רשות המסים בישראל
רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי, הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בגביית מסים בישראל.
הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את האגפים לגביית מסים - אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין, אגף המכס ומע"מ ושע"מ (שירות עיבודים ממוכנים). המטרה הייתה "לאחד את ניהול נושא גביית המסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים".
תוכן עניינים |
מבנה ארגוני [עריכה]
הרשות מונה כ- 5,500 עובדים, בהנהלה וביחידות השדה.
הנהלת הרשות, המרכזת את פעילות המטה, מטפלת בנושאים מקצועיים כמפורט:
- חטיבת מנהל - אחראית לפיתוח המשאב האנושי, ריכוז הטיפול בתקציב והקצאת משאבים.
- חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שומת מס הכנסה, שומת מיסוי מקרקעין וביקורת חשבונות במע"מ. ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
- חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המסים וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות.
- חטיבת מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה. כן מטפלת בפניות הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות.
- חטיבת משפטית - מטפלת בנושאים במישור האזרחי (כמו: תכנון וניסוח הצעות חוק) ובמישור הפלילי (הכנה וניהול של תיקים פליליים.
- החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה ומדיניות ניהול החוב ומעקב אחר תהליכי אכיפת הגבייה.
- שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים) - מערך המחשוב של הרשות.
- חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות ובבדיקת תלונות הציבור.
- מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
- חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור ופועלת לייעול תהליכי עבודה תוך התמקדות בלקוחות.
- חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי התכנון, הכלכלה, המדיניות וניתוח ההיבטים הנוגעים למערכת המס.
- חטיבת דוברות והסברה - עוסקת בהעברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילות הרשות וכן מידע למיצוי זכויות ומילוי חובות.
יחידות השדה
- מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - 26 משרדי שומה, 10 משרדי מיסוי מקרקעין, 6 משרדי חקירות ומודיעין ויחידות לאכיפת הגבייה.
- מכס ומע"מ - 6 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינ"ל, 8 מעברים פנימיים, 3 נציגויות בחו"ל, 17 משרדי מע"מ, יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית, 5 משרדי חקירות ומודיעין ויחידת מטה להברחות סמים והלבנת הון.
היסטוריה [עריכה]
מכס [עריכה]
המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה- 18 וה- 19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.
הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.
הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ וכמובן גם לשינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התתשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.
מס הכנסה [עריכה]
מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5%-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי. מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב- 15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המסים (גבייה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.
שע"מ [עריכה]
ב-1 בינואר 1960 הוקמה יחידת מיכון עצמאית למינהל הכנסות המדינה, היא שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים) ומנהלה הראשון, יצחק נעמן, הוא שהגה את שמה. עם הקמתו מנה שע"מ כחמישים עובדים וה"לקוח" הראשי שלו היה אגף מס הכנסה. עד הקמת שע"מ, נעזר אגף מס הכנסה בשירותי המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהיה לשכת שירות של כל משרדי הממשלה.
מס ערך מוסף (מע"מ) [עריכה]
ב-1 ביולי 1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים. בשנת 1976, עם הפעלת מע"מ, שונה שמה של הנהלת המכס והבלו להנהלת המכס ומע"מ.
רשות המסים [עריכה]
רשות המסים הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל ב-15 בספטמבר 2003 לאחד את גופי גביית המסים. לרשות המסים אוחדו אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין (שנודע גם בשם "נציבות מס הכנסה"), אגף המכס והמע"מ ושע"מ (זרוע המחשוב של אגף מס הכנסה). לראש הרשות החדשה מונה איתן רוב, שהיה קודם לכן מנהל אגף המכס והמע"מ. החליף אותו ג'קי מצא.
ב-2 בינואר 2007 עצרה המשטרה את מצא, את קודמו בתפקיד, איתן רוב, ובכירים נוספים ברשות, בחשד של קבלת שוחד, במה שנודע כ"פרשת רשות המסים". כממלא מקומו הזמני מונה ד"ר יוסי בכר. בעקבות המעצר פרש מצא מתפקידו, ומאוחר יותר הורשע ונדון לשנת מאסר.
עם פרישתו של ד"ר יוסי בכר וחזרתו למגזר הפרטי, מונה יהודה נסרדישי במקומו, והוא פרש מתפקידו בשנת 2011.
בשנת 2011 הורשע דוד ואנונו בלקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות שעשה בעת שהיה מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות המסים, ונידון לשש שנות מאסר בפועל.
החל מנובמבר 2011 מכהן דורון ארבלי כמנהל רשות המסים בישראל.
נציבי מס הכנסה וראשי רשות המסים [עריכה]
| נציבי מס הכנסה בישראל | ||
| שם הנציב | התחלת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|
| גד פייטון | 1941 | 1948 |
| ד"ר אהרון (ארתור) ברגמן | 1948 | 1950 |
| בן-ציון ארגוב | 1950 | 24 במאי 1954 |
| ד"ר תיאודור ברוש | 1 בספטמבר 1954 | 31 ביוני 1960 |
| אברהם גבעוני | 1 בפברואר 1960 | 31 באוגוסט 1962 |
| עוזיאל שטיינברג | 1 בספטמבר 1962 | 31 בינואר 1966 |
| יעקב תמיר | 1 בפברואר 1966 | 31 בינואר 1975 |
| משה נוידרפר | 1 בפברואר 1975 | 31 במאי 1975 |
| יצחק מן | 1 ביוני 1975 | 31 במרץ 1976 |
| אליעזר שילוני | 1 באפריל 1976 | 30 ביוני 1978 |
| דב נייגר | 10 ביולי 1978 | 15 באוגוסט 1985 |
| יאיר רבינוביץ | 15 באוגוסט 1985 | 1 ביולי 1989 |
| משה גביש | 2 ביולי 1989 | 30 באוגוסט 1993 |
| דורון לוי | 1 בספטמבר 1993 | 31 בדצמבר 1998 |
| יוני קפלן | 1 בינואר 1999 | 31 בדצמבר 2001 |
| טלי ירון-אלדר | 1 בינואר 2002 | 30 ביוני 2004 |
| מנהלי רשות המסים | ||
| שם המנהל | התחלת כהונה | סיום כהונה |
| איתן רוב | 1 ביולי 2004 | 31 בדצמבר 2005 |
| ג'קי מצא | 1 בינואר 2006 | 15 בינואר 2007 |
| יוסי בכר | 16 בינואר 2007 | 15 באפריל 2007 |
| יהודה נסרדישי | 16 באפריל 2007 | 31 באוקטובר 2011 |
| דורון ארבלי | 1 בנובמבר 2011 | |
משימות של רשות המסים [עריכה]
תפקידה העיקרי של הרשות הוא לעסוק בגבייתם של המסים הבאים:
- מס הכנסה
- מס שבח מקרקעין
- מס רכישה
- מס ערך מוסף (מע"מ)
- מס שכר ומס שכר ורווח
- מכס
- מס קנייה
- בלו על דלק
- מס רכוש
- תפקידים נוספים: תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה[1], בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. תפקיד זה בא לידי ביטוי נרחב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה נגרם נזק רב לרכוש ושובשה העבודה באזור הצפון, וכן בעקבות מבצע עופרת יצוקה. כן משמש חוק זה למתן פיצויים בגין נזקי בצורת וכמו כן לרשות המסים יש יחידה לחקירת העלמות מס הלבנת הון וכו' שפועלת בשיתוף משטרת ישראל תפקיד נוסף של הרשות - תשלום מענק מס הכנסה שלילי.
יעדים [עריכה]
- עמידה ביעד ההכנסות
- הגברת האכיפה והעמקת הגבייה
- טיפול וקידום ההון האנושי
- קידום מדיניות צמיחה
- שיפור כושר ההרתעה
- הסרת חסמים ושיפור השרות לאזרח
- שיפור תהליכי עבודה
מיסים שבוטלו [עריכה]
- מס רכוש הורד ל-0% בשנת 2000
- מס בולים בוטל החל מתחילת 2006
- מס מכירה בוטל רטרואקטיבית החל מ-1 באוגוסט 2007
- מס מעסיקים בוטל החל מתחילת 2008
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רשות המסים בישראל - אתר האינטרנט של הרשות
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דניאל קביליו ואריק פסבל,פיצויים אחרי מלחמה, באתר אקטואלי 29.11.2012