יהודה הכהן אבן סוסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה הכהן אבן סוסאן
נהרג 1165 בערך
מדינה מוראביטון, אל-מוואחידון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פאס, מוראביטון
שנות הפעילות המחצית הראשונה של המאה ה-12 
תחומי עיסוק תלמוד והלכה.
תפקידים נוספים דיין
תלמידיו הרמב"ם ואחיו דוד
בני דורו רבי יוסף אבן מיגאש ורבי מימון הדיין
שם השושלת אבן סוסאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה הכהן אבן סוסאן (ידוע גם בשם יהודה הכהן; המאה ה-12) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו. לפי אחד המקורות היה רבו של הרמב"ם. נהרג על קידוש השם סביב שנת 1165.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של תלמידו, הרמב"ם, בעיר פאס.

רבי יהודה הכהן אבן סוסאן היה דיין בפאס שבמרוקו ונודע בגאונותו בחכמת התורה ובחסידותו. אבותיו הגיעו לפאס מבבל. לפי דברי הכרוניקן רבי סעדיה אבן דנאן, לאחר פטירת רבי יוסף אבן מיגאש, בשנת 1141, התמעטו הישיבות בספרד. רבי מימון הדיין, אבי הרמב"ם, שמע על גדלותו של אבן סוסאן ונסע אליו מקורדובה עם שני בניו: משה - הרמב"ם, ואחיו דוד, והם למדו אצלו במשך תקופה שלא ארכה יותר מ-5 שנים.[1] סביב שנת 1165 הוא נדרש על ידי שלטון האל-מוואחידון להמיר את דתו לאסלאם, ומשסירב, נהרג על קידוש השם. לדברי אבן דנאן, המאורע הזה היה הגורם לעזיבת משפחת הרמב"ם את מרוקו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו הוא רבי יוסף הכהן, שהיה רבו של הפילוסוף והאסטרולוג רבי יהודה בן יוסף אלכרסאני, מחבר הספר "ארון העדות".[2]

צאצאים נוספים של אבן סוסאן כיהנו כרבנים בפאס, לפחות עד לזמנו של רבי סעדיה אבן דנאן – המאה ה-15.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך כותב אבן דנאן. אף שהרב יעקב משה טולידאנו, נר המערב 225 (תרע"א), בתחילה הטיל בה ספק, אך בחלק שני של ספרו שנדפס בקובץ מקבציאל ל"ז, בהוצאת חברת אהבת שלום, ירושלים תשע"א, עמ' תרנ"ג, קיבל עובדה זו שמופיעה גם בכת"י שמיוחס לבן דורו של הרמב"ם, פורסם ב-REJ כרך 4, עמ' 174, מובא גם אצל בן ציון דינור בספרו רמב"ם חייו וספריו, עמ' 8. גם החוקר הירשברג נותן אימון בעדותו של אבן דנאן, ראו: הירשברג בפרק "לקריאה נוספת". ביוגרפים נוספים מקבלים גם הם את הסיפור שהרמב"ם למד אצלו. אולם הביוגרף יואל קרמר, בעקבות סאלו בארון, דוחה את האפשרות הזו וקובע שהיא מסתמכת על מקורות מאוחרים (למעלה מ-200 שנה לאחר הרמב"ם) ולא מהימנים. ראו: יואל קרמר, הרמב"ם - ביוגרפיה, רסלינג, 2019, עמ' 91 והערה 287. שם מפורטות הדעות השונות.
  2. ^ ספר "ארון העדות" באתר: הספרייה הלאומית. בהקדמתו הוא כותב: "ויהיה כאשר הכסף אפס, יצאתי ללכת אל עיר פאס..."