חסדאי אלמושנינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסדאי אלמושנינו
לידה 1640
מרוקו תטואן, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1728 (בגיל 88 בערך)
ה'תפ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תלמוד, הלכה
תקופת הפעילות ? – 1728 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק דיין
תפקידים נוספים אב בית דין, ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו רבי מנחם עטיאה
צאצאים רבי יצחק אלמושנינו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי חסדאי אלמושנינו (נפטר בשנת ה'תפ"ח, 1728), היה אב"ד וראש ישיבה בעיר תטואן שבמרוקו במאה ה-18 ומחבר הספרים "חסד אל" ו"משמרת הקדש".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת לידתו אינה ידועה, אך נכתב כי הוא האריך ימים. הוא חי בעיר תטואן שבמרוקו וכנראה נולד שם. החל משנת ה'תמ"ו הוא חתם על פסקי דין של חכמי עירו ומשנת ה'תנ"ו, כנראה לאחר פטירת רבי יעקב אבוהב שהיה אב"ד במקום, הוא שימש כדיין בעיר, יחד עם חבריו: רבי יעקב ביבאס ורבי דוד הכהן. משנת ה'תס"ח, לאחר פטירת חבריו לבית הדין, הוא שימש אב"ד. אל בית דינו חברו הרבנים: מנחם אנהורי, משה בן זמרה, אברהם אבודרהם ויצחק נהון. מכתביו נראה שהורצו אליו שאלות מיהודי גיברלטר.

במקביל לפעילותו הרבנית בעירו הוא שימש גם כראש ישיבה במקום. בין תלמידיו ידוע רבי מנחם עטיאה, מי שלימים שימש אב"ד בעיר.

בהקדמות לחיבוריו הוא מתאונן על עוניו ועל מיתתם בטרם עת של בניו שלמה ויצחק, כן על רבות מתשובותיו הוא כותב לצד חתימתו "המו"ן" - המר ונאנח.

הוא נפטר בחודש טבת שנת ה'תפ"ח (1727/1728).

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסד אל - ספר העוסק בדרוש ופלפול.
  • משמרת הקדש - ביאורי על פירושי על פירוש רש"י על התורה.

תשובות ופסקים רבים מרבי חסדאי מצויים בספרות חכמי מרוקו, יצירות נוספות נותרו בכתב יד.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו לו שני בנים שנפטרו בטרם עת: יצחק ושלמה. בנו רבי יצחק ששימש כרבה של גיברלטר. צאצא נוסף הוא רבי חסדאי אלמושנינו השני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצלאל דבליצקי, משמרת הקודש א, מבוא, עמ' 15 44, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשע"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]