יהודה הכהן אבן סוסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה הכהן אבן סוסאן
נהרג 1165 בערך
מדינה מוראביטון, אל-מוואחידון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פאס, מוראביטון
תקופת הפעילות המחצית הראשונה של המאה ה-12–המחצית השנייה של המאה ה-12
תחומי עיסוק תלמוד והלכה.
תפקידים נוספים דיין
תלמידיו הרמב"ם ואחיו דוד
בני דורו רבי יוסף אבן מיגאש ורבי מימון הדיין
שם השושלת אבן סוסאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה הכהן אבן סוסאן (ידוע גם בשם יהודה הכהן; המאה ה-12) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו. לפי חלק מהמקורות היה רבו של הרמב"ם. נהרג על קידוש השם סביב שנת 1165.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של תלמידו, הרמב"ם, בעיר פאס.

רבי יהודה הכהן אבן סוסאן היה דיין בפאס שבמרוקו ונודע בגאונותו בחכמת התורה ובחסידותו. אבותיו הגיעו לפאס מבבל. הכרוניקן רבי סעדיה אבן דנאן כותב כי לאחר פטירת רבי יוסף אבן מיגאש, בשנת 1141, התמעטו הישיבות בספרד. רבי מימון הדיין, אבי הרמב"ם, שמע על גדלותו של אבן סוסאן ונסע אליו מקורדובה עם שני בניו: משה - הרמב"ם, ואחיו דוד, והם למדו אצלו במשך תקופה שלא ארכה יותר מ-5 שנים.

סביב שנת 1165 הוא נדרש על ידי שלטון האל-מוואחידון להמיר את דתו לאסלאם, ומשסירב, נהרג על קידוש השם. לדברי אבן דנאן, המאורע הזה היה הגורם לעזיבת משפחת הרמב"ם את מרוקו.[1]

תיאוריו של רבי סעדיה תואמים למקור נוסף בכתב יד המיוחס לבן דורו של הרמב"ם.[2]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי סעדיה אבן דנאן מספר כי צאצאיו של רי יהודה היו ידועים בפאס והם כונו "בני אבן סוסאן הדיין", מהם היה רבי יוסף הכהן, רבו של הפילוסוף והאסטרולוג רבי יהודה בן יוסף אלכרסאני, מחבר הספר "ארון העדות".[3]

צאצאים נוספים של רבי יהודה כיהנו כרבנים בפאס, לפחות עד לזמנו של רבי סעדיה אבן דנאן – המאה ה-15.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב משה טולידאנו, ‏נר המערב, עמ' 225, באתר HebrewBooks, הטיל ספק בדברי רבי סעדיה, אך בחלקו השני של ספרו, שנדפס בקובץ מקבציאל ל"ז, מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"א, עמ' תרנ"ג, הוא קיבל את העובדה הזו. ביוגרפים נוספים מקבלים גם הם את הסיפור שהרמב"ם למד אצלו, אולם הביוגרף יואל קרמר, בעקבות סאלו בארון, דוחה את האפשרות הזו וקובע שהיא מסתמכת על מקורות מאוחרים ולא מהימנים. ראו: יואל קרמר, הרמב"ם - ביוגרפיה, רסלינג, 2019, עמ' 91 והערה 287. שם מפורטות הדעות השונות. ברם, מלבד דבריו של רבי סעדה המאוחרים יחסית, דבריו תואמים למופיע בכתב יד שמיוחס לבן דורו של הרמב"ם, ראו בסמוך.
  2. ^ פורסם ב-REJ [ כרך 4, עמ' 174], מובא גם אצל בן ציון דינור, ‏רמב"ם חייו וספריו, עמוד 8, באתר HebrewBooks.
  3. ^ [ $FL40895641 ספר "ארון העדות"] באתר: הספרייה הלאומית. בהקדמתו הוא כותב: "ויהיה כאשר הכסף אפס, יצאתי ללכת אל עיר פאס..."