שבע מצוות בני נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי המסורת הרבנית, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול.

המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת 'שבע מצוות בני נח' בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.

מקור המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המדרש, ניתן ללמוד את מצוות בני נח מדברי אלוהים לנח לאחר המבול:

Cquote2.svg

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: (א - רמז לאיסור 'ברכת' ה')
פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. (ב - נשיאת פרי (בריא): רמז לאיסור גילוי עריות)
וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, (ג - השלטון: רמז לדינים)
בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם: - בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ!
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב - נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ, דָמוֹ - לֹא תֹאכֵלוּ. (ד - אבר מן החי)
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם - אֶדְרֹשׁ: (ה - איסור רצח)
- מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו - אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. (ו - דרישת דם החיה: רמז לאיסור גזל)
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם! (ז - צלם אלהים: רמז לאיסור עבודה זרה)
וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ!

Cquote3.svg

שתי המצוות המפורשות במקרא הן האיסור על הרצח ואיסור על אכילת אבר מן החי.
בחז"ל מובאות עוד חמש מצוות שעל פי המקובל בידם נצטוו עליהן בני נח, כפי שפורטו במסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד א':

Cquote2.svg

תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח:

  • דינין, וברכת השם,
  • עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים,
  • וגזל, ואבר מן החי
Cquote3.svg
פעילות שליחי חב"ד להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'ן

המקור בתלמוד הבבלי בפרק ארבע מיתות (פרק שביעי של מסכת סנהדרין):

Cquote2.svg

מנהני מילי? אמר רבי יוחנן: דאמר קרא - וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, עַל הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ הַגָּן - אָכֹל תֹּאכֵל...
וַיְצַו - אלו הדינין, וכן הוא אומר: (לאברהם בברית בין הבתרים) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו ...
ה’ - זו ברכת השם, וכן הוא אומר (פרשיית המקלל, בפרשת אמור) וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת
אֱלֹהִים - זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר עשרת הדברות בפרשת יתרו) ...לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
עַל הָאָדָם - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר (אחרי המבול בפרשת נח) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ...
לֵאמֹר - זו גילוי עריות, וכן הוא אומר (נבואת מה מצאו אבותיכם בי עוול. תחילת ספר ירמיהו) ...לֵאמֹר: הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ, וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, - הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד? ...
מִכֹּל עֵץ הַגָּן - ולא גזל
אָכֹל תֹּאכֵל - ולא אבר מן החי
כי אתא רבי יצחק - תני איפכא: וַיְצַו - זו עבודת כוכבים, אֱלֹהִים - זו דינין...

Cquote3.svg

הרמב"ם מציין‏[1] כי שש ממצוות אלה ניתנו כבר לאדם הראשון, ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח, לאחר שהותר לו לאכול מן החי, ולא רק מן הצומח.
כנאמר בפרשיה המקבילה בתחילת ספר בראשית:

Cquote2.svg

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, (רמז ז - עבודה זרה)
וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ... (רמז ג - דינים)
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: (רמז א - ברכת השם)
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, (רמז ב - גילוי עריות)
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ,
וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע
- לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ - אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה... (רמז ה - יש לדאוג גם לחיות, ולא לגזול מהם)
אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה. (רמז ו - רצח: אסור לשפוך דם - אפילו של חיה! ואילו ד - אבר מן החי, לא ניתן לאדם הראשון.)

Cquote3.svg

קיום המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים ומצוות עשה אחת. סדרן על פי הרמב"ם:

  1. איסור עבודה זרה: איסור עבודת אלילים
  2. ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם האל
  3. שפיכות דמים: איסור רצח
  4. איסור גילוי עריות
  5. איסור גזל
  6. איסור אכילת אבר מן החי (יש להמית את בעל החיים כדי לאכול אותו)
  7. מצוות דינים: הקמת מערכת משפט (לדעת הרמב"ם: לאכוף את שמירת שש המצוות הקודמות, ולדעת הרמב"ן: לשפוט בין בני האדם בכלל, כפי שנצטוו ישראל, כגון ענישה על הגזל, העושק, הנזיקין וכדומה)

שבע מצוות אלה הן כעין שבעה כללים, שלהם פרטים רבים. פרטיהן כונסו על ידי הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ט). לדעת הרב מנחם עזריה מפאנו שבע מצוות בני נח מתפרטות לשלושים מצוות, והן אותן אלה שאמרו עליהן במסכת חולין (צב א) שבני נח קיבלו על עצמם שלושים מצוות ואינם מקיימים אלא שלוש מתוכן.‏[2]

באותו עניין פוסק הרמב"ם (ראו גם דיון בפסיקתו זו):

כל גוי שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו... כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח'

המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

ישנו סימן לזכירת שבע המצוות: ג' מצוות שיהרג ובל יעבור (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), א- אבר מן החי, ב- ברכת ה', ג- גזל, ד- דינים.

הפצת שבע מצוות בני נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער שבועון "כפר חב"ד" מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

הרמב"ם פוסק כי כאשר יש בידי עם ישראל סמכות שלטונית - הוא מצווה לאכוף את המצוות האלה על כל התושבים בארץ ישראל, עד כדי הוצאה להורג של מי שמסרב לקיימן. וכך הרמב"ם כותב‏[3]: "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג".

אין כל ידיעה על ניסיונות מצד עם ישראל לאכוף על עם אחר לקיים את שבע מצוות בני נח במהלך ההיסטוריה. הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ראש חסידות חב"ד סבר כי העדר הניסיונות להנחילן לעמי הסביבה, קשור להפסקת הריבונות היהודית והיציאה לגולה. היהודים הצניעו, לדעתו, את סוגיית שבע מצוות בני נח בעיקר בגלל החשש שפעילות מסוג זה תסכן את חיי העוסקים בה‏[4]. חשש זה כבר איננו תקף, ועל כן מוטלת על היהודים החובה להנחיל לאנושות כולה את שבע המצוות האלה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בעקבות יוזמתו ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני‏[5]. חסידי חב"ד ברחבי העולם פועלים מאז קריאתו של הרבי מליובאוויטש, להנחיל את שבע המצוות באומות העולם‏[6][7].

לעומת זאת לדעת הרב משה שטרנבוך מהעדה החרדית, אין בזמננו - שבו התורה אינה שולטת, כל חיוב, ואף אסור באיסור חמור, לעסוק בקירוב הגוים לשבע מצוות בני נח.‏[8]

מחויבות היהודים לסייע לגויים לחיות חיי מוסר על פי התורה, היא עמדה מקובלת בתנועה הרפורמית כפי שהגה אותה משה מנדלסון, ובעת החדשה פרופ' יהושע השל בתנועה הקונסרבטיבית, כמצוות תיקון עולם - הערך המרכזי והחשוב ביהדות, לשיטתם‏[9]

פוסקים מהציונות הדתית עסקו בסוגיה בכמה הבטים. לדעת הרב אורי שרקי ישנה שליחות לאומית דתית בהנחלת רעיון שבע מצוות בני נוח לכלל אומות העולם והוא אף הקים למטרה זו ארגון הקרוי: "ברית עולם"‏[10].

הרב ישראל אריאל מימית (ולאחר הפינוי מהעיר העתיקה בירושלים), עודד את הקשרים עם כת המאקויה היפנית, וראה באמונתם מקיימי שבע המצוות. כך גם הרב בני אלון ראש ישיבת בית אורות בהר הזיתים, קבע שנוצרים האוונגליסטים איתם היה בקשר פוליטי וכלכלי, אינם עובדי עבודה זרה, ומקיימים את שבע המצוות.‏[11] הרב דניאל שפרבר כתב ספר על המאמינים בבודהה, אשר לדעתו מקיימים את שבע המצוות.

אחד מיוזמי חידוש הסנהדרין בירושלים, בראשות הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בה'תשס"ז (2007) היה וונדל ג'ונס מייסד ארגון בני נח המאמינים שיש להפיץ את קיום מצוות בני נח בעולם.‏[12] בכנסים שלהם השתתפו מנהיגים דתיים מדתות שונות, הרואים עצמם מחויבים לקיום שבע המצוות, דוגמת האחמדים.‏[13] אב בית הדין של הסנהדרין החדשה רואה בה בעיקר כלי לקשר עם אומות העולם המעוניינים לשמור את שבע מצוות בני נח.‏[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה ויינר, שבע מצוות השם, הספר בסגנון השולחן ערוך ע"פ שבע מצוות בני נח. הספר מתייחס גם למצבים לבודהיזם, וללימוד קבלה.
  • יואל שוורץ, האמנת בני נח, המאורע ההיסטורי של קבלת מנהיגי בני נח את סמכות הסנהדרין החדשה, ירושלים תשס"ו.
  • Law and the Noahides: law as a universal value, by Nahum Rakover, Jerusalem 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט', הלכה א'
  2. ^ עשרה מאמרות, מאמר חקור דין חלק ג פרק כא.
  3. ^ משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ח הלכה יג
  4. ^ "בדורות שלפנינו, כל נסיון לפעול על אומות העולם בענייני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש", ספר ההתוועדויות תשמ"ז, כרך ג' עמוד 67
  5. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני 3.1.1991
  6. ^ נח זבולוני, חסידי חב"ד פושטים על הערבים ללמדם "שבע מצוות בני נח", עיתון "דבר", 19/11/1985, עמוד 14.
  7. ^ חסידי חב"ד מהזרם המשיחיסטי, הקימו בשנים האחרונות אתר אינטרנט להפצת שבע המצוות אתר 7 ל-70, הפיקו חומרי הסברה בשפות שונות ויוצאים במסעות הסברה בנושא ערבים יקרים, אנא שמרו את שבע המצוות יפה ברנס mynet 18.11.10. שבע מצות בני נח קובץ וידאו
  8. ^ תשובות והנהגות, חלק ג סימן שיז (באתר ספרים עבריים).
  9. ^ על מקורן של שבע מצוות בני נח (אתר אוניברסיטת בר-אילן)
  10. ^ [1] אתר הבית של הארגון
  11. ^ בעניין זה ראוי לציין מאמר של תומר פרסיקו המקשר לניו יורק טיימס על דיון בקרב האוונגליסטים עצמם בעניין זה (אנגלית)
  12. ^ נח עם שבע מצוות על וונדל ג'ונס ו'בני נח'
  13. ^ הרצאתו של אימעם האחמדים על עיקרי דתו
  14. ^ הקראת שמש הסנהדרין, מתוך ספרו של אב בית הדין הרב יואל שוורץ, 'אתם עדיי' (סרטון ביוטיוב)