משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטריק לייהי, הנשיא הזמני של הסנאט, מנהל את משפט ההדחה, 9 בפברואר 2021

משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ הוא השלב השני בהליך ההדחה השני של הנשיא טראמפ, לאחר שבית הנבחרים של ארצות הברית הדיח אותו ב-13 בינואר 2021, 7 ימים לפני תום מועד כהונתו[1]. בית הנבחרים בשליטה של המפלגה הדמוקרטית אימץ נגד טראמפ, בהליך חסר תקדים במהירותו, שנמשך יום אחד בלבד, סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. הוא נשיא ארצות הברית היחיד שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים ולאחר מכן זוכה פעמיים. טראמפ הועמד להדחה לאחר ניסיונותיו החוזרים ונשנים לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 (כולל טענותיו להונאת בחירות ומאמציו לכאורה להפעיל לחץ על פקידי מערך הבחירות בג'ורג'יה), והצהרותיו בפני תומכיו, אשר חלקם לאחר מכן הסתערו של הקפיטול בוושינגטון הבירה, בשעה ששני בתי הקונגרס של ארצות הברית התכנסו לשם ספירת קולות חבר האלקטורים ובכך למסד את ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות[2].

במהלך המשפט פרץ ויכוח משפטי האם ניתן להדיח בדיעבד נשיא ולהעמידו לדין כאשר הוא כבר לא בתפקיד. אף על פי שלא ניתן היה לסלק אותו מתפקידו — המטרה הרגילה של הדחה — נותרה האפשרות למנוע לצמיתות מנשיא לשעבר שהורשע למלא בעתיד תפקיד ציבורי כלשהו. לטענת הדמוקרטים חוקת ארצות הברית לא קובעת האם ניתן לקיים משפט הדחה בסנאט לאישים כולל הנשיא שתמה כבר כהונתם בתפקיד ציבורי, ואילו לטענת עורכי הדין של טראמפ, פרשנות טבעית של נוסח החוקה מלמד שניתן להדיח רק נשיא מכהן. הדמוקרטים הסתמכו על תקדים המאפשר משפט הדחה שכזה: בשנת 1876 התפטר מתפקידו ויליאם בלקנאפ, מזכיר המלחמה של ארצות הברית, אחרי שהיה מעורב בשערוריית עמדת הסחר בטרם הועמד לדין. למרות זאת, הוא הודח בידי בית הנבחרים לאחר התפטרותו ועמד למשפט בפני הסנאט (הוא זוכה לאחר שלא הושג הרוב המינימלי בן שני השלישים הדרוש להרשעה, על אף שלמעלה ממחצית חברי הסנאט תמכו בהרשעתו)[3].

טראמפ הודח לראשונה על ידי בית הנבחרים שבשליטת המפלגה הדמוקרטית ב-18 בדצמבר 2019, באשמת שימוש לרעה בסמכותו ובשיבוש עבודת הקונגרס, על רקע פרשת טראמפ–אוקראינה. עם זאת, הוא זוכה משני סעיפי ההדחה בידי הסנאט של ארצות הברית ב-5 בפברואר 2020. אז הואשם טראמפ כי פעל לאלץ גורמים בממשלת אוקראינה ומדינות זרות אחרות לספק שלא כדין מידע מזיק על יריבו הפוליטי של טראמפ, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן שהיה אז המתמודד המוביל בפריימריז הדמוקרטים לנשיאות, כמו גם מתן מידע הנוגע להתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016[4][5].

כאשר השליטה המפלגתית בסנאט התפצלה באופן שווה, 17 סנאטורים רפובליקנים היו צריכים לחבור לדמוקרטים ולהצביע בעד הרשעה כדי להשיג את הרוב הדרוש להרשעה בן שני השלישים[6][7]. בסופו של דבר, 57 סנאטורים הצביעו בעד הרשעתו של טראמפ, ומנגד התנגדו 43 סנאטורים[8]. בכך טראמפ זוכה מכל אשמה[9].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההדחה של בית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)
מפגיני טראמפ בעת ההסתערות על הקפיטול, 6 בינואר 2021

ב-11 בינואר 2021 הציגו חברי בית הנבחרים דייוויד סיסליני, ג'יימי רסקין וטד ליאו את סעיף ההדחה נגד טראמפ. טראמפ הואשם ב"הסתה להתקוממות" בשל קריאתו לתומכיו לצעוד אל עבר הקפיטול, מה שהוביל להסתערות על מתחם הקפיטול. בסעיף נאמר כי טראמפ ביצע "פשעים חמורים ועוונות" כשסיפק הצהרות אחדות ש"עודדו והביאו לכאורה לביצוע פעולות לא-חוקיות" אשר הפריעו לחובתו החוקתית של הקונגרס לאשר את קולות חבר האלקטורים, ונקבע כי טראמפ "איים על שלמות המערכת הדמוקרטית בכך שהתערב במעבר שקט של השלטון וערער על הרשות המחוקקת, ועשה זאת בצורה שהפכה אותו לאיום על הביטחון הלאומי, הדמוקרטיה והחוקה אם ישלים את כהונתו כנשיא"[10]. בסך הכול, 218 מתוך 222 הדמוקרטים בבית הנבחרים תמכו במאמר ההדחה והבטיחו את מעברו אל מליאת בית הנבחרים[11].

ב-13 בינואר 2021 הדיח בית הנבחרים את טראמפ, ברוב של 232 תומכים מול 197 מתנגדים[12]. כל 222 הדמוקרטים בבית הנבחרים הצביעו פה אחד בעד ההדחה, ואליהם חברו עשרה רפובליקנים (בהם יו"ר הסיעה הרפובליקנית ליז צ'ייני)[13]. ארבעה רפובליקנים לא הצביעו, ויתר 197 הרפובליקנים הצביעו נגד ההדחה[14]. עם זאת, חרף ההחלטה הדו-מפלגתית להדיח את טראמפ, יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי החליטה לעכב את העברת מסמכי ההדחה לסנאט[15], ובכך את פתיחת המשפט. צעד זה הזכיר פעולה דומה שביצעה פלוסי בינואר 2020, כאשר המתינה כמעט חודש ימים בהעברת ההליך לסנאט לאחר שבית הנבחרים הדיח את טראמפ לראשונה, בשל פרשת טראמפ–אוקראינה[16]. בהליך ההדחה השני, עם זאת, הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס המעורים בהליך ההדחה אמרו כי הם מצפים שהעיכוב יהא קצר יותר. פלוסי יכלה להעביר את סעיפי ההדחה לסנאט לכל המוקדם כבר ב-18 בינואר 2021, מה שיוביל לפתיחת משפט ההדחה מיד עם תחילת נשיאותו של ג'ו ביידן[17].

הגורם לעיכוב של העברת מסמכי ההדחה לסנאט היה הגעה לעמק השווה במסגרת המשא ומתן בין הדמוקרטים בסנאט לבין עמיתיהם הרפובליקנים על צורתו של הליך יוצא דופן זה[17]. עם זאת, עורכי הדין של טראמפ טענו כי הגורם לעיכוב הוא הרצון של הדמוקרטים למנוע מהנשיא טראמפ למנות כמקובל את נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית לנהל את המשפט. על רקע השתלטות כפולה של הדמוקרטים על הקונגרס ועל הבית הלבן כאחד, פעלו הדמוקרטים לנסח כללים שיאפשרו לסנאט לפעול במסלולים כפולים כדי לאשרר את מינוי מועמדיו של ביידן לקבינט של ארצות הברית ומיסוד האג'נדה שלו, בו בזמן עם ניהול משפט ההדחה[18].

ההכנות להעברת הליך ההדחה אל הסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנטור מיץ' מקונל מקנטקי, מנהיג הרוב בסנאט, טען כי הסנאט נמצא במושב "פְּרוֹ-פוֹרְמָה" עד 19 בינואר 2021, ואינו יכול לנקוט בשום פעולה ללא הסכמה פה אחד של חברי הסנאט של ארצות הברית. על פי כללי ההדחה בסנאט, ברגע שסעיפי ההדחה של בית הנבחרים מוצגים בפני הסנאט, על משפט ההדחה להתחיל לכל המאוחר כיממה אחר כך. משפטו של טראמפ עשוי אפוא להתחיל ביום ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית[19].

מנהיג המיעוט בסנאט, הסנאטור צ'אק שומר ממדינת ניו יורק, קרא למקונל להשיב במידית את הסנאט למושב רגיל לאחר שבית הנבחרים יעביר את סעיפי ההדחה לסנאט, ולקדם את תהליך אשרור מינוי מועמדיו של הנשיא הנבחר ביידן לקבינט, כך שהקבינט יחל לפעול כבר ביום הראשון לנשיאות ביידן[20]. מנהיגים אחרים בקונגרס, בהם מצליף הרוב בבית הנבחרים ג'ים קלייבורן, הציעו תחילה כי בית הנבחרים עשוי להעביר את סעיפי ההדחה לסנאט במועד מאוחר יותר (אולי לאחר 100 הימים הראשונים לנשיאות ביידן), ובכך יינתן לסנאט זמן דיו למסד את סדר היום של הבית הלבן החדש ולאשרר את מועמדיו של ביידן לקבינט[21]. עם זאת, דמוקרטים בבית הנבחרים התנגדו לעיכוב, וקבעו כי טראמפ הוא "סכנה" כל אימת שהוא מכהן כנשיא, ומנהיג הרוב הדמוקרטי, סטני הוייר, הצהיר ב-14 בינואר סעיפי ההדחה יועברו לסנאט ללא דיחוי[22].

לאחר שבית הנבחרים הדיח את טראמפ, הצהיר הנשיא הנבחר ביידן: "כולי תקווה שהנהגת הסנאט תמצא דרך להתמודד עם האחריות החוקתית שלהם בנושא ההדחה, תוך כדי עבודה על העסקים הדחופים של האומה הזו[23]." ביידן הוסיף ואמר כי בראש סדר העדיפויות נמצאת חקיקת חוק תמריצים חדש ובניית המשק האמריקאי מחדש. הוא דן עם מקונל באפשרות "לפצל" את לוח השנה של הסנאט, כדי לאפשר את המשך משפט ההדחה תוך מתן אפשרות לאג'נדות אחרות (כמו חקיקת חוקים ומינויים לקבינט) להתקדם ללא הרף. על פי תוכנית זו, יכול הסנאט לחלק את ימיו בין משפט ההדחה לפעולות אחרות, במקום לבזבז את כל משאביו על משפט הדחה מרוכז[24]. אלן פרומין (אנ'), לשעבר הפרלמנטר הראשי של הסנאט, אישר כי אכן הסנאט יכול להתנהל במתכונת שכזו. מקונל אמר לביידן כי הוא יתייעץ עם הפרלמנטרית הנוכחית של הסנאט, אליזבת מקדאנה (אנ'), על אודות התנהלות במתכונת מקבילה זו. צ'אק שומר, שיחליף את מקונל כמנהיג הרוב בסנאט, אמר כי משפט ההדחה עשוי להתחיל מידית עם כניסתו לתפקיד.

רונלד קרוטוצ'ינסקי (Krotoszynski), פרופסור למשפטים באוניברסיטת אלבמה, כתב באתר "פוליטיקו" כי ביכולת הסנאט לזרז את משפט ההדחה (להשלים את התהליך בימים אחדים, ולא במספר שבועות) באמצעות תהליך הדומה לפסק דין בהליך מקוצר. פעולה זו מותרת לפי חוקת ארצות הברית, הקובעת כי על הסנאט "לשפוט" את סעיפי ההדחה ולהצביע על הרשעה והדחתו הסופית של הנשיא ברוב בן שני שלישים, אך באותה נשימה מאפשרת לסנאט לקבוע כללי משפט או נוהלים עצמאיים משלו, כפי שאישר בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין "ניקסון נגד ארצות הברית (1993)"[25].

ב-22 בינואר 2021 הכריז צ'אק שומר, מנהיג הרוב בסנאט, כי יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי תעביר את סעיף ההדחה לסנאט ב-8 בפברואר, ורק אחר כך יחל משפט ההדחה[26]. זאת, בין היתר, כדי לאפשר את אישור מינוי מועמדיו של הנשיא ביידן לקבינט ולהעניק זמן דיו לצוות ההגנה המשפטית של הנשיא לשעבר טראמפ להתכונן למשפט[27]. ב-25 בינואר בית הנבחרים שלח באורח רשמי את סעיפי ההדחה אל הסנאט, 12 יום לאחר ההדחה בבית הנבחרים[28]. המשפט החל ב-9 בפברואר.

הדחת נשיא לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו תקדים להדחה בדיעבד ולהעמדה לדין של נושא משרה פדרלית שכבר עזב את תפקידו ("הדחה מאוחרת")[29]. בשנת 1797 הדיח בית הנבחרים את הסנאטור ויליאם בלאונט (אנ') מטנסי בגין קשירת קשר. הסנאט שפט אותו, אף על פי שכבר סילק אותו מתפקידו מוקדם יותר[30]. ב-1876 התפטר ויליאם בלקנאפ, מזכיר המלחמה של ארצות הברית, לאחר שערוריית עמדת המסחר בה היה מעורב. ובכל זאת, הוא הודח בידי בית הנבחרים ועמד למשפט בידי הסנאט. במשך כמה שבועות התדיינו הסנאטורים בשאלה אם רשאי הסנאט לדון בתביעה לאור העובדה שבלקנאפ כבר התפטר מתפקידו במרץ. צוות ניהול ההגנה של בלקנאפ טען שלסנאט אין כל סמכות שיפוטית. ברוב של 37 תומכים מול 29 מתנגדים החליט הסנאט כי הסמכות השיפוטית במקרה מוקנית לו. בלקנאפ הואשם בחמישה סעיפי הדחה והסנאט האזין ליותר מ-40 עדים. להרשעה היה דרוש רוב של 40 תומכים ובתוצאות הצבעה נמנו 35 תומכים מול 25 מתנגדים ונמנע אחד, וכך זוכה בלקנאפ בשל אי ההגעה לרוב מיוחס של שני שלישים. כל הסנאטורים הסכימו שבלקנאפ קיבל כספים ממארש, אך 23 מהסנאטורים שהצביעו בעד האמינו שלא הייתה לסנאט סמכות שיפוטית במקרה.

במהלך הליך הדחתו של סמואל קנט, שופט בבית המשפט המחוזי הפדרלי בדרום טקסס, חברי קונגרס רבים נקטו בעמדה לפיה התפטרותו של קנט לא תמנע ממנו לעמוד למשפט בפני הסנאט[29].

הפרופסורים למשפטים לורנס ה. טרייב מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וסטיבן ולאדק מאוניברסיטת טקסס באוסטין טוענים כי מכיוון שהדחה סופית מתפקיד היא רק נגזרת אחת משתי אפשרויות של הרשעה בסנאט (השנייה היא פסילה עתידית לכהונה בתפקיד ציבורי נוסף), תכלית המשפט אינה בטלה לו הנידון הוא אדם שלא מאייש משרה פדרלית[31][32]. גרג נונזיאטה (Nunziata), לשעבר משפטן רפובליקני בוועדת המשפט של הסנאט, ציין גם הוא באופן דומה כי משום שסמכות ההדחה כוללת את הכוח לפסול את האדם משירות פדרלי לכל החיים (Disqualification), מה שמאפשר לנושאי משרה להתחמק מכך על ידי התפטרות גרידא, "יעניק לעונש חשוב זה אמינות".

קייט שו, פרופסורית למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים של ישיבה יוניברסיטי, טוענת כי "ניתוח ההיסטוריה, רעיון ההדחה כשלעצמו ועיצוב חוקתי בסיסי מצביעים בבירור על החוקתיות של משפט הדחה עבור נשיא לשעבר". המלומד המשפטי בריאן קאלט (אנ'), שפרסם מחקרים על הדחות שבדיעבד, קבע כי "במקרים רבים, בית הנבחרים והסנאט המשיכו בהליך ההדחה כאילו הם יכולים להטיל דופי ולשפוט אנשים שכבר עזבו את תפקידם, ובמקרה אחד הסנאט קיים הצבעה ספציפית כהדחה שבדיעבד[29]. לעומת זאת, השופט בדימוס ג'ון מייקל לוטיג מבית המשפט הפדרלי הרביעי לערעורים של ארצות הברית והסנאטור טום קוטון מארקנסו טענו כי אין לסנאט הסמכות החוקתית לנהל משפט הדחה כשהמושא הוא נשיא לשעבר[33][34]. הסנאטור הרפובליקני ג'ון קורנין אמר שמשפט תקדימי זה יכול להוביל לכך שבעוד שנתיים הרפובליקנים ידיחו נשיאים דמוקרטים לשעבר, אם יהיה להם רוב בקונגרס[35].

הנפשות הפועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקיד הממונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא הזמני של הסנאט פטריק לייהי, הפקיד הממונה על ההדחה, חותם על הזימונים אל משפט ההדחה לצד ג'ולי אדמס, מזכירת הסנאט של ארצות הברית, 27 בינואר 2021

סעיף 6 בפסקה השלישית של פרק 1 לחוקת ארצות הברית קובע כי "אם נשיא ארצות הברית הוא הנאשם, יכהן השופט העליון כיושב-ראש; ולא יורשע אדם בדין אלא בהסכמת שני שלישים של החברים הנוכחיים[36]." משפט הדחה זה הוא ייחודי, משום שמושא ההדחה אינו נושא משרה מכהן, לכן לא ברור האם על נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית לנהל את המשפט במקרה של נשיא לשעבר[37]. ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון, קית' ויטינגטון, ציין כי הנושא "מעורער, לחלוטין ללא תקדים, ולא מובחן בכללי ותקדימי הסנאט הקיימים". מייקל גרהרדט, מומחה להליכי הדחה ופרופסור למשפטים באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, הצהיר כי הוא מאמין שאם משפט ההדחה יתחיל לאחר שטראמפ יסיים את תפיקדו, בראש המשפט תעמוד סגנית הנשיא קמלה האריס, ולא נשיא ביהמ"ש העליון ג'ון רוברטס, מתוקף תפקידה כנשיאת הסנאט להלכה, משום שהחוקה קובעת כי רק אם הנאשם הוא נשיא מכהן – מנהל המשפט הוא נשיא ביהמ"ש העליון.

לעומת זאת, סטיב ולדאק, פרופסור למשפטים באוניברסיטת טקסס באוסטין, גורס כי "השאלה צריכה להיות האם מושא ההדחה היה נשיא ארצות הברית בזמן המשפט" ולכן רוברטס צריך להוביל את משפטו של טראמפ גם לאחר תום נשיאותו[38]. ולאדק הוסיף ואמר כי "אם טראמפ יתפטר (או כהונתו הסתיימה) באמצע המשפט, יהיה זה תמוה אם נשיא בית המשפט העליון יפנה את מקומו לסגנית הנשיא[39]. השקפתו של ניל קינפוף (Kinkopf), פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'יה, היא ש"משפט של נשיא (אפילו של נשיא לשעבר) הוא אירוע מכונן, לכן נשיא בית המשפט העליון עשוי להיות דמות מכובדת ליותר לאירוע זה". ייתכן גם שהסנאטור פטריק לייהי ממדינת ורמונט יכול להוביל את המשפט, כיוון שהוא הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית[39].

ב-25 בינואר 2021 נודע כי נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס לא ינהל את משפט ההדחה, אלא הנשיא הזמני של הסנאט פטריק לייהי[40].

מנהלי בית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בינואר 2021, יום לפני ההצבעה על הדחת טראמפ במליאת בית הנבחרים, מינתה יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי תשעה דמוקרטים ל"מנהלי בית הנבחרים" במשפט ההדחה של טראמפ בסנאט: ג'יימי רסקין (המנהל הראשי), דיאנה דיגט, דייוויד סיסליני, חואקין קסטרו, אריק סוולוול, טד ליאו, ג'ו נגוס, מדליין דין וסטייסי פלסקט[41]. עד אז חתמו 218 חברים בסיעה הדמוקרטית (המונה 222 חברים) על סעיפי ההדחה, ובכך הבטיחו את העברתו אל מליאת בית הנבחרים. המנהלים נבחרו בשל מומחיותם במשפט חוקתי, זכויות אזרח ודין פלילי. רסקין, ראש מנהלי ההדחה, הוא פרופסור למשפט חוקתי לשעבר באמריקן יוניברסיטי. ליאו הוא תובע צבאי לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית, סיסליני הוא לשעבר סנגור ציבורי, סוולוול היה תובע פלילי בקליפורניה, ודיגט הייתה עורכת דין שהתמחתה בזכויות האזרח. היתר – קסטרו, נגוס, דין ופלסקט – היו עורכי דין במשרדים פרטיים[42]. "מנהלי בית הנבחרים" הם למעשה התביעה במשפט, כאשר הסנאטורים הם חבר המושבעים, הפקיד הממונה הוא המוֹתָב, וצוות ההגנה המשפטית של טראמפ הוא הסניגור.

מנהלי בית הנבחרים
המנהל המוביל

ג'יימי רסקין

דיאנה דיגט דייוויד סיסליני חואקין קסטרו אריק סוולוול מדליין דין ג'ו נגוס טד ליאו סטייסי פלסקט
Jamie Raskin Official Portrait 2019.jpg
Diana DeGette official photo (cropped 2).jpg
David Cicilline official photo (1).jpg
Joaquin Castro, official portrait, 113th Congress (cropped).jpg
Eric Swalwell 114th official photo (cropped 2).jpg
Madeleine Dean Official Portrait 116th Congress.jpg
Joe Neguse, official portrait, 116th Congress (cropped).jpg
Congressman Ted W. Lieu official photo (cropped).jpg
Rep. Stacey E. Plaskett (VI) (cropped).jpg

צוות ההגנה המשפטית של טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודי ג'וליאני, עורך דינו האישי ויד ימינו של טראמפ, היה צפוי לייצג אותו במהלך משפט ההדחה[43]. עם זאת, על פי דיווחים שונים בעיתונות האמריקאית, ממקורות שזהותם לא פורסמה, הוא מודר משיחות מוקדמות על אודות בניית ההגנה המשפטית של הנשיא, וטראמפ הורה לעוזריו להפסיק לשלם לג'וליאני[44]. המשפטן ג'ון איסטמן, שהצטרף לג'וליאני על הבמה בעצרת "הצילו את אמריקה" ב-6 בינואר, נחשב גם הוא לחבר פוטנציאלי בצוות ההגנה המשפטית של טראמפ[45].

היועץ המשפטי של הבית הלבן, פט סיפולוני (אנ'), שסייע להוביל את ההגנה המשפטית של טראמפ במהלך ההדחה הראשונה, אף הוא לא השתתף בהדחה השנייה. סיפולוני עזב את תפקידו ב-20 בינואר, מיד עם ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית. ג'יי סקולוב, עורך דין אישי נוסף של טראמפ שמילא תפקיד במהלך ההדחה הראשונה, גם הוא לא הגן על טראמפ במשפט ההדחה[45]. עורכי דין אחרים שהגנו על טראמפ במהלך משפט ההדחה הראשון שלו, בהם התובעת הכללית של פלורידה לשעבר, פאם בונדי, מארק קסוביץ', סגן היועמ"ש של הבית הלבן פטריק פילבין והמשפטן אריק הרשמן, לא הצטרפו לצוות פרקליטיו של טראמפ. יתרה מכך, חלק מעורכי הדין שמיאנו להצטרף לצוות ההגנה המשפטית של טראמפ, הסבירו כי מעשיו של טראמפ אינם ניתנים להגנה[46]. משרדי עורכי דין בולטים רבים סירבו לייצג את טראמפ בהקשר לניסיונותיו לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. קבוצת החשיבה "The Lincoln Project" לחצה בפומבי על משרדי עורכי דין שלא לייצג את טראמפ[46].

אלן דרשוביץ, פרופסור אמריוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד שייצג את טראמפ במשפט ההדחה הראשון, לא שב אל צוות ההגנה המשפטית של טראמפ, אם כי טען כי הוא מאמין שדבריו של טראמפ בפני אוהדיו בקפיטול מוגנים במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק "ברנדנבורג נגד אוהיו" (אנ'), ושהחוקה אינה מעניקה לסנאט את הסמכות להדיח נשיא שכבר עזב את תפקידו.

בסוף ינואר הקים טראמפ צוות הגנה בן חמישה עורכי דין בהובלתו של בוּץ' בָּאוורס, עורך דין מקרוליינה הדרומית, אשר סייע למושל מדינתו לשעבר מארק סנפורד לחמוק מהליך הדחה ולמושלת ניקי היילי במהלך חקירת אתיקה בעניינה[47]. הסנאטור לינדזי גרהאם מקרוליינה הדרומית סידר את העסקתו של באוורס בידי טראמפ. לאחר מכן, ארבעה עורכי דין נוספים הצטרפו לצוות ההגנה תחת באוורס: דבורה ברבייר, עורכת דין פלילית מקולומביה ותובעת פדרלית לשעבר שייצגה לקוחות ידוענים ומעוררי מחלוקת[48]; התובע הפדרלי בפועל לשעבר ג'וני גאסר; הסניגור הפלילי גרג האריס; וג'וש הווארד מקרוליינה הצפונית[49][50]. עם זאת, ארבעת עורכי הדין פרשו ב-30 בינואר, שבוע לפני תחילת המשפט. הגורמים לעזיבות היו לטענת התקשורת, עימותיו של טראמפ עם עורכי הדין בדבר האסטרטגיה המשפטית: טראמפ רצה להתמקד בטענותיו כי לכאורה נגנבו ממנו הבחירות, בניגוד לעורכי הדין שהתעקשו להתמקד בחוקיות ההרשעה של נשיא לשעבר[51]. גם שכר הטרחה של עורכי הדין היווה גורם לעזיבה, שכן טראמפ לא היה מרוצה משכר הטרחה והחשבון שהוערך על ידי עורכי הדין[52]. לאף אחד מעורכי הדין לא שולמו הוצאות מקדמה, ולא נחתמו הַצְהָרַת כַּוָּנוֹת בין הצדדים[53].

ב-1 בפברואר, לאחר קריסת צוות ההגנה המשפטית, הודיע ​​טראמפ כי דייוויד שון (Schoen) וברוס ל. קסטור ג'וניור, לשעבר התובע הכללי בפועל של פנסילבניה, יהיו עורכי דינו[54][55].

הסנאטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדות הסנאטורים בדבר הרשעתו של טראמפ, לפי וושינגטון פוסט[56]
מפלגה Symbol support vote.svg בעד הרשעה נכונים להרשעה Symbol oppose vote.svg נגד הרשעה לא ידוע
US Democratic Party Logo.svg דמוקרטים 39 8 0 1
GOP logo.svg רפובליקנים 0 12 37 1
עצמאים 1 1 0 0
סך הכל 40 21 37 2

חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט תומכים פה אחד בהרשעתו של טראמפ, וקובעים כי הראיות ברורות וצלולות. למשל, הסנאטור ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט אמר: "הראיות הן דבריו של טראמפ עצמו, שהוקלטו בווידאו. השאלה היא האם הרפובליקנים רוצים לעלות מדרגה ולהתמודד עם ההיסטוריה"[57]. הסנאטורית קירסטן ג'יליברנד מניו יורק הצטרפה לבלומנטל וטענה כי "האשמה פשוטה: מדובר בהסתה להתקוממות, והיינו יכולים לנהל משפט בפרק זמן תמציתי משום שהריאיות הדרושות הן ישירות"[58].

בהנחה שכל הסנאטורים הדמוקרטים (ושני הסנאטורים העצמאיים שבשיטתיות חוברים אליהם, ברני סנדרס ואנגוס קינג) יצביעו בעד הרשעת טראמפ, יצטרכו 17 סנאטורים רפובליקנים לחבור אליהם כדי להבטיח העברת ההרשעה ברוב של שני שלישים (67 סנאטורים). אם טראמפ יורשע, הסנאט יוכל לפסול אותו מלמלא כל משרה פדרלית בעתיד באמצעות רוב פשוט בן 51 סנאטורים. באמצע ינואר 2021 הביעו חמישה סנאטורים רפובליקנים את נכונותם להרשיע את טראמפ, והם ליסה מרקאוסקי, סוזן קולינס, מיט רומני, פט טומי ובן סאס. לעומת זאת, הסנאטור לינדזי גרהאם מקרוליינה הדרומית פעל לשכנוע עמיתיו הרפובליקנים להצביע נגד ההרשעה. מנהיג הסיעה הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל, אמר לעמיתיו כי ההחלטה אם להרשיע את הנשיא היוצא תהיה "הצבעת מצפון", והוסיף כי הוא עצמו עדיין מתלבט האם להצביע בעד ההרשעה או נגדה[59].

נכון ל-1 בפברואר, 40 סנאטורים (39 דמוקרטים וסנאטור עצמאי אחד, ברני סנדרס) תמכו בהרשעה, 37 סנאטורים (כולם רפובליקנים) התנגדו להרשעה, 21 סנאטורים (8 דמוקרטים, אנגוס קינג העצמאי ותריסר רפובליקנים) הביעו נכונות להרשעה אך לא תמכו או התנגדו, ושתי סנאטוריות (דב פישר וקירסטן סינמה) מיאנו לספק עמדה רשמית או הביעו את עמדותיהן במעורפל[56].

הליכים קדם-משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי חותמת על מסמכי ההדחה. מאחוריה, מימין לשמאל: סטני הוייר, אריק סוולוול, ג'ו נגוס וקת'רין קלארק, 13 בינואר 2021
חברי הסנאט חותמים בספר ההדחה, 26 בינואר

סעיף 6 של החלק השלישי בפרק 1 לחוקת ארצות הברית, קובע כי "לסנאט בלבד הסמכות לשפוט בכל ההאשמות של נושאי משרות ציבוריות." על פי כללי ההדחה בסנאט שהתקבלו בשנת 1986, הגשת מסמכי ההדחה אל הסנאט משיקה את משפט ההדחה[60]. ב-13 בינואר חתמה ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים, על מסמכי ההדחה[61]. ב-25 בינואר הועברו המסמכים באורח רשמי אל הסנאט[62]. יום אחר כך, ב-26 בינואר, מנהלי בית הנבחרים, בליווי מזכירת בית הנבחרים וקצין משמר בית הנבחרים בפועל, ניהלו את התהלוכה הטקסית ממליאת בית הנבחרים לזו של הסנאט (מהיכל הפסלים הלאומי דרך הרוטונדה של הקפיטול) כדי להעביר את סעיף ההדחה הפיזי אל הסנאט[63] ג'יימי רסקין, המנהל המוביל מטעם בית הנבחרים, הקריא את סעיף ההדחה בפני הסנאט.

הנשיא הזמני של הסנאט בדימוס, צ'אק גראסלי, נשבע לאחר מכן כפקיד הממונה הנוכח במליאה, בשעה שהנשיא הזמני פטריק לייהי השביע אמונים את יתר חברי הסנאט כחבר המושבעים של המשפט. כל סנאטור חתם אז בספר ההשבעה, כל אחד מהם נדרש לשאת שבועה או לחלופין לדקלם הצהרה:

אני נשבע חגיגית שבכל הדברים המשתייכים למשפט ההדחה של דונלד ג'ון טראמפ, נשיא ארצות הברית לשעבר, שכעת תלוי ועומד, אעשה צדק בלתי משוחד על פי החוקה והחוקים, כה יעזור לי האל.

המקור באנגלית
I solemnly swear that in all things appertaining to the trial of the impeachment of Donald John Trump, former President of the United States, now pending, I will do impartial justice according to the Constitution and laws: So help me God.
דרה גרגוריאן, Most Senate Republicans back measure saying Trump impeachment trial is unconstitutional, באתר NBC News‏, 26 בינואר 2021 (באנגלית)

קצינת משמר הסנאט בפועל, ג'ניפר המינגוויי, הקריאה לאחר מכן בקול את ההכרזה הבאה לציון תחילת המשפט:

שמעו נא! שמעו נא! שמעו נא! כל האנשים מצווים לשתוק, בשם סבל המאסר, בשעה שבית הנבחרים מציג בפני הסנאט ארצות הברית את סעיף ההדחה נגד דונלד ג'ון טראמפ, נשיא ארצות הברית לשעבר.

המקור באנגלית
Hear ye! Hear ye! Hear ye! All persons are commanded to keep silent, on pain of imprisonment, while the House of Representatives is exhibiting to the Senate of the United States articles of impeachment against Donald John Trump, former President of the United States.

זימונו של טראמפ למשפט יצא לפועל באותו היום[64].

ערעורו של ראנד פול על המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאטור הרפובליקני ראנד פול, אחד משני נציגיה של קהיליית קנטקי, כפה על הסנאט ב-26 בינואר הצבעת "טיעון סדר" (Point of order) מתוך כוונה לדחות את האישום של בית הנבחרים, בתואנה כי אין זה חוקתי להדיח נשיא ארצות הברית לשעבר[65]. ההתנגדות נדחתה ברוב של 55 מתנגדים אל מול 45 תומכים[66], כאשר כל הסיעה הדמוקרטית לצד חמישה סנאטורים רפובליקנים (סוזן קולינס ממיין, ליסה מרקאוסקי מאלסקה, מיט רומני מיוטה, בן סאס מנברסקה ופט טומי מפנסילבניה) הצביעה בעד דחיית ההצעה של פול[67]. הצבעה זו נתפסה כ"הצבעת מבחן", כזו שנתנה עדות מוצקה לכך שהסנאט לא יגיע לרוב בן שני שלישיים הדרוש להדחתו של טראמפ[68].

תזכיר המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכם בין מנהיג הרוב צ'אק שומר למנהיג המיעוט מיץ' מקונל, נקבע לוח הזמנים הטרום-משפטי[69].

בית הנבחרים, באמצעות תשעת מנהלי ההדחה הדמוקרטים, הגיש ב-2 בפברואר כתב קדם-משפט בן 80 עמודים[70]. בתזכיר המפורט נכתב כי טראמפ היה "האחראי היחיד" להסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, בנימוק המערכה שהוביל קודם לכן לערעור על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. בתזכיר נקבע כי זיכויו של טראמפ ואי-פסילתו מכהונה עתידית במשרה פדרלית (לרבות כהונה פוטנציאלית כנשיא) תפגע קשות באומה האמריקאית: "הנשיא טראמפ הוכיח מעל לכל ספק שהוא ינקוט בכל שיטה שתשמור או תשיב לעצמו את אחיזתו בכס הנשיאות. נשיא שתוקף באלימות את התהליך הדמוקרטי אין לו אף זכות להשתתף בו[71]." מנהלי ההדחה גרסו כי סיום כהונתו של טראמפ, ומעמדו החדש כאזרח פרטי, לא היוו עילה לאי-קיום המשפט ולהרשעתו הסנאט, וכתבו: "אין 'חריג בינואר' להדחה או כל הוראה אחרת בחוקה לכך. נשיא חייב לתת דין וחשבון באופן מקיף על התנהלותו בתפקיד מיומו הראשון עד ליומו האחרון[71]".

כתגובה, ב-2 בפברואר הגישו עורכי הדין של טראמפ תגובה בת 14 עמודים, שטענה כי הסנאט אינו יכול להצביע בדבר הרשעתו של טראמפ כאשר הוא כבר לא ממלא את התפקיד, כמו גם כי נאומו של טראמפ על הבחירות לנשיאות טרם ההסתערות על הקפיטול היה מוגן בחסות התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית[72]. התובעים מטעם בית הנבחרים חזו שטראמפ ישתמש בתיקון הראשון לחוקה כקו הגנה עבורו, שכנגדו טעו מנהלי ההדחה כי התיקון הראשון אינו חל על משפט הדחה, וכתבו: "התיקון הראשון מגן על אזרחים פרטיים מפני הממשלה; הוא אינו מגן פקידי ממשלה ממתן דין וחשבון על שימוש לרעה בתפקידיהם שלהם עצמם[73]." תוך ציטוט תיק "ברנדנבורג נגד אוהיו" (אנ') מ-1969, החלטה בולטת של בית המשפט העליון של ארצות הברית לפירוש התיקון הראשון לחוקה, הוסיפו התובעים כי "הנאום של טראמפ אינו מוגן במסגרת התיקון בשעה שהוא 'מכוון להסתה או לייצר פעולה לא חוקית ממשמשת ובאה העשויה להסית או לבוא לידי ביטוי"[74]. כמעט 150 משפטנים המתמחים בתיקון הראשון לחוקה וחוקרים חוקתיים מכל הקשת הפוליטית מצאו כי טענת התיקון הראשון של טראמפ "קלת דעת מבחינה משפטית" ולא מהווה הגנה בת קיימא מפני הרשעה[75]

הצגת התזכיר הטרום-משפטי הוצג בפני הסנאט ב-8 בפברואר, ושלב ההגנה במשפט החל יממה לאחר מכן ב-9 בפברואר[76][77].

כתב ההגנה של טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב ההגנה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ (לכתב ההגנה המלאה לחצו על התמונה)

טראמפ, באמצעות עורכי דינו ברוס ל. קסטור הבן, דייוויד שׁוֹאֶן ומייקל ט. ואן דר וין[78], טען כי ההנהגה הדמוקרטית בבית הנבחרים עוסקת ב"ניסיון אנוכי" לתעל לטובתה את ההסתערות על הקפיטול ואת השלכותיה. הם טענו שבמקום לרפא את האומה או להעמיד לדין מחוקקים שהשתתפו בהסתערות, הדמוקרטים פועלים "לרתום באופן נחרץ את הכאוס של האירוע לרווח פוליטי אישי". באופן לא שגרתי למסמכים משפטיים, עורכי הדין של טראמפ השתמשו ברטוריקה מפלגתית, וכתבו שהדמוקרטים סובלים מ"תסמונת הפרעת טראמפ" (Trump derangement syndrome); ביקשו "להשתיק יריב פוליטי ומפלגת מיעוט" כחלק ממאמץ שנמשך שנים; ו"רעבים לתיאטרון פוליטי שיהווה סכנה לדמוקרטיה הרפובליקנית שלנו ולזכויות היקרות לנו"[79][80].

כחלק מניסיון להרחיק את טראמפ מתמוכיו שהסתערו על הקפיטול, כתבו עורכי דינו כי "האנשים שסתערו על הקפיטול באופן פלילי עשו זאת על דעת עצמם ומסיבותיהם שלהם, והם ניצבים בפני דין פלילי". עורכי הדין של טראמפ, תוך ציטוט מקורות מפוקפקים כמו אתר הקונספירטיבי "The Gateway Pundit", בנוסף טענו בכתב ההגנה שלהם באופן משולל-בסיס כי מספר היבטים בהסתערות על הקפיטול כללו דמויות המתנגדות לטראמפ ולא כאלה התומכות בו[81]. עוד בכתב ההגנה הוכחש כי טראמפ לא נקט צעדים כלשהם כדי לבלום את האלימות, וטראמפ תואר כמי שנחרד מהאירועים ונטען שהיה "שטף של פעילות בתוך הבית הלבן שהוגבל בידי גורמים נוהליים מורכבים". מנגד, היו מי שטענו ובהם העיתון "וושינגטון פוסט" הליברלי שטענו כי מדובר בשכתוב ההיסטוריה הסותר את השתלשלות האירועים בפועל ב-6 בינואר[82], כאשר טראמפ התעלם תחילה מבקשות ממנו לרסן את ההמון הזועם, ותואר על ידי גורמים רבים בממשלו ואישים אחרים שהיו עמו בקשר באותו היום כשמח על עצירת ספירת קולות חבר האלקטורים[83].

עורכי דינו של טראמפ טענו כי הנשיא לשעבר לא הסית את הפורעים וכי הערותיו והרטוריקה שלו לגבי לחימה היו מטפוריים ולא היוו קריאה לאלימות[84]. הם טענו כי טראמפ, בעצרת שקדמה להתסערות על הקפיטול, השתמש במונח קרב (Battle) "במובן הפיגורטיבי" ולא "כדי לעודד מעשי אלימות"[78]. עורכי הדין תיארו בנוסף כמה ממעשיו של טראמפ עצמו, כולל שיחת טלפון בה לחץ טראמפ על מזכיר המדינה של ג'ורג'יה בראד ראפנספרגר "למצוא" קולות נוספים עבורו כדי לבטל את ניצחונו של ביידן בג'ורג'יה, כפוליטיים גרידא. עורכי דינו של טראמפ הרחיבו גם את טיעוניהם בדבר חופש הדיבור, וטענו כי לא ניתן היה להרשיעו בשל התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. מיעוט של חוקרים משפט סבור כי התיקון הראשון חל על הליכי הדחה[85].

כתב ההגנה של טראמפ הציג 15 התייחסויות למאמר שכתב המלומד המשפטי בריאן קאלט (אנ') ב-2001, בו הסיק קלאט כי הדחה של נשיא לשעבר אינה חוקתית. קאלט לעומת זאת השיב כי עורכי הדין של טראמפ העלו "מצג שווא תפל" על עבודתו, וכי למעשה הסיק שישנו "בסיס איתן" להדחות בדיעבד של נשיא, לאחר שהצהיר ודחה טיעונים מנוגדים[86].

בתמרון חסר תקדים בהיסטוריה של ארצות הברית הצהיר צוות ההגנה המשפטית של טראמפ כי טראמפ, אם יורשע על ידי הסנאט, ינסה לערער על פסק הדין. עורכי הדין של טראמפ טענו כי ההרשעה תהיה "בלתי מורשית" ו"לא מחייבת" — וכי אם טראמפ יתמודד שוב לנשיאות ארצות הברית הוא יערער על כך בבית משפט. בהתחשב בפסק הדין ניקסון נגד ארצות הברית (אנ'), לא ברור אם או באיזו מידה יהיה ערעור על הרשעה בידי הסנאט שפיט. תיק משפטי זה של בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע פה אחד כי השאלה האם הסנאט קיים כיאות הליך הדחה היא שאלה פוליטית (אנ') ולא ניתן יהיה לפתור אותה ברשות השופטת[87]. ב-9 בפברואר השיב בית הנבחרים לכתב ההגנה של טראמפ.

מיאונו של טראמפ להעיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זימונו של טראמפ למתן עדות בידי ג'יימי רסקין, ראש מנהלי ההדחה

במכתב לעורכי הדין של טראמפ ב-4 בפברואר הזמין מנהל ההדחה הראשי ג'יימי רסקין את דונלד טראמפ להעיד (ולהיות מושא לחקירה נגדית (אנ')) לפני משפט ההדחה או במהלכו. מנהלי ההדחה מבית הנבחרים טענו כי עדותו של טראמפ הכרחית לאחר שהודיע קבל עם ועדה כי הוא חולק על טענות בית הנבחרים כי הסית את ההתקוממות בקפיטול. במכתב נאמר כי מיאונו של טראמפ להעיד יתמוך ב"הסקה שלילית" (Adverse inference) נגד טראמפ[88][89]. עוד במכתב צוין כי אין כל מחסום בפני נשיא לשעבר לתת עדות במהלך משפט, בנימוק כי הנשיאים ג'רלד פורד וביל קלינטון העידו במהלך תפקידם, ובית המשפט העליון קבע פסק הדין "טראמפ נגד ואנס" (אנ') כי טראמפ אינו היה חסין מפני הליך חוקי בעת כהונתו כנשיא[90].

עורכי הדין של טראמפ, קסטור ושואן, הגיבו לרסקין באותו יום במכתב נחרץ שדחה את ההזמנה[91]. בתגובתם כינו את בקשת בית הנבחרים לעדות מצדו של טראמפ כ"פעלול של יחסי ציבור", דחו את המשמעות של ההסקה השלילית בגין סירובו של טראמפ להעיד, אמרו כי בית הנבחרים "אינו יכול להוכיח" את טענותיו, קבעו כי משפט ההדחה הוא "הליך בלתי חוקתי", וקבעו כי זה רציני דיו "לנסות ולשחק את המשחקים האלה"[92][93][94].

מנהלי ההדחה הודיעו כי לא יזמנו באורח רשמי ומחייב את הנשיא לשעבר טראמפ להעיד, בנימוק כי ישנן עדויות רבות נוספות (כולל עדויות וידאו) התומכות באשמתו. רסקין הצהיר כי "מיאונו המידי של עדות מדבר בעד עצמו ומבסס בבירור הסקה שלילית התומכת באשמתו"[95].

הכנת הטיעונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהכנה למשפט, בנו הדמוקרטים בבית הנבחרים תיק מפורט נגד טראמפ, והטעימו את מה שטראמפ לכאורה ידע לפני ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, והשפעת דבריו ומעשיו על תומכיו המתפרעים במטרה להראות כי טראמפ "זימן את ההמון, קיבץ את ההמון והצית את להבת ההתקפה הזו"[96]. בשינוי בולט באסטרטגיה, המנהלים סירבו לדון בלוגיסטיקה של התיק, בעוד שבמשפט ההדחה הקודם עשו הדמוקרטים שימוש בכלי תקשורת שונים כדי להסביר את עמדתם לציבור. המנהלים ביקשו גם ליישם את הלקחים שנלמדו במשפט ההדחה האחרון: לא להתנגד לרפובליקנים, להשתמש בסרטונים מרובים ולהעלות טיעונים תמציתיים[97]. המנהלים התכוננו לסיים את טיעוניהם בתוך שבוע, תוך שהם מוותרים על זימון עדים מתוך אמונה שיהיה זה מיותר ויעכב את סדרי העדיפויות של ממשל ביידן למסד חקיקות ולאשרר מינויי מועמדים לקבינט[98]. המנהלים התכוונו להשתמש כראיות בתצהירי ה-FBI בהם הואשמו מאות ממתפרעים בקפיטול, שרבים מהם ציינו את הערותיו של טראמפ כהרשאה להסתער על הקפיטול. בתיקים מסוימים, טראמפ מתואר כ"קושר דה פקטו" להסתערות על הקפיטול והכוח המניע מאחורי ההתקוממות, על פי פעיל "הנערים הגאים" איתן נורדיאן[99]. כפועל יוצא, התובעים מטעם בית הנבחרים הודיעו כי הם מציגים את התיק כ"תביעה פלילית של פשע אלים"[100].

מנהלי בית הנבחרים וצוותם, בסיוע משרד עורכי הדין "Debevoise & Plimpton", ערכו צילומי וידאו ושמע מהעצרת של טראמפ וההסתערות שבאה בעקבותיה על הקפיטול, כמו גם פרטים על הפגיעות בנפש שנגרמו לכוחות אכיפת החוק[101][102]. המנהלים הסתמכו רבות על תצלומי וידאו וקיוו להציג מצגת טעונה רגשית, כולל הצהרות רבות במהלך הקיץ של טראמפ וגורמים בממשלו לערעור על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, כולל תמליל שיחת הטלפון בין טראמפ לראפנספרגר; התמקדות בערעור על ספירת קולות חבר האלקטורים; והצמדת דבריו, הצהרותיו והתנהלותו של טראמפ במהלך ההסתערות על הקפיטול[103][104].

על פי העיתון "ניו יורק טיימס", המנהלים היו מודאגים מלערב חברי קונגרס רפובליקנים שהדהדו את טענותיו של הנשיא בדבר הונאת בחירות כדוגמת פול גוסאר, ובייחוד אלה שהטילו ספק והתנגדותו לספירת קולות חבר האלקטורים, למשל במקרה של ג'וש האולי וטד קרוז. המנהלים ביקשו להבהיר כי לא המפלגה הרפובליקנית עומדת למשפט אלא טראמפ עצמו, במטרה שלא לנכר את הסנאטורים הרפובליקנים ממשפט ההדחה[105].

הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות ההגנה המשפטית של טראמפ ציין כי יציג את טיעוני הפתיחה שלהם ביום אחד[106]. ברוס קסטור, דייוויד שואן, מייקל ואן דר וין ו-ויליאם ג'יי ברנן היו סנגוריו של טראמפ. עוד בטרם המשפט הכריז טראמפ כי לא ייגש להעיד בפני הסאנט[107].

קסטור ושואן אמרו בכוונתם להגן על טראמפ הגנה טכנית בעיקר, וטענו כי הסנאט חסר סמכות לדון נשיא לשעבר לאחר שעזב את תפקידו מכיוון שחוקת ארצות הברית אינה אומרת מפורשות שניתן לעשות כן, מה שלטענתם נותן לרפובליקנים נקודת יציאה משפיטת התנהגותו של טראמפ. קסטור ושואן התכוננו גם להכחיש שטראמפ הסית לאלימות או התכוון להפריע למיסוד ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות בידי הקונגרס, וטענו כי טענות טראמפ משוללות-הבסיס כי הבחירות "נגנבו" מוגנות על ידי התיקון הראשון לחוקה. בריאיון עיתונאי לפוקס ניוז, קסטור אמר כי יסתמך על תיעודי וידאו, כולל מקרים של פרעות וביזה שהתרחשו בהפגנות Black Lives Matter בפורטלנד ובערים אחרות בהן התרחשה תסיסה על רקע גזעי, והביא את הרטוריקה של הדמוקרטים בדבר אי-שקט כדוגמה לצביעות[108]. עורכי הדין של טראמפ עשו שימוש בקליפים המציגים מנהיגים דמוקרטים רבים המשתמשים באותו ביטוי שטראמפ השתמש בנאומו, "fight like hell" ודומים לו, כולל סרטון של צ'אק שומר נואם מחוץ למשכן בית המשפט העליון ואומר: "אני רוצה לומר לךָ, גורסץ', אני רוצה לומר לך, קוואנו, אתם שחררתם מערבולת ואתם תשלמו את המחיר. אתם לא תדעו מה יכה בכם לו תמשיכו הלאה עם ההחלטות הנוראיות האלה[109]." עוד טענו עורכי הדין של טראמפ שהדמוקרטים מהללים את האלימות באמצעות הצגת סרט על אודות ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר.

בערב שלפני טיעוני הפתיחה של צוות ההגנה, נראו הסנאטורים מייק לי, טד קרוז ולינדזי גרהאם נכנסים לחדר בו שהו עורכי הדין טראמפ במטרה להתאמן על הליטיגציה הקרבה ובאה במשפט. קרוז המעיט בערכה של הפגישה, ותיאר אותה כהזדמנות "לחלוק את מחשבותיהם על האסטרטגיה המשפטית של ההגנה". כאשר כתבים התעמתו עם שואן בנוגע לנייטרליות של הסנאטורים כמושבים חסרי-פניות המתייעצים עם צוות ההגנה, הוא אמר כי למשפט לא היה "שום מראית עין של הליך הוגן"[110][111].

החלטה נוהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה הנוהלית שארגנה את כללי משפט ההדחה

ב-8 בפברואר הגיעו מנהיגי הסיעות בסנאט, צ'אק שומר ומיץ' מקונל, להסכמה על ההחלטה הנוהלית עבור המשפט, תוך שהם מעניקים למנהלי ההדחה ולעורכי הדין של טראמפ עד 16 שעות לכל צד להציג את טיעוניהם וליצור אפשרות לדיון, ולהצביע על זימון עדים אם מנהלי ההדחה יחפצו בכך. שומר הודיע ​​כי כללי המשפט סוכמו בצוותא עם הדמוקרטים והרפובליקנים בסנאט, כמו גם בשיתוף מנהלי ההדחה והצוות המשפטי של טראמפ[112]. עורך דינו של טראמפ דייוויד שואן, יהודי אדוק, ביקש במקור להשהות את המשפט לקראת השבת, החל מערב יום שישי ב-12 בפברואר, ולחדש את המשפט ביום ראשון, 14 בפברואר[113][114]. מנהיג הרוב צ'אק שומר (גם הוא יהודי[115]) ויתר הנהגת הסנאט נעתרו לבקשה זו, אך שון נמלך בדעתו מאוחר יותר מבקשתו ואמר כי עורכי דין אחרים בצוות ההגנה המשפטית של טראמפ יוכלו להמשיך במשפט במהלך השבת. לו אכן המשפט היה מושהה בשבת, לוח הזמנים של המשפט שנקבע בטיוטת ההחלטה הנוהלית היה משתנה[116].

ברוב של 89 תומכים מול 11 מתנגדים, החליט הסנאט לאמץ את כללי הנוהל של המשפט ב-9 בפברואר, והמשפט החל בדיון בן ארבע שעות על חוקתיות ההליך, ואז הצביע הסנאט ברוב פשוט על אישור ההליכים ברוב של 56 מול 44[117]. מנהלי ההדחה מבית הנבחרים החלו את הליטיגציה שלהם ב-10 בפברואר בצוהריים, במהלך 16 שעות שהוקצו להצגת טיעוניהם בפני הסנאטורים. מנהלי ההדחה החלו לטעון לאחר עורכי דינו של טראמפ, שגם הם ניצלו את 16 השעות שלהם למען הצגת טיעוניהם. באותו היום התקיימה ישיבה בת ארבע שעות בה שאלו הסנאטורים שאלות לשני הצוותים המשפטיים, כמו במשפטי הדחה קודמים. לאחר מכן דרשו מנהלי ההדחה להשהות את ישיבה זו ולהצביע על זימון עדים.

חוקתיות המשפט ועימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצגת בת שעתיים שהתקיימה ב-9 בפברואר, טענו מנהלי ההדחה כי לסנאט ישנה הסמכות לדון בהדחתו של טראמפ[118]. קסטור, אחד מעורכי דינו של טראמפ, פתח את טיעון ההגנה במה שרבים מתחו ביקורת כהצגה לא ממוקדת ומבולבלת במשך 48 דקות[119][120]. קסטור טען כי ההדחה נבעה ממניעים פוליטיים[121], ומיותרת מכיוון שהמצביעים כבר היו "חכמים דיו" בכך שלא בחרו בטראמפ פעם נוספת לנשיאות[122], ובכך הודו במפורש טראמפ ועורכי דינו כי ביידן זכה בבחירות חופשיות והוגנות[123][124]. בתגובה, ג'יימי רסקין השמיע קטעי וידאו מההסתערות על הקפיטול ואת הרטוריקה של טראמפ כדי להדגיש את ההשלכות האפשריות אם נשיאים יוכלו לבצע עבירות בלתי ניתנות לערעור בשבועות האחרונים לכהונתם ללא אחריות חוקתית.

ההצהרה כי ביידן ניצח בבחירות נראתה כערעור הן על טענותיו של טראמפ בכתב ההגנה לפיהן לכאורה הבחירות נגנבו וזוייפו; והן כפועל יוצא מטענות אלה נאומו בעצרת שקדמה להסתערות על הקפיטול היה לכאורה מוצדק שכן טראמפ האמין שהבחירות מיסודן היו חשודות. תחילה טראמפ הבהיר ליועציו כי הוא אינו רוצה שעורכי דינו יאמרו כי ביידן ניצח בבחירות בצורה הוגנת, גם אם לא היה זה מוקד המשפט שלהם. בעקבות זאת, דווח כי טראמפ היה מאוד לא מרוצה מהביצועים של קסטור במשפט[125][126]. טיעוניו של קסטור זכו לביקורת נרחבת בשל הצהרות מוזרות וחסרות קוהרנטיות כמו "נברסקה, אתם הולכים לגלות, היא מקום חשיבה-שיפוטית למדי[127]". בתגובה אמר אלן דרשוביץ, מעורכי דינו של טראמפ בהליך ההדחה הראשון: "אין שום ויכוח. אין לי מושג מה הוא עושה"[128].

בעקבות הדיון בן ארבע השעות בו הציגו שני הצדדים טיעונים לשאלה האם המשפט אינו חוקתי משום שטראמפ כבר לא בתפקיד, ברוב של 56 תומכים מול 44 מתגדים הצביע הסנאט כי משפט ההדחה אכן חוקתי. חמשת הסנאטורים הרפובליקנים שהצביעו במקור עם הדמוקרטים בהצבעת "טיעון הסדר" של ראנד פול הצביעו פעם נוספת בעד חוקתיות המשפט, יחד עם הסנאטור ביל קסידי מלואיזיאנה, שבהצהרה לתקשורת לאחר מכן תיאר את הטיעונים של מנהלי ההדחה כ"מאורגנים, ממוקדים ומשכנעים"[129]. היעדר התמיכה הרפובליקנית להמשיך במשפט ההדחה התפרש כסימן המעיד על הסיכויים הרבים של טראמפ להזדכות במשפט[130]. טד קרוז, שהצביע נגד חוקתיות המשפט, אמר לפוקס ניוז עוד באותו היום כי הוא מאמין שהוא חוקתי אך אינו הכרחי[131].

טיעוני פתיחה והצגתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון אשר הציגו מנהלי ההדחה, בו מתועד סגן הנשיא מייק פנס מפונה מהקפיטול לאחר ההסתערות, 6 בינואר

ב-9 בפברואר תיאר ג'יימי רסקין את האירועים בבית הנבחרים במהלך ההסתערות על הקפיטול. הוא סיפר כיצד אנשים התקשרו ליקיריהם כדי להיפרד, וסיפר כי "הצליל המטריד ביותר ששמע אי פעם בחייו" היה ההמון הזועם שהלם בדלתות מליאת בית הנבחרים. בנוגע לחוקתיות משפט ההדחה של טראמפ אשר כבר עזב את תפקידו, הוא קרא לסנאטורים שלא ליצור "חריג מינואר" לאחריותו של נשיא ארצות הברית[132].

ב-10 בפברואר החלו מנהלי ההדחה להציג את התיק המשפטי שבנו. הם הציגו צילומים חדשים מההסתערות, כולל צילומי מצלמות גוף (אנ') של שוטרי משטרת הקפיטול של ארצות הברית. סטייסי פלסקט חשפה כי המתפרעים הגיעו למרחק בן מאה רגל (כ-30 מטרים) מהמקום בו הסתתר סגן הנשיא מייק פנס עם משפחתו, והטעימה את העובדה כי מחוץ לקפיטול נבנה גרדום לצד קריאות "תלו את מייק פנס". פלסקט הוסיפה לטעון כי האדם שחדר למשרדה של יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי היה חמוש בשוקר חשמלי בן 950 אלף וולט, וגרסה כי הפורעים התכוונו לרצוח את פלוסי. פלסקט הצהירה כי חברי הקונגרס נקלעו לסכנה בגלל נאומיו וציוציו של טראמפ[133]. היא ציטטה עדות שניתנה בידי הפורעים עצמם אשר נעצרו בידי כוחות אכיפת החוק, ושאמרו כי היו הורגים כל מי שהיו שמים עליו יד. פלסקט אמרה כי "הם דיברו על התנקשות בחיי סגן נשיא ארצות הברית [...] הם עש וזאת מפני שדונלד טראמפ שלח אותם"[134].

ב-11 בפברואר הציגו מנהלי ההדחה מצגת. דיאנה דיגט טענה כי הצהרות פורעים שנאמרו "לפני, במהלך ואחרי הסתערות מבהירות כי ההתקפה התחוללה עבור דונלד טראמפ, על פי הוראותיו, וכדי להגשים את משאלותיו"[135]. טד ליאו טען שטראמפ לא הפגין שום חרטה לאחר ההתקפה[136].

מיד לאחר תום היום הראשון לטיעוני הפתיחה במשפט, הסנאטור מייק לי העלה התנגדות (אנ')[137]. הוא עבר לתקוף חלק מהמצגת של התביעה בה תיארו את שיחת הטלפון של טראמפ אליו ואל הסנאטור טומי טוברוויל, וטען כי תיאור השיחת הטלפון היה שגוי מיסודו. הדבר עורר בלבול רב, שכן דובריהם של לי וטוברוויל איששו את שיחת הטלפון של טראמפ. למרות המצב המסובך, מנהל ההדחה הראשי רסקין הסכים בסופו של דבר להתנגדותו של לי וקרא לכך "מהומה רבה על לא דבר"[138].

הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בפברואר הציגו עורכי דינו של טראמפ — שואן, ואן דר וין, ברנן וקסטור — את טיעוני הפתיחה שלהם. ואן דר וין כינה את סעיף ההדחה "מעשה נקמה פוליטי" שאין הוא חוקתי, המסתכם ב"תרבות הביטול הפוליטית" כלפי טראמפ ותומכיו. הם הציגו סרטון שמראה כי טראמפ בנאומו ביקש במפורש מתומכיו "להשמיע את קולם בדרך שלווה ופטריוטית"[139] (Peacefully & Patriotically)[140][141], וכי ההאשמה של בית הנבחרים כי טראמפ הסית להתקוממות הייתה "שקר מופרך ומפלצתי"[142].

ואן דר וין טען כי אם אכן ההסתערות על הקפיטול הייתה מתוכננת כפי שטענו תיקים פליליים שהוגשו כנגד פורעים בהסתערות, טראמפ לא יכול היה להסית את מה שכבר תוכנן. שואן טען כי בית הנבחרים לא העניק לצוות ההגנה המשפטית של טראמפ שום הליך הוגן במהלך ההדחה עצמה של בית הנבחרים, וכי בית הנבחרים תמרן צילומים והעביר מידע לא מדויק. הם גם הוספיו לבקר את מנהלי ההדחה על שבתוקף אמרו כי ניתן לבסס ראיה "לפי דיווחים" בעיתונות.

תוך שימוש ב-"Whataboutism" כהגנה משפטית, עורכי דינו של טראמפ הציגו מונטאז' של סרטים המדגים את מה שהם תיארו כצביעות בתגובות הדמוקרטים לרטוריקה של טראמפ[143][144][145]. כדוגמות, הציגו עורכי הדין סרטוני וידאו של צ'אק שומר לכאורה מאיים על ברט קוואנו וניל גורסץ', שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית, בעצרת של תנועות בעד הפלות[146]. למחרת הביע שומר התנצלות, דבר שטראמפ מעולם לא עשה[147]. סרטוני הווידאו שהציגו כללו דמוקרטים שהשתמשו במילים "להילחם" ובביטוי "fight like hell" במספר ריאיונות, הערות ונאומים, תוך התמקדות בסנאטורית אליזבת וורן[148][149].

רבים מהקליפים, בהם כיכבו אישים דמוקרטים בהם מקסין ווטרס, אל גרין, ננסי פלוסי ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אליזבת וורן וג'ון טסטר וגם הנשיא ג'ו ביידן, ​​הוצאו מהקשרם[147][150]. השימוש בשם הפעולה "לחימה" על מגוון הטיותיו, נעשה בהקשר של לחימה למען בוחרים כנגד מכשולים בירוקרטיים (כמו בסרטון של טסטר), ​​לחימה עבור עמדות פרוגרסיביות (כמו בסרטון של וורן), או לחימה בנגיף קורונה (כמו בקליפ של שומר). עורכי הדין של טראמפ טענו, באופן כוזב, ששני הציוצים הראשונים של טראמפ במהלך ההסתערות על הקפיטול קראו להרגיע את ההתפרעויות, כשבפועל טראמפ למעשה צייץ לראשונה ציוץ מתריס נגד סגן הנשיא מייק פנס בטרם פרסם ציוץ נוסף שקרא "להישאר שלווים"[151]. עורכי הדין גרסו, תוך דבקות בטענה כי הקריאות של הדמוקרטים להדחת טראמפ היו הוכחה למוסר כפול מצדם, כי דמוקרטים וליברלים ביקשו לפגוע בטראמפ פיזית ופוליטית מאז תחילת נשיאותו. בנוסף הם הציגו קטעים מנאומים של טראמפ לאורך השנים אותם התקשורת והדמוקרטים לא הציגו כהלכה, לדברי עורכי הדין, כראיה לכך שהוא תמיד גינה עליונות לבנה ואלימות. הם התעקשו כי דבריו של טראמפ בעצרת הם "רטוריקה פוליטית רגילה" ונגזרת של חופש הביטוי. צוות ההגנה סיים את טיעוניו לאחר פחות משלוש שעות, והמשיך לישיבת שאלות ותשובות[152].

במהלך הצגת טיעוני ההגנה, הסנאטורים הרפובליקנים טד קרוז, מייק לי, דן סאליבן, מייר בראון, טוד יאנג ומרשה בלקברן נפגשו בפרטיות שוב ושוב כדי לדון ב"סטנדרטים" שלהם למשפט ההדחה[153]. יתרה מזאת, קרוז ולינדזי גרהאם התייעצו שוב ושוב עם עורכי הדין של טראמפ במהלך ההפסקות[154].

התפתחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקנים החמיאו באופן כללי להצגת הטיעונים של מנהלי ההדחה, כאשר ההתמקדות הופנתה להתרעתו של טד ליאו כי הוא אינו מודאג מאפשרות שטראמפ ינצח בבחירות נוספות לנשיאות, אלא מהפסד נוסף בהם[155]. מרבית הרפובליקנים אמרו כי הם מאמינים שטראמפ יזוכה, וחלקם חזרו על קביעתם בדבר אי-החוקתיות לכאורה של עצם המשפט. מצגת עורכי הדין של טראמפ זכתה לשבחים על ידי רפובליקנים כמו רון ג'ונסון וג'ון באראסו[156].

לעומת זאת, הדמוקרטים מתחו ביקורת על הצגת הטיעונים של עורכי הדין של טראמפ, והוקיעו את כתב ההגנה המשווה את הרטוריקה של טראמפ מעט לפני ההסתערות על הקפיטול לתגובות העבר של הדמוקרטים. הסנאטור טים קיין כינה זאת "טיעון בדוי"; מרטין היינריך תיאר זאת "שקילות כוזבת לחלוטין, אני לא זוכר שום אספסוף אלים אחרי אף אחת מההערות הללו"; וגם הסנאטור כריס קונס יצא חוצץ נגד הטיעונים שהציגו עורכי הדין של טראמפ[157].

על פי דיווחים שונים בעיתונות האמריקאית, שואן איים בערב 11 בפברואר — בלילה שלפני הצגת טיעוני הפתיחה של ההגנה — לנטוש את צוות ההגנה המשפטית של טראמפ בגלל חילוקי דעות בנוגע לשימוש בסרטונים. טראמפ התקשר לשואן ושכנע אותו להישאר[158].

טיעוני סגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלי ההדחה הציגו את טיעוני הסגירה שלהם ב-13 בפברואר. רסקין טען כי "הזנחת החובות של טראמפ [...] הייתה גורם מרכזי בהסתה שלו להתקוממות, ובלתי ניתן להפרדה ממנה", וכי שיחת הטלפון של טראמפ עם מנהיג הרפובליקנים בבית הנבחרים קווין מקארתי איששה כי אין הוא דאג לשלומם של חברי הקונגרס[159]. מדליין דין הציגה סרטוני וידאו של טראמפ חוזר על "השקר הגדול". הסנאטור מייק לי קטע בקצרה את טיעוניהם כדי להתנגד לשימוש בסרטון[160], מכיוון שאסור לקבל ראיות חדשות במהלך טיעוני הסגירה, אך דין טענה כי ההצהרה כבר רשומה, ולכן היא הורשתה להמשיך ולהשתמש בה[161]. ג'ו נגוס סיים דבריו בפנייה רגשית לסנאטורים והביע הרמזים למרטין לותר קינג, והזהיר מפני "עתיד אפל" לו הסנאטורים לא ירשיעו את טראמפ[162]. נגוס הכחיש גם את טענות ההגנה על היעדר הליך הוגן בתואנה שההגנה הציגה את ראיותיה במלואן ודחתה הזמנות להעיד ולספק ראיות מחייבות, והצדיק את ההצגה של דמוקרטים שונים עושים שימוש בשדה הסמנטי של המילה "קרב" בכך שטען כי הצהרות אלה לא הסתיימו בניסיון לערער על תוצאות הבחירות[163].

עורך דינו של טראמפ, מייקל ואן דר וין, הציג טיעון סיום שהכיל טענות שגויות רבות ומשוללות בסיס[164]. הוא טען, באופן כוזב, כי ההסתערות על הקפיטול הייתה "מתוכננת מראש על ידי קבוצת קיצוניות משמאל וימין". למעשה, ההסתערות התחוללה בידי פורעים המזוהים עם אידאולוגיה ימנית, שחלקם תכננו מראש את ההסתערות ואחרים שהשתתפו באופן ספונטני[164]. ואן דר וין טען כי שום דבר שטראמפ אמר "לא יכול להתפרש אי פעם כמעודד או תומך בהתקוממות", אף שרבים מאלה שהסתערו על הקפיטול אמרו במפורש כי דבריו של טראמפ דרבנו אותם לפעול[164]. תוך הדהוד טענות שטראמפ הצהיר בעבר, האשים ואן דר וין את הנשיא ג'ו ביידן ואת סגנית הנשיא קמלה האריס כי "מיאנו שוב ושוב לגנות" מעשי אלימות במהלך הפרות הסדר בקיץ 2020 על רקע המהומות הגזעיות; למעשה, ביידן והאריס גינו שוב ושוב התפרעויות, אלימות והפרות חוק[165][166]. ואן דר וין הטיח בדמוקרטים טענות בדבר רדיפות שווא, וכינה זאת "העמדת פנים מוחלטת מן המסד ועד הטפחות" ו"מרדף משוגע ארוך שנים אחר נקמת דם" נגד טראמפ, וטען כי החשש של הדמוקרטים מפני טראמפ הוא סיכוייו להיבחר מחדש לנשיאות. את דבריו סיים בטענה כי ישנו "מסע צלב מוטרף", וקרא לסנאטורים שלא "לצעוד בדרך האפלה אלמוניות ופילוג"[167]. עוד הוא טען ללא כל בסיס כי "אחד האנשים הראשונים שנעצרו היה מנהיג אנטיפה", אף על פי שהרשויות הפדרליות לא קשרו את האיש המדובר, ג'ון ארל סאליבן (אנ'), לאנטיפה[168], וה-FBI מסר כי אין שום עדות למעורבות אנטיפה באירוע[169][170][171].

פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בפברואר זוכה טראמפ בידי הסנאט, כאשר 57 סנאטורים הצביעו בעד הרשעתו ו-43 הצביעו נגד[172]. שבעה סנאטורים רפובליקנים הצטרפו לסיעה הדמוקרטית והצביעו בעד הרשעת טראמפ: ריצ'רד בר מקרוליינה הצפונית, ביל קסידי מלואיזיאנה, סוזן קולינס ממיין, ליסה מרקאוסקי מאלסקה, מיט רומני מיוטה, בן סאס מנברסקה, ופט טומי מפנסילבניה[173]. בכך, רומני כבר לא היה לסנאטור היחיד בהיסטוריה של ארצות הברית שהצביע בעד הרשעה של נשיא ממפלגתו שלו[174]. חרף פסק הדין שזיכה את טראמפ, ההצבעה להרשעה הייתה ההצבעה הדו-מפלגתית ביותר בהליך הדחה אי פעם בהיסטוריה האמריקאית[175]. כמו כן, עקב כך נעשה טראמפ לנשיא הראשון בהיסטוריה שזוכה פעמיים בידי הסנאט. ננסי פלוסי הייתה ליושבת ראש בית הנבחרים היחידה שהחלה בשני הליכי הדחת נשיא, ומינתה את מנהלי שני משפטי ההדחה, ששניהם הסתיימו בזיכוי[176].

הצבעה סופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – חברי הסנאט של ארצות הברית
שבעת הסנאטורים הרפובליקניים שהצביעו בעד הרשעתו של טראמפ
מדינה סנאטור מפלגה הצבעה
אוהיואוהיו  אוהיו שרוד בראון דמוקרטי Yes check.svg אשם
רוב פורטמן רפובליקני X mark.svg לא אשם
אוקלהומהאוקלהומה  אוקלהומה ג'ים אינהוף רפובליקני X mark.svg לא אשם
ג'יימס לנקפורד רפובליקני X mark.svg לא אשם
אורגוןאורגון  אורגון רון ויידן דמוקרטי Yes check.svg אשם
ג'ף מרקלי דמוקרטי Yes check.svg אשם
איווהאיווה  איווה צ'אק גראסלי רפובליקני X mark.svg לא אשם
ג'וני ארנסט רפובליקנית X mark.svg לא אשם
איידהואיידהו  איידהו מייק קראפו רפובליקני X mark.svg לא אשם
ג'ים ריש רפובליקני X mark.svg לא אשם
אילינויאילינוי  אילינוי דיק דרבין דמוקרטי Yes check.svg אשם
תמי דקוורת' דמוקרטית Yes check.svg אשם
אינדיאנהאינדיאנה  אינדיאנה טוד יאנג רפובליקני X mark.svg לא אשם
מייק בראון רפובליקני X mark.svg לא אשם
אלבמהאלבמה  אלבמה ריצ'רד שלבי רפובליקני X mark.svg לא אשם
טומי טוברוויל רפובליקני X mark.svg לא אשם
אלסקהאלסקה  אלסקה ליסה מרקאוסקי רפובליקנית Yes check.svg אשם
דן סאליבן רפובליקני X mark.svg לא אשם
אריזונהאריזונה  אריזונה קירסטן סינמה דמוקרטית Yes check.svg אשם
מארק קלי דמוקרטי Yes check.svg אשם
ארקנסוארקנסו  ארקנסו ג'ון בוזמן רפובליקני X mark.svg לא אשם
טום קוטון רפובליקני X mark.svg לא אשם
ג'ורג'יהג'ורג'יה  ג'ורג'יה ג'ון אוסוף דמוקרטי Yes check.svg אשם
רפאל וורנוק דמוקרטי Yes check.svg אשם
דלאוורדלאוור  דלאוור טום קרפר דמוקרטי Yes check.svg אשם
כריס קונס דמוקרטי Yes check.svg אשם
דקוטה הדרומיתדקוטה הדרומית  דקוטה הדרומית ג'ון ת'ון רפובליקני X mark.svg לא אשם
מייק ראונדס רפובליקני X mark.svg לא אשם
דקוטה הצפוניתדקוטה הצפונית  דקוטה הצפונית ג'ון הובן רפובליקני X mark.svg לא אשם
קווין קריימר רפובליקני X mark.svg לא אשם
הוואיהוואי  הוואי בריאן שץ דמוקרטי Yes check.svg אשם
מזי הירונו דמוקרטית Yes check.svg אשם
וושינגטון (מדינה)וושינגטון (מדינה)  וושינגטון פטי מארי דמוקרטית Yes check.svg אשם
מריה קנטוול דמוקרטית Yes check.svg אשם
ויומינגויומינג  ויומינג ג'ון באראסו רפובליקני X mark.svg לא אשם
סינתיה לומיס רפובליקנית X mark.svg לא אשם
ויסקונסיןויסקונסין  ויסקונסין רון ג'ונסון רפובליקני X mark.svg לא אשם
תמי בולדווין דמוקרטית Yes check.svg אשם
וירג'יניהוירג'יניה  וירג'יניה מארק וורנר דמוקרטי Yes check.svg אשם
טים קיין דמוקרטי Yes check.svg אשם
וירג'יניה המערביתוירג'יניה המערבית  וירג'יניה המערבית ג'ו מנצ'ין דמוקרטי Yes check.svg אשם
שלי מור קפיטו רפובליקנית X mark.svg לא אשם
ורמונטורמונט  ורמונט פטריק לייהי דמוקרטי Yes check.svg אשם
ברני סנדרס עצמאי Yes check.svg אשם
טנסיטנסי  טנסי מרשה בלקברן רפובליקנית X mark.svg לא אשם
ביל הגרטי רפובליקני X mark.svg לא אשם
טקססטקסס  טקסס ג'ון קורנין רפובליקני X mark.svg לא אשם
טד קרוז רפובליקני X mark.svg לא אשם
יוטהיוטה  יוטה מייק לי רפובליקני X mark.svg לא אשם
מיט רומני רפובליקני Yes check.svg אשם
לואיזיאנהלואיזיאנה  לואיזיאנה ביל קסידי רפובליקני Yes check.svg אשם
ג'ון נילי קנדי רפובליקני X mark.svg לא אשם
מונטנהמונטנה  מונטנה ג'ון טסטר דמוקרטי Yes check.svg אשם
סטיב דיינס רפובליקני X mark.svg לא אשם
מיזורימיזורי  מיזורי רוי בלאנט רפובליקני X mark.svg לא אשם
ג'וש האולי רפובליקני X mark.svg לא אשם
מייןמיין  מיין סוזן קולינס רפובליקנית Yes check.svg אשם
אנגוס קינג עצמאי Yes check.svg אשם
מינסוטהמינסוטה  מינסוטה איימי קלובשר דמוקרטית Yes check.svg אשם
טינה סמית' דמוקרטית Yes check.svg אשם
מיסיסיפי (מדינה)מיסיסיפי (מדינה)  מיסיסיפי רוג'ר ויקר רפובליקני X mark.svg לא אשם
סינדי הייד-סמית רפובליקנית X mark.svg לא אשם
מישיגןמישיגן  מישיגן דבי סטייבנו דמוקרטית Yes check.svg אשם
גרי פיטרס דמוקרטי Yes check.svg אשם
מסצ'וסטסמסצ'וסטס  מסצ'וסטס אליזבת וורן דמוקרטית Yes check.svg אשם
אד מרקי דמוקרטי Yes check.svg אשם
מרילנדמרילנד  מרילנד כריס ואן הולן דמוקרטי Yes check.svg אשם
בן קרדין דמוקרטי Yes check.svg אשם
נבדהנבדה  נבדה קתרין קורטז מסטו דמוקרטית Yes check.svg אשם
ג'קי רוזן דמוקרטית Yes check.svg אשם
נברסקהנברסקה  נברסקה דב פישר רפובליקנית X mark.svg לא אשם
בן סאס רפובליקני Yes check.svg אשם
ניו ג'רזיניו ג'רזי  ניו ג'רזי בוב מננדז דמוקרטי Yes check.svg אשם
קורי בוקר דמוקרטי Yes check.svg אשם
ניו המפשיירניו המפשייר  ניו המפשייר מגי האסן דמוקרטית Yes check.svg אשם
ג'ין שאהין דמוקרטית Yes check.svg אשם
ניו יורק (מדינה)ניו יורק (מדינה)  ניו יורק צ'אק שומר דמוקרטי Yes check.svg אשם
קירסטן ג'יליברנד דמוקרטית Yes check.svg אשם
ניו מקסיקוניו מקסיקו  ניו מקסיקו מרטין היינריך דמוקרטי Yes check.svg אשם
בן ריי לוהאן דמוקרטי Yes check.svg אשם
פלורידהפלורידה  פלורידה מרקו רוביו רפובליקני X mark.svg לא אשם
ריק סקוט רפובליקני X mark.svg לא אשם
פנסילבניהפנסילבניה  פנסילבניה בוב קייסי דמוקרטי Yes check.svg אשם
פט טומי רפובליקני Yes check.svg אשם
קולורדוקולורדו  קולורדו מייקל בנט דמוקרטי Yes check.svg אשם
ג'ון היקנלופר דמוקרטי Yes check.svg אשם
קונטיקטקונטיקט  קונטיקט ריצ'רד בלומנטל דמוקרטי Yes check.svg אשם
כריס מרפי דמוקרטי Yes check.svg אשם
קליפורניהקליפורניה  קליפורניה דיאן פיינסטיין דמוקרטית Yes check.svg אשם
אלכס פדייה דמוקרטי Yes check.svg אשם
קנזסקנזס  קנזס ג'רי מורן רפובליקני X mark.svg לא אשם
רוג'ר מרשל רפובליקני X mark.svg לא אשם
קנטקיקנטקי  קנטקי מיץ' מקונל רפובליקני X mark.svg לא אשם
ראנד פול רפובליקני X mark.svg לא אשם
קרוליינה הדרומיתקרוליינה הדרומית  קרוליינה הדרומית לינדזי גרהאם רפובליקני X mark.svg לא אשם
טים סקוט רפובליקני X mark.svg לא אשם
קרוליינה הצפוניתקרוליינה הצפונית  קרוליינה הצפונית ריצ'רד בר רפובליקני Yes check.svg אשם
תום טיליס רפובליקני X mark.svg לא אשם
רוד איילנדרוד איילנד  רוד איילנד ג'ק ריד דמוקרטי Yes check.svg אשם
שלדון וייטהאוס דמוקרטי Yes check.svg אשם

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר זיכויו במשפט ההדחה בסנאט, המשיך טראמפ להתמודד עם צרות משפטיות, בהן איומים לנקיטה בצעדים פליליים או ליטיגציה אזרחית[177]. הסיכוי שטראמפ עשוי להתמודד עם תביעה פלילית או תביעה אזרחית הנובעת מההסתערות על הקפיטול הועלה על ידי חברי קונגרס רפובליקנים אחדים, בהם חברת בית הנבחרים ליז צ'ייני[178], הסנאטור מרקו רוביו ומנהיג המיעוט מיץ' מקונל[177].

לשכת מזכיר המדינה של ג'ורג'יה פתחה בחקירה על אודות ניסיונותיו של טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 במדינה, כולל שיחת טלפון בין הנשיא למזכיר רפאנספרגר. התובעת המחוזי של מחוז פולטון, פאני ויליס, פתחה גם היא בחקירה פלילית על האם טראמפ שידל להונאת בחירות, הפרה של החוק במדינת ג'ורג'יה[179]. טראמפ עצמו הביע חשש כי הוא עשוי להיות מואשם בעבירות פליליות בגין מעשיו סביב ההסתערות על הקפיטול[180]. ללא קשר לכך, טראמפ ניצב בפני חקירה של מדינת ניו יורק על אודות עסקות ארגון טראמפ במנהטן[177].

סעיף 3 לתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית פוסל מלשרת במשרה הן פדרלית והן מדינתית[181] את כל מי שנשא שבועה להגן על החוקה ו"חולל התקוממות או מרי", או "העניק סיוע למדינת אויב"[182][183]. על אף שהסעיף, מבחינה מילולית, אינו מתאר באופן מפורש את האופן בו ניתן להפעילו, באמצעות תקדים בקונגרס ניתן להפעיל את הפסילה בידי רוב פשוט בשני בתי הקונגרס, וניתן להסיר אותה באמצעות רוב מיוחס בלבד[184]. במהלך ההדחה השנייה של טראמפ בבית הנבחרים, סעיף 3 צוטט בסעיף ההדחה כחלק מהבסיס לפסילתו של טראמפ מכהונה בתפקיד עתידי[185]. ברם, ישנה מחלוקת האם סעיף 3 יכול לשמש "דרך חליפית לפסילה [מתפקיד]" בשעה שהסנאט זיכה את טראמפ מהרשעה[186]. דמוקרטים כמו ריצ'רד בלומנטל, כריס מרפי, דיק דרבין ובן קרדין, שקלו להפעיל את סעיף 3 כדי לאסור על טראמפ לשוב לחיים הפוליטיים, אם כי מהלך כזה ייכנס לטריטוריה חוקתית ומשפטית לא מוכרת[187].

דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר של רויטרס ומכון הסקרים "Psos Poll", שפורסם ב-22 בינואר 2021, מצא כי 51% מהאמריקאים תמכו בהרשעתו של טראמפ במשפט ההדחה, 37% התנגדו ו-12% אינם היו בטוחים. 55% מהאמריקאים תמכו בפסילתו של טראמפ בידי הסנאט מלמלא בעתיד משרה פדרלית, בעוד 34% התנגדו לצעד זה, ו-11% אמרו שהם לא בטוחים[188]. סקר אחר של אוניברסיטת מונמאות' (אנ') שפורסם ב-25 בינואר מצא כי 52% מהאמריקאים תמכו בהרשעתו של טראמפ לעומת 44% התנגדו, ו-57% תמכו בפסילת טראמפ משירות ציבורי בעתיד[189][190].

מנתונים של סקר מאת ABC News בשיתוף Ipsos, אשר ראה אור ב-7 בפברואר, 56% מהאמריקאים העדיפו שהסנאט ירשיע את טראמפ ויפסול אותו כפועל יוצא מלכהן בתפקיד פדרלי, בעוד 43% התנגדו לכך[191]. סקר של CBS News בשיתוף מכון המחקר הבריטי YouGov (אנ') פורסם ב-8 בפברואר, ולפיו 56% מאזרחי ארצות הברית תמכו בהרשעת טראמפ, כשמנגד 44% התנגדו[192].

סקר שהוזמן על ידי The Hill יחד עם HarrisX, פורסם ב-10 בפברואר, ומצא כי 52% מהאמריקאים תמכו בהרשעה לעומת 48% מתנגדים[193]. באותו היום התפרסם סקר נוסף מאת אתר האינטרנט "Vox" וצוות החשיבה "Data for Progress", בו נמצא כי 12% מהרפובליקנים תומכים בהרשעת טראמפ לעומת 82% מהדמוקרטים ו-52% מהעצמאים התומכים בכך, וכי 69% מהרפובליקנים אמרו כי הם יטו פחות להצביע למועמד פוליטי ממדינתם אם הצביע בעד הרשעת טראמפ[194].

סקר של פוליטיקו והארגון "Morning Consult" שנערך לאחר זיכויו של טראמפ, הראה כי 54% מבוחרי המפלגה הרפובליקנית יצביעו לטראמפ אם יתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית ב-2024, זינוק בן 12% לעומת סקר שנערך זמן קצר לאחר ההסתערות על הקפיטול, אך נתון שווה לשיעור התמיכה של טראמפ בנובמבר 2020 לאחר הבחירות לנשיאות באותו החודש[195].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי ברק, ‏עכשיו זה רשמי: בית הנבחרים הצביע בעד להדיח את טראמפ בשנית, באתר גלובס, 13 בינואר 2021
  2. ^ ניקולס פנדוס, Trump Impeached for Inciting Insurrection, באתר הניו יורק טיימס, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  3. ^ פיט ויליאמס, Can Trump be tried in the Senate on impeachment charges even after he leaves office? Some experts say yes., באתר NBC News‏, 8 בינואר 2021 (באנגלית)
  4. ^ קייטי בנר ומאט מזטי, Trump Pressed Australian Leader to Help Barr Investigate Mueller Inquiry’s Origins, באתר הניו יורק טיימס, 30 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  5. ^ גרג מילר וג'ף ג'פה, Trump involved Pence in efforts to pressure Ukraine's leader, though aides say vice president was unaware of pursuit of dirt on Bidens, באתר וושינגטון פוסט, 2 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  6. ^ פליסיה סומז ומייק דיבוניס, Senate Democrats signal hope for bipartisan Trump impeachment trial, באתר וושינגטון פוסט, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  7. ^ קייטי אדמונדסון וניקולס פנדוס, Senate Plans Trial for Trump as G.O.P. Weighs Risks of Convicting, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  8. ^ סוכנות AP ודבר, ‏דונלד טראמפ זוכה מאשמת הסתה להתקוממות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בפברואר 2021
  9. ^ סוכנויות הידיעות, ‏טראמפ זוכה במשפטו ולא יודח: "התנועה ההיסטורית שלנו רק מתחילה", באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2021
  10. ^ Text of Trump impeachment: A threat to security, democracy, and the Constitution, באתר The Times of Israel‏, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  11. ^ קייל צ'ייני, House to vote Wednesday as Pelosi gets the votes to impeach Trump, באתר פוליטיקו, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
  12. ^ כתבי כאן חדשות, שבוע להשבעת ביידן: בית הנבחרים אישר את הדחת טראמפ, הדיון עובר לסנאט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2021
  13. ^ סוכנויות הידיעות, The 10 Republicans who voted to impeach Donald Trump, באתר הגרדיאן, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  14. ^ How Democrats and Republicans Voted on The Second Impeachment of Donald J. Trump, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  15. ^ מרי קלייר ג'לוניק וליסה מסקרו, McConnell seeks to push Trump impeachment trial to February, באתר AP‏, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
  16. ^ ליסה מסקרו, Analysis: Pelosi’s delay tests public opinion on impeachment, באתר AP‏, 11 בינואר 2020 (באנגלית)
  17. ^ 1 2 ניקולס פנדוס, Pelosi Holds Back Impeachment Article as House Builds Case, באתר הניו יורק טיימס, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
  18. ^ סטיבן דינאן, Pelosi mum on when impeachment will reach Senate, באתר וושינגטון טיימס, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
  19. ^ ליסה מסקרו, Trump impeachment trial to focus on his attacks on election, באתר Associated Press‏, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
  20. ^ מריאן לוין, Schumer pledges to confirm Biden’s Cabinet, press for more Covid relief amid impeachment, באתר פוליטיקו, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  21. ^ אלן סמית', Clyburn says Trump impeachment trial could be delayed until after Biden's first 100 days, באתר NBC News‏, 10 בינואר 2021 (באנגלית)
  22. ^ ג'נט הוק, House impeaches Trump a second time – with 10 Republicans on board, באתר לוס אנג'לס טיימס, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  23. ^ Biden says he hopes Senate leadership will work on other business during impeachment, באתר רויטרס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  24. ^ סאונג מין קים ואחרים, House barrels toward impeachment, and Biden scrambles to ensure it doesn’t hamper his agenda, באתר וושינגטון פוסט, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  25. ^ רונלד קרוטוצ'ינסקי, How the Senate Could Speed Up the Impeachment Trial, באתר פוליטיקו, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  26. ^ LIVE UPDATES: Schumer says Pelosi will deliver impeachment article to Senate Monday, באתר פוקס ניוז, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
  27. ^ מרי קלייר ג'לוניק וליסה מסקרו, Schumer: Trump impeachment trial to begin week of Feb. 8, באתר Associated Press‏, 23 בינואר 2021 (באנגלית)
  28. ^ מייק לילס וסקוט וונג, House formally sends impeachment to Senate, putting Trump on trial for Capitol riot, באתר The Hill‏, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  29. ^ 1 2 3 גרג סטוהר, Trump Impeachment Trial After Term Ends Is Backed by History, באתר בלומברג, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  30. ^ ג'יליאן ברוקל, The Founding Father who was impeached after leaving the Senate in shame, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  31. ^ סטיבן ולאדק, Why Trump Can Be Convicted Even as an Ex-President, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  32. ^ לורנס ה. טרייב, The Senate can constitutionally hold an impeachment trial after Trump leaves office, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  33. ^ ג'ון מייקל לוטיג, Once Trump leaves office, the Senate can’t hold an impeachment trial, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  34. ^ הצהרה לעיתונות, COTTON STATEMENT ON SENATE IMPEACHMENT PROCEEDINGS, באתר הרשמי של הסנאטור טום קוטון, 13 בינואר (באנגלית)
  35. ^ Senate Republican threatens impeachments of past Democratic presidents, באתר הגרדיאן, 23 בינואר 2021 (באנגלית)
  36. ^ חוקת ארצות הברית מתורגמת לעברית, עמוד מס' 4
  37. ^ ג'ואן ביסקופיק, John Roberts can't escape the shadow of Donald Trump, באתר CNN‏, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
  38. ^ טוד ראגר, Will Chief Justice Roberts preside at Trump’s impeachment trial? Maybe, באתר Roll Call‏, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  39. ^ 1 2 מארק שרמן, Unclear who presides at Trump trial if he’s out of office, באתר AP‏, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  40. ^ אלכסנדר בולטון וג'ורדיין קרני, Leahy, not Roberts, to preside over impeachment trial, באתר The Hill‏, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  41. ^ כריסטינה מרקוס, Pelosi names 9 impeachment managers, באתר The Hill‏, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  42. ^ לוק ברודווטר ואמילי קוקריין, Pelosi names nine Democrats to lead the impeachment effort., באתר הניו יורק טיימס, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  43. ^ פמלה בראון, ג'יימי גנגל וקייטלין קולינס, Trump has told staff not to pay Rudy Giuliani over irritation at being impeached again, באתר CNN‏, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  44. ^ ניסן צורטראמפ ורודי ג'וליאני על מסלול התנגשות, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2021
  45. ^ 1 2 קארן פרפילד, Exclusive: Trump considering lawyer who spoke at rally for impeachment defense - sources, באתר רויטרס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  46. ^ 1 2 טום שונברג, ג'ניפר ג'ייקובס ואחרים, Trump Struggles to Find Lawyers as Impeachment Trial Nears, באתר בלומברג, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  47. ^ מוניקה אלבה, קייסי האנט וג'ולי טסירקין, Trump hires defense lawyer for second Senate impeachment trial, באתר NBC News‏, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
  48. ^ אנדי שיין, Another Columbia attorney joining Trump’s impeachment defense team, באתר Post & Courier‏, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  49. ^ אדם מינצר, 4 SC attorneys to lead Trump’s impeachment defense, באתר WMBF‏, 29 בינואר 2021 (באנגלית)
  50. ^ מגי הברמן, Trump Parts Ways With Five Lawyers Handling Impeachment Defense, באתר הניו יורק טיימס, 30 בינואר 2021 (באנגלית)
  51. ^ שבוע לפני המשפט בסנאט: צוות ההגנה של טראמפ מתחלף, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2021
  52. ^ אליינה טרין, Scoop: Fees – not just strategy – blew up Trump's legal team, באתר Axious‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  53. ^ גלוריה בורגר, ג'ף זלני וקייטלין קולינס, First on CNN: Trump's impeachment defense team leaves less than two weeks before trial, באתר CNN‏, 31 בינואר 2021 (באנגלית)
  54. ^ טיילר אולסון, David Schoen: What to know about Trump impeachment defense attorney, באתר פוקס ניוז, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  55. ^ לורה מקריסטל, אנדרו סידמן, ג'רמי רובאק, Pa. Republicans are stumped by Trump’s pick of Bruce Castor for his impeachment defense. Others see a ‘natural choice.’, באתר Philadelphia Inquirer‏, 1 בפברואר 2021 (באנגלית)
  56. ^ 1 2 אשלין סטיל ו-ג'י. אם. ריגר, Senate impeachment whip count: Where Democrats and Republicans stand, באתר וושינגטון פוסט, 1 בפברואר 2021 (באנגלית)
  57. ^ ניקולס פנדוס וקייטי אדמונדסון, Senate Plans Trial for Trump as G.O.P. Weighs Risks of Convicting, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  58. ^ פליסיה סומז ומייק דבוניז, Senate Democrats signal hope for bipartisan Trump impeachment trial, באתר וושינגטון פוסט, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
  59. ^ דארטונורו קלארק וקייסי האנט, McConnell remains undecided on convicting Trump in Senate trial, באתר NBC News‏, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  60. ^ RULES OF PROCEDURE AND PRACTICE IN THE SENATE WHEN SITTING ON IMPEACHMENT TRIALS, מסמך מאת U.S. Government Publishing Office‏, עמ' 223 (באנגלית)
  61. ^ בנג'מין דין, Pelosi signs article of impeachment, באתר פוליטיקו, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
  62. ^ ג'ון מקורמיק וכריסטינה פיטרסון, Article of Impeachment Sent to Senate for Second Trump Trial, באתר וול סטריט ג'ורנל, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  63. ^ דניאל מקגוויר, A ceremonial procession kicked off Trump's impeachment trial. But that's just the beginning of it, באתר ABC News‏, 26 בינואר 2021 (באנגלית)
  64. ^ ג'ורדיין קרני, Senate sworn in as jurors for Trump impeachment tria, באתר The Hill‏, 26 בינואר 2021 (באנגלית)
  65. ^ הארץ, הגרדיאן והניו יורק טיימסבאיתות לדמוקרטים, הרפובליקאים התגייסו לניסיון לבטל את משפט ההדחה של טראמפ, באתר הארץ, 27 בינואר 2021
  66. ^ נטע בר, ‏תמיכה רפובליקנית בביטול הדחת טראמפ, באתר ישראל היום, 27 בינואר 2021
  67. ^ ניקולס פנדוס, Most G.O.P. Senators Vote Against Holding Impeachment Trial for Trump, באתר הניו יורק טיימס, 27 בינואר 2021 (באנגלית)
  68. ^ איתמר לוין, הרשעת טראמפ מתרחקת עוד יותר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 27 בינואר 2021
  69. ^ ג'ורדיין קרני, Senate sworn in as jurors for Trump impeachment trial, באתר The Hill‏, 26 בינואר 2021 (באנגלית)
  70. ^ TRIAL MEMORANDUM OF THE UNITED STATES HOUSE OF REPRESENTATIVES IN THE IMPEACHMENT TRIAL OF PRESIDENT DONALD J. TRUMP, מסמך מאת ועדת המשפט של בית הנבחרים של ארצות הברית (באנגלית)
  71. ^ 1 2 ניקולס פנדוס, House impeachment managers argue that Trump was 'singularly responsible' for the Capitol riot, באתר הניו יורק טיימס, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  72. ^ נינה טוטנברג ורייאן לוקאס, Impeachment Managers Argue Trump Is 'Singularly Responsible' For Capitol Attack, באתר NPR‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  73. ^ ג'רמי הרב, לורן פוקס, House charges Trump is 'singularly responsible' for inciting insurrection as ex-president's team claims he's protected by 1st Amendment, באתר CNN‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  74. ^ Read: Democrats' impeachment trial brief, באתר CNN‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  75. ^ ניקולס פנדוס, Lawyers Call Trump's First Amendment Defense 'Legally Frivolous', באתר הניו יורק טיימס, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  76. ^ קריסטל הייז ולדייארד קינג, The second Trump impeachment trial is set for February. What happens next?, באתר USA Today‏, 24 בינואר 2021 (באנגלית)
  77. ^ קולין קאלמבאקר, Nearly 150 Constitutional Scholars Reject Trump’s Defense: ‘The First Amendment Does Not Apply in Impeachment Proceedings’, באתר Law and Crime‏, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  78. ^ 1 2 ג'מי הרב וזכארי כהן, Trump lawyers argue former President did not incite riots by telling supporters to 'fight like hell', באתר CNN‏, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  79. ^ וול סטריט ג'ורנל, ‏עורכי הדין של טראמפ: משפט ההדחה הוא "תאטרון פוליטי", באתר גלובס, 9 בפברואר 2021
  80. ^ קיילי צ'ייני, Trump lawyers rip impeachment case as Senate clinches trial pact, באתר פוליטיקו, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  81. ^ ארון רופר, Trump’s impeachment trial brief constructs an alternative reality of January 6, באתר Vox‏, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  82. ^ רוזלינד ס. הלדרמן וג'וש דוזי, Trump’s lawyers say he was immediately ‘horrified’ by the Capitol attack. Here’s what his allies and aides said really happened that day., באתר וושינגטון פוסט, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  83. ^ דניאל דייל, Fact check: How Trump's lawyers twisted the facts in their anti-impeachment filing, באתר CNN‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  84. ^ אבוני בודן, Trump team trolls Democrats with clips of repeated vows to ‘fight’, באתר ניו יורק פוסט, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  85. ^ ג'ון בלקמן, My work was cited by President Trump's attorneys, באתר Reason.com‏, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  86. ^ ג'רי לאמב, Law Professor Cited 15 Times by Trump’s Legal Team Says Impeachment Memo Was Filled with ‘Flat-Out Misrepresentations’ of His Work, באתר Law and Crime‏, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  87. ^ תיק "ניקסון נגד ארצות הברית", (Nixon v. United States, 506 U.S. 224 (1993 (באנגלית)
  88. ^ ג'רמי הרב, Trump quickly rejects impeachment managers' request for testimony at impeachment trial, באתר CNN‏, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  89. ^ אדמונד דימרצ'י, Raskin says Trump’s refusal to testify at impeachment supports ‘his guilt’, באתר פוקס ניוז, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  90. ^ READ: Letter from House impeachment managers asking Trump to testify, באתר CNN (באנגלית)
  91. ^ ברוק סינגמן, Trump will not testify in 'unconstitutional' Senate impeachment trial, באתר פוקס ניוז, 4 בפברואר 2021 (באנגלית)
  92. ^ ג'ואנה וולטרס, Donald Trump will refuse to testify at Senate impeachment trial, lawyers say, באתר הגרדיאן, 4 בפברואר 2021 (באנגלית)
  93. ^ אריק טאקר, מרי קלייר ג'לוניק וג'יל קולבין, Trump rejects Dems’ request to testify at impeachment trial, באתר AP‏, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  94. ^ מייקל ס. שמידט, ניקולס פנדוס ומגי הברמן, Trump Refuses Surprise Call to Testify in His Impeachment Trial, באתר הניו יורק טיימס, 4 בפברואר 2021 (באנגלית)
  95. ^ ג'רמי הרב, Democrats indicate they don't need Trump's testimony to make case at impeachment trial, באתר CNN‏, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  96. ^ מייק דיבוניס, טום המבורגר, איימי גרדנר, House Democrats building elaborate, emotionally charged case against Trump, באתר וושינגטון פוסט, 29 בינואר 2021 (באנגלית)
  97. ^ אנדרו דסידריו, Where Democrats and Republicans agree on Trump, באתר פוליטיקו, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  98. ^ מסעוד פאריבר, What You Need to Know About Trump Impeachment Trial, באתר Voanews‏, 5 בפברואר 2021 (באנגלית)
  99. ^ ניקול הונג, As Impeachment Ends, Federal Inquiry Looms as Reminder of Trump’s Role in Riot, באתר הניו יורק טיימס, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  100. ^ לורן פוקס וג'רמי הרב, Senators vote that impeachment trial is constitutional following House managers and Trump lawyer debate, באתר CNN‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  101. ^ טימותי ר. הומן, Five takeaways from Trump impeachment trial briefs, באתר The Hill‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  102. ^ Trump faces deadline for impeachment response ahead of Senate trial, באתר דויטשה ולה, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  103. ^ Democrats, weighing witnesses, plan to launch impeachment trial by end of week, sources say, באתר ABC News‏, 19 בינואר 2021 (באנגלית)
  104. ^ ניקולס פנדוס, Impeachment Case Aims to Marshal Outrage of Capitol Attack Against Trump, באתר סיאטל טיימס, 7 בפברואר 2021 (באנגלית)
  105. ^ אלברטו לופרון, Impeachment Managers Afraid of Implicating GOPers Who Enabled Trump’s Lies About Election Fraud: Report, באתר Law and Crime‏, 7 בפברואר 2021 (באנגלית)
  106. ^ קייטלן קולינס, Trump's defense team expected to finish its arguments in one day, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  107. ^ טאקר היגינס, Trump won’t testify at Senate impeachment trial, his lawyers say, באתר CNBC‏, 4 בפברואר 2021 (באנגלית)
  108. ^ סופיה אנקל, Trump impeachment lawyer says he will play videos of Democrats using 'inflammatory rhetoric' during BLM protests at the trial, באתר Business Insider‏, 7 בפברואר 2021 (באנגלית)
  109. ^ מג וגנר ואחרים, Trump defense team eyes shortening Senate presentation to as little as 3 hours, source says, באתר CNN‏, 11 בפברואר 2021 (באנגלית)
  110. ^ מאנו ראיו ואלכס רוג'רס, Three GOP senators meet with Trump's lawyers on eve of impeachment defense presentation, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  111. ^ בריטני בוקר, Senators Graham, Lee, and Cruz met with Trump lawyers ahead of Friday’s trial, באתר בוסטון גלוב, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  112. ^ ג'רמי הרב, Senate leaders reach agreement on impeachment trial rules, באתר CNN‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  113. ^ ניו יורק טיימסו רויטרס, הסנאט ישהה את משפט ההדחה של טראמפ כדי לאפשר לעורך דינו לשמור שבת, באתר הארץ, 7 בפברואר 2021
  114. ^ אוריאל בארי, ‏עורך הדין מבקש: לעצור את משפט טראמפ בשבת, באתר "סרוגים", 7 בפברואר 2021
  115. ^ ניצן קידר, אם הדמוקרטים יבטיחו את ניצחונם בג'ורג'יה לראשונה ימונה סנאטור יהודי כמנהיג הרוב ומדובר בצ'אק שומר המכהן בבית הנבחרים עשרות שנים, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2021
  116. ^ לורן פוקס ואחרים, Trump lawyer withdraws request not to have impeachment trial on Sabbath, באתר CNN‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  117. ^ מג וגנר ואחרים, Here's how Trump's second impeachment trial will play out, באתר CNN‏, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
  118. ^ ניקולס פנדוס, House Impeachment Managers Argue Trump Was 'Responsible' for Capitol Riots, באתר הניו יורק טיימס, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  119. ^ The strangest lines from Bruce Castor’s 48-minute open, באתר וושינגטון פוסט, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  120. ^ קלייר פוראן, טד בארט ואחרים, Senate GOP rips Trump's attorney for lackluster arguments on trial's first day, באתר CNN‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  121. ^ ג'ונתן איזלי, Trump lawyer argues that impeachment is politically motivated, באתר The Hill‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  122. ^ למעשה, גם בבחירות 2016 לנשיאות לא זכה טראמפ במרב קולות הבוחרים, אלא הילרי קלינטון.
  123. ^ WATCH: Lawyer for Trump concedes he lost election during impeachment trial, באתר PBS‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  124. ^ גרייס פאנטה, Trump's impeachment lawyer says American voters are 'smart enough to pick a new administration if they don't like the old one, and they just did', באתר Business Insider‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  125. ^ ynet, "טראמפ רתח מזעם": המופע המוזר של עו"ד קסטור, באתר ynet, 10 בפברואר 2021
  126. ^ רמרדית' מקגרו וגבי אור, Trump was quite displeased with his impeachment defense team, באתר פוליטיקו, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
    ליבי קת'י, מישל סטודרט ואחרים, Trump impeachment trial live updates: Biden says charge 'not in dispute' in 1st comments on acquittal, באתר ABC News‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  127. ^ Trump’s Lawyer Rambles Through Hilariously Incoherent Impeachment Defense, באתר מגזין ניו יורק, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  128. ^ ג'וזף צ'וי, Dershowitz slams Trump attorney: 'Have no idea what he's doing', באתר The Hill‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  129. ^ ניו יורק טיימסו גרדיאן, בין משחקי גולף לפגישות, טראמפ צפה במשפט ההדחה שלו וזעם בעיקר על פרקליטיו, באתר הארץ, 10 בפברואר 2021
  130. ^ Bill Cassidy joins five other Republican senators who broke ranks to vote that Trump's impeachment trial is constitutional, באתר CNN‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  131. ^ ג'ון מקורמק, Cruz: Actually, It Is Constitutional to Impeach and Convict a Former President, באתר National Review‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  132. ^ בן לאונרד, Raskin remembers late son in emotional impeachment speech, באתר פוליטיקו, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  133. ^ ברברה ספראנט וראיין לוקאס, With New Video Footage, Managers Show How Close Rioters Got To Pence And Lawmakers, באתר NPR‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  134. ^ בארט ג'נסן, ניקולס וו, קריסטל הייז ולדיארד קינג, 'Bring out Pence.' Managers at Trump trial reveal new video of Capitol riot that shows threat to VP, lawmakers, באתר USA Today‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  135. ^ טום דרייסבאך, Rioters' Own Words Show Incitement By Trump, Impeachment Managers Argue, באתר NPR‏, 11 בפברואר 2021 (באנגלית)
  136. ^ ברקטון ברוק, House Democrats Use Trump's Own Words To Argue He Showed No Remorse After Attack, באתר WBUR‏, 11 בפברואר 2021 (באנגלית)
  137. ^ לוק ברודווטר ואמילי קוקרן, Day 2 ends in procedural chaos as Senator Mike Lee asks for his name to be struck from the prosecution's arguments, באתר הניו יורק טיימס, 11 בפברואר 2021 (באנגלית)
  138. ^ GOP senator objects to impeachment managers' characterization of his words during the Capitol riot, באתר CNN‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  139. ^ דיווח כולל צילום הקטע הרלוונטי
  140. ^ מג ואגנר ואחרים, Trump's lawyer is defending his speech on Jan. 6. Read a transcript of it here., באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  141. ^ Trump defense attorney calls impeachment proceedings "constitutional cancel culture", באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  142. ^ ניקולס פנדוס, Trump's team mounts incendiary defense, seeking to rewrite the narrative of his actions on Jan. 6, באתר הניו יורק טיימס, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  143. ^ סקוט דטרו ואחרים, Is Trump's Whataboutism Defense Enough Cover For GOP Acquittal?, באתר NPR‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  144. ^ ארון רופר, Trump lawyers keep accusing Democrats of manipulating evidence. But they’re doing that themselves., באתר Vox‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  145. ^ פיליפ באמפ, The ludicrous 'whatabout' defense of Trump's Jan. 6 rhetoric, באתר וושינגטון פוסט, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  146. ^ דן ברמן, Defense team shows clips of Schumer appearing to threaten Kavanaugh and Gorsuch, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  147. ^ 1 2 גלן קסלר ומג קלי, A running tally of Trump's misleading impeachment defense, באתר וושינגטון פוסט, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  148. ^ Trump lawyers showed a video montage of Democrats saying "fight", באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  149. ^ מריסה שולץ, Trump impeachment defense team puts Democrats on trial for past hot rhetoric: 'Stop the hypocrisy', באתר פוקס ניוז, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  150. ^ "Double standard": Trump lawyers use video compilation of Democrats urging for impeachment, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  151. ^ דניאל דייל, Fact check: Defense lawyer falsely claims Trump’s first two tweets during the Capitol attack urged calm, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  152. ^ אדם אדלמן, Trump's impeachment defense team rests, arguing his words before riot were 'ordinary political rhetoric', באתר NBC News‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  153. ^ ראיין נובלס, Key GOP senators huddled during break and discussed impeachment "standards", באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  154. ^ GOP Sen. Graham is in the room with Trump's defense counsel, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  155. ^ ג'ורדיין קרני, GOP senators praise impeachment managers but say Trump will be acquitted, באתר The Hill‏, 11 בפברואר 2021 (באנגלית)
  156. ^ קריסטין וילסון, GOP Sen. Ron Johnson: Trump's lawyers "blew the house managers' case out of the water", באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  157. ^ שרה פורטינסקי ומנו ראג'ו, Democrats criticize defense team's presentation while Republicans praise it, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  158. ^ מליסה קווין, Trump lawyers rest case after 3 hours as Senate draws closer to vote, באתר CBS News‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  159. ^ House impeachment manager says Trump "must be convicted", באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  160. ^ Impeachment managers have resumed their closing arguments after a brief pause, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  161. ^ Senate resumes closing arguments after brief pause to question managers' evidence, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  162. ^ Impeachment manager: "This trial is not borne from hatred, borne from love of country", באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  163. ^ אדריאן וו, "You can't claim there's no due process," impeachment manager says, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  164. ^ 1 2 3 דניאל דייל וטרה סברימניאם, Fact check: Trump lawyer closes impeachment defense with a barrage of dishonesty, באתר CNN‏, 14 בפברואר 2021 (באנגלית)
  165. ^ אריק ברדנר, Biden condemns violence and asks if Americans 'really feel safe under Donald Trump', באתר CNN‏, 31 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  166. ^ טים פרי, Staring down Trump, Kamala Harris says she stands with protesters on racial equality, באתר NBC News‏, 28 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  167. ^ Trump defense lawyer calls impeachment a “complete charade”, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  168. ^ סקוט גלובר ואחרים, Giuliani uses unfounded 'Antifa' argument to defend Trump, באתר CNN‏, 16 בינואר 2021 (באנגלית)
  169. ^ דייווי אלבה, F.B.I. says there is no evidence antifa participated in storming the Capitol., באתר הניו יורק טיימס, 8 בינואר 2021 (באנגלית)
  170. ^ פיליפ באמפ, It didn’t take long for Trump’s attorneys to blame Jan. 6 on antifa, באתר וושינגטון פוסט, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  171. ^ לינדה קיו, Trump’s Lawyers Repeated Inaccurate Claims in Impeachment Trial, באתר הניו יורק טיימס, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  172. ^ נתן גוטמן, בן יניב ומואב ורדי, משפט ההדחה של טראמפ: לא הושג הרוב הדרוש בסנאט להדחתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בפברואר 2021
  173. ^ סוכנויות הידיעות, הסנאט זיכה את טראמפ ממהומות הקפיטול, 7 רפובליקנים תמכו בהרשעה, באתר ynet, 14 בפברואר 2021
  174. ^ ג'יל קולגן, Donald Trump acquitted by Republican allies who hope other courtrooms will release his grip on party, באתר ABC News‏, 14 בפברואר 2021 (באנגלית)
  175. ^ לי זו, 7 Senate Republicans vote to convict Trump — the most bipartisan impeachment trial verdict ever, באתר Vox‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  176. ^ בראט ג'נסן, כריסטל הייז, ניקולס וו, ויליאם קאמינגס, סוואנה ברמן ולדיארד קינג, Live impeachment updates: In historic vote, Senate acquits Trump. Again., באתר USA Today‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  177. ^ 1 2 3 לורן פדור, Trump's legal troubles far from over despite Senate acquittal, באתר פיננשל טיימס, 15 בפברואר 2021 (באנגלית)
  178. ^ אד פילקינגטון,Liz Cheney raises possibility of criminal investigation of Trump for provoking violence, באתר הגרדיאן, 7 בפברואר 2021 (באנגלית)
  179. ^ דני האקים וריצ'רד פאוסט, Georgia Prosecutors Open Criminal Inquiry Into Trump’s Efforts to Subvert Election, באתר הניו יורק טיימס, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  180. ^ קייטלין קולינס, Trump has privately voiced concern about being charged related to January 6 riot, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2021 (באנגלית)
  181. ^ זכארי ב. וולף, What's the 14th Amendment and how does it work?, באתר CNN‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  182. ^ דברה קסנס וייס, Could the 14th Amendment be used to disqualify Trump from office?, באתר ABA Journal‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  183. ^ ג'אן וולף, Explainer: Impeachment or the 14th Amendment - Can Trump be barred from future office?, באתר רויטרס, 14 בפברואר 2021 (באנגלית)
  184. ^ מייקל ס. רוזנוולד, There’s an alternative to impeachment or 25th Amendment for Trump, historians say, באתר וושינגטון פוסט, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  185. ^ שלבי בראון, 14th Amendment is the cornerstone of Trump's impeachment. How it works, why it matters, באתר Chet‏, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
  186. ^ דן מקלפלין, The Wrong Tool for Punishing Trump, באתר National Review‏, 12 בפברואר 2021 (באנגלית)
  187. ^ טימותי הורמן, Democrats float 14th Amendment to bar Trump from office, באתר The Hill‏, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
  188. ^ כריס קאן, Slim majority of Americans want Senate to convict Trump: Reuters/Ipsos poll, באתר רויטרס, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
  189. ^ בנג'מין דין, Poll: Majority of Americans support Trump impeachment and conviction, באתר פוליטיקו, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  190. ^ סאמר לין, Where do Americans stand on convicting Trump of impeachment? Most support in new poll, באתר Charlotte Observer‏, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  191. ^ קווין סקאנלן, Majority of Americans say Trump should be convicted, barred from holding federal office in impeachment trial: POLL, באתר ABC News‏, 7 בפברואר 2021 (באנגלית)
  192. ^ ג'ניפר דה פינטו ואחרים, Majority favor conviction as impeachment trial begins, but many Republicans urge loyalty to Trump — CBS News poll, באתר CBS News‏, 9 בפברואר 2021 (באנגלית)
  193. ^ Poll: 52 percent say Senate should convict Trump, באתר The Hill‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  194. ^ לי זו, Poll: 69 percent of Republicans are less likely to vote for a senator who convicts Trump, באתר Vox‏, 10 בפברואר 2021 (באנגלית)
  195. ^ אלי יונקלי, Trump Emerges From Impeachment Trial With Sturdy Backing From GOP Voters, באתר Morning Consult‏, 16 בפברואר 2021 (באנגלית)