שמואל עמאר
 | |
| לידה |
1 ביולי 1830 י' בתמוז ה'תק"ץ |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1889 (בגיל 59) י"ח באלול ה'תרמ"ט  |
| מקום פעילות | מכנאס, במרוקו |
| תקופת הפעילות |
? – 14 בספטמבר 1889 |
| תחומי עיסוק | רב, דיין, מקובל |
| תפקידים נוספים | משורר, סוחר |
| רבותיו | אחיו רבי אברהם עמאר |
| חיבוריו | "דבר שמואל", "שמע שמואל", "יניקת הנביאים", "שירים ופיוטים", "המכתבים" |
  | |
רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל[דרוש מקור] בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל נולד בעיר מקנס שבמרוקו, היה ידוע בחוכמתו ובהתמדתו בלימודו ועסק במסחר. בשנת ה'תרל"א, 1871 נפטר אחיו רבי אברהם עמאר אשר היה רבה הראשי של העיר מקנס, חכמי העיר פנו לרבי שמואל עמאר בבקשה לקבל עליו את רבנות העיר, בתחילה סירב, אך לאחר בקשות חוזרות והסכם כי לא יקבל מהקהילה שכר על משרתו הסכים לקבל עליו את המשרה, בה כיהן עד פטירתו בי"ח באלול ה'תרמ"ט (1889). לאחר פטירתו בנו רבי שלום התמנה לדיין תחתיו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל נישא בראשונה לאסתר בת אליעזר טובי אך היא נפטרה בשנת ה'תרי"ג, 1853, זמן קצר לאחר נישואיהם. אחר כך נשא את רבקה בת רבי מרדכי טולדאנו ונולדו לו בנו שלום ובתו מזל טוב, בשנת ה'תרל"א (1871) נפטרה גם רבקה, ורבי שמואל נשא את לונה טולדאנו ונולדה להם בתו זוהרה. לאחר זמן נשא רבי שמואל גם את פריחה בת רבי לוי טולדאנו ונולד להם בנו רבי רחמים שלמה.
מנהיגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל שימש במשרת ראש אב בית הדין בעירו, ובבית דינו ישבו: רבי שלום משאש (סבו של רבי שלום משאש), רבי יעקב בירדוגו, רבי רפאל דוד בירדוגו, ורבי רפאל אבן צור. רבי שמואל היה ידוע בגאונות הרבה ובכוחו הגדול בפסק ובהלכה. בשבתו בדין עסק רבי שמואל גם בבעיות האישיות אשר העסיקו את אנשי עירו והיה ידוע בליבו החם ורגישותו למצוקותיהם, הוא השתמש בכספו האישי לרווחת אנשי עירו ובעיקר לטובת העניים והנזקקים. התכתב גם עם בית הדין בעיר "רבאט", עם הרב יוסף בירדוגו, והרב אברהם צבע[1].
במקנס ישנו בית כנסת קטן על שם רבי שמואל, הנקרא בפי תושבי העיר היהודיים "אסליווא אזג'ירא".
זיקתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלומו של רבי שמואל היה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, אך הוא לא זכה להגשים את חלומו. בימי חייו פעל רבות למען החזקת היישוב היהודי בארץ ישראל ולטובת השד"רים אשר הגיע לעירו ושהו בה, הן בכסף והן במתן עצות אשר יועילו להם בשליחותם.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל כתב ספרים רבים והיה משורר אשר פיוטיו נתפרסמו והיו לשירי עם בקרב בני עירו, אחד מפיוטו הידועים הוא פיוט הודיה בשם "ארוממך אלי ואודה את שמך", על גזרה אשר נגזרה על בני עירו והתבטלה ביום פורים. וכן שירו המופיע כהקדמה לספר "משפטים ישרים" לרבי רפאל בירדוגו ובו הוא חתום בשם "רבי רפאל ן' צור" אך שמו רמוז בסוף ההקדמה "אני שמואל עמאר".[דרושה הבהרה]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דבר שמואל - שו"ת על חלקי השולחן ערוך - אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה, נדפס בקזבלנקה בשנת ה'ת"ש (1940).
- שמע שמואל - דרושים לנפטרים ולמעלת התורה, נדפס בירושלים בשנת ה'תשנ"ז (1997).
- יניקת הנביאים - תשובות מלוקטות של חכמי מרוקו ובתוכם כתביו שלא ראו אור, נמצא בכתב יד.
- שירים ופיוטים - לזמנים ולמועדים, לדעות ולמידות, מוסר והדרכה, הודאה ותפילה, נמצא בכתב יד.
- המכתבים - חליפות מכתבים עם חכמי דורו, נמצא בכתב יד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם שמואל עמאר, באתר "החכם היומי"
- רבי שמואל עמאר, דבר שמואל, כזבלנכה ת"ש, באתר היברובוקס
שמואל בן אהרן אלעזר עמאר (1830-1889), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיין בספרו "דבר שמואל", ובערך רבי יוסף בירדוגו (רבאט)
| תקופת חייו של הרב שמואל עמאר על ציר הזמן |
|---|
 |