יהודה ליאון כלפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה ליאון כלפון
הרב יהודה ליאון כלפון
הרב יהודה ליאון כלפון
לידה ה'תרל"ט
תטואן, מרוקו
פטירה 21 במרץ 1966 (בגיל 87 בערך)
כ"ט באדר ה'תשכ"ו
מקום פעילות תיטואן
תקופת הפעילות ? – 21 במרץ 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב העיר תטואן ואב בית הדין בעיר

הרב יהודה ליאון כלפון (ה'תרל"ט, 1879כ"ט באדר ה'תשכ"ו, 21 במרץ 1966) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורבה של תטואן והחסיה הספרדית במרוקו. נשיא הישיבות 'חשק שלמה ומקור חיים' ו'יגדיל תורה' בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתטואן לאימו סול. טרם לידתו נפטר אביו רבי יהודה, ולכן נקרא על שמו 'יהודה ליאון'.[1] בצעירותו למד בבית ספר ובישיבת כל ישראל חברים, ובהם רכש השכלה רחבה הן בלימודי קודש והן בלימודים כלליים. ברשותו הייתה אחת הספריות החשובות בעיר.

שימש כמזכיר ועד קהילת תטואן. בשנת ה'תרפ"ד התמנה לרבה הראשי. בכהונתו כרב קיים יחסים טובים עם השלטונות המוסלמיים וכן עם השלטונות הספרדיים המתחלפים. במסגרת תפקידו כיהן כנשיא ישיבת 'חשק שלמה ומקור חיים' בעיר.[2] כמו כן לימד בישיבה תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות.[3]

אחת מתשובותיו המפורסמות של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ביחס לגיור,[4] ניתנה לרבי יהודה ליאון, שפנה אליו בשאלת גיור נוכריות שחיות עם יהודים שאינם מדקדקים בשמירת המצוות, ומבקשות להתגייר.

התכתבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה התכתב עם אישים שונים בעברית, בספרדית ובצרפתית. כשכתב בעברית, השתמש בשני סוגי כתב: למכותבים באירופה נקט כתב מרובע, ואילו לאנשים במרוקו כתב חצי קולמוס, שהיה נפוץ ומקובל בכל צפון אפריקה.

בחלק מהמכתבים שכתב בספרדית, מקצת אלו שהיו מיועדים לאנשים בתוך מרוקו, הוא השתמש בכתב עברי, לפי כללי הכתיב שנהגו בלאדינו.

רבי יהודה הרבה להתכתב עם אישים רבים בערים שונות: אוג'דה, אוראן, אלכ'יסיראס, אלקאצר, ארזילה, ברצלונה, גיברלטאר, וינה, טנג'יר, ירושלים, לאראצ'י, לונדון, ליסבון, מדריד, מוגדור, מליליה, מנצ'סטר, סלמנקה, סאלי, אספי, סאוטה, פריז, צפת, קזבלנקה, קהיר, רבאט, תל אביב, תלמסאן ועוד.

הוצאת כתבי חכמי תטואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה טיפל בכתבי היד של חכמים קדומים מעירו תיטואן וערך אותם למספר ספרים אותם הביא לדפוס. ההכנה לדפוס נעשתה כבר על ידי זקנו רבי יעקב כלפון (היכ"ל), אך רבי יהודה הדפיסם בפועל. מתוך הספרים שהוציא לאור ניתן למנות את שו"ת נר מערבי ג' חלקים המכילים פסקי דין מימיו של רבי יעקב אבן מלכא ובית דינו (חלק א), קונטרס טריפות לרבי מנחם עטיאה (חלק ב), ודרשות על התורה (חלק ג). כמו כן הוציא לאור את כתבי זקנו רבי יעקב כלפון רבה של תטואן שנערכו למספר ספרים.[5]

שיבת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1900 ייסד בתטואן את אגודת "שיבת ציון", האגודה הציונית הראשונה במרוקו (יחד עם "אגודת שערי ציון", שנוסדה במקביל במוגדור). ביוזמתו הוקמה ספרייה עברית בעיר עם ספרות עברית מודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה צרפתי, הרב יהודה כלפון רבה של טיטוואן ונשיא עולם התורה במרוקו הספרדית, אור המערב יט עמ' סב-סו.
  • הרב שלמה דיין, קווים לדמותו של מוהר"ר יהודה ליאון כלפון זלה"ה, הקדמה לספר דרך אמונה חלק ג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב משה צרפתי, אור המערב חלק יט, עמ' סב.
  2. ^ הרב משה צרפתי, אור המערב יט, עמ' סג.
  3. ^ ראו אוצר המכתבים חלק ג אלף תסג.
  4. ^ שו"ת פסקי עוזיאל סימן ס"ה. התשובה ניתנה בי"ג ניסן שנת ה'תשי"א (1951).
  5. ^ ראו בערכו של היכ"ל.