האגודה למען הלהט"ב בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האגודה למען הלהט"ב בישראל
סמליל האגודה
פרטי הארגון
התאגדות: עמותה
שנת ההקמה: 1975
www.glbt.org.il
בית האגודה, ע"ש יעקב פזי, בתל אביב-יפו

אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל, או בשמה הרשמי "האגודה לשמירת זכויות הפרט", היא עמותה שנוסדה בשנת 1975.

האגודה פועלת למען קידום זכויות האזרח של ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים במדינת ישראל, במתכונת של ארגון מבוסס מתנדבים. בתחילת דרכה התנהלה האגודה במסגרת סניפים שהתקיימו בתל אביב, בבאר שבע, בקריית שמונה, בעמק יזרעאל ובאילת. בעשור השני של שנות האלפיים, עשייתה מתמקדת בהפעלת שירותים ומיזמים חברתיים, אזרחיים ומשפטיים עבור חברי קהילת הלהט"ב, כארגון בית התומך ביוזמות והתאגדויות גאות עצמאיות, דוגמת הבתים הגאים בארבע הערים הגדולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הלהט"ב הוקמה בשנת 1975 כ"אגודה לשמירת זכויות הפרט", על ידי קבוצה של 12 הומואים ולסביות, בהם יעקב פזי, דן לחמן ותיאו מיינץ. שמה של העמותה נקבע בשל העובדה שרשם העמותות סירב לקבל את המילים "הומואים" ו"לסביות". החל מ-1977 ועד אמצע שנות השמונים, פעלה האגודה מביתו של יונתן דנילוביץ'.

בשנים הראשונות עיקר פועלה של העמותה היה בעריכת מסיבות ומפגשים חברתיים לחברי הקהילה ההומו-לסבית. חברי האגודה נרשמו תחת שמותיהם הפרטיים, ומסרו רק את כתובות תאי הדואר שלהם. כמו כן, קיבלה את פניהם של תיירים ועולים חדשים, שפנו באמצעות תיבת דואר.

ב-1979 אירחה האגודה, ביוזמת דנילוביץ', את כנס ארגוני הלהט"ב היהודיים. האורחים מחו"ל השתתפו באירוע שישנם המחשיבים כמצעד הגאווה הראשון, שהתקיים בכיכר מלכי ישראל. בשנה זאת, הקים פעיל האגודה דן לחמן את "הקו הלבן" כקו סיוע לפונים במצוקה.

לאורך השנים הייתה האגודה אחראית לקיום אירועי תרבות עבור הקהילה, ובעבר אף הייתה המפיקה הראשית של מצעד הגאווה. בשנים 2005 ו-2006 המצעד נוהל בשיתוף פעולה בין האגודה לבין עיריית תל אביב, והחל משנת 2007 הוא הופק בלעדית על ידי העירייה. האגודה הוציאה לאור את ירחון הזמן הורוד, והפיקה את תחרות גבר השנה מדי שנה.

ב-9 באוגוסט 2010 קיבלה אגודת הלהט"ב את אות הנשיא למתנדב המוענק על ידי נשיא מדינת ישראל[1][2].

בשנת 1989 החלה לפעול "עצמה" – הזרוע הפוליטית, בהנהגתם של מרק טננבאום, הדר נמיר וג'ויס סאלא. עד ל-1992 פעלה "עצמה" לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מתוך תפיסה כי מתוך כלל החוקים המפלים את אוכלוסיית הלהט"ב, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להביא לתיקון חוק זה. כמו כן, באותה העת כבר ידעו הפעילים שבבית הדין לעבודה התנהלה תביעתו של חבר ועד האגודה יונתן דנילוביץ' נגד חברת אל על, בדרישה להעניק הטבות לבן זוגו, אשר הגיעו לבני זוג ידועים בציבור הטרוסקסואלים. סיבה נוספת להתמקדות בחוק זה, הייתה העובדה שבראשות ועדת העבודה והרווחה עמדה חה"כ אורה נמיר, דודתה של הדר נמיר. את נוסח החוק החלופי הציע עו"ד דן יקיר, מהאגודה לזכויות האזרח, שעסק בנושא קידום זכויות להט"ב במסגרת לימודי התואר השני שלו, בארצות הברית. בדצמבר 1991 התקבל התיקון לחוק, ובכך היה להישג הפוליטי המשמעותי הראשון של האגודה. בשנת 1994 הסתמך בית המשפט העליון על סעיף זה, כאשר קבע כי חברת אל-על הפלתה את דנילוביץ' בצורה אסורה, והכיר לראשונה בזכויות של בני זוג מאותו המין[3].

לאורך שנות התשעים של המאה העשרים, הייתה האגודה שותפה להישגים משמעותיים במאבק לשוויון זכויות ולמניעת אפליה של ציבור הלהט"ב בישראל. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור הפוליטי:

  • בשנת 1990 הניחה ליאורה מוריאל, יו"ר האגודה, זר ב"יד ושם" לזכר ההומואים שנספו בשואה.
  • תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, באופן האוסר על אפליה במקום העבודה מחמת נטייה מינית (1992).
  • הקמה, במסגרת הוועדה בכנסת לקידום מעמד האישה, של תת-ועדה לקידום נושאים הומו-לסביים (1992).
  • בעקבות קריאה של האגודה לקיים גם בישראל את מצעד הגאווה, כבמדינות אחרות במערב, התארגן לראשונה מצעד הגאווה בישראל בשנת 1993. אבי סופר, יו"ר האגודה דאז, עם בן זוגו אבי רובינשטיין, ארגנו בשנת 1993 מסע ממונע של 14 כלי רכב, שנעו וצפרו ברחוב דיזנגוף, הלוך ושוב, כשהם מניפים את דגלי הגאווה. לראשונה צעדו בציבור הומואים שלא התחבאו או הסתירו את זהותם ואת ייחודם. מסע זה היווה את תחילתה של מסורת מצעד הגאווה הנערך מדי שנה, במהלך חודש יוני, בתל אביב, כבערים אחרות.
  • תיקון פקודות הצבא על מנת להשוות את תנאי גיוסם, קידומם והצבתם של חיילים וחיילות הומוסקסואלים ולסביות לאלה של יתר החיילים בצה"ל (1993).
  • תיקון לחוק איסור לשון הרע (1981), הקובע איסור לבזות או להשפיל אדם בשל נטייתו המינית (1997).

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות האגודה נסמכת על אספה כללית המתכנסת אחת לשנה ופועלת על פי מודל דמוקרטי. היא מורכבת מחברי וחברות עמותה המשלמים דמי חבר, ועל כן זכאים לזכות הצבעה באשר לסוגיות העולות לדיון בפורום זה. חברי האגודה מקבלים התראה על קיום האסיפה שבועיים מראש, באמצעות דואר או דואר אלקטרוני. תפקידיה של האסיפה הם דיון בדו"ח פעילותו של הוועד המנהל, הצגת דין וחשבון כספי ומאזן לשנה הקודמת בפני חברי האגודה, ועיסוק בכל עניין נוסף שייקבע על ידי הוועד המנהל ויצויין בסדר היום. החלטות האסיפה הכללית מתקבלות על פי הצבעת הרוב ומותנות בנוכחות 25 חברי עמותה לכל הפחות. בכל אספה מנוהל פרוטוקול שכולל את כל החלטותיה, אשר נחתם על ידי יושב ראש האסיפה עם העתקים לשניים מחברי הוועד הארצי. הוועד המנהל וועדת הביקורת מנהלים ספרי פרוטוקולים בהם נרשמות ההחלטות שנתקבלו באסיפה.

הועד המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועד המנהל של האגודה הוא הגוף המבצע שלה, המונה שבעה חברים שנבחרים באסיפה הכללית ושלושה אשר נבחרים מתוך הוועד על בסיס מקום משוריין לייצוג סקטורים בקהילה (נציגות הקהילה הטרנסג'נדרית, נציגה מהמגזר הנשי ונציג הפריפריה). קולותיהם של חברי האגודה משמשים לקביעת הרכב הוועד המנהל בהצבעה המתקיימת אחת לשלוש שנים, וחברי הוועד בוחרים בתורם את היו"רים לוועד המנהל. כל אדם העומד בתשלום דמי החברות ורשום כחבר באגודה מזה שלושה חודשים לפחות, זכאי להציג את מועמדותו לוועד המנהל. אחת לשנה, מיד לאחר הבחירות הכלליות באסיפה הכללית השנתית הרגילה, מכונסת ישיבת הוועד הארצי בהיקף מלא, במהלכה נבחרים יו"ר הוועד המנהל, גזבר האגודה ודובר האגודה. מסמכותו של הוועד לכנס בכל עת אספה כללית שלא מן המניין, ומחויב לעשות זאת במקרים של דרישה בכתב מועדת הביקורת, או של עשירית מחברי האגודה.

יושבי ראש "האגודה" לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה של ועדת הביקורת הוא לבדוק את כל ענייניה הכספיים וכל פעולותיה של האגודה ולהביאם לאישור האסיפה השנתית. היא מונה שלושה חברים, שנבחרים על ידי האסיפה השנתית הכללית לתקופה של שנתיים. אדם לא יהיה רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת אם הוא מכהן כחבר בוועד הארצי, בוועד מקומי או משרת את האגודה בשכר. מסמכות הוועדה לעיין בכל עתת בפנקסי החשבונות של האגודה ובמסמכיה, וכן לדון במחלוקות שנפלו בין מוסדות האגודה לחבריה, בנוגע לפרשנות תקנון האגודה ונהליה.

המנכ"ל והמטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל העמותה ממונה על ידי הוועד המנהל. הוא זה שבוחר ומרכיב את המטה הביצועי, מחלקות שמהוות שלוחות שונות של האגודה.

שירותים חברתיים ופסיכו-סוציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים שפנו לעצמאות מתוך האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלה דואגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת האגודה ועד לשנת 2002, היה ארגון בלה דואגת ארגון בן לאגודה אשר מטרתו הייתה העלאת המודעות למחלות מין ושימוש באמצעי מניעה. בשנת 2002 בעקבות החלטת חברת הארגון ועל מנת לקדם מטרות אלו, התאחד ארגון בלה דואגת עם הועד למלחמה באיידס ומאז הוא מהווה כזרוע הסברתית ומניעתית של הוועד לבני הקהילה הלהט"בית.

זרוע ההסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות ההרצאות של האגודה הוקם כבר בשנת 1976, על ידי משה דב. בשנת 2001 עבר השירות רה-ארגון, שבסופו הפך לזרוע ההסברה של האגודה בשם חושן - חינוך ושינוי. ביולי 2004 פרשו פעילי זרוע ההסברה והפכו לארגון עצמאי.

ארגון הנוער הגאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוער גאה

בשנת 1995 נפתחו קבוצות הנוער הראשונות באגודה, במטרה לספק לבני נוער להט"ב חברה וסביבה תומכת. בשנת 2002 הוקם ארגון נוער גאה כזרוע של האגודה, על ידי יניב ויצמן שהיה עד אז מדריך באחת הקבוצות. בשנת 2005 פרש הארגון מהאגודה והחל לפעול באופן עצמאי, תחת השם נוער גאה.

ברנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הברנוער

"ברנוער" הוא מפגש חברתי של בני נוער להט"בים מרחבי הארץ, המתקיים בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב במוצאי שבתות. המקום מספק מפגש ותמיכה עבור בני נוער להט"ביים, בדרך לגיבוש זהותם האישית. רוב בני הנוער המגיעים למקום נמצאים "בארון" - משפחותיהם וחבריהם ללימודים אינם יודעים על נטייתם המינית, ו"ברנוער" מהווה פלטפורמה בה הם יכולים לפגוש באופן גלוי בני נוער החולקים מצב דומה. למרות השם "ברנוער", אין במקום בר המגיש משקאות אלכוהוליים - מוגשים במקום משקאות קלים בלבד. בני הנוער משחקים במשחקי חברה שונים, צופים בטלוויזיה, ומשוחחים על התלבטויות ותחושות הקשורות לנטייתם המינית וליציאה מהארון. בבסיסו, המקום אמור להיות מקום בטוח, בו יכולים בני הנוער להיות בחברת בני נוער דומים, במשך מספר שעות, מבלי להסתיר את זהותם או להדחיקה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרצח בברנוער

במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, סמוך לשעה 22:45, נכנס לבית האגודה אלמוני חמוש בנשק חם, בעת שהתקיים מפגש ה"ברנוער", פתח בירי ולאחר מכן נמלט מהמקום. באירוע נרצחו ניר כץ בן ה-26 שתפקד כמדריך במקום[4] וליז טרובישי בת ה 16, ונפצעו כ-15 בני נוער נוספים, חלקם באופן קשה.

קו הקשב והתמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יש עם מי לדבר (קו קשב ומידע)

בראשית שנות התשעים החלה האגודה להפעיל קו קשב תמיכה ומידע, בשם "יש עם מי לדבר". בכך ניתן על ידי מתנדבים שירות יומי לחברי הקהילה, בנושאים שונים, החל מפניות לצורך קבלת מידע, וכלה במצוקה שחווים הפונים (בדומה ל"ער"ן"). מתנדבי הקו עוברים מערך הכשרה בן חמישה חודשים, ופעילות הקו עצמו נמצאת תחת פיקוח השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה. שירותי הקו ניתנים באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, מערכת צ'אט ייעודית באתר האגודה ובאמצעות ה-Whatsapp.

פרויקט ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט לימודים לצעירים להטבי"ם אשר נשרו ממערכות לימודיות או שחסרה להם בגרות. נקרא על שמו של ברק קשת, נער טרנסג'נדר שביצע התאבדות. מטרתו של הפרויקט לקדם שוויון הזדמנויות לקבוצות מודרות בקרב האוכלוסייה הלהט"בית באמצעות חינוך הומניסטי והעצמה חברתית. הפרויקט מתעסק במניעת נשירה חברתית באמצעות מסגרת להשלמת בגרויות דרך השכלת יסוד והעשרה, מתן תמיכה ופיתוח מיומנויות חיים. בשנים הקרובות מתוכננת הרחבה של הפרויקט למרכזים הקהילתיים השונים של הקהילה והנגשתו לאוכלסיה רחבה יותר.

מחלקת פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הפליטים לוקחת תחת חסותה אינדיבידואלים להט"ביים אשר ברחו ממדינותיהם עקב נסיבות הומניטריות או מקרי להט"בופוביה, במטרה לאפשר את השתלבותם בחברה הישראלית - זאת, למרות הקושי בקבלתם על ידיה, והלהט"בופוביה אליה הם עשויים להיחשף בקהילות הפליטים עצמן. רוב הסיוע מטעם המחלקה מוענק כסיוע משפטי בתיווך לארגונים אחרים ועורכי דין פרטיים למען קליטתם כפליטים. קיים גם סיוע פסיכוסוציאלי כמו סיוע במציאת מקום עבודה מתאים לצרכיהם ופרו-להט"בי, סיוע במיצוי זכויות עבודה, מיצוי הזכויות הרפואיות וקבלת טיפול רפואי, וכן מציאת פתרונות דיור - מה שלעתים עשוי להוות גם הוא קושי בגלל אלימות מתוך הקהילה. קיים גם ניסיון ליצור עבורם מסגרת חברתית. המחלקה מקיימת גם ניסיונות לקידום שינויי מדיניות כלפי פליטים להט"ביים מול הממשלה, הצבא והרשויות המקומיות.

מרכז ניר כץ נגד להט"בופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז ניר כץ נגד להט"בופוביה הוקם ב-1 באוגוסט 2012, לאור צורך במאגר מידע ובמרכז דיווח אודות אירועי להט"בופוביה שבלט בעקבות הרצח בברנוער כמקרה קיצון. המרכז קרוי על שם ניר כץ, שנרצח יחד עם ליז טרובישי בפשע השנאה המדובר. הדו"ח השנתי הראשון של המרכז פורסם ב-1 באוגוסט 2013, ומאז מפורסם בכל שנה ביום השנה לרצח. הדו"ח מאפשר להציף את בעיית הלהט"בופוביה בפני הרשויות, ולדרוש טיפול בתופעה תוך שימוש בנתונים מגבים. המרכז משמש ראשית לדיווח על אירועי אלימות ואפליה כלפי אינדיווידואלים בקהילה או כלפי הקהילה כולה, במסגרות כמו מקומות עבודה, משרדי הממשלה, בתי הספר או הצבא. הדיווח עשוי להיעשות תוך השארת פרטי התקשרות, או לחלופין - באופן אנונימי, בין אם בתור נפגע או כבעל ידע על הפגיעה. בנוסף, מסייע המרכז לנפגעי להט"בופוביה על ידי התאמת סל סיוע לכל נפגע המעוניין בכך, העשוי לכלול: ייעוץ משפטי מטעם המחלקה המשפטית של האגודה, סיוע סנגור בפנייה לגופים פוגעים, היעזרות בקו הקשב והתמיכה "יש עם מי לדבר", הפנייה לקליניקה הלהט"בית לטיפול וייעוץ, וכן פעולה מטעם זרועות הפעילות הציבורית של האגודה.

עשייה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה מסייעת לחברי הקהילה בייצוג, בין אם ברמה הפנייה לבית המשפט המחוזי ובין אם בהעלאת ערכאות בפני בג"ץ. לעתים מתבטא הסיוע בהחזקת עורך דין מטעם הצד המבקש, ובמקרים אחרים מתבטא הדבר בסיוע של ממש בתחום הכספי והתקשורתי. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור המשפטי:[5] וערכאות נמוכות יותר בעניינם של דנילוביץ' ושטיינר (1994, 1996), פסיקה המכירה בזכויות של בני זוג מאותו המין להטבות מסוימות עקב עבודת בן הזוג האחר.

  • בג'צ 'קלפים פתוחים', המבטל את החלטת שר החינוך שלא לשדר תוכנית לבני נוער העוסקת בבני נוער הומואים ולסביות בישראל.
  • פסק-דין שניתן על ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת, שהורה למדינה לאפשר לבן זוג הומוסקסואל לרשת את דירת בן זוגו מזה 40 שנה, שנפטר ללא צוואה.
  • בג"ץ המורה למדינה לאפשר לבת זוג לסבית להגיש בקשה לאימוץ ילדיה של בת זוגה מתרומת זרע.

המחלקה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה המשפטית של האגודה הוקמה רשמית בפברואר 2016, ומטרתה המוצהרת היא לתת שירותי סיוע משפטי לפרטים בקהילה הגאה אשר אורח חייהם מושפע מנטייתם המינית או המגדרית, בדגש על פרטים מאוכלוסיות מוחלשות המאופיינות במחסור כלכלי ואנושי-משפטי. בשנה הראשונה לפעילותה, סייעה המחלקה המשפטית לכמאה פונים בסוגיות משפטיות שונות, החל מבקשות מיצוי זכויות ועד סיוע מידי בזמן אמת לנפגעי עבירה ואפליה. מתנדבי המחלקה המשפטית הם סטודנטים למשפטים אשר זמינים ישירות למתן מענה בסיסי-משפטי ראשוני. בכך, שואפת המחלקה למלא את החלל אותו עורכי דין בקהילה הגאה אינם מסוגלים למלא. במקרים בהם נדרש ייצוג משפטי או סיוע ארוך טווח, מפנה המחלקה את הפונים אליה למאגר עורכי דין מומחים בתחומם המצויים במאגר עורכי דין ייעודי בנושא.

נוסף על כך, המחלקה המשפטית עוסקת בהכוונת מדיניות בנושא משפט וקהילה גאה. כך, יצרה המחלקה נייר עמדה הממפה את פסיקותיהם הקודמות של שופטי העליון אשר נבחרו בשנת 2017 [6]. נציגי המחלקה מופיעים בוועדות הכנסת העוסקות בתחומי עיסוקיה. כמו כן, מתפעלת המחלקה הרצאות למיצוי זכויות בתל אביב, באר שבע וחיפה.

האחווה הסטודנטיאלית הגאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחווה הסטודנטיאלית הגאה, התחילה את פעילותה בספטמבר 2014, בהובלת ארז ויינר ומתן בן יוסף. בתחילה הייתה מטרתה חלוקת מלגות, לטובת מעורבות בקשרי ממשל על ידי אקטיביזם בכנסת. השם "אחווה" הוחלף באמצע השנה הראשונה של הפעילות, לקראת הסמינר הארצי, כשעד אז נקראו פעולות האחווה "פרויקט תאים גאים" ו"מלגות עוצמה".

האחווה הסטודנטיאלית הגאה, מקדמת את נראותם ומעמדם של סטודנטים להט"בים בארץ, מעודדת מנהיגות צעירה בקרב סטודנטים ומהווה קבוצה חברתית תומכת ושוויונית. האחווה מאגדת את כלל התאים הסטודנטיאלים הגאים ברחבי האוניברסיטאות והמכללות השונות ברחבי הארץ, בשותפות עם התאחדות הסטודנטים והאגודה[7]. היא מורכבת מסטודנטים שפועלים באמצעות ליווי של צוות רכזים.

האחווה מארגנת פעילויות ארציות כגון ימי עיון, כנסים, סמינרים וימי התנדבות. בנוסף, הסטודנטים פועלים ליצור פעילויות ותכנים חברתיים ואקדמיים לכלל הסטודנטים על מנת לעודד סובלנות וקבלת האחר בקמפוסים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיאנה לוצאטו, אופיה של התארגנות וולונטרית : הומוסקסואליים בישראל, עבודת גמר לתואר "מוסמך" באוניברסיטת תל אביב, 1984

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אות הנשיא למתנדב לשנת 2010 מוענק לאגודת הלהט"ב, אתר אגודת הלהט"ב
  2. ^ יהונתן ליס, אגודת ההומואים והלסביות זכתה באות הנשיא למתנדב ל-2010, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  3. ^ יובל יונאי, "הדין בדבר הנטייה החד מינית" משפט וממשל ד תשנ"ח, עמ' 551-556
  4. ^ אמו של ניר כץ ספדה לו: היתה בו אהבה אין-סופית לכל יצור חי, באתר nana10‏, 2 באוגוסט 2009
  5. ^ פסיקת בית המשפט העליון
  6. ^ נייר עמדה הממפה את עמדות שופטי העליון
  7. ^ האחווה הסטודנטיאלית הגאה- תפקידים חדשים, באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל


לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות · מונוסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · קרוס-דרסינג · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות· גאווה
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מיניים · איחוד אזרחי · הורות הומו-לסבית · שירות צבאי · התנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באירופה · באפריקה · באמריקה · באסיה · באוקיאניה · הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדות · נצרות · אסלאם
חברה ותרבות
כללי סרטי להט"ב · הומוארוטיקה · המשחקים הגאים · דראג (דמות · לבוש) · קאמפ · ויגסטוק · כסף ורוד · תיירות גאה · קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביות · ארוניסט · בוצ'ה ופמית · גיי · גיי פרנדלי · גיידאר · דובים · סטרייט אקטינג · פאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב · סדרות להט"ב · ספרות להט"ב · סרטי להט"ב · עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקה · פדרסטיה ביוון העתיקה · בית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית · סעיף 175 · לסביות בגרמניה הנאצית · Der Eigene · סעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשין · בנותיה של ביליטיס · בהלת הלבנדר · מהומות סטונוול · איום הלוונדר · מהומות ליל וייט · יוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"ב · הומופוביה · נישואים חד-מיניים · פונדקאות גאה בישראל · מצעד הגאווה בירושלים · מצעד הגאווה בתל אביב · כרונולוגיה · פעילים למען זכויות להט"ב · להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"ב · בית גאה בבאר שבע · הבית הפתוח · חוש"ן · נוער גאה · תהל"ה · מעברים · פרויקט גילה · הו"ד · חברותא · כמוך · בת קול · בית דרור · סגו"ל · העשירון האחר · המרכז הגאה · הפורום החיפאי · הקבוצה הירושלמית · כביסה שחורה · הצבעים שלנו · קל"ף
לקטגוריה · לפורטל

קואורדינטות: 32°03′56.1″N 34°46′33.9″E / 32.065583°N 34.776083°E / 32.065583; 34.776083