חיספין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיספין
אין תמונה חופשית
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎415‏ מטר
תאריך ייסוד 1973
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 1,236 תושבים
מיקום חיספין
חיספין
חיספין
http://www.hispin.org.il

חיספין (גם: חספין) הוא יישוב דתי ברמת הגולן שהוקם בשנת 1978. היישוב מהווה מרכז חינוכי לגוש היישובים הדתי שבדרום רמת הגולן (חיספין, נוב, אבני איתן) שנקרא גוש חיספין. בכניסה ליישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 התיישב במקום גרעין נח"ל תעשייתי, והיישוב נקרא "כפר גנ"ת" (ראשי תיבות של גרעין נח"ל תעשייתי), אך בהמשך הוסב שם היישוב ל"מרכז חיספית", ומאוחר יותר - חיספין. מקור השם - על שם ישוב יהודי מתקופת בית שני בשם "חספייה", שהשתמר בשם הכפר הערבי ח'ספין ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיספין בית ספר יסודי ממלכתי-דתי אזורי, תלמוד תורה לבנים לכיתות א' - ח', ישיבה תיכונית המונה למעלה מ-400 תלמידים (ישיבה תיכונית חיספין), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום ה'" וישיבת הסדר גדולה (ישיבת הגולן).

בעבר פעל ביישוב כולל האידרא, בנשיאות הרב שלמה גורן. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם: רב העיר צפת שמואל אליהו, מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, מנהל בתי הדין הרבניים וסגן שר הדתות הרב אליהו בן דהאן, שמעון אדלר ואברהם ליפשיץ - ראשי האגף לחינוך דתי במשרד החינוך (חמ"ד), ועוד.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימת אכסניה שנפתחה בשנת 2004. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.

רוב תושבי חיספין מתפרנסים מהוראה במוסדות התורניים שביישוב, בטבריה וצפת, ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים.

מאגר המים בני ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 7.0 מליון ממ"ק, גובה המים 15 מטר, רום טופ 415 +, אגן הניקוז: כנרת, אורך הסוללה 2300 מ'.

לאחר הקמת היישוב חיספין, האזור נוקז ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי החרסית המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של נחל אל-על.

השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". שם זה הדביקו התושבים הבדואים לשדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים המכסות על דולמנים). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.

מגדל המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מהנוף היישובי. בשנת 2011 הוחלט על פי רוב התושבים להרוס אותו, לצורך הרחבת בית הכנסת המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°50′42″N 35°47′33″E / 32.8449°N 35.7926°E / 32.8449; 35.7926