אל-בירה
|
||||||||||||||||||||||||||||
אל-בירה (ערבית البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים. העיר שוכנת על קו פרשת המים בגובה של 884 מטרים מעל פני הים ושטחה 22.4 קמ"ר. היא צמודה ממזרח לרמאללה, ושתי הערים מהוות גוש עירוני אחד, אולם בעוד שאוכלוסיית רמאללה היא ברובה נוצרית, אוכלוסיית אל-בירה הגדולה ממנה היא מוסלמית. בשנת 2007 התגוררו בעיר 39,202 תושבים[1]. משמעות שמה של העיר הוא ה"באר" וזה מופיע בסמלה.
[עריכה] היסטוריה
אל-בירה זוהתה עם העיר התנכית בארות שבנחלת שבט בנימין[2]:
|
"וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים." |
||
| – יהושע, ט', 17 | ||
בארות יושבה גם בתקופת שיבת ציון לאחר השיבה מגלות בבל:
|
"וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ... בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה." |
||
| – עזרא, ב' 1, 25. | ||
אוסביוס תיאר את המקום ככפר גדול בדרך לאמאוס, כמרחק של 11 ק"מ מירושלים. ימי הביניים, בעת הכיבוש הערבי בארץ ישראל העיר לא הוזכרה; אך הצלבנים הקימו בסביבתה מספר יישובים; בהם בירה (Birra), וקסטרום מהומריה או מהומריה מיור (Castrum Mahomeriae או Mahomeria Major). ובאתר ניצבו כנסייה, אכסניה ומצודה. לאחר קרב חיטין ב-1187 חרבה בירה, אך בסוף המאה ה-12 או בתחילת המאה ה-13 הוקם על ידי הכובשים המוסלמים מסגד בסמוך להריסות הכנסייה, והיישוב התחדש סביבו. עוד קם במקום חאן אשר שימש את הנוסעים בדרך מירושלים לשכם עד שחרב.
בעת החדשה, עד אמצע המאה ה-20 הייתה אל-בירה כפר קטן. ב-1922 התגוררו בה 1,479 תושבים, וב-1931 עלה מספרם ל-2,292[3]. ב-1961 מנתה העיר 14,510 תושבים ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הגיעה אוכלוסייתה לכ-40,000 נפש. יחד עם רמאללה, מהווה אל-בירה מרכז שלטוני לרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, וחלק ממשרדי הממשלה שוכנים בה.
