האופציה הירדנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"האופציה הירדנית" היא כינויין של כמה חלופות וגישות שונות שעלו ממלחמת ששת הימים ועד היום למציאת פתרון לבעיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשטחי יהודה ושומרון בדמות הסדר עם ירדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת החשיבה על האופציה הירדנית כדרך לפתרון הסכסוך הייתה ביוני 1967, עם השתלטות צה"ל על שטחי הגדה המערבית, שנשלטו עד אז על ידי ממלכת ירדן.

האופציה הירדנית ידעה בחלוף הזמן פרשנויות שונות, עליות ומורדות. הפרשנויות השונות נעו על פני רצף אפשרויות[1], שהקיצוניות שבהן הן:

  • ירדן, שממזרח לנהר הירדן, היא מדינתו היחידה של העם הפלסטיני ואין מקום ממערב לירדן לשום ישות מלבד מדינת ישראל.
  • על ישראל לסגת מכל השטחים שכבשה ב-1967, כולל מזרח ירושלים, ולהשיבם לירדן, ממנה נכבשו, ובכך להתנער מהצורך ליישב את "הבעיה הפלסטינית".

במהלך השנים ידעה האופציה הירדנית עליות ומורדות, כששיאי הקיצון שלה היו:

עם זאת, גם בחלוף השנים לאחר מכן, כאשר כל ניסיון להביא לפתרון של שתי מדינות לשני עמים אינו נראה כמוביל לפתרון, יש הרואים באופציה הירדנית פתרון אפשרי לסכסוך[2][3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון רן, שורשי האופציה הירדנית - עבדאללה והסוכנות היהודית - אנטומיה של יחסים 1921 - 1948, הוצאת ציטרין, תל אביב, 1991.
  • דן שיפטן, אופציה ירדנית - ישראל, ירדן והפלסטינים, הוצאת יד טבנקין, 2006[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

World, administrative divisions - Nmbrs - colored.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.