יצחק קורייאט (הראשון)
הרב יצחק קורייאט הראשון (סביב ה'ר"צ, 1530 - לפני ה'שס"ז, 1607) היה מקובל, אב בית הדין ורבה של מרקש בשלהי המאה השש העשרה. ראש היחס למשפחת קורייאט.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל במרקש. בהמשך התמנה לדיין שלישי במרקש יחד עם הרבנים הרב יוסף אבן שושן והרב סלימאן בן למעלוף.[1] כמו כן נמסר ששלושת הרבנים הנ"ל זכו לגילוי אליהו הנביא.[1] בהמשך, כיהן כאב בית הדין ורבה של מרקש.[2] סביב שנת ה'ש"ם ביקר בפאס, ושם התדיין עם חכמי העיר וביקר את מנהגם להקל בענייני טריפות, שאם הייתה סירכא שרובה יוצאת מהדופן והייתה מכה בדופן, היו תולים את הסירכא במכה, והיו מכשירים אותה, ולא הצריכו אפילו בדיקת נפיחה. חכמי העיר הודו לרבי יצחק כי אכן מצד הדין היה ראוי להצריך בדיקת נפיחה, אלא שפשט המנהג להקל.[3] כמו כן בנידון אחר בענייני טריפות, התרעם על מנהג עירו מרקש להחמיר שלא מן הדין.[4] כמו כן היה מקובל.[5]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני משפחת קורייאט בדורות מאוחרים יותר, מייחסים את עצמם לרבי יצחק, וציטטו דברי תורה משמו.[6] אך בקרב החוקרים ישנו פקפוק באמינות היחס, משום שהכתובה של בני המשפחה מתייחסת לדורות קדומים, ואין שם אזכור לרבי יצחק.[7]
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפטר לכל המאוחר בשנת ה'שס"ז,[8] ונקבר במרקש.[1] כיום לא ידוע מקום קבורתו המדויק.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידושים על המקרא - חלק קטן נדפס בספר 'ברית אבות' ו'זכות אבות'.[6] חלקים נוספים מצויים בכתבי יד.
- ביאורים למדרש - בכתבי יד. חלקים מהם נדפסו בקובץ הגליונות 'רי"ח ניחוח' תשע"ט.[9]
- סגולות - בכתבי יד.
מקבץ מתורתו יצא לאור על ידי מכון פי ישרים בסוף ספר 'בית אהרן' לרבי אהרן אזולאי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 קורא הדורות, העתקת הרב שמואל קונקי, תקע"ח.
- ^ "הרב המפורסם המקובל האלהי כמוהר"ר יצחק קורייאט זצוק"ל אב בית דין בעיר מראכס יע"א". כ"כ הרב יוסף כנאפו בהסכמתו לספר נחלת אבות תיקון יצחק למו"ה יצחק קורייאט, וכ"כ הרב שלמה אבן דנאן בהסכמתו לספר בקע לגלגלת לרבי אליהו אלמאליח.
- ^ ראו: תקנות חכמי פאס, חידושי דינים לרבי שמואל אבן דנאן, עמ' תשע"ג. ושם מובא שגם רבי שמואל בעצמו פקפק על המנהג להקל בזה.
- ^ ראו: מן הגנזים חלק י' עמ' ג.
- ^ כונה: "המקובל האלהי" בספר ברית אבות פ' עקב דף נא ע"ד וכן בספר זכות אבות דף סה ע"ד.
- ^ 1 2 ראו: רבי אברהם רפאל קורייאט, בספרו זכות אבות דף סה ע"ד. וכן נכדו של האחרון - רבי אברהם קורייאט, בספרו ברית אבות פ' עקב דף נא ע"ד, מכנהו כ'ראש היחס'.
- ^ הרב יוסף פרץ, בספר 'תולדות חכמי מראכש', ערך רבי יצחק קורייאט, עתיד לצאת לאור.
- ^ משום שרבי שמואל אבן דנאן התמנה לאב בית הדין פאס בשנת ה'שס"ז וכתב עליו תואר 'זכרונו לברכה'.
- ^ אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org