שבע מצוות בני נח
שבע מצוות בני נח הן מצוות שנצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול.
המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת 'שבע מצוות בני נח' בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.
תוכן עניינים |
מקור המצוות [עריכה]
מקור מפורש לחלק ממצוות בני נח, נמצא בתחילת ספר בראשית בפסוקים הבאים:
|
א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ. ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם. ז וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ. |
||
שתי המצוות המוזכרות במקרא הן האיסור על הרצח ואיסור על אכילת אבר מן החי. בחז"ל מובאות עוד חמש מצוות שעל פי המקובל בידם נצטוו עליהן בני נח, כפי שפורטו במסכת סנהדרין, דף נו, עמוד א:
|
תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי |
||
הרמב"ם מציין[1] כי שש ממצוות אלה ניתנו כבר לאדם הראשון, ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח, לאחר שהותר לו לאכול מן החי, ולא רק מן הצומח.
קיום המצוות [עריכה]
שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים ומצוות עשה אחת. סדרן על פי הרמב"ם:
- איסור עבודה זרה: איסור עבודת אלילים
- ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם האל
- שפיכות דמים: איסור רצח
- איסור גילוי עריות
- איסור גזל
- איסור אכילת אבר מן החי (יש להמית את בעל החיים כדי לאכול אותו)
- מצוות דינים: הקמת מערכת משפט (לדעת הרמב"ם: לאכוף את שמירת שש המצוות הקודמות, ולדעת הרמב"ן: לשפוט בין בני האדם בכלל, כפי שנצטוו ישראל, כגון ענישה על הגזל, העושק, הנזיקין וכדומה)
שבע מצוות אלה הן כעין שבעה כללים, שלהם פרטים רבים. פרטיהן כונסו על ידי הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ט). לדעת הרב מנחם עזריה מפאנו שבע מצוות בני נח מתפרטות לשלושים מצוות, והן אותן אלה שאמרו עליהן במסכת חולין (צב א) שבני נח קיבלו על עצמם שלושים מצוות ואינם מקיימים אלא שלוש מתוכן.[2]
באותו עניין פוסק הרמב"ם (ראו גם דיון בפסיקתו זו):
|
כל גוי שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו... כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם. |
||
| – משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח | ||
המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.
ישנו סימן לזכירת שבע המצוות: ג' מצוות שיהרג ובל יעבור (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), א- אבר מן החי, ב- ברכת ה', ג- גזל, ד- דינים.
הפצת שבע מצוות בני נח [עריכה]
הרמב"ם פוסק כי כאשר יש בידי עם ישראל סמכות שלטונית - הוא מצווה לאכוף את המצוות האלה על כל התושבים בארץ ישראל, עד כדי הוצאה להורג של מי שמסרב לקיימן. וכך הרמב"ם כותב [3]: "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג".
אין כל ידיעה על ניסיונות מצד עם ישראל לאכוף על עם אחר לקיים את שבע מצוות בני נח במהלך ההיסטוריה. הרב מנחם מנדל שניאורסון סבר כי העדר הניסיונות להנחילן לעמי הסביבה, קשור להפסקת הריבונות היהודית והיציאה לגולה. היהודים הצניעו, לדעתו, את סוגיית שבע מצוות בני נח בעיקר בגלל החשש, שהדבר ייתפס כפעולה בעלת אופי מסיונרי. חשש זה כבר איננו תקף, ועל כן מוטלת על היהודים החובה להנחיל לאנושות כולה את שבע המצוות האלה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בעקבות יוזמתו ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני[4]. חסידי חב"ד ברחבי העולם פועלים מאז קריאתו של הרבי מליובאוויטש, להנחיל את שבע המצוות באומות העולם[5][6].
לעומת הרב שניאורסון, לדעת הרב משה שטרנבוך, אין בזמננו כל חיוב, ואף אסור באיסור חמור, לעסוק בקירוב הגוים לשבע מצוות בני נח.[7]
לקריאה נוספת [עריכה]
- הרב משה ויינר, שבע מצוות השם, הספר בסגנון השולחן ערוך ע"פ שבע מצוות בני נח. הספר מתייחס גם למצבים לבודהיזם, וללימוד קבלה.
- יואל שוורץ, האמנת בני נח, המאורע ההיסטורי של קבלת מנהיגי בני נח את סמכות הסנהדרין החדשה, ירושלים תשס"ו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שבע מצוות בני נח באתר דעת
- אלכסנדר קליין, על מקורן של שבע מצוות בני נח, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- 7 מצוות ל-70 אומות אתר להפצת 7 המצוות. של חסידי חב"ד מהזרם המשיחיסטי.
- ynet, שומרי מצוות, אבל לא יהודים: בני נוח, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט, הלכה א
- ^ עשרה מאמרות, מאמר חקור דין חלק ג פרק כא.
- ^ משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ח הלכה יג
- ^ הצהרת הקונגרס האמריקני 3.1.1991
- ^ נח זבולוני, חסידי חב"ד פושטים על הערבים ללמדם "שבע מצוות בני נח", עיתון "דבר", 19/11/1985, עמוד 14.
- ^ חסידי חב"ד מהזרם המשיחיסטי, הקימו בשנים האחרונות אתר אינטרנט להפצת שבע המצוות אתר 7 ל-70, הפיקו חומרי הסברה בשפות שונות ויוצאים במסעות הסברה בנושא ערבים יקרים, אנא שמרו את שבע המצוות יפה ברנס mynet 18.11.10. שבע מצות בני נח
. - ^ תשובות והנהגות, חלק ג סימן שיז.