דוד טרטקובר – הבדלי גרסאות

דוד טרטקובר
לידה	29 בינואר 1944 (בן 80); ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב
תחום יצירה	עיצוב גרפי
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2002); פרס סנדברג
	www.tartakover.co.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:42, 22 במאי 2024

מעגלי העבודה

יצירה - טרטקובר עוסק בראש ובראשונה בעבודת עיצוב עבור לקוחות שונים ומעצב כרזות, לוגואים (סמלילים), אריזות למוצרים, עטיפות ספרים ותקליטים ועוד. במסגרת הנימוקים לפרס ישראל שהוענק לו נאמר שהוא השפיע בעבודתו על תרבות העיצוב הישראלית. בשנת 1978 עיצב את כרזת יום העצמאות "שלום" לשנת ה-30 לעצמאות ישראל אשר נחשבת למופת של עיצוב גרפי. כמו כן עיצב את לוגו "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל ולדוגמה לשימוש בטיפוגרפיה (עיצוב באותיות) ליצירת סמל.

הוראה - משנת 1976 נמנה טרטקובר עם סגל המרצים של האקדמיה לאמנות בצלאל.

אספנות ואוצרות - החל משנת 1978, בה אצר את התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית" במוזיאון תל אביב, דוד טרטקובר אוצר תערוכות סביב נושא התרבות החזותית. חלקן מבוססות על אוספו הפרטי, המונה אלפי כרזות פרסום ותעמולה שנוצרו בישראל מתחילת שנות העשרים, משחקי ילדים, אריזות של מוצרים וארכיונים של יוצרים בתחום הגרפיקה השימושית.

מחקר וכתיבה - בד בבד עם איסוף מוצרי תרבות משנות המדינה ערך טרטקובר מספר מחקרים שהתפרסמו בספרים. ביניהם 101 כרטיסי ברכה ל"שנה טובה", מחקר על העיצוב בשנות ה-50 וה-60 (שיצא בספר "איפה היינו ומה עשינו") ועוד.

פעילות ציבורית - בשנת 1992 נבחר ליושב ראש "אגודת המעצבים הגרפיים בישראל", בשנים 1995–1998 כיהן כנציג ציבור במליאת רשות השידור ומ-1995 טרטקובר הוא חבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. כמו כן יזם הצבת קירות זיכרון בשכונת נוה צדק בתל אביב, בבניין האופרה הישן בעיר ובנמל התעופה בן-גוריון.

פעילות פוליטית - טרטקובר הוא אמן פוליטי פעיל.^[1] הוא מבטא את מסרי מחנה השמאל הן באמצעות כרזות וסטיקרים לפרסום נרחב והן באמצעות יצירות אישיות-אמנותית. בשנת 1982 הוא יצר כרזת "מי ימלל גבורות ישראל". טרטקובר עיצב כרזה לאחר לרצח רבין, בה הופיעו דמויותיהם של יצחק רבין ובנימין נתניהו עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח". לדבריו, דמותו של נתניהו עוצבה "בסגנון מוסוליני".^[2] יצירה נוספת היא שער עיתון "העיר" בתקופת מבצע חומת מגן שעיצב, בו צועדים חיילי צה"ל על הריסות בית ומסביבם סמלי חילות צה"ל שביניהם גם סמל גולגולת ועצמות. עבודה זו ספגה ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהזהיר מפני התקרבות לקווים אותם אסור לחצות, וקבע כי עבודתו של טרטקובר "מקוממת ומעוררת שאט נפש".^[1] ביום העצמאות 2002 השתתף בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", והדליק משואה לכבוד "כל הלוחמים על דמותה המוסרית של מדינת ישראל". ב-2009 החל לפרסם בלוג באתר האינטרנט של מפלגת חד"ש^[3] וחבר במועצה הציבורית של ארגון בצלם.^[4]

חיים פרטיים

טרטקובר היה נשוי לאמנית ג'ניפר בר לב ולהם בת.

תערוכות יחיד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1981 גלריה נעמי גבעון, אמנות בת זמננו, תל אביב-יפו
1982 הגלריה הפתוחה, חלל המעצבים של טוקיו, טוקיו, יפן
1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים
1985 "תוצרת הארץ", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
1989 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים
1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת
2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו
2013 "ארזתי לבד", גלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, תל אביב
2014 "רישומים 2013", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, תל אביב-יפו
2016 "דוד טרטקובר. התערוכה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
2018 "יםהגדול", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, יפו

בעולם

יפן ב-1984 וב-1998
צרפת ב-1989, ב-1993, ב-1995, ב-1998 וב-2000
גרמניה ב-1994
ארצות הברית (1997)

ספרים שפרסם

שנה טובה - מאה ואחד כרטיסי ברכה לשנה החדשה, כתר ספרים, 1977
תוצרת הארץ, דומינו 1984
ההכרזה על הקמת המדינה, מודן, 1988 - על מגילת העצמאות
איפה היינו ומה עשינו (עם אמנון דנקנר), ירושלים: הוצאת כתר, 1996 - "המאכלים, המשקאות, רהיטי הבית וכלי המטבח, המשחקים, הספרים, העיתונים, הכרזות, הבולים, הסיגריות, בתי הקולנוע ובתי הקפה, הממתקים, מודעות הפרסומת, תנועות הנוער, התרופות, המלבושים, הצנע והשפע, הרוח והחומר, בקיצור - כל הסיבות מדוע אנחנו כל כך מתגעגעים" (מכריכת הספר)
בצלאל 100 (יחד עם גדעון עפרת) לציון יובל 100 ל"בצלאל", מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, תשס"ו 2006.
פלוגה גימל, מחלקה שלוש: רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים (עם עלי מוהר), כנרת זמורה-ביתן, תשס"ג 2003^[5].
טרטקובר (עם כותבים שונים), תל אביב: עם עובד, 2011.^[6]

בנוסף ערך ספרים רבים נוספים בנושאי צילום וגרפיקה.

מחקרים וקטלוגים

דמות החלוץ באמנות ישראל (קטלוג תערוכה שהוצגה במשכן נשיאי ישראל ב-1982 ביזמת אופירה נבון)
הצגה ראשונה: כרזות קולנוע, תל אביב, שנות השלושים - אוסף ארנון מילצ’ן לכרזות קולנוע, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, 1995
טיול בארץ: משחקים מחנותו של מר ברלוי, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשנ"ט 1999. (על בנימין ברלוי)
התערוכה הבינלאומית לכרזות: [ביתן] הלנה רובינשטיין, תל אביב 1993

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של דוד טרטקובר

מדיה וקבצים בנושא דוד טרטקובר בוויקישיתוף

דוד טרטקובר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
דוד טרטקובר, באתר פרס ישראל
"שלום עכשיו", באתר הארץ, 26 באפריל 2006
יורם קניוק, טרטה פוסטר, מעריב, "סופשבוע", 5 באוקטובר 1984
דנה גילרמן תצלומים: טלי שני, קיר אמן: דוד טרטקובר, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
תגובתו היצירתית של טרטקובר לרצח רבין מתוך הפרויקט "יוצרים בעומס יתר - רצח רבין, אמנות ופוליטיקה" מאת דנה אריאלי-הורוביץ
אריאנה מלמד, חי, בועט ועייף, באתר ynet, 20 בדצמבר 2009
פלוגה גימל, מחלקה שלוש / דוד טרטקובר ועלי מוהר, באתר ynet, 3 באוקטובר 2003
יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011
גלעד מלצר, כרזת המדינה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
דפנה ארד, הצהרת נאמנות - איך הבין דוד טרטקובר שגם מגילת העצמאות התחילה באות אחת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
נעמה נחושתאי, "מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר, באתר ynet, 19 בדצמבר 2011
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם דוד טרטקובר, באתר iCast‏, 12 במאי 2014
דליה קרפל, לטרטקובר נמאס להיות מעצב הבית של השמאל, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
אהרון ברנע מראיין את דוד טרטקובר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 11.10.15
להב הלוי, דיוקן עצמי עם יונה ואקדח, תלם 2
דוד טרטקובר, ברחובות ובשדרות, האמן משוטט בתל אביב ורושם אותה בפנקסו | הרצל, רוטשילד, נווה צדק | נווה צדק והמכון הצרפתי | נווה צדק בפאתי פינת חמד | נווה צדק 3 | נווה צדק 4 | נווה צדק 5 | תצפית על יפו אנשים |תצפית על רידינג |פינת רחוב |חניון רוטשילד |שדרות רוטשילד פינת שד"ל | שדרות רוטשילד 2 | רחבת סוזן דלל |קולנוע עדן |יהושע התלמי פינת רוטשילד |בניינים בעיר | מבט על רחוב לילינבלום | באתר הארץ, אוגוסט 2020 - ינואר 2021

הערות שוליים

^ ¹ ² נרי ליבנה, על מצבו של האמן הפוליטי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2004
^ דרור אידר, שומרי הסף, אתר המכללה למדינאות
^ בלוג של המעצב דוד טרטקובר באתר חד"ש, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 17 בינואר 2009
^ המועצה הציבורית, באתר בצלם
^ גל פרל פינקל, רישומיה ורשימותיה של מחלקה 3 מפלוגה ג', הבלוג על הכוונת, ‏ 31 בדצמבר 2012.
^ אמיתי סנדי, כרזת המדינה, באתר "העוקץ", 29 בנובמבר 2011
יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011

[הארץ-1] ¹ ² נרי ליבנה, על מצבו של האמן הפוליטי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2004

[2] דרור אידר, שומרי הסף, אתר המכללה למדינאות

[3] בלוג של המעצב דוד טרטקובר באתר חד"ש, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 17 בינואר 2009

[4] המועצה הציבורית, באתר בצלם

[5] גל פרל פינקל, רישומיה ורשימותיה של מחלקה 3 מפלוגה ג', הבלוג על הכוונת, ‏ 31 בדצמבר 2012.

[6] אמיתי סנדי, כרזת המדינה, באתר "העוקץ", 29 בנובמבר 2011
יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אמן}}
 [[קובץ:דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב.jpg|ממוזער|דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב]]
-'''דוד טַרטָקוֹבֶר''' ('''"טרטה"''') (נולד ב-[[29 בינואר]] [[1944]]) הוא [[מעצב גרפי]], [[אמן (אמנות)|אמן]], [[אוצר (מקצוע)|אוצר]] ו[[אספנות|אספן]] של פריטי [[נוסטלגיה]] משנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]]. [[מרצה בכיר]] לעיצוב באקדמיה לאמנות [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]. חתן [[פרס ישראל]] לעיצוב לשנת [[תשס"ב]] ([[2002]]).
-==קורות חיים==
-[[קובץ:Israel 30 Independence Day 1978.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזת "שלום". עבודתו הידועה של דוד טרטקובר]]
-[[קובץ:מיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב 58.jpg|300px|ממוזער|שמאל|מיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר ב[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]] בתל אביב]]
-טרטקובר נולד ב[[חיפה]], בנם של ד"ר יעקב טרטקובר, [[עורך דין]] יליד [[יהדות אוסטריה|אוסטריה]], ואלכסנדרה שולמית (לבית גליקשטיין), [[מורה]] ילידת [[מצרים]]. אמו, בתו של הקבלן-המהנדס עקיבא גליקשטיין, הייתה אחותם של [[חיים גליקשטיין]], [[עיתונאי]], [[מבקר תיאטרון]] ו[[מתרגם]], ושל [[טוני קליף]], ש[[הגירה|היגר]] ל[[בריטניה]], המנהיג-המייסד של [[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הפועלים הסוציאליסטית]] ה[[טרוצקי]]סטית הבריטית, הוגה ומחבר ספרים חשובים על אודות ה[[קומוניזם]]; וכן אחייניתם של [[הלל יפה]] ו[[חיים מרגליות קלווריסקי]].{{ש}}
-בהיותו בן ארבע עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]]. טרטקובר למד ב[[בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית]] בירושלים. בין השנים 1962 ו-[[1964]] שירת ב[[צה"ל]] והתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]].{{הערה|{{ynet|נעמה נחושתאי|"מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר|4163582|19 בדצמבר 2011}}}} בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] וכן [[קורס מ"כים חי"ר]].{{הערה|1=[[עלי מוהר]] ודוד טרטקובר, '''פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש''', רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, [[הוצאת כנרת]], [[2003]], עמ' 9.}} עם שחרורו למד בבית הספר London College of Printing אשר ב[[לונדון]] במגמת העיצוב.
-עם שובו לישראל ב-1968 הצטרף טרטקובר לצוות ההקמה של [[הערוץ הראשון|הטלוויזיה הישראלית]], אך עד מהרה פרש מהטלוויזיה והשתקע ב[[תל אביב]]. בתקופה זו שיתף פעולה עם [[אריק איינשטיין]] ו[[אורי זהר]] בחבורת "הגר" ובין היתר עיצב את עטיפות אלבומיו של אריק איינשטיין מהתקופה. החל משנות השבעים פועל טרטקובר במספר אפיקי יצירה, הוראה ומחקר שמרכזם התרבות החזותית של מדינת ישראל. טרטקובר השתתף ב[[מלחמת יום הכיפורים]],{{הערה|1=אמיר בוחבוט, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/665/744.html מחיר ההתרשלות בצה"ל: הרוגים בתאונות], [[nrg]], {{כ}} 30/11/2007.}} בה לחם ב[[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]] כאיש [[מילואים]] ב[[חטיבה 226|חטיבת הצנחנים "הנשר השחור"]].{{הערה|1=עלי מוהר ודוד טרטקובר, '''פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש''', רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, [[הוצאת כנרת]], [[2003]], עמוד 9.}}
 ==מעגלי העבודה==
@@ שורה 33: / שורה 24: @@
 *1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים
 *1985 "תוצרת הארץ", [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], תל אביב-יפו
-*1988 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים
+*1989 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים
 *1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת
 *2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)