ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 250

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

המרת תאריך עברי ללועזי ולהפך

איך ממירים תאריך עברי לתאריך לועזי ולהפך, בלי מחשבון או אינטרנט, רק נוסחה או חישובים ידניים.

אין כזה דבר. זה מסובך מדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:07, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

ההפרש בשנים הוא 1240 בדיוק בין ינואר לראש השנה, ובין ראש השנה לינואר ההפרש הוא 1239. לדוגמא אנחנו בשנת תשע"ה=775 +1240=2015. מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ל' באב ה'תשע"ה • 18:12, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

ברור ששנים זה קל, אם כי הנוסחה שנתנה כאן לא כל כך נכונה. אבל השאלה הייתה על תאריך, לא על שנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:14, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

מה לא נכון לגבי הנוסחה? מלבד האלפים זה מדוייק לחלוטין לפחות החל משנת 1239 לסה"ג. מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ל' באב ה'תשע"ה • 18:39, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

מלבד האלפים זה מספיק. יש גם את עניין הלפני הספירה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:41, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל יש תוכנה שעושה את זה. כלומר, יש הוראות אוטומטיות איך לעשות את זה. ראשית כל, נתעלם מהעובדה שהתאריך העברי מתחיל "עם שקיעת החמה", זמן שאותו קשה לחשב. נוח להניח שהיום מתחיל בחצות. אין לי זמן לבדוק את זה בעצמי, אז הנה המימוש הראשון שעובד על המערכת שלי: hdate. הקוד הרלוונטי נמצא כאן הפונקציה הרלוונטית היא hdate_set_gdate שממירה תאריך גרגוריאני ליוליאני (hdate_gdate_to_jd) וממנו לעברי (hdate_jd_to_hdate). התוכנית כתובה בשפת C. באופן כללי התוכנה מחשבת את מספר הימים מאז תחילתה של שנה מסוימת ובסופו של דבר ממירה את זה לתאריך. Tzafrir - שיחה 19:12, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

ברור שיש מלא תוכנות שעושות את זה. יש גם את {{עברי ללועזי}} ו{{לועזי לעברי}}. השאלה הייתה על בלי מחשב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:15, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

בא נחשוב על משהו, צריך קודם להמיר לשנה המתאימה בלועזי, נניח כ' באייר תשל"ג ממירים ל-1973, צריך איך שהוא לגלות מתי היה הראשון בינואר בשנה זו, נניח לצורך העניין ט"ו בטבת, עכשיו מה שנשאר זה לחשב כמה ימים עברו מאז בעברי כלו' מכ' אייר לט"ו בטבת, ואת מספר הימים צריך להוסיף על הראשון בינואר, אני יודע שיש לא מעט קשיים בדרך, אבל נראה לי שאפשר להתגבר עליהם. העורך היהודי • שיחה • ל' באב ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

כמו שכתוב בהלוח העברי יש מעל לתריסר סוגי שנים עבריות. זה די מסובך ע"מ למצוא נוסחה פשוטה לעניין. Shannen - שיחה 09:04, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

עיינתי קצת בקוד המקור של המודול מאחורי התבניות, ולדעתי הוא צריך לעבור שכתוב רציני. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 12:01, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה לדעתך לא בסדר שם, ברוך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:35, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

עכשיו רק אני קולט שאתה היוצר, אז אני מתנצל מראש על הביקורת..
אוקיי, מה לדעתי לא בסדר: בראש ובראשונה – הקריאוּת (readability), כי נכון לעכשיו מאוד קשה לעקוב אחר מהלך הקוד אם לא אתה כתבת אותו; משתנים/פונקציות ללא שמות משמעותיים, שיטת הזחות חריגה (שנראה שנשאבה מהסקל) ולא עקבית, והחמור ביותר לדעתי – בתוך 600+ שורות קוד, אין אפילו הערה אינפורמטיבית אחת לרפואה..
מעבר לכך, מבחינה אלגוריתמית ויעילות, התחושה שלי היא של קוד שעבר הרבה פאצ׳ינג עד כדי שהלוגיקה של התכנית נפלה בין הכיסאות, לדוגמא קריאות חוזרות לפונקציות וכד׳; מלבד זאת, אני מוצא שם גם קוד עקיף לדברים שיש להם פקודות מובנות. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 20:28, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

אז ככה, ברוך. הכל, חוץ מהמשפט האחרון - צודק לגמרי. אני מאלו שלא מתעדים עד שלא סיימו לכתוב. וזה עדיין בבנייה. כשאסיים, זה יראה כמו יחידה:פרמטרים. וזה אכן שופצר שוב ושוב בהתאם לדרישות הבוס הגדול. אני אנקה את הכל כשנסיים. בעניין קוד עקיף - אשמח לדוגמאות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:33, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

דברים קטנים שנתקלתי בהם, כגון חיתוך ואיחוי מחרוזת כדי להחליף חלק ממנה, במקום gsub (ב־fixmonth); הכנסת נתונים ל"טבלה" באמצעות אינדקס רץ, במקום insert (ב־takewords) וכד׳. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 20:08, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה, אני אנסה ללמוד את זה יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:22, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

בשמחה. דרך אגב, אמנם לא ירדתי לעומקו של הקוד, אך הרושם שלי הוא שחלק נכבד ממנו מורכב מניתוח מחרוזת התאריך, ושלדעתי אמור להיות אפשרי לפשט באופן ניכר באמצעות "דפוסים" (patterns – גירסא מצומצמת של לואה לביטויים רגולריים). ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 22:35, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

גם זה. שוב תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:47, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

בעיקרון זה אפשרי, אך החישוב יהיה מאוד ארוך ומייגע.
(חסרה תבנית:אזהרת חפירה)
אתה קודם צריך להכיר את המבנה הבסיסי של לוחות השנה הללו, בעיקר איך לבנות לוח עברי באופן "ידני" (אני לדוגמא מסוגל לעשות זאת). לאחר־מכן תצטרך נקודת ייחוס – איזשהו יום שאתה יודע הן את התאריך העברי והן את הלועזי שלו, ואז מה שיש לעשות הוא לחשב את מספר הימים שעברו מאותו יום עד לתאריך העברי/לועזי של היעד, ולמצוא את התאריך הלועזי/עברי לפי אותו סך ימים.
לגבי הלוח הלועזי אין הרבה בעיות; הדבר היחיד אולי שצריך לזכור הוא המעבר מהלוח היוליאני לגרגוריאני ב־1582 עבור תאריכים היסטוריים; זה בהנחה אנו מתייחסים אליו מעת שנקבע, שהרי לא כל המדינות קיבלו אותו מידית; רוסיה התחילה להשתמש בו רק לפני כמאה שנה (מה שגרם לבלבול בתאריכים, לדוגמא "מהפכת אוקטובר" הידועה התחילה בכלל בנובמבר).
לגבי הלוח העברי, זה אלגוריתם די ארוך, עם המון פרטים, כך שקצת קשה להסביר אותו על רגל אחת; למרות זאת, אנסה לתת פה כיוון כללי עם מעט הסבר על הרעיון מאחוריו (אתייחס פה ללוח העברי הקבוע שתיקן הלל השני, פשוט כי עד אז לא היה חישוב קבוע ללוח השנה – החודשים היו נקבעים ע״פ עדות ראייה של מולד הירח, ועיבור שנים היה מתבצע לפי קריטריונים התלויים בעונות השנה (שהרי לשם כך נוצר העיבור..)
מספר נקודות מקדימות:

• הלוח העברי הוא שילוב בין מחזור הירח (חודשים) למחזור השמש (שנים)
• בקביעת הלוח מתייחסים אל מחזור הירח כבעל אורך ממוצע קבוע של "29 ימים וחצי, ושני שליש השעה ו־73 חלקים", כלומר 29 יום, 12 שעות, ותשצ״ג (793) חלקים. [אורכו הממשי יכול למעשה לסטות מן הממוצע כ־6–7 שעות לכאן או לכאן]
• "חלקים" הם אחד חלקי 1080 של השעה (להבדיל ממערכת הדקות/שניות המודרנית), כך שתשצ״ג חלקים הם 44 דקות ו־3 ושליש שנייה.
• מאורך המחזור הנ״ל ניתן לראות ששארית מולד החודש הוא יום אחד, 12 שעות, ו־793 חלקים (כי שאר 28 הימים מתחלקים לארבעה שבועות שלמים).
• אנו זקוקים לנקודת מוצא כלשהי: אדם הראשון נברא ביום שישי; לפי המדרש, באותו יום בשעה י״ד היה מולד הירח (שנקרא "מולד אדם") של חודש תשרי.
• יוצא מכאן, שהשנה הראשונה לספירתנו, אם נתעלם ממחלוקות כאלו ואחרות, הייתה בת 5 ימים סה״כ (הבריאה התחילה כביכול בסוף חודש אלול); עם זאת, ניתן לחשב מתי היה לכאורה מולד תשרי ההיפותטי של תחילת שנה זו, שלא היה קיים למעשה (פשוט מורידים 12 שאריות ממולד אדם). מולד זה נקרא "מולד תוהו", או "מולד בהר״ד", כי לפי החישוב הוא יוצא ביום שני, בשעה ה׳, ור״ד חלקים.
• השעות פה הן לא מחצות לילה, אלא מ־18:00 לפי שעוננו; לדוגמא שעה תשיעית ו־252 חלקים היא 3:14 לפנות בוקר (ממממ.. פאי לפנות בוקר.. {{מרייר}})
• המטרה בחישובי המולדות היא בסופו של דבר מציאת הזמן בשבוע בו חל מולד חודש תשרי של השנה הדרושה, ומולד חודש תשרי של השנה שלאחריה, כי אז ניתן להשלים את כל הלוח לפי אורכה, כדלהלן.
• מכיוון שאנו מונים חודשים בסך של ימים שלמים, אורך המחזור של 29.5 לא מתאים לנו, ולכן בשנה העברית אורך החודשים הוא 29 או 30 יום. החלוקה היא לסירוגין – 30–29–30–29–30–29–וכו׳, כאשר רק לחודשים מרחשוון וכסלו אין אורך קבוע. שנה יכולה להיות "חסרה", "כסדרה" או "מלאה/שלמה", תלוי באורכם של זוג חודשים אלה (בהתאמה: אם שניהם חסרים, אם הראשון חסר והשני מלא, או אם שניהם מלאים).
• כמו־כן, שנה יכולה להיות פשוטה (רגילה), או מעוברת; בשנה מעוברת מוסיפים את חודש אדר א׳ שהוא בן 30 יום (אדר ב׳ הוא למעשה האדר הרגיל, ובו לדוגמא חל חג הפורים).
• מכאן נובע שישנם שישה טיפוסי שנים בלוח העברי (מבחינת אורכן), הפשוטות בנות 353, 354, ו־355 ימים, והמעוברות בנות 383, 384 ו־385 ימים.
• השנים המעוברות באות במחזור קבוע בן 19 שנה; בכל מחזור כזה ישנן שבע שנים מעוברות, שהן השנים 1, 3, 6, 11, 14, 17 ו־19, וסימנייך: גו״ח אדז״ט.
• בכל מחזור כזה ישנם 235 חודשים: 12*12 של שנים רגילות, ועוד 13*7 של מעוברות; בסה״כ 6939 ימים 16 שעות ו־595 חלקים (השארית היא 2 ימים 16 שעות ו־595 חלקים).

עד כאן התיאוריה (יצא קצת ארוך..); עכשיו מתחיל החישוב עצמו: כדי לחשב את מולד תשרי של שנה מסוימת, צריך קודם לבדוק איפה היא נמצאת במחזור העיבור, וכן כמה מחזורים עברו עד אליה; לדוגמא אנו נמצאים בשנת ה׳תשע״ה לספירה (לפי ה"סדר עולם רבא", אהממ אהממ..), היא שנת 5775, כלומר שעברו 303 מחזורים ואנו נמצאים כעת בשנה ה־18 למחזור, שהיא איננה מעוברת (שנה שעברה הייתה שנה מעוברת וכך גם תהיה השנה הבאה, שהיא השנה האחרונה למחזור הנוכחי).
מכאן אנו יכולים למצוא כמה חודשים שעברו/יעברו ממולד תוהו עד לשנה הרצויה, ולכן גם לחשב את מולד תשרי של אותה שנה, וכמו־כן מחשבים את מולד תשרי של השנה שלאחריה.
החישוב עצמו יכול להיות מעט מייגע עם מספרים ארוכים, אך אם מבצעים אותו באופן תדיר זוכרים כבר בעל־פה את שאריות המולד של שנים פשוטות ומעוברות, של מחזורי עיבור וכד׳, או שרושמים בטבלה, או שמשתמשים במחשבון.. לפי המולדים לכאורה מצאנו באיזה יום נופל ראש־השנה, אלא מאי? שישנם מספר מקרים שהוא נדחה, 4 סוגי דחיות למעשה, כאשר הידוע ביניהם הוא "לא אד״ו ראש" – כלומר שראש־השנה לעולם לא נקבע ליום ראשון, רביעי או שישי בשבוע, אלא נדחה ליום שאחרי. לאחר התחשבות בדחיות אנו יודעים את ימי ראש־השנה.

דוגמא

אם נחזור לדוגמא של השנה הנוכחית: שארית 303 מחזורי עיבור הם יומיים 22 שעות ו־1005 חלקים, בנוסף לכך בתוך המחזור הנוכחי עברו 17 שנים שמהן 6 היו מעוברות – בסה״כ 210 חודשים, ששאריתם היא 6 ימים 10 שעות ו־210 חלקים (אפשר לחשב גם לפי שאריות שנים). אם נצרף הכול למולד בהר״ד נקבל: 2 5 204 + 2 22 1005 + 6 10 210 ==================== 4 14 339 מכאן שמולד תשרי של השנה הנוכחית היה ביום רביעי, שעה 14 ו־339 חלקים, ובשל דחיית "לא אד״ו ראש", ראש־השנה חל ביום חמישי. אם נוסיף לכך שארית שנה פשוטה (4 ימים 8 שעות ו־876 חלקים), נקבל שמולד תרשי הבא הוא יום ראשון, שעה 23 ו־135 חלקים, ושוב בשל דחיית "לא אד״ו ראש", ראש־השנה הבא יחול ביום שני.

מצאנו, אם כן, האם שנתנו מעוברת אם לאו, וכן את היום בשבוע בו חל ראש־השנה שלה, ושל השנה הבאה; לפי ההפרש בין הימים בשבוע אנו יכולים לקבוע האם השנה היא חסרה, מלאה או כסדרה, ולאחר שקבענו זאת – סיימנו, כי כל שאר החודשים נקבעים בהתאם. בדוגמא שלנו מצאנו שראש־השנה הנוכחית חל ביום ה׳, וראש־השנה הבא יחול ביום ב׳, מכאן שההפרש בשבוע הוא 4 ימים, וזה מתאים לשנה כסדרה בת 354 ימים (= 50 שבועות ו־4 ימים).

כעת אנו יודעים לחשב לוח עברי עבור שנה נתונה; נחזור לשאלתנו: איך נוכל להמיר לדוגמא תאריך עברי ללועזי?
מכיוון שאנו יכולים לחשב את הלוח העברי של אותה שנה, נוכל למצוא את מספר הימים מראש־השנה שלה עד לתאריך הרצוי; מכאן גם שנוכל למצוא את סך הימים מנקודת היחס שלנו, לפי מספר הימים בין מולדי תשרי, והתחשבות בדחיות.
נניח לדוגמא שנקודת הייחוס היא ראש־השנה של שנת ה׳תשכ״ח (כי ננסה לא לשכוח אותה..), ואנו יודעים שחל ב־5 באוקטובר 1967. נניח גם שמצאנו, לפי שיטת החישוב לעיל, שמולד תשרי חל ביום רביעי, שעה שביעית ו־766 חלקים, ומכאן שראש־השנה נדחה ליום חמישי. ננסה למצוא את התאריך הלועזי של חג הפסח שחל השנה.
מכיוון שכבר מצאנו ששנה זו היא פשוטה וכסדרה, מראש־השנה עד ט״ו בניסן חלפו 191 ימים (=30+29+30+29+30+29+15 פחות אחד, כי לא מחשיבים את שני הקצוות).
כדי למצוא את מספר הימים בין ראשי־השנה, תחילה נמצא את מספר הימים בין מולדי תשרי שלהם: משנת ה׳תשכ״ח עד שנת ה׳תשנ״ז חלפו בדיוק שני מחזורי עיבור (38 שנים), ומאז עד לשנה הנוכחית חלפו עוד 9 שנים, שמתוכן 3 הן מעוברות, כלומר בסה״כ 581 מחזורי־ירח (=2·235 + 9·12 + 3), שהם 17,157 ימים 6 שעות ו־653 חלקים. נזכור כעת שראש־השנה הנוכחי נדחה ביום, אך כך גם זה של שנת ה׳תשכ״ח, ולכן בסה״כ חלפו 17,157 ימים ביניהם; נוסיף על כך את 191 הימים הנ״ל, ונגיע למסקנה שאנו צריכים כעת למצוא את התאריך הלועזי שחל 17,348 ימים מאז ה־5 באוקטובר 1967.
עד ל־5 באוקטובר 2014 עברו 47 שנים, שמתוכן 12 היו מעוברות (כי שנת 2000 היא מעוברת גם בלוח הגרגוריאני, וכי ‎1967 ≡ 3 (mod 4)‎ ו־‎2014 ≡ 2 (mod 4)‎); כלומר בסה״כ 17,167 ימים (=47·365 + 12).
נותרו לנו אפוא 181 ימים עודפים על ה־5 באוקטובר 2014 – 88 מתוכם מובילים ל־1 בינואר 2015, 90 יום נוספים יובילו ל־1 באפריל 2015, ועם 3 הימים שנותרו נגיע בסופו של דבר ל־4 באפריל 2015, הוא ט״ו בניסן, יו״ט ראשון דפסח ה׳תשע״ה.

פיוו.. זה היה הסבר ארוך, אך אני מקווה שגם מספק. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 11:51, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

סחטיין' על ההשקעה! חייבים לשמור את זה איפושהו, ממש חבל שזה יקבר באירכוב הבא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:57, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

מוזמנים להעתיק לכל מקום שייראה לנכון. :) ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 20:31, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

משתמש:IKhitron, אתה חושב שההמרה הכללית + התיקונים שלך מצייתים לזה? האם לברוך [ShoobyD] יש סימוכין שאכן זה החישוב הנכון והמוחלט? בורה בורה - שיחה 20:38, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

זה לא רלוונטי כי הקוד שלי לא מחשב תאריכים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:39, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

לגבי סימוכין, את נושא הלוח העברי למדתי בצעירותי ממקורות שונים, בין היתר מ"הלכות קידוש החודש" במשנה תורה להרמב״ם (החלק החישובי בלוח הקבוע מתחיל מפרק ו׳), מקונטרס מודרני ייעודי ללימוד הלוח ועוד. בנוסף לכך, בלימודי באוניברסיטה (בר־אילן) לקחתי קורס בחירה של המחלקה למתמטיקה על הלוח העברי (למרות שהתברר בדיעבד שהכרתי כבר את כל החומר אליו..) שהסביר את כל החישובים לעיל, וכן את הרקע האסטרונומי אליהם. אני מתאר לעצמי שהמידע נמצא בערך פה על הלוח העברי, אך לא עברתי על כולו; מחיפושון קצרצר שערכתי כעת בגוגל מצאתי גם את הספר המפורט הזה באתר דעת. אך כמו שנאמר מעליי, כל זה לא רלוונטי למודול התאריך העברי, כי זה לא עורך את חישובי התאריכים עצמם. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 20:12, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אם אתה לא סומך על זה, בדוק בעצמך. אני לא יודע מהו החישוב הנכון והמוחלט, אבל יש לא מעט מימושים של החישוב הזה שנחשבים די אמינים. אתה מוזמן לנסות לחשב כל מיני תאריכים ולהשוות לתוצאה של {{עברי ללועזי}}. לדוגמה: חשב את התאריך הלועזי של ב' בטבת תשנ"ה והשווה את התוצאה ל־{{עברי ללועזי|ב' בטבת תשנ"ה}}‏ (אפשר להיעזר בתצוגה מקדימה). Tzafrir - שיחה 01:41, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

היסטוריה ב'כרום' ושדה הרצליה

שתי שאלות לא קשורות:

א. איפה הגישה להיסטוריית גלישות מדפדפן 'כרום' ?

ב. שדה תעופה הרצליה נסגר לפעילות. מאחר והפעילות בשדה היתה רבה ומגוונת, ופעלו בה כמה חברות, לאן עוברת עתה פעילות זו, כולל פעילות הדרכתית, כמו קורסי טייס ? שבוע טוב, בנצי - שיחה

לגבי א' - לחץ Ctrl-h _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:55, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

לגבי ב' http://www.llhz.org.il/ Nachum - שיחה 14:04, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

פיזיקה - איך תגדירו את ההבדל בין חוק פיזיקאלי לקבוע ואיפה נכנסים 4 כוחות היסוד?

בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:11, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

ראשית, שאלתך צריכה להיות מופנית למדור 'מדעים מדוייקים' (ראה למעלה, בראש הדף). אשמח אם תעשה זאת.

א. המונח 'חוק' בשאלתך, הוא כללי מדי. ישנם כמה סוגי חוקים: 1. חוק אמפירי, כלומר, כזה המבוסס על תוצאות ניסויים בלבד, ללא הבנת המנגנונים הפיזיקליים שבבסיסו (דוגמת כוח החיכוך או חוק הוק); 2. חוק או עקרון שנקבעו משיקולים תיאורטיים, ואשר קיבלו את אישורם בניסוי.

ב. חוק פיזיקלי יכול להיות בעל אופי כמותי, כזה הניתן לבטאו באמצעות קשר מתימטי בין גדלים נמדדים, או עקרון איכותי כלשהו. דוגמה לסוג הראשון הוא קשר לינארי בין שני גדלים פיזיקליים או בין גודל אחד לבין אחרים שאינם תלויים זה בזה (כמו חוק הכבידה). משמעותו המתימטית של קשר כזה הוא שבין הגדלים קיים יחס קבוע, הוא הקבוע עליו אתה שואל. דוגמה לסוג השני הוא עקרון האיסור של פאולי, וההבחנה בין התנהגותם הקיבוצית של פרמיונים לבין זו של בוזונים.

ג. כוחות אינם חוקים אלא מקרים שונים של גודל פיזיקלי - אינטראקציה בין חלקיקים יסודיים (כוח הוא מושג קלאסי, המקובל יותר במערכות מקרוסקופיות), ההבחנה בין ארבעת הכוחות אינה חוק פיזיקלי לעצמו, אלא הבחנה בין מקרים (תחומים) שונים.

בנצי - שיחה 05:56, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

שאלתך לא טריוואלית. סעיף ג' של בנצי בהחלט מסביר זאת יפה. "מהירות האור היא קבוע השווה ל..." זה חוק טבע. ככה שאי אפשר להעביר קו ברור בין "חוק" ל"קבוע פיזיקלי". לשאלת 4 כוחות הטבע- כוח הוא תופעה ולא חוק או קבוע. הכוחות עצמם מצייתים לחוקי הטבע ומושפעים מקובעי הטבע. דוגמה טובה זה כוח הכבידה שמושפע מקבוע ניוטון. ואגב, החלוקה ל4 היא חלוקה היסטורית-תודעתית ולא פיזיקה. ראה הכוח האלקטרו-חלש ותורת היחסות הכללית (הראשון מאחד בין שני כוחות, השני מבטל את הכבידה ככוח ומתייחס אליה כמו עקמומיות המרחב). Corvus-TAU - שיחה 13:30, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

מה הקשר בין

הספק מזגן (ב-BTU או כ"ס) לבין נפח החדר או החלל המתוכנן למיזוג ? די בקשר המאפשר הערכה פשוטה תחת הנחות בסיסיות.

הערה (שגיאה נפוצה): אומרים BTU אבל מתכוונים ל-BTU/hr (דומה ל'סיפור' של מצבר ואמפר). תודה, בנצי - שיחה 06:08, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

הנה מחשבון לצורך זה. אין י מושג אם הוא מחובר למציאות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:43, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

נפילה מגובה

בנפילה מגובה- מה הגורם למוות?--79.181.10.144 09:38, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

מתקף=השינוי בתנע. המשמעות היא ששינוי גדול בתנע תוך זמן קצר מפעיל כוח גדול על הגוף. הפגיעה בד"כ רב מערכתית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:52, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה על תשובתך, אבל זו תשובה ברמה המתמטית. מה שאני שואל זה מה קורה בגוף. איזו פגיעה בגוף כתוצאה מנפילה גורמת למוות?--79.181.10.144 11:21, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

גם על זה אילן ענה- שהפגיעה היא לרוב רב מערכתית. אני ארחיב ואומר ששלוש הפגיעות הנפוצות ביותר הן פגיעה בעמוד השדרה שמובילה להלם נוירוגני. (יש על זה פסקה בערך הלם), פגיעה בכלי דם המובילה לדימום מסיבי ולהלם היפו וולמי (גם על זה יש פסקה), ופגיעת ראש קטלנית. פגיעות נפוצות נוספות הן פגיעה בריאות ובמערכת הנשימה, ופגיעה בבטן המובילה לזיהום ולמוות. בלנק - שיחה 14:36, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

שבר חיפה

מישהו יכול להמליץ על מפה ברשת עם קו ברור בין עיר עילית לעיר תחתית? ואני יודע שזה לא קו יחיד, ושיש מקומות עם הפרשי גובה שונים. לפחות בערך. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:02, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

בפורטל גאוגרפי לאומי יש מפה "עתיקה" של חיפה מ-1919. שם תוכל לקרוא קווי גובה. Shannen - שיחה 09:52, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה, Shannen. אני מניח שגיאוגרף מקצועי היה מסיק מזה את המסכנות הנחוצות, לי זה נראה כמו המון נקודות וקווים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:33, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

הייתי הולך עם הקו של בורג' א-סלאם כקו המפריד. אבל זאת באמת חלוקה גסה. אין ממש הבדל כיום בין השטחים. Shannen - שיחה 15:00, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

סורי, לא אומר לי כלום. כל מה שהייתי צריך מלכתחילה זה להחליט עבור כל אחת מכעשר נקודות נתונות האם היא בעיר עילית או תחתית. כל המדע הזה לא בשבילי... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:06, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

אילו נקודות? אם תתן לי אותם אולי אוכל לעזור. Shannen - שיחה 23:10, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

כרטיס זיכרון

כשאני מכניס את הכרטיס זיכרון של המצלמה שלי למצלמה הוא כותב reinsert the memory card ומאחורה:c:13:01 ניסיתי להכניס כרטיס אחר והוא עבד איך אני יכול להציל את התמונות שהיו על הכרטיס זיכרון??

ישנם קוראי כרטיסים המתחברים לUSB במחשב האישי. הם זולים למדי. נסה את זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:42, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

האם יש בארים שבהם לא מעשנים?

הייתי במספר מועט מעודנים ובארים. בכולם יש שלטים האוסרים עישון, אבל בכל זאת כולם מרגישים בנוח להדליק סיגריה, כולל הברמנים. השילוט כנראה נמצא שם לצורך ביקורת או משהו. האם יש מקומות שבהם עוקפים את האיסור בפועל?

א. התכוונת לאוכפים (ראה אכיפת חוק). ב. כדי להשיב "לא" לשאלה שלך יש להיות בכל הבארים בארץ. לא נראה לי שיש מישהו שהיה בכולם. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:32, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל יותר סביר שהשואל רוצה לקבל את התשובה "כן" ועמה את התשובה לשאלה "איפה?" כדי שיוכל להנות בלי עשן ברקע, כך שהשאלה במקומה. אני לא מכיר. ביקורת - שיחה 23:36, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

התשובה שלי - אני בספק. עם כל הצער שבדבר לא נתקלתי אף פעם בבר שלא מעשנים בו, לא במרכז הארץ לפחות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 04:27, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

צריך להגיש תלונה על הפרת החוק. גילגמש • שיחה 05:46, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

בבארים שיש להם חצר, או שולחונות ברחוב, לרוב לא מעשנים בבאר עצמו. בכל הבארים שעל דיזנגוף למשל שעונים לכלל לעיל, לא מעשנים בפנים. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:36, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

גיגלתי, זה עלה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 00:13, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

מקרה חירום עם אופיס 2007 אחרי שדרוג מערכת הפעלה ל-Win10

פתאום, חלק מה-Hotkeys לא עובדים. למשל, ה-Hotkeys ל"העתק" ו"הדבק" או "בטל פעולה"\"שחזר פעולה" (CTRL+C/V/Z/Y). הם אינם עובדים... לעומת זאת Hotkeys אחרים כמו הדגשה (CTRL+B) כן עובדים... למעשה זה מוזר. לעתים הם עובדים ולעתים לא... יש לכם רעיון מה אפשר לנסות? בתודה!!! ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 08:27, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

מה אני קונה כשאני קונה דיסק?

נניח קניתי דיסק של מוזיקה בחנות. אילו זכויות אני קונה? האם מותר לי עכשיו לשמוע אותו בכל מקום שבא לי? האם מותר להשמיע לאחר או ברחוב (שבו רבים יכולים לשמוע)? האם מותר לי להעתיק את התוכן למחשב שלי או מדייה אחרת?

האם מותר לי לשים אותו כשיר רקע לסרטון שאני משתמש בו לצורך לא מסחרי? 132.66.137.207 12:32, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

ניהול זכויות דיגיטלי.

למיטב הבנתי, התשובה ל"האם מותר להשמיע לאחר או ברחוב (שבו רבים יכולים לשמוע)?" היא "תלוי באיזה ווליום, תלוי כמה אנשים שומעים". התשובה לכל שאר השאלות היא "לא". בלנק - שיחה 14:32, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

מותר לך לשמוע את הדיסק בכל מקום. מותר להשמיע לאחרים, כל עוד זה "שימוש הוגן", למשל - להשמיע לחבר בבית, לכמה חברים בבית ואפילו במקום ציבורי או במסיבה ביתית. מותר לך להעתיק את התוכן למחשב שלך או למדיה אחרת, אבל לא לתת עותק למישהו אחר. אסור לך לשים אותו כשיר רקע לסרטון שנגיש לציבור, בלי קשר לשאלה אם השימוש הוא מסחרי או לא. שימוש כזה חורג מההגדרה של "שימוש הוגן" והוא דורש רשות מבעל הזכויות. לפעמים הם נותנים רשות ולפעמים לא. האכיפה מאד נמוכה, ואם תשים אותו כשיר רקע לסרטון אז רוב הסיכויים שלא יקרה כלום, או במקרה הגרוע יבקשו ממך להסיר את הסרטון או את פס הקול. אבל מבחינת החוק מדובר פה על עבירת זכויות יוצרים, והיו מקרים שבהם אמנים נתבעו ונדרשו לשלם קנס. למשל, אמן היפ הופ מארצות הברית שהשתמש בדגימה משיר של פי ג'יי הארווי ללא רשות נדרש לשלם אלפי דולרים לחברת התקליטים, והיו עוד כמה מקרים דומים. -- ‏גבי‏ • שיח 17:46, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

אנדרואיד

אני מנסה להוריד את e-vrit שדורש 1GB. יש לי בכרטיס פנימי 3GB פנוי, וההורדה נופלת בגלל חוסר מקום. והשאלה היא כאילו, מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:04, 17 באוגוסט 2015 (IDT) אף אחד לא יודע? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:08, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

האם להיענות להצעת מיקרוסופט לשדרג במחשב שלי את חלונות 7 (העברי) לחלונות 10 (העברי) בחינם, אחרי שהמחשב שלי נמצא לטענתם מתאים.

77.127.249.96 12:17, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

לא. המערכת מקבלת ביקורת שלילית מאוד על רמת הבטיחות שלה. 132.66.137.207 16:06, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מכיר ביקורת כזו, ואת המחשב שלי שידרגתי. -- ‏גבי‏ • שיח 17:48, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

על חלונות 10 התפרסמו ביקורות חיוביות ושליליות. מיקרוסופט נתנו שנה לשדרוג החינמי, כך שאין סיבה להיחפז, ואפשר להמתין חודשים אחדים לאיתור בגים ותיקונם. דוד שי - שיחה 18:29, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה למשתמש:MathKnight, בויקיפדיה:כיכר העיר, מומלץ לקרוא: גיל נוילנדר, מנכ"ל ESET ישראל, למה "חלונות 10" רוצה גישה לפייסבוק שלכם?, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2015.‏ Corvus-TAU - שיחה 18:31, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

כאשר אני מייצא (export) מאקסל לPDF הרשת יוצאת משונה

שלום, כשאני מייצא טבלה מאקסל ל-PDF הקווים שמפרידים בין השורות יוצאים מוזר - הם לא מתחילים מהקו של העמודה הראשונה ולא מסתיימים בקו של העמודה האחרונה, אלא טיפה אחרי.

למה זה? מה לעשות בקשר לזה?

השאלה שלי ברורה?

תודה, אביב

השאלה ברורה והתופעה מוכרת. האם זה קורה לך רק כשאתה משתמש באפשרות ה"שמירה בשם" המובנית באקסל? או גם כשאתה מדפיס למדפסת PDF? אם לא יימצא פתרון לבעיה, אני מציע לנסות כמה מדפסות PDF, יש חינמיות ברחבי הרשת. ביקורת - שיחה 08:48, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

האם הרכבת הקלה בירושלים הפחיתה את כמות הפקקים?

האם הייתה הפחתתה ממשית או לא משהו רציני? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:54, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אין לי מושג, אבל כל מחקר שלא יהיה, ייתקל בבעייה המתודולוגית הבסיסית של לאיזה תקופה להשוות. העבודות התחילו בשנת 2000, והעבודות של סיטיפס התחילו ב-2005, והסתיימו ב-2011, בזמן הזה ההפרעות לתנועה היו קשות, כך שאין טעם להשוות אליו, ובהשוואה לזמן שלפני העבודות, ירושליים גדלה, למדינת ישראל נוספו מאות אלפי (מליוני?) בני אדם, ומספר כלי הרכב גדל. באופן כללי, אם אחרי פרוייקט תחבורתי שנמשך 10 שנים, עומס התנועה נשאר זהה ליום התחלת הפרוייקט, זאת נראית לי הצלחה מסויימת בהתחשב בשינוי הנסיבות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:54, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אולי שווה לשאול בכמה עלתה כמות כלי הרכב העוברים בירושלים מדיי יום (או לפחות בכמה עלתה כמות כלי הרכב שמחזיקים ירושלמים) לפני ואחרי העבודות? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:04, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אין דרך לענות על השאלה כפי שנשאלה. הרכבת שינתה באופן טוטלי את התנועה במרכז העיר ובפרט ברחוב יפו ואיזור השוק והפכה את הרחוב לאיזור ריק מרכב מנועי, דבר המאפשר תנועת הולכי רגל והפכה את הרחוב מ"חצר אחורית" מזוהמת בפיח למרכז עיר הרבה יותר נעים. חסימת רחוב יפו יצרה יותר תנועה ברחובות המקבילים (אגריפס והנביאים) עבור מי שלא משתמש ברכבת, אבל לא יותר מכפי שהיה לפני שהתחילו העבודות (ובלי הרכבת היה הרבה יותר עומס). לרוב ירושלמים לא מגיעים כיום למרכז העיר ברכבם הפרטי (וגם לא למקומות אחרים הנגישים ברכבת הקלה כמו אזור התחנה המרכזית). פקקים נוצרו בגלל הרכבת להערכתי באזור הר הרצל, שהפך למוקד תחבורה ציבורית עמוס יותר מכפי שהיה לפניה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:29, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

מה אפשר לעשות כשרואים סכיזופרן ברחוב?

השאלה עשויה להראות תמוהה, אבל...קורה שרואים ברחוב אנשים שדי ברור שלוקים בסכיזופרניה או בהפרעה פסיכוטית אחרת: מדברים באקראי לעוברים ושבים ברחוב או לעצמם, בעלי חזות חיצונית מוזנחת וכו׳. האם יש טעם לנסות לדבר איתם ו/או האם קיים שירות פסיכיאטרי כלשהו שניתן ליצור איתו קשר על מנת לסייע להם?

לדעתי אפשר להזמין אמבולנס, אני די בטוח שהם מבינים בזה יותר מאיתנו. אבל צריך לקחת בחשבון שיתכן מדובר בהיפסטר ולא סתם מוזנח ושאולי הוא לא מדבר לעצמו אלא יש לו טלפון עם אוזניית בלוטוס. Corvus,(שיחה) 10:51, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

תשובה אחרת: בהנחה שהשואל אינו פסיכיאטר, ושהאדם ברחוב אינו מוכר לו מאבחון קודם, אז אין אפשרות לדעת אם אדם ברחוב, שאינך מכיר, לוקה במחלה נפשית; או שהוא סתם מאוד מאוד עצבני - כי אתמול בלילה כלבו נדרס, בעוד הבוקר גילה שאשתו בוגדת בו, ולפני 10 דקות בתו המתבגרת ניתקה לו את הטלפון בפנים לאחר שהבהירה שהיא מתאסלמת ועוברת לגור עם החבר. (זאת כמובן דוגמה בלבד!!).

כלומר: אין לך באמת מושג מי האדם שאתה רואה ברחוב. לכן, הכלל הוא כזה:

אם אתה רואה אדם שנמצא בסיכון, או שמסכן אחרים, קרא למשטרה או למגן דוד אדום. אך לעומת זאת, אם אתה רואה ברחוב אדם שלדעתך הוא רק "מוזר", עזוב אותו בשקט ואל תטריד אותו. (או - גש אליו בנימוס ואמפטיה ותשאל מה קרה). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:42, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

סרוגייט

האם הטיפול הרפואי שכולל יחסי מין כידוע לי נחשב לזנות? 62.219.149.14 10:37, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

לא. גילגמש • שיחה 16:32, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשר פירוט? מדוע יחסי מין בתשלום הם כן זנות ויחסי מין תוך כדי טיפול רפואי שעולה כסף רב הם לא זנות? 62.219.149.14 22:03, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

מטרות הטיפול שונות לגמרי. סרוגייט מבצע טיפול כולל: נפשי ופיזי, הכולל גם בסופו הדגמה בפועל, אם נדרשת. לזנות מטרה של פורקן מיידי, ללא טיפול מעמיק. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:50, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

זנות בהגדרה היא קיום יחסי מין תמורת תשלום. ללא קשר למטרה: רפואית או פורקן מיידי. ככה שעבודה זו כן נחשבת לזנות לפי הערך ובספק אם מישהו היה מעוניין בכך שהבת שלו תתפרנס ממתן טיפול שכזה. 132.66.137.207 12:52, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

זו ראייה צרה מאד. האם גיישה היא זונה? הרי רוב תהילתה היה על אומנותה. לגבי סרוגייט - מדובר בחלק מטיפול פסיכולוגי, העוסקות בתחום בעלות תואר מתאים, והתהליך הארוך שהן עושות עם הפציינטים מאופיין ביותר דברים שאינם מין מאשר עיסוק במין. שלא לדבר על זה שסרוגייט מקבלת עם הפניות בד"כ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:03, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

הכל עניין של תרבות ונקודת מבט. אם אני נפגש עם דייט, מזמין אותה או אותו למשקה, ולמחרת מתאם הליכה למסעדה, שם אני משלם עליה או עליו, ובסוף הערב יש סקס, ובהנחה ששילמתי מתוך ידיעה וציפיה שאקבל סקס, האם זה הופך את העניין לזנות? בוודאי שלא!

אמנם בשני המקרים שילמתי לכאורה על סקס. אבל בעוד ש"דייט" ותשלום על ארוחה הוא דבר מקובל (ולא נחשב פוגעני), הרי שזנות היא דבר לא מקובל חברתית (ונחשבת מאוד פוגענית!).

ובתשובה לשאלה - סרוגייט אינו נחשב זנות, אלא טיפול. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 10:26, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

שלם של מלכיצדק

למה ירושלים נחשבת לשלם בה מלך מלכיצדק? אצל אגריה ואחריה אדוארד רובינסון זוהי דוקא תל שלם. מה קרה מאז? (* אורה לימור, ‏אגריה בהר-נבו, קתדרה 27, דצמבר 1982, עמ' 68-49 הערה 36) Danny lost - שיחה 14:57, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

[1]

אני לא יכול לקרוא את הקישור שניתן, זה מופיע הפוך אצלי. "שלם" מקביל ל"ציון" בתהילים עו ג. לפי שמואל אחיטוב (אנציקלופדיה מקראית, ז, טור 692) "נראה שהשם שלם הוא שם פיוטי ופסבדו-ארכאי לירושלים". ראובן מ. - שיחה 15:19, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

יאירה אמית (גלוי ונסתר במקרא עמ' 163-157) טוענת שבקטע יש כמה וכמה רמזים על ירושלים: ראשית השם "שלם" מתאים לירושלים הן בגלל ההקבלה בתהילים והן בגלל שהכתיב הרגיל של ירושלים במקרא כ"ירושלם" מצביע על קריאה דומה. ב. צדק הוא רכיב אופייני לירושלים ולמלכיה - בתקופת יהושע מלך בה אדני צדק, דוד ושלמה עושים בה משפט וצדקה ישעיהו מודיע שבעתיד יקראו לה עיר הצדק. (א' כ"ו) ושמלכה העתידי ישפוט בצדק דלים ויחגור צדק כאזור מתנים (י"א ד'-ה'), ומקובל לפרש גם את תהילים ק"י כמתייחס למלכה העתידי "אתה כהן לעולם על דברתי מלכיצדק". מלכיצדק (הן הקדום והן העתידי) אף מוזכר ככהן - ומזכיר בכך את בית הכהונה של ירושלים - בית צדוק. ג. המעשר שניתן למלכיצדק מזכיר את המעשרות שיובאו למקדש ד. השם שלם והסיטואציה של עשיית שלום מאזכרת את שלמה ששלום הוא אחד מאיפיונייו. ה. הכינוי אל עליון (שהוא חיבור של שני אלים כנעניים) הוא רמז לה' המכונה לעתים קרובות עליון, ומתואר, כמו אל עליון כאן, כבורא השמיים והארץ. ו. המקום שבו נערכת הפגישה הוא "עמק שווה הוא עמק המלך" עמק המלך מוזכר בספר שמואל כמקום שבו הציב אבשלום את מצבתו ובמשתמע הוא סמוך לירושלים. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:06, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. לא הכל חזק אבל יש פה חומר למחשבה. Danny lost - שיחה 02:51, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים

האם מוצרים שיש להם סימן של ארנב באמת לא נוסו על בעלי חיים, או שזה תרגיל שיווקי? כי זה נשמע לי מאוד מסוכן לשחרר לשוק תכשיר כלשהו, אפילו סתם סבון מבלי לערוך ניסויי מעבדה על הסיכונים שלו. אז איך מתבצע הפיקוח? ניחוש שלי שהמוצר כן מנוסה על בעלי חיים, אבל תחת שם אחר או הרכב שונה באיזה חומר ריח אחד או משהו. Corvus-TAU - שיחה 15:22, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל מה שאתה מתאר הוא הונאה. ראובן מ. - שיחה 15:28, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל אני לא מתאר לעצמי דרך אחרת. הרי לא ישחררו לשוק מוצר שיכול לסכן את הבריאות בשביל להוסיף לו סימן של "ארנב". Corvus-TAU - שיחה 16:28, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

במקרים רבים המוצר עצמו הוא תערובת שלא נוסתה על בע"ח אך מורכבת מחומרים ו/או תערובות שכן נוסו ושנמצאו כבטוחים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:59, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

הערה בצד: ומי אמר שתערובת ממרכיבים לא מסוכנים היא בהכרח לא מסוכנת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:01, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

לא אני אמרתי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:43, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

נוסו על בני אדם? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ה •

ראו ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה, בייחוד שני הפרקים האחרונים. ראובן מ. - שיחה 13:31, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

מהם בדיוק "חומרים טבעיים שאינם בעלי פוטנציאל נזק"? מה הקשר בין היות חומר מסוים טבעי לבין פוטנציאל הנזק שלו? Tzafrir - שיחה 04:43, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

אם היה קשר היה צריך לכתוב את שניהם? מכאן משמע שאין קשר(או כלשון הגמרא "צריכא") מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ה • 23:21, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

המקום לתהות על כך הוא בדף שיחת הערך. ראובן מ. - שיחה 23:22, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

עזרה ביידיש

מהן המילים ביידיש בתחילת השיר הזה, ומה תרגומן לעברית? סול במול - שיחה 20:41, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

החלק הזה לקוח למעשה משיר אחר, שמיוחס לרב ישעיהו שפירא (האדמו״ר החלוץ): װען איך װאָלט געהאַט כּוח, װאָלט איך געלאָפֿן אין די גאַסן, און איך װאָלט געשריגן הױעך: "שבת! הײליגע שבת!"
מילולית זה אומר משהו כמו: לו היה לי כוח, הייתי רץ ברחובות, וזועק בקול: "שבת! שבת קודש!"
הנוסח העברי המקובל פחות או יותר זהה, דוגמא: [2]. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 04:45, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

דרך אגב, כל השיר מבוטא בהגייה גליציאנית ("חסידית"), דהיינו שורוק וקובוץ נהגים כ־i, קמץ בהברה פתוחה נהגה לרוב כ־u (בסגורה כ־o כשאר אשכנזים), וצירי נהגה כ־ai; לדוגמא "בִּסְגֻלָּתֶךָ" נקרא בפיהם bisgiluseikhu. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 13:29, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

איסור על מכירת אלכוהול בשעות הלילה

איך החוק עוזר נגד שכרות? הרי מותר לקנות בברים ומסעדות. למה בפיצוציות וסופרים זה אסור? מה ההבדל? 62.219.149.14 22:02, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

1.החוק נועד בעיקר למנוע מאנשים לשתות בציבור. לאחר שקנית בירה בפאב אתה תשתה אותה בפאב. לאחר שקנית בירה בפיצוציה אתה תשתה אותה ברחוב.

2. האלכוהול בפיצוציות זול הרבה יותר, ולכן קל יותר להשתכר ממנו.

3. פיצוציות מקפידות הרבה פחות מברים אל אי מכירת אלכוהול לקטינים. החוק נועד גם כדי למנוע מקטינים להשתכר במהלך הלילה. בלנק - שיחה 22:42, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

בהתחשב בזה שפיצוציות לא מעטות מוכרות סמים מסוכנים (נייס גאי ודומיו) לא סביר בעיני שהן תצייתנה לחוק. מצד שני הכוונה טובה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:05, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

הפיצוציות מצייתות לחוק כבר שנים, מאז שהוא נחקק. אין להן ברירה- בגלל שכל מוצר שהן מוכרות חייב להירשם בקופה הרושמת. נייס גאי ודומיו הם סמים חוקיים, לצערנו. בלנק - שיחה 20:24, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

כבר שנתיים שנייס גאי מחוץ לחוק. נכון שתמיד יש איזה סם סינטטי (או עשרה) שלא מכוסים, אבל חלק גדול ממה שנמכר בפועל הוא הסמים האסורים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:28, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

בית התפוצות

האם מישהו פה היה בבית התפוצות? האם שווה לבוא לשם לבד (ללא קבוצת הדרכה)? האם יש מה לראות? 132.66.137.207 13:06, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

יש מלא מה לראות. כדי לראות הכל באופן מעמיק יותר ולא רפרוף קל בלבד יהיה צורך ביותר מביקור אחד. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ה • 13:17, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשרי להסתדר ללא מדריך? והבנתי מהערך שרוב שם זה רפליקות ולא חפצים אמתיים. נכון? 132.66.137.207 13:32, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

לא הייתי שמה אף פעם עם מדריך והסתדרתי, המוצגים של המוזיאון באים עם הסברים די מפורטים לצידם. אני מנחש שמדריך מעביר חומר שלא בדיוק כתוב אבל אני לא יודע בדיוק. סיור בלי מדריך יכול בהחלט להיות מוצלח למרות שיכול מאוד להיות שסיור מודרך יהיה מוצלח יותר. אבל בשביל זה תמיד אפשר לחזור שוב. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ה • 13:44, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

למי שלא היה עדיין בבית התפוצות, אני ממליץ ללכת קודם כל לראות את התצוגה הקבועה, זו שמתחילה בהעתק התבליט על שער טיטוס. התצוגה מספרת בצורה ויזואלית בליווי הסברים את סיפורו של העם היהודי בתפוצות בסדר כרונולוגי, מיציאתו לגלות ועד שיבת ציון בעת החדשה וכוללת תצוגות של ענפיה הרבים של התפוצה היהודית. היא בעצם מספרת למבקר את רוב מה שמערכת החינוך הישראלית לא טרחה לספר לו כשהיתה צריכה, וכך מושלם אותו רצף היסטורי יהודי החסר מאד בקרב רוב הציבור, שלא ממש יודע מה קרה ומתי בין התנ"ך לציונות. ביקור חובה לכל יהודי או ישראלי. Liad Malone - שיחה 19:54, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

שפות מבנה / תגייות, ומשפחת השפות ההקסאמליות

האם מלבד משפחת השפות ההקסאמליות (XML Based Markup languages) יש עוד משפחות של שפות מחשב המשמשות למבנה\סטרוקטורה? ולמה משפחת ה-XML כל כך נפוצה? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:46, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

w:BBCode בפורומים, LaTeX, ואפילו תחביר ויקי – כולן שפות סימון. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 14:23, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

יש שתי מקבילות ל־XML שהן פופולריות יחסית וקריאות יותר: הראשונה היא YAML‏ והשניה: JSON‏ (אין שום קשר ליאסון). ―Tzafrir (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

תגובות עיתונאיות

מה ההבדל בין "לא ניתן היה להשיג את תגובתו" לבין "תגובתו טרם התקבלה" לבין "סירב להגיב"? וכן, ראיתי אותם באותו משפט, כך שלא מדובר במילים נרדפות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:23, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

על פי המשמעות המילולית, "לא ניתן להשיג את תגובתו" - לא הצליחו ליצור עמו קשר. "תגובתו טרם נתקבלה"- השאירו לו הודעה והוא לא חזר. "סירב להגיב" - אמר בפירוש שהוא לא מעוניין להגיב - "אין תגובה" ודומיו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:19, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לי בעיה עם להבדיל משמעות מילולית של לא הצליחו ליצור קשר. הטלפון במערכת היה חסום לשיחות חוץ? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:54, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

"סירב להגיב" = האיש מודיע לשואל שהוא מסרב לענות על שאלתו או טענתו. "לא ניתן להשיג את תגובתו" = האיש אינו עונה לשאלה או לטענה אך אינו מודיע זאת ישירות לשואל או לציבור וגם אינו מודיע שהשאלה הגיעה בכלל אליו. זו צורה דיפלומטית ואלגנטית, בדרך כלל של פוליטיקאים, להתעלם משאלות מביכות מבלי להצהיר שהם מסרבים לענות לציבור.--וידנפלד - שיחה 23:22, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

אז במה זה בדיוק שונה מתגובה שטרם התקבלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:27, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

"אנחנו שולחים לכם תגובה באימייל" -"אבל זריז כי עוד שעה סוגרים את הגיליון" -"כן, אין בעיה". עוברת שעה והאימייל עדיין לא הגיע. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:43, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

איכס. יש אנשים מבוגרים שמתנהגים ככה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:44, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

הרבה שרק ככה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:25, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

לא תמיד זו טקטיקה למשיכת זמן. לפעמים באמת לוקח זמן לכתוב את התגובה ולאשר אותה אצל מי שצריך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:13, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

איך יונת דואר יודעת להגיע לנקודת המוצא?

הועבר לדף שיחה:יונת דואר. ‏Gridge ۩ שיחה 20:28, 23 באוגוסט 2015 (IDT).

צל מתחנות אוטובוס

למה תחנות אוטובוס בארץ לא מספקות צל באיזור שמתחת לגג? האם אין פיתרון טכני חוץ מלעמוד מאחורי התחנה? 109.66.192.2 12:36, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

דווקא בעבר הוצע להקים את הארץ יותר קרוב לקו המשווה, מה שהיה פותר את הבעיה. במצב הנוכחי זה קצת בעיה, כי הדבר מצריך הרחבה משמעותית של הגג מעבר לתחומי התחנה. ביקורת - שיחה 12:44, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

 אהבתי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:33, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

להתאים את כיוון הגגון בהתאם לתווי שטח וכיוון השמש בשעות שיא לא נשמע בעיה הנדסית כה בלתי פתירה... וגם הגדלת הגגון זה לא כזה ביג דיל. המדינה מלאה במהנדסי בניין ומהנדסי תחבורה. בדוק מישהו מהם יודע איך עושים את זה. Corvus,(שיחה) 12:57, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

צריכים מבנה אחיד לתחנות, לכל היותר 2 טיפוסים של גגות, ולכן התכנון צריך להביא בחשבון גג אחיד שבאמצעות משחק לא מסובך בעת ההתקנה יספק את הפתרון למגוון זוויות. קצת מורכב. ביקורת - שיחה 15:20, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אגב, למה לא מקובל להשתמש בשמשיות בארצנו השמושה? ראובן מ. - שיחה 15:23, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

לדעתי כנראה ענייני כבוד, ו"לא נעים", כמו שקרה למטריות באנגליה במאה ה-18. זה דבר שצריך לחלחל, באירופה זה לא היה דחוף כמו מטריה ולכן לא חלחל, ובארצות צפון אפריקה כנראה רמת החיים לא איפשרה את הפינוק הזה. לכן התרבויות שהתנקזו משם לכאן לא הביאו את זה הנה. אבל זה בהחלט מתחיל לצוץ, ומספיק שאיזו סופרסטאר תקפיד ללכת עם זה, ו/או לשווק כאלה עם מותג שלה, כדי שזה יכבוש את הארץ בסערה... ביקורת - שיחה 15:44, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

בריה"מ, יהודים והמזרח התיכון

שלום. יש לי עניין רב בהיסטוריה של מדינתינו, במיוחד ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור. קראתי ספרים רבים בנושא, ואחד הדברים שחוזרים על עצמם בכולם אילו הם היועצים הסובייטים במדינות ערב (שסייעו להטמעת האמל"ח הסובייטי בצבעות ערב). ידוע לי שבבריה"מ חיו באותה תקופה יהודים רבים. האם ידוע על סובייטים יהודים ששירתו את מדינתם בארצות ערב?

המסור; המסור 2; המסור 3; המסור 4... ועוד היד נטויה (או תלושה)

נתקלתי עכשיו בזוועה הזו, וקיבלתי לחץ דם גבוה רק מלקרוא פסקה אחת. מעניין אותי אם מישהו יודע אם יוצרי דבר כזה עוברים אחר כך אבחון כדי לאשר שהם אינם מסוכנים לציבור? בנאדם מודה שמחשבות כאלו עוברות אצלו בראש, ושהוא נהנה ללוש אותן במחשבתו. ברררר. בסוף ראיתי שהוא זכה בפרסים על קהל מעריצים צעיר. ביקורת - שיחה 16:51, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה גם פורנו עינויים. סוגה די פופולרית, אפשר למנות בה גם סרטים כמו Unthinkable שלהם יש גם "הצדקה מוסרית" לתיאור זוועות. Corvus,(שיחה) 16:57, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מאוד מקווה שהתכוונת ליוצרי הסרטים ולא ליוצרי הערכים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:05, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

ביקורת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:34, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

זה נושא חשוב לדיון חשוב; ראיתי סרטים קשים כאלה ואף בקורס פסיכופתולוגיה הגשתי עבודה על אחד מיוצרי סרטים אלה בה ניסיתי לנתח מה הביאו ליצור סרט כזה (בתקופה שבה סרטי פורנו עינויים היו בחיתוליהם). בדיקת מוח שנעשתה על אלי רות' (הבמאי של כמה סרטי "המסור") הראתה שהוא לקוי מבחינה נוירופסיכולוגית בכל הקשור לאמפתיה לבני אדם. וזה פחות קשור ליוצרי הסרטים אך במייל שקיבלתי מזמן מהפסיכולוג ריצ'ארד גריג (Richard gerrig), הוא אמר לי (יש לי את המייל המדוייק איפה שהוא אבל בערך) שיש כמה סיבות למה אנשים צופים בסרטים אלה, ובין סיבות אלה,

1. אנשים שהם באמת חולי נפש והיו פועלים כך בעצמם - זו הסובלימציה שלהם\מנגנון ההגנה שלהם מהחרדה שבהיעדר הביצוע.
2. זה מכין אנשים להתמודדות טובה יותר עם סיטואציות כאלה.

אגב, ידידה שמאד אוהבת סרטים כאלה אמרה לי שהיא סקרנית כל פעם מחדש לראות עד כמה אמיתי זה ייראה. אין לי מושג אם יש או אין משהו מאחורי האמרה הזו אך אישית אני סולד מאד מסרטים כאלה ושואל הרבה אנשים שאוהבים אותם למה לדעתם הם אוהבים אותם. חלק אמרו לי "לא יודע", בעיקר נערות שאוהבות את זה. מבחינתי זה רק מחזק את טענתי שמשהו בגנטיקה של רוב בני האדם דפוק (אולי בגלל אפי-גנטיקה ואולי לא). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:32, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אכן התכוונתי ליוצרי הסרטים. קורבוס, תודה על המידע. בן יהודית - הכנה לסיטואציות בלתי אפשריות היא תירוץ קלוש. אני בטוח שלכל טבוחי דאעש היה הרבה יותר קל בשעותיהם האחרונות בגלל שהסוגה הזו לא הגיע עדיין למדבריות. המערביים סבלו. ביקורת - שיחה 17:39, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

הסיטואציות כל לא ראליסטיות שאני מסרב להאמין שמיהו רואה את הסרט במטרה ללמוד איך לשרוד. לגבי חוסר אמפתיה: אני בספק אם אדם שאינו יודע להזדהות ידע לעשות סרט שפונה כה חזק לרגשות הצופה. מדובר באמפתיה חזקה, אבל לצד השלילי. אז למה בכל זאת רואים? אנשים אוהבים להתרגש, לפחד, להיבהל, לכאוס, לזעום, להיות עצובים. לא ברור לי עד הסוף למה, אבל אנחנו מחפשים באמנות ויזואלית לא רק רגש חיובי, אלא גם שלילי. פורנו עינויים פוגע בנקודות רגישות וככל הנראה יש לא מעט שנהנים לסבול. Corvus,(שיחה) 17:54, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לי הרגשה שיש לא מעט שנהנים לראות אנשים סובלים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:59, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אם דנים בכך, הייתי רוצה לציין את הסרט משחקי שעשוע. הסרט קשה מאוד לצפיה, למרות שאיו בו אף סצנה שבה מראים אלימות גרפית. הסרט מתמקד בסבל הנגרם לדמויות ובמקום לספק הנאה סדיסטית כמו שתואר בדיון כאן, הוא גורם לכאב ותחושה לא נעימה לצופים. הוא תוקף את הצופה באופן ישיר ומאישים אותו בשיתוף פעולה עם המתעללים בכך שכל הצגת הסבל בזאת באה לבדר אותנו. מומלץ לצפייה לבעלי מערכת עצבים חזקה בלבד. Corvus,(שיחה) 20:38, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

סטיבן פינקר מציין שבני אדם לומדים סאדיזם, במובן של של השגת גרוי מיני מצפייה או גרימה לסבל, בקלות יתרה. הוא ביסס את האמירה על מספר מחקרים, ונראה שיש משהו בדבריו _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:57, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

פנתום האופרה

יש את השיר המפורסם שרק אותו אני מכיר. אני רוצה את כל ההצגה/סרט/מה שזה לא יהיה. בויקיפדיה אנגלית מצאתי מלא איבודים קלנועים ותאטרליים ואני לא יודע איזה מהם כדאי להוריד. מישהו מכיר איבוד מומלץ? 109.65.199.194 17:22, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

האם 0.1 שניות שווה ערך ל-0.10 וכן ל-0.100 שניות?

והאם 0.040 שניות שווה ערך ל-0.04? ברעיון, יש משבצת שרוחבה הוא 0.04 ס"מ, ואני צריך לדעת כמה משבצות מסוג זה נמצאים בתוך 0.045 ס"מ. לפי חישוביי זה צריך להיות משבצת אחת ושמינית משבצת נוספת (1.1/8) 194.114.146.227 02:18, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

לשאלה בכותרת - הכול שווה; לשאלה השנייה – נכון; וראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 249#האם 0.7 שניות שוות ערך ל- 70 אלפיות השניה?. חזרתי • ∞ • שיחה 02:58, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה על ההפניה, קראתי שוב את ההסברים שם והבנתי את ההיגיון מאחורי שוויון זה. תודה רבה!194.114.146.227 05:06, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

המלצה לסמארטפון ולאפליקצייה עבור עיוורים

שלום, אני זקוק להמלצה עבור טלפון חכם עם מסך מגע עבור עיוורים. הדבר הכי חשוב לי בטלפון הוא שיהיה אפשר להוסיף לו אפליקצייה שמדברת מצויין עם המשתמש (עדיף כזו שמבינה עברית).

כזו שמבינה פקודות כמו "להתקשר אל...", "שלח סמס ל..."

ומספרת למשתמש מי מתקשר, אם יש שיחה שלא נענתה - מי התקשר, מה השעה ומה התאריך, מקריאה הודעות טקסט וכדומה...

אני מאמין שזה תלוי גם בסוג המכשיר, וגם בסוג האפליקצייה. נכון?

אשמח לקבל המלצות מתאימות.

בברכה, אורי

יתכן שפורומים של סמארטפונים, דוגמת FXP, יתנו לך מענה טוב יותר. אחפש לך כתובת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:18, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

נסה את הפורום הזה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:20, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

לא קשור ישירות לשאלה, אבל בכל זאת: בכל מכשירי האנדרואיד יש מצב TalkBack שמיועד לעוורים. יתכן שזה פעיל רק באנגלית. הטלפון שלי באנגלית אז כדי להפעיל אותו אצלי נכנסים להגדרות ואז GENERAL/SYSTEM/ACCESSIBILITY/TALKBACK. במצב זה הוא מקריא מה שמופיע על המסך ומאפשר לנווט בעזרת כפתורי הווליום (נדמה לי) במקום מגע, ודברים דומים. לא הסתכלתי אבל זה קשור [3]. בברכה ‏«kotz» «שיחה» 14:29, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

כן ה-TalkBack לא זמין בעברית כי הוא מסתמך על מנוע ה-TTS של גוגל (שבנתיים אין תמיכה בעברית בו). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 20:10, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

קרון שקט עם שירות מקומות שמורים

שאלות על כרטיסים לקרון שקט עם שירות מקומות שמורים של אחד שלא נסע ברכבת ישראל לפחות ב-15 שנים האחרונות:

1. האם אפשר לקנות כרטיס באינטרנט (כמקובל למשל באירופה)?
2. האם אפשר לקנות כרטיס חזור למקום שמור (לדוגמה: מחיפה לת"א) בתחנת המוצא (ת"א)?
3. האם אפשר לדעת מתי יש רכבת קומתיים (על מנת להזמין כרטיס למקום שמור ולשבת בקומה העליונה)?
4. האם אפשר לוודא מראש שהמקום השמור בקרון הוא בכיוון הנסיעה, וליד חלון?

חזרתי • ∞ • שיחה 20:44, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

על פי אתר הרכבת השירות קיים בחלק מהקוים, לא בכולם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:17, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה, ברור, לא זה מה ששאלתי. חזרתי • ∞ • שיחה 23:27, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

מיאה קולפה. לשאלה הראשונה יש שם תשובה - קניית הכרטיס אפשרית רק בתחנה, אינה אפשרית לכרטיסי הלוך-חזור (אבל מן הסתם לא ימנעו ממך לרכוש שני כרטיסים, להלוך ולחזור). לגבי השאר איני יודע, אבל אני מבין שאתה הולך לגלות ואשמח אם תעדכן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:06, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

ימנעו, היות וכרטיס מקום שמור ניתן לקנות רק עבור הרכבת הקרובה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:08, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

מדוע אתה טוען זאת? באתר הרכבת כתוב ניתן לרכוש את השירות בטווח של 7 ימים לפני מועד הנסיעה המתוכנן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:29, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בתור אחד שנוסע ברכבת מדי שבוע, כמה דברים שלא עונים ישירות על השאלה, אבל יכולים לעזור: בשעות העומס, אין הבטחה שהקרון אכן יהיה פנוי ויתכן שלא יהיה מקום לשבת. ניתן לרכוש "כרטיס שמור" גם לאחר שעלית על הרכבת והתיישבת "במקום שמור". הגבייה נעשית על ידי הכרטיסן שנכנס לקרון מספר דקות לאחר עזיבת התחנה ומנקב את הכרטיס של מקום שמור. הקרון שקט בדיוק כמו יתר הקרונות ברכבת ישראל: ברגע שלמישהו יש טלפון, הוא מקבל פתור מלא מהשקט לתקופת השיחה. Corvus-TAU - שיחה 15:46, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

אילן שמעוני, זה כנראה חדש (יחסית). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:48, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אוקי וגם תודה, טוב שהתעדכנו! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:57, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

תשובות בזמן אמיתי: לא, לא, לא ולא. דובר רכבת ישראל בתגובה: כאן שנת 1859, נא להמתין עוד 132 שנים. חזרתי • ∞ • שיחה 08:24, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

מישהו יכול להגיד לי חד משמעית האם קו האוטובוסים של הרכבת הקלה המכונה "הקו בכחול", ושאמור לפעול עד שיום אחד יהפוך לרכבת קלה אמיתית, כבר פעיל? עברתי על גוגל, אבל זה רק בלבלב אותי יותר. הטענה החזקה ביותר שזה כבר קיים נמצאת בוויקימסע (מפה בvoy:ירושלים#ברכבת הקלה). לעומת זאת, לא מצאתי שום מפעיל או מסלול. הצילו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:21, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

אם אף אחד לא שמע על זה, אז סביר שאין... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:10, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

בשביל מה ארה"ב צריכה את ישראל?

זאת לא שאלה רטורית. אנשי הימין בישראל ובארה"ב מרבים לדבר על "בעלת הברית היחידה של ארה"ב במזרח התיכון", על "בעלת הברית הנאמנה ביותר" וכן הלאה וכן הלאה. נשאלת השאלה- איפה הרווח הגדול והדרמטי של ארה"ב מהברית הזאת? אז אנחנו קונים מהם המבורגרים, קולה ורובים. אז מה? מה זה כוח קנייה של 8 מיליון ישראלים לעומת כוח הקנייה של מיליארד מוסלמים?--79.181.10.144 20:04, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה המלחמה הקרה. רוסיה בחרה לתמוך במדינות האיסלאמיות במזרח התיכון וכיוון שארה"ב היא לא בדיוק ידידה טובה של רוסיה, היא גם הייתה צריכה לקחת צד, שזה הצד שלנו. לארה"ב יש אינטרסים משלה לתמוך בישראל. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 20:08, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

זאת אכן שאלה טובה. השינוי ביחס של ארה"ב חל רק באמצע שנות ה-60. לפני זה הם לא אהבו אותנו כלל. גילגמש • שיחה 20:09, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

לא מדויק. לטרומן היה ידיד יהודי ששיכנע אותו לתמוך בציניות. זה נדמה כך כי אייזנהאוור הפגין מדיניות אנטי-ישראלית בעת כהונתו, ולאחר מכן קנדי היה הראשון שפיתח את הקשרים הביטחוניים עם ישראל. ‏Archway‏ • שיחה 21:07, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

שגיאת ההקלדה שלך משובבת נפש. -- ‏גבי‏ • שיח 21:20, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

....אבל נטולת משמעות למעט ההומור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:19, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

תוספת משלימה לתשובה של FXP: עד אמצע שנות ה-70 האמריקאים רקמו בריתות רבות עם משטרים דיקטטוריים, שלא לומר דכאניים ואלימים. בתוך ארה"ב גאתה מחאה על שיתוף הפעולה הזה. מבחינה זו ישראל היא בעלת הברית היחידה באזור שעומדת בכבוד במבחן הזה, בהיותה המדינה הדמוקרטית היציבה היחידה באזור כולו. יתכן שמדיניות משטר אובמה מבשרת היפוך במדיניות הזו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:59, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

אילן, אז לפי מה שאתה אומר, אין לארה"ב אינטרס אובייקטיבי לשמור על קשר טוב עם ישראל, אלא היא עושה זאת נטו בגלל דעת הקהל האמריקאי?--79.181.10.144 22:59, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

כדבריך, אתעלם מההטרלה. היתרון בברית הוא אובייקטיבי, ומבחינה זו דעת הקהל הייתה ועודנה פיקחית יותר מההנהגה: משטרים דמוקרטיים יציבים אינם הפכפכים כמו דיקטטורות, בהיותם נתונים פחות לשגיונות חולפים של דיקטטורים ובקיימם מנגנוני איזון ומערכת בלמים השמים חסמים לתזזיתיות של חילופי שלטון. מעבר לכך, משטרים דמוקרטיים יציבים נוטים לשגשוג ארוך טווח הרבה יותר מכל שיטת משטר אחרת. מוטב ברית בת-קיימא עם מדינה קטנה ויציבה מאשר ברית בת-חלוף עם מדינה גדולה אך הפכפכה. התאוריה הזו נתמכת היטב בעובדות: במונחי סחר וGDP, ישראל היא מעצמה אזורית, ללא שום פרופורציה לגודלה הפיזי או לאוכלוסייתה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:14, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

ישראל מדינה דמוקרטית?? תמהתני--וידנפלד - שיחה 21:37, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

ביחס לארצות הברית כנראה... מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ה • 23:16, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

עם כל הבעיות שיש למשטר בישראל, אנחנו הכי קרובים למונח "מדינה חופשית" באיזור. אחרי הכל, אתה יכול לכתוב כאן או בעיתון הארץ בערך כל ביקרות שאתה רוצה, מדיחים פה נשיא על פלילים ויש הפגנות בכל חור. אני מסוקרן לגבי משטרים אפלים איתם ארה"ב היתה בברית. אפשר פרטים? 62.219.149.14 23:26, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

על קצה המזלג: דיקטטורים צבאיים באמריקה הלטינית, סוהארטו באינדונזיה, השאה באיראן, הקמר רוז' בקמבודיה, האפרטהייד בדרום אפריקה, משטרים ראקציונרים ערבים, טאיוואן, סינגפור ועוד ועוד. יואב נכטיילר – שיחה 23:47, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

כמאמר המשורר, לא חסר, ברוך השם.. למעשה בכל היבשות פרט לאמריקה הצפונית ואנטרקטיקה היו לארה"ב ידיים ורגליים בהעלאת עריצים רצחניים לשלטון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:17, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מבקש לא להיגרר אחרי הפרובוקציה של הטרול ולא להתחיל לדון האם ישראל דמוקרטית או לא. זאת לא הייתה השאלה שלי. אילן שים לב בבקשה לשאלת ההמשך שלי בעקבות התגובה שלך.--79.181.10.144 23:34, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

למיטב הבנתי (שהיא משוחדת לאור העובדה שנולדתי כאן ואני חי בתוך הקונצנזוס המקומי) מדובר ביסודו של דבר בברית בין שתי דמוקרטיות המחוייבות לזכויות אדם. לא שאין חריקות ולא שאין כאלה שחושבים (כמו באחת ההערות הקודמות) שמדובר בשתי דיקטטורות המתיימרות להיות דמוקרטיות; אז כדי לכבד את האנציקלופדיות של הפלטפורמה בה אנחנו נמצאים אומר כך: מדובר בברית בין שתי מדינות הרואות את עצמן ואת זולתן כמחוייבות לדמוקרטיה ולזכויות אדם (מבלי להיכנס לשאלה אם הן באמת כאלה). זה לא מבטל את העובדה שכל אחת מתוך האינטרסים שלה שיתפה ומשתפת פעולה עם דיקטטורות מטעמים של ריאל-פוליטיקה, ואולי אף משכנעת את עצמה שזה בסדר.

אז הכל לשם שמים? כנראה שלא רק: יש השפעה ללובי היהודי בארה"ב שחורגת מעבר לכוחם היחסי של היהודים בחברה האמריקאית, תעשיית הנשק האמריקאית מרוויחה משיתוף הפעולה עם ישראל וכך הלאה; אך כפי שציינת ובצדק בשאלתך: הרווח של ארה"ב משיתוף פעולה זה מוגבל, ונזקו רב (מבחינת תדמיתה ומעמדה של ארה"ב בעולם המוסלמי). גרי רשף - שיחה 08:51, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

כדאי גם לקרוא ביחסי ארצות הברית-ישראל, בעיקר בפסקאות שאינן עוסקות בהיסטוריה.אודי - שיחה 08:57, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

קבר מאיר הר ציון

מישהו יודע האם יש דרך (עדיף כביש סלול) להגיע לקבר מאיר הר ציון באחוזת שושנה?

אם ברה"מ תמכה בדמוקרטיות "חופשיות"?

בעקבות התשובה לגבי מנהיגת העולם החופשי, השוטר הטוב של העולם, מפעילת נשק כימי ואטומי על אוכלוסיה אזרחית:

האם היו משטרים דמוקרטיים, במובחן המודרני (שמקיימות בחירות אמת ושומרות על חופש ושוויון) שברית המועצות תמכה בהם באופן גלוי? 62.219.149.14 09:45, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

הבעיה היא שבשנים בהם ברית המועצות פעלה, היה מחסור מסויים בדמוקרטיות לא מערביות, אבל אני יכול לחשוב על ניקרגואה וצ'ילה. בשתיהן, משטר סוציאליסטי דמוקרטי שנתמך על ידי בריה"מ הופל על ידי האמריקאים. גם באיראן, המשטר, אף שלא היה מרקסיסטי, נתמך על ידי המפלגה הקומוניסטית עד שהופל בידי הבריטים והאמריקאים. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:26, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

באיראן משטר מוסאדק ננטש בסופו של דבר גם בידי המפלגה הקומוניסטית: הוא הצליח לעצבן את כולם. כמוכן ברה"מ תמכה בהפלת משטר השאה בסופו של דבר (חשבה שהקומוניסטים יוכלו להשתלט על המהפכה ששם). במלחמת האזרחים בספרד ברה"מ תמכה לכאורה בצד היותר דמוקרטי, אבל בפועל חיסלה שם את כל המתחרים (וזה היה הרקע להתפכחותו של ג'ורג' אורוול ולכתיבת חוות החיות). וכמובן: כל הדמוקרטיות שבהן הייתה השפעה סובייטית חזקה לא נשארו דמוקרטיות לאורך זמן (יש למישהו דוגמה נגדית?) Tzafrir - שיחה 11:13, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ניקרגואה הייתה דמוקרטיה מרקסיסטית (הפילו דיקטטור ב-1980, היו בחירות ב-84, הם ניצחו), הוטל עליה אמברגו אמריקאי, האמריקאים מימנו וסיפקו נשק למורדים בשלטון, וב-1990 המרקסיסטים הפסידו בבחירות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:59, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

האם קונדומים גורמים ליותר הריונות על ידי השפעה פסיכולוגית?

האם המומחים נתקלו במחקרים לפיהם ירידת התחושה (גם אם מעטה מאד) הכרוכה בשימוש בקונדומים גורמת למעשה למעין ייאוש מצטבר שבסוף גורם לזוגות להגיד לעצמם "זה לא טבעי", "זה לא מספיק חושני" ופשוט דווקא לקיים יחסי מין בלי קונדום - מה שגורם במקרים רבים להריונות ולמעשה להגדלת מספר האנשים בכדור הארץ שכבר ממילא נחשב ל-Overpopulated? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:39, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

זוגות בוגרים יעדיפו שימוש בגלולה למניעת הריון או בפוסטינור על פני קונדום. קונדום הוא פתרון מצויין ליחסי מין מזדמנים (בהיותו חסם בפני מחלות מין) ופתרון לנערים ונערות שטרם עברו לשגרת קיום יחסים. יתרון נוסף של קונדום, לפחות בעיני, הוא שהאחריות אצל הגבר, והוא אינו צריך לחשוש אם הצד השני התרשל.

ירידת התחושה שאתה מתאר קיימת, אך לפחות בעיני אינה מהווה בעייה מהותית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:19, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

קונדומים מונעים את רוב החשק המיני, וכן למי שעבר ברית מילה ההנאה שלו עם קונדום תרד דרסטית, בגלל היעדר עצבים חשובים (עורלה). קונדום הוא פיתרון לסטוצים בלבד, לא לקשר רציני. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 00:03, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מאמין שאין ממש בדברים שנכתבו לעיל ולא מתכוון להיכנס בכלל לדיון עקר ושטותי בעניין זה, ולמען הרקורד - אני מתנגד לבצע ברית מילה בתינוקות אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית ממשית; אז לפני שאתה תוקף, תחשוב טוב. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:20, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא תוקף אף אחד, אני מציין עובדות ואם נפגעת מדברי (לא רואה בדברי שום דבר פוגע או תקיף), אני מצטער על כך. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 17:11, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

מה אתה גנוב? איפה אמרתי שאתה תוקף, ולא נפגעתי משום דבר. אמרתי "לפני שאתה תוקף, תחשוב טוב" (כי מאמינים פנאטיים בטענה שהצגת נוטים לתקוף כשמבקרים אותם כמו מאמינים פנאטיים ממערכות אמונה אחרות), יש הבדל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:30, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

המשפט למעלה "קונדומים מונעים את רוב החשק המיני" הוא ממש לא נכון. התנסיתי פעמים רבות ביחסי מין עם קונדום וללא קונדום, ואני יכול להגיד שהוא רק מפחית מעט מההנאה. המגע המיני הוא הרבה יותר מחדירה - הוא כולל מגע בכל חלקי הגוף בין בני הזוג, והמגע הזה לא נפגע בכלל מהשימוש בקונדום. להיפך, יש הרגשה נפשית רגועה יותר, כי אין חשש להיכנס להריון או לקבל מחלת מין. חבל להסתכן בגלל הנחת יסוד שהיא לא נכונה. -- ‏גבי‏ • שיח 13:36, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

גם אני כמו גבי, חושב שהמילה "רוב" איננה נכונה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:24, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

האם אני יכול למות? שאלה בפילוסופיה

מוות הוא מצב של הפסקת חיים. אבן לא יכולה למות, כי היא לא חיה מעולם. אבל בשביל להתקיים לא חייבים לחיות.

עכשיו מה זה "אני"? אפשר לחתוך כל חלק בגופי ולהחליף בחלף מכני או ביולוגי. זה "הרגל שלי", כלומר אני קיים ללא רגל, בזמן שהרגל לא יכולה להתקיים בלעדי: זה תהיה אולי רגל, אבל היא עדיין תהיה חלק מ"אני", פשוט אולי לא מחוברת כמו שצריך. אז עקרונית, אני יותר מסכום כל האיברים שלי. אבל יכולות להיות פעולות נפשיות בי, כלומר התודעה שלי, ה"אני" הוא לא חלק מגופי. אתם בוודאי יכולים להגיד שישנם תהליכים פיזיולגיים בגוף בזמן שיש תהליכים בתודעה שלי. אבל זה לא מוכיח בשום לדרך שהתהליך הפיזיולוגי הוא תהליך נפשי, אלא שיש קשר בינהם.

ישנה הגדרה ביולוגית מהו חי. התודעה שלי לא מקיימת אותה. אבל תודעה שלי קיימת. הרי אני חושב, דבר שמוכיח את קיומי. אם כך, אני לא יכול למות?

אם התודעה שיש לך (שאכן איש לא באמת יכול לקבוע מבחינה אפיסטמולוגית שהיא מוחית נטו אך כן ניתן לקבוע שיש קשר בינה לבין המוח) היא נצחית, הרי שהיא קיימת כל עוד היא קיימת (אם קיומה תלוי בקיום היקום, אזי כל עוד היקום קיים היא קיימת, אך אין הכרח כזה). אגב די אהבתי את הסיכום שעשית. בברכה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:34, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

👍 אמנם התודעה שהיא 'אתה' לא יכולה למות, אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה להפסיק להתקיים, ולכן העובדה ש'אתה' ו'אני' לא יכולים למות לא אומר שאנחנו ממשיכים להתקיים לנצח.

מלבד זה מה זה בכלל 'הפסקת חיים' שבגללו אתה לא יכול למות? התשובה שלי היא שהפסקת החיים זה הפסקת החיבור וההשפעה של התודעה שמהווה את ה'אני' על הגוף ולכן אתה כן יכול למות.

מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' באלול ה'תשע"ה • 20:48, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אמנם אינך יכול "להוכיח" שהתהליך הפיזיולוגי הוא הנפשי, אך כל עוד אין לך סיבה טובה לסבור אחרת, יהיה הגיוני להניח זאת (ע״ע תערו של אוקאם). האם אתה יכול להוכיח שאין זה נכון שבכל אדם נמצאים בדיוק 17 ישויות חייזריות שהושתלו בו, ושיחסי הגומלין ביניהן יוצרות את התודעה?
אתה אומר "אפשר לחתוך כל חלק בגופי" וגו׳, וזה אכן נכון עבור כל חלק־גוף מלבד המוח; האם לאדם ללא מוח ישנה תודעה? האם יש לו חווית "אני"? הניסיון מראה שאין שום סיבה לסבור כך, ושבמות המוח מתה גם ה"נפש". ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 09:28, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

יהיה הגיוני לפי מי?... אולי לפי מי שמקבל את הדוגמה האוקאמית שהיא רעיון סובייקטיבי נפוץ שאין שום הכרח לקבלו, אפילו שהוא לעתים פרקטי; אישית ובאופן כללי, אני סולד מהתבצרות בעמדות בנושאים שאיש כמעט לא יודע עליהם דבר, או שהמין האנושי לא יודע עליהם מספיק - מנסיוני זה דבר שבעצמו מוביל במקרים רבים לצרות אופקים ופנאטיות (בעיקר פילוסופית גם אם לא בהכרח מדעית). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:45, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

איפה ראית התבצרות בעמדה? אדרבא, ציינתי מפורשות אין אפשרות להוכיח, משמע שטכנית הכול יכול להיות; אלא מאי, שהסברה שתודעה נשמרת לה בנפרד מהגוף שקולה לסברה שהעליתי על ישויות חייזריות מושתלות, או על הסברה שבתוך מוחו של האדם יושבת לה פיית־נוירונים המניעה אותו, ושלאחר המוות מתעופפת לה לממלכת הפיות במעמקי־האדמה; אין שום סיבה לוגית (הוא מדבר פה על פילוסופיה, ולא על אמונה דתית), שתקבל האחת ותבטל חברתה.
אם אתה סולד מהתבצרות בעמדות בנושאים כאלו, זה אומר שאתה דווקא יותר סולד ממאמינים בנצחיות הנפש שאינם מסוגלים אפילו להעלות על דעתם את האפשרות האחרת? ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 11:05, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מודע לעובדה שאדם יכול להציב אמונות אך סולד מפנאטיות פיזיקאליסטית בדיוק באותה מידה בה אני סולד מפנאטיות ספיריטואליסטית (כהשקפות עולם \ מערכות אמונות וכו'). מכל מקום, אני פוסט-סטרוקטורליסט, נוטה מאד לרלטיביזם ולפסקליזם (הכינוי שלי לגישת פסקל להתמודד עם מטאפיזיקה; לגישה הכללית ולא לסוגה הנוצרית); זה מונח שאני צריך לפרט יותר לעומק בהזדמנות, כרגע לדאבוני אין לי זמן פנוי לכך. בברכה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:26, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני חושב שברוך לא הבנת את הרעיון של הסכין. מה שאתה אומר זה בערך "לא הצלחתי למצוא טיעון משכנע שתודעה היא לא מוח ולכן תודעה היא כן מוח". אני יכול לתת לך טיעון משכנע שתודעה היא לא מוח אם אתה רוצה. תחשוב לרגע על פיל לבן. האם יש לך פיל לבן במוח? ברור שלא, יש לך תאים ותהליכם כימים וחשמליים במוח. אתה תרצה להסתמך עכשיו על רעיות שעדיין לא נמצאו ותגיד שבעתיד תהיה מכונה שתדע לתרגם תועפות חשמליות במוח לתמונה הניתנת להצגה במחשב. באותה המידה אני יכול להסתמך על סדרת ניסויים שתכשל ולא תמצא תמונה כזאת.

האם לאדם ללא מוח יש "אני" היא שאלה שלא יכולה להיות לה תשובה באופן עקרוני. האני האישי לך הוא "רשות הפרט" מבחינה תודעתית( במונחיו של ליבוביץ'). כלומר לא קיים אף מכשיר, תצפית או ניסוי שיכולים לאשר או להפריך שהתודעה שלך קיימת. הניסוי יכול לאשר או להפריך אם המוח שלך תקין או לא. 10:35, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

לא, מה שאני אומר הוא "לא הצלחתי למצוא טיעון משכנע שתודעה היא לא מוח, וסברה זו מטילה עליי קבלת הנחות עודפות מעבר לאלטרנטיבה (כגון קיום ישויות שאינן פיזיקליות), ולכן אני בוחר בהסבר הפשוט, כל עוד אין לי סיבה אחרת".
לא הבנתי את הטיעון שלך על פילים ותרגום מחשבות; איך זה קשור לקיום תודעה נפרדת מהמוח?
עזוב את הנושא החוויתי–פרסונלי, באופן ביהביוריסטי האם אתה כגורם חיצוני יכול לצפות בגוף ללא מוח המתנהג כאילו קיימת בו תודעה? הרי זו בדיוק הדוגמא שלך (בהנחה שאתה שואל השאלה) לגבי איברים אחרים.. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 11:26, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ברוך [ShoobyD], הגישה שלך מתיימרת לפתור את הבעיה הפסיכופיזית על ידי הכחשת הנפש (אתה לא קורא לזה כך, אבל זאת הכוונה ותכף אסביר למה). אתה טוען שאין במציאות גוף ללא מוח בו יש תודעה. בשביל לקבוע דבר כזה, עליך למצוא דרך לראות תודעה, דבר שבלתי אפשרי. מה שאתה כן יכול לראות זה תופעות פיזיקליות, כלומר דברים הניתנים למדידה מספרית. אם נתייחס ישעיהו ליבוביץ שדן רבות בסוגיה: תהליכים פיזיים הם אובייקטיביים ושייכים ל"רשות הרבים של ההכרה" (כלומר עקרונית גם אני וגם אתה יכולים לראות מוח) ותהליכים נפשיים הם סובייקטיביים ושייכים ל"רשות היחיד של ההכרה" (כלומר רק אני יודע כל מה אני חושב עכשיו). לא ניתן להבין רציונלית את עצם קיומו של הקשר שבו אירוע נפשי מחולל אירוע פיזי ולהפך. אם תנסה זאת (ואני ניסיתי לא פעם) תשים לב שיש קפיצה לא רצופה ולא מוסברת בין תהליך גופני לבין התהליך הנפשי. לא מצליח למצוא כרגע את הערך שמתאר את הקושי להסביר את הקשר בין אורך גל לבין צבע נראה (משהו עם שם לטיני. אשמח אם מישהו זוכר). דוגמה קלאסית היא מטופל שבא לרופא ואומר "כואבת לי השן". הרופא יכול להגיד לכל היותר "אין לך מורסה בפה", הוא לא יכול להגיד "אין לך כאב", מכיוון שכאב הוא רשות הפרט ומורסה היא רשות הרבים. הוא יכול להגיד "העצב לא שולח אותות", הוא לא יכול להגיד "לא כואב לך".

בכך שאתה דובק בפיזיקליזם אתה מבטל לחלוטין את עולם הנפש, מכיוון שלהגיד שאין נפש בלי גוף מתנה את קיום של אחד באחר. וזאת למרות שאתה יודע מניסיון שהנפש כן יכולה להניע את הגוף לפעולה. אתה לא יכול להכחיש את עולם הנפש מכיוון שזה פרדוקס: הכחשה היא פעולה נפשית מובהקת. Corvus-TAU - שיחה 16:11, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

מאד מסכים עם קורבוס ורוצה להוסיף - קורבוס, כנראה התכוונת לטיעון החדר של מרי, אחת ההפרכות החזקות לפיזיקליזם. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:42, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

הערך שחיפשתי הוא קווליה! תודה על הקישור. Corvus,(שיחה) 18:51, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

עולם הנפש קיים במוח. המדע יודע כבר די הרבה על התהליכים שבין הפוטונים שפוגעים בעין (ומעוררים חיישנים שונים שיש בה) לבין מה שאנו מדמים כמוחנו ("בעיני רוחנו") כמה שאנחנו רואים. יש הרבה תעתועי ראיה שמבוססים על ההבדלים בין השניים. אנחנו גם יודעים שהמוח כל הזמן עסוק ביצירת תמונת מציאות אחידה וקוהרנטית (גם בהינתן קלטים סותרים) ולפעמים משנה בדיעבד את ה שאנחנו יודעים וזוכרים. לכן אני לא רואה שום סיבה טובה להניח קיום של משהו לא חומרי.

וכן, יש הבדל בין הגורם לכאב לתחושת הכאב (ואנחנו יכולים לשלוט בתחושת הכאב בצורה עצמאית עם משככי כאבים). יש כאן מערכת מאוד מורכבת וייקח לנו זמן להבין איך בדיוק היא עובדת. אנחנו מתקדמים בכיוון (והמחקר ממשיך להתקדם כל הזמן). לא ברור לי למה צריך לוותר מראש על ההבנה. יכול להיות שגם לאחר שההבנה שלנו תהיה שלמה יתברר שהמודל של "נפש" במוח יהיה מועיל לתאור של מה שקורה שם (ויכול להיות שלא). ברור שכדי להבין את רמת המורכבות הזו נצטרך מודלים עם רמת הפשטה גבוהה יותר מאשר "נשלח אות מתא א' לתא ב'". אין לי מושג מה הם יהיו. Tzafrir - שיחה 20:25, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

צפריר, האם קראת היטב את מה שכתבתי? "עולם הנפש קיים במוח" היא טעות מהותית וחמורה והיא יותר מהותית מלהגיד ש"נסיעה מתל אביב לאשקלון נמצאת במנוע של הרכב". אני יודע שאנשים שאינם עוסקים בפילוסופיה (כמוני וכמו שאני מבין גם כמוך) מתקשים מאוד במונחים בסיסיים. קרא בבקשה את הערכים שקישרנו בהם כאן: הבעיה הפסיכופיזית, קווליה, החדר של מרי, פיזיקליזם. אתה מנסה להציג כאן גישה פיזיקליסטית שנסתרה כבר בדיון זה. זה שאתה יודע כימיה לא עוזר לך בגרוש להבין פסיכולוגיה. ומי שטוען אחרת, משקר. אי אפשר להסתמך על ניסוי עתידי שבו יצליחו להסביר צער על ידי הרמון כלשהו, כי אז הניסוי יוכיח רק דבר אחד "קיימת קורלציה ברורה בין קיום הרמון לדיווח על צער". זה לא יוכיח שאותו הרמון הוא הצער. אתה מבטיח שכעבור זמן, לאחר שנבין את מבנה המוח, נצליח להבין את מבנה הנפש. הבטחה מאוד משמחת, אך לעצרנו לא יותר מהבטחה. אני יכול להבטיח באותה מידה שאני אמצע יום אחד משלוש עגול (תחשוב על ההקבלה). אנחנו לא מוותרים מראש על הבנה! אנחנו חוקרים איך המוח פועל והמחקר בהחלט מנסה למצוא את אותם הקורלציות. אבל קורלציה בין תנוע נפשית לתנועה פיזית לא אומרת שנפש נמצאת בתוך הגוף. מה שאני אומר, תודה מאמציו של עודד בלבן, שהעביר קורס בנושא שנפש לא יכולה להיות ממוקמת. לא בנקודת ציון גאוגרפית ולא בתוך איבר. מיקום הוא גודל פיזיקלי, הניתן למדידה. כשאני חושב על החומה הסינית, התודעה שלא לא נמצאת בסין. היא לא נמצאת בשום מקום. Corvus,(שיחה) 22:08, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

@Corvus: קראתי את הדיון, והגישה הזו לא נסתרה בו (שכחתי את השם של הכשל הלוגי - סתרת דרך אחת. לא סתרת את כל הדרכים האפשריות, ולכן לא סתרת את הטיעון). היא גם לא נסתרה בערכים שציינת. ציינתי כבר שהבנת הכימיה מאפשרת לנו כבר היום הבנה מסוימת (בגרוש. לא הרבה יותר) של הפסיכולוגיה - נתתי את דוגמת משככי הכאבים - יש דוגמאות רבות אחרות להשפעה כימית על הפסיכולוגיה.

לשם הדוגמה, אפשר להסתכל על מחשב. ברור שהמוח שלנו שונה מאוד ממחשב, אבל אנחנו יודעים היטב איך מחשב עובד, ומחשב הוא מכונה מורכבת מאוד שלמרות מורכבותה אנחנו יכולים להתייחס למה שהיא עושה ברמות הפשטה שונות. לכן נסתכל על תוכנית שרצה על מחשב עם מספר ליבות. חלקים מהתוכנית יכולים לרוץ על ליבות שונות. אבל הם קיימים ביחד ושומרים מצב משותף. במבט ראשון קשה להבין בדיוק איך התוכנית עובדת. קשה מאוד להבין את הקשר בין הצבע של פיקסל על המסך לבין תוכנו של תא זיכרון (או קיומו או אי קיומו של זרם במקום כלשהו במעבד). למעשה, ברמת ההפשטה הגבוהה יותר שבה כתובה התוכנית, אין התייחסות ישירה לצבע של הפיקסל.

למיטב הבנתי כל העדויות מראות שהמוח שלנו הוא מכונה כזו. מאוד מורכבת, אבל מכונה כזו. לפני כמה זמן לגלגו בכיכר העיר על מחקר על "ג'ניפר אניסטון". בפועל זה היה מחקר די מעניין שהראה קשר ישיר בין נוירונים בודדים במוח לבין מושגים מופשטים. המחקר ההוא נעשה בשנת 2005, והמאמר הזו הוא רק טיפה קטנה מים המחקרים שנעשים בתחום. אז כן, אני די אופטימי שבימי חיי נדע הרבה יותר על דרך עבודת המוח (לדוגמה: נתקרב ליכולת "קריאת מחשבות"). אני מהמר שקריאת רגשות תהיה פשוטה יותר מכיוון שהם נראים לי מושגים אוניברסליים יותר (לדוגמה: לפחות את חלקם אפשר להשרות באמצעים כימיים). Tzafrir - שיחה 08:06, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

שכחתי להתייחס למשולש העגול: בגאומטריה אוקלידית אמנם משולש ועיגול הן שתי צורות שונות, אבל אם אתה חי על משטחים שונים, מסתבר שהמשולש יכול להתעוות. משולש על פני כדור יכול להיראות די דומה לעיגול במבט מבחוץ. Tzafrir - שיחה 08:54, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

הדיון מזכיר נורא את השיעור הראשון של בלבן. ואני הייתי בגישה שלך לאורך רוב הקורס. נתחיל מהסוף: דומה מאוד זה שונה. הגדרת מעגל סותרת את הגדרת משולש. זאת מטרת המטאפורה- להראות שדברים שונים מהותית מעצם הגדרתם. הדימוי של מכונה מסובכת הוא דימוי מוכר מאוד. קראתי תשובה לכך בשני המאמרים. אסכם במילים שלי את התשובות: 1) לחשוב שהבנת מבנה המוח תגרום להבנת חשיבה הוא כמו לחשוב שהבנת מבנה המנוע יגרום להבנת נסיעה מירושלים לחיפה. 2) בשביל לבין עד הסוף פעולה של מוח עלינו לשחזר את המוח עד הפרטים הקטנים ביותר, דבר שיחזיר אותנו למצב הקודם של חוסר הבנה. הדבר נמשל למפת עיר בגודל של עיר שלמה: מפה זו תהיה מדוייקת לחלוטין, אך לא תתרום דבר להבנת העיר. (הדימוי נלקח מחורחה לואיס בורחס). 3) הדימוי של המחשב לוקה בחסר - אתה יכול להסביר הכל במונחים של אותות חשמליים, פרט לדבר הכי חושב: משתמש קצה.

לא מדבור פה ב"אלוהים מתוך בורות" (המקום שבו אני לא יכול להסביר משהו נכנסת מיסטיקה), אלא בכך שלוגיקה טהורה לא מצליחה להתגבר על הקושי בהבנה. וברור שיש קשר בין גוף לנפש. מי שלא מאמין, שירים את היד!

ואתה שוב ושוב חוזר על אותו הטיעון בסמוי- אתה טוען שתנועה נפשית שמתלווה לפעילות כימית היא פעילות כימית. זה לא כך, פחד הוא לא אדרנלין. כשיש אדרנלין בגוף שלי, אז אני מפחד. זה לא מוכיח שאדרנלין הוא הפחד. באותה המידה כשהעין שלי קולטת אורך גל מסוים, אני רואה צבע בהתאם. זה לא מוכיח שאורך גל הוא צבע.

הזכרתי כאן שיש צורך לעשות קציפה לא מוסברת כל פעם כשמדברים על מעבר בין הגוף לנפש. אני אדגים אותה: "אור נכנס לעין, עצבים בעין שלוחים אות כימי למוח, המוח מתרגם את האות הכימי הזה לצבע ואני רואה אדום". למרות שזה נראה כרצף, יש קפיצה אחת- בין "המוח" ל"אני" שמטויחת על ידי המילה "מתרגם". קרא בבקשה את מי הזיז את אצבעות שלי (שוב בלבן). זה ארוך קצת, אבל מעניין מאוד. הספר שהוא מגיב לו הוא מציג את הגישה הפיזיקליסטית הטהורה. Corvus,(שיחה) 10:28, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה חוזר על הטעות: מנסה להסביר בדרך אחת, רואה שזה לא מצליח, ומסיק ששום הסבר אינו אפשרי. לפי הטיעון שלך אנחנו לא יכולים להבין את הפעילות של המחשב בלי לשחזר אותו עד לפרטים הקטנים ביותר. וזה ממש לא נכון. יש כל מיני מהנדסים באינטל שיודעים בדיוק איך בנוי המעבד הראשי במחשב שלי. אבל זהו רק אחד הרכיבים שבו. למרות זאת אני מצליח להשתמש ברמות הפשטה מועילות יותר. אני מדמיין שיש בו תאי זיכרון (איל), וברמה גבוהה יותר: שיש כל מיני תהליכים שרצים שם ושכל אחד מהם רואה מרחב זיכרון פרטי משל עצמו. לפעמים אני גם חושב על התוכנה שרצה שם כאילו היא כאילו היא כתובה באמת בשפה עילית ולא בשפת מכונה (שגם היא פיקציה: נוח לנו לחשוב שהמעבד מבצע רצף של הוראות. בפועל יש שם בלאגן שלם של זרמים ומתחים). אז האם אני יכול להגיד שאני מבין את התוכנה שכתבתי בלי להבין את המבנה המדויק של המחשב שעליו היא רצה? ומשתמש הקצה אינו קשור. הוא לא חלק מהמחשב. אני משתמש במודל פשוט.

אור נכנס לעין. הוא מפעיל כמה מדוכים בעין (חלקם אדומים). אבל זה רק תחילת התהליך. כבר בדרך למוח מתחיל תהליך של מציאת צורות. המוח מחפש צורות מוכרות ומנסה לפרש את המציאות. המוח עסוק כל הזמן ביצירת תמונת עולם מהחומרים שיש לו. לפעמים אתה בטוח שאתה רואה משהו אדום בלי לראות אותו ממש (לדוגמה, אם אתה משלים בדמיונך את מה שמול הכתם העיוור. אבל יש דוגמאות רבות אחרות להשלמות. ברור שמה שמתחולל במוח מורכב יותר מסתם "הצבע שמגיע מהעין". אבל בשביל זה לא צריך להניח שקיים משהו לא חומרי. אין שום סיבה טובה לקיום ההנחה הזו. אין שום עדות לקיומו של משהו לא חומרי. לכן מדובר על הנחה מיותרת. Tzafrir - שיחה 11:53, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

בקיצור, נראה שאני חושב, אבל זאת בעצם אשליה. אני רק חושב שאני חושב. ראובן מ. - שיחה 11:58, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

לפעמים אני תמה אם ויכוחים מהסוג הזה נעשים מול אנשים נטולי תודעה, אחרת אני ממש מתקשה להבין את אי-ההבנה שלהם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:06, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

צפריר, כל העדויות לא מראות ש"המוח הוא מכונה (וזהו)" או ש"הנפש היא המוח". הן מראות שהמוח הוא הישות הביולוגית המורכבת ביותר מבחינה ביופיזיכימית; זה לא גורע מכך שכל העדויות מראות ש"הנפש\קווליה מושפעת לפחות במידה רבה מהמוח" - לבנות מכאן טיעון ש"המוח הוא וודאי מכונה מורכבת (וזהו)" ביחס למידע דהיום ולכל הדברים שלא יודעים בכלל, יכול להיות נכון במידה רבה אך לא בהכרח מוחלטת, וטענה כללית ונחרצת כזאת תהיה בעייתית לפחות מבחינה אפיסטמולוגית ואולי גם לוגית. אני נתקלתי במדעני מוח כמו Donald Hoffman (שהלוואי והיה חומר פשוט יותר שהייתי מצליח להבין טוב יותר לגבי המודל שלו ליחסי נפש מוח שהוא אחד המורכבים שנתקלתי בהם), או מדעני קוגניציה כמו דייויד צ'אלמרס אשר בניגוד לאי-הדיוקים המופיעים בערך עליו, פתוחים גם לרעיונות מהפכניים יותר ביחסי נפש מוח כמו נפש אנושית או פריקורסרים לנפש במגוון מערכות גם ללא מוח, ראה "Conscious as fundamental", או הגישה "Pan-Psychism". ממליץ לראות את ההרצאה של צ'אלמרס בטד, ואת הדיבייט שנערך בין Hoffman, dennett, Chalmers באחד ממלונות Mrriott בארה"ב, שניהם חומרים עדכניים מהשנה שעברה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:23, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

צפריר, הדיון הופך לקצת לא שלם ברגע שאני (תודעה!) מפעיל מכונה (את המוח של הקוראים). זה הפוך את הדיון הזה מבחינתי לסוג של מחשק מחשב שבו אני מפעיל תוכנה מסובכת שאני לא מבין. כלומר אני לבד פה (דבר שאני מתקשה לקבל). האם קראת את המאמר בקישור? הדיון הזה, הקונפליקט בין הגוף לנפש הוא עתיק ימים, עסקו בו גדולי הפילוסופים, כמו דקארט, קאנט, לייבניץ, שפינוזה, והכי מעניין: לייבוביץ' (שאת העמודה שלו בעיקר אני מייצג כאן, למרות שלא מסכים ב-100%. אם תרצה אני אפרט מה הבעיה בה). האחרון עסק בין היתר בנוירופיזיולוגיה, ככה שככל הנראה הוא הבין בקשר בין הנפש לגוף יותר מאיתנו ומכל הפילוסופים שהיו לפניו.והוא עדיין עשה הפרדה חדה בין עולם הנפש לעולם הגוף. לגבי אותה שרשרת לוגית שניסית: נכשלת בה בדיוק במקום שאני נכשלתי. "מוח מתחיל תהליך של מציאת צורות" - זו הקציפה הלא מוסברת. מציאת צורות היא פעולה תודעתית נפשית. מוח הוא איבר בגוף. איבר בגוף לא מסוגל לעשות פעולה נפשית. כך שחזרנו לאותה הבעיה: אנו לא מסוגלים להסביר פעולות נפשיות בכלים פיזיקליים. המשפט "המוח מנסה לפרש את המציאות" הוא כל כך עמוס מבחינה פילוסופית שקשה לך לתאר: איבר בגוף "מפרש"(!), כלומר יוצר הסבר (מה זה הסבר? ולמי הוא מסביר?) של מציאות (איזו? המציאות האובייקטיבית או המציאות החושית? כי גם זה מקום לדיון). קרא בבקשה את המאמר שקישרתי אליו.

Ben-Yeudith‏ יש לך איזו הכשרה בפילוסופיה אני רואה, נכון? וגם שימו לב לתשובות הטיפה ציניות של אילן וראובן. אולי זה נשמע בדיחה, אבל אלו טיעונים חזקים מאוד. הרי שביל ליצור אשליה צריך 3 גורמים: אמת, עיוות ומשהו שמשלים אותו(גורם המקבל קלט שגוי). אם אני מקבל אשליה שאני מודע, מהו אותו המשהו שמקבל את המידע השקרי על כך שאני מודע? ואם הדיון נעשה כאן לא בין תודעות, אז כל מה שקורה פה זה בסך הכל הפעלת אוסף תוכנות.

ואחרון, אובייקטים לא פיזיקליים. אפלטון בכבודו בעצמו (הצדעה) הגה את הרעיון של אידאליזם אפלטוני. לא צריך להיות קיים במציאות (אובייקט) בשביל להיות קיים בתודעה(אידאה). מספרים האם דוגמה מעולה ל"אידאה", כמו גם מושגים מופשטים אחרים כמו "סוס". בעיה של אפלטון היא שהוא ייחס למציאות ערך נמוך יותר מעולם האידאות ומבחינתו כל אובייקט שדומה לסוס אידאלי הוא רק קירוב לסוס. Corvus-TAU - שיחה 15:54, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

הדיון הזה מתחיל להסתובב במשולשים. אבל נראה לי שיש עדיין מה להוסיף. קראתי את המאמר. הוא מתמקד בתקיפה של ספר אחד. שים לב שהוא תוקף את העובדה שכותב הספר בוחר להתעלם מהחוויות החושיות שבעיני בלבן זהו התעלמות ממידע אמפירי. לא קראתי את הספר האמור, אבל אחד הדברים שלמדנו מהמחקר העדכני הוא שאי אפשר לסמוך על החושים שלנו - הם יכולים להטעות אותנו בקלות רבה מדי (ובאותה מידה: גם לא על הזיכרון). בקיצור, לא לגמרי ברורה לי מהי התפישה שהמאמר הזה תוקף. יכול להיות שהתפיסה שאני מציג דומה לזו שמובעת בספר (אבל אז ההתקפה נראית לי די סתמית. לדוגמה: ציינתי כבר שמה שאנחנו רואים אינו קשור ישירות לצבע המגיע מהעין אלא עובר בדרך שכבת פרשנות. את זה כתבתי עוד לפני שקראתי את המאמר) ויכול להיות שמדובר על תפישה שונה. לעניין "אידאות": הרי כבר ראינו שיש במוח נוירונים שמגיבים ל"אידאות" (רעיונות מופשטים) - כגון ג'ניפר אניסטון (גם התמונה וגם השם: יכול להיות שאני מתבלבל קצת בפרטים). אז יכול להיות שהמוח כן עושה פעולות עיבוד ולכן לא בלתי סביר להניח שהוא גם מפרש? Tzafrir - שיחה 16:18, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

שבירה

ללא שום ציניות. יכול להיות, צפריר, שאין שום עולם. אין שום אנשים אחרים, אין שום תופעות פיזיקליות. כל מה שיש זו התודעה שלך, שמקבלת קלט שגוי. הרעיון הזה שלם, עקבי ונטול סתירות. אינני טוען בעדו, אבל אני משתמש בו על מנת להראות שהמציאות שאנו דנים בה היא עניין שביר מאד. צריך עדר שלם של הנחות על מנת להגיע מקיום ה"אני", שהוא הדבר היחיד שבאמת אין עליו עוררין, לקיומה של מציאות פיזיקלית ולכינויה "אובייקטיבית". לדעתי אתה מעמיד את הדבר על ראשו. אתה מתחיל בהנחה שהמציאות הפיזיקלית היא כל מה שיש, ומנסה להגיע למציאות קיומית, לתודעה. מה לעשות שהסדר הוא בהכרח הפוך. תודעה אינה ברת מדידה, אפשר שלך אין תודעה, אני לעולם לא אדע לבטח, ואולי אני רק רובוט, או אשליה שלך, ואתה לעולם לא תוכל לדעת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:29, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

זו אפשרות תאורטית, אבל לא מעניינת (ר' בהמשך). לעומת זאת, אם אני מניח שקיים משהו מחוץ למוח שלי, אני מקבל תמונת עולם קוהרנטית. אם אתה סבור שאני מניח עדר של הנחות, אנא פרט אותן. בפרט, אני מייחס מקום נמוך מאוד לחושים ולכן אני הקוגיטו אינו נקודת מוצא עבורי. נקודת המוצא עבורי היא הממצאים האמפיריים: השיטה המדעית היא הדרך לאגור מידע בצורה מועילה ולהסיק ממנו מסקנות.

לעניין המוח בקופסה: הרעיון הזה מאוד לא שלם, מכיוון שהוא מצריך מקור לקלט ודרך לקיום. הוא הסבר מאוד חלקי שלעומתו גם המפץ הגדול ברור ונהיר. Tzafrir - שיחה 19:00, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

אינני יודע לגבי מעניינת או לא, זה לא רלבנטי. השאלה היא אמת, ואין שום התחייבות שהאמת תהיה מעניינת. נניח את העניין בצד ונבדוק כמה הנחות אנו צריכים לקבל בשביל להגיע לרדוקציוניזם שלך:

• אנחנו חייבים להניח שקיימת מציאות שמעבר לתודעה שלנו.
• אנחנו חייבים להניח שמציאות זו, החיצונית לנו, היא מה שנקלט בחושים שלנו. כל מדידה ומחקר שאנו עושים מתבצעת באמצעות החושים. אם איזשהו רשע קוסמי מזין אותנו במידע כוזב, אנחנו יכולים לדמות שאנו במציאות המוכרת, אבל למעשה אנחנו דרקונים שחיים בעולם שחוקי הפיזיקה לא תקפים בו, אלא משהו שונה לגמרי.
• אנחנו חייבים להניח שאין דבר במציאות שאינו ניתן להמדד באופן זה או אחר דרך החושים, שהרי אם יש קיום לתודעה בתור מהות נפרדת מכל ישות פיזיקלית, הרדוקציוניזם שלך נופל.
• אנחנו חייבים להניח שתודעה יכולה להווצר איכשהו מקיום פיזיקלי. זו המכשלה הגדולה ביותר, מפני שאין לנו שום דרך למדוד תודעה למעט התודעה הפרטית שלנו. אפשר לטעון, באותה מידה של הגיון כשלך, שלאטומים יש תודעה. לא ניתן לסתור זאת וגם לא להוכיח זאת.
• אנחנו חייבים להניח שאנחנו מסוגלים בכלל לתפוס בשכלנו את המציאות האובייקטיבית. ההיסטוריה של המדע עתירה בויכוחים על מה היא המציאות המדעית. תפיסת היקום ההולוגרמי, למשל, שיש לה סימוכים מדעיים לגמרי, קובעת שאין קשר בין המציאות כפי שאנו תופסים אותה למה שיש באמת.

כל אחת מההנחות האלו חיונית לרדוקציוניזם - ואני לא בטוח שהיא שלמה. אם זו לא ערימה מאד רופפת של הנחות יסוד, אז מה כן? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:21, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

לא טרחת למספר אותן. אעבור על כולן:

א. אנחנו חייבים להניח שקיימת מציאות שמעבר לתודעה שלנו.

אכן כן (כמו שכבר ציינתי). אבל גם אי קבלת ההנחה הזו מחייבת כל מיני מסקנות והנחות מוזרות ולכן אני מעדיף אותה.

ב. אנחנו חייבים להניח שמציאות זו, החיצונית לנו, היא מה שנקלט בחושים שלנו. כל מדידה ומחקר שאנו עושים מתבצעת באמצעות החושים. אם איזשהו רשע קוסמי מזין אותנו במידע כוזב, אנחנו יכולים לדמות שאנו במציאות המוכרת, אבל למעשה אנחנו דרקונים שחיים בעולם שחוקי הפיזיקה לא תקפים בו, אלא משהו שונה לגמרי.

הנחה מיותרת. בעיקרון יכול להיות שאיזשהו רשע קוסמי מזין אותנו כל הזמן במידע כוזב. אבל המסקנה ממה שקיבלנו עד עכשיו היא שהוא עושה את זה בצורה מספיק עקבית כדי שנוכל להפיק מכך חוקי טבע. לכן אין לי אפשרות להבחין בקיומו ואין לי שום עניין להרהר בקיומו (יש ספקולציה די דומה על קיומו של אלוהים, ועד היום אין שום עדות סבירה לכך, מה שמביא את מאמיניו הסבירים יותר להתבצר בטענה שאי אפשר להוכיח את קיומו).

ג. אנחנו חייבים להניח שאין דבר במציאות שאינו ניתן להמדד באופן זה או אחר דרך החושים, שהרי אם יש קיום לתודעה בתור מהות נפרדת מכל ישות פיזיקלית, הרדוקציוניזם שלך נופל.

הניסוח הזה שגוי, שהרי קל ליצור חוט מספיק דק כדי שיהיה שקוף, אך עדיין יחזיק משקל וקל ליצור קול שלא נשמע אך יעצבן כלבים. לכן החושים שלנו לא מספיק טובים כמבחן. אני כרגע לא מצליח לחשוב על ניסוח לא טריוויאלי לטענה: אין במציאות שום דבר שלא יכול לשפיע על המציאות?

ד. אנחנו חייבים להניח שתודעה יכולה להווצר איכשהו מקיום פיזיקלי. זו המכשלה הגדולה ביותר, מפני שאין לנו שום דרך למדוד תודעה למעט התודעה הפרטית שלנו. אפשר לטעון, באותה מידה של הגיון כשלך, שלאטומים יש תודעה. לא ניתן לסתור זאת וגם לא להוכיח זאת.

הנחה מיותרת. כמו שאמר ארתור סי. קלארק, אם הטכנולוגיה מספיק מתקדמת, אי אפשר להבדיל בינה לבין קסם. הטכנולוגיה של המוח שלנו מאוד מתקדמת (למרות שהיא התקדמה בדרכים עקלקלות) ולכן מה שקורה שם נראה לנו קסום [הבהרה מאוחרת: אין משהו קסום בתודעה. היא פשוט משהו מאוד מורכב ולכן אין צורך בהנחה על קיומה].

ה. אנחנו חייבים להניח שאנחנו מסוגלים בכלל לתפוס בשכלנו את המציאות האובייקטיבית. ההיסטוריה של המדע עתירה בויכוחים על מה היא המציאות המדעית. תפיסת היקום ההולוגרמי, למשל, שיש לה סימוכים מדעיים לגמרי, קובעת שאין קשר בין המציאות כפי שאנו תופסים אותה למה שיש באמת.

הנחה מיותרת. יש מספיק עדויות תומכות לכך שאנו יכולים (ואם לא בעצמנו לבד: בעזרת מחשבים). האם מדובר על w:Holographic principle? אם כן, מדובר על משהו שקשור לתורת המיתרים, שלה עדיין אין ביסוס מספק (היא עדיין לא במעמד של תאוריה מבוססת). [תוספת מאוחרת: ר' גם מה שגלעד ברזילי כתב על הקונסנזוס המדעי].

Tzafrir - שיחה 01:00, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מצליח לעקוב אחריך. אתה אומר "הנחה מיותרת" והדבר היחיד שאני מבין ממך שמייתר אותה, זו הטענה שלא ניתן לאמת או להפריך (כרגע) את ההנחה. אבל אנחנו מתעסקים כאן בשאלה מהי האמת, לא מהי האמת שאנו מסוגלים למדוד. או שפיקששתי משהו ממה שאתה מתכוון אליו? כל אחת מההנחות האלו חייבת להתקיים, אחרת יוצא שהתיאור שלך את הקיום אינו שלם או פשוט שגוי, למיטב הבנתי.

אתה צודק שהניסוח של ג' לא מוצלח במיוחד, פשוט דיוק בו היה מוביל לסירבול, אבל כנראה שאין ברירה ויש להסתרבל... אז הנה משהו יותר מדוייק: בסופו של חשבון, כל הקלט שלנו מתבצע דרך החושים. אנו מרחיבים במידה רבה מאד את יכולות החושים דרך מכשירי מדידה, אבל מכשירי המדידה שלנו הם תולדה של מה שאנחנו חווים דרך החושים. איננו יכולים לבנות מכשיר מדידה ממה שאנחנו עיוורים לקיומו, גם אם זו אפשרות קיימת. לצורך הדגמה, נניח שבמציאות שלנו ממש יש לתודעות (ואפשר שלדברים נוספים) קיום אובייקטיבי ומופרד. למעשה קיים "מדע תודעה" שפשוט איננו מודעים לו, שמציית לחוקים מתמטיים אלו או אחרים. מאחר שאנו עיוורים לקיומה של תודעה פרט לזו הפרטית שלנו, אנחנו מפקששים את כל התחום. זו אפשרות שלא מכוסה בנקודת המבט שלך, ולכן ההנחה הזו חיונית (לנקודת המבט שלך). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:30, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

[הרחבתי ותיקנתי קצת את התשובה הקודמת] הנחה מיותרת, כלומר: אפשר להסתדר גם אם היא נכונה וגם אם היא שגויה. הסברתי למה לגבי כל אחת מההנחות שכתבתי שהן מיותרות. מהבחינה הזו אין לי בעיה עקרונית עם תודעה "חוץ גופית" אם היא יכולה להשפיע על הגוף. כל מה שיכול להשפיע על העולם יכול להיחקר בצורה אמפירית. כל מה שלא יכול להשפיע על העולם לא מעניין אותי. אם יש "תודעה" שלא משפיעה על העולם, היא בפרט לא יכולה להשפיע על מה שאני כותב עכשיו ולכן היא לא מעניינת. אם יש תודעה שמשפיעה על מה שאני כותב עכשיו, יש באיזשהו מקום ממשק בינה לבין המוח, ואת הממשק הזה אפשר לחקור. לכן אין צורך בהנחה כזו. Tzafrir - שיחה 08:58, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אני עדיין לא מבין איך אפשר להסתדר איתה, הרי הייחוד בתודעה הוא שהמדידה שלה מוגבלת לבעל התודעה. תחושת הכאב אולי לא קיימת ללא פעולת נוירונים, אבל תחושת הכאב אינה פעולת הנוירונים אלא מדידה פרטית לגמרי של התודעה. איך אתה טוען שניתן לפצח את החידה הזו?

אני מנחש שבתוך זמן לא רב נגיע למצב שבו מבחן טיורינג מלא, לא בגירסאות המגוחכות שיש כיום, יעבור בהצלחה. עדיין לא נוכל לדעת אם המכונה שלנו מודעת. זה לא שאני בטוח שהתשובה שלילית, אלא שפשוט אינני רואה שום דרך לבדוק זאת. ההכרזה "אם זה לא מדיד זה לא משנה" אינה תופשת לגבי הדיון הזה, משום שהדיון עוסק בדבר הזה עצמו, שמקיים את המוזרות הזו שהוא ניתן למדידה (חלקית למדי) רק על ידי עצמו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:22, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה מתעלם לחלוטין מהאפשרות שתחושת הכאב היא, בסופו של דבר, משהו שמסתובב בין הנוירונים. זה נראה די סביר, בהתחשב בזה שאפשר להשפיע על תחושת הכאב הזו בעזרת סמים שמשפיעים על המוח. לכן לא מעניין אותי אם המכונה זכאית לתואר "מודעת". אבל אם נבנה את המכונה כמו שצריך, נוכל לבדוק איך היא עובדת בכל מיני רמות ולהסיק מסקנות על תהליכי העבודה שלה. הניחוש שלי היא שהשאלה האם היא מודעת תישאר שאלה חסרת משמעות: גם אם אוכל להוכיח לך שהיא חולמת על כבשים חשמליות, עדיין לא תאמין לי שיש לה תודעה. כלומר: אתה מניח שיש משהו שאי אפשר למדוד אותו ושהדבר הזה הוא "תודעה". לא סיפקת הצדקה סבירה להנחות הללו (למעט כל מיני תצפיות אישיות של פילוסופים. לא בדקתי היטב את כולן, אך להערכתי לא מעט מהן מסתמכות על הערכות שהפסיכולוגיה המודרנית יודעת להראות שהן שגויות). Tzafrir - שיחה 10:45, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

לא התעלמתי. אמרתי שזה לא ניתן לבדיקה ולא יהיה ניתן לבדיקה, ולכן זה לא מדע. זו אינה תשובה מדעית יותר מאשר, בוא נאמר, ה"קרטונים" של הסיינטולוגיה. מכיוון שזו המהות והמשמעות של כל הדיון הזה, המסקנה הבלתי נמנעת היא שאין שום תשובה סבירה מדעית לשאלה הזו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:05, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הנחה: התודעה לא ניתנת לבדיקה על ידי המדע. המסקנה הבלתי נמנעת: התודעה לא ניתנת לבדיקה על ידי המדע. אני מסכים שהלוגיקה כאן תקפה. אני רק לא מקבל את ההנחות שלך (גונבים אותי במחיר). נראה לי שנישאר חלוקים. Tzafrir - שיחה 14:26, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

מה הקשר בין מרחב עם הוא יישוב קהילתי דתי בנגב? על כל פנים, אם אתה חושב שתודעה ניתנת למדידה, רק ספר לי איך אתה מתכוון למדוד אותה. לכל דבר פיזיקלי יש ראיות למדידה - אני יודע שאני מודד שדה חשמלי על ידי מתח וכיוון, כי ככה מוגדר שדה חשמלי. אני יודע שאני מודד גרביטציה, כי ערכתי את ניסוי קוונדיש והכוח הגרביטציוני מוגדר. איך על פי ההגדרה של תודעה אתה מצליח למדוד תודעה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:39, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

מה הקשר בין תוכנה שרצה על המחשב שלי לבין הזרמים שעוברים בין הרכיבים השונים במחשב והמתחים על פני הרכיבים? כדי לתאר את זה נצטרך רמות הפשטה גבוהות יותר מסתם פולסים שנורים במוח בין נוירונים. יש לנו מקבילים מתחומים אחרים במדע: בביולוגיה אנחנו לא מסתכלים על כל אלקטרון וניוטרון בנפרד: אנחנו מסתכלים על חלבונים שלמים ושאר מולקולות גדולות. Tzafrir - שיחה 14:55, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

לגמרי לא רלבנטי. במקרה של תוכנה אנחנו יודעים מה הקשר בין פעולתה לבין הזרמים והפולסים. בביולוגיה אנחנו יודעים בחלק מהמקרים לגשר בין הרמות. טענת שאתה תדע למדוד תודעה, אבל אתה לא עונה לשאלה כיצד אתה מתכוון למדוד תודעה באופן שנובע מהגדרת התודעה. בתור קפדן ואספרגר אני לא מקבל טענה שכזו ללא איזשהו ביסוס, בתור מי שתומך בגישה המדעית אתה מסוגל לראות שזו פרצה קריטית ברעיון. מה הביסוס שלך שמה שתמדוד על ידי מכשיר פלא עתידי הוא תודעה? איזה מבחן הפרכה את מציע לסברה שלך? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:40, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מתיימר להציע תאוריה מגובשת עם תחזיות בנות הפרכה. מצד שני, גם לך אין תאוריה כזו. יש לי חזון לכיוון ההתקדמות (נניח שזה באמת שלי. אני מנכס לעצמי הישגים של אנשים רבים שאני במקרה הטוב קורא עליהם) בהתאם למה שכבר קורה. אנחנו כבר רואים רמזים רבים להתנהלות התהליכים במוח. די ברור לי שהתודעה היא אשליה שהמוח מייצר (המוח היא מכונת עיבוד מאוד מקבילית, ואנחנו רואים תמונת עולם מסודרת וסדרתית). יש כבר הבנה של חלקים שונים ביצירת האשליה הזו (לדוגמה: אנחנו מבינים יותר טוב איך עובד הזיכרון האנושי, גם אם לא לגמרי ברור עדיין איפה בדיוק הוא נמצא במוח). Tzafrir - שיחה 15:59, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אוקי, זה מקובל לגמרי, אם אתה מקבל שכל עוד אין מבחן הפרכה זה לא עבר לתחום המדע. אז ההבדל ביננו זה שאתה חושב שזה מצב זמני ואני חושב שזה מצב קבוע. פער, אבל לא של שמיים וארץ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:06, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אם יורשה לי להתפרץ לדיון המרתק: המונח "אשליה" מרמז על קיום יישות סובייקטיבית, מודעת כלשהי שהיא המושלית. אין אשליות במציאות האובייקטיבית: מחשב שמחקה את מערכת הראייה האנושית יכולת לפרש קלט שלא כהלכה בגלל שהאלגוריתם שלו - אותו אלגוריתם שמופעל ע"י המוח האנושי- אינו שלם ואינו קולט את המציאות באופן אמיתי במקרים מסוימים, אבל הוא בוודאי אינו חווה את אותה חוויה שחווה אדם כאשר הוא צופה באשליה אופטית. על כורחך אתה מניח קיום של "הומונקולוס" שיושב אי שם בתוך הראש והוא ה"מושלה" ע"י המוח.

ישעיהו ליבוביץ ניסח זאת מעט יותר טוב ממני: "מה פירוש הטיעון, שאני תופס תופעות הנגרמות ע"י אירועים פיזיים כאילו היו עובדות הנובעות מתודעתי? לפי התפישה האפיפנומנליסטית, אין זו אלא אשליה. מיד יש להגיד, שזוהי טענה הסותרת את עצמה[...] אין אשליה אלא אקט פסיכי טהור - במכניזם אין אשליה, רק בהבנת המתרחש במכניזם עלולה להיות אשליה של האדם החושב, הצופה במכניזם זה. אשליה היא דבר המתרחש בתודעה, היא עובדה שאינה ניתנת לביטוי בקטגוריות של המציאות הפיזית. נמצא, שהמייחס לפעילות המוחית יצירת אשליה מציג מול המוח נפש שלה נגרמת אשליה זו. זאת אומרת: האפיפנומנליזם הטוען להיות מוניזם מטריאליסטי מפריך את עצמו" ("גוף ונפש - הבעיה הפסיכופיזית", הוצאת האונ' המשודרת). 94.159.152.108 16:28, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

איזה פאדיחה! אתה בטוח ב-100% שזה ציטוט של לייבוביץ? כי בלבלן שם את הטקסט הזה במצגת והייתי בטוח שהוא זה שניסח אותו. Corvus-TAU - שיחה 16:43, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

יורשה לך להתפרץ, אולם נראה שלא פרשת נכון את מה שכתבתי. כמובן שאני לא טוען שיש ישות מודעת נוספת. (או לפחות: לא מניח את קיומה). אתה מניח שתוכנית מחשב לא יכולה לעשות דברים מסוימים (וכן שגם המוח שלנו לא יכול). לא ברורה לי הסיבה להנחה הזו. לכן אין צורך בקיומו של הומונקולוס. ואני לא מתרשם אוטומטית מכל מה שליבוביץ' טוען בנושא: הוא היה אדם מוכשר, אבל לא הכיר את המחקר של עשרות השנים האחרונות. Tzafrir - שיחה 17:24, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

Corvus-TAU: לא לגמרי הבנתי למה אתה מתכוון, אבל הטקסט אכן של ליבוביץ. Tzafrir: אני חושב שאתה טועה ביחס לבקיאות של ליבוביץ במחקר במדעי המוח (אם כי נכון שמאז מותו ב-1994 המעקב פחות אדוק...). באיזה מובן, לדעתך, הטענה "קוואליה היא אשליה הנוצרת ע"י המוח" מסבירה את הבעיה הקשה של התודעה? 94.159.152.108 18:54, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

גם בעשרות השנים שלפני מותו היו לליבוביץ' דעות מאוד מוצקות (ולא כל כך שגרתיות) בנושא. אני לא מקבל אותן אוטומטית. ולשאלתך: אני כבר כתבתי את דעתי ושטחתי את טיעוני. אני לא רואה סיבה לחזור עליהם. מה לא מובן בהם? למה לדעתך מה שכבר כתבתי לא עונה על השאלה שלך? Tzafrir - שיחה 19:30, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הפיזיקליזם הוא אופנה אינטלקטואלית בזמננו בקרב פילוסופים ומדעני מוח (לא כולם, כמובן - en:John Searle, en:John Eccles (neurophysiologist), en:David Chalmers ועוד רבים וטובים מהווים דוגמאות נגדיות), אבל כידוע אמיתות טענות פילוסופיות לא תלויה במספר המקבלים אותן. החלק בדבריך שלא הבנתי ואליו התייחסתי היה משמעות הטענה "התודעה היא אשליה". אני לא מבין איך לדעתך היא מסבירה את הקשר בין הקוואליה לבין התפקודים הפיזיים של המוח: מה ההסבר שלך לקיומן של פונקציות נפשיות - מזה, ופונקציות פיזיות - מזה, וליחס בינהן. 94.159.152.108 20:51, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

אנונימי, התכוונתי לזה שבזמנו הוספתי את הטקסט שכתבת אפיפנומנליזם, כשהסתמכתי על מצגת מקורס של עודד בלבן. היתי בתמימותי משוכנע שהוא ניסח זאת כך, אך למעשה הוא ציטט אדם גדול ממנו. Corvus,(שיחה) 21:03, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

סברה נפוצה (ומקובלת על רוב העוסקים בתחום) שלא מקובלת עליך מכונה על ידך בזלזול "אופנה אינטלקטואלית". זו לא דרך מכובדת להתייחס לעמדות של אחרים בדיון. מבחינתי אין פונקציות נפשיות נפרדות. הרצף של המחשבה נוצר כתוצאה מתהליכים במוח. אנחנו יודעים שיש שם שיתופי פעולה וסינכרון בין קבוצות גדולות של נוירונים. נתתי כדוגמה במעלה הדיון תוכנית מחשב שהיא בעצם אשליה: התהליכים שמפעילים אותה מקבלים מדי פעם זמן בליבה זו או אחרת. למרות זאת יש לנו אשליה של רצף פעילות שלא נקטע. Tzafrir - שיחה 23:06, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

"מבחינתי אין פונקציות נפשיות נפרדות"; מעבר לכך שאינטראקציה כימית איננה חוויית ראיית צבע (למשל), גם אם מבססים אותה, זוהי לא באמת בחינה כי לא בחנת דבר, מבחינתך אין מה לבחון, אתה פשוט מציב אמונה על סמך מידע קיים חלקי, אמונה שאישית אני מופתע ממנה כי אני חושב שהמידע הקורלטיבי (Correlative) לא תומך בה באופן מוחלט\בניסוח גורף. אני גם חולק על הטענה הכללית ש"יש לנו אשליה של רצף פעולות שלא נקטע"; אין בהכרח שום אשליה כזו ואפילו לא רצף כזה; אפשר לנקוט גישה מורכבת יותר ולהגיד שאדם מתחיל רצף חדש כל פעם שהוא מתעורר בבוקר\מתעורר מקומה\אנצפליטיס לטרג'יקה או מחלה נוירולוגית אחרת\פסיכוזה קשה כמו דיסואציה אישיותית וכו'; אפשר אף להרחיק לכת ולהגיד שרצף זה מושפע הן מאקראיות והן מבחירה חופשית (עליהן הרחיב הפיזיקאי והפילוסוף היהודי-דתי מיכאל אברהם בספרו "מדעי החופש" תוך קשריתם לנושא דנן. ונקנח בהרצאה בה מוצגות מספר אמונות\דוגמות פיזיקאליסטיות, אותן זיהה מי שמעביר אותה, הביוכימאי ד"ר רופרט שלדרייק. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:52, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

האנלוגיה לתוכנית מחשב פגומה. במקרה של התוכנה, כמו בכל מקרה של אשליה אופטית או אחרת, האדם המודע הוא המושלה. התוכנה עצמה לא חשה דבר, אין לה קוואליה. איך פעילות פיזיקלית וכימית של עצמים פיזיים - נוירונים - מסובכים ככל שיהיו, יכולה לגרום לחוויה סובייקטיבית? זו דוגמה מובהקת ל-Category mistake. פעילות הנוירונים, בדומה למחשב, יכולה להניב תוצאות שיראו ליצור בעל תודעה כאינטילגנטיות: זיהוי תמונה וכו' וכו', אבל אין שום אפשרות לתאר תהליך שתחילתו בגלגולים של חומר ואנרגיה (הנשלטים ע"י חוקי הפיזיקה) וסופו בחוויות סובייקטיביות. 94.159.152.108 08:19, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

מתחיל להימאס לי לחזור על הטיעונים שלי.

1. אינטראקציה כימית וכו': הסברתי את זה כבר מספיק פעמים.
2. רצף שאינו נקטע: המוח מנסה בכוח ליצור רצף כזה. כשאתה ישן, המוח מנותק מקלטים חיצוניים (בעיקר בשנת חלום) ולכן הרצף שנוצר מבוסס רק על מידע פנימי. שים לב שבזמן חלום אתה כלל לא מודע לניתוק: חלומות מאופיינים במעברים חלקים מאוד בין סצנות שונות - המוח שלנו יודע ליצור רצף אחיד. זה לא עובד כשאתה מתעורר (השינוי כמעט תמיד גדול מדי וניתן להבחנה).
3. הפרעת זהות דיסוציאטיבית - עצם קיומו שנוי במחלוקת. אבל גם אם ההפרעה קיימת, איך זה משפיע על הטיעון שלי?
4. שאר פסיכוזות: אנחנו מצליחים לטפל בהן לא רע בעזרת טיפולים שמופנים למוח. אולי אין באמת משהו מעבר למוח? יש למישהו ממשתתפי הדיון הזה איזו עדות סבירה שיש תודעה חוץ מוחית? או שזו הנחה בסיסית?
5. בחירה חופשית - נראה לי שהעובדה שאין כאן מקום לבחירה חופשית מקשה על אנשים לקבל את המודל הזה (אבל באותה מידה, במודל הדתי אין באמת מקום לבחירה חופשית, שכן הכל צפוי (והרשות נתונה)).
6. מחשב דגם מושלם של המוח האנושי. הוא מודל פשטני שמדגים חלק מהתכונות. כתבתי מהן התכונות שהוא מדגים.

Tzafrir - שיחה 10:53, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אף אחד לא חייב להמשיך בדיון בעל כורחו...אתה רשאי, כמובן, לאחוז באמונה של הפיזיקליזם (שהיא אמונה מטאפיזית ליגיטימית בדיוק כמו האמונה בדואליזם או באידאליזם), אבל אתה טועה אם אתה חושב שהעמדה הזו מתחייבת באופן כלשהו מהשיטה המדעית או מהממצאים של מדעי המוח. השיטה המדעית היא דרך מתודולוגית לרכוש ידע אמין על העולם הפיזי, והיא הוכחה כעובדת באופן נפלא. המילה "שיטה" מרמזת שזו סוג של טכניקה, דרך אפיסטימולוגית ליצור ידע, ולא טענה אונטולוגית בנוגע לטבע המציאות. השיטה המדעית מגבילה עצמה לעצמים פיזיקליים ולמכניזימים פיזיקליים, אבל אין פירושה שרק עצמים כאלה קיימים. בפרט, קיימים טיעונים פילוסופיים רציניים, שהוזכרו ע"י מגיבים אחרים, נגד התפישה הפיזיקליסטית. 94.159.152.108 11:52, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל כבר ציינתי למעלה: אני לא מניח מראש שאין משהו חוץ־מוחי. מה שדי ברור הוא שאם יש משהו חוץ־מוחי יש איזשהו ממשק בינו לבין המוח ואת הממשק הזה אפשר לחקור בכלים מדעיים. עד היום אין שום עדות לקיומו של ממשק כזה. אין שום עדות לקיומה של תודעה חוץ־מוחית. אנחנו יכולים לתת הסבר מספק שלא דורש את ההנחה הזו. לכן ההנחה הזו נראית מיותרת. כשיהיו לכם עדויות סבירות, תגידו לנו. עד אז, מדובר על הגיגים פילוסופיים ותו לא. Tzafrir - שיחה 12:32, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

תמהני איך אתה כותב ש"אין שום עדות לקיומו של ממשק" (בין המוח לתודעה). הרי אתה בעצמך ציינת את הקשר ההדוק בין תופעות פיזיולוגיות במוח לתופעות נפשיות, ואת היכולת לעורר חוויות נפשיות באמצעיים כימיים ופיזיקליים. הבעיה אינה בקיום קשר בין המוח לנפש (Mind), אלא בהסברת הקשר הזה. התודעה הסובייקטיבית היא נתון ראשוני של התפישה: לפני שאדם לומד משהו על המוח, על העולם החיצוני, על היקום - הוא חש, מרגיש, חושב ורוצה. הוא חווה את העולם מתוך תודעתו סובייקטיבית. "אין להרבות ביישויות שאין בהן צורך" - אבל בתודעה הסובייקטיבית "יש צורך", כיוון שהיא מאפיין בסיסי ביותר של הקיום האנושי, ומי שטוען שבאופן כלשהו היא "בעצם" פעילות מוחית, עליו חובת ההוכחה. הטענה ש"אנחנו יכולים לתת הסבר מספק" לבעיית הגוף והנפש בלי להצטרך לתודעה הסובייקטיבית היא טענה נועזת שגם המטריאליסטים האדוקים ביותר אינם טוענים, ואם אתה יכול לספק הסבר שכזה, מן הראוי שתציג אותו...מהסיפא של דבריך משתמע שאתה אוחז בדעה שתמונת העולם הפיזיקליסטית קרובה, משום מה, יותר לשיטה המדעית מאשר תמונת עולם שאינה פיזיקליסטית, וש"אנחנו" (הפילוסופים? הלא-אתאיסטיים? הלא-מדענים? הלא יש גם מדעני מוח אתאיסטיים או אגנוסטיים שאינם פיזיקליסטיים) צריכים לספק "לכם" (המדענים? הלא יש מדענים רבים שאינם פיזיקליסטיים) הוכחות; כפי שניסיתי להסביר, תפישת העולם שאתה מציג לא מגובה בשום אופן ע"י ממצאים ממדעי המוח, כפי שתפישת עולם דואליסטית לא יכולה להיות מגובית ע"י ממצאים כאלה. 94.159.152.108 14:31, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

די נמאס לי לחזור על הטיעונים שלי (האמת, אני לא חוזר על שום טיעון כי לא טענתי בשום מקום את הטיעונים שהצגתי לעיל, זה רק בשביל להראות לך שזו הצגה מיותרת)

1. גם אינטראקציה כימית (תהליך פיזיכימי) לא בהכרח יוצרת נפש אלא במקרים מסוימים וודאי משפיעה עליה - אתה מוסיף על כך אמונה פרסונלית שהיא וודאי יוצרת אותה.
2. אתה טועה, המוח לא מנותק מקלטים חיצוניים, יש כמות חומר אדירה שתפריך את זה ובשלבים מסוימים של השינה כמו 1-2 ניתן לשמוע צלצולי טלפון חלשים מעבר לחלום או להרגיש תחושות מסוימות מן החוץ. "המוח מנסה ליצור רצף כזה" - משפט זה לא מאד מדויק לדעתי, תלוי מתי. בפועל אין בהכרח רצף כזה, ה"רצפים" שאתה מדבר עליהם נקטעים לרוב על ידי אותם "הפסקות אפלוליות זמניות של תחושה טיפוסית (אפשר לקורא לזה כך אני מניח) שתחושת הזמן בהן שונה לרוב, וקורים במצבים שהזכרתי לעיל, כאשר אין חלום \ הזיה במקומם.
3. עצם קיומן לא שנוי במחלוקת בקרב פסיכולוגים ופסיכיאטרים; אני אומר את זה בתור שלמד ונבחן על זה - הסברתי לעיל וגם בתגובה זו, זה רק אחד מהמצבים בהם לכאורה הרצף-החווייתי נגדע ומתחיל חדש (אין בכך לגרוע מקיומו של זיכרון כמובן שמעצב את הרצף (אם כבר להתבטא כך)., שכן מי שעובר ניתוק לא בהכרח יזכור מה היה שם. הוא לא בהכרח יזכור באופן ברור מה היה בפצלים המשניים של אישיותו.
4. העובדה שמטפלים בהן טוב בתרפייה פיזי-כימית איננה רלוונטית - גם את זה הבאתי רק כדוגמה שמפריכה את טענת הרצף; לגבי החוויה הנפשית - עוד לפני ההנחה הבסיסית לפיה נפשות הן פונדמנטות של מערכות יקומיות, הנפש של כל אחד, גם אם הוא מתכחש לקיומה מטעמים פסיכואנליטיים היא מה שהיא, ועצם העובדה שמתקיימת אינטראקציה בינה לבין המוח לא שוללת את קיומה.
5. לא מדובר בעובדה - וגם אם היה, לא הייתה אפשרות שהמידע הקוגניטיבי\הגיוני-פרסונלי\נון-רגשי-בעצמו-כביכול היה מקשה על מישהו כי הכל היה אשלייתי ולא הייתה רמה נפשית, ולאף אחד לא באמת היה "קשה". לפי דבריך נראה לי שלא הבנת נכון את מושג הבחירה החופשית - מי שמקבל את המודל הנפוץ והסביר יותר (ביחס למידע שהצטבר על קווליה) ולא מציב אמונות פיזיקאליסטיות מעבר לכך, יודע שבחירה חופשית נעשית בתוך עולם שיש בו דטרמיניזם, ואולי גם אקראיות טהורה; זו בחירה חופשית שבאה באינטראקציה מידתית עם דטרמיניזם ואולי גם אקראיות. אני יכול לטעון באופן סובייקטיבי-פרסונלי שמי שמתקשה לקבל את המודל הזה הוא סדיסט פסיכופתולוגי שמנסה לגרום אי נוחות לאנשים אחרים על ידי הצגת אמונות מוזרות שסותרות אפילו את חווייתו האישית שלו עצמו, אז מה?
6. לא ראיתי מה כתבת על מחשב דגם מושלם כזה אבל בפועל אין מחשב המחקה את המוח ואפילו לא משהו שממש מתקרב לזה (כי בכלל לא מבינים את רוב הפונקציות הנעשות במוח, את החלופות להן וכו', לא מיפו את כל האזורים בו באופן מדויק, ולא את הנוירוכימיה וכו'), Let alone, איש לא יודע אם יש למחשב הזה נפש ואם הייתי צריך להמר הייתי מהמר שאין לו (אני לא פוסל שאפשר ליצור נפש אפיפנונמלית וגם אם אפשר, אין זה בהכרח סותר מציאות בה מתקיימת נפש טרנסנדנטית ביחס למוח אנושי X אשר בא עימה באינטראקציה). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:43, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

התייאשתי סופית. אתם פשוט מניחים מראש הנחות דואליסטיות ופוסלים את כל מה שלא מתיישב עם זה (וגם לא מתייחסים ברצינות לטיעונים שלי). אין שום טעם בדיון הזה כמו שאין טעם בדיון עם אדם דתי על קיומו של אלוהים. אני יכול לענות בקלות לפחות לחלק מהטיעונים כאן (תרגיל בית: לעבור על התשובות שניתנו לי כאן ולבדוק אם הן נכונות עובדתית - כבר בקריאה ראשונה אני רואה שם כמה עובדות שגויות) אבל זה באמת בזבוז זמן. Tzafrir - שיחה 16:53, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

התייאשתי סופית. אתה פשוט מניח הנחות מוניסטיות הרמטיות ופוסל את כל מה שלא מתיישב עם זה וגם לא מתייחס ברצינות לטיעונים שהוצגו בפניך. אין שום טעם להתדיין כך כמו שאין טעם להתדיין עם אדם דתי על קיומו של אלוהים. אני יכול לענות בקלות לפחות על חלק מהטיעונים כאן (תרגיל בית: לעבור על התשובות שניתנו לך כאן ולבדוק אם הן נכונות עובדתית - כבר בקריאה הראשונה אני רואה שם כמה עובדות שגויות). אבל זה באמת בזבוז זמן. ועכשיו במילים אחרות, זה בעייתי להניח שכל משתתף בשיח חולק את אותן העמדות, או את אותם ניסוחים של עמדות שעמיתו לשיח הציג. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:49, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

יופי. תגובת מראה. אבל אפילו התגובה הקצרה הזו מכילה שגיאה עובדתית בסיסית. ציינתי במפורש כבר כמה פעמים שאני לא פוסל דגם דואליסטי. אבל ברור לחלוטין שמה ששולט על הגוף הוא המוח ולכן אם יש איזושהי תודעה "חוץ־גופית" היא צריכה להשפיע על המוח בדרך כלשהו. הדרך שבה היא משפיעה על המוח ("הממשק שלה למוח") הוא כבר דבר חומרי שניתן למחקר. מקובל עליך? Tzafrir - שיחה 18:54, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מאד מקווה ש"תגובת מראה" זה כינוי מצומצם ותו לא שכן התגובה איננה שיקוף מדויק של האמור... התגובה לא מכילה שגיאה עובדתית בסיסית שכן אני ראיתי את טענותיך "כמה וכמה פעמים" שאינך פוסל דגם דואליסטי אבל בפועל, כל מה שכתבת הוא לפי התרשמותי נסיון לפסול את הלגיטימיות של עצם קיום הפרדיגמה הדואליסטית - מחד הצהרת "אינני פוסל דואליזם", ומאידך הצגת טענות נחרצות נגד קיום דואליזם נפש-מוח מכל סוג שהוא, עד שזה באמת נראה לי כמו סתירה עצמית. לגבי האם ישנה השפעה מרמת הנפש לרמת המוח, אז אני משוכנע שכן ועל כך הרחבתי למעלה. לגבי מה אני חושב על אותו "ממשק" בין הנפש למוח, אני מניח שאפשר לחקור את זה אבל לא רק בכלים מדעיים פיזי-כימיים (להבדיל מ"ממשק" מוח > נפש שאותו אני מתרשם שכן אפשר לחקור בכלים פיזיכימיים נטו); אני מאמין, כמו מדען הקוגניציה צ'למרס וכמו הנוירוביולוג הדתי מהעברית סומופלינסקי, שהמדע והפילוסופיה יצטרכו לשלב ידיים בחקירה הזאת. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:12, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

איך יכול להיות שאי אפשר לחקור את הממשק? הממשק הוא כבר חלק מהעולם הפיזי (ושוב: זה בהנחה שאמנם יש משהו שאינו חלק מהעולם הפיזי). אתה זורק כאן שמות של כל מיני פילוסופים (גם אני יכול לזרוק את שמו של מורו של צ'למרס, דאגלס הופשטטר שיש לו דעות מעניינות משלו לגבי יצירת תודעה (לולאה מוזרה) - עוד דוגמה לרעיון פילוסופי ללא בסיס מספק מהמחקר המדעי). קל מאוד להגיד ש"המדע יצטרך לחקור את זה". בפועל המדע חוקר ומתקדם. חקר המוח מתקדם במרץ, גם ללא כל עזרה מהדואליסטים. מגלים כל הזמן דברים חדשים. לא מגלים שום עדות ליישות חיצונית (איך / איפה היא קיימת? האם יש לה קיום עצמאי? איך היא נוצרת ו/או מתכלה?). לדואליסטים היה המון זמן למצוא ממצאים, ואין כלום. לכן זה לא כיוון מחקר פורה ואין כמעט טעם להשקיע בו כסף (אבל זה לא מונע מאנשים שונים לנסות). יש לך הצעה לניסוי שאפשר לעשות? כדי לאמת או לשלול את המודל שלך?

יש לך דוגמה לממצא שהיה גורם לך לנטוש את אמונתך בדואליזם? לגבי: קשה להגיד, מכיוון שלא מדובר על משהו מבוסס. אני מניח שאם יהיה ממצא מאוד מבוס על שליטה על המוח (לא באמצעים מלאכותיים) מחוץ לגוף (אם כי צריך להוסיף כאן אולי כמה הסתייגויות: אולי נמצא בעתיד דרכים "לגדל מערכת עצבים" או משהו דומה, ואז זה יהיה תחת הסייג של "מלאכותי"). Tzafrir - שיחה 20:04, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

תלוי איך אתה מגדיר ממשק - התייחסתי למילה הזו מקודם על פי מה שהבנתי (הדרך בה הנפש משפיעה על המוח). לא זה ידוע ולא ההפך ידוע ברמה ביו-פיזית, או כמעט ולא ידוע. ציטטתי פילוסופים בהקשר לרעיון מסוים או עמדה מסוימת. שנינו מודעים לכך המדע חוקר ומתקדם אבל הוא חוקר תהליכים פיזיכימיים נטו ולא את ה"ממשק" וגם אתה בסירה הזו של "קל מאד להגיד שהמדע יצטרך לחקור את זה". השאלות שהצגת טובות מאד לדעתי, ובגלל שהמחקר רק בתחילת דרכו ואני, כמוך, לא מומחה בו, אני יכול להגיד רק במה אני מאמין או מה נראה לי סביר (ואת זה כבר פירטתי למעלה והרוצה יקרא). ה"דואליסטים" מדברים על קוואליה שמי שטוען שאיננה קיימת הוא מבחינתי סדיסט הפועל ממניע פסיכואנליטי מפוקפק וגם טענותיהם הובאו למעלה; בו בעת שאדם הוא "דואליסט" לפי התיוג הסטריאוטיפי בו אתה משתמש, הוא גם יכול להיות מדען קוגניציה או נוירוביולוג מבריק; כמו אותם מדענים שהזכרתי. מה שיהיה יהיה אך בכל מקרה לדעתי כל הגישה של "ממצא שתומך במוניזם" או "ממצא שתומך בדואליזם" שגויה; כל הממצאים המדעיים (עזוב עכשיו את הפילוסופיים\לוגיים) שאני מכיר מעידים על קשר הדוק בין המוח לנפש (ובפרט הקוואליה) - מי שרוצה לבנות לעצמו דוגמות פיזיקאליסטיות על סמך מערך המידע שהתקבל על הקשר בין מוח לנפש, בבקשה, אבל ביחס לכמה עובדות\עמדות לוגיות\פרקטיות שברשותי, זה מעשה מיותר ואבסורדי, ולא אקח בכך חלק. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:28, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

זה לא תלוי בהגדרה. המוח הוא חומרי. אתה טוען שיש משהו לא חומרי ששולט עליו. איפשהו בדרך בין הדבר הלא חומרי למוח יהיה החלק החומרי הראשון. מוסכם עליך שהוא ניתן למחקר? ובאמת אין שום דבר שיוכל לשכנע אותך? לדוגמה: אם נצליח לבנות מחשב שמחקה בצורה מספיק טובה את תפקודי המוח (יש לא מעט מיזמים בכיוון בעזרת רשתות עצביות), או לפענח מספיק טוב את תפקודי המוח ולהבין את תהליכי החשיבה, האם זה לא יגרום לך לשנות את דעתך? לפי מה שהבנתי מהדיון עד כה, אתה טוען ששני אלה לא יתכנו. אבל מה יקרה אם אחד מהם הם יתממש? Tzafrir - שיחה 00:08, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

בוודאי שזה תלוי! המילה "ממשק" היא, כמו כלל המילים, רבת הקשרים ובכדי שאוכל להתייחס בנחת אני צריך הגדרה נומינאלית (מה טוב אם אופרציונאלית) שלה... לזה התכוונתי... אני לא טוען ששני הנסיונות להבין לא יתכנו - אבל היות והעיסוק הוא נוירוכימי אני לא רואה איך תוכל לקבל שום דבר מלבד הבנה טובה יותר \ מיפוי של התליכיות הנוירוכימית ובפרט הקורלטיבית (אזור א' עובד עם אזור ב' ובמוח אנושי זה יניב חוייה נפשית ג'); כמו שטענתי, מבחינתי עולם בו המוח נשלט, לפחות במידה חלקית על ידי נפש חיצונית אינו בהכרח סותר עולם בו יווצרו נפשות אפיפנומנאליות מלאכותיות (אם זה בכלל אפשרי); אני פשוט לא רואה למה שזה בהכרח יסתור אחד את השני ולכן גישתי הרמונית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:12, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

הקשר? נתתי לך הקשר כבר ממתי שהצגתי את המושג. אני לא אוהב להתעסק סתם בסמנטיקה. אבל מהתגובה שלך ברור שאין טעם בדיון: אתה לא רואה שום דרך אפשרית שבה ייתכן שאתה טועה. ניסיתי לקבל ממך הצעות לניסויים שיספקו מידע נוסף, וגם כאן אין (למרות שאתה טוען שהמדע צריך לשתף פעולה עם חוקרים מהאסכולה שלך). Tzafrir - שיחה 05:56, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לא ראיתי איך הצגת את המונח הזה "ממשק" לאנונימי ועניתי למעלה בהתאם למה שהבנתי. בכל מקרה, זה שאני לא רואה שום אפשרות לכך שאני טועה לא מכריח שאיני מדייק (אם כך חשבת) או שמי שטוען שאני טועה חף מסיפוק ראיות חד משמעיות לכך; יש אוקיינוס של ראיות להשפעות מצד המוח על הנפש, אבל לגבי השפעות מן הנפש, מעבר למה שנראה לי עם הקווליה שלו (או לכל אחד אחר) כבר ציינתי שאני סבור שזה אפשרי לחקירה פילוסופית לפחות (בעיקר לוגית) אבל אני לא יודע אם פיזיכימית (כי ה-Frontend שמושפע באופן ישיר מפיזיכימיה לכאורה טרנסנדנטי); אבל אני לא יודע, לכן ציינתי רק שה-Notion כיום שהחקירה תהיה משולבת אבל אני לא יכול להגיד לך אם זה יתאפשר בכלים מדעיים כי אני לא יודע לאן המחקר יגיע ב-4000 השנים הקרובות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:20, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

שבירה 2

הדיון מגיע בקרוב ל10,000 מילים. (רק אומר). בלנק - שיחה 11:10, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

ובשלב הבא תהיה אות לכל שורה..... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:18, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

הייתי שובר בעצמי אם לא הייתי מרגיש שהוא מאוד קרוב למיצוי. נראה לי שהוא כבר מוצה. Tzafrir - שיחה 13:25, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

איך להתגלח עם מכונה בלי ללכלך את כל הבית?

כשמתגלחים עם מכונת תספורת, אז מלא שיערות עפות לכל הכיוונים. איך להתגלח עם זה בלי לנקות אחר כך את כל חדר האמבטיה? 132.66.137.207 19:31, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה מתכוון לגילוח שיער פנים? אם כן, תשתמש בסכין גילוח וקצף גילוח או מכונת גילוח. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 00:01, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מתכוון לקיצוץ זקן ולא גילוח מלא. 132.66.137.207 10:54, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אם אתה מתכוון למכונת תספורת, אז אני לא מבין איך זה מתדרדר ל"לנקות את כל חדר האמבטיה". אני מסדר את הזקן מעל הכיור, ומנקה את הכיור לאחר מכן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:45, 25 באוגוסט 2015 (IDT)