מימון אוחיון
הרב מימון אוחיון (וחיון) (לפני ה'תר"ף, 1920 - כ"ד שבט ה'תשכ"ז, 4 בפברואר 1967) היה אב בית הדין ורבה הראשי של רבאט שבמרוקו במאה העשרים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר הסמוך לעיר מראכש. סביב שנת ה'תש"א, כיהן בדיינות באסואירא בבית הדין בראשות הרב חיים דוד סירירו.[1] בשנת ה'תש"ה החל לכהן בדיינות העיר רבאט תחת הרב דוד צבאח. לאחר מכן בשנת ה'תש"ט נבחר לכהן כרבה של העיר, ואב בית הדין.[2] חברי בית דינו היו רבי יהושע מאמאן ורבי דוד אלעסרי.[3] התכתב בענייני הלכה עם הרב ידידיה מונסונייגו (1906),[4] ועם הרב יחייה בן הראש.[5]
פעילותו הרבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהג להשתתף באופן עקבי באספת מועצת חכמי מרוקו שקיבלה על עצמה לתקן תקנות עבור כלל יהודי מרוקו. באספת מועצת חכמי מרוקו השנייה בשנת ה'תש"ט, הציע לתקן שזכות עצמאותם של הצעירים תינתן להם מגיל עשרים ומעלה, הצעתו התקבלה במועצה.[6] כמו כן לאור התופעה שהאיש היה מגרש את אשתו בעודה מעוברת, והיה חשש שהאישה תקלע למצוקה כלכלית, תיקן שהמגרש את אשתו חייב להשתתף בהוצאת המזונות במשך ימי יתר ההריון. גם החלטה זו התקבלה פה אחד.[7]
כמו כן התעסק בענייני גירות. תחילה נטה להחמיר בגירות לשם נישואין, אך בשנת ה'תשי"ז השתכנע מרבי יחיה בן הראש, כי יש להקל בגירות לשם נישואין.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחס עיר אצוירא, בספר ויגד משה (ויזגאן) עמ' קמו.
- ^ מלכי רבנן חלק ב, נדפס בספר תקנות חכמי מכנאס חלק ב עמ' תריט.
- ^ שו"ת עמק יהושע חלק ו חושן משפט סימן ה.
- ^ שו"ת פאת י"ם סימן כו.
- ^ 1 2 ראו בספר ריח ניחוח עמ' 491-7.
- ^ ראו בספר המשפט העברי בקהילות מרוקו, נאום הרב מימון ח. וחיון, עמ' 240-1.
- ^ ראו בספר המשפט העברי בקהילות מרוקו, נאום הרב מימון ח. וחיון עמ' 272.
