יחייה בן הראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יחייה בן הראש
הרב יחייה בן הראש
הרב יחייה בן הראש
לידה 1913
ה'תרע"ג
תינדד, תפילאלת, מרוקו
פטירה 2000 (בגיל 87 בערך)
ה'תש"ס
קניטרא, מרוקו
מקום פעילות קניטרא, רבאט וקזבלנקה, מרוקו
תקופת הפעילות ? – 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב מכלוף אבוחצירא, הרב רפאל ברוך טולידאנו

הרב יחייה בן הראש (נקרא גם הרב יחייא בן הרוש) (כ"א אב ה'תרע"ג, 24 באוגוסט 1913 - י"ט אדר א' ה'תש"ס, 25 בפברואר 2000) היה דיין ומורה צדק בעיר הנמל קניטרא שבמרוקו, ברבאט בירת מרוקו, ובקזבלנקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר תינדד שבמחוז תפילאלת שבמרוקו, לחנה ולרבי יוסף בן הראש, מחבר ספר הדרושים 'גביע יוסף' והחידושים 'אהל יוסף'. אביו היה רב ומורה צדק בעיר פריקלא. למד אצל רבי מכלוף אבוחצירא וכן אצל רבי רפאל ברוך טולידאנו, שלימים התמנה לרבה של מקנאס. נשא לאשה את ביתו של רבי אברהם דוד ריווח מחבר השו"ת 'ויען אברהם'. התכתב עם רבנים רבים במרוקו ומחוצה לה, כגון רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', הבבא סאלי, הרב חיים דוד סירירו, הרב שלום משאש, הרב יהושע מאמאן, ועוד רבים.

התמנה יחד עם הרב ידידיה מונסוניגו לדיין מטעם מלך מרוקו מוחמד החמישי.

השתתף במשך מספר שנים בכינוס השנתי של מועצת הרבנים במרוקו שהתקיים ברבאט. עמד בקשר ידידות וקשר מכתבים ענף עם הרב שלום משאש, ששימש כרבה של קזבלנקה ובהמשך רבה של מרוקו כולה.

גיוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יחייה נודע בגישתו המקילה בעניין קבלת המצוות בגיור, ולצד דרישתו מהגר לקבל עליו את מצוות התורה, לא נמנע מלגייר אף אם להערכתו הגר לא יקפיד על שמירת המצוות כראוי. תחת סמכותו כדיין בבית הדין לגיור בקניטרא התגיירו מאות גרים ("גיורי קניטרא"). עם הזמן היווה כתובת לגיור עבור רבים מחכמי מרוקו ומחוצה לה, שהיו רגילים לשלוח לו בקשות לגייר לעיתים תכופות. בין הרבנים השולחים נמנים: הרב שלום משאש, הרב ידידיה מונסונייגו, הרב אברהם עשור, והרב אלעזר מור יוסף.[1]

רבני צרפת לא ראו בעין יפה את גישתו המקילה בגיור, ומעת לעת הטילו ספק ופקפוק בכשרות גיוריו.[2] לעומת זאת, הרבנות הראשית לישראל ובית הדין בארץ ישראל קיבלו ללא כל ספק את מעשי בית הדין בראשות הרב בן הראש.[3]

גם הרב שלמה בן שבת, שבעברו היה רב במרוקו ובהמשך כיהן כרבה של ברצלונה, קבל על גיוריו בפני הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב אליהו הורה לו להתמקד בגיור הבאים אליו מארצו, ולמשוך ידיו מלגייר נוכרים הבאים אליו מארצות אחרות, כדי שלא תיראה התורה כשתי תורות.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חיים אמסלם, ספר ריח ניחוח, תולדות חייו ומשנתו של הרב יחייא בן הראש. ירושלים ה'תשע"ה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מכתביהם בספר ריח ניחוח, פרק ל"ד.
  2. ^ על פולמוס גיורי קניטרא ראו בספר 'ריח ניחוח' שכתב הרב חיים אמסלם על תולדות חייו של הרב יחייא בן הראש, עמ' 447 ואילך.
  3. ^ ראו אצל הרב נסים בן שמעון, משפטי הבשן, כרך ד, בני ברק תשע"ז, סי' קל עמ' שפד
  4. ^ ספר ריח ניחוח עמ' 530-540.