אופיר אקוניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אופיר אקוניס
Akunis lib.jpg
תאריך לידה 28 במאי 1973
כנסות 18 - 19
סיעה הליכוד, הליכוד ביתנו
תפקידים בולטים

אופיר אָקוּנִיס (נולד ב-28 במאי 1973) הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה המתאם בין הממשלה לכנסת וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד ביתנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוניס נולד, וגדל בתל אביב, למשפחה מיהדות סלוניקי. הוא בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה" (1991-1985). היה כתב נוער במעריב לנוער, ואת שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי (1994-1992). בצעירותו שימש כעורך מוזיקה, בין השאר בתוכנית "מועדון הצעירים" ברשת ג'. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים.

בשנת 1992 הצטרף לתנועת הליכוד, וב-1996 החל לעבוד באגף ההסברה במצודת זאב בתל אביב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לשמש כסגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה. בהמשך היה דובר הליכוד. בשנת 2003 זכה בפרס מנחם בגין על עבודתו "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".

שימש כדובר שר המשפטים מאיר שטרית, וב-2004 מונה ליועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר. הוא המשיך לשמש כיועצו עד 2008 בטרם מונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של הליכוד.

הכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כ אופיר אקוניס נואם מעל דוכן הכנסת, יולי 2010

לאחר שהתמודד במסגרת הבחירות המקדימות בליכוד והגיע למקום ה-28, הגיש במשותף עם מועמדים אחרים עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהתקבלה,[1] ובעקבותיה קודם למקום ה-26 ברשימה, המשוריין למחוז תל אביב. בדיעבד התברר כי אלמלא זכה בעתירה לא היה נבחר לכנסת, שכן הליכוד זכה ב-27 מנדטים בבחירות אלה. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה של כנסת זו שימש אקוניס יו"ר ועדת הכלכלה. בשל הסכם רוטציה פנים סיעתי, הוחלף בתפקיד על ידי ח"כ כרמל שאמה, ומונה לסגן יו"ר הכנסת.

לאחר המשט לעזה התעמת מספר פעמים עם חברי הכנסת של סיעת בל"ד, ואף הודיע מספר פעמים שכנציג הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ידרוש את פסילתה של ח"כ חנין זועבי שהשתתפה במשט.

לאחר שגייס רוב של 19 תומכים מול 9 מתנגדים, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של זועבי מהתמודדות לכנסת ה-19. בדיון שקדם להצבעה, אמר אקוניס : "זועבי לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל, ובאופן גלוי להסית נגדה ונגד חיילי צה"ל. השתתפה במשט הטרור של המרמרה. האם צריך יותר מכך כדי לפסול את מועמדותה?". לאחר כמה ימים פסל בית המשפט העליון את ההחלטה.

על פי סטטיסטיקות הכנסת הוא נחשב לח"כ פעיל, הן במליאה והן בוועדות[2].

בוועדת הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה פעל בשיתוף פעולה עם שר התקשורת משה כחלון לפתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות, לרבות תמיכה בהפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים‏[3] וחברות חדשות לשוק זה‏[4]. הוא קידם חקיקת תיקון לחוק הגנת הצרכן בדבר החזר כספי לצרכן בשל ביטול עסקה‏[5] ויזם את חוק הריבית ההפוכה.[דרוש מקור] בתחום שוק הטלוויזיה הוא קידם חקיקה המסדירה מעבר מזכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים שישודרו בחינם במסגרת שידורי ה-DTT "עידן+".‏[6] הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת אגרת הרדיו והטלוויזיה, ולמעשה הוביל להפחתתה.

בדיונים שניהל כיו"ר הוועדה בנושא תמלוגי המדינה על רווחי גז ונפט, הביע התנגדות ליוזמת הקרן החדשה להעלאת התמלוגים ל-80%. עמדה זו הייתה באותה עת דומה לעמדת שר התשתיות עוזי לנדאו ומנוגדת לעמדתו של שר האוצר יובל שטייניץ.‏[7][8] עם זאת, לאחר פרסום המלצות ועדת ששינסקי, הצביע בכנסת בעד "חוק מיסוי רווחי נפט". אקוניס טען שהקרן החדשה לישראל התערבה בנושא התמלוגים וכינה אותה "ארגון המתנהל בצורה אנטי ציונית".‏[9]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו, יזם אקוניס את חקיקתם של חוקים שונים, ובהם:


תפקידים נוספים בכנסת ובליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]


הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבבחירות המקדימות בליכוד זכה במקום ה-18 שובץ אקוניס במקום ה-29 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות הכלליות השיגה המפלגה 31 מנדטים וכך נבחר לכהונה שנייה. ב-מרץ 2013 מונה להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה, המתאם בין הממשלה לכנסת והאחראי על קידום צעירים וסטודנטים. במסגרת תפקידו כמקשר בין הממשלה לכנסת, הוכר אקוניס בעיקר בתור המשיב בשם הממשלה להצעות אי-האמון שמגישות סיעות האופוזיצה. הוא התבטא רבות בנושא "תוכנית פראוור", בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים ובנושא הבנייה ביהודה ושומרון.

פרוייקט "מחשב לכל ילד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מינויו של אקוניס לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, על פי בקשתו, מונה גם לתפקיד יו"ר המועצה הציבורית של פרויקט מחשב לכל ילד, אותו הוא מכנה "מפעל חברתי מן המעלה הראשונה, המקביל בחשיבותו לפרויקט שיקום שכונות"‏[10]. עם כניסתו לתפקיד, הכריז כי ישדרג את הפרוייקט, ושעד סוף שנת 2013 יחל בחלוקת מכשירי טאבלט מתקדמים למשפחות אשר ידן אינה משגת לרכישת מחשב. במהלך שנת 2013, בעקבות עבודתה של ועדה מקצועית שמונתה לבחינת הנושא, נבנתה תכנית השדרוג, ובתאריך 25.12.2013 חולקו מכשירי הטאבלט הראשונים, בעיר אופקים.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפיסותיו המדיניות הביטחוניות ממוקם אקוניס באגף הימני של הליכוד:‏[11] הוא מתנגד לנוסחת שתי מדינות לשני עמים ורואה בפלסטינים מכשול לשלום במזרח התיכון. הוא אינו מאמין בקיומו של עם פלסטיני עם זכות התיישבותית על חלקי ארץ ישראל, וטען בראיון כי "יש כאן ערביי ארץ ישראל. אני מעדיף את הביטוי הזה על פני הביטוי 'עם פלסטיני'. יש ערבים שקיבלו ב 1948 זכות הצבעה ויש כאלה שב 1967 לא קיבלו ולא יקבלו לעולם." הציע הסדר ביניים ארוך טווח לעשרים שנה, עם אוטונומיה של הרשות הפלסטינית ועם מימוש זכויות האזרח לפלסטינים במסגרת הרשות, על מנת "שהפלסטינים שנולדים כעת לא יחונכו על הנרטיב של זכות השיבה לעכו, רמלה, לוד, יפו ואשקלון". מתנגד לוויתור על שטחים ותומך בהתיישבות בכל חלקי הארץ "ללא הבדל בין הגולן, הגליל, הנגב או יהודה ושומרון". מאמין שלישראל הזכות ההיסטורית והמוסרית על ארץ ישראל המערבית, לפי תפיסותיו של זאב ז'בוטינסקי, "כולה שלי". תומך בברית האסטרטגית שבין ישראל לבין ארצות הברית, אולם ציין לא פעם שישראל היא מדינה עצמאית בהחלטותיה. הביע תמיכה בהסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים.

לאחר שעמותת "רופאים לזכויות אדם" קראה לנתניהו שלא לתקוף באיראן, כתב אקוניס בדף הפייסבוק שלו: "שיאים של צביעות: לארגון 'רופאים לזכויות אדם', שממומן על ידי 'הקרן החדשה', יש מה לומר לממשלת ישראל בעניין איראן. על הטבח בסוריה הם לא אמרו מילה". התקפה זו התגלתה כמשוללת יסוד, לאחר שהתברר שהעמותה גינתה פעמים אחדות את הטבח בסוריה, ואקוניס התנצל על כך.‏[12] בהופעה ב-4 בדצמבר 2011, בתוכנית הטלוויזיה "לונדון וקירשנבאום" התייחס אקוניס לפעולותיו של הסנטור האמריקני הימני-קיצוני ג'וזף מקארתי (שנודע ב"ציד המכשפות" שניהל בשנות החמישים בארצות הברית, מה שכונה "מקארתיזם"). הוא הצהיר בתוכנית, שמקארתי "צדק בכל מלה. עובדה - היו סוכנים סובייטיים [באמריקה]"‏[13]. בהמשך התנצל על הדברים‏[14].

אקוניס לא מסתיר את דעותיו, לרבות מחלוקות עם מדינות ידודותיות. לדוגמה, לאחר התבטאויותיו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי בהן איים שקיפאון המו"מ יוביל לחרם על ישראל ("קרי מנהל מדיניות אגרסיבית נגד ישראל, שמרחיקה את השלום"[דרוש מקור]) או לאחר שדנמרק החליטה כמה החלטות שנתפסו כאנטי-ישראליות (החרמת בנק הפועלים, נסיון לעצור את כרמי גילון ועוד) ("דנמרק היא המדינה הכי אנטי-ישראלית באירופה"[דרוש מקור]).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוניס נשוי לעדי ואב לשני ילדים. מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עתירת מקורבי נתניהו התקבלה, באתר הארץ, 11.12.2008
  2. ^ אופיר אקוניס | כנסת פתוחה
  3. ^ ועדת הכלכלה אישרה כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים לשוק, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2009
  4. ^ נסללה הדרך לכניסת מפעילים סלולריים נוספים, באתר ynet‏, 29 בנובמבר 2010
  5. ^ "חוק הגנת הצרכן תיקון - החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין", כנסת פתוחה
  6. ^ היוזמה של אקוניס - יותר ערוצים בDTT במקום החבילה הצרה, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2010
  7. ^ פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא בחינת מדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל, ‎5 באוקטובר ‎2010
  8. ^ דיון סוער על תמלוגי הגז בכנסת, באתר גלובס, ‎5 באוקטובר ‎2010
  9. ^ ח"כ אופיר אקוניס: "הקרן החדשה לישראל מתנהלת בצורה אנטי ציונית. זה ארגון כמעט פונדומנטליסטי!", ראיון עם אקוניס ברדיו תל אביב.
  10. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4503180,00.html
  11. ^ "אקוניס, אצלי אין מדינה פלסטינית", ראיון באתר הפלוג של טל שניידר
  12. ^ מאיה לקר, אופיר אקוניס משקר ואז חוסם, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
  13. ^ תבנית:ערוץ 10
  14. ^ http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1582972


יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקוביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמן