ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון120

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


איך להציל בזיליקום ששתה חלב קוקוס?[עריכת קוד מקור]

שלום,

חבר טוב ביקש ממני לשמור על עציץ הבזיליקום שלו. תחת טיפולי המסור הוא לבלב ופרח, עד שהחלטתי לדשן אותו בחלב קוקוס מקולקל בשאיפה להאט את קצב איבוד המים בעציץ. זה עבד טוב מדי - חלב הקוקוס נטמע באדמה ואטם אותה למעבר מים. הבזיליקום הפורח מיהר לכמוש - רוב עליו נפולים, צבעם כהה ואני חושש לחייו.

אני מניח שסבון כלים יכול לפרק את שומני חלב הקוקוס, אבל הוא גם רעיל לבזיליקום. חברים יקרים, עזרו לי בבקשה להציל את הבזיליקום! ליאור ޖޭ • י"ג בתשרי ה'תשע"א • 11:37, 21 בספטמבר 2010 (IST)

תשובות רציניות[עריכת קוד מקור]

תחליף לו את האדמה , כלומר תעביר אותו לעציץ ואדמה חדשים, (באותה הזדמנות תחליף גם את הצמח) מי-נהר - שיחה 12:21, 21 בספטמבר 2010 (IST)

ביצעתי את ניתוח החירום אמש, בשעת לילה מאוחרת, בהמלצת שלושה מומחים בלתי תלויים, כולל אותך. היה נורא, נורא מגעיל. כל אזור הגזע של הבזיליקום הוא עדיין פקעת סבוכה של שורשים ואדמה משומנת, אך עכשיו לפחות כשמשקים את העציץ המים יורדים.
כעת אני תוהה אם לגזום את העלים הנפולים והכהים (כמעט כולם) ולהשאיר רק את העלים הקטנטנים שעדיין מוריקים. הרי הם עדיין לחים, והבזיליקום לא השיר אותם לבד, אז האם הם עדיין תפקודיים? חג שמח! ליאור ޖޭ • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 14:10, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אם העלים הכהים השחירו, גזור אותם. הם לא יוריקו מחדש וסתם גוזלים מהצמח משאבים. אם הם סתם ירוק כהה יותר, המשך לעקוב, אולי הם יזכו לחיוניות חדשה (אני די בספק). חג שמח, אמנון שביטשיחה 16:28, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אני לא מבין למה לא לגזור. חלק מהעיבוד עלי ה"בזיליקום" לקראת "תיבול" הוא ייבושם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:20, 23 בספטמבר 2010 (IST)
ייבושם ואז גם יבוסם. אבל תומר היקר אני חושש שליאור אינו דואג לטעמי התבשילים אלא לצמח עצמו שכנראה הייתה לו נוכחות רבה, האמנם ליאור? האם נתתם לצמח שם חיבה? האם הוא אובייקט מחקרי ? מדוע אין לו תחליף ? מי-נהר - שיחה 21:25, 23 בספטמבר 2010 (IST)
תומר, בזיליקום הוא אחד התבלינים שמומלץ להשתמש בהם טריים, אם כי גם יבשים טובים לבישול. מנסיוני, עלים שהשחירו ויובשו מאבדים חלק ניכר מהארומה שלהם (לעומת כאלה שנקטפו טריים ויובשו), לכן לא הצעתי לעשות זאת, אף כי חשבתי על כך. אבל זו אכן אפשרות לשימוש, אם כי לא מיטבי, בעלים פגועים. אמנון שביטשיחה 10:44, 24 בספטמבר 2010 (IST)
מישהו שיקרא את שתי התגובות האחרונות עלול לקבל את הרושם המוטעה שאני נוהג להשתמש במרכאות ללא סיבה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:14, 24 בספטמבר 2010 (IST)
... אולי כדאי ליצוא תבנית אזהרה, כמו תבנית אזהרה רפואית: "ויקיפדיה אינה מקור מוסמך לגידול "עשבים"". Rex - שיחה 12:21, 24 בספטמבר 2010 (IST)
יצאתי כוסברה. אמנון שביטשיחה 12:25, 24 בספטמבר 2010 (IST)
חחחח אביעדוס • ט"ז בתשרי ה'תשע"א, 12:46, 24 בספטמבר 2010 (IST)
רוב העלים נעשו חומים לגמרי והצטמקו אך לא התייבשו כליל. גזמתי אותם בהמלצת אמנון. גם העלים הקטנטנים שהנצו בתחילת המשבר הפכו חומים. יש ניצנים ירוקים שבקעו לדעתי רק אחרי החלפת האדמה, ובהם אני תולה את תקוותיי.
בנסיבות הקיימות נאלצתי, כמובן, לקטוע את הניסוי המרתק בבזיליקום האנונימי: הייתי מסובב אותו מעט כל יום עם כיוון השעון, לראות עם ברבות הימים אקבל בזיליקום ספירלי. חוץ מזה, אני קשור אליו מאד ומראהו הנוכחי מבאס לי את הישבן. שבת שלום! ליאור ޖޭ • ט"ז בתשרי ה'תשע"א • 12:54, 24 בספטמבר 2010 (IST)
עתה נותר להתפלל עליו, אומרים שצמחים מגיבים למוזיקה, חפש נשמה עדינה שיודעת להנעים מעומק הלב שתשיר בקרבתו. ואם אינך מוצא נסה בדיעבד להשמיע לו מוזיקה למשל את שולי רנד שר את שירת העשבים. מי-נהר - שיחה 16:54, 22 בספטמבר 2010 (IST)

בדיחות מתבקשות[עריכת קוד מקור]

נסה לתת לו פינה קולדה אבל תעשה זאת בהקדם כדי שהחומר יתחרה על תפיסת הרצפטורים וימנע את הרעלתו של הצמח, או לכל הפחות יקל עליו את שעותיו האחרונות מי-נהר - שיחה 12:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)

המשפט הבינלאומי ושאר ירקות[עריכת קוד מקור]

המשפט הבינלאומי

בזמן האחרון, עולה פעמים רבות לכותרות נושא זה. בהקשר של המשט התורכי; בהקשר של המחלוקת בין לבנון לישראל, על השליטה הימית באזור שבו התגלה הנפט בים התיכון; בהקשר של חרם האמנים על היכל התרבות באריאל.

אם ישנו מומחה למשפטים בויקי, רציתי לדעת, האם קיים קודקס המכיל את כל חוקי המשפט הבינלאומי.

ממה שהתרשמתי מן הערך משפט בינלאומי פומבי, נראה שאין איזשהו קובץ חוקים מסודר (משום שאין ממש חוקים מסודרים), אלא שיש, 1. אוסף מפוזר של הסכמים בינלאומיים, 2. מנהגים שבעל פה, ללא נוסח רשמי כתוב, 3. עקרונות משפט כלליים, המקבלים ניסוח שונה בכל "ספר חוקים" של כל מדינה, 4. החלטות של בתי דין בעולם, במצב דומה ל3, 5. כתבי מלומדים, ומשנתם של גדולי הסופרים, במצב דומה ל1.

אולי הייתי צריך לשאול בדף הערך, אך יש לי שאלה ספציפית יותר: אם ההתרשמות שלי נכונה, ואין קובץ מסודר המכיל את כל חוקי המשפט הבינלאומי, האם קיים לפחות קובץ, העוסק באופן פרטי בדיני מלחמה וכיבוש על פי המשפט הבינלאומי?

אם כן, האם ישנה דרך מקוונת להגיע לקובץ זה? האם ישנו תרגום לעברית לקובץ זה?

אם לא, אשמח לקרוא את דבריו של מומחה לשמשפטים לגבי השאלות הבאות:

1. מהי עמדת המשפט הבינלאומי, לגבי בעלות על שטחים שנכבשו, יועדו לפני כן להקמתה של מדינה כלשהי, אך בפועל היו מעין שטחי הפקר ללא בעלות? (כוונתי לשטחים שכבשה מדינת ישראל, או מדינת ישראל שבדרך, במהלך מלחמת השחרור).

2. מהי עמדת המשפט הבינלאומי, לגבי בעלות על שטחים שנכבשו, לאחר שהכובש סיים את הסכסוך עם הנכבש וחתם עימו על הסכם שלום? האם השטחים הנ"ל נשארים שייכים לצד הנכבש, או מחליפים בעלות? (כוונתי לשטחים שכבשה מדינת ישראל מממלכת ירדן, במהלך מלחמת ששת הימים, בהנחה ששטחים אלו היו בבעלות ירדן, לפני כן).

שאר ירקות, מיועד למומחי הסטוריה

1. האם קיימת מפה (רצוי מקוונת), המפרטת בצורה ברורה, עם ציון שמות יישובים, את האיזורים שיועדו למדינה היהודית, ואת האיזורים שיועדו למדינה הערבית, בהחלטת האו"ם מ29.11.1947? האם קיימת מפה כנ"ל, לגבי ירושלים ושכונותיה?

2. כנ"ל, לגבי הכיבושים של ישראל במהלך מלחמת השחרור. כנ"ל, לגבי ירושלים.

3. כנ"ל, לגבי המצב המדיני, ב4.6.1967. כנ"ל, לגבי ירושלים.

4. כנ"ל, לגבי הכיבושים של ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. כנ"ל, לגבי ירושלים.

המוטיבציה לעניין, היא רצוני לבחון את דבריו של יהושע סובול, מתוך ראיית החוק בצורתו ובנוסחו, כך שאוכל לבחון את הדברים בלא התלהמות ובלא הפרחת סיסמאות, ומתוך ידיעת העובדות הקרות.

תודה רבה מראש, למומחי ויקי.

אביתר ג' - שיחה 12:35, 21 בספטמבר 2010 (IST).

רבות וקשות שאלת ואני לא מומחה במשפט בין לאומי אבל אנסה כמיטב יכולתי לענות. למיטב ידיעתי אין קודקס מסודר של כללי המשפט הבין לאומי ואף לא של דיני המלחמה. הדרך הטובה ביותר היא לעיין בכתבי מלומדים בנושא (בעברית היצירה החשובה ביותר בנושא היא הספר דיני מלחמה של יורם דינשטיין בתוך סדרת הספרים של המשפט הבין לאומי שהוציא). אתה יכול לעיין בחלק גדול מן האמנות (באנגלית) גם כאן. שים לב רק שאמנות מחייבות בדרך כלל רק את מי שחתום עליהן, אבל לעתים הן מבטאות משפט מנהגי המחייב גם את מי שאינו חתום. בנוסף, כיוון שדעות מלומדים יכולות להיות סותרות ואין מקור ברור וחד משמעי החל על כל המדינות - לעתים ישנם מצבים שהמשפט לגביהם אינו חד משמעי.זה גם המצב לגבי השאלות הספיציפיות ששאלת במיוחד כי המצב שנוצר בארץ ישראל מאז סוף התקופה העותמנית הוא מקרה ייחודי.
1. כמו שאמרתי - זה חסר מקבילות ולכן אין כלל מגובש ומוסכם. עם זאת, רוב הקהילה הבין לאומית רואה את באר שבע כשטח ריבוני של מדינת ישראל והכרה בין לאומית היא בסופו של דבר כלל המפתח של המשפט הבין לאומי לגבי קיומה של מדינה, ריבונותה וממשלתה. הסיפור כמובן מסתבך כי למרות ההכרה הבינלאומית בכיבושי ישראל במלחמת העצמאות, מצרים מעולם לא טענה לריבונות ברצועת עזה (וכמובן שריבונות זו גם לא הוכרה), וטענת ירדן לריבונות ביהודה ושומרון לא הוכרה על ידי הקהילה הבינלאומית בכללה (נדמה לי שבריטניה ופקיסטן היו היחידות שכן הכירו בה).
2. הכלל הוא "חוסר הקבילות של רכישת שטחים באמצעות מלחמה" (זה מהחלטה 242). לכן הכובש אינו רשאי לספח באופן חד צדדי שטח שכבש. בדרך כלל הכלל הוא שהדברים צריכים להיות מוסכמים בהסכם השלום. אלא שכאן המצב שונה. ראשית, הריבונות הירדנית בשטחים לא היתה מוכרת מעולם, לא על ידי ישראל ולא על ידי הקהילה הבין לאומית. שנית, הירדנים ויתרו על טענתם לריבונות כבר ב-1988 כשערפאת הכריז על עצמאות. מאידך גיסא, גם ישראל נמנעה מלהחיל את ריבונותה על השטחים (למעט מזרח ירושלים).
בתקווה שקצת הבהרתי (ומתוך ידיעה שבעיקר סיבכתי) אמיר מלכי-אור - שיחה 13:19, 23 בספטמבר 2010 (IST)
תודה רבה.
אם הבנתי אותך נכון, אין ממש קוהרנטיות ועקביות בנושא החלת הריבונות. כלומר, איכשהו, למרות שגם באר שבע ויפו, וגם אריאל ומורג (לדוגמה), יועדו להיות חלק משטחי המדינה הערבית שתוקם בפלשתינה (=ארץ ישראל), יפו ובאר שבע הוכרו כשטח שנתון לריבונות הישראלית, ואילו אריאל ומורג נחשבו כשטח הכבוש בידי ישראל, מן המדינה הערבית העתידית הזו.
כל מה שרציתי להבין, הוא, מהם ההבדלים בין מעמדם המשפטי של כיבושי ישראל במלחמת השחרור (מעבר לשטח שיועד לה מראש בתכנית החלוקה) לבין מעמדם המשפטי של כיבושי ישראל כנ"ל במלחמת ששת הימים.
מה שהבנתי מדבריך, הוא שאין הבדל עקרוני כלשהו, אלא רק הבדל הסטורי-עובדתי. אזורים מסוימים קבלו הכרה בינלאומית, וסופחו רשמית וחוקית לישראל, ואזורים אחרים, ללא כל סיבה והבדל ממשיים, לא קבלו הכרה בינלאומית, ולא סופחו רשמית וחוקית לישראל.
טוב, גם להבין שלא הבנתי ושאין מה להבין, זה משהו לא מבוטל.
שוב, תודה רבה. אביתר ג' - שיחה 18:43, 27 בספטמבר 2010 (IST).
בבקשה. ההבדלים שציינת הם דווקא הבדלים עקרוניים מאוד. הם מבטאים תחושה משותפת של הקהילה הבינלאומית ושל ישראל שהשטחים האלה במעמד שונה. אחת הסיבות המשפטיות היא ברורה והייתי צריך לציין אותה כבר קודם - החלטת החלוקה הייתה חסרת תוקף משפטי (כמו כל החלטות העצרת הכללית) ובפועל אף אחד מן הצדדים למעט היישוב היהודי לא פעל לפיה (ובכלל זה לא האו"ם ולא הבריטים), כך שלמעשה לא מדובר היה על השתלטות על שטחים השייכים למדינה אחרת (הרי לא קמה מעולם מדינה ערבית בא"י) אלא על השתלטות על שטחים בתוך א"י - טריטוריה שבה הוכרה זכות ההגדרה העצמית של היהודים ורק בסיום המלחמה גובשו גבולות המדינה. לעומת זאת בששת הימים המדובר היה במלחמה בין מדינות ולא מלחמת אזרחים כפי שהיתה ביסודה מלחמת העצמאות, וזה לא מקרה שבעקבותיה התקבלה (בהסכמת ישראל) החלטה 242 שכפי שציטטתי קודם מדברת על אי הקבילות של הרחבת שטח במלחמה. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:33, 27 בספטמבר 2010 (IST)
עכשו אני עוד יותר מבולבל!
"לעומת זאת, בששת הימים המדובר היה במלחמה בין מדינות...". כלומר, מדינת ישראל נלחמה בממלכת ירדן וברפובליקה המצרית, וכבשה מהן את יהודה, את השומרון, את מזרח ירושלים ואת חבל עזה? אם כן, עשינו אתם הסכם שלום, הם לא דרשו שטחים אלו, סאלאמת, כמו שאומרים. אם לא, מאיזה ריבונות של איזה מדינה או מדינה בדרך, כבשנו אותם? למה הם נחשבים שטחים כבושים, וממי כבשנו?
"כך שלמעשה לא מדובר היה על השתלטות על שטחים השייכים למדינה אחרת (הרי לא קמה מעולם מדינה ערבית בא"י)...". ובששת הימים כן 'מדובר היה על השתלטות על שטחים השייכים למדינה אחרת'? שייכים לאיזו מדינה אחרת? הרי 'לא קמה מעולם מדינה ערבית בא"י'!
כשלעצמי, אני מאמין שישראל לא ספחה את שטחי יש"ע לגבולותיה, מסיבות טקטיות, בעיקר (המאזן הדמוגרפי, חוסר רצון לשלוט על אוכלוסיה ערבית עוינת ושות'), ולא מסיבות משפטיות טהורות.
העובדה היא, שירושלים המזרחית סופחה בחוק הישראלי, למרות שנכבשה מירדן. העובדה היא, שהגולן סופח בחוק הישראלי, למרות שנכבש מסוריה.
גם לא כ"כ הבנתי את משמעותה של החלטה 242, בנידון:
1. במה חזק תוקפה המשפטי של החלטה 242 מהחלטת החלוקה?
2. נניח שאין קבילות להרחבת שטח במלחמה, אך מה לגבי הרחבת השטח הנ"ל, בהסכם השלום שלאחריה?
אגב, לאחר הכרזת העצמאות, פלשו צבאות סוריה, לבנון, עירק, ירדן ומצרים לארץ. רק לפני הכרזת העצמאות היתה המלחמה נטושה בין היישוב העברי בארץ, לבין ערביי הארץ, כמלחמת אזרחים; אך לאחריה זו היתה בפירוש מלחמה בין מדינות!
בקיצור, עדיין לא הבנתי את סיבותיה של 'התחושה המשותפת של הקהילה הבינלאומית ושל ישראל'. אשמח אם תוכל להסביר לי זאת.
אביתר ג' - שיחה 00:06, 28 בספטמבר 2010 (IST).
אכן מבלבל. עד כמה שאני מבין מעמד השטחים הוא הסוגיה במשפט הבינלאומי המצויה במחלוקת הקשה ביותר בין מומחים שונים כיוון שבאמת מדובר במצב שאין לו מקבילות. בין היתר אין כנראה תקדים למצב שבו מדינה כובשת שטח שמעולם לא היה שלה מידי מדינה שאין לה זכות בו ומבלי שיש מדינה שלישית שהיא הריבון.
הסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים כוללים התייחסות לשטחים - מצוין קו הגבול הבינלאומי בלי שיהא בכך "משום קביעה מוקדמת כלשהי בסוגיית מעמדה של רצועת עזה" (ונוסח דומה בהסכם עם ירדן).
יהודה והשומרון אמנם לא היו שייכים לממלכת ירדן אבל ללא ספק נכבשו מידה, לכן הם שטחים מוחזקים צבאית - זה מעמד שאינו קשור ישירות לזכות לריבונות.
אני לא יודע מה היתה הסיבה לאי סיפוח השטחים בכללם מיד לאחר כיבושם, אבל ברור שישראל החליטה לא לעשות כן, כלומר גם אם היא בעלת הזכות לדרוש ריבונות בשטחים היא לא עשתה כן. היא אכן עשתה כן לגבי מזרח ירושלים, אבל גם שם הקהילה הבינלאומית לא מכירה בכך (למעשה גם לא בריבונות ישראל במערב ירושלים).
לגבי מלחמת העצמאות, כמובן שלאחר הכרזת העצמאות היא הפכה להיות כוללת גם מלחמה בין מדינות אבל מדינות ערב (לפחות במדיניותן המוצהרת ולגבי ירדן - הכוזבת בעליל) לא באו מתוך תביעות לעצמן אלא מתוך הגנה וסיוע לפלסטינים. המלחמה לא חרגה מהגבולות המנדטוריים אל תוך מדינות ערב וכשפלש צה"ל למצרים במבצע חורב דרשו בריטניה וארה"ב מישראל לסגת. כוחות פלסטינים המשיכו להלחם עד לסוף הפעולות הצבאיות. כיוון שכך זו אכן היתה מלחמת אזרחים.
באשר לשאלותיך על החלטה 242 -1. החלטה 242 התקבלה על ידי מועצת הביטחון ואומצה ב1973 בהחלטה 338 שהיא החלטה בעלת תוקף מחייב (כיוון שהיא מבוססת על הפרק השביעי למגילת האו"ם. להחלטות העצרת הכללית אין תוקף מחייב. מעבר לכך, למרות שהיא מתייחסת לסכסוך במזרח התיכון, ההחלטה מבטאת עיקרון של המשפט הבינלאומי המנהגי לגבי כיבוש שטחים. 2. ההחלטה, וכמוה המשפט המנהגי, אינה פוסלת העברת שטחים באמצעות אמנה בכלל וחוזה שלום בפרט - אבל כפי שהסברתי קודם, בחוזים עם ירדן ומצרים אין העברה של ריבונות (וממילא לא היה להן מה להעביר).
לסיכום, מרגיש מבולבל? לא ברור לך מה אומר המשפט הבינלאומי? זה ככל הנראה המצב הכללי. וזאת עוד לפני שדיברנו על שאלות כמו האם יש לפלסטינים זכות להגדרה עצמית ואם כן איך זה משפיע על מעמד השטחים? האם להסכמים עם אש"ף (אוסלו, פריז, אוסלו ב' וכולי) יש מעמד במשפט הבינלאומי, ומה משמעותם לגבי מעמד השטחים? מה ההשפעה של קיום המועצה הפלסטינית על מעמדם? מה המשמעות של המנשר בדבר סיום הממשל הצבאי שיצא בסוף ההתנתקות ומתייחס לכך שהשליטה בחבל עזה עברה לידי המועצה הפלסטינית? בקיצור, סבך כזה של סוגיות משפטיות שקשה למצוא בו את הידיים והרגליים. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:09, 28 בספטמבר 2010 (IST)
ממה שזכור לי מלימודי המשפטים שלי. אין שום קודכס שמאגד את חוקי המשב"ל, אלא מדובר באוסף של אמנות והסכמים שחלק גדול ממנו אינו מחייב, אלא נתון להחלטתה של מדינה אם היא רוצה לקבל אותם עליה, או לא. זה חלק מהיות המשב"ל משפט חלש (soft law). הסיבה ברורה. המדינות השונות בבואן לחבר חוקים בינ"ל רואות את עצמן כמדינות ריבוניות והן שואפות שהחוק שלהן יהיה בעל המעמד החזק ביותר בתוך השטח שלהן ולכן הן מקפידות לשמר את החוק הבינ"ל במעמד נחות ומישני. בארץ יש כאלה ששואפים לצייר את המשב"ל כבעל תוקף יותר מחייב ממה שבאמת יש לו. כאמור העדר קודיפיקציה הוא אחד הביטויים המובהקים למעמדו הנמוך של המשב"ל ולהיותו "חוק רך".Tamarnet - שיחה 19:07, 29 בספטמבר 2010 (IST)
תודה תודה, לאמיר מלכי-אור ולתמרנט. אני חושב שסוף סוף הבנתי, פחות או יותר. אכתוב מה שהבנתי, ואם יהיה מה לתקן אשמח לתיקונים. אכתוב מה שעדין לא הבנתי, ואם יהיה מה להוסיף אשמח להוספות.
על פי הצהרת בלפור ועל פי מיני הסכמות שונות, לרבות תכנית החלוקה, היו אמורות לקום בטריטוריה של ארץ ישראל (שנקראה אז פלשתינה), שתי מדינות, ערבית ויהודית. יחד עם זאת, לא ניתן להסכמות הנ"ל מעמד מחייב, אלא הצהרתי בלבד.
נוסף לכך, ניתן להתייחס לשטחי ארץ ישראל שלפני הקמת המדינה, כאל שטחים חסרי ריבון, או חסרי ריבון מוגדר. טרם עזיבת הכוחות הבריטיים את הארץ, ברור היה שהממלכה המאוחדת שליטה בשטחים אלו, אך הריבונות עליהם היתה נתונה במעין מצב הפקר.
בשל ההסכמה העולמית, שליהודים שמורה הזכות להקמת 'מדינה יהודית בארץ ישראל', כל שטח שכבש היישוב היהודי מתוך שטחי הארץ, הוכר כשטח ששייך ליהודים בזכות, ולא רק מתוך כיבוש. שטח שלא רק השלטון בו הוא יהודי, אלא אף הריבונות בו היא יהודית. משהוקמה אותה מדינה יהודית, ומשקבעה את גבולותיה לאחר הסכמי הפסקת האש שלאחר מלחמת השחרור, הוכרה המדינה כמדינה ריבונית בכל שטחי כיבושה. העובדה שכבשה שטחים מעבר למה שיועד לה בתכנית החלוקה, לא שינתה דבר, משום שמשמעות תכנית החלוקה היתה רק הצהרתית: ההכרה בזכותם של היהודים להקים מדינה בארץ, ההכרה בזכותם של הערבים להקים מדינה בארץ. החלק הטריטוריאלי הכמותי, שבו נקבעו גבולות המדינות המיועדות, בתכנית החלוקה, היה רק מעין הצעה, ולא נתקבל בצורה מחייבת, ולכן כל עוד שמדינת ישראל לא הרחיבה את כיבושיה מעבר לשטחי הארץ, היא קיימה את זכותה הטבעית למדינה בטריטוריה של ארץ ישראל. כאן נקבעו הגבולות המחייבים של המדינה מבחינת המשב"ל. מבחינה זו, אם היתה המדינה כובשת גם את שטחי יהודה ושומרון, כבר במלחמת השחרור, (כהצעתו של יגאל אלון אם אינני טועה), לא היה מעמדם המשפטי שונה ממעמדם המשפטי של באר שבע או יפו.
השטחים שכבשה ישראל מתוך 'ריבונות ההפקר', הוכרו להיות תחת ריבונותה. לעומת זאת, השטחים שכבשו מצרים או ירדן מתוך 'ריבונות ההפקר', לא הוכרו להיות תחת ריבונותן. הם הוסיפו להיות שטחים ב'ריבונות הפקר', תחת שלטון צבאי מצרי או ירדני. בשטחי ארץ ישראל הללו, הכיר המשב"ל רק בזכותם של ערבים או יהודים בני המקום, להקמת מדינה ריבונית. מדינות אחרות הן רק כובשות במקום. לכן, בעת הסכמי השלום עם מצרים או ירדן, לא דרשו מדינות אלו את השבת השטחים לידיהם, משום ששטחים אלו לא היו מעולם שלהם. לא היתה משמעות לויתור מצרי או ירדני על השטחים הנ"ל, בהסכמי השלום.
כאמור, שטחי יו"ש, מזרח ירושלים וחבל עזה, הוכרו עד למלחמת השחרור ואף לאחריה, כשטחים חסרי ריבון, כאשר רק המשטר הצבאי בהם משתנה ועובר ממדינה למדינה. כיון שיהודיי הארץ כבר ממשו את זכותם הטבעית והמוכרת להקמת מדינה יהודית בטריטוריה של ארץ ישראל, וכיון שלמדינת ישראל שלפני מלחמת ששת הימים, כבר היו גבולות מוכרים וקבועים, כיבוש השטחים חסרי הריבון, שטחי יו"ש מזרח ירושלים וחבל עזה, משליטת ירדן ומצרים, לא הוכר עוד. לפחות לפי המשב"ל, הוסיפו השטחים הנ"ל להיות חסרי ריבון, אך תחת שליטה ישראלית.
מה שעדין לא הבנתי: מעמדם של כל שטחי ארץ ישראל טרם כיבושם היה מעמד של חסרי רבון מוגדר. כיון שליהודים היתה זכות מוכרת להקמת מדינה בארץ, אני מבין למה השטחים חסרי הריבון שכבשה ישראל עד להקמת המדינה, הוכרו להיות בריבונותה. אך מרגע שהוקמה מדינה יהודית ריבונית ב14.5.1948, היא הוכרה כריבונית בגבולותיה דאז, ומדוע המשך כיבושיה הוכר? ואם הוכרו הכיבושים הישראליים שבין 15.5.1948 לבין מועד תום הקרבות ב10.3.1949, במה שונים כיבושי מלחמת ששת הימים כ19 שנה לאחר מכן? האם רק הפרש השנים משנה משהו? מדוע החלטה 242 הוסבה רק על שטחי יו"ש ולא על אילת, עין גדי, מצדה, ניצנה או הגליל המרכזי? מעמדם של השטחים הנ"ל כשטחים חסרי ריבון היה זהה, מעמדה של מדינת ישראל כריבונית בגבולות מוכרים וברורים היה זהה, זכותם ההסטורית של היהודים להקים מדינה בארצם קוימה בשני המקרים. אם כך, מהיכן בא חוסר ההכרה התמוה, בריבונות הישראלית ביש"ע ובמזרח ירושלים? אם כשמדינה מוכרת כובשת שטחים חסרי ריבון, הם אינם עוברים לריבונותה, מדוע הוכרו כל השטחים שנכבשו לאחר הכרזת העצמאות; ואם כשמדינה מוכרת כובשת שטחים חסרי ריבון, הם עוברים לריבונותה, מדוע לא הוכרו השטחים שנכבשו לאחר מלחמת ששת הימים? בקיצור, משהו לא ברור במשב"ל הזה.
אגב, האם אין כלל משפטנים המכירים בריבונות הישראלית על שטחי יש"ע ומזרח ירושלים? אם ישנם כאלה, מהן טענותיהם?
לתמרנט, תודה על ההערות. למרות הדברים, רציתי לברר את העניינים דוקא מתוך הראיה המשפטית של המשב"ל, שכן עמדת המשפט הישראלי, פחות או יותר, ברורה לי. דוקא טענותיהם של 'כאלה ששואפים לצייר את המשב"ל כבעל תוקף יותר מחייב ממה שבאמת יש לו' לא היתה ברורה לי, שכן גם לפי 'ציוריהם', לא הבנתי, ועדיין איני מבין לגמרי, איך טענותיהם 'מחזיקות מים'. במלים אחרות, רציתי לברר את הדברים דוקא אליבא דשיטתם, שכן אליבא דשיטתי, ברור לי ששטחי יש"ע שייכים לישראל. אביתר ג' - שיחה 21:41, 2 באוקטובר 2010 (IST).
אביתרג, לא קראתי את כל הדיון, אלא רק את דבריך וברור לי שאתה טועה בהבנת המצב. גבולותיה של ישראל מעולם לא זכו בהכרה בינלאומית לפני שחתמה על הסכמי שלום. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים זכה להכרה הגבול איתה וכך לאחר הסכם השלום עם ירדן. יתר הגבולות לא זכו להכרה בינלאומית, אך חלק מהם יש להם הכרה חלקית, כמו הקו הכחול עם לבנון. בברכה. ליש - שיחה 21:51, 2 באוקטובר 2010 (IST)
"לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים זכה להכרה הגבול איתה וכך לאחר הסכם השלום עם ירדן". לא הבנתי איך הוכר הגבול עם ירדן, אם יו"ש לא הוכרו. אבל לא חשוב, כבר התעייפתי מהדיון הזה. שבוע טוב לכולם. אביתר ג' - שיחה 22:38, 2 באוקטובר 2010 (IST).

כמה טילים (ומאיזה סוגים) יש לישראל וכמה לאיראן? מי יותר "חזקה" בנושא הזה של טילים? כמו שלישראל יש חיל-אוויר הרבה יותר חזק מלאיראנים, האם העליונות היא גם במערך הטילים?

המידע על כמה ואיזה טילים יש לישראל הוא מסווג, כך שמי שיודע - לא יענה, ומי שיענה - כנראה לא באמת יודע (או שמתבסס על הערכות של כל מיני מכוני מחקר, אבל עדיין הערכות). מה שכן, אם ישראל ואיראן יכנסו למלחמה כנראה שגם ארה"ב תתערב, וזה ישנה את כל התמונה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:25, 21 בספטמבר 2010 (IST)
MathKnight צודק. אבל אפשר לציין שני דברים: רשמית, לישראל אין טק"ק - אם כי היא פיתחה טיל בשם יריחו. שנית, מבין השתיים, רק לישראל יש יכולת הגנה מפני טק"ק - חץ, פטריוט (ובעתיד קלע דוד). אלעזר - שיחה 20:28, 23 בספטמבר 2010 (IST)
אכן, רשמית אין לישראל טק"ק. כל המקורות הגלויים מדברים על טילים שכינויים בספרות המקצועית הוא יריחו - לדגמיו השונים. מה שכן גלוי וידוע הוא משגר הלווינים "שביט". זהו טיל דו שלבי, מונע בדלק מוצק. מומחים חישבו שאם ישא טיל זה מטע"ד קרבי במקום לווין הוא יוכל להגיע לטווח של בין 4000 - 7000 ק"מ. בדרך כלל משגרי לווינים אינם מתאימים לצרכים צבאיים, אבל קיומם בהחלט יכול להצביע על יכולות !!! המכון ללימודי ביטחון לאומי, מכל מקום, מכליל את טילי "יריחו" בסד"כ של ישראל. (בלי כמויות).
לאיראן יש מגוון של טילים. רובם מבוססים על מורשת ה"סקאד" הרוסי משנות החמישים (הם קיבלו זאת לראשונה מהלובים, אחר כך מהצפון קוריאנים, ובהמשך התחילו לייצרם בעצמם, ולפתחם). הבולט בהם - ה"שהאב-3" לדגמיו השונים (האחרון כונה ככל הנראה בשם ע'אדר-1), שעל פי מקורות מודיעין ישראליים ואמריקנים מיוצר בכמויות גדולות. הטיל המתקדם ביותר, הנמצא עדיין בפיתוח הוא הסג'יל-2.
מעל לכל, השוואה בין סד"כי טילים כשלעצמה היא חסרת משמעות. שכן השוואה כזו מתעלמת מעשרות אלמנטים אחרים. דוגמה לאחד החשובים בהם - קיומן של מערכות הגנת טילים, שאלעזר ציין לעיל !! יפתח ש. - שיחה 12:15, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אם אני לא טועה יש לאירנים כבר מערכת טילים של MLRS(סוג של משאית או רכב שיש עליו 12 משגרי טילים) כפי שאמרו בחדשות וזה קטלני ולמרחק מרובה מאודמשגר רקטות M-270 MLRS.Nimrod333 - שיחה 11:43, 29 בספטמבר 2010 (IST)
MLRS היא מערכת אמריקאית, ובוודאי שאין אותה לאיראנים. גם אם יש להם מערכת דומה, לרקטות האלה יש טווח של פחות ממאה קילומטרים, ומן הסתם לא נחשבים "טילי קרקע קרקע", ולא יכולים להגיע לישראל. --אלעזר - שיחה 12:04, 29 בספטמבר 2010 (IST)
זכור לי שהאירנים השיגו דרך החיזבאללה(שכנראה גנבה) אחרי המלחמה האחרונה או משהו כזה בחדשות.Nimrod333 - שיחה 12:25, 29 בספטמבר 2010 (IST)
אני לא יודע על מה אתה מדבר. MLRS זאת מערכת, לא סתם טיל, ו(כמעט) בלתי אפשרי לגנוב דבר כזה (אם כי ראה תרנגול 53). ושוב - זה לא קשור לשאלה המקורית, בגלל הטווח. --אלעזר - שיחה 13:00, 29 בספטמבר 2010 (IST)

חברות סלולר בישראל[עריכת קוד מקור]

מתי אמור להיכנס מפעיל אמיתי (לא וירטואלי) חדש? למה זה לא קרה עד עכשיו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין מקום בשוק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:40, 21 בספטמבר 2010 (IST)
יש מקום בשוק, יוצא בימים אלו מכרז לתדרים למפעיל נוסף. בין המתחרים מירס שהרשת שלה מיושנת ולכן זקוקה לתדרים חדשים (ואז לא יהיה מפעיל נוסף). אקספון ו-012 שמעוניינות לפרוס רשתות מתחרות לרשתות הקיימות. הבעייה היא ההשקעה הנדרשת להגיע לפריסה ארצית ולכיסוי המתחייב מהחוק. אחרת גם אני הייתי ניגש למכרז. אורי טל - שיחה 22:45, 21 בספטמבר 2010 (IST)
המכרז הוא לשני מפעילים חדשים. בין המתמודדים גם 018.שלומגר - שיחה 23:20, 21 בספטמבר 2010 (IST)

אנטרטיקה[עריכת קוד מקור]

האם הקרח שם הוא מתחת ליבשה, או שהוא מגיע עד לקרקעית האוקינוס, או שהוא צף על המים?

אנטרקטיקה היא יבשת לכל דבר, שעליה יש קרח. כמו כן יש סביבה קרחונים, הצפים על המים. הללשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"א • 14:54, 21 בספטמבר 2010 (IST)

בגדים במחיר מציאה[עריכת קוד מקור]

הייתי היום בשוק והמוכר ניסה למכור לי מכנסיים ב20 שקל. מאיפה הוא יכול להרשות לעצמו למכור במחיר כזה? איפה הוא משיג מלאי של מכנסיים שהוא יכול למכור ב20 שקל ולצאת ברווח? תודה, דוני דארקו

מכנסיים פושטיים אפשר לייצר במחיר של שקל או שניים בסין. לא בעיה. הללשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 19:42, 21 בספטמבר 2010 (IST)
במדינות עולם שלישי מעסיקים בני אדם בתנאי ניצול. המשכורת שהם מקבלים לא מספיקה להם למחיה ומגורים, הם מועסקים שעות רבות מאוד (לעיתים אף יותר מ12 שעות ביום!) וכמעט שאין חקיקה בנושאי זכויות עובדים כמו דמי מחלה, הפסקה סוציאלית, או תנאי גאות ובטיחות. בנוסף, כח העבודה כולל ילדים שמועסקים באותם משרות אך בתנאים פחותים עוד יותר. שפם אדום - שיחה00:35, 22 בספטמבר 2010 (IST)
מי אמר שהוא קנה אותם? (אני לא רומז כלום כמובן)...קריצה --MT0 - שיחה 01:37, 22 בספטמבר 2010 (IST)
באמת שאני לא יודע מה יותר גרוע: לקנות מכנס שאתה מסתפק אם הוא גנוב או לקנות מכנס שאתה יודע בוודאות שייצרו אותו עבורך בתנאי עבדות ותוך פגיעה בסביבה שפם אדום - שיחה13:43, 22 בספטמבר 2010 (IST)
למיטב ידיעתי רוב תעשיית הטקסטיל נודפת מניצול וגם המותגים הגדולים והיקרים שאתה משלם עליהם הרבה כסף גורפים את הרוב לעצמם ומעסיקים עובדים בתנאי ניצול. ספר מומלץ בנושא NO LOGO של נעמי קליין. ניצן צבי כהן - שיחה 00:47, 28 בספטמבר 2010 (IST)

למישהו יש מושג מאיפה אני מוריד אופיס 2003 (לא להיכנס לשאלת חוקיות/לא חוקיות)? אני חייב! ואם זה קובץ rar, איך אני עושה שזה יעבוד על המחשב? כי אני מבין שלפעמים rar צריך לעשות לו כל מיני טריקים..MT0 - שיחה 00:14, 22 בספטמבר 2010 (IST)

כאן. אריה ה. - שיחה 00:18, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אבל זה טרייל =/ --MT0 - שיחה 01:01, 22 בספטמבר 2010 (IST)
הסתדרתי =] --MT0 - שיחה 01:51, 22 בספטמבר 2010 (IST)
כל ההורדות, כולל סריאליים, קראקים וקי גנרטורים - כאן! אני מקווה שלא טעיתי בכתובת... חזרתישיחה 13:24, 22 בספטמבר 2010 (IST)
זו שאלה שלא תקבל עליה כאן תשובה. נסה להשיג דילים שמוכרים אופיס (חוקי!) בזול (פחות מ-200 ש"ח) דרך מועדוני צרכנות או מקום העבודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:47, 26 בספטמבר 2010 (IST)

זיהוי אדם בתצלום מהארכיון הציוני[עריכת קוד מקור]

מי יודע מיהו האדם שבתמונה העומד ליד ביסטריצקי? אביעדוס • י"ד בתשרי ה'תשע"א, 00:51, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לשם הבהרה: נתן ביסטריצקי הוא האיש בצד שמאל. דיון קודם התקיים ללא הצלחה בדף השיחה שלי. אמנון שביטשיחה 00:53, 22 בספטמבר 2010 (IST)
ואם כבר עוסקים בו, ראו את שאלתי בשיחה:נתן אגמון. אמנון שביטשיחה 00:58, 22 בספטמבר 2010 (IST)

שאלת קיטבג הלכתית[עריכת קוד מקור]

נתקעתי בלי גפרורים להדליק נרות לחג, אז רכשתי עתה גפרורים בטיב טעם, המחללת שבת בפרהסיה. פרט לכך לא קניתי דבר, אפילו לא לאפה תימנית כשרה שקרצה לי מאזור הלחמים.

האם גפרורים שנרכשו מרשת המחללת שבת כשרים לכתחילה להדלקת נרות לשבת ולחג? תודה וחג שמח! ליאור ޖޭ • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:36, 22 בספטמבר 2010 (IST)

מבחינה הלכתית - מחד גיסא; אני מתקשה למצוא איסור לקנות ברשת כזו, אולם מאידך גיסא; אני כלל לא בטוח שהיה הכרח הלכתי לקנות גפרורים ברשת זו, ייתכן מאוד שמבחינת ההלכה די היה באור החשמלי שבמקום המגורים, או השתתפות בפרוטה אם מדליק נר אחר (כל זאת בהנחה שלא ניתן להפיק אש בכל צורה אחרת שהיא, דבר שאינו סביר בלשון המעטה). בלשון אחר: עדיף לחפש מקרה אחר לשאלת הקיטבג הזו. כמו פיקוח נפש (שוודאי יותר) או מניעת היזק ממוני או צער לאדם או לבהמה. Rex - שיחה 15:45, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אין כל איסור הלכתי בשימוש בחפץ שנקנה ממחללי שבת, גם לצורכי מצווה. הללשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:48, 22 בספטמבר 2010 (IST)
מבחינה הלכתית, הרבה יותר גרוע למכור גפרורים למי שלא שומר שבת, מאשר לקנות ממנו.. אני-ואתהשיחה 16:07, 22 בספטמבר 2010 (IST)
תודה, תודה ותודה! (: ליאור ޖޭ • ט"ו בתשרי ה'תשע"א • 16:19, 22 בספטמבר 2010 (IST)
סתם שאלה, אני סבור די בבטחה שמורה הוראה מסוים היה מורה לאיסור (על קנייה ברשת כזו) ומורה הוראה מסוים אחר היה מתיר. כיצד ניתן אם כן לציין כאן כתגובה במובן חד משמעי את דעת ההלכה? Rex - שיחה 16:21, 22 בספטמבר 2010 (IST)
יש דברים שלא ייחלק עליהם אף פוסק (האם מותר לאכול חזיר? האם מותר לשתות חלב פרה?). אגב לעניין "קנייה ברשת כזו" (דהיינו שאלת ההתנהגות לכתחילה, ולא בדיעבד אם כבר קנית), אכן ייחלקו בזה דעות הפוסקים, האם יש כאן חשש של מראית עין, או חיזוק ידי עוברי עבירה, וכיו"ב. הללשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 16:28, 22 בספטמבר 2010 (IST)
כמובן, אולם מקרה זה האם אינו עונה על ה"תחום האפור"? לא ממש חשוב, סתם היתדקדקות. Rex - שיחה 16:52, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אין פה כל סיבה לאסור. הללשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 17:05, 22 בספטמבר 2010 (IST)

הגייה נכונה של המילה אביוגנזה? (AbioGenesis)[עריכת קוד מקור]

תודות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהערך האנגלי(אנ'): (pronounced /ˌeɪbaɪ.ɵˈdʒɛnɨsɪs/, AY-bye-oh-JEN-ə-siss). יוסישיחה 22:00, 22 בספטמבר 2010 (IST)

סליחה שלא הסברתי עצמי;

אני מתכוון להגייה הנכונה בעברית,

תודות.

בעברית: בְּרִיאָה מִן הַדּוֹמֵם או בְּרִיאָה סְפּוֹנְטָנִית, בְּרִיאָה מֵאֵלֶיהָ. :) יוסישיחה 19:13, 23 בספטמבר 2010 (IST)
וההגייה: אַבִּיוֹגֶנֶזָה. אמנון שביטשיחה 20:14, 23 בספטמבר 2010 (IST)

שלום, אני מתכוון מה הצליל שבו זה אמור להיאמר בעברית?, לא לפירוש,

חג שמח.

כתבו לך למעלה אַבִּיוֹגֶנֶזָה עם ניקוד. מה אתה רוצה יותר מזה? ‏Setresetשיחה 08:27, 24 בספטמבר 2010 (IST)
אם תראה את השעות של שתי העריכות תבין שמדובר בהפרש של שניות שרק במקרה לא גרם להתנגשות. אמנון שביטשיחה 10:46, 24 בספטמבר 2010 (IST)

מישהו יודע באיזו שפת תכנות או CMS כתוב \ בנוי אתר Mako..? תודות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבולוציה[עריכת קוד מקור]

1. האם קיימים מדענים אתיאסטים המפקפקים בתיאוריה גם אם באופן חלקי?

2. האם לפי האב הקדמון הכולל כולנו נוצרנו מאותו ייצור בודד פשוט שנוצר באופן ספונטני? למה פחות הגיוני שכמה כאלה נוצרו (לאורך השנים או בו-זמנית יחד אם הראשון) וחלק מהייצורים החיים אינם חולקים את אותו אב קדמון? עריכה: ראיתי שיש הסבר בערך.

3. האם האבולוציה גם הולכת אחורה אם התנאי המחייה חוזרים להיות כמו קודם? כלומר יכול להיות זוחלים שהתפתחו מעופות (שהתפתחו מזוחלים). משהו בסגנון הדולפינים, שלמרות שהם יונקים, הם התפתחו מיונק יבשתי, שהתפתח מזוחלים, שהתפתחו מדגים.

  1. יש מאות אלפי או מיליוני מדענים אתיאסטים בעולם. אני בטוח שבינהם יש גם המפקפקים בתאוריה.
  2. כפי שהערת, אכן יש הסבר בערך. חושבים שיש אב קדמון משותף יחיד לכל החיים מכיוון שיש נקודות דמיון רבות בין היצורים החיים השונים שאינן נחוצות באופן כללי כדי לעמוד בדרישות החיים. למשל כל היצורים החיים משתמשים ב-ATP למרות שיש לו חלופות אחרות.
  3. אין לאבולוציה כיוון. בניגוד לסברה המקובלת האבולוציה לא הולכת מהפשוט למורכב. במובן הזה היא אינה "התפתחות". האבולוציה דואגת שפרטים יתאימו לסביבה שלהם כאן ועכשיו, שום דבר מעבר לכך. לכן אין דבר כזה ללכת אחורה. אם התנאים חוזרים להיות כפי בעבר בהחלט אפשרי שיצור יחזור להיות כפי שהיה בעבר המתאים יותר לסביבה הנוכחית. למקרה בו האבולוציה גורמת ליצור להפוך דומה ליצור אחר (שיכול להיות מתקופה אחרת) קוראים אבולוציה מתכנסת. דניאל ב. 01:00, 23 בספטמבר 2010 (IST)
נקודה מעניינת ב-"הליכה אחורה" היא החזרה לים. יש זוחלים שחזרו מהיבשה אל הים (צבי ים למשל), היו דינוזאורים שחזרו לים, יש עופות שחזרו לים (לפחות באופן חלקי, למשל פינגווינים), יש יונקים שחזרו לים, יש צמחי יבשה שחזרו לים (לא זוכר אילו בדיוק אבל פרופסור לבוטניקה סיפר לי על פרחים מתחת לים), יש חרקים שחזרו לים ועוד ועוד. הליכה לכל הכיוונים, כולל אחורה, מתרחשת כל הזמן.
נקודה שנייה לגבי "חזרה אחורה" היא תקופות אבולוציוניות שיש בהן ירידה משמעותית במגוון הביולוגי. למשל התקופה בה כמעט כל חולייתני היבשה שאינם טטראפודים (בעלי ארבע רגליים) נכחדו. כיום אפילו הנחש הוא צאצא של הטטראפודים. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 01:10, 23 בספטמבר 2010 (IST)
האם יש דוגמא לכך במעבר ברמה הטקסונומית? למשל יונקים שחזרו להיות זוחלים/דגים או יונקים שהתפתחו מעופות ולא מזוחלים וכו'?
מה שאתה מתאר לא ייתכן מהסיבה הפשוטה שזה סותר את ההגדרות. קבוצות טקסונומיות בימנו הן תמיד מונופילטיות ולכן אם אתה יונק לדוגמה, לעולם לא תוכל להפוך לזוחל פשוט מכיוון שזוחלים מוגדרים על ידי ענף שונה בעץ החיים. דניאל ב. 01:25, 23 בספטמבר 2010 (IST)
ומה לגבי יונק אמיתי שיחזור להטיל ביצים או להשתמש בזימים במקום בריאות וכו'? אני מאמין שזה לא קרה.

4. בזמנו נשאל למה ההומאים לא נכחדו ולא נתקבלה תשובה מספקת. מה לגבי חולי סרטן (בדגש על ילדים), יש למחלה מרכיב גנטי, למה היא לא נכחדת?

4. לגבי הומוסקסואליות יש מגוון סיבות אפשריות. ראה פה ופה. סיבות אפשריות למרכיב הגנטי של סרטן דומות באופיין. גנים לא קובעים תכונות באופן חד חד ערכית ורשתות גנים שונות נותנים תוצאות שונות. לדוגמה גנים שונים יכולים לעודד סרטן במצבים נדירים אבל לרוב על רקע גנים סטנדרטים הן מועילים. דניאל ב. 01:25, 23 בספטמבר 2010 (IST)
לא קיבלתי תשובה לגבי אחת התיארויות: מהו היתרון ההישרדותי למי שיש את "גן ההומאיות"?
אין דבר כזה "גן ההומאיות". סביר להניח שהמרכיב הגנטי של ההומוסקסואליות, אם קיים, נוצר כשישנו קובץ מסוים של גנים יחדיו בגוף אחד. לגנים האלה בנפרד יכולים להיות מגוון יתרונות הישרדותיים. דניאל ב. 12:17, 23 בספטמבר 2010 (IST)
בפרט, אם ישנו לחץ סביבתי - חברתי, דתי או אחר - על הומוסקסואלים להינשא וללדת ילדים, הרי שזה מחליש כל השפעה שלילית אבולוציונית שיש לנטייה כזאת. אלעזר - שיחה 21:16, 23 בספטמבר 2010 (IST)
נקודה שמשום מה מחמיצים תדיר - הומוסקסואליות גברית לא בהכרח פוגעת בשרידה. למשל אם יש גן הומוסקסואליות לכל הגברים, אבל ההתבטאות שלו היא 10% בלבד, הפסדנו יצא בשכרנו: קיבלנו לוחמים שאינם בעלי משפחות ומכורים לתרבות הגוף (חצי בצחוק, שני שליש ברצינות) אילן שמעוני - שיחה 03:27, 1 באוקטובר 2010 (IST)

תמצית הטענה של מתנגדי האילומינטי[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי על מה בעצם יוצאים נגד אותו שילוב כביכול של משפחות עשירות, בנקאים וממשל מושחת.

הבנתי שהם "רוצים שתהיה מלחמה וריבים בין מדינות בשביל להרוויח כסף" אבל לא הבנתי מדוע ואת הפואנטה, בין אם הדבר כפי שמתארים אותו אנשי תאורייות הקשר ובין אם לא.

התשובה היא חשיבה כלכלית פשטנית. אנשים מבקשים למצוא הסבר מדוע לחלק מהאנשים אין כסף ולחלק אחר, שאינו נראה מוכשר יותר באופן בולט, יש הרבה כסף. הפתרון שהם מוצאים לכך הוא הצגת הכלכלה כמבנה פשוט של יחסים בין אישיים: לאנשים שיש כסף יש כסף כי הם לקחו אותו במרמה או באלימות מאנשים אחרים. מלחמה ומריבות משתלבים כאן, כי גלוי לעין שיש קבוצה של עשירים היוצאת נשכרת ממלחמות, שכן אלו מאפשרות לחברי הקבוצה למכור נשק וציוד ללוחמים. הבעייה העיקרית עם תפישה זו, והסיבה שהיא מבטאת חשיבה כלכלית פשטנית, היא שלכל צינור יש שני צדדים: לצד קבוצת בעלי ההון היוצאת נשכרת ממכירת ציוד מלחמתי, יש קבוצה גדולה הרבה יותר של בעלי הון היוצאת נפסדת ממלחמה, שכן זו מלווה בירידה ברמת החיים. הניתוח הכלכלי הפשטני בעייתי בעיקר משום שהוא מתמקד רק ב"מה שנראה" ומתעלם מהדברים שאינם נראים. הייתשלהדוס - שיחה 16:27, 27 בספטמבר 2010 (IST)
האילומינטי לא קיימים כיום זהו שעשוע של דן בראון וכמה אנשי הלצה.84.228.252.71 12:21, 28 בספטמבר 2010 (IST)
עם כל הכבוד לדן בראון (ואין כבוד), האילומינטי התקיימו בדמיונינו עוד הרבה לפניו. Tzafrir - שיחה 13:47, 3 באוקטובר 2010 (IST)

האם אתאיסטים נרדפו ע"י הנאצים במלה"ע ה-2, גם אם לא היו קומוניסטים? תודה, נו, טוב - שיחה 15:30, 23 בספטמבר 2010 (IST)

לא ידוע לי על כך. הנאצים קיבלו מן הסתם את הדת הנוצרית שנהגה בגרמניה כעובדה קיימת, אך נראה שהם לא היו מאמינים גדולים, לפחות לא בדתות שיש בהן איסור לרצוח. ‏Danny-w18:15, 23 בספטמבר 2010 (IST)
ראה Religion in Nazi Germany#Atheists. דוד - שיחה 01:20, 24 בספטמבר 2010 (IST)

בעיה בחיפוש ערך[עריכת קוד מקור]

שלום רב
קודם כל אני רוצה לציין לטובה את ויקיפדיה, שהיא אנציקלופדיה איכותית מאוד לדעתי והיא כלי עזר יעיל מאוד! למרות זאת, יש לי בעיה כבר זמן רב: אני לא מצליח לבצע חיפוש של ערכים.לפני כחצי שנה או שנה לא היתה קיימת הבעיה הזו. אז הייתי כותב את הערך שעליו הייתי מעוניין לקרוא ומבצע חיפוש ללא כל בעיה. אך כיום, באופן מוזר, השורה של חיפוש הערך אינה פעילה לגבי, כי האותיות שאני מקיש בה לא נקלטות. כיום אני מבצע חיפוש רק בעזרת הפורטלים או הערכים הראשיים שדרכם אני מגיע לערך הרצוי, אך זה מקשה ומכביד על החיפוש.
מקווה לעזרתכם
בתודה
הוד

עושה רושם שיש לך בעיה כלשהי במחשב. האם יש מקומות אחרים שבהם אתה מקליד מילים והן אינן נקלטות? הללשיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"א • 21:09, 23 בספטמבר 2010 (IST)
באיזה דפדפן אתה משתמש? אלעזר - שיחה 21:12, 23 בספטמבר 2010 (IST)
זו תקלה מוכרת ב IE6. למרבה הצער אין ביכולתנו לתקנה. זו שאלה לדלפק הייעוץ, שם כבר התייחסו אליה ויקיפדיה:דלפק ייעוץ/ארכיון136, בדיון "טכנית" ובדיון "תיבת חיפוש לא פעילה". יוסישיחה 21:35, 23 בספטמבר 2010 (IST)

יש לזה פתרון פשוט ויעיל: לכבור לגוגל כרום. אנדר-ויק22:44, 23 בספטמבר 2010 (IST)

הפתרון האחד הוא להחליף או לשדרג את הדפדפן. השני הוא להירשם לויקיפדיה ולבחור להציג את הממשק הישן, שעובד גם עם אקספלורר 6. עושים זאת פעם אחת וכל פעם שתיכנס לויקיפדיה דרך החשבון שורת החיפוש תעבוד. ‏Setresetשיחה 08:22, 24 בספטמבר 2010 (IST)

פרט למשפט הלקוני בערך בנקסי לא מצאתי שום מידע על המחאה.

באיזה צד של הגדר הוא צייר? האם הוא קיבל אישור מישראל לבצע את העבודה? האם נצפה על ידי חיילים? האם ניתן לראות את עבודתו עד היום, או שהיא לא שרדה? 79.183.47.53 22:39, 23 בספטמבר 2010 (IST)

האמת היא שאני בדיוק עובד בתקופה הזו על החרבה משמעותית של הערך, ועדיין לא הגעתי לפרוייקט גדר ההפרדה. ממה שידוע לי, בנסקי צייר בצד הפלסטיני של הגדר תשעה ציורים יחד עם קבוצה של אמני רחוב אחרים, ולכן הוא לא נדרש לאישור ישראלי (בהרבה מקומות הגדר ממש עוברת בתוך כפרים פלסטיניים, ואין שמירה על כל מטר ומטר משני הצדדים). העבודות שם עד היום, למיטב ידיעתי. הנה מבחר כתבות וקטעי וידאו בנושא. תחזור לכאן חודש הבא, בטח עד אז אסיים לתרגם את הערך. אנדר-ויק22:43, 23 בספטמבר 2010 (IST)
החרבה של הערך? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:33, 23 בספטמבר 2010 (IST)
כן. לא ידעת שאמנות רחוב זה עניין של החרבה? אנדר-ויק08:14, 24 בספטמבר 2010 (IST)

2+2=5 עבור ערכים מאוד גדולים של 2[עריכת קוד מקור]

יש איזה משפט שאני ראיתי איפשהו שאני לא יודע אם מדובר בטענה בעלת משמעות מתמטית או שזו איזו בדיחה:

"5= 2+2 עבור ערכים מאוד גדולים של 2"

למישהו יש איזה מידע על זה? 79.178.44.51 14:12, 24 בספטמבר 2010 (IST)

זה נשמע כמו בדיחה של פיזיקאים. emanשיחה 14:17, 24 בספטמבר 2010 (IST)
אפשר להסביר מה פשר הבדיחה? האם המסמך הזה הוא בדיחה או אמת? 79.178.44.51 14:24, 24 בספטמבר 2010 (IST)
מוזכר שם שאם יש שני חבלים עם שני קשרים כל אחד, וקושרים אותם יחד, מתקבל חבל בעל חמישה קשרים. זה גם נכון וגם בדיחה. הטענה המקורית שנכתבה כאן היא בוודאי בדיחה. טענות אחרות, כמו 0=1+1, בהחלט נכונות לפעמים. --אלעזר - שיחה 15:19, 24 בספטמבר 2010 (IST)
המסמך ההוא הוא פארודיה אחת גדולה על אישים מוכרים מתחום המתמטיקה והפילוסופיה. אני בספק אם יש שם מילה אחת שנכתבה ברצינות. Rex - שיחה 15:54, 24 בספטמבר 2010 (IST)
הבנתי את זה כשהגעתי לפיבונאצ'י שמגלה להפתעתו ש2 זוגות שפנים הפכו להיות 5... 79.178.44.51 16:53, 24 בספטמבר 2010 (IST)

מאיזה תחום הבדיחה? מחיפוש בגוגל מצאתי שאלגוריתם שמעגל מספרים ממשים לשלמים בפלט בהחלט יכול להציג ש2+2 שווה 5. אבל זאת נראית בדיחה מתמטית- מה פירוש המילים "large values of 2" ? האם מספר יכול לקבל ערך? 79.178.44.51

זאת "אמירה" בהנדסת תוכנה. אם אתה מחשב שברים אבל מדפיס למסך רק שלמים (מעוגלים) אז ‎2.4+2.4=round_up(4.8) = 5. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:23, 24 בספטמבר 2010 (IST)
2 הוא בעצמו "ערך". אי אפשר לתת לו ערך - אפשר מקסימום להשתמש בו בהקשרים שונים (שדות כאלה ואחרים, וכו'), או לייצג אותו בצורה לא מדויקת, כמו בדוגמה של תומר. אלעזר - שיחה 16:29, 24 בספטמבר 2010 (IST)
אני יודע שלנתח בדיחה זאת שיטה מעולה להרוס אותה, אבל בכל זאת- מה מקור הביטוי "large values of 2"? איזה הקשר מדברים על "ערכים גדולים מאוד של משהו"? 79.178.44.51 16:53, 24 בספטמבר 2010 (IST)
ראה בהשערת ארדש-שטראוס, וגם חוק המספרים הגדולים. יש הרבה נוספים אבל לא עולה לי כרגע. --אלעזר - שיחה 16:57, 24 בספטמבר 2010 (IST)
בכלכלה לפעמים 1 + 1 = 3 , תודה .
כן יש ביטוי מתמטי כזה: גדול מספיק. תוכל לראות את הבדיחה עצמה בגרסה האנגלית של הערך. דניאל ב. 23:06, 24 בספטמבר 2010 (IST)
הבדיחה סופרה גם על מעבדי פנטיום שפעם התגלה בהם באג שגרם לחישוב לא נכון של פעולות חיבור. יואלפ - שיחה 10:45, 26 בספטמבר 2010 (IST)

יום השבת בנוגה (שאלת קיטבג הלכתית)[עריכת קוד מקור]

שאלת קיטבק שממש מטרידה אותי - איך אסטרונאוט שומר מסורת יכול לשמור את יום השבת כשהוא בנוגה? אם הזמן בין השקיעה לשקיעה בנוגה הוא 243 ימים (שזה בערך אורך השנה אצלם), אז צריכים לשמור כל 7 שנים את יום השבת? או שזה הולך במחזורים של 24 שעות ללא קשר למקום בו אתה נמצא? אבל אז השאלה היא איך יודעים שיום השבת מתחיל? צריכים לשמור אותו יחד עם כדור הארץ? אבל איזה מקום בכדור הארץ? הרי בכל מקום בכדור הארץ השקיעה בשעה אחרת... פשוט שאלה שמשגעת אותי... 79.178.44.51 20:04, 24 בספטמבר 2010 (IST)

אפשר להוסיף שאלה, איך יידע איפה כותל המזרח בבית הכנסת שיקים על נוגה? והאם אפשר לגייר תושבי נוגה הטוענים שהם צאצאים של עשרת השבטים? בברכה. ליש - שיחה 20:12, 24 בספטמבר 2010 (IST)
שאלת הרמדאן בארצות הצפון רלוונטית יותר... Rex - שיחה 20:25, 24 בספטמבר 2010 (IST)
למיטב ידיעתי (אני לא מוסיף הסתייגות "ויקיפדיה אינה מקור מוסמך לפסיקות הלכה לגרמי שמיים שמחוץ לכדור הארץ") – שמירת השבת תיעשה במקביל לשמירת השבת בעיה"ק ירושלים תובב"ה. חזרתישיחה 21:10, 24 בספטמבר 2010 (IST)

יש איזה רב שפסק בבעיה דומה? אולי לא בנוגה, אלא בלוויין מלאכותי של כדור הארץ? 79.178.44.51 22:04, 24 בספטמבר 2010 (IST)

נראה לי הרבה יותר קשה לשמור שבת על השמש. כידוע, אסור להדליק אש.... אורי אבן-חן - שיחה 01:28, 25 בספטמבר 2010 (IST)
אין הרבה סיכויו שיהיה אדם שיעבוד על השמש. מצד אחר- במרקורי אולי כן וגם שם יש בעיה( יותר רצינית): בערך כל הזמן אותו הצד חשוף לשמש- ככה שאי אפשר לדעת מתי יום מתחלף. 79.178.44.51 09:50, 25 בספטמבר 2010 (IST)
אין אש בשמש כי אין בה חמצן (כמעט). דניאל ב. 14:54, 25 בספטמבר 2010 (IST)
השאלה ההלכתית לגבי קביעת התאריך בחלל החיצון עלתה בספרות ההלכתית, והיא קשורה גם לשאלה מעשית יותר של קו התאריך היהודי. העמדה המקובלת בנוגע לקביעת התאריך בחלל, היא שהתאריך נקבע באופן אישי לפי התאריך בנקודה שבה עזב האדם את כדור הארץ. הבעיה העיקרית עם העמדה הזו היא שהיא לא לוקחת בחשבון בעיות שיכולות לעלות על פי תורת היחסות הפרטית. אני-ואתהשיחה 01:27, 26 בספטמבר 2010 (IST)
הנה תשובה הלכתית בנושא: "אסטרונט שעומד לנסוע בחללית איך יתנהג עם דיני קריאת שמע ותפילה ושבת?", ומביא שלוש שיטות: 1. לפי התאריך במקום שיצא משם. 2. לפי התאריך בארץ ישראל. 3. בחלל אין שבת בכלל. אני-ואתהשיחה 02:25, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ובכל מקרה, לאסטרונאוט בנוגה יהיו בעיות דחופות יותר, כמו איך לקדש על היין בטמפרטורה של 400 מעלות. אלעזר - שיחה 02:29, 26 בספטמבר 2010 (IST)
אגב, מתי אסטרונאוט יהודי על הירח יעשה קידוש לבנה? ואיך יוכל לומר "כשם שאני רוקד כנגדך, ואיני יכול לנגוע בך?". אביתר ג' - שיחה 19:11, 27 בספטמבר 2010 (IST).
הוא לא יעשה. מקסימום "קידוש כדור הארץ". --אלעזר - שיחה 12:31, 28 בספטמבר 2010 (IST)
לשאלתו של אביתר הרב שלמה גורן שינה את הנוסח בסידורי צה"ל (על פי גרסה ישנה) ל"ואיני נוגע בך". ‏עמיחישיחה 19:56, 2 באוקטובר 2010 (IST)

למה אין לישראל תחנות כוח גרעניות?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שתחנות כוח מבוססות על פחם ונפט מזהמות, וגם על בסיס גז הן מזהמות, פחות אומנם. תחנות שלא מזהמות (על בסיס שמש/רוח/מים) לא מספיק חזקות או שאינן משתלמות כלכלית. ושתחנת כוח גרענית היא הפתרון הכי טוב ויעיל אם מטפלים בה נכון. אם לישראל יש את הטכנולוגיה, אז מדוע היא לא משתמשת בה? יש איזה הגבלה חוקית?

אני לא יודע את התשובה, אבל אוכל לעלות כמה סיבות אפשריות:
  • אולי משום שגם תחנת כוח גרעינית מזהמת?
  • אולי משום שאנו חיים במצב מתוח מבחינה בטחונית ופגיעה עוינת בתחנת כוח כזו יכולה לגרום נזקים עצומים, הרבה יותר מפגיעה בתחנת כוח "רגילה"?
  • אולי משום שאנחנו נמצאים באזור פעיל מבחינה סיסמית, לכן מסוכן להקים בו תחנת כוח גרעינית?
  • אולי משום שפעילות כזו תמשוך תשומת לב לנושא "ישראל והכוח הגרעיני" ועלולה לאלץ אותנו לוותר על העמימות בנושא הגרעיני?
  • אולי משום שדרושה השקעה גדולה מאוד בתשתית והכסף הדרוש לשם כך יכול לבוא רק ממיסוי נוסף על מנהלים המרוויחים מיליונים בחודש, אבל למנהלים האלה יש חברים בממשלה והם לא יסכימו למיסוי הנוסף?
  • אולי התשובה היא 42?
בברכה. ליש - שיחה 23:30, 24 בספטמבר 2010 (IST)
הסיבה העיקרית היא כי ישראל לא חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT) ולכן אף חברה שמייצרת כורים גרעיניים יכולה למכור לה כור. פיתוח של כור גרעיני שקול לפיתוח של מכונית חדשה - בכמויות קטנות זה לא מספיק רווחי להחזרת ההשקעה.
ובכל מקרה התשובה היא תמיד 42 Meidadp - שיחה 23:38, 24 בספטמבר 2010 (IST)
אני חושב שאם לא מטפלים בו נכון כור גרעיני עלול להיות עניין די מזהם, לא? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:22, 25 בספטמבר 2010 (IST)
מאוד. יש דליפות ויש בעייה גדולה מאוד עם הפסולת הגרעינית. בברכה. ליש - שיחה 00:24, 25 בספטמבר 2010 (IST)
יש סיבות למה לא. יש סיבות למה כן. הרעיון הועלה מזמן. ובעיקר ראה Ynet: ישראל תכריז: נקים תחנת כוח גרעינית. אלעזר - שיחה 22:06, 25 בספטמבר 2010 (IST)
הקמת תחנת כוח גרעינית היא הצהרה על יכולת. ישראל נוקטת במדיניות של עמימות בנוגע ליכולתה הגרעינית ומלבד מפעלי טקסטיל כאלו ואחרים שכבר קיימים דיי הרבה זמן (יותר מידי זמן במונחים של כור גרעיני), אין כנראה כוונה מעשית לבנות תחנות כוח כאלו. הצהרות לחוד ומעשים לחוד. אל-על למשל יכולה להכריז שהיא תקנה מטוסי איירבוס, אבל בפועל ירכשו תמיד בואינגים ולא צריך שלושה ניחושים בכדי להבין למה.Assayas - שיחה 22:36, 26 בספטמבר 2010 (IST)

תחשוב על אסון צ'רנוביל. אם אסון כזה יקרה במדינת ישראל הקטנה שלנו, גם אם התחנה תהיה בנגב, אנשים בתל אביב יכולים להידבק במחלות זיהומיות בעקבות אסון כזה. המצב המתוח שישראל נמצאת בו עכשיו גורמת לכך שהבטיחות הבלתי מוגבלת שיצטרכו ליישם בכור יכולה להיות אף פחות משתלמת מתחנה רגילה.

זאת לא הסיבה. כורים גרעיניים מודרניים הם בטוחים מאוד, ואני מזמין אותך להיזכר באסונות אחרים מלבד צ'רנוביל, או בכלל בעולם המערבי. במיוחד אי אפשר לומר את זה לאור העובדה שלישראל כבר יש כור גרעיני. הזיהום שגורמות תחנות אחרות מסוכן הרבה יותר, כי הוא קורה כל הזמן ואי אפשר למנוע אותו לחלוטין. לאסייג - ירדן עומדת לבנות כור גרעיני, והבעיות העיקריות שלה הן השבר הסורי אפריקני ומים. בישראל הבעיות האלה קלות יותר, וישראל עשירה מירדן בהרבה, בכל קטגוריה. זה לא אומר שיבנו, אבל בהחלט אפשר. אלעזר - שיחה 23:29, 5 באוקטובר 2010 (IST)

שאלות בנושא מיניות[עריכת קוד מקור]

למה אנשים עוצמים עיניים כשהם מתנשקים צרפתית?..

איך קוראים למדע העוסק בחקר גירוי מיני ומשיכה מינית (לא נטייה מינית), משיכה מינית באופן כללי עם התמחויות? סקסולוגיה (אולי ענף בסקסולוגיה \ פסיכולוגיה)?

לדעתי עצימת העיניים היא כדי להתמקד. כמו שעוצמים עיניים כשמדמיינים דברים, בזמן מדיטציה, וכדומה. פחות חושים פעילים משמעו יותר מיקוד בחושים הפעילים - מישוש, ריח וכדומה. לשאלה השניה - ראה סקסולוגיה אלעזר - שיחה 22:37, 25 בספטמבר 2010 (IST)

שלום, לדעתי האישית אין מדובר בהתמקדות, שהרי אפשר להתמקד גם בלי לעצום עיניים, תפועה מעניינת נוספת היא שאנשים עוצמים עיניים גם בעת צפירת יום הזיכרון.

אני יודעת שלא ניתן להתעטש מבלי לעצום עיניים Tamarnet - שיחה 19:33, 29 בספטמבר 2010 (IST)

ניו הורייזונס[עריכת קוד מקור]

למה החללית צפויה לשדר במהירות כל כך נמוכה? אם היא נמצאת במרחק כל כך גדול, אז השדר ממנה מגיע לארץ הרבה זמן( וזה לא כזה חשוב ביחס לזמן שלקח לניו הורייזונס להגיע לפלוטו. אבל למה כמות המידע לשניה כל כך נמוכה? 109.66.2.181 13:32, 25 בספטמבר 2010 (IST)

תפרט קצת לגבי השאלה. למה כוונתך - קצב השידור? תדירות השידור? על מה אתה מתבסס כשאתה מדבר על מהירות נמוכה? אלעזר - שיחה 22:41, 25 בספטמבר 2010 (IST)
מצאתי בויקי האנגלית - היה 38 קילובייט לשניה בסביבת צדק, וצפוי להיות קילובייט אחד לשניה בפלוטו. לדעתי, הסיבה העיקרית היא המרחק, שמגדיל את כמות השגיאות בנתונים ולכן מחייב "מרחק קוד" גדול יותר, ויותר התעסקות בטיפול באימות ותיקון שגיאות. מן הסתם יש עוד סיבות - אולי גם עצם המהירות, ועצמים בדרך. --אלעזר - שיחה 22:49, 25 בספטמבר 2010 (IST)
ועדיין יוצא נמוך מדי. נגיד כל ביט נשלח 10 פעמים- עדיין יוצא שהמהירות נמוכה בצורה לא רגילה. המהירות של החללית כלל לא אמורה להשפיע (מהירות הקרינה הא"מ הוא C ללא קשר למהירות החללית השולחת אותה), ואם הקרינה נבלעת בעצמים בדרך זה לא יאט אותה, אלא פשוט יעצור. Corvus,(שיחה) 10:12, 26 בספטמבר 2010 (IST)
גם אני וגם אתה לא יודעים אם 10 פעמים זה מספיק. המהירות עשויה להשפיע בגלל אפקט דופלר ואולי תוצאים יחסותיים. בליעה בדרך משפיעה כמו כל ניחות של מידע - היא לא בהכרח עוצרת את כולו, אלא שוב דורשת הגדלה של מרחק קוד והתעסקות באימות ותיקון שגיאות. אני מכיר מערכת אלחוטית חדישה על כדור הארץ, שעובדת בטווחים של פחות מ-40 קילומטר, עם אנטנות כיווניות ומה שתרצה, ומספיק אי דיוק קל בכוונון או הפרעות קלות במזג האוויר להוריד לה את קצב העבודה המקסימלי ב50%. כאן אנחנו מדרים על הרבה עשרות מיליוני קילומטרים. אלעזר - שיחה 10:47, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ממליץ לפנות לפורום חלל ולוויינים בתפוז - יש שם מספר מהנדסי חלל בעלי ידע רב. Amirber - שיחה 00:59, 2 באוקטובר 2010 (IST)
שאלתי בדף החללית בויקי האנגלית en|Talk:New Horizons#baud rate|en לפי ההסבר שלהם בעוד שעוצמת האות יורדת בריבוע עם המרחק הרעשים כאן נותרים קבועים, לכן יש להקדיש יותר זמן לכל ביט, בתשובה יש הפניה לערך בנושא. לא דופלר ולא אינשטיין, פשוט סלקום... Amirber - שיחה 14:52, 2 באוקטובר 2010 (IST)
זה בדיוק מה שאמרתי בתור התשובה העיקרית. אלעזר - שיחה 18:09, 2 באוקטובר 2010 (IST)
נכון, מכוון שפתחת את התשבה שלך ב"לדעתי" והוספת דברים שלדעתי לא קשורים - לדוגמה אפקט דופלר אמור להלחש עם ירידה במהירות שקורה כשהחללית מתרחקת מהשמש, העלתי תשובה שקיבלתי מדוקטורנט שמתעסק בתחומי הקידוד והאלקטרוניקה. כדי להוסיף, לחדד ולתת קישור לערך הרלוונטי בויקי האנגלית. Amirber - שיחה 15:00, 3 באוקטובר 2010 (IST)

אני מחפשת...[עריכת קוד מקור]

את הערכים שנכתבו על מתמטיקאית מיצריה, לפנה"ס שנרצחה בסופו של דבר ומיוחס לה גילוי מדעי חשוב.

אני מניח שהתכוונת להיפאטיה. ר' גם קטגוריה:מתמטיקאים מיוון העתיקה.

כמו כן אני מחפשת את הערך על שליטה אפריקאית שהיתה הראשונה לארגן אגד של מדינות אפריקאיות.

על איזה ארגון מדובר? מהו שמו? Tzafrir - שיחה 22:10, 25 בספטמבר 2010 (IST)

לצערי, שכחתי את השמות של שתיהן.

המתמטיקאית היא היפאטיה. עוזי ו. - שיחה 21:57, 25 בספטמבר 2010 (IST)
נכון אכן התכוונתי להיפאטיה. לגביה רציתי לשאול. אומרים שהיא מעולם לא התחתנה האם יש רמזים לכך שהיתה לסבית?

בכל מקרה השליטה האפריקאית שחיפשתי היא מ'באנדה נזינגה, מלכה אנגולית , שהיתה השליטה האפריקאית הראשונה שהצליחה לאגד קואליצייה מקומית של שבטים אפריקאים במטרה להלחם בסחר העבדים וכל זאת כשהיתה בת פחות משלושים. לא מצאתי עליה ערך בויקיפדיה וגם לא על מריט פטא שנהיתה רופאה מצרית מתבלטת בעת העתיקה. הייתי כותבת עליהן ערכים בעצמי, אבל את הערכים שלי תמיד מוחקים. Tamarnet - שיחה 19:43, 29 בספטמבר 2010 (IST)

2 בעיות הקשורות במחשב[עריכת קוד מקור]

1. אני מחפש דריבר סאונד לכרטיס קול המובנה שלי במאדרבורד Gigabyte P4 Titan אני אשמח מאוד אם מישהו יימצא לי. 2.יש לי מריחה של צבע סגול משמאל לימין לפעמים על טקסטים ותמונות הבעיה הזאת נפתרה לחלוטין אחרי שניקיתי בקטנה את הכרטיס מסך שלי אבל אחרי רבע שעה בערך זה חזר בקטנה. האם אני צריך לנקות עד הסוף את הכרטיס מסך שלי שיהיה ממש נקי?(כי נראה לי שזה עזר מאוד) תודה רבה לכל העוזרים! , Nimrod333 - שיחה 16:13, 25 בספטמבר 2010 (IST)

זכור לי שמכחיש שואה כלשהו צייר לילד פרחים והפיץ את התמונה. האם מישהו יודע כיצד ניתן להגיע לתמונה הזו? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:49, 25 בספטמבר 2010 (IST)

היה לפני כמה שנים שעשו פרסומת או משהו עם התמונה הזו בשם מכון שמשון והוסיפו לילד משקולות... מי שלדעתי יידע בוודאות את כל המידע על כך הם המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ , האתר שלהם - http://www.shoa.org.il/

זכורני שהם התייחסו לזה בעבר, בהצלחה. מי-נהר - שיחה 21:51, 25 בספטמבר 2010 (IST)

גיגלתי את המילים ילד, יהודי, גטו, ורשה, פרפרזה, והגעתי לתמונות האנטישמיות באתר הבא:

http://cafe.themarker.com/nodes/t/154/423/3/file_0_original.jpg.

אם זה עוזר במשהו.
אביתר ג' - שיחה 21:59, 2 באוקטובר 2010 (IST).

מפטיר VS הפטרה[עריכת קוד מקור]

האם יש הבדל בין מפטיר לבין הפטרה (בבית כנסת)..?

ה"מפטיר" הוא הקטע האחרון שקוראים בקריאת התורה מהספר תורה כלומר מחמישה חומשי תורה. האדם העולה לתורה מברך לפני ואחרי קריאת הקטע את ברכות העולה לתורה. לעומת זאת ההפטרה היא קטע שקוראים מאחד משאר הספרים שבתנ"ך שאינם כתובים בספר התורה, והעולה לקריאת ההפטרה מברך לפניה ואחריה את ברכות ההפטרה. את ההפטרה קוראים לאחר שסיימו לקרוא את המפטיר מספר התורה והגביהו וגללו (סגרו) את ספר התורה. מי-נהר - שיחה 22:39, 25 בספטמבר 2010 (IST)
הפטרה תמיד קוראים רק אם קראו מקודם בספר התורה. אבל לא בכל פעם שקוראים בספר התורה גם קוראים אחרי זה הפטרה. למשל בימי חול רגילים קוראים בימי שני וחמישי בתורה בתפילת שחרית אבל לא קוראים בימים אלה בהפטרה מי-נהר - שיחה 22:43, 25 בספטמבר 2010 (IST)

אז אם אני מבין נכון - הפטרה; לפני קריאה בתורה, מפטיר - אחרון, שהוא הקטע האחרון שקורא החזן. ולשני אלו זמנים מיוחדים משלהם.

לא.
  • הפטרה - קריאה בנביאים אחרי קריאה בתורה.
  • מפטיר - האדם העולה לתורה בקריאה האחרונה (בתורה) שקודם לקריאת ההפטרה.
--אלעזר - שיחה 10:50, 26 בספטמבר 2010 (IST)

מה ההבדל בין רפורמים לבין קונסרבטיבים?[עריכת קוד מקור]

אני מתכוון בפועל, בשטח, אילו דברים שנויים במחלוקת ברורה בין אלה לבין אלה, בעיקר דברים מעשיים, ותודה לעונה. טיפוסי - שיחה 22:57, 25 בספטמבר 2010 (IST)

תתחיל בערכים עליהם... הללשיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"א • 22:59, 25 בספטמבר 2010 (IST)
אני בא משם. טיפוסי - שיחה 23:01, 25 בספטמבר 2010 (IST)
בשאלה יש טעות, כי גם הקונסרבטיבים הם רפורמיים. הייתה תנועה של רפורמה ביהדות ומתוך התנועה הזאת צמחו כמה ארגוני גג רופפים. הארגון הראשון והגדול מכולם היה התנועה ליהדות מתקדמת שבמדינות שונות זוכה לשמות שונים, ליברלים, פרוגרסיבים ואפילו רפורמים. מהתנועה הזאת פרשו לקראת סוף המאה ה-19 הרבנים הרפורמים האמריקאיים, שלא הסכימו עם השינויים המפליגים בפולחן ורצו להיסתפק בשינויים מתונים יותר. הפורשים הקימו את התנועה הקונסרבטיבית. בתכלס שתי התנועות לא מקדשות את השולחן הערוך, אך הקונסרבטיביים עושים זאת בפחות הפגנתיות ובניסוחים יותר מתחמקים. בברכה. ליש - שיחה 00:10, 26 בספטמבר 2010 (IST)
דבריך נראים כצודקים, יחד עם זאת אחדד את שאלתי, האם התגלע בהיסטוריה הקצרה של זרמים אלה, מחלוקות מהותיות בין זרם זה לזרם זה, ואם כן מה הם, או שכדבריך בעיקרון שניהם מתאפיינים באי קידוש השולחן ערוך, והשוני בשמות זה דבר טכני ומשני. (על פניו נראה אכן שהזרמים האלה חיים די בשלוה זה עם זה, שלא כפי שקורה בין זרמים אלה ליהדות השמרנית) טיפוסי - שיחה 00:18, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ליהדות האורתודוקסית יש את שולחן ערוך הקובע, בצורה גסה אמנם, את גבולותיה, לתנועות אלה אין משהו מקביל, למרות שניסו לייצור, לכן הגדרתן היא יותר בניגודיות לאורתודוקסיה. במיוחד קשה לשרטט את גבולות התנועה ליהדות מתקדמת, כי עצמאותו של כל רב/רבה מוחלטת ויש המחתנים בבית הכנסת יהודים ולא יהודים ויש שלא, יש המקבלים לקהילתם הומוסקסואלים מוצהרים ויש שלא - הכל גמיש. ליש - שיחה 00:35, 26 בספטמבר 2010 (IST)
בהחלט, מההתחלה (אמצע המאה ה-19) מדובר בשתי תנועות נפרדות וחלוקות בדעותיהן. הפער ביניהן אינו קטן מהפער שבין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. באופן עקרוני, היהדות הקונסרבטיבית מקבלת את ההלכה כמחייבת, בניגוד לרפורמים. מעשית זה מתבטא למשל בכשרות ובשימוש בעברית כשפת התפילה. דב ט. - שיחה 22:27, 26 בספטמבר 2010 (IST)
מן הנכון לשכתב מעט את הערכים העוסקים בזרמים אלה, ברוח התשובה שניתנה לשאלה שנשאלה כאן, כדי לסייע לקוראיו. טיפוסי - שיחה 00:41, 26 בספטמבר 2010 (IST)
מתוך הכרות מסויימת עם הקהילות היהודיות בסן-פרנסיסקו, הקהילה הקונסרבטיבית דומה יותר לקהילה האורתודוקסית. ההבדל העיקרי הוא מעמד האישה. הסידור דומה מאד, שפת הדרשה באנגלית והלך הרוח דומה. תכונה שמאפיינת את הקונסרבטיבים היא ניסיון לאחידות בין בתי הכנסת ומחזורי התפילה ואף בשירים המושמעים. הרפורמים, בייחוד אלו שהכרתי בקסטרו היו שונים מהקונסרבטיבים ושונים האחד מהשני. Maximilian - שיחה 00:47, 26 בספטמבר 2010 (IST)
שורש שתי התנועות הוא בגרמניה ולא בארה"ב. הפיצול בין השתיים קרה בגרמניה. הדמות המובילה בזרם הרפורמי הייתה אברהם גייגר, בנוסף שמואל הולדהיים ואחרים. מרכזיהם היו בברלין, המבורג וכו. בבית המדרש בברסלאו סביב הרב זכריה פרנקל נולד הזרם שקיבל בארה"ב את השם "יהדות קונסרבטיבית" או מסורתית. אלה היו שני זרמים שונים עוד מגרמניה. נכון שהיו מעברים של רבנים מהזרם הרפורמי לקונסרבטיבי בארה"ב. שם התגבשו בצורה ברורה מבחינה אירגונית ואידיאולוגית. אבל הבדל גדול ביניהם היה כבר בגרמניה. Ewan2 - שיחה 01:14, 26 בספטמבר 2010 (IST)
תשובה למטב ידיעתי: התנועה הקונסרבטיבית היא תנועה הלכתית, שמוסדות הדת שלה נועזים וליברלים יותר מהמוסדות האורתודוקסיים. התנועה הרפורמית היא יותר סוג של תנועה תרבותית פולקלוריסטית ללא מחויבות הלכתית, ובגרסאות מסוימות שלה אין אפילו אמונה דתית של ממש. אני-ואתהשיחה 01:36, 26 בספטמבר 2010 (IST)
תשובת מרדכי נויגרשל: הקונסרבטיבים הם רפורמים מפגרים (ב-15-20 שנה)... 14:57, 26 בספטמבר 2010 (IST)
הבדיחה הידועה (שהרסת עכשיו) אומרת כך: מה ההבדל בין רפורמים לקונסרבטיבים? 15 שנה. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 22:30, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ועוד: בחתונה אורתודוקסית, אמא של הכלה בהריון; בחתונה קונסרבטיבית, הכלה בהריון; בחתונה רפורמית, הרב בהריון. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 22:31, 26 בספטמבר 2010 (IST)
לפי הידוע לי, ההבדלים בין הקונסרבטיבים לרפורמים משמעותיים בעיקר ברובד ההנהגה, כלומר רב קונסרבטיבי לא ייסע לבית הכנסת בשבת (בניגוד לרב רפורמי), אך בקרב הציבור הרחב של חברי הקהילות אין הבדל משמעותי.בנילה - שיחה 22:40, 26 בספטמבר 2010 (IST)
האם נכון לומר גם, שרפורמי שלא מל את בנו זה מצב אפשרי, לעומת קונסרבטיבי. טיפוסי - שיחה 22:52, 26 בספטמבר 2010 (IST)
אפשרי. בהמשך לדברי בנילה, אומרים שהבעיה של הרבנים הקונסרבטיבים, היא שאין להם ציבור קונסרבטיבי. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 23:07, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ככל הידוע לי, רב קונסרבטיבי בחו"ל כן ייסע לבית הכנסת בשבת. המועצה הרבנית שלהם תיקנה תקנה שמותר לנסוע בשבת לבית הכנסת, כדי שלא למנוע מאנשים לבוא לבתי כנסת. התקנה הזו שלהם נוהגת רק בחו"ל, ולא בארץ שיש בתי כנסת רבים בכל מקום. הנקודה הזו מאפיינת את הקונסרבטיבים שהם לא "סתם זורקים", אלא יש להם פרוצדורות הלכתיות מוגדרות. ההלכה הקונסרבטיבית היא במובנים רבים מוגדרת הרבה יותר מההלכה האורתודוקסית, שסובלת מחוסר בסמכות עליונה מקובלת. זה לגבי הממסד הקונסרבטיבי, אך כפי שנאמר, לממסד הקונרסטיבי אין באמת ציבור שהולך אחריו. אני-ואתהשיחה 23:43, 26 בספטמבר 2010 (IST)

אני מחפש תימוכין לתיאוריה שלי: שכן הרי היהדות המקורית לא מכירה בשום זרם שחש לא מחויב לשולחן ערוך, הסיבה לכך שבחו"ל נפוץ ההשתייכות של אינם שותו"מ לזרמים אלה נובעת מהצורך להרגשת שייכות לעם היהודי ומסגרת חברתית בדומה לקהילות יהודיות מסורתיות, פותרת את העניין, לעומת החילונים בארץ שמרגישים יהודים על ידי כך שהם גרים כאן מתגייסים כאן והם דוברי עברית, וזה מסביר את ההבדלים בתפוצת התופעה בחו"ל לעומת בארץ. טיפוסי - שיחה 23:50, 26 בספטמבר 2010 (IST)

דומני שנכתבו על כך מחקרים לא מעטים, חלקם כמדומני הולכים בכיוון שהצעת. אבל למען האמת נראה לי שיש לעיין בסיבות ההיסטוריות: הרפורמים לא עלו ארצה, כי האידיאולוגיה שלהם הייתה דווקא להיטמע בעמים ולשכוח את ציון. מי שעלה היו האפיקורסים שאינם רפורמים, וגם יהודים דתיים שזכרו את ציון. כך נוצר מצע משותף של כופרים-באורתודוקסיה ואורתודוקסים, ואילו רפורמים מאן דכר שמייהו. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 23:53, 26 בספטמבר 2010 (IST)
יש כמה וכמה זרמים בין הקונסרבטיבים; לעיתים, כמעט ולא תמצא הבדל בין מי שמגדירים עצמם כ-right wing conservatives לבין מי שתקרא להם אורתודוקסיים מודרניים, וכך גם לא יהיה הבדל רב בין מי שנמצא בקצה השמאלי (לעניין זה) של הקונסרבטיביים לבין הרפורמיים. זה נכון שהקונסרבטיביים זה זרם שהוקם למעשה על ידי היהדות הרפורמית, כדי לתת מענה לזרמי המהגרים היהודיים ממזרח אירופה לארצות הברית בסוף המאה ה-19. אבל כעיקרון הקונסרבטיבים מקבלים עקרונות בסיסיים של היהדות האורתודוקסית, כמו הרעיון של "תורה מן השמיים" וכדומה. הקונסרבטיביים יחלקו על עקרונות של סמכות חכמים למשל, וידרשו יותר מקום לפרשנות אישית, לעקרונות ליברליים ושוויוניים, וכדומה. הרפורמים לא יקבלו גם עקרונות כמו של הקונסרבטיביים, ויטו יותר (וכאן זו הגדרה מאד סכמתית ומאד פשטנית) להבנה של היהדות כתרבות. ושוב, זה מאד משתנה בתוך הזרמים האלה, בדיוק כמו ההבדלים העצומים בין מי שבא ישיבת מעלה גלבוע למי שבא ממרכז הרב, שלא לדבר על חרדים. נכון שהיה לרפורמים לכתחילה קשר עמוק ויסודי עם תפיסות ההשכלה והנאורות של המאה ה-18, תפיסות שהביאו לשאיפה לניתוק הקשר הלאומי עם ארץ ישראל או השאיפה החרדית למשיח וגאולה. אבל במהלך המאה ה-20, בעיקר אחרי השואה והקמת מדינת ישראל, חל שינוי עמוק בתפיסת היהדות הרפומית בנושא זה. חג שמח, קלונימוס - שיחה 23:59, 26 בספטמבר 2010 (IST)
קלונימוס, ודאי שאתה צודק, אבל אז כבר הם איחרו את הרכבת מבחינת השפעה על אוכלוסיית הארץ ותרבותה. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 00:03, 27 בספטמבר 2010 (IST)
לדברי קלונימוס: לתנועה הקונסרבטיבית בארה"ב יש שורשים בחלקים המתונים יותר של הרפורמה בגרמניה ומרכז אירופה, כפי שהוזכר לעיל. להלל: רפורמים יכולים להיות ציוניים, וקונסרבטיבים הם ציונים לא פחות מן האורתודקסים. בין העולים לארץ היו גם רבבות יהודים שהשתייכו לקהילות ניאולוגיות או רפורמיות באירופה. שתי הסיבות לכשלון של הזרמים האלה בישראל, בהשוואה לנעשה בחו"ל, הן (לדעתי) המונופול הממשלתי שיש לזרם האורתודוקסי בישראל, והעובדה שהצורך בזהות יהודית הרבה יותר משמעותי בגולה מאשר בישראל. כאן היהודים הם רוב, החגים היהודים הם חגי מדינה, וכל ילד מקבל חינוך יהודי בסיסי (חגים, תנ"ך). יהודי חילוני בישראל חי חיים יהודיים (במידה כזו או אחרת) כמעט כבררת מחדל. לעומת זאת בארה"ב יהודי שאינו מאמין גדול, אבל רוצה לשמר את זהותו היהודית ולגדל את ילדיו כיהודים, סביר מאד שישתייך לקהילה יהודית קונסרבטיבית או רפורמית, כעניין של זהות ותרבות ולא בהכרח כביטוי לרגש דתי. דב ט. - שיחה 15:17, 27 בספטמבר 2010 (IST)

ארון הספרים היהודי על חינוך ילדים[עריכת קוד מקור]

מהם 2-5 הספרים הנחשבים לטובים ביותר בקרב דתיים וחרדים, שמסבירים פרקטית על חינוך ילדים?.

תודה רבה לעונה.


איך אדע מה "נחשב"? אך אספר לך על כמה - זריעה ובניין בחינוך של הרב וולבה, חדש יחסית - קורות בתינו של רחל ארבוס, ספרים של אדהאן, משמעת מתוך אהבה ושות', ... האמת יש עוד, אני לא יודע מה בדיוק את מחפשת.
יש גם "לב בנים" מאת הרב אלישע אבינר, וכמה ספרים של אחיו, הרב שלמה אבינר, אינני זוכר את שמם. עזר - שיחה 19:37, 28 בספטמבר 2010 (IST)
שמם הוא "אמונת החינוך" ו"החינוך הטבעי". בנילה - שיחה 20:14, 28 בספטמבר 2010 (IST)
יש את "כבדהו וחנכהו" של הרב ?? ינון גלעדי - שיחה 15:55, 29 בספטמבר 2010 (IST)
חובת התלמידים לאדמור מפיאצנסה- קטן הכמות ורב האיכות כל החינוך בדרך של שורשים

יש לי בעיה שאני לא יודע איך לפתור- באגד מבקשים "תמונת פספורט" בשביל להדפיס אותה על כרטיסיית סטודנט. אני לא רוצה ללכת לאיזה חנות צילום להצטלם כי לדעתי זה מיותר, אם יש לי אפשרות להצטלם בבית ולהדפיס על נייר צילום. אבל הבעיה זה הגדול - לא ברור מה הגדול שדורשים עבור "תמונת פספורט". בויקיפדיה מצאתי שהגדול של תמונת פספורט בישראל זה 3.5 על 4.5, ובאגד ( שלחתי להם מייל) אומרים "תמונת הפספורט צריכה להיות בגודל סטנדרטי כמו של ת.ז.". במדידת התמונה בתעודת זהות גליתי פרופורציות אחרות: 3 על 4 ( אם אי דיוק קל ברוחב, אבל ממש לא 3.5 על 4.5 , אלכסון התמונה הוא 5.2 בערך). ואני ממש לא יודע למה להאמין... מישהו יש לו הסבר לחוסר תיאום בין הגדלים? ואיך אני בוחר את הגדול הנכון? 79.183.40.155 12:40, 26 בספטמבר 2010 (IST)

היתה לי את אותה בעיה עם דן, אז שלחתי להם באימייל תמונה דיגיטלית והם כיווצו אותה לפי מה שהתאים להם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:36, 26 בספטמבר 2010 (IST)
אגד רוצים שסטודנטים יבואו עם התמונה ביד. ואני לא יודע איזה גודל צריך. אתה יודע לאיזה גודל כיווצו בדן? 79.183.40.155 14:53, 26 בספטמבר 2010 (IST)
פתרון פרקטי, אם המחיר של דף צילום זניח תעשה את שתיהן וזהו. אם הוא לא, תעשה את הגדול, אבל תצטלם כך שיישארו שוליים שתוכל לחתוך במקרה הצורך. בברכה, איש המרק - שיחה 16:52, 26 בספטמבר 2010 (IST)
גאוני. מחיר הדף לא כזה משנה אם אני עושה את שתי האפשרויות ביחד. הרי גם ככה אין ערך ל"חצי דף".תמונת פספורט תופסת רק חלק קטן מדף הצילום וכל השטח הלא מנוצל ילך לפח. מעניין איך לא חשבתי על זה קודם?... תודה. 79.183.40.155 18:17, 26 בספטמבר 2010 (IST)

קצת תרמודינמיקה[עריכת קוד מקור]

כשפתחתי את היום את המקרר, עלו לי כמה שאלות. האם מה שקובע את קצת ההתחממות של מקרר זה רק שטח הפנים שלו, או אולי גם הנפח שלו או מסתו? וכנ"ל גם לגבי גוף חם - האם קצב ההתקררות שלו תלוי רק בשטח הפנים שלו, או גם בנפחו ובמסתו? אורי אבן-חן - שיחה 15:45, 26 בספטמבר 2010 (IST)

משפיעים מידת המוליכות של החומר, והיחס בין שטח הפנים לנפח. לצורך העניין, כדור נחושת קטן יתקרר מן הסתם לאט יותר מכדור נחושת גדול. --אלעזר - שיחה 20:58, 26 בספטמבר 2010 (IST)
תודה על התשובה. ולמה כדור נחושת קטן יתקרר לאט יותר? חשבתי שדווקא כדור גדול יתקרר לאט יותר. אולי יהיה יותר מעבר אנרגיה פר זמן בכדור גדול, אבל בסך-הכול אני חושב שכדור גדול צריך להתקרר לאט יותר, כי שטח הפנים שלו קטן יותר מהרבה כדורים קטנים (באותו נפח). ובכלל ככל שגוף גדול יותר הוא יתקרר לאט יותר, כי היחס בין שטח הפנים לנפח קטן יותר. אורי אבן-חן - שיחה 00:28, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אתה צודק. זה מה שהתכוונתי לכתוב... --אלעזר - שיחה 12:03, 27 בספטמבר 2010 (IST)
הגודל הפיזיקלי המשמעותי ביותר בהשוואה בין חומרים שונים הוא קיבול החום שלהם שמבטא את הקשר בין השינוי באנרגיה לשינוי בטמפרטורה. Amirber - שיחה 00:44, 2 באוקטובר 2010 (IST)
אני לא בטוח כמה זה רלוונטי לשאלה... אאל"ט שני עצמים בעלי אותו נפח, שהרכבם זהה, יהיו בעלי אותו קיבול חום, גם אם שטח הפנים שלהם שונה לחלוטין. אלעזר - שיחה 21:39, 2 באוקטובר 2010 (IST)
בתרגילים בסיסיים בתרמודינמיקה נהוג לבחון מקרים בהם כמה שיותר מאפיינים נותרים קבועים, כמובן שתוכל להשוות בקבוק מים כדורי בנפח של ליטר לפיסת מתכת בעלת צורה פרקטלית בנפח של 20 מ"ל אבל יהיה קשה לקבל תובנה פיזיקלית ממצב זה, את החשיבות של קיבול החום ציינתי למעלה. מלבד זאת הנפח, המסה, שטח הפנים והטמפרטורה ההתחלתית צוינו עוד בשאלה, אבל קיבול החום לא - עוד סיבה להוסיף אותו. Amirber - שיחה 14:55, 3 באוקטובר 2010 (IST)

וקצת מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#וקצת מתמטיקה

מה ההבדל בין Prost ל Prosit (בגרמנית)?[עריכת קוד מקור]

הגרמנים מרימים לחיים בקריאת Prost, אבל כשהייתי באוקטוברפסט, מדי 20 דקות בערך התזמורת ניגנה Ein Prosit der Gemutlichkeit, שלפי מה שהבנתי אומר a toast to cosiness. אם כך, מדוע הם שרים Prosit אבל אומרים פשוט Prost?

המשמעות זהה. המקור בלטינית הוא prosit. ייתכן ש-Prosit נשאר שם העצם בעוד prost! הוא פשוט הקריאה לחיים (זה בגדר ניחוש מושכל, אבל ניחוש). אביעדוס • י"ח בתשרי ה'תשע"א, 16:35, 26 בספטמבר 2010 (IST)

אפליקצייה לפייסבוק[עריכת קוד מקור]

אם יש לי אפליקציה שמתאימה לפייסבוק? אני יכול להרוויח מזה כסף? לפי מה מרוויחים מפתחי האלפקציות בפייסבוק? והאם צריך איזשהו הסכם עם חברת "פייסבוק" ? תודה.

רק אם יש בתוכה פרסומת ואתה עשיתה עסקה על החברה של החסות + פייסבוק וכו'. Nimrod333 - שיחה 18:51, 26 בספטמבר 2010 (IST)

הטרדה במקלחת[עריכת קוד מקור]

מומחים יקרים. למה לעזאזאל וילון האמבטיה נוטה להיצמד אליי בכל פעם שאני פותח את זרם המים? אודה לתשובה מלומדת ומחכימה. 20:23, 26 בספטמבר 2010 (IST)

ראה Shower-curtain effect. דוד - שיחה 20:36, 26 בספטמבר 2010 (IST)
ובעברית – כאן. חזרתישיחה 23:20, 26 בספטמבר 2010 (IST)
תודה 15:43, 30 בספטמבר 2010 (IST)

איפה זה זולצבאך כיום?[עריכת קוד מקור]

תודה לעונה. טיפוסי - שיחה 21:59, 26 בספטמבר 2010 (IST)

אולי זה יעזור לך. מועדים לשמחה, ישרון - איך אני נוהג? 22:04, 26 בספטמבר 2010 (IST)
לפי המפה שבקישור הזה מדובר בעיר הראשונה ברשימה (אנ').אודי - שיחה 14:14, 27 בספטמבר 2010 (IST)

אתרוגים וחוקי כלכלה[עריכת קוד מקור]

כל ארבעת המינים ביחד עולים 5 שקל לא בסוכות. נשאלת השאלה איך מחירם עולה פי 50 ולעיתים עד פי 300?
כמובן ניתן לענות - שהחוק הפשוט ביותר בכלכלה זה 'ביקוש והיצע'.
אבל לכאורה ההיצע הוא בלתי מוגבל (גם עגבניות צורכים פי 1000 מאתרוג אך בגלל זה לא נהיו יותר יקרות אלא להיפך..)
קרטל לא נשמע הגיוני כי לא מצאתי דבר שיש בו כ"כ הרבה סוחרים כמו ארבעת המינים.
אלא מה, עלויות? האם באמת הפער בין גידול אתרוג "פשוט" לבין גידול אתרוג לצורך נטילה בסוכות כזה גדול? וגם אם נתחשב בזה שהרבה אתרוגים פסולים נזרקים לזבל, הרי אם נבוא לדוכן אקראי של עגבניות סוג א' נראה לי שלפחות אחת משלושים או ארבעים תהיה נקירה ויפה, מהודר שבמהודר. אז כמה זה? 30, 40 שקל. לא יותר.

אם תגיע למחסן גדול של אתרוגים ותחפש בעצמך - תמצא אתרוגים מדהימים במחירים נמוכים. (30, 40 איך ידעת?). דווקא 4 מינים מהווים לדעתי דוגמא טובה להסבר של כלכלה בסיסית: מחיר השוק הוא המחיר ה'נכון'. אילו מחירי האתרוגים היו נמוכים יותר, לא היה שווה לגדל אותם. הדוגמא הטובה ביותר היא מחירי הערבות (שכדי להיות מהודרות צריכות להיות באמת ערבות, וזהו כמעט.. אה, הם גם צריכות להיות לא גזולות)- מי שלא גר בעיר יכול בהחלט לקטוף בעצמו, והתשלום תמורת הוויתור על המאמץ הוא 2 עד 4 ש"ח לזוג ערבות טריות (בד"כ זו פרנסה לילדים). בעיר - התענוג לקבל 2 ערבות ארוזות בניילון שווה, מה לעשות, יותר: השנה הגיע גם ל-10/15 ש"ח ומעלה. הדסים משולשים זו עבודה ממש קשה, וגם קצת סוד מקצועי, לולבים 'טובים' אינם נדירים אך הם בהחלט חלק משמעותי מהרווח של המגדלים. ההבדל מהעגבניות הוא שמגדלים אותם רק לזה, ולכן הם נמצאים בשוק רק ב'עונה' זו.
אני מניח שגם למיתוג יש לזה קשר, ולעובדה שמצווה להדר ולכן סביר להניח שיש אלמנט של הטיה רגשית של הצרכן להעדיף דווקא את הפירות שנמכרים במחיר גבוהה. לעלית (אם אני לא טועה) יש את המותג שוקולית, אבל היא מייצדת גם מותג נוסף של אבקת שוקו למגזר החרדי שעולה בערך חצי. לדעתי המוצרים מיוצרים על אותו פס ייצור וההבדל המרכזי ביניהם הוא בפשטות - המותג. הצרכן מאמין שאם הוא משלם יותר הוא מקבל מוצר טוב יותר. ניצן צבי כהן - שיחה 11:11, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אני לא מכיר את כל מה שמסתתר מאחורי הקלעים בענף, אבל כמה נקודות: אתרוג כשר זקוק למעקב די צמוד במשך גידולו (מספיק שבשלב מסוים איזה ענף צדדי ייכנס בו כדי לפוסלו, או לפגום במראהו), קטיפה זהירה מאד, אריזה מיוחדת, בדיקה של לפחות מומחה אחד להלכה שמעניק את הכשרות ומסווג לרמת ההידור. אחוז ניכר (לא יודע כמה) נפסלים בדרך.
הדס - בדרך כלל צומחים על ההדס הרבה ענפים צדדיים, שפוגמים במראהו ולדעת פוסקים מסוימים - גם בכשרותו. גיזום הענפים הצדדיים נעשה ידנית ובעדינות, וזהו מרכיב עיקרי בעלויות ההדס. לאחרונה הוצע להכשיר הדסים גם ללא הגיזום ובכך להוזיל משמעותית את מחירם, אינני זוכר היכן היה הדיון (בקובץ תחומין?).
בסך הכל ככל שידוע לי העוסקים בענף מתפרנסים לא רע אבל גם לא מיליונרים מי יודע מה. עזר - שיחה 15:51, 27 בספטמבר 2010 (IST)
ראה כאן :) דוד - שיחה 00:54, 29 בספטמבר 2010 (IST)

איך קוראים למצב שבו חוזרים על מילה הכלולה בשם (למשל: "הר מאונט ראשמור")?[עריכת קוד מקור]

(וסליחה על הניסוח העילג על הבוקר.) אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 11:05, 27 בספטמבר 2010 (IST)

לא יודע, אבל אפשר להוסיף: "רחוב המלך קינג ג'ורג'", "מים אחרונים ואסר", "כיכר הטיימס סקוור"... הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 11:07, 27 בספטמבר 2010 (IST)
...רחוב וול סטריט, כיכר פאריזר פלאץ... בדיוק. יש לזה מונח, שאני מנסה להיזכר בו ולא מצליח. אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 11:09, 27 בספטמבר 2010 (IST)
תיקון קל - רחוב המלך קינג ג'ורג' סטריטעודד (Damzow)שיחהאחרי לצנחנים! 11:28, 27 בספטמבר 2010 (IST)
זה חביב. אבל "המלך קינג ג'ורג'" אנשים באמת אומרים. הללשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"א • 11:37, 27 בספטמבר 2010 (IST)
צה"לית מדוברת מלאה בכאלה. "מ"פ פלוגה א'", "מח"ט חטיבה 7" אבל החביב עלי מכולם היה "פעילות פח"ע" (בראשי תיבות זה היה צריך להיות פפח"ע.. אבל אז היו מתחילים לדבר על פעילות פפח"ע .. ואין לדבר סוף יפתח ש. - שיחה 12:21, 27 בספטמבר 2010 (IST)
בל נשכח את "ברקסים" ו"בורקסים"... ישרון - איך אני נוהג? 19:58, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אני יודע שבאנגלית ישנו RAS_syndrome ירון ק. - שיחה 12:00, 27 בספטמבר 2010 (IST)
כן, זה ממש דומה. תודה! בזכות RAS syndrome הגעתי ל-List of tautological place names (טופונימים טאוטולוגיים; אפשר גם טאוטוטופונים ), ומשם לפְּלאוֹנַזְם (Pleonasm; באבן-שושן גם 'פלאונזמה') – ייתור סמנטי (או לקסיקלי) – שזה כנראה הביטוי שחיפשתי. אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 12:28, 27 בספטמבר 2010 (IST)
ומה עם הקלאסיקות של צה"ל? סס"ל לבן, אמר"ל לילה? yanshoofשיחה14:16, 27 בספטמבר 2010 (IST)
הן אכן יפארו את הערך RAS syndrome לכשייכתב כאן. אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 14:24, 27 בספטמבר 2010 (IST)
סס"ל צהוב זאת הקלאסיקה. 19:04, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אפשר גם "ייתור סמנטי מיותר". אלעזר - שיחה 14:19, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 14:24, 27 בספטמבר 2010 (IST)

כשאתה כותב את הערך הזה כדאי לציין את גישתו של גיא דויטשר באשר לשחיקה ובנייה של מילים בהתפתחות שפה, דוגמת au jour d'aujourd'hui. אמנון שביטשיחה 19:26, 27 בספטמבר 2010 (IST)

כל הדיון הזה מיותר. פשוט חבל"ז על הזמן. ₪ומר הלילה - ולא מצטלם עם תוכי... 20:39, 27 בספטמבר 2010 (IST)
ואפילו אם. אביעדוס • כ' בתשרי ה'תשע"א, 23:22, 27 בספטמבר 2010 (IST)
לא לגמרי קשור, אבל אישית אני יותר אוהב העמסת שלילות, כמו במשפט המופתי של מרווין (ציטוט מהזיכרון):
".this girl is one of the least benightedly unintelligent lifeforms it has been my profound lack of pleasure not to be able to avoid meeting".
ולא לשכוח את הסרט סס"ל לבן/צהוב יואלפ - שיחה 08:21, 28 בספטמבר 2010 (IST)
וכמובן שגם בויקיפדיה יש:
אחח, איך נפלו גיבורים

₪ומר הלילה - ולא מצטלם עם תוכי... 19:26, 28 בספטמבר 2010 (IST)

וכמובן הבדיחה: מים אחרונים ואסער, גאט יום טוב ו... חוסיד שויטה.יוסף כרמל - שיחה 21:45, 30 בספטמבר 2010 (IST)

איך קראו לכל היבשות כשהיו מחוברות?[עריכת קוד מקור]

איך קראו לכל היבשות כשהיו מחוברות יחד לפני רעידת האדמה?

פנגיאה? וזו לא רעידת אדמה, אלא טקטוניקת הלוחות‎. אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 12:33, 27 בספטמבר 2010 (IST)
מידע נוסף ביבשת-על. דקישיחהלא רק בז'... 10:51, 28 בספטמבר 2010 (IST)

כיצד הספורט איחד בין הערים השונות ביוון?[עריכת קוד מקור]

כיצד הספורט איחד בין הערים השונות ביוון?

השאלה שלך לא ממוקדת די הצורך. לאיזו פעילות ספורטיבית אתה מתכוון? ליוונים היו מספר אירועי ספורט "פאן הלניים", כלומר אירועים שכל היוונים השתתפו בהם. למשל - האולימפיאדה. לא לגמרי ברור מה הכוונה שלך ואם תמקד את השאלה שלך אפשר יהיה לתת לך תשובה מלאה יותר. גילגמש שיחה 14:18, 27 בספטמבר 2010 (IST)

כיצד הספורט איחד בין הערים השונות ביוון? פשוט מאוד. הספורט לא איחד שום ערים ביוון. אנשים מעיר אחת התארחו באירועי ספורט של עיר שנייה או באולימפיאדה שנערכה מידי פעם בעיר זו או אחרת. הייתה מוסכמה לא לפגוע בחיילי אויב אם הם בדרכם לאולימפיאדה ומוסכמה זו גם כן נשמרה פעם כן, פעם לא ופעם למה לא. איחוד?! לא היה שום איחוד. עִדּוֹ - שיחה 09:02, 2 באוקטובר 2010 (IST)

אבולוציה ועצים[עריכת קוד מקור]

כידוע לפי תורת האבולוציה שרדו המינים שפחות נפגעו מאחרים. ההיגיון אומר שככל שפרי יותר מתוק ויותר טעים, כך הוא נאכל יותר. אם כך כיצד שרדו הפירות והירקות הטעימים לפני שהציידים-לקטים למדו לזרוע ולשתול אותם? הלא תנאי השרידות שלהם יחסית לצמחים בלתי אכילים הרבה יותר גרועים?

להיפך: לפירות רבים יש אינטרס להיות טעימים, כדי שבעלי חיים יאכלו אותם ותוך כדי כך יפזרו את גרעיניהם וכך ירבו אותם. הללשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 18:36, 27 בספטמבר 2010 (IST)

אינטרס אינטרס, אבל איך הם שרדו בפועל כאשר הם נאכלו על ידי חיות ובני אדם, ורוב הזרעים נהרסו על ידי לעיסה ועיכול, ומיעוטם הופרש במקומות שאינם ראויים לקליטה עצמונית, ומיעוט נוסף הופרש במקום ראוי, אך לא נזרע בפועל?

חוצמזה, מה אתה מתכוון אינטרס? אתה מייחס לעצים בינה?! האם עץ יודע אם פירותיו נאכלים? האם עץ מייצר פרי מתוק במודע? הרי לפי התאוריה האבולציונית הכל מקרי, לא?

כמו שאמרתי, זה בדיוק להיפך. זרעים רבים חייבים לעבור במערכת העיכול של החיות בטרם יהיו ראויים לזריעה (היום מעבירים זרעים כאלה בחומצות מיוחדות כדי לאפשר את זריעתם ללא תהליך זה). החיות והציפורים אינן מכלות את הגרעינים (שאינם טעימים ואינם מזינים) אלא זורקות אותם או מפרישות אותם, וכך הצמח מתרבה. זו בכלל הסיבה שיש פירות מתוקים ויפים.
לגבי אינטרס, הכוונה היא כמו בכל דבר באבולוציה: הצמחים שגידלו פירות מתוקים ויפים יותר, התרבו יותר והם אלו ששרדו עד כה. הללשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 18:46, 27 בספטמבר 2010 (IST)

הבנתי. ואיך שרדו פירות חמוצים נורא, כמו לימון?

לא כל צמח מתרבה בצורה הזו, של פיתוי חיות לאכול את פירותיו. הללשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 19:31, 27 בספטמבר 2010 (IST)

נו באמת, שאלתי על לימון. הוא לא מפיץ את זרעיו ברוח ולא בהתפוצצות.

רק תוספת קטנה. הטעם התפתח (במקרים רבים, ואולי תמיד?) עם הביות, ובמקור - סביר להניח שהוא היה מר. לדוגמה: שקד בר הוא רעיל (וגם מר), דורות של אנשים (שחלקם מסרו את נפשם...) שבייתו מבלי משים את העץ גרמו להעדפה של מתיקות ואי-רעילות, וכתוצאה מכך קיבלנו את השקד המבוית של היום. כך גם לגבי הגודל של פרות רבים. אולם לתשובות טובות בנושא זה ראוי לשאול בוטניקאי. ‏Rex‏ • שיחה 23:29, 27 בספטמבר 2010 (IST)
במקרה של ביות השקד הסיפור היה של מוטציה שבה אין ציאניד, שבני האדם מצאו והרבו באופן מלאכותי. הללשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 08:37, 28 בספטמבר 2010 (IST)
הערה לאלמוני - טעם חמוץ לא אומר לחיה הממוצעת שהפרי רעיל. הוא רק אומר לה שהוא מלא בחומצה (חומצה ציטרית במקרה הזה - מרכיב חיוני לחי). אולי הטעם החמוץ של הלימון הייתה דרכו להתבלט בין כל המתוקים ולסמן לחיות "צריכים ויטמין C? עזבו את התפוח הזה ופרגנו לי ביס". ₪ומר הלילה - ולא מצטלם עם תוכי... 02:04, 28 בספטמבר 2010 (IST)
וגם: אנשים אוכלים לימונים, סימן שהשיטה עובדת. אלעזר - שיחה 03:04, 28 בספטמבר 2010 (IST)

ואיך בדיוק החיות יודעות שטעם חמוץ שווה לוויטמין C? ואיך הם יודעות מה זה בכלל ויטמינים? הייתה להם קבוצה שלקתה בצפדינה עד שעברה ליד עץ לימונים?...\

בדיוק כמו שאתה לא פותר משוואות דיפרנציאליות חלקיות המתארות תנועה כדי לתפוס כדור, בעל חיים לא "יודע" שטעם חמוץ הוא וטמין C. הוא נולד עם האינסטינקט שחמוץ זה "טוב" או שהוא מחקה את הוריו שאוכלים חמוץ. ואיך הבעל חיים הגיע למצב כזה שחמוץ זה טוב לו? ראה ברירה טבעית. דניאל ב. 22:27, 30 בספטמבר 2010 (IST)
בצמחי בר הפירות בד"כ אינם כל כך טעימים, ומלאים חומרים שמקשים על אכילה רבה מהם. הצמח יוצר משהו מזין כדי שיאכלו אותו ויפיצו את הזרעים, אבל לא כל כך טעים וקל לעיכול כדי שלא בע"ח אחד ישב ויאכל הכל, אלא הרבה פרטים שונים יבואו, יאכלו קצת וימשיכו הלאה להפיץ את הזרעים.הפירות המתוקים המוכרים היום הם תוצאה של ביות. יואלפ - שיחה 08:26, 28 בספטמבר 2010 (IST)

האם בנצרות יש איסור על אכילת מאכלים מסוימים? 79.181.39.210 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנצרות יש זרמים רבים עם מנהגים שונים ולכן אין תשובה אחידה. אצל הקתולים יש את תקופת התענית בה אסור לאכול בשר. דניאל ב. 22:20, 27 בספטמבר 2010 (IST)
יש גם מנהג הכמרים (הקתולים, כמדומני) שלא לאכול בשר בימי שישי. הללשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 22:34, 27 בספטמבר 2010 (IST)
בנצרות מותר לאכול הכול, חוץ מבני אדם. אורי אבן-חן - שיחה 23:03, 27 בספטמבר 2010 (IST)
הרגע הודגם שזה לא נכון אז למה אתה אומר להיפך? דניאל ב. 23:18, 27 בספטמבר 2010 (IST)
אין כשרות בנצרות ואין שום חיה או מאכל האסורים למאכל. אורי אבן-חן - שיחה 00:57, 28 בספטמבר 2010 (IST)
למורמונים יש דווקא הגבלות רבות - המנעות מתה, קפה, שוקולד ואלכוהול (חוץ מיין). בנוסף עליהם להמעיט ככל האפשר באכילת גבינות, בשר, סוכר ותבלינים. הנה המקור מהכתבים שלהם: [1] ₪ומר הלילה - ולא מצטלם עם תוכי... 02:56, 28 בספטמבר 2010 (IST)
שוב, אורי אתה חוזר על קביעתך חסרת הבסיס שפשוט הוכח פה שהיא לא נכונה. יש בזרמים השונים איסורים שונים על מאכלים שונים. בכל מקרה, כשרות יש רק ביהדות כשם שחלאל יש רק באסלאם. דניאל ב. 10:37, 28 בספטמבר 2010 (IST)
לאחרונה שמעתי על כמה מקרים של אוונגליסטים "אוהבי ישראל" שמרוב אהבת ישראל ורצון להידמות לישו (שכידוע היה יהודי גלילי) החלו במעיין עידוד (גם אם לא ממש חוק מחייב) לשמירת כשרות. מקרה דומה הוא חגיגת חג הפסח היהודי על ידי נוצרים החובץ בגבינה - שיחה 23:58, 29 בספטמבר 2010 (IST)

בנצרות יש גם צום כמו "התענית" שבו אין לאכול בשר ולפעמים גם דג, חלב וביצים( תלוי בזרם). אבל כעיקרון בצנרות אין הגבלה על מאכלים מסויים רוב הזמן( חוץ מיום שישי), פרט לזרמים די בודדים. נזירים קטוליים ואורטודוקסים לרוב נמנעים מלאכול מזון "יוקרתי", אבל זה בעיקר מטעמי צניעות ולא כי המזון אסור. 79.180.33.131 13:02, 28 בספטמבר 2010 (IST)

דוגמא מהעבר. כשקיבלו על עצמם שליטי האימפריה הבולגרית הראשונה את הנצרות, ניכרה בממלכתם השפעה יהודית/כוזרית משמעותית. הם פנו לאפיפיור ניקולאוס הראשון(אנ') בשאלות הלכתיות. השאלות אבדו, אך התשובות נשתמרו ומהן אנו למדים עד כמה גדולה היתה ההשפעה. אחת מהן עסקה בדיני כשרות והאפיפיור השיב שכל בעלי החיים כשרים ומותרים באכילה.Assayas - שיחה 13:15, 28 בספטמבר 2010 (IST)

לפי מספר על לוחית רישוי לבנה ניתן לדעת איזה שגרירות זו בישראל?[עריכת קוד מקור]

ראיתי מספר 23 על לוחית רישוי לבנה דיפלומטית וחשוב לי לדעת מאיזה מדינה השגריר הזה איפה אני יכולה למצוא רישום של קוד או מיספור השגרירויות שיש בישראל? 80.179.199.190 23:59, 27 בספטמבר 2010 (IST)

באיזה שפת תכנות \ CMS - כתוב \ בנוי אתר מאקו?.

תודה!!!!!

כבר שאלת למעלה ולא קיבלת תשובה, כנראה כי אף אחד לא ידע. אין צורך להקפיץ שירשורים. תודה!!!!!!!!!!!!! תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:07, 28 בספטמבר 2010 (IST)
תנסה לשלוח מייל לתמיכה טכנית של האתר. לא נראה לי שתהיה להם בעיה לאמר לך באיזו שפה.

אסטרוכימיה[עריכת קוד מקור]

  1. מה התרכובת הכימית הכי מסובכת שנמצאה בחלל החיצון( לא כולל את הזבל שאנשים זרקו...)?
  2. מה היסוד הכי כבד שהתגלה בחלל החיצון?
  3. מה היסוד הכי כבד שהתגלה בכוכב שבת?
  4. האם כדור הארץ הוא הפלנטה בעלת כמות מקסימלית של תרכובות כימיות שונות שהתגלו עד היום?
  5. האם יש תרכובות כימיות שאין אותם בכלל בכדור הארץ?
  6. האם ההבדל בין כוכב לכת לבין כוכב שבת תלוי בהכרח בגודל? או שהוא תלוי בהכרח בהרכב החומרים? האם יתכן כוכב לכת במסת השמש שמורכב מיסודות כבדים כמו מתכות ( לא מימן)? 79.180.33.131 13:24, 28 בספטמבר 2010 (IST)
אני לא מומחה לכימיה, אבל עד כמה שאני יודע:
  1. קשה להוכיח קיום של תרכובת בחלל, כי העדויות הישירות נעזרות בספקטרוסקופיה, שמגלה רק יסודות (אם אני לא טועה).
  2. היסוד הכי כבד שנוצר באופן ספונטני (כתוצאה מהיתוך גרעיני) הוא ברזל. מעריכים ששאר היסודות נוצרים (אם בכלל) בסופרנובות שמפיצות אותם לחלל. אם זה כך, היסודות הכי כבדים בחלל הם היסודות הטבעיים הכי כבדים על כדור הארץ - אם אני לא טועה, אורניום. (טעיתי. פלוטוניום כבד יותר. אלעזר)
  3. לא חושב שהתגלה באופן ישיר, אבל כאמור ברזל הוא קצה השרשרת האפשרית של היתוך גרעיני.
  4. לא גילו פלנטות מחוץ למערכת השמש (למעט בשיטות עקיפות שלא רלוונטיות לשאלה זו), ולכן התשובה היא בהכרח כן, אבל אין לזה משמעות.
  5. מספר התרכובות הכימיות האפשריות הוא, מכל בחינה מעשית, אינסופי. ולכן התשובה היא כן.
  6. השאלה לא ברורה. איזה הבדל? כוכבים מכילים בהתחלה בעיקר מימן, אבל שרשרת תהליכי ההיתוך יוצרת בהם את כל היסודות הבאים - דרך הליום ועד ברזל.
ושוב, ייתכן שהתשובות האלה לא מדויקות. אשמח לקבל תיקונים. --אלעזר - שיחה 14:04, 28 בספטמבר 2010 (IST)
כל היסודות נוצרים באופן ספונטני בכוכבים, ולא רק בסופרנובות. היתוך גרעיני איננו התהליך הרלוונטי היחיד. משה פרידמן - שיחה 13:42, 1 באוקטובר 2010 (IST)
זה חדש לי, ואומר שצריך לתקן את הערך סופרנובה. אפשר פירוט לגבי התהליכים האחרים? אלעזר - שיחה 13:45, 1 באוקטובר 2010 (IST)
איזה רמת פירוט? בעקרון תהליכים איטיים ומהירים של לכידת נויטרונים, וכן תהליכים של לכידת פורטונים, יוצרים את כל היסודות (אבל לא כל האיזוטופים) בכוכבים מסוגים שונים. התחלתי בעבר לכתוב ערך בנושא אבל לא מצאתי את הזמן לסיימו. משה פרידמן - שיחה 13:53, 1 באוקטובר 2010 (IST)
שתי שאלות:
  1. התהליכים האלה עקביים מספיק (אם זה הביטוי הנכון) על מנת ליצור כמויות לא-מיקרוסקופיות של יסודות כבדים מאוד, כמו אורניום? תהליך אקראי לא יספיק, אני מניח.
  2. איך יסודות שנוצרים בכוכבים מגיעים אל פלנטות, אם לא דרך סופרנובות?
יהיה מצוין אם תמצא זמן להשלים את הערכים, אפילו באופן שטחי. אלעזר - שיחה 14:10, 1 באוקטובר 2010 (IST)
תהליך לכידת נויטרונים איטי, אותו אני חוקר, אחראי באופן בלעדי ליצירת חלק מהאיזוטופים היציבים בטבע. אורניום לא יכול להיווצר בתהליך שכזה, שנעצר באזור A=210. היסודות הללו מתפזרים ביקום ע"י סופרנובות. הלוואי שיהיה לי זמן לכתוב ערך בנושא זה, כולל ללמוד תהליכים מקבילים ורלוונטים שאינני מכיר היטב. משה פרידמן - שיחה 14:24, 1 באוקטובר 2010 (IST)
לפי זה מצאו בשביטים את חומצת האמינו גליצין. אני לא יודע אם זה הכי מסובך, אבל זה מורכב למדי.Easy n - שיחה 17:36, 28 בספטמבר 2010 (IST)
חומצת אמינו חייזרית?! חזק ביותר. האם בכדור הארץ חומצות האמינו באות רק מיצורים חיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למיטב ידיעתי. חומצות אמינו קשורות להווצרות חיים, ולא להפך. אלעזר - שיחה 12:22, 1 באוקטובר 2010 (IST)

בשאלה האחרונה התכוונתי- האם יתכן כוכב שיהיה מוגדר ככוכב לכת בגלל שהוא מוצק ולא גזי, אבל המסה שלו תהיה לפחות כמו של השמש? 79.180.33.131 14:11, 28 בספטמבר 2010 (IST)

כוכבים מוגדרים "כוכבי לכת" ללא קשר למבנה שלהם - צדק, למשל, מורכב בעיקר מגז. למיטב ידיעתי כוכב מוצק במסה של השמש איננו יכול להיווצר כלל. כוכבים מתחילים מהצטברות של מימן, וממשיכים במסלול החיים של כוכב על פי המסה הראשונית שלהם. אם יווצר כוכב כזה הוא לא יוגדר כוכב לכת, וכנראה שיהפוך מהר מאוד לענק אדום, כמו שיקרה לשמש בעתיד. --אלעזר - שיחה 14:24, 28 בספטמבר 2010 (IST)

האם נמצאו בפלנטות אחרות (במערכת השמש) יסודות הכבדים מברזל? ומה התאוריה להיווצרות יסודות כבדים כאלה בכדור הארץ( ובכלל. כאמור הם לא תוצאה של היתוך גרעיני)? והאם מוצאו פעם כוכב שבת (לא פלנטה) המכיל כמות מדידה של ברזל? 79.177.13.113 12:53, 29 בספטמבר 2010 (IST)

לשאלתך האחרונה, אני לא חושב שניתן למדוד דבר כזה, כיוון שהכוכב הקרוב אלינו ביותר (מלבד השמש) הוא פרוקסימה קנטאורי, שמרוחק 4 שנות אור, ואני לא מכיר דרך למדוד את כמות הברזל שם. לגבי התיאוריה, לא קראת את הערך סופרנובה#תוצרי הסופרנובה. האם נמצאו יסודות כאלה - לא יודע, ולמיטב ידיעתי הכוכב היחיד שיש סיכוי לגלות עליו דבר כזה הוא מאדים, כי הוא היחיד שתנאי פני השטח שלו ידידותיים מספיק. --אלעזר - שיחה 14:23, 29 בספטמבר 2010 (IST)
אף יסוד לא נוצר בכדור הארץ או בכל פלנטה אחרת. היסודות בכדור הארץ נוצרו באירועים הקוסמיים שתוארו כאן והתגבשו לידי גוף אחד לאחר מכן. דניאל ב. 22:55, 29 בספטמבר 2010 (IST)
תוספת/תיקונים לתשובות:
  1. מולקולות כימיות יחסית מורכבות נמצאו בחלל, נוסף על מה שנכתב למעלה נמצאו גם כדורי באקי - מולקולות C60 וC50 בענני גז בינכוכבי, אלו נחשבות למולקולות הגדולות ביותר שנתגלו ויברציה של מולקולה (יולי 2010 [2].
  2. נוסף על התשובות הקודמות שווה לציין שהיסודות ש"מתגלים"\"מיוצרים" בשנים האחרונות אונונאוקטיום מתקיימים לפרק זמן קצר ביותר טרם דעיכתם, כך שגם אם הם מתקיימים - הם דועכים כמעט מיד ליסודות מוכרים יותר.
  3. כנ"ל, שווה לציין שישנם כוכבים קרים ~2,000 קלווין שבהם נתגלו מולקולות! סיווג ספקטרלי
  4. הצליחו בעבר למדוד ספקטראות של אקסופלנטות [3], המסקנה דורשת בדיקה מעמיקה יותר:

he newly collected data show that the atmosphere enclosing the planet is still poorly understood. "The features observed in the spectrum are not compatible with current theoretical models," explains co-author Wolfgang Brandner. "We need to take into account a more detailed description of the atmospheric dust clouds, or accept that the atmosphere has a different chemical composition from that previously assumed." הצוות מדד בIR תחום שתואם למדידת ספקטראות של וויברציות מולקולריות. המאמר מnature : [4]. זו שאלה לא הוגנת האם בכדור הארץ הכמות המקסימלית של תרכובות - כאן הכי נוח לנו לחפש, החיפוש סביב כוכבי לכת אחרים הוא נושא חם מאד - שעדיין בחיתוליו. הליום

  1. מה שכתוב למעלה.
  2. ברגע שמסת גוף מספיק גדולה (כמה גדול זה מספיק גדול עדיין נתון בויכוח, אבל סדר הגודל של 5% ממסת השמש) הגוף יהיה כוכב שיבצע היתוך גרעיני. פחות מכך נותן לכנותו "ננס חום".
  3. לגבי שאלתהבונוס ניתן לדעת אילו חומרים נמצאים באטמוספירות כוכבים באמצעות ספקטרוסקופיה [5] מידת הברזל באטמוספירה הכוכבית קובעת את מידת המתכתיות, באמצעות ספקטרומטרים פשוטים נותן להבחין גם בקווי הבליעה של הברזל באטמוספירת השמש. הסבר בסיסי על ספקטרום וספטרוסקופיה בהרצאה שלי במסגרת כנס עולמות 2010 Amirber - שיחה 00:36, 2 באוקטובר 2010 (IST)

מצודת טגארט?[עריכת קוד מקור]

ביהכנ"ס המרכזי של הפועל המזרחי בבני ברק לא נראה כמו מצודת טגארט? http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2782031/Picture-005_wa.jpg http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3961286,00.html

המלחמה השביעית איך נצחנו ולמה הפסדנו[עריכת קוד מקור]

שאלה זו מיועדת למי שיש לו את הספר של עמוס הראל ואבי יששכרוף על אינתיפאדת אל-אקצה "המלחמה השביעית - איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים". בפרק על מבצע חומת מגן והקרב בג'נין 2002 מופיע מידע על אופק בוכריס והשימוש בדחפור די-9 לפתוח דלתות ממולכדות ולפרוץ חורים בקירות על-מנת לאפשר כניסה בטוחה של חיילים לבתים. אם אני זוכר נכון, בספר כתוב שבוכריס פיתח את השיטה הזאת. למי שיש את הספר - אנא וודאו שזה אכן נכון ואנא ציינו באיזה פרק ועמוד זה מצוין (עם פירוט ברמה שתספיק להערת סימוכין reference). תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:48, 28 בספטמבר 2010 (IST)

אולי זה יעזור: [6]. דוד - שיחה 00:49, 29 בספטמבר 2010 (IST)
בעמ' 255 בספר הזה בתת פרק "מלכודת אש בג'נין" כתוב: "סא"ל בוכריס דבק בלחימה אגרסיבית... ושימוש נרחב בדחפורים. בגזרה שלו פותחה השיטה...דחפור נוגח בפינת בית ופוער בה חור, ואז מגיעה למקום "אכזרית" ופורקת חיילים לתוך הבית, כשהם מגונים יחסית... ובעמ' 257 כתוב: " ומעתה, התקדמו כל הכוחות בשיטת בוכריס. החיילים נעו קדימה רק לאחר שדחפורי ענק ניקו את השטח ממטענים ובתוך כך גרפו עימם כל מה שנקרה בדרכם.". מקווה שעזרתי. אגסי - שיחה 09:18, 29 בספטמבר 2010 (IST)
עזרת מאוד, תודה רבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:22, 29 בספטמבר 2010 (IST)

האם ישנם אנשים שנולדו בוותיקן?

אין לי מקור, אבל קשה לי להאמין שלא, למרות שאין שם נשים. --אלעזר - שיחה 13:04, 29 בספטמבר 2010 (IST)

שמתי לב שגז בישול נפיץ (או "דליק מהר", לא יודע מה המילה המתאימה לזה...). כשניסיתי להדליק את הגז, הגפרור הראשון נשבר לי (ובינתיים ברז הגז פתוח!). כשהצלחתי להצית את הגפרור השני (בזמן הזה כבר היה מלא גז מסביב לכיריים, כנראה), פתאום היתה להבה בגודל של ג'ני שיוצא מכד. אז השאלה שלי היא, איך זה שבזמן בישול יוצא להבות מהחורים הקטנים האלה של הכיריים, אבל הבלון גז לא מתפוצץ. זה לא אמור להתפשט עד לבלון גז? תודה.

במטבח שלך יש חמצן. עוזי ו. - שיחה 19:27, 28 בספטמבר 2010 (IST)
אממ..... נכון. שכחתי את העניין הזה.

שאלה מהסרט אג'מי: מישהו יודע איך השעון הגיע לידיו של מאלק ( הבחור הפלסטיני)? 79.177.39.81 21:02, 28 בספטמבר 2010 (IST)

הוא קנה אותו מה"זאלאמֶה" שמוכר נעליים "מהזבל". Gil mo - שיחה 15:36, 4 באוקטובר 2010 (IST)

מה שם המדינה...[עריכת קוד מקור]

שמפנה את המחוננים שלה במקום ללימודי רפואה, לקורס חוקרים פרטיים?

מזרח גרמניה הייתה מפנה את כולם לבלוש אחרי כולם בלי שום קורס. עִדּוֹ - שיחה 00:52, 30 בספטמבר 2010 (IST)

שלום, בערך של ויטמין D כתוב :"ויטמין D נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד: בשמן דגים, בדגים עתירי-שומן (סלמון, סרדינים, צלופחים) ובמידה פחותה בביצים ובכבד עוף." עכשיו האם הויטמין הזה אשר במוצרי מזון באמת נקלט בגוף או שהוא נמצא במצב הכנה(PRE) לקרניי השמש שיהפכו אותו באמת לויטמין D? כי הרי ויטמין D מתייצר רק ע"י קרני השמש לא? תודה לכל העונה, Nimrod333 - שיחה 11:37, 29 בספטמבר 2010 (IST)

מקריאת הערך ברור שמדובר בוויטמין D ממש ואין צורך בעוד אנרגיית השמש. למרות זאת, רוב הוויטמין D בגוף מיוצר בעור בעזרת אנרגיית השמש. דניאל ב. 12:38, 29 בספטמבר 2010 (IST)
תודה רבה דניאל.Nimrod333 - שיחה 12:56, 29 בספטמבר 2010 (IST)

כלומר, ויטמין D חורג במשהו מהגדרת ויטמין בכך שהוא יכול להיות מיוצר בגוף.Gbenny - שיחה 18:55, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מישהו יודע מה בדיוק פירוש המילה הערבית "וואסח" שבסלנג הצבאי אומרת "פוזה של לוחם"? אילו עוד מונחים ערביים יש בצה"ל, אגב? 79.177.13.113 12:17, 29 בספטמבר 2010 (IST)

לפי רוביק רוזנטל - מלוכלך. אביעדוס • כ"א בתשרי ה'תשע"א, 17:18, 29 בספטמבר 2010 (IST)
משירותי הצבאי (עד לפני חודש וחצי) כלוחם אני מכיר שוואסח זה הלחם בסיסים ב"עברית" של "וואלה" ו"סחתיין", כשם שראבק זה ראש-בקיר ניצן צבי כהן - שיחה 00:19, 30 בספטמבר 2010 (IST)
לא הלחם בסיסים, אלא ראשי תיבות בדיעבד, תופעה נפוצה מאוד בצה"ל בדרגות שונות של מונפצות. דוד - שיחה 22:27, 30 בספטמבר 2010 (IST)
אין מצב, איזה ניפוץ מיתוס ! ניצן צבי כהן - שיחה 22:46, 2 באוקטובר 2010 (IST)

הםילה מופיעה בקוראן במשמעות של כסף שעוד לא שולמה ממנו צדקה ומכאן--דבר עודף. Nachum - שיחה 09:40, 30 בספטמבר 2010 (IST)

Potassium perchlorate[עריכת קוד מקור]

מה התרגום הנכון לתמיסה זו? קלונימוס - שיחה 13:42, 29 בספטמבר 2010 (IST)

אולי "אשלגן על-כלורטי" – ראה כאן. חזרתישיחה 14:21, 29 בספטמבר 2010 (IST)

פנייה לפייסבוק.[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע כיצד ניתן לפנות לפייסבוק ולהתלונן על מישהו שהקים קבוצה בפייסבוק ומסית נגדך בתכנים של הקבוצה? האם יש להם איזושהי שלוחה בישראל, או שניתן רק לפנות אליהם רק באמצעות שליחת מייל ?

אין דרך לפנות לאלי הפייסבוק. אפשר רק להתפלל. emanשיחה 23:40, 29 בספטמבר 2010 (IST)
יש קישור של "Report Page". אני לא יודע איך זה בממשק העברי, אבל אני משער שזה "דווח על דף". דוד - שיחה 22:21, 30 בספטמבר 2010 (IST)
תודהTamarnet - שיחה 20:25, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מתי איפה ואיך התחילו להאמין שהעולם הוא עגול ?[עריכת קוד מקור]

מי היו הראשונים להניח את התאוריה ? כיצד היא התגלגלה ? חיפשתי ערך בנושא ולא הצלחתי למוצאו - האם תוכלו לעזור? :) ניצן צבי כהן - שיחה 00:21, 30 בספטמבר 2010 (IST)

יש שאלה כזו פעם בשבוע. דפדף אחורה. עִדּוֹ - שיחה 00:50, 30 בספטמבר 2010 (IST)
ראה בשיחה:כדור הארץ#הכדור הוא עגול. הללשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"א • 19:05, 30 בספטמבר 2010 (IST)

אם אני לא טועה זה היה גלילאו בכל אופן הבן אדם שגילה את זה גילה את זה באמצעות התבוננות באופק של הים וראה את הסירות מתקרבות. בגלל המסקנה שלו גם תלו אותו

אתה כן טועה. גלילאו דיבר על השמש במרכז ולא על זה שהעולם עגול. הוא גם לא התחיל שום דבר בנושא הזה אלא רק היה מפורסם שהתעקש על זה וחוץ מזה לא תלו אותו בכלל. הוא הושם במעצר בית. עִדּוֹ - שיחה 08:51, 2 באוקטובר 2010 (IST)
ואת ג'ורדנו ברונו, שכן "תלו", בכלל שרפו. עוזי ו. - שיחה 15:11, 3 באוקטובר 2010 (IST)
בימינו, מה עושים לאקדמאי שמדבר לא יפה?. עִדּוֹ - שיחה 16:11, 3 באוקטובר 2010 (IST)

מישהי סיפרה לי עכשיו שהיא ראתה היום בעכו שני פקחים נותנים קנס של 660 ש"ח ומחרימים נרגילה מזוג זקנים תחת הכותרת "איסור עישון נרגילה בציבור" - יש כזאת חיה ? אולי בחוק עזר עירוני בעכו ? אם יש - האם זו לא חובת המחוקק גם לפרסם כאלה חוקים ? ניצן צבי כהן - שיחה 00:29, 30 בספטמבר 2010 (IST)

באופן כללי – כל החוקים, התקנות, הצווים, חוקי העזר (ועוד פרסומים רשמיים) מתפרסמים ב"רשומות". יש רשויות מקומיות שמפרסמות באתר האינטרנט שלהן את חוקי העזר. חזרתישיחה 00:55, 30 בספטמבר 2010 (IST)
ואיך אני יכול למצוא בזה חוק האוסר על שימוש בנרגילה בפרהסיה ?ניצן צבי כהן - שיחה 20:36, 30 בספטמבר 2010 (IST)
אתה צריך לדפדף ברשומות. אפשר לתהות מדוע נבחרי הציבור אינם דואגים שהפרסום המחייב יהיה נגיש לכל, אולי בדמות אתר אינטרנט (מבוסס ויקי, כמובן) שיחזיק את הגרסה העדכנית לכל חוק. עוזי ו. - שיחה 21:19, 30 בספטמבר 2010 (IST)
אאל"ט זה חלק מ"חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים". ראו תיקון מס' 2, 2007 תשס"ז. ‏Rex‏ • שיחה 22:01, 30 בספטמבר 2010 (IST)
אכן כך לפי החוק בשמו החדש החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג – 1983, סעיף 1. (א): "לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן-מקום ציבורי).". אם זוג הזקנים עישן נרגילה במקום ציבורי כמוגדר בחוק, על פניו הקנס מוצדק. להבהרה – סתם עישון ברחוב – מותר, שכן אינו מקום ציבורי כמוגדר בחוק הנ"ל. ראו ההגדרה של מקום ציבורי בתוספת לחוק – כאן. חזרתישיחה 00:05, 1 באוקטובר 2010 (IST)
למה לא נגיש ומעודכן באינטרנט? כי יש לפחות שתי חברות שמתפרנסות מזה עוד מעידן האבן, ולכן אין נגישות. עצוב וחבל. חזרתישיחה 23:44, 30 בספטמבר 2010 (IST)

טעינת מכשיר במתח נמוך מהמתוכנן[עריכת קוד מקור]

האם ייגרם נזק למכונת גילוח של 220 וולט אם מנסים לטעון אותה ב 110 וולט ?Nun - שיחה 10:21, 30 בספטמבר 2010 (IST)

נדמה לי שלא. עִדּוֹ - שיחה 08:47, 2 באוקטובר 2010 (IST)

שאלה למעשנים: כמה סיגרים יש בקופסת סיגרים? הינה הציטוט מהערך זיגמונד פרויד: "פרויד עישן סיגרים במשך רוב חייו. בשנת 1923, בגיל 67, לקה בסרטן הפה. הוא עבר מעל 30 טיפולים במחלה, וביניהם גם הסרת לסתו העליונה, אך המשיך לעשן קופסת סיגרים שלמה ביום עד מותו." - עד כמה שאני יודע יש הרבה מאוד סיגרים בקופסה וסיגר גדול בהרבה מסיגריה, אז האם אפשר טכנית לעשן קופסה שלמה ביום? גילגמש שיחה 13:16, 30 בספטמבר 2010 (IST)

מעשנת עונה - אין כמות קבועה לסיגרים כמו 20 לסיגריות, וכבר יש 25 לקופסה. O * שיחה 13:23, 30 בספטמבר 2010 (IST)
ואפשר לעשן 25 סיגרים? כמה זה בערך בסיגריות? 50? גילגמש שיחה 13:35, 30 בספטמבר 2010 (IST)
התכוונתי שיש קופסאות סיגריות עם 25 סיגריות. אני לא יודעת אם אפשר לעשן כל כך הרבה סיגרים. O * שיחה 13:46, 30 בספטמבר 2010 (IST)

Über Jahrzehnte rauchte Freud ungefähr 20 Zigarren pro Tag.[9] 1922 erkrankte Freud an Gaumenkrebs.from the germa wiki-Nachum - שיחה 16:17, 30 בספטמבר 2010 (IST)

ובעברית: במשך עשורים עישן פרויד כ-20 סיגרים ביום, וב-1922 אובחן אצלו סרטן הפה. אמנון שביטשיחה 16:30, 30 בספטמבר 2010 (IST)
אם כך, אתקן ל-20 סיגרים. גילגמש שיחה 18:05, 30 בספטמבר 2010 (IST)

בויקי הגרמנית ענו לי שהוא עישן סיגרים בשם דון פדרו. Nachum - שיחה 09:54, 1 באוקטובר 2010 (IST) בערוץ ההיסטוריה אם זיכרוני אינו מטעה אותי אמרו שהוא עיןש 10 ליום ויש גם סיגרים קטנים ככה שזה יכול להיות הגיוני

אלה דקדוקי עניות. יש לכתוב שהאיש היה מעשן כבד או מעשן סיגרים כבד ולא לפרט מעבר לזה. הערך אינו עוסק בהיסטוריה של הטבק. עִדּוֹ - שיחה 16:15, 3 באוקטובר 2010 (IST)

למה לקסדה קוראים קסדה?[עריכת קוד מקור]

מדוע לקסדה קוראים קסדה? תודה מראש, אמיר

אולי זה הלחם בסיסים של קסקט ופלדה. ‏Gridge ۩ שיחה 18:46, 30 בספטמבר 2010 (IST).
חביב. המקור הוא בלטינית, cassis (-idis). כך אבן שושן. הללשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"א • 20:30, 30 בספטמבר 2010 (IST)
ראה גם כאן. דוד - שיחה 22:01, 30 בספטמבר 2010 (IST)

הפרעה נפשית[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#הפרעה נפשית

חומרים שמקורם לא בכדו"א[עריכת קוד מקור]

בסיפורים ובתאוריות קונספירציה על חטיפה ע"י חייזרים או התרסקות חייזרים בכדו"א, מקובל לספר על "חומרים לא מזוהים" - מתכות או חומרים אורגנים, שנמצאו באתר ה"התרסקות" או שהוצאו מגוף ה"חטופים", וכו'. האמנם יש תיעוד כלשהו של מקרה בו נבדקו חומרים כאלה במעבדות מוסמכות והם לא זוהו כחומרים המוכרים וקיימים בכדו"א?

התשובה לשאלתך היא שכן, קיימים חומרים במטאוריטים שלא קיימים על פני כדור הארץ. ראה בעברית מטאוריט, מטאוריט מורצ'יסון, ALH 84001. באנגלית Kamacite ו-Taenite - קמציט וטאניט, שהן פלדות שמופיעות באופן טבעי רק במטאוריטים. מדובר על חומרים טבעיים בלי שום קשר לחייזרים, אם כי יכול להיות שהתפתחו בקטריות במאדים שהגיעו לכדור הארץ. ‏Setresetשיחה 00:28, 1 באוקטובר 2010 (IST)
תודה על התשובה, אבל לא לכך התכוונתי, לא ניסחתי מספיק טוב את השאלה. ברור לי שבמטאוריטים ישנם חומרים שאינם מצויים בכדו"א, אבל התכוונתי למציאת חומרים כאלה בהקשר לטענות על חייזרים.
למרבה הצער, לא. היו כמה אזעקות שווא, אבל כל פעם הסתבר שמדובר בטעות או שרלטנות. אילן שמעוני - שיחה 01:58, 2 באוקטובר 2010 (IST)

עולם מקביל[עריכת קוד מקור]

האם ככל הנראה יש עולמות מקבילים (לא יקומים מקבילים, עולמות)לעולמנו שלנו ע"פ המדע? עוגן - שיחה 04:45, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מה זה "עולם" ובמה הוא שונה מיקום? דניאל ב. 09:02, 1 באוקטובר 2010 (IST)

בערך יקומים מקבילים כתוב משהו לגבי זה, קצת קשה לי להסביר.

בערך יקום מקביל לא כתוב על כך כלום. דניאל ב. 19:02, 1 באוקטובר 2010 (IST)

אלי גוטמן[עריכת קוד מקור]

האם אלי גוטמן היה שחקן פעיל אי פעם? ללימודים בווינגייט, כפי שכתוב בערך, נדרש , למיטב ידיעתי, פרק ספורטיבי פעיל בביוגראפיה.Gbenny - שיחה 09:14, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מגרשי טניס בירושלים המנדטורית[עריכת קוד מקור]

1931, נששיבי, ראש עיריית ירושלים, משחק טניס במלון המלך דוד. אומנם לא מה ששאלת, אבל מעניין. עִדּוֹ - שיחה 08:44, 2 באוקטובר 2010 (IST)

במסגרת מחקר הוסק בחיי התרבות של ראשית שנות העשרים בירושלים. האם מישהו מכיר את מגרשי הטניס שהיו בירושלים עד ל1926? אילו שימשו כחלק ממועדון הספורט הירושלמי והיו בשימוש בלעדי בריטי ובאילו יכלו לשחק גם סתם ירושלמים? יש לי כמה קצות חוט, כמו עדות על מגרשים בהם שיחקו אנגלים ליד בית המושל, וכן ידיעה ב'דואר היום' על חברי משרד ירושלמי שאימצו את המשחק ומתחרים במגרש שנמצא על יד המשרד - האם ליד רחוב קק"ל (גן הג'ירפה היום?) ומהו המשרד? בידיעה מוזכר גם מגרש בינלאומי ליד קולנוע ציון. אשמח לידיעות או להפניה לויקיפד מומחה בנושא. תודה! פירנאי - שיחה 13:33, 1 באוקטובר 2010 (IST) 13:32, 1 באוקטובר 2010 (IST)

תודה תודה עדו. תמונה יפה.. לא נראה שהוא בא לעשות ספורט בבגדים אלו, לא? נשאשיבי היה חבר כבוד של הJerusalm Sport Club. אדווין סמואל מזכיר בזכרונותיו שהוא אף פעם לא בא לשחק...פירנאי - שיחה 09:15, 2 באוקטובר 2010 (IST)
אני מניח שהוא נותן רק מכה אחת בכדור.. עִדּוֹ - שיחה 12:48, 2 באוקטובר 2010 (IST)
בכל מקרה, אני ממליץ לך להתקשר טלפונית להיסטוריונים של ירושלים או להיסטוריונים של הספורט בישראל (במכון וינגייט אולי מכירים כאלה). עִדּוֹ - שיחה 13:00, 2 באוקטובר 2010 (IST)
יש מגרש טניס ברחוב הצפירה, כחלק ממועדון הקצינים הבריטים. תוכל לראות עליו קצת כאן (העמודים הסמוכים חסרים). אני לא בקיא בהיסטוריה המדויקת של המועדון. דוד - שיחה 08:19, 3 באוקטובר 2010 (IST)

תודה לכולכם על ההפניותפירנאי - שיחה 10:56, 6 באוקטובר 2010 (IST)

צל של פלנטה[עריכת קוד מקור]

האם יכול להופיע צל של כדור הארץ על פני פלנטה אחרת( כמו מאדים)? האם פעם צולם?

למה לא רואים נקודה שחורה על פני השמש( מרקורי) במהלך היום? 109.65.50.65 16:28, 1 באוקטובר 2010 (IST)

הכל תלוי בשאלה האם אתה נמצא בקונוס הצל שיוצר האובייקט. קונוס הצל שיוצר כדור הארץ לא מתקרב אפילו לפלנטה אחרת. הסיבה עם מרקורי דומה, אני מניח. זאת אותה סיבה לכך שלווינים לא עושים צל על כדור הארץ. אלעזר - שיחה 16:46, 1 באוקטובר 2010 (IST)
לא חשבתי על לווינים... איך זה שאין מקום בכדור הארץ שבו יש צל בגלל לווין? זה אומר שהקונוס שלו תמיד מחוץ לכדור הארץ? איך זה יתכן? כנ"ל לגבי מרקורי - איך יתכן שהצל שלו לא יפול על כדור הארץ (כמעט) אף פעם? הרי השמש היא לא גוף נקודתי בכלל. אולי מה שאחראי ל תופעה זה עקיפה? 109.65.50.65 17:24, 1 באוקטובר 2010 (IST)
כשמרקורי או נוגה עוברים על פני השמש רואים את זה כעיגול שחור שנע על פני השמש. זהו ארוע נדיר למדי במקרה של נוגה (פעמיים כל 100-120 שנים) ולא כל כך נדיר במקרה של מרקורי. לפרטים נוספים: מעבר נוגה על פני השמש (בערך המקביל באנגלית יש לוח זמנים של המעברים) ו-w:en:Transit of Mercury.
במקרה הכללי, קונוס הצל, כפי ששמו מרמז, הוא קונוס שבסיסו הוא הגוף מטיל הצל וקודקודו נמצא אי שם בכיוון ההפוך ממקור האור. בכל המקרים שציינת, מרקורי, נוגה ולוויינים, הקודקוד נמצא במרחק קטן מהמרחק בין הגוף מטיל הצל ובין כדור הארץ ולכן הוא לא מטיל צל על פני כדור הארץ. הגוף היחידי שחרוט הצל שלו פוגע ממש בכדור הארץ הוא הירח.Easy n - שיחה 18:06, 1 באוקטובר 2010 (IST)

אבל למה המקרה של מרקורי כזה נדיר? מרקורי כל הזמן נמצא באזור המשמש. אני מבין שרוב הזמן הוא "מאחורי השמש" או "ליד השמש" ( מבחינת צופה מכדור הארץ) , אבל נראה לי הגיוני שהוא יהיה "לפני השמש" לעיטים די קרובות. בהתחשב בזה שדיסק הסיבוב שלו די קרוב לזה של כדור הארץ. 109.65.50.65 20:44, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מישור המסלול של מרקורי נטוי בכ-7 מעלות ביחס למישור המסלול של כדור הארץ (ומישור המסלול של נוגה נטוי בכ-3.4 מעלות) ולכן לא בכל פעם שהוא עובר בין כדור הארץ ובין השמש הוא נמצא ממש על הקו המחבר אותם, אלא רק פעם בכמה שנים (13-14 פעמים במאה שנים). חוץ מזה, הגודל הזוויתי של מרקורי הוא בין 10 ל-12 שניות קשת לעומת כחצי מעלה של השמש (פי 150-180) כך שגם כשהוא עובר על פני השמש קשה מאוד להבחין בכך. Easy n - שיחה 22:24, 1 באוקטובר 2010 (IST)
ליקוי ירח הוא צל של פלנטת הירח על פני כדור-הארץ, והירח מכסה את השמש במלואה למרות שהוא קטן בהרבה ממנה, בגלל שהוא מאוד קרוב אלינו. לעומת זאת כאשר נגה חולפת על פני השמש היא נראית כמו נקודת חושך קטנה על פני השמש. כך גם ייראה הצל של כדור-הארץ מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש שלנו מלבד הירח. מחוץ למערכת השמש שלנו יהיה קשה מאוד לזהות את נקודת החושך הנובעת ממעבר כדור-הארץ אבל אפשר יהיה לזהות שבגלל המעבר של כדור-הארץ האור מהשמש נהיה קצת פחות בהיר. למעשה כך בדיוק מצליח היום טלסקופ החלל 'קפלר' לזהות פלנטות דומות לכדור-הארץ הנמצאות במערכות שמש אחרות. טוקיוני 22:15, 1 באוקטובר 2010 (IST)
הירח לא יכול להיות מוגדר כפלנטה לפי ההגרות המודרניות של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. אנחנו במאה ה21. 79.177.25.13 22:54, 1 באוקטובר 2010 (IST)
תיקון קטן לטוקיוני - ליקוי חמה הוא הטלת הצל של הירח אל כדור הארץ. צלליות כאלו אינן נדירות במיוחד - ארבעת הירחים הגליליאניים מטילים צלליות על פני צדק באופן תדיר וכאשר מישור הטבעות של שבתאי פונה אל השמש ניתן לצפות גם בצלליות של ירחיו הגדולים. הגורם ל"קונוס הצל" הוא שהשמש אינה מקור אור נקודתי, ניסוי שימחיש זאת הוא הטלת צל של כף יד ממנורת פלורסנט ארוכה אל הרצפה. כאשר היד קרובה לרצפה ניתן להבחין בצל מלא, ככל שהיד מתרחקת מן הרצפה האזור בו יש צל מלא קטן. Amirber - שיחה 23:51, 1 באוקטובר 2010 (IST)
כוכב חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) עובר על פני השמש.
לא קשה לראות את הצל של כוכב חמה על השמש. הוספתי תמונה שמופיעה בערך באנגלית Mercury (planet). אין שום צורך שקונוס הצל שלו יגיע לכדור הארץ, איור ממחיש את המצבים האפשריים בערך בעברית ליקוי חמה. ‏Setresetשיחה 08:50, 2 באוקטובר 2010 (IST)

כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

1.ראיתי ברכבות נוסעים שהמהירות ההמוצעת היא 300 בערך ויכולה להגיע ל500+ בניסויים שערכו, האם היא יוצרת סוג של שאיבת אוויר ויוצרת מערבולות מאחורייה עקב מהירות הנסיעה? 2.האם יש מנוע חשמלי המשתמש גם בחנקן נוזלי?;אחרי עריכה, מסתבר שיש היבריד של חנקן נוזלי וחשמל אבל למישהו יש חברה מסויימת? מכונית מסויימת לקשר בבקשה? 3.מהי המהירות הכי גבוהה שמכונית(הכי חדשנית אם תרצו) יכולה להגיע אליה בימיינו? האם נשברו שיאים כלשהם לאחרונה במהירות שמכונית יכולה להחזיק בלי לשרוף גלגלים\בעיות מנוע וכו' ? בברכה, Nimrod333 - שיחה 22:56, 1 באוקטובר 2010 (IST)

מה זה בעיות צמיגים ומנוע? אחרי כמה זמן? איך אתה מגדיר מכונית? בכל מקרה כלי הרכב היבשתי בעל גלגלים המאוייש המהיר ביותר, נע במהירות של 1200 קמ"ש. ThrustSSC בברכה, איש המרק - שיחה 03:20, 2 באוקטובר 2010 (IST)
זה מה שהתכוונתי, בעיות צמיגים זה שברוב המכוניות כשהן מגיעות לשיא מהירותן הן שורפות את הגלגל או קורעות אותו\ שורפות את המנוע, אבל לפי מה שאני רואה, במכונית העל הזאת שהצגת לי, אין סיכוי ממש שזה יקרה, כי הגלגלים\מנוע\ושאר הדברים ברכב מותאמים למהיריות כאלו. עכשיו לפי מה שראיתי בתוכנית של מכסחי המיתוסים הם הראו שיש סוג של מערבולות אוויר קטנות מאחורי הרכבת וכלי רכב מהירים ושהיא יכולה להפעיל סוג של שאיבה של חפצים מרוב הכח המערבולתי שלה, האם המערבולת ומה שמאחוריי המכונית העל הזאת עושה נזק(אחרי עריכה-הסתכלי וראיתי שפשוט יש מדחפים ענקיים מאחורייה האם זה הורס את המערבולת?)? האם היא עושה מערבולות ענקיות והאם היא נוסעת חלק יותר מרוב המכוניות עקב מהירותה? שאר השאלות נשארות.Nimrod333 - שיחה 12:20, 2 באוקטובר 2010 (IST)

כיצד מייצרים מרגרינה?[עריכת קוד מקור]

כיצד מייצרים מרגרינה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה ערך מרגרינה. Nimrod333 - שיחה 12:25, 2 באוקטובר 2010 (IST)

מה ההבדל בין שמן לשומן?[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין שמן לשומן

שמן הוא נוזל עתיר חומצות שומן שמוצה מצמחים והמילה "שומן" מתחייסת או לחומצות שומן הוא לרקמת שומן בבעלי חיים ובאדם. עִדּוֹ - שיחה 08:36, 2 באוקטובר 2010 (IST)
באופן כללי, שומן ושמן זה אותו הדבר, אבל שומן הוא מוצק בטמפרטורת החדר. באופן כללי, חומצות השומן של שומן רוויות יותר מחומצות השומן של שמן. יוסישיחה 21:38, 2 באוקטובר 2010 (IST)
בהיבט המעשי: שומן זה מה שנוצר ונצבר בגוף לאחר צריכה של שמן. חזרתישיחה 23:17, 2 באוקטובר 2010 (IST)

מה ההבדל בין חמאה למרגרינה?[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין חמאה למרגרינה?

חמאה מייצרים מחלב ומרגרינה מייצרים משמן צמחי. עִדּוֹ - שיחה 08:34, 2 באוקטובר 2010 (IST)

כתובת דוא"ל של ראש עיריית צחנוביץ בפולין[עריכת קוד מקור]

?

אם כוונך ל-Ciechanowiec, הנה האתר, כתובת הדוא"ל של מנהל האתר היא redakcja-at-ciechanowiec.pl, ושם ראש העיר הוא מִירוֹסְלַב רֶצְ'קוֹ (Mirosław Reczko). בהצלחה, אביעדוסשיחה כ"ד בתשרי ה'תשע"א, 10:48, 2 באוקטובר 2010 (IST)

מייסד מקווה ישראל?[עריכת קוד מקור]

מיהו מייסד מקווה ישראל ?

התשובה בגוף השאלה. חזרתישיחה 16:41, 2 באוקטובר 2010 (IST)

האנשים עם הIQ הכי גבוה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#האנשים עם הIQ הכי גבוה