינואר 2022 (IST)
- לא כל ראשי התיבות הפכו למילה, והם ממשיכים להיכתב עם גרשיים (למעשה לא ממש הפכו למילה - אלא רק נהגים כמילה). שנית, אפילו אם כך הדבר, למילה אין ״צורת זכר״ ויכולה לשמש גם לזכר וגם לנקבה. דוגמא ללא ראשי תיבות היא ״דוקטור״ לאישה (ולא ״דוקטורית״). Gil mo - שיחה 14:01, 26 בינואר 2022 (IST)
כוננות המלחמה באוקראינה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני מנותק מהעולם בגלל הצבא, ולכן רוצה לדעת מה לעזאזל קורה באוקראינה. למה פוטין רוצה לפלוש אליה, ומה האינטרס של ארה"ב להיחלץ לעזרת האוקראינים (הרי ככל הזכור לי, אוקראינה לא חברה בנאט"ו). תודה, ניב – שיחה – מכחילים את הקונגרס 11:03, 26 בינואר 2022 (IST)
- יש ערך על זה: המשבר האוקראיני-רוסי. אביתר ג' • שיחה • 11:31, 26 בינואר 2022 (IST)
קצת הלכתי לאיבוד עם הערך.
האם הכוונה ליצירת אמנות תלת מימדית אשר איך שהוא נחתמה דיגיטלית בעצמה (בדומה לכך שאימייל קבלה חתום דיגיטלית?) ―אנונימי לא חתם
- להבנתי מדובר על אפשרות לטעון לבעלות על מסמך דיגיטלי, כלומר: על צירוף ביטים. באופן כללי בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שמשפשרת לקבוצה גדולה ובלתי תלויה של משתמשים להסכים על ספר חשבונות משותף: מה שייך לכל אחד מהמשתמשים ששותפים ברשת. במקרה הזה הרחיבו את הטכנולוגיה כדי להעיד על כך שמשתתף כלשהו הוא הבעלים של רצף ביטים. ובהמשך אותו משתמש יכול להעביר את הבעלות (תמורת תשלום?) למשתמש אחר.
- האם יש לכך משמעות חוקית? שאלה טובה. אם קניתי ממך רצף ביטים כזה שאמור לייצג תמונה, אני עדיין יכול לצלם בעצמי את התמונה. אבל אולי תמונה ללא חותמת של גוף כלשהו שווה פחות (למה? ככה). ומי אמר שתמונה יכולה להיות מיוצגת רק על ידי רצף ביטים אחד (ר’ גם דחיסה מאבדת נתונים)? הערך מזכיר סוג אחר של דבר שאפשר ליצור: נכסים במשחקי רשת: כאן יש רק גוף מנפיק אחד. Tzafrir - שיחה 10:51, 27 בינואר 2022 (IST)
- אוקיי, אז נניח שקניתי תמונה וירטואלית חתומה דיגיטלית והצגתי אותה באתרי האישי ומישהו שמר עותק לקובץ במערכת ההפעלה שלו.
- רצף הביטים שמכיל את התמונה הוירטואלית כולל גם תת-רצף המהווה חתימה דיגיטלית.
- לפתע החליט המעתיק לשנות את החתימה ברמת התו הבודד (דרך עריכת קובץ העותק עם עורך טקסט).
- החתימה היא כבר לא אותה חתימה אז מה בכלל שווה רישום בעלות לכאורה בספר החשבונות הבלוקצ'ייני אם מספיק תו אחד כדי לשבור את ה"דיוק" שלו? ―אנונימי לא חתם
קשר בין מזג האוויר למזג הים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם כשמזג האוויר חורפי ו/או סוער - גשם, רוח, ברד - גם הים סוער, או שאין קשר בין שני הדברים?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 23:38, 26 בינואר 2022 (IST)
- אני לא מומחה לאקלים, אבל אם יש רוחות במישור החוף, כנראה שיש רוחות גם באזורי הים הקרובים. Tzafrir - שיחה 10:37, 27 בינואר 2022 (IST)
שיפוט-הקו באליפות אוסטרליה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמתי לב שבאליפות אוסטרליה הנוכחית ביטלו לחלוטין את שופטי-הקו (קוונים), ועברו לשיפוט אלקטרוני. אני כמובן יודע ששימוש בעין הנץ (Hawk-Eye) התחיל כבר לפני שנים, אבל תהיתי האם יש כאן מי שיודע מתי נעשה המעבר האבסולוטי לשיפוט שאינו תלוי כלל בעין האנושית? נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:04, 27 בינואר 2022 (IST)
מתי נשבר בפעם האחרונה בחורף שיא הביקוש לחשמל בכל הזמנים?[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף שיחה:משק החשמל בישראל#מתי נשבר בפעם האחרונה שיא צריכת החשמל בכל הזמנים בחורף?
—מקף⁻‽ 15:34, 27 בינואר 2022 (IST)
מישהו במקרה יודע מתי בפעם האחרונה לפני 19 לינואר 2022, נשבר שיא הביקוש החשמל בכל הזמנים בחורף במקום בקיץ? לפי דעתי הפעם האחרונה שזה קרה היה לפני יותר מעשור. ב-19 לינואר 2022 למשל, הוא נשבר למרות שעכשיו חורף ולא קיץ. זור987 - שיחה 19:42, 26 בינואר 2022 (IST)
- עדיף לשאול בהכה את המומחה.
ברשותך, מסיר את האזכור מלוח המודעות. —מקף⁻‽ 15:32, 27 בינואר 2022 (IST)
― סוף העברה
- לפי הכתבה הזו השיא נשבר פעמיים בחורף הנוכחי - השבוע (26) ושבוע שעבר (19). לפני זה השיא נשבר ב-10.2.2020 לפי הכתבה הזו, שם כתוב שהשיא שלפניו היה ב-19.1.2019 מקור מאז. הגעתי לנתונים מחיפוש - שיא ביקוש החשמל בחורף - בגוגל, ויש שם עוד תוצאות רבות.
מה זה סוף היקום ב vacuum decacy?[עריכת קוד מקור]
זה שונה מ:
- big_rip
- big_crunth
- heat_death
האם יש כאן ערך בעברית? תודה. ―אנונימי לא חתם
רצח נשים בישראל[עריכת קוד מקור]
האם רוב הנרצחות הן אמהות לילדיי הרוצחים?
אם כן, האם לפסיכולוגים יש מה להגיד על זה? ―אנונימי לא חתם
- התשובה לשאלתך הראשונה היא לא. לפי מה שמופיע בכתבה הזו בשנת 2020 נרצחו בישראל 19 נשים ע"י בן זוגן או קרוב משפחתם - ובשני מקרים מדובר בבנים שרצחו את אימם. בכתבה הזו כתוב ש-25 נשים נרצחו ב-2020, שמתוכם ב-18 זהות הרוצח ידועה - ומתוכם ב-17 מדובר בבן משפחה, ומתוכם ב-13 מקרים מדובר בבן הזוג (הכתבה פורסמה כמה חודשים לפני הכתבה הראשונה שהבאתי, כך שנראה שעוד מקרים פוענחו). בכתבה הזו לגבי 2021 כתוב שנרצחו 16 נשים, ומתוכם 4 מקרים של רצח אם בידי בן.
- בכל מקרה יש לפסיכולוגים מה לומר. המונח המקצועי לרצח נשים ע"י צאצאיהם נקרא Matricide - ועכשיו אפשר לחפש ספרות מקצועית בנושא.
- או שהתנסחתי לא נכון או שפורשתי לא נכונה --- אני לגמרי לא התכוונתי לשאול על רצח בנים את אימותיהן (חלילה) אלא על האם רוב הנשים הנרצחות הן אימהות לילדים של הגבר שרצח אותן, כלומר, אם להיות האישה אמא לילד אחד לפחות מן הרוצח יש יותר סיכוי להירצח ואם כן אז למה, מבחינה פסיכולוגית. ―אנונימי לא חתם
- דמיין לך שבכל שעה שבה שני אנשים נמצאים לבדם באותו חדר, הסיכוי שאחד מהם ירצח את רעהו הוא חמישה למיליארד. עוזי ו. - שיחה 14:00, 28 בינואר 2022 (IST)
- או שהתנסחתי לא נכון או שפורשתי לא נכונה --- אני לגמרי לא התכוונתי לשאול על רצח בנים את אימותיהן (חלילה) אלא על האם רוב הנשים הנרצחות הן אימהות לילדים של הגבר שרצח אותן, כלומר, אם להיות האישה אמא לילד אחד לפחות מן הרוצח יש יותר סיכוי להירצח ואם כן אז למה, מבחינה פסיכולוגית. ―אנונימי לא חתם
פוליגמיה ומחסור בנשים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
סליחה על השאלה, אבל האם פוליגמיה אינה יוצרת "מחסור בנשים" בחברה בה היא נוהגת? הלא אם כל גבר ממוצע יתחתן עם שלוש נשים, ייווצר מחסור בנשים. איך זה בדיוק עובד?
הנושא מסובך. אפשר לסכם שטרור פנימי, אלימות כלפי השכנים והגירת צעירים יופיעו יותר בחברה בה נהוג ריבוי נשים. 2A02:3038:40D:C860:A1CA:7AF1:2232:8360 06:46, 28 בינואר 2022 (IST)
- ייתכן גם ייבוא נשים (מה שקורה בפועל בנגב). Tzafrir - שיחה 11:33, 28 בינואר 2022 (IST)
- אני פעם ראשונה נודע על תופעה "ייבוא נשים" בנגב, למה בדיוק התכוונת? תודה, ―אנונימי לא חתם
- כלות שמגיעות ממזרח ירושלים או מאזור הר חברון. כמובן שזה רק מזיז מחסור (אם אכן ישנו. אין לי נתונים) למקום אחר. Tzafrir - שיחה 21:22, 30 בינואר 2022 (IST)
- אני פעם ראשונה נודע על תופעה "ייבוא נשים" בנגב, למה בדיוק התכוונת? תודה, ―אנונימי לא חתם
- באופן טבעי בשביל לאפשר פוליגיניה צריך להיות מופר איזון בין גברים לנשים. הדבר יכול להיות מושג על ידי תמותה עודפת של גברים או סירוס כפוי (כמו שהיה באימפריה האות'ומנית). תמותה עודפת של גברים צעירים יכולה להיות מושגת במלחמה לדגומה. Corvus,(Nevermore) 14:44, 28 בינואר 2022 (IST)
- בחברה בה יש גידול טבעי משמעותי, גם הפרש בגיל הנישואין בין גברים לנשים יצור אפשרות לפוליגניה. אם גברים מתחתתנים בגיל 30, ונשים בגיל 17, והשנתון של גיל 17 גדול משמעותית מהשנתון של גיל שלושים, אז חלק מהגברים יוכלו להתחתן עם יותר מאישה אחת, ובלעדי פוליגניה חלק מהנשים תשארנה רווקות. ―אנונימי לא חתם
האם ממשלות בעולם נמנעות במכוון מרפורמות אוטומציה בגלל פחד ממהומות בשל אבטלה?[עריכת קוד מקור]
יש ערך המכיל דוגמאות לכך? ―אנונימי לא חתם
- לא. ממשלה לא ממש מסוגלת לבצע את זה אלא אם היא תפעיל מדיניות נוקשה מאוד ושמירה קפדנית מאוד על הכלכלה. גילגמש • שיחה 12:41, 28 בינואר 2022 (IST)
- זו רכבת שממשלות לא יכולות לעצור. הדיבור על אבטלה בגלל אוטומציה החל עוד מהמהפכה התעשייתית אבל במהלך השנים כולם הבינו שיש תהליך של שינוי במקצועות הרלוונטיות לקידמה (קרא למשל כאן). Danny Gershoni - שיחה 20:49, 29 בינואר 2022 (IST)
האם ייתכן מצב שבו חיטוי יפסיק לעבוד?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למיטב הבנתי, הרפואה המערבית המודרנית הצליחה לחסל את רוב המחלות הזיהומיות (דבר, כולרה, דיזנטריה, שחפת וכיו"ב) בזכות גילוי ההיגיינה והחיטוי, ובפרט בזכות גילוי העובדה שאפשר להרוג את החיידקים/נגיפים גורמי המחלות בעזרת אלכוהול או הרתחה. האם יכול לקרות מצב שבו יתפתחו חיידקים גורמי מחלות עמידים לחום ולאלכוהול? ואם חלילה זה יקרה- האם זה יהיה סופה של הרפואה המערבית והמגיפות ההמוניות יחזרו לאירופה? הכוונה כמובן לא ל"מגיפה" חרטא כמו קורונה, אלא למגיפה אמתית כמו המגיפה השחורה, שקוטלת עשרות אחוזים מהאוכלוסייה, והגופות נערמות ברחובות.--2A00:A040:196:303F:2C01:3845:CDDD:DDD4 15:33, 28 בינואר 2022 (IST)
- חיטוי לאו דווקא מבוצע בחום. יש שיטות חיטוי רבות. באשר לעמידות חיידקים - חיידקים מסוימים יכולים לפתח נבגים ולאלה יש עמידות לא רעה לחום ולמצבי מצוקה אחרים. בכל אופן, לא סביר להניח שתהיה התפרצות בגלל ש"חיטוי לא יעבוד". גילגמש • שיחה 15:35, 28 בינואר 2022 (IST)
- למה לא?--2A00:A040:196:303F:50D7:FFFF:FA0A:31C8 15:00, 30 בינואר 2022 (IST)
- שתי סיבות עיקריות: יש שיטות חיטוי רבות, לאו דווקא בחום. למשל מים וסבון יכולים לחטא את המשטח (לא לעקר אותו) אפשר להשתמש גם בקרינה ובאמצעים אחרים. לאו דווקא חום. שנית, גם הנבגים עמידים רק בחום עד גבול מסוים. אפשר פשוט להעלות את הטמפ' ולחסל אותם. בנוסף, עצם קיומו של החיידק הוא לאו דווקא משהו שיגרום למגפה. חיידקים הם ייצורים חיוניים מאוד לחיים תקינים. גם בגופו של אדם יש חיידקים רבים שמסייעים לנו. לא הכל רע. בנוסף, לאדם יכולת מרשימה מאוד להתגונן מפני המזיקים האלה בעזרת מערכת החיסון. לכן, אין צורך לחיות בסביבה סטירילית. אנחנו חשופים לחיידקים כל הזמן - למשל בנשימה או באכילה. בגוף האדם יש פתחים רבים שדרכם החיידקים מסוגלים לחדור ובכל זאת הדבר לא גורם למגפות. לגבי המגפה שהוזכרה - חשוב לציין בהקשר זה את האנטיביוטיקה ואת ההתקדמות העצומה של הרפואה במאות השנים שחלפו מאז פרוץ המגפה השחורה. אנחנו לא חשופים כמו שהינו פעם. יש לנו כלים רבים מאוד להלחם במגפות וחיטוי זה רק אחד מהם. גילגמש • שיחה 20:25, 29 בינואר 2022 (IST)
- הדיבור הוא על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מכיוון שחיידקים עשויים מחלבון הם כפופים לביולוגיה של החלבון שמתפרק מעל 45 מעלות כך שאין סכנה שפיסטור/עיקור יפסיקו להיות רלוונטים. מאותה סיבה גם כל הכמיקלים שפוגעים במנגנונים הביולוגים של החיידקים ישארו רלוונטים. Danny Gershoni - שיחה 20:41, 29 בינואר 2022 (IST)
- לא. חיידקים מסוימים יכולים לפתח נבגים. אלה עמידים בטמפ' גבוהות בהרבה. בנוסף, יש חיידקים תרמופילים שיכולים לשרוד בקלות טמפרטורות גבוהות מ-45 מעלות בלי שום צורך ליצור נבגים. גילגמש • שיחה 20:43, 29 בינואר 2022 (IST)
- לא אמרתי שכל החיידקים גורמים למחלות ולא אמרתי שאנחנו צריכים לחיות בעולם סטרילי. הייתי מאד ספציפי לגבי חיידקים גורמי מחלות, וגם נתתי מספר דוגמאות.
- אתם בעצמכם כתבתם לי מזמן שסבון לא הורג חיידקים אלא רק מוריד לכלוך. לא בכדי רופאים ואחיות תמיד טובלים את כלי העבודה שלהם באלכוהול ולא בסבון לפני ואחרי כל פרוצדורה רפואית, ולו הפשוטה והשגרתית ביותר. איך מערכת הרפואה אמורה להמשיך לתפקד אם חלילה יתפתחו חיידקים גורמי מחלות עמידים לאלכוהול??
- ואנטיביוטיקה לא מונעת הדבקה, אלא רק מטפלת במי שכבר נדבק, וגם זה בערבון מוגבל ובמחיר של נזקים בריאותיים אחרים.
- לאור כל זאת, לא ברורה לי הקביעה "לא סביר להניח שתהיה התפרצות בגלל ש"חיטוי לא יעבוד".--2A00:A040:196:303F:50D7:FFFF:FA0A:31C8 15:00, 30 בינואר 2022 (IST)
- יש הבדל מאוד משמעותי בין חיטוי לאנטיביוטיקה: חיטוי הורג את כל סוגי החיים. אנטיביוטיקה הורגת רק סוגים מסוימים של חיידקים בתוך גוף חי. לכן הרבה יותר מסובך לפתח עמידות לחיטוי. אנחנו יכולים להרוג את כל החיידקים בגוף עם אקונומיקה (ואז הטיפול יצליח והחולה ימות). למנגנוני עמידות יש מחיר והתוצאה היא שאותם חיידקים עמידים לא יצליחו לעמוד בתחרות עם חיידקים אחרים שיהיו הרבה יותר יעילים מהם (למעט המקרים המעטים יחסית של משטחים מחוטאים). Tzafrir - שיחה 15:09, 30 בינואר 2022 (IST)
- אנונימי, אתה נכנס עמוק לתוך שאלה במיקרוביולוגיה שלא ניתן להסביר במסגרת המדור הזה. אני מציע שתתחיל בקריאת ערכים רלוונטיים כמו וירוסים, חיידקים, אנטיביוטיקה, חיטוי, עיקור וכו'. אם עדיין יהיו שאלות אתה מוזמן לשאול שאלה ספציפית. גילגמש • שיחה 16:34, 30 בינואר 2022 (IST)
- יש הבדל מאוד משמעותי בין חיטוי לאנטיביוטיקה: חיטוי הורג את כל סוגי החיים. אנטיביוטיקה הורגת רק סוגים מסוימים של חיידקים בתוך גוף חי. לכן הרבה יותר מסובך לפתח עמידות לחיטוי. אנחנו יכולים להרוג את כל החיידקים בגוף עם אקונומיקה (ואז הטיפול יצליח והחולה ימות). למנגנוני עמידות יש מחיר והתוצאה היא שאותם חיידקים עמידים לא יצליחו לעמוד בתחרות עם חיידקים אחרים שיהיו הרבה יותר יעילים מהם (למעט המקרים המעטים יחסית של משטחים מחוטאים). Tzafrir - שיחה 15:09, 30 בינואר 2022 (IST)
- הדיבור הוא על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מכיוון שחיידקים עשויים מחלבון הם כפופים לביולוגיה של החלבון שמתפרק מעל 45 מעלות כך שאין סכנה שפיסטור/עיקור יפסיקו להיות רלוונטים. מאותה סיבה גם כל הכמיקלים שפוגעים במנגנונים הביולוגים של החיידקים ישארו רלוונטים. Danny Gershoni - שיחה 20:41, 29 בינואר 2022 (IST)
- שתי סיבות עיקריות: יש שיטות חיטוי רבות, לאו דווקא בחום. למשל מים וסבון יכולים לחטא את המשטח (לא לעקר אותו) אפשר להשתמש גם בקרינה ובאמצעים אחרים. לאו דווקא חום. שנית, גם הנבגים עמידים רק בחום עד גבול מסוים. אפשר פשוט להעלות את הטמפ' ולחסל אותם. בנוסף, עצם קיומו של החיידק הוא לאו דווקא משהו שיגרום למגפה. חיידקים הם ייצורים חיוניים מאוד לחיים תקינים. גם בגופו של אדם יש חיידקים רבים שמסייעים לנו. לא הכל רע. בנוסף, לאדם יכולת מרשימה מאוד להתגונן מפני המזיקים האלה בעזרת מערכת החיסון. לכן, אין צורך לחיות בסביבה סטירילית. אנחנו חשופים לחיידקים כל הזמן - למשל בנשימה או באכילה. בגוף האדם יש פתחים רבים שדרכם החיידקים מסוגלים לחדור ובכל זאת הדבר לא גורם למגפות. לגבי המגפה שהוזכרה - חשוב לציין בהקשר זה את האנטיביוטיקה ואת ההתקדמות העצומה של הרפואה במאות השנים שחלפו מאז פרוץ המגפה השחורה. אנחנו לא חשופים כמו שהינו פעם. יש לנו כלים רבים מאוד להלחם במגפות וחיטוי זה רק אחד מהם. גילגמש • שיחה 20:25, 29 בינואר 2022 (IST)
- למה לא?--2A00:A040:196:303F:50D7:FFFF:FA0A:31C8 15:00, 30 בינואר 2022 (IST)
לימוד מכונה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני רוצה להבין אם מה שעשיתי נחשב לMachine learning או לא.
נתונים לי אוסף נקודות (x,y) שבאם ממדידות של שני פרמטרים. בעין בלתי מזוינת אני שם לב שעבור xים קטנים ערכי y הם כולם בערך גודל של 10 פלוס מינוס 0.2, ועבור ערכים גבוהים של x, ערכי ה-y הם מינוס 10 פלוס מינוס 1 בערך. יש פיזור וקיימים גם ערכים חיובים של y בxים גדולים.
אז אני מתבקש למצוא פונקציית מדרגה מהסוג או במילים אחרות, אני רוצה למצוא את הטתה הטובה ביותר לתיאור הניסוי. אז מה שאני עושה זה להריץ מלא טתות ברצף, ולכל אחת מהם אני מחשב את המרחק בריבוע בין פונציה y (היפותזה) לבין המדידות. כלומר אני מחפש תטה שתתן מינימום לפונקציה כאשר hat{y} אלו ערכים מדודים.
אז השאלה שאני שואל בעצם היא האם התהליך שתיארתי הוא דגומה ללימוד מכונה או לא?
- עדיף לשאול את זה בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים, שם עוקבים אנשים שמבינים הרבה יותר טוב בשאלות מהסוג הזה. אם תסכים, אעביר עבורך את השאלה לשם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:26, 29 בינואר 2022 (IST)
- כן. זו הסקה סטטיסטית, שמשמשת גם בלמידת מכונה. עוזי ו. - שיחה 23:28, 29 בינואר 2022 (IST)
רובוטיקה[עריכת קוד מקור]
איזה מוצר צריכה ביתי נוצר עד כה מ"מייקינג" עם Arduino או עם Raspberry Pi?
או שמא הם משמשים בעיקר למטרות חינוכיות?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- Raspberry Pi משתמש לכל דבר שתרצה. אם יש לך מעט ידע תכנותי (אין צורך ביותר מקורס בסיסי בפייתון ומדריך חביב ביוטיוב) והרבה רצון לשבת, ללמוד ולהשקיע, אפשר להכין דברים ממש מגניבים בעצמך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:15, 29 בינואר 2022 (IST)
- עיקר מטרת השאלה לקבל דוגמה למוצר צריכה שנוצר עם פריימוורקיי חומרה אלה. ―אנונימי לא חתם
- אם לא נוצר, אני מבקש הסבר למה לא. ―אנונימי לא חתם
- לחברה שבה עבדתי היה מוצר שהשתמש בראספברי פאי כבר לפני כמה יותר מחמש שנים. התחלנו לתכנן לוח משלנו שמבוסס על מעבד ARM אחר. ובאמצע התהליך התברר שלקחת פאי ולהוסיף לו עוד לוח עזר קטן יהיה עדיין הרבה יותר זול מאשר לתכנן לוח בעצמנו. חישוב כזה נכון למי שמייצרים בכמויות קטנות. אבל בכלל לא נכון למי שבונים מוצרים ביתיים ומוכרים מוצרים זולים בכמויות גדולות. Tzafrir - שיחה 15:40, 30 בינואר 2022 (IST)
- למה לא? ―אנונימי לא חתם
- באופן כללי ככל שמוכרים יותר יחידות, עלויות הייצור ליחידה נמוכות יותר: עלויות התכנון מגולמות ביותר יחידות, ואפשר לקבל תנאים טובים יותר. ארדואינו אינו מיקרובקר מצטיין במיוחד. ראספברי פאי אינו מחשב טוב במיוחד. למי שמייצר בכמויות יש כל מיני רכיבים טובים וזולים יותר. אבל עבור מי שרוצה לקנות כמויות קטנות, שלא לדבר על רכיבים בודדים, שני הרכיבים הללו היו מהפכניים.
- לוח ארדואינו עולה עשרות דולרים בודדות. אבל ליבו של הלוח (ומה שחשוב למי שמייצר מוצר) הוא מיקרו בקר שעולה פחות מדולר ליחידה (אבל לא ממש זמין בכמויות קטנות כאלו לרוב). כמוכן התכנות של ארדואינו פשוט הרבה יותר מתכנות של מיקרו בקר טיפוסי (אבל זו אינה בעיה לחברה מספיק גדולה עם מוצר).
- הפאי יצר כמעט בעצמו את הקטגוריה של מחשבי הלוח הזולים (הקדים אותו ה־BeagleBoard (אנ') שעלה 150$ ליחידה. וכן, זה היה מחיר זול ללוח דומה). יש היום לא מעט מחשבים דומים בקטגוריה, אבל אף אחד מהם לא יכול להתחרות בו בזמינות וברכיבים המשלימים. ועדיין, אם חברה יוצרת לוח של מוצר כגון נתב ביתי, היא יכולה לתכנן לוח שמבוסס על מעבד זול יותר ושיכיל בדיוק את הרכיבים שהיא צריכה (כל רכיב נוסף מעלה את המחיר). Tzafrir - שיחה 21:09, 30 בינואר 2022 (IST)
- למה לא? ―אנונימי לא חתם
- לחברה שבה עבדתי היה מוצר שהשתמש בראספברי פאי כבר לפני כמה יותר מחמש שנים. התחלנו לתכנן לוח משלנו שמבוסס על מעבד ARM אחר. ובאמצע התהליך התברר שלקחת פאי ולהוסיף לו עוד לוח עזר קטן יהיה עדיין הרבה יותר זול מאשר לתכנן לוח בעצמנו. חישוב כזה נכון למי שמייצרים בכמויות קטנות. אבל בכלל לא נכון למי שבונים מוצרים ביתיים ומוכרים מוצרים זולים בכמויות גדולות. Tzafrir - שיחה 15:40, 30 בינואר 2022 (IST)
- אם לא נוצר, אני מבקש הסבר למה לא. ―אנונימי לא חתם
- עיקר מטרת השאלה לקבל דוגמה למוצר צריכה שנוצר עם פריימוורקיי חומרה אלה. ―אנונימי לא חתם
מפתח ציבורי[עריכת קוד מקור]
בבקשה הסבר פשוט במילים פשוטות מדוע אי אפשר להנדס מפתח פרטי מתוך מפתח ציבורי. תודה. ―אנונימי לא חתם
- משום שכדי למצוא את המפתח הפרטי צריך לפתור בעיה אלגוריתמית קשה, שהפתרון שלה דורש (ככל הידוע לנו) זמן חישוב לא ריאלי. עוזי ו. - שיחה 13:12, 30 בינואר 2022 (IST)
- ומה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לבעיה אלגוריתמית מסוג זה, נניח עם ארבע פעולות חשבון במספרים קטנים ביותר? ―אנונימי לא חתם
- בעיית הפירוק לגורמים. קל לחשב את המכפלה 64117*92931, אבל קשה למצוא את הגורמים של המספר 5969034367 (למרות שהם מאותו סדר הגודל של המספרים המופיעים במכפלה). בשיטות של הצפנה פומבית משתמשים במספרים גדולים יותר, כך שמציאת הגורמים דורשת אלפי שנות חישוב ואפילו יותר. עוזי ו. - שיחה 23:21, 31 בינואר 2022 (IST)
- ומה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לבעיה אלגוריתמית מסוג זה, נניח עם ארבע פעולות חשבון במספרים קטנים ביותר? ―אנונימי לא חתם
- לדוגמא פונקציה חד-כיוונית, כזאת שיש זה אובדן מידע (למשל זה מה שקורה בהאשינג). לא חושב שזה המצב ב RSA. קצת מסובך כל העניין עם להבין את ההגיון מאחורי האלגוריתם, שכולו עובד על משפטים בתורת המספרים. אבל אם אתה מחפש הסבר לאיך זה עובד, לא חסרים סרטונים שמסבירים איך זה עובד בצורה די פשוטה. גם לאלגוריתם החלפת מפתחות דיפי-הלמן יש הסברים פשוטים עם מספרים קטנים ביוטיוב. (¯`gal´¯) - שיחה 15:34, 30 בינואר 2022 (IST)
- במילים פשוטות: זוהי פשוט ההגדרה. אם יש דרך יעילה למצוא מפתח פרטי מהמפתח הציבורי שלו, טכניקת ההצפנה שבורה ואי אפשר כבר להתייחס אליה כהצפנת מפתח ציבורי אמינה (בשאלתך אין התייחסות ליעילות. ברור שאם יש מספיק זמן, אפשר פשוט לעבור על כל האפשרויות. אבל זה לא ממש מעשי). לדוגמה, במערכת RSA, הומלץ בעבר להשתמש באורך מפתח של 1024 סיביות, אולם כיום אורך זה לא נחשב מספיק בטוח. Tzafrir - שיחה 20:52, 30 בינואר 2022 (IST)
האם נכון להשוות מפתח ציבורי למנעול?[עריכת קוד מקור]
מנעול חשוף לכל, כל פורץ יכול לבוא ולנסות לפרוץ אותו, אבל מפתח "פרטי" (של כל מי שהבית שייך לו) יש רק אחד.
גם מפתח ציבורי חשוף לכל, אך קשה ביותר להנדס לו מפתח פרטי כך ש"פריצתו", כמעט בלתי אפשרית.
האם ההשואוה תקפה או שמא נכון להשוות מפתח ציבורי דווקא לחפץ אחר מחיי היום יום? תודה, ―אנונימי לא חתם
- דווקא בהקשר של RSA, תמיד מזכירים סיפור שכנראה היה אחת מהחידות שהובילו ליצירת RSA (חידות אליס ובוב) אבל אינו מסביר את אופן הפעולה של RSA: שני אנשים שכל אחד נמצא על גדה אחרת של אותו נחל. נמצא שם דיג עם סירה. לא ניתן להעלות אדם נוסף לסירה, אבל ניתן לתת לו חבילה להעביר לצד השני, אבל אם תיתן לו חבילה הוא ייפתח אותה. הפתרון: הצד הראשון נועל את החבילה עם מפתח שלו, מוסר לצד השני. בה הוא שם מפתח משלו ומוסר בחזרה. הצד הראשון מסיר את המפתח שלו ומוסר שוב. ואז הצד שני יכול לפתוח את החבילה בבטחה. בהקשר של מפתח ציבורי - המפתח הציבורי חשוף לכל, והוא משמש להצפנה ("נעילה") והמפתח הפרטי משמש לפענוח ("פתיחה"). יש מקרה בו השימוש הוא הפוך - אני חושב שבמקרה של אימות. (¯`gal´¯) - שיחה 15:40, 30 בינואר 2022 (IST)
דוקטורט[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כמה אחוז ממסיימי תואר שלישי ממשיכים למשרה שהיא המשך של נושא המחקר שלהם (או נושא קרוב. סטייל דוקטור למוליכים למחצה שעובד במחקר בתעשיית הלייזרים)?
כמה אחוז ממשיכים למשרות אקדמאיות?
מהו הסכום המקסימלי, לפי החוק הישראלי העדכני או לפי הפסיקה העדכנית בישראל לגבי הטרדה טלפונית? תודה. ―אנונימי לא חתם