אברהם בן סוסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם בן סוסאן
ר' אברהם בן סוסאן.jpg
לידה 1853
ה'תרי"ג
דבדו, מרוקו.
פטירה 18 בספטמבר 1941 (בגיל 88 בערך)
כ"ו באלול ה'תש"א
מוגאדור
מקום קבורה בית הקברות היהודי, אסווירה (מוגאדור)
מדינה מרוקו
מקום פעילות דבדו, פאס, מראכש, מוגאדור.
תקופת הפעילות 1881–1941 (כ־60 שנה)
השתייכות רבנים מרוקאים
תחומי עיסוק רבנות, דיינות וקבלה
רבותיו ר' שלמה בן סוסאן
תלמידיו ר' דוד הכהן סקלי, ר' שלמה הכהן צבאן, ר' שמואל מרציאנו, ר' דוד עטר, ר' משה אביטבול, ר' מרדכי קורקוס.
בני דורו ר' שלמה אבן דנאן, ר' אברהם הכהן צבאן.
בת זוג מרים בן סוסאן (מרציאנו)
צאצאים חיים דוד בן סוסאן, מאיר יעקב בן סוסאן, אסתר בן סוסאן, ז'ווירה בן סוסאן.
חתימה שלום רב.png

הרב אברהם בן סוּסאן (בן שוּשן), (שבט ה'תרי"ג, 1853 - כ"ו באלול ה'תש"א, 18 בספטמבר 1941) היה רב, מקובל, דיין, מורה צדק וראש ישיבה בעיר דבדו וראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שלמה בן סוסאן ולאשתו זוהב[1], בחודש שבט ה'תרי"ג (ינואר 1853) בעיר דבדו, מרוקו. למד אצל אביו תורה מילדותו וכבר בגיל 22 נסמך ללמד בישיבת אביו בעיר[2]. מעידים עליו שניחן בזיכרון מיוחד[3].

נשא לאישה את מרת מרים (מרימה) מרציאנו[1].

בגיל 28 נסמך לדיינות בעיר דבדו שם כיהן בבית הדין יחד עם הרב אברהם מרציאנו והרב אברהם הכהן צבאן.

בהמשך הקים בעיר בית כנסת. לשם הקמת ביה"כ נסע לעיר פאס כדי להתייעץ עם אנשי הקהילה על צורת הבנייה, ובסוף בנה בדבדו בית כנסת כדוגמת זה שעמד בפאס.

בבית הכנסת שלו הקים ישיבה שהיוותה מקור מרכזי ללימוד תורה ליהודי העיר, בה לימד תלמידים רבים וביניהם גדולי הרבנים של העיר דבדו (ר' דוד הכהן סקלי, ר' שלמה הכהן צבאן ועוד). נשאר בתפקידו כראש הישיבה למעלה מ-20 שנה.

בשנת 1902 פרץ מרד בו חמארה שהביא צרות רבות ליהודי האזור. כתוצאה מכך ברח ר' אברהם לכפר תאזה.

לאחר מכן עזב את תאזה ועבר לפאס שם שימש כספרא דדיינא בבית הדין של הרב שלמה אבן דנאן, שאמר עליו ש"חושן המשפט על ליבו"[4]. בפאס גם חיתן את בנו הרב מאיר יעקב עם רינא, בתו של יוסף עטייא, אחד ממכובדי הקהילה. אותו בן נפטר כשהיה רק בן 29. המאורע ציער מאוד את רבי אברהם, שלא יכל לשאת את הצער והחליט בעקבות כך לעזוב את העיר[5].

מפאס עבר למרקש, שם יסד ישיבה ולימד בה במשך שנתיים. באותה ישיבה לימד הרבה תלמידים, ביניהם מי שלימים נתמנה לאב בית הדין בעיר, רבי מרדכי קורקוס[5].

בשנת 1916 עבר למוגאדור, שם נתמנה לראש אבות בתי הדין. נשאר בתפקיד זה עד פטירתו בשנת 1941 בגיל 88.

בנו הרב חיים דוד בן סוסאן (לימים ראב"ד קזבלנקה) המשיך אחריו מספר שנים בתפקידו בבית הדין של מוגאדור[6].

רבנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מרבני מרוקו ובפרט רבני האזורים בהם כיהן בתפקידיו הרבים, העריכו את ר' אברהם ואת גדלותו בתורה.

כששהה בפאס פגש את הרב יוסף בן נאיים שם נוכח לכישרונו הרב בלימוד התורה. ר' אברהם עודד את אביו, ר' יצחק, להקים לבנו ישיבה בה יוכל לפתח את כישוריו וללמד אחרים. ר' יצחק שמע לעצתו והקים בפאס ישיבה, שנסגרה לאחר מספר שנים בעקבות מאורעות התריתל. השד"ר ר' שמעון ועקנין העיד שראה את שניהם יושבים באחת החנויות בעיר פאס ועל כך אמר כי "גלתה סנהדרין לחנויות"[4].

רבים הזכירו ושבחו אותו בספריהם, ביניהם ר' יוסף חיים ילוז[7], תלמידו המובהק ר' דוד הכהן סקלי[8], והרב שלמה הכהן זאגורי[9]. חלקם גם התייעצו איתו בעניינים הלכתיים שונים, כמו תלמידו הרב שמואל מרציאנו[10], ר' שלמה אבן-דנאן[11], ר' יוסף משאש[12] ועוד רבים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' אברהם חיבר שני חיבורים הלכתיים שלא פורסמו:

  • ליקוטי דינים על סדר הא"ב[13].
  • קובץ פסקי דינים[14].

הוא עסק גם בתרגום הספר "בית שלמה" מרבי שלמה מאיר, העוסק באיסור והיתר, יחד עם רבי יוסף ענקונינה. התרגום הושלם באייר ה'תרנ"ב (1892) והספר נדפס מספר שנים אחר כך.[15]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד הכהן סקלי- מחבר ספר שו"ת "קריית חנה דוד" על ארבעת חלקי השו"ע, "לך דוד"- חידושים על התורה, "משכיל לדוד"- ביאור על ספר הזוהר, ועוד. נחשב לתלמידו המקורב ביותר של ר' אברהם בן סוסאן.
  • הרב שלמה הכהן צבאן- מחבר ספר שו"ת "מעלות לשלמה" על ארבעת חלקי השו"ע, שו"ת "ויחל שלמה" ובו קונטרס "יחס דבדו" על יחוס הקהילה היהודית בדבדו, ועוד.
  • הרב שמואל מרציאנו (לחימר)- מחבר ספר שו"ת "ויען שמואל".
  • הרב מרדכי קורקוס- ראש ישיבה ואב"ד בעיר מרקש. מחבר הספר "גדולת מרדכי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מידע על רבי אברהם ניתן לקרוא ב:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 על פי אילן יוחסין של הרב באתר Geni.
  2. ^ מצבת ר' אברהם, Rabbi Map
  3. ^ פרק 13: חכמי דבדו-דבדו עיר הכהנים-אליו מרציאנו, מורשת יהדות מרוקו, ‏2017-04-20
  4. ^ 1 2 שלמה בן יוסף הכהן אצבאן, מעלות לשלמה, ירושלים: בית הדפוס זוהר סדר-צלם, 1985, ה'תשמ"ה.
  5. ^ 1 2 אור המערב: ירחון תורני למורשת יהדות המערב, טז., ירושלים: אור המערב, תשע"ד, עמ' ע"ד
  6. ^ ספר "תורת יעקב", tablet.otzar.org
  7. ^ ספר "תולדות אליהו", tablet.otzar.org
  8. ^ קרית חנה דוד - חלק א - סקלי, דוד בן משה, הכהן, 1861-1948 (page 5 of 357), hebrewbooks.org
  9. ^ ספר "וייקץ שלמה", tablet.otzar.org
  10. ^ ויען שמואל - מרציאנו, שמואל (page 44 of 235), hebrewbooks.org
  11. ^ אשר לשלמה - אבן דנאן, שלמה בן משה, תר"ח-תרפ"ט (page 260 of 323), hebrewbooks.org
  12. ^ אוצר המכתבים - חלק א - משאש, יוסף בן חיים, 1892-1974 (page 228 of 265), hebrewbooks.org
  13. ^ מלכי רבנן - נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962 (page 293 of 320), hebrewbooks.org
  14. ^ מלכי רבנן - נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962 (page 306 of 320), hebrewbooks.org
  15. ^ רבי שלמה מאיר, ‏בית שלמה, באתר HebrewBooks.