עטארה

**עטארה** (כפר)
**عطارة**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שטח	9.545 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,905 (2016)
קואורדינטות	32°00′09″N 35°12′23″E / 32.0025°N 35.206388888889°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) עטארה

עטארה (בערבית: عطارة) הוא כפר פלסטיני בשומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ונמצא 15 ק"מ מצפון לרמאללה. סמוך להתנחלות עטרת. הכפר מונה כ-2,905 תושבים,^[1] והוא ממוקם על קו רכס הרים עם ארבע פסגות. שטח הקרקע הכולל של עטארה הוא 9,545 דונם, שרובם מעובדים. עטארה גובל בסילואד ממזרח, עבווין ורוואבי מצפון, בורהם עג'ול, וסאפא ממערב, וביר זית מדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נמצאו חרסים מתקופת הברזל הראשונה והשנייה, וכן מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, והממלוכית. אדוארד רובינסון זיהה את עטרה עם היישוב עטרות אדר המקראי המוזכר בספר יהושע.^[2] עם זאת, יש המזהים את עטרות אדר עם מקום אחר בארץ ישראל.^[3]

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, שילמו תושבי הכפר מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים. בכפר התגוררו 55 משפחות.^[4]

לפי ויקטור גרן, בשנת 1870 גרו בכפר 300 תושבים.^[5] בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים.^[6]

המנדט הבריטי ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 133 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 559 תושבים, כולם מוסלמים.^[7]

לאחר מלחמת העצמאות, והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הייתה עטארה תחת שלטון ממלכת ירדן, עד לכיבוש האזור במלחמת ששת הימים, אז עברה תחת הממשל הצבאי הישראלי בשטחים.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 הופקעו 163 דונם מאדמות הכפר לצורך הקמת ההתנחלות עטרת.^[8]

בהסכם אוסלו, הוגדרו 40.8% מאדמות הכפר כאדמות שטח A, ‏ 43.8% שטח B, ואילו 15.4% הנותרות כשטח C.

בשנת 2009, החלה בנייתה של העיר רוואבי מצפון לכפר ובשנת 2015 הסתיימו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והוחל באכלוסן.

מחסום עטארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קטע כביש 465 מדרום לכפר נמצא מחסום גדול של צה"ל, "מחסום עטארה", המיועד לבידוק ביטחוני של פלסטינים.^[9] המחסום נבנה לאחר האינתיפאדה השנייה במטרה לפקח על הכניסה הצפונית לעיר רמאללה, וכדי לנתק את קשרי התנועה הישירים ללא בידוק ביטחוני בין צפון הגדה לדרומה לתושבים הפלסטינים.^[10]

במחסום הוקמה תשתית הכוללת מגדל תצפית המאויש בקביעות על ידי חיילים, אך המחסום עצמו מאויש חלקית, ללא לוח זמנים קבוע.^[11]

שיח' קטרווני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגבעה שנמצאת כ-820 מטר מעל פני הים בכניסה הדרומית לכפר ("דארהת חמודה"), ממוקם מקאם "שייח' קטרווני" (נכתב גם "שייח קטרואני"). במקום שרידי כנסייה ביזנטית ומגדל שמירה מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל, שעליהם נבנה במאה ה-16 קבר שיח בעל שתי כיפות. סביב הקבר עצים מקודשים ומצפון אליו 4 בורות מים מתקופה הביזנטית.^[12]

על פי המסורת המוסלמית, שיח' אחמד אל קָטְרָוָּואנִי, דרוויש סופי, שהגיע מהכפר קאטרה שנחרב במלחמת 1948, וששרידיו נמצאים במרכז העיר גדרה,^[13] טען שלגבעה זו הובא בידי מלאכים על מנת לצום ולהתפלל כאן עד שימות, ולאחר ארבע שנים, כשמת, אנשי הכפרים מסביב קברוהו בצד המערבי של הבניין.^[14] לפי המסורת הנוצרית, המסורות הללו מתקשרות לקתרינה מאלכסנדריה ולכנסייה הביזנטית ששרידיה נמצאים בבסיס המבנה ושכנראה הייתה מוקדשת לה, ומכאן השתבש השם.^[14]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בעטארה הייתה אוכלוסייה של 530 נפש, כולם מוסלמים,^[15] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-696 נפש.^[16] בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 840 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

ההגירה מהכפר התגברה בין השנים 1952 ו-1955 למדינות המפרץ הערביות, בשל התנאים הכלכליים הקשים ששררו בגדה המערבית. כמה אחרים עברו לרמאללה ולירושלים למטרות מציאת תעסוקה. בשנת 1961 הייתה האוכלוסייה 1,110, אך היא ירדה מאוד אחרי מלחמת ששת הימים. אוכלוסיית הכפר גדלה באיטיות ל-903 נפש, ב-1982, ולאחר מכן ל-976 ב-1987.

במפקד הראשון של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 1997 הגיעה אוכלוסיית עטארה ל-1,661, מתוכם היו 92 פליטים פלסטינים (5.6%). החלוקה המגדרית הייתה 50.2% ו-49.8% נשים. על פי אומדני הלמ"ס, "עטארה הייתה אוכלוסייה של כ-2,400 תושבים באמצע שנת 2006. במפקד הלמ"ס בשנת 2007 היו בעטארה 2,270 תושבים, מתוכם 1,139 גברים ו-1,131 נשים. כמו כן נספרו בכפר 495 יחידות דיור, וגודל משק הבית הממוצע היה 5.5 בני משפחה. במפקד היו בעטארה 2,905 תושבים.^[1]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד ראשית שנות ה -50, תושבי עטארה היו תלויים בחקלאות כמקור הכנסה עיקרי. לאחר 1967 החלו תושבים רבים לעבוד בישראל. כתוצאה מכך, הייצור החקלאי צומצם, וחלק ניכר מעסקי עטרה נהפכו לתושבים תלויים בכלכלה שאינה מקומית. התחבורה בכפר היא בעייתית, מפני שיש דרך אחת בלבד לצאת מהכפר, דרך זו עוברת דרך ביר זית. ביצים הן מוצר חקלאי עיקרי, ויש 11 לולים בכפר. גם זיתים מיוצרים בהרחבה ונשלחים למפעל בעיר ארורה, שם מופק מהם שמן זית. לטענת התושבים המחסומים הישראלים סביב עטארה, חיסלו את כלכלת הכפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עטארה בוויקישיתוף

Welcome To 'Atara
Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
Atara factsheet, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Atara Village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Atara arial photo, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Locality Development Priorities and Needs in 'Atara Town, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 80
^ Yoram Tsafrir; Leah Di Segni; Judith Green (1994). Tabula Imperii Romani: Judaea, Palaestina. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities. p. 71.
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 114
^ Guérin, 1875, p. 169
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 289
^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 47
^ Atara Village profile, ARIJ, p. 18
^ עמירה הס, כביש מזופת, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2005
^ גילי כהן, ג'קי חורי, צה"ל הסיר את הכתר שהוטל הבוקר על רמאללה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2016
^ חיילים תקפו את תאמר תמימי, בן 23, פעמיים באותו יום במחסומים, התעללו בו והכו אותו עד שאיבד את הכרתו ונזקק לאשפוז, בצלם, 5 ביולי 2017
^ השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה, 15 בנובמבר 2018, באתר מחסום ואטש
^ כפר קטרה טוהר ופורק מנשקו, על המשמר, 7 במאי 1948
^ ¹ ² Taha, Hamdan. The Sanctuary of Sheikh al-Qatrawani Studium Biblicum Franciscanum - Jerusalem.
^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
^ Mills, 1932, p. 47

[אוכלוסייה-1] ¹ ² ³ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 80

[3] Yoram Tsafrir; Leah Di Segni; Judith Green (1994). Tabula Imperii Romani: Judaea, Palaestina. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities. p. 71.

[4] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 114

[5] Guérin, 1875, p. 169

[6] Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 289

[7] Mills, Census of Palestine, 1931, page 47

[8] Atara Village profile, ARIJ, p. 18

[9] עמירה הס, כביש מזופת, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2005

[10] גילי כהן, ג'קי חורי, צה"ל הסיר את הכתר שהוטל הבוקר על רמאללה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2016

[11] חיילים תקפו את תאמר תמימי, בן 23, פעמיים באותו יום במחסומים, התעללו בו והכו אותו עד שאיבד את הכרתו ונזקק לאשפוז, בצלם, 5 ביולי 2017

[12] השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה, 15 בנובמבר 2018, באתר מחסום ואטש

[13] כפר קטרה טוהר ופורק מנשקו, על המשמר, 7 במאי 1948

[טהאחמד-14] ¹ ² Taha, Hamdan. The Sanctuary of Sheikh al-Qatrawani Studium Biblicum Franciscanum - Jerusalem.

[15] Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16

[16] Mills, 1932, p. 47

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

דגל פלסטין יישובי נפת רמאללה ואל-בירה
ערים	אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה
מועצות מקומיות	אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא
כפרים	אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין
מחנות פליטים	אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה
נפות הרשות הפלסטינית