חיים פינטו (מרוקו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חיים פינטו
המבנה על קברו של הרב פינטו, מוגדור 2016
המבנה על קברו של הרב פינטו, מוגדור 2016
לידה יולי 1743
ט"ו בתמוז ה'תק"ג
אגאדיר, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1845 (בגיל 101 בערך)
כ"ו באלול ה'תר"ה
אסואירה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי חיים פינטו הגדול
מקום קבורה סווירה, מרוקו
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1845 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים פינטו (ט"ו בתמוז ה'תק"ג, יולי 1743 - כ"ו באלול תר"ה, ספטמבר 1845) היה מגדולי רבני יהדות מרוקו, רב, ראש ישיבה דיין ומקובל בעיר מוגאדור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבית הרב בו פעל גם בית כנסת. כיום המקום עובר תהליכי שימור במימון הממשל המרוקאי, בנוסף לשמירה הדוקה (ניתן לשים לב לחייל בקצה השמאלי של התמונה)

נולד באגאדיר שבמרוקו לרב שלמה פינטו. סבו היה הרב יאשיהו פינטו הראשון. בשנת ה'תקט"ו נפטר אביו. לאחר כשנה פקד משבר כלכלי חמור את עירו בעקבותיו עבר למוגאדור שם התגורר כל ימי חייו.

קרוב משפחתו הרב מאיר פינטו הכניסו ללמוד בישיבתו של הרב יעקב ביבאס רב הקהילה במוגאדור.

למד תורה והתפרסם כעילוי. לאחר פטירת הרב יעקב ביבאס מונה במקומו בשנת ה'תקכ"ט לרב הקהילה במוגאדור על אף גילו הצעיר, יחד עם המקובל הרב דוד חזן.

ייסד את בית הדין הרבני הראשון במוגאדור. עקב תקיפותו בענייני הלכה כינוהו "אביר לב" אך עם זאת היה קשוב לצורכי עדתו ולדאגת עניי עירו.

עמד בראש ישיבה בעירו, ומתלמידיו נמנה רבי דוד זגורי.[1] בנוסף כתב פיוטים כגון 'אלי ארוממנהו' לכבוד חנוכה וכן חיבורים בהלכה, בקבלה, באגדה וחידושים על הש"ס שאבדו במהלך מלחמת ספרד שהייתה בעיר אסווירה.

הקפיד לערוך מדי שנה את הילולת רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס ברוב עם ובחג השבועות למד תורה במשך שני לילות עד לשעות הבוקר.

בספרי יהדות מרוקו מובאים סיפורי ניסים רבים המיוחסים לו.

נפטר בכ"ו באלול שנת תר"ה.

נטמן בבית העלמין הישן במוגאדור. הותיר אחריו ארבעה בנים: רבי יהודה, רבי יוסף, רבי יאשיה ורבי יעקב. נכדו הוא הרב חיים פינטו השני שהתגורר בקזבלנקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חכמי מרוקו - 'רבי חיים פינטו' עמ' 258–262.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הקדמת המחבר לספרו 'לדוד להזכיר'.


ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.