רענן כהן

רענן כהן
תאריך לידה	28 בפברואר 1941
ממשלות	28, 29
כנסות	12 - 15
סיעה	המערך, העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
תפקידים בולטים	שר העבודה והרווחה שר בלי תיק

תמונה משנת 1997

רענן כהן (נולד ב-28 בפברואר 1941) כיהן כחבר כנסת ושר מטעם מפלגת העבודה מהכנסת ה-12 עד הכנסת ה-15.

ביוגרפיה

רענן כהן נולד בבגדד שבעיראק, ועלה ארצה בשנת 1951. לאחר עלייתו ארצה, גדל במעברת קסטינה ולאחר מכן, עבר לאור יהודה.

כהן התחנך בקיבוץ עין חרוד איחוד במסגרת עליית הנוער. משנת 1961 שימש במשך עשר שנים כמדריך הנוער העובד והלומד באור יהודה, יהוד, קריית אונו, גני תקווה ופרדס כץ. בתוך כך, הוציא מספר גרעיני נח"ל מאותם יישובים. בשירותו הצבאי היה קצין תנאי שירות בחטיבת שריון. כהן בוגר אוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית, בעל תואר שני ותואר דוקטור, בהיסטוריה של המזרח התיכון. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במיעוטים בישראל.

תושב רמת גן.

עשייה פוליטית והתקופה שאחריה

החל את דרכו הפוליטית במפלגת העבודה וכיהן כמזכיר כללי של בית ברל וכממונה על אגף המיעוטים במפלגה. בשנת 1998 נבחר להיות מזכ"ל המפלגה. כהן כיהן כחבר הכנסת בכנסות 12, 13, 14 ו-15. בכנסת ה-13 וה-14 היה יושב ראש הקואליציה ולאחר מכן כיהן כיושב ראש האופוזיציה.

בין השנים 2002-1988 היה חבר בוועדות הכנסת הבאות: ועדת הכספים, וועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל, הוועדה לביקורת המדינה ויו"ר הוועדה לצרכנות ווועדת הכנסת. כמו כן, היה חבר הוועדה למינוי שופטים.

בשנת 1989 ניהל מאבק לאחר שחשף את תופעת הפטורים מצה"ל, שהגיעו באותה שנה לכ-25% מבני הנוער תוך תפיסה כי שאלת גיוס הנוער לצבא הינה בעלת חשיבות לאומית ולה השלכות רבה לצה"ל בפרט ולמדינת ישראל בכלל. כהן ראה בתפיסתו של דוד בן-גוריון כי "צה"ל הוא צבא העם" כערך עליון בהיותו כור היתוך לכלל בניו.

דיור לחיילים משוחררים- משנת 1990 כהן כיושב ראש התנועה לקליטת החייל המשוחרר וכן כיושב ראש עמותת ח.מ.ד "חיילים, משוחררים, דיור". הפרויקט נועד לחיילים משוחררים ולחיילי מילואים, ואימץ מודל אשר נתן פתרון מעשי למצוקת הדיור של הדור הצעיר. בסיסו של הפרויקט היה לאפשר רכישת דירה בהנחה משמעותית ובמסגרת זו, נבנתה שכונת "נאות יצחק" בעיר לוד ובה נמכרו מעל מאתיים דירות ובמחירים שהיו נמוכים בעשרות אחוזים ממחיר השוק באותה העת. בעקבות הצלחת הפרויקט, ביקשו ראשי ערים נוספות שיוקם בשטחן פרויקט דומה אולם הצלחת הפרויקט הייתה בעוכריו שכן, על פי הוראה נשללה מהעמותה הזכות לפטור ממכרז וכך הופסק הפרויקט.

בשנת 2000, מונה לתפקיד שר העבודה והרווחה. בממשלת האחדות הלאומית בראשות אריאל שרון מונה לשר ללא תיק והשר הממונה על רשות השידור.

כהן פרש מרצונו מן החיים הפוליטיים בשנת 2002, עת מונה ליושב-ראש הדירקטוריון של הבנק לפיתוח התעשייה, אשר היה מצוי באותה העת כעומד בפני קריסה. כהן הוביל את הבראת הבנק וממצב הפסדי הפך הבנק לרווחי מאוד. בשנת 2011 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת "שוק סיטוני לישראל", אשר תפקידה להקים שוק סיטונאי חדש במקום זה שפעל בתל אביב עד 2006. השוק יוקם סמוך למחלף מסובים, במטרה להקטין את פערי המחירים בשיווק תוצרת חקלאית מסוג פירות וירקות ולפתור את כשל השוק בתחום.

חוקים

במסגרת פעילותו הפרלמנטרית יזם כהן שורה של חוקים, כאשר החשובים ביניהם היו: "החוק לקליטת חיילים משוחררים", "החוק לקיצור שירות המילואים" ו"חוק האזרחים הוותיקים":

החוק לקליטת החייל המשוחרר

התקבל בכנסת ב-19 באפריל 1994. החוק נועד לאפשר לחייל משוחרר להתחיל בחיים אזרחיים כשעומד לרשותו סכום מסוים שנועד בעיקר לרכישת השכלה בארץ. מטרתו של החוק הייתה למנוע ירידה של צעירים מהארץ. במסגרת חוק זה נקבע גם שצעירים שיבחרו לעבוד בענפי משק שהוגדרו כעבודה מועדפת יוכלו לזכות בסכום נוסף לשכר עבודתם. עלות החוק בשנת 2012 הגיעה לשני מיליארד ש"ח לערך.

החוק לקיצור שירות המילואים

התקבל בכנסת ב-17 בדצמבר 1997. בשעתו זימן הצבא חלק קטן מאנשי המילואים לשירות של מאה ימים ויותר בשנה. רבים ראו בכך עוול חברתי ופגיעה בשוויון בנטל. כיום מבטיח החוק שחייל מילואים לא ישרת יותר מעשרים וארבעה ימים בשנה כאשר לפחות שבוע מתוכם יוקדש לאימונים. כמו כן, במסגרת החוק, חויב הצבא לשלם מתקציבו עבור שירות המילואים ולא מתקציב המוסד לביטוח לאומי, כפי שהיה בעבר. מאז חקיקת החוק, חסך שינוי זה לתקציב המדינה מיליארדי ש"ח בכל שנה.

חוק האזרחים הוותיקים

התקבל בכנסת ב-6 בפברואר 1996. המחשבה שעמדה בבסיס חקיקת החוק הייתה שהאזרחים הוותיקים תרמו רבות להקמת המדינה ולהם חייבים אזרחי ישראל את נכסי היסוד בחומר וברוח של החברה במדינה. עם זאת, לא כל האזרחים הוותיקים זכאים לקצבה, מלבד הקצבה הזעומה של המוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה רמת חייהם נמצאה בירידה מתמדת ורבים הגיעו לפת לחם. החוק נועד להקל על האזרחים הוותיקים באמצעות מתן הטבות בנושאים שונים כגון תשלומי ארנונה, אגרת טלוויזיה, מחירי תרופות ומחירי כרטיסי קולנוע ותיאטרון.

ספריו

• בסבך הנאמנויות הוצאת "עם עובד", תל אביב, 1990. הספר מציג את סבך הנאמנויות בו נתונים ערביי ישראל, שהם קבוצת מיעוט נבדלת במדינה שאינה רוצה להיטמע ברוב היהודי ובאותו זמן, היא מזדהה עם הערבים המוסלמים המהווים רוב במרחב של המזרח התיכון.
• נשיקת הצבר, הוצאת "ידיעות אחרונות", תל אביב, 2002. הספר מגולל את פרשת חייו של דר' רענן כהן, שגבר על עוני ודעות קדומות והצליח, בכוחות עצמו, לרכוש השכלה גבוהה ומעמד ציבורי. זהו סיפורם של העולים מארצות ערב וייסורי קליטתם והשתלבותם במדינת ישראל, במובן מסוים, זהו סיפורה של מדינת ישראל כולה בששים השנים הראשונות לקיומה.
• זרים בביתם, הוצאת "דיונון", אוניברסיטת תל אביב, 2006. ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטורט של דר' רענן כהן. הספר הוא מחקר עתיר במידע אלקטורלי ופוליטי על הקהילה הערבית בישראל, המפלגות, החמולות, האישים, החברה והאוריינטציות הפוליטיות שלה מימי הקמת המדינה עד לפרסומו בשנת 2006.
• Strangers in Their Homeland, בהוצאת Sussex Academic Press, London. מחקר בשפה האנגלית על המיעוט הערבי במדינת ישראל. מחקר מעמיק אודות משבר הזהות הלאומי – אתני בו מצויה האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל ביחסיה עם הרוב היהודי. משבר זה קשור באופן הדוק לסכסוך הישראלי – ערבי במזרח התיכון.

קישורים חיצוניים

• רענן כהן, באתר הכנסת