פרץ נפתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרץ נפתלי
פרץ נפתלי
תאריך לידה 19 במרץ 1888
תאריך עלייה 1933
תאריך פטירה 30 באפריל 1961
ממשלות 3, 4, 5, 6, 7, 8
כנסות 1 - 5
סיעה מפא"י
תפקידים בולטים

פרץ (פְריץ) נפתלי (19 במרץ 1888, ברלין30 באפריל 1961, תל אביב) היה כלכלן ועיתונאי כלכלי יהודי גרמני וישראלי, פעיל ציוני סוציאל-דמוקרט, מנהיג פועלים, מרצה לכלכלה בטכניון ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, מנכ"ל בנק הפועלים, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר אספת הנבחרים מטעם מפא"י ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריץ נפתלי (Fritz Naphtali) נולד בשנת 1888 בברלין בירת הקיסרות הגרמנית. למד בגימנסיה ריאלית ובבית ספר גבוה למסחר. בשנים 1909 עד 1912 עבד בחברה לייבוא וייצוא. בשנת 1911 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. שירת בצבא הגרמני לפני מלחמת העולם הראשונה ובשנותיה האחרונות. בשנת 1916 נישא ללופיה לבית זיס, והזוג היו הורים לבת: מרים.

נפתלי פרסם מאמרים כלכליים בעיתונים חשובים של גרמניה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, ופרסם ספרים בנושאי כלכלה. הספר "כיצד לקרוא את המדור הכלכלי בעיתון?", שפרסם בשנת 1921 עם ארנסט קאהן (Ernst Kahn), זכה לפופולריות רבה. בשנים 19191920 היה נפתלי עורך המדור הכלכלי של העיתונים "פרוייסישה צייטונג" (Preußische Zeitung) וה"ברלינר מורגנפוסט" (Berliner Morgenpost), ובשנים 19211926 ערך את המדור הכלכלי של עיתון הגרמני החשוב "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" (Frankfurter Allgemeine Zeitung). בשנת 1926 מונה לראש המכון למחקר כלכלי של האיגודים המקצועיים בגרמניה (Allgemeine Deutschen Gewerkschaftsbundes) וכיהן בתפקיד זה עד 1933, מועד עלייתו לארץ.

בשנת 1925 הצטרף לתנועה הציונית בגרמניה והיה יושב ראש "הליגה למען ארץ ישראל העובדת" וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית בגרמניה. בשנת 1931 היה ציר לקונגרס הציוני. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. בארץ הוסיף לפרסם חיבורים כלכליים, בהם דיווחים ופרשנות על ענייני השעה בכלכלה. היה מרצה לכלכלה בטכניון (1933–1936) ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (1936–1937), מנהל כללי של בנק הפועלים (1938–1949), חבר מועצת עיריית תל אביב וחבר אספת הנבחרים מטעם מפא"י (1941–1948).

היה חבר האספה המכוננת (הכנסת הראשונה) והכנסות השנייה והשלישית. בממשלות ישראל בתקופת הכנסת השנייה כיהן תחילה כשר בלי תיק הממונה על התאום הכלכלי, מ-25 ביוני 1952 כשר החקלאות, ומ-29 ביוני 1955 עד 3 בנובמבר 1955 גם כשר המסחר והתעשייה. בממשלות ישראל בתקופת הכנסת השלישית היה שר בלי תיק עד 25 בינואר 1959, ולאחר מכן שר הסעד, עד 17 בדצמבר 1959.

על-שמו קרוי "בניין נפתלי" – בניין הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב,‏[1] וכן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה של עיריית תל אביב-יפו המוענק משנת 1964 מדי שלוש שנים. על שמו קרוי תיכון עירוני י"א בתל אביב.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים בכלכלה מדינית ובתורת הקוניונקטורה: סדרת הרצאות של פריץ נפתלי; תורגמו לעברית והותקנו לדפוס בידי דן פינס; הקדמה מאת ש' קפלנסקי, חיפה: אגודת סטודנטים של התכניון העברי, תרצ"ה 1935.‏[2]
  • כלכלה מדינית,‫ תל אביב: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, תל אביב, 1935.
  • חברת העובדים: משק הפועלים בארץ,‫ תל אביב: מחלקת ההסברה של הוועד הפועל, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תש"ו 1946.
  • האיגוד המקצועי ותפקידו בתנועת הפועלים, תל אביב: מחלקת ההסברה של הוועד הפועל, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תש"ח 1948.
  • דמוקרטיה כלכלית: מבחר כתבים (כל פרקי היומנים וכן המאמרים שכתב פ' נפתלי בגרמניה לפני עלייתו לארץ; תורגמו מגרמנית בידי חיים איזק), תל אביב: דבר, תשכ"ב 1962.
  • Kapitalkontrolle, Jena: Diederichs, 1919 (Schriftenreihe // Deutsche Gemeinschaft, H. 8). (חוברת)
  • Wertschwankungen und Bilanz, Frankfurt a. M.: Frankfurter Societäts-Druckerei, 1921. (חוברת)
  • Ernst Kahn, Fritz Naphtali, Wie liest man den Handelsteil einer Tageszeitung?, Frankfurt a. M.: Frankfurter Societäts-Druckerei, 1921 (בשנת 1923 זכה למהדורה חדשה, והתפרסם שוב בשנים 1924, 1926, 1930 ו-1930)
  • Im Zeichen des Währungselends: Das Wirtschaftsjahr 1922 u. s. Lehren, Frankfurt a. M.: Frankfurter Societäts-Druckerei, Abt. Buchverlag, 1923.
  • Währungsgesundung und Wirtschaftssanierung : Rückblick auf d. Wirtschaftsjahr 1924 Frankfurt a. M.: Frankfurter Societäts-Druckerei, 1925 (התפרסם לראשונה במוסף הכלכלי של ה"פרנקפורטר צייטונג" בערב ראש השנה האזרחית 1925)
  • Abbau und Aufbau: Rückblick auf d. Wirtschaftsj. 1925, Frankfurt a. M.: Frankfurter Societäts-Druckerei, 1926.
  • Im Zeichen des Währungselends, Frankfurt a. M.: Societäts-Druckerei, 1928.
  • Konjunktur, Arbeiterklasse und sozialistische Wirtschaftspolitik: [Reichsausschuß f. sozialist. Bildgsarbeit; Vortrag], Berlin: J. H. W. Dietz Nachf, 1928 (Schriften der Freien Sozialistischen Hochschule). (חוברת)
  • Wirtschaftsdemokratie, ihr Wesen, Weg und Ziel' / Hrsg. im Auftr. d. Allgemeinen Deutschen Gewerkschaftsbundes von Fritz Naphtali, Berlin: Verlagsgesellschaft d. Allgem. Deutschen Gewerkschaftsbundes, 1928.
    • Wirtschaftsdemokratie: Ihr Wesen, Weg u. Ziel / Fritz Naphtali. Mit e. Vorw. v. Ludwig Rosenberg u. e. Einf. v. Otto Brenner, Frankfurt a. M.: Europ. Verl.-Anst., 1966 (Sammlung Res novae ; Bd. 42).
    • Fritz Naphtali (Hrsg. u. eingel. von Rudolf F. Kuda), Wirtschaftsdemokratie: ihr Wesen, Weg und Ziel, Köln – Frankfurt am Main: Europäische Verlagsanstalt, 1977.
  • Wirtschaftkrise und Arbeitslosigkeit: Nach e. Vortr., geh. in d. Freien Sozialist. Hochschule in Berlin am 8. Nov. 1930 / Volkstümlich dargest. Fritz Naphtali, Berlin: J. H. W. Dietz Nachf., 1930. (חוברת)
  • Ina Britschgi-Schimmer, Ernst Kahn, Ernst Lehmann, Fritz Naphtali, Housing in Jewish Palestine, Jerusalem: Economic Research Institute of the Jewish Agency, 1938. (באנגלית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה רימר, פרץ נפתלי: סוציאלדמוקרט בציונות ובארץ-ישראל, דיסרטציה, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג ‬ 1982.
  • יהודה רימר, פרץ נפתלי: סוציאלדמוקרט בשני עולמות, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ו 1996.
  • יהודה רימר, "התפיסה הכלכלית של פרץ נפתלי (יסודות, מרכיבים, ביטויים)", רבעון לכלכלה 121 (תשמ"ד), 187–191.
  • יהודה רימר, "פרץ נפתלי והקואופרציה הארץ-ישראלית",‫ רבעון לכלכלה 137 (תשמ"ח), 221–226.
  • Kurt Nemitz, "Demokrat und Zionist: Fritz (Perez) Naphtalis Leben und Werk in Deutschland und Israel", in: Die Schatten der Vergangenheit: Beiträge zur Lage der intellektuellen deutschen Juden in den 20er und 30er Jahren, Oldenburg: Bibliotheks- und Informationssystem der Universität Oldenburg, 2000, 131-137. (בגרמנית)
  • Jehuda Riemer, Fritz Perez Naphtali: Sozialdemokrat und Zionist (aus dem Hebraeischen von Magali Philippsborn), Gerlingen: Bleicher Verlag, 1991 (Schriftenreihe des Instituts für Deutsche Geschichte der Universität Tel Aviv, 12). (בגרמנית)
  • Jehuda Riemer, "Über die politische Eingliederung der deutschsprachigen Alija: der Fall Fritz Naphtali", Aschkenas 5,2 (1995) 451-466. (בגרמנית)
  • Hans Willi Weinzen (Hrsg.), Wirtschaftsdemokratie heute?: Konzept, Kritik, Konsequenz, Berlin: DVK-Verlag, 1980 (Reihe Gewerkschaften, Nr. 1).
  • Hans Willi Weinzen, Gewerkschaften und Sozialismus: Naphtalis Wirtschaftsdemokratie und Agartz' Wirtschaftsneuordnung, Frankfurt am Main – New York: Campus-Verlag, 1982 (Campus Forschung, Bd. 261). (מבוסס על דיסרטציה באוניברסיטה החופשית בברלין משנת 1981: Wirtschaftsdemokratie und Wirtschaftsneuordnung: Konzepte gewerkschaftl. Wirtschaftspolitik von Fritz Naphtali u. Viktor Agartz im Vergleich)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי החקלאות בממשלות ישראל

אהרון ציזלינג | דב יוסף | פנחס לבון | לוי אשכול | פרץ נפתלי | קדיש לוז | משה דיין | חיים גבתי | אהרן אוזן | אריאל שרון | שמחה ארליך | מנחם בגין | פסח גרופר | אריה נחמקין | אברהם כ"ץ-עוז | יצחק שמיר | רפאל איתן | יצחק שמיר | יעקב צור | רפאל איתן | אהוד ברק | חיים אורון | אהוד ברק | שלום שמחון | ציפי לבני | ישראל כ"ץ | זאב בוים | שלום שמחון | אורית נוקד | יאיר שמיר