יחסי ארצות הברית–מקסיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית–מקסיקו
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו
Mexico USA Locator.png
ארצות הברית מקסיקו
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 1,964,375
אוכלוסייה
329,256,465 125,959,205
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 2,463,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,194 19,554
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית רפובליקה פדרלית

היחסים בין ארצות הברית של אמריקה לבין המדינות המקסיקניות המאוחדות הם יחסים בעלי היסטוריה רבת שנים שידעו עליות ומורדות. שתיהן המדינות הגדולות מבחינת אוכלוסייה ותמ"ג באמריקה הצפונית.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מקסיקו פליפה קלדרון בפגישה עם נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, 2009.
הגבול בין מקסיקו לארצות הברית במצבו הנוכחי

היחסים בין המדינות התקיימו כבר עם הכרזת העצמאות של מקסיקו בשנת 1821, אלא שאז הם היו יחסים עוינים, והתלוו בכיבושים וסיפוחים של שטחים (בעיקר מצד ארצות הברית) במסגרת מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. היחסים השתפרו בהדרגה עם רכישת גדסדן, ובתקופת שלטונו של פורפיריו דיאס התחממו היחסים אף יותר.[3]

ארצות הברית הייתה בקשרים טובים עם משטר פוריפיריו דיאס, אך נטתה יותר לתמוך בכוחות הדמוקרטיים במקסיקו ובפרנסיסקו מדרו בשנת 1910. נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, שנכנס לתפקידו זמן קצר אחרי רצח מדרו בשנת 1913, דחה את שיטת הממשל של ורטה נשיא מקסיקו, שיטה שנתפסה רודנית וצבאית והייתה ידועה בשם "ממשלת הקצבים". וילסון דרש ממקסיקו לקיים בחירות דמוקרטיות.[4] לאחר שאנשי צי אמריקאים נעצרו בנמל טמפיקו, נערך קרב בין חיילים של ורטה לבין הצי האמריקאי, שפגע ביחסים בין שתי המדינות עוד יותר. היחסים לא התחממו עד עלייתו לשלטון של הנשיא הזמני פרנסיסקו קרבחאל.

בעקבות סיום השלב הצבאי של המהפכה המקסיקנית, היו טענות על נזק שהוגשו על ידי אמריקאים ומקסיקנים רבים. בעקבות כך הוקמה "ועידת החקירה האמריקאית-מקסיקנית". היחסים בתקופה זו התחממו עקב מטרתו של נשיא מקסיקו המהפכני, אלווארו אוברגון, לפתור את כל הבעיות והסכסוכים עם ארצות הברית. גם קלווין קולידג', נשיא ארצות הברית, תמך במהלכים לגישור על חילוקי הדעות בין המדינות.

כאשר פלוטארקו אליאס קאייס עלה לשלטון, הוא דחה את פתרונות הסכסוכים, והיחסים חזרו ליחסי קרירות ועוינות. בשנת 1926 פרצה התקוממות אזרחית במקסיקו עקב שינויים בחוקה ודיכוי הכנסייה הקתולית במדינה. הסכסוך הסתיים רק לאחר שקאייס ירד מהשלטון. לאחר ההתקוממות האזרחית התחממו שוב היחסים בין המדינות, והתרחשו שינויים רבים. "השגרירות האמריקנית" במקסיקו הפכה ל"שגרירות ארצות הברית של אמריקה" במקסיקו. במהלך השפל הגדול היחסים בין המדינות התחממו אף יותר, והיו מאמצים ניכרים מצד שתי המדינות לפתור אותו.

במלחמת העולם השנייה התקיימה בין המדינות ברית חזקה במטרה משותפת למגר את הנאצים והיפנים. נשיא מקסיקו, מנואל אווילה קמאצ'ו, נפגש באופן אישי עם שני נשיאי ארצות הברית בתקופתו: פרנקלין דלאנו רוזוולט והארי טרומן; קמאצ'ו היה ליברלי מאוד אך שמר על מדיניות מהפכנית, הוא היה פרו-עסקי ופרו-דתי, והיחסים עם ארצות הברית היו קרובים לליבו. במהלך ביקורו של קמאצ'ו בארצות הברית לרגל מאה שנה למלחמת ארצות הברית-מקסיקו, טרומן שיבח את הצי שמקסיקו שלחה ללחום במלחמת העולם השנייה.[5]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות חברות כיום בהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה יחד עם קנדה, מדינה שלישית חזקה באזור. במונחי שווי כוח הקנייה של התוצר המקומי הגולמי של חברות ההסכם, הוא גוש הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם; ובמונחי תמ"ג נומינלי, שני רק לאיגוד הסחר החופשי האירופי. ההסכם נכנס לתוקף בינואר 1994, יחד עם שני הסכמים משלימים, NAAEC שדן בנושאי איכות סביבה ו-NAALC שדן בסוגיות הקשורות לתעסוקה.

מאז חתימת ההסכם, היקף המסחר בין שלוש המדינות שולש. המסחר של ארצות הברית עם שתי המדינות האחרות השותפות בהסכם מהווה יותר משליש מהיקף הסחר של המדינה, ובקנדה ובמקסיקו מהווה כ-80% מהיקף הסחר של המדינה. כמו כן הציג משרד המסחר נתונים לפיהם רמת האבטלה במשק האמריקאי ירדה, תוך גידול מתמיד בשכר הריאלי לשעה, גידול גם בשכר העובדים במקסיקו וגידול בייצוא החקלאי של ארצות הברית לקנדה ומקסיקו.[6]

ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו

בעשור הראשון והשני של המאה ה-21, גברה כמות ההגירה הבלתי חוקית לארצות הברית ממקסיקו דרך הגבול הארוך המשותף ביניהן. בתקופה זו נכנסו לארצות הברית באופן בלתי חוקי כ-5–6 מיליון מהגרים ממקסיקו מדי שנה, שהיוו 52%-62% מכלל המהגרים הבלתי חוקיים לארצות הברית.[7][8]

בתקופת קמפיין הבחירות שלו לנשיאות, קרא דונלד טראמפ לבניית מחסום יבשתי גדול יותר וחומה מבוצרת יותר בגבול ארצות הברית-מקסיקו ואף הצהיר כי על מקסיקו לשלם את עלות בניית החומה (בין 8 ל-12 מיליארד דולרים).[9][10] במהלך הקמפיין נפגש טראמפ עם נשיא מקסיקו, ואמר לו, "כמו שאתה יודע, אני אוהב את ארצות הברית מאוד ואני רוצה להבטיח שהאנשים בארצות הברית יהיו מוגנים, אנחנו מאוחדים בדמוקרטיה ובתרומה של מיליוני מקסיקנים לארצות הברית. ולי יש רגשות נהדרים כלפי מקסיקנים-אמריקנים, אני מעסיק אותם בחברות שלי, הם אנשים מדהימים, המקסיקנים שגרים כאן דור שני ושלישי הם עובדים חרוצים. יש לי כבוד גדול אליהם, ואל ערכי המשפחה והקהילה שהם מאמינים בהם, לשנינו יש רצון לשמור על ביטחון, שגשוג וחופש. אף אחד לא ינצח באף מדינה כשמבריחים פוגעים בחפים מפשע. כשנשק וכסף מוברח מארצות הברית למקסיקו". הוא הדגיש את הצורך לגדוע את ההגירה הבלתי חוקית לארצות הברית, לא רק ממקסיקו אלא גם משאר מדינות דרום אמריקה. "זה אסון הומניטרי. אנשים מנוצלים על ידי הקרטלים, חייבים לפתור את זה", הסביר. בינואר 2016 נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו אמר כי מדינתו לא תשלם את עלות הבנייה,[11][12] ומאוחר יותר השווה את נאומיו המתלהמים של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לראש ממשלת איטליה הפשיסט בניטו מוסוליני.[13] ב-24 בינואר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "מחר יום גדול לביטחון הלאומי. כמו הרבה דברים אחרים, אנחנו נבנה את החומה" ולמחרת, ב-25 בינואר 2017, טראמפ חתם על צו נשיאותי להתחלת בניית חומת הגבול.[14] בתגובה, פניה נייטו ביטל פגישה עם טראמפ, ונאם בנאום טלוויזיוני לאומה והצהיר שוב כי מקסיקו לא תשלם את הבנייה והוסיף ש"מקסיקו לא מאמינה בחומות".[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  2. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
  3. ^ Jürgen Buchenau, "Foreign Policy, 1821–76," in Encyclopedia of Mexico, vol. 1, p. 500, Chicago: Fitzroy Dearborn 1997.
  4. ^ Peter V. N. Henderson, "Woodrow Wilson, Victoriano Huerta, and the Recognition Issue in Mexico," The Americas (1984) 41#2 pp. 151-176
  5. ^ Jürgen Buchanau, "Foreign Policy, 1946–1996," in Encyclopedia of Mexico, vol. 1, p. 511. Chicago: Fitzroy Dearborn 1997.
  6. ^ The Effects of NAFTA on U.S.-Mexican Trade and GDP
  7. ^ Michael Hoefer, Nancy Rytina and Bryan C. Baker. Estimates of the Unauthorized Immigrant Population Residing in the United States: January 2009. Office of Homeland Security
  8. ^ Krogstad, Jens Manuel; Passel, Jeffrey S.; Cohn, D'Vera (3 November 2016). 5 Facts About Illegal Immigration In the U.S. FactTank. Pew Research
  9. ^ How realistic is Donald Trump's Mexico wall?, BBC News
  10. ^ Trump moves ahead with wall, puts stamp on U.S. immigration, security policy, Reuters, 26 January 2017
  11. ^ Donald Trump: 'We will build Mexico border wall'‏, BBC News‏
  12. ^ How realistic is Donald Trump's Mexico wall?
  13. ^ Quien se mueve sí sale en la foto, Excelsior
  14. ^ Trump Orders Mexican Border Wall to Be Built and Is Expected to Block Syrian Refugees‏, The New York Times‏
  15. ^ Mexico: We will not pay for Trump border wall, BBC News