גילה גמליאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גילה גמליאל
גמליאל
תאריך לידה 24 בפברואר 1974 (בת 40)
ב' באדר ה'תשל"ד
כנסות 16, 18 - 19
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

גילה גמליאל דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד וסגנית יו"ר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילה גמליאל נולדה בגדרה. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, בעלת תואר שני בפילוסופיה באותה אוניברסיטה. כמו כן היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו. בעלת תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן‏[2].

בשנת 2014 השתתפה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות", אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[3].

גמליאל נשואה‏[4] ואם לשתי בנות, אותן ילדה במהלך הכנסת ה-18[5], ומתגוררת בתל אביב.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה בנימוק של "מנהל לא תקין". היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים.

בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. בתקופה זו פגשה את שגיב אסולין שעמד בראש מועצת האגודה, והיה לשותפה הפוליטי, ואף לבן זוגה.

כאשר התמודדה כעבור כשנה על המשך כהונתה בתפקיד יו"ר האגודה לווה ההליך בסערה. מתנגדיה מחו על צורת ניהול האגודה על ידה ועל ידי מקורביה, וטענו שהשתמשה באגודת הסטודנטים, שבאוניברסיטת בן-גוריון אמורה להיות א-פוליטית, כקרש קפיצה לקריירה מפלגתית. במועד שבו מועצת האגודה התכנסה לתהליך הבחירה, פוצצה הישיבה אחרי שאחד מחברי המועצה האשים את המתמודד המוביל כנגד גמליאל כי הציעה לו שוחד. הבחירה נדחתה בשבוע, ועד למועד זה סולק אחד מחברי המועצה על פי סעיף טכני וגמליאל נבחרה מחדש ברוב קטן. אירוע זה פתח תקופה של מאבקים באגודת הסטודנטים, שבמסגרתם סולקו ממועצת האגודה כמעט כל המתנגדים הבולטים לגמליאל ואסולין, ומיד אחר כך שונה תקנון האגודה בצורה שלטענת המתנגדים נועדה להבטיח את שליטתם של גמליאל ומקורביה באגודה‏[6].

באוגוסט 2002 נבחרה גמליאל ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה הראשונה שממלאת תפקיד זה. לתפקיד ממלא מקום יו"ר האגודה מונה יו"ר מועצת הסטודנטים אסולין‏[7].

בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר במרכז הליכוד לנשים חדשות ברשימה, ושובצה במקום ה-11 ששוריין לשם כך. עם היבחרה לכנסת פרשה מתפקידה בהתאחדות הסטודנטים. השופט יהודה זפט ביטל את החלטתה שהמחליף הנבחר, שגיב אסולין, יכהן למשך שנה תמימה, בניגוד לתקנון‏[8].

פעילותה בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניצחונו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקשה בעקבות מיקומה הגבוה ברשימה להתמנות לסגנית שר. לבסוף מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. בנוסף שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת.

גמליאל יזמה 58 הצעות חוק פרטיות, 5 מהן התקבלו בקריאה שלישית[9].

חברת הכנסת גמליאל התנגדה לתוכנית ההתנתקות והצביעה נגדה‏[10]. כמו כן, תמכה בחוק יסוד משאל עם‏[11], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. כן תקפה בתקשורת את המהלך ואת רה"מ שרון. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לתפקיד סגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר תחת השר ישראל כץ וכיהנה בתפקידה עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות. בהתחלה הייתה אמורה להתמנות לסגנית שר האוצר, אולם שר האוצר בנימין נתניהו התנגד למינויה בטענה שהוא מעדיף סגן שר עם ידע וניסיון כלכלי.

בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא נבחרה מחדש לכנסת.

ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "גיגי אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.

במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה ולא הצליחה לזכות בתפקיד‏‏‏[12]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה. לאחר הבחירות היא נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.

באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים‏[13]. בתפקיד זה פעלה למען יישום של שתי הבטחות של הליכוד ליוצאי צבא לפני הבחירות‏[14]. אחת מהן עוסקת בהענקת שנת לימודים אקדמית חינם לבוגרי שירות צבאי, אזרחי ולאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית. כמו כן הוקצה תקציב למימון פיילוט בן חמש שנים שבו תיבדק תוכנית להענקת רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל‏[15][16]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ ב-15 מיליון ש"ח‏[17].

ב-3 במרץ 2010 נבחרה גמליאל להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (YLG - Young Global Leaders) ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה‏[18].

עם תחילת הכנסת ה-19 מונתה גמליאל לסגנית יו"ר הכנסת, ולרכזת הקואליציה בוועדת הכספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, רשומות.
  2. ^ מגזין יופי! - גילה גמליאל
  3. ^ ערן סויסה, ‏להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
  4. ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet‏, 13 באוקטובר 2008
  5. ^ ‫מיקי לוין, ילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
    עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 20 בנובמבר 2011
  6. ^ ‫צחר רותם, שנת לימודים סוערת, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003‬
  7. ^ ראלי סער, גילה גמליאל - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה!, 23 באוגוסט 2002.
  8. ^ אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב נגד התאחדות הסטודנטים בישראל, הפ 000484/03, 8 במאי 2003
  9. ^ סיכום סטטיסטי לכנסת ה-16
  10. ^ הצבעות במליאה
  11. ^ http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset16/html/20050328@03998105@021.html
  12. ^ ‏אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet‏, 14.05.08‏
  13. ^ גילה גמליאל, באתר הכנסת, 5 בינואר 2011
  14. ^ ‫אמנון מרנדה, צעירי הליכוד מבטיחים: שנה חינם באוניברסיטה, באתר ynet‏, 15 בדצמבר 2008‬
  15. ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
  16. ^ ‫אתר חדשות ערוץ 2, ‏מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010‬
  17. ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
  18. ^ http://www.weforum.org/docs/YGL/YGL_Honorees_2010.pdf


יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת

יעל דייןלימור לבנתנעמי בלומנטליעל דייןמרינה סולודקיןיעל דייןגילה גמליאלאתי לבניענבל גבריאליגדעון סערליה שמטובציפי חוטובליעליזה לביא