אביעד הכהן

אביעד הכהן

אביעד הכהן (נולד ב-1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים שבו.

ביוגרפיה

אביעד הכהן נולד בישראל, בנם של חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן, רב תנועת מושבי העובדים בישראל ורבה הראשי של רומניה, ושל ההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסגרת ההסדר.

בשנים 1985–1989 למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודיו עבד כעוזר מחקר במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה. את ההתמחות עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פרופ' מנחם אלון, ואצל עו"ד ד"ר מישאל חשין, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון. בשנת 1991 החל ללמד כמורה עוזר בפקולטה למשפטים בירושלים במקביל לתואר השני שסיים בהצטיינות בשנת 1993. בשנת 1995 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן סוגיות דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. בשנת 1996 החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט". את הדוקטורט סיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתו של פרופסור מנחם אלון, בציון "מעולה" בשנת 2003.

עבודתו המדעית מתמקדת בחקר המשפט העברי, במשפט זכויות האדם, בדיני תקשורת, בחקר התלמוד הירושלמי ובספרות השו"ת.

במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים, יסד את "מוזאיקה" - המרכז לחקר דת, חברה ומדינה; חבר בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ללשון העברית; עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים וחבר בפורומים נוספים. כתב מאות מאמרים, הן בבמות אקדמיות ומדעיות והן בבמות פופולריות, בהן דף פרשת השבוע של משרד המשפטים. משנת 2001 הוא כותב מדי שבוע טור פרשת שבוע בעלון "שבתון" המופץ בעשרות אלפי עותקים, ומתפרסם במקביל גם באינטרנט. משנת 1997 שימש חבר במערכת הפרסום הרשמי של פסקי הדין (פד"י) של בית המשפט העליון, ומשנת 2006 הוא משמש כעורך הראשי שם. כתב את הערכים החדשים בנוגע לזכויות האדם במהדורה החדשה של "אנציקלופדיה יודאיקה", ובהם ערכים על חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש העיסוק. בשנת 2011 כתב את "אמנת הספרייה הלאומית" שהושקה בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ואנשי ממשל בכירים.

אביעד הכהן (משמאל) ויצחק קראוס

הכהן חבר במערכות של שנתון המשפט העברי (היוצא לאור מטעם המכון לחקר המשפט העברי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית); "רפואה ומשפט", "זהויות" - כתב עת לתרבות וזהות יהודית של מכון ון ליר, "מחניים", "מסכת", "שערי משפט", "הלשכה - בטאון לשכת עורכי הדין בירושלים", "עלון שבות לבוגרי ישיבת הר עציון" ועוד.

משמש כפרשן המשפטי של העיתון "ישראל היום". מאמריו הופיעו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "מקור ראשון", "נקודה", "הצופה", "The Jerusalem Post" ועוד.

לצד פעילותו האקדמית, פעיל הכהן בעבודה מעשית כעורך דין. משנת 1994 הוא משמש כיועץ המשפטי של עמותת פסטיבל ישראל ושל תנועת "הכל חינוך". כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים, כחבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ובוועדות ציבוריות. שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה; יועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל. מכהן כדירקטור ויו"ר ועדת הלוגיסטיקה של פרויקט תגלית. חבר בגופים ציבוריים, בהם בהם ארגון LimmudFSU, עמותת מרכז צדק לנשים, עמותת ישיבת הר עציון באלון שבות, הנהלת ארגון בית הלל ו"פורום תקנה" לטיפול ולמניעת הטרדה מינית בציבור הדתי.

במסגרת פעילותו הציבורית-משפטית, הכהן חבר בוועדת בוועדה למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים במשרד מבקר המדינה, חבר בוועדת האתיקה העליונה של האוניברסיטה העברית למחקרים לא רפואיים שבהם מעורבים בני אדם; חבר הצוות לגיבוש קוד אתי לדוברים מטעם לשכת העיתונות הממשלתית; חבר ועדת ההיגוי העליונה של פרויקט "הפנים של ישראל" ומשרד החוץ; יועץ משפטי וחבר הנהלת המרכז העולמי לקידום העברית ועוד. היה שופט בחידון המשפט הישראלי, בתחרות פסטיבל הסרטים היהודי, ויו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים.

ספרו "דמעת העשוקות - על בעיית העגונות ומסורבות הגט" הופיע בארצות הברית בשנת 2004. בחיבור זה מציע הכהן גישות חדשות לפתרון בעיית העגינות, הנסמכות על מקורות הלכתיים. בשנת 2011 הופיע ספרו "פרשיות ומשפטים" המאגד מבחר ממאמריו ובהם פרקים על זכויות האדם, משפט פלילי ומשפט אזרחי וזיקתם למשפט העברי. הכהן ערך ספרים, בהם "מנחה למנחם", לכבוד אביו (עם חיים באר) ו"ספרא וסייפא - ספר היובל לרב מרדכי פירון" (עם צבי טל). שימש כיועץ מדעי לספר הלימוד באזרחות לבתי הספר התיכוניים "להיות אזרחים בישראל", ולספר הלימוד "לחיות יחד בישראל - מולדת, חברה ואזרחות" (עם אריה שחר ומרדכי קרמניצר).

בשנת 2011 מונה ליועץ המשפטי של מפעל הפיס.

בשנים 2007, 2011 ו-2016 נכלל שמו ברשימת המועמדים שהוגשה לוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון.

פעילות משפטית

הכהן פעיל כעורך דין בתחומים ציבוריים וחברתיים:

• ייצג את העותרים בעתירה נגד שידור דוקו-דרמה בטלוויזיה שהכפישה את שמה של חנה סנש לאחר מותה.
• זכה בעתירה שהגיש בשם תנועת "נשים בירוק" ונדיה מטר למען זכות קיום תהלוכה שלהן בליל תשעה באב סביב חומות העיר העתיקה בירושלים.
• מתן היתר לנשים להספיד בבתי עלמין.
• ייצג את עמותת "צהר" ואת ארגון "קולך" בניסיון למנוע בחירת דיינים חרדיים ואת ארגוני הנשים בפרשת הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב.
• בשנת 2006 ייצג את עמותת "מרכז צדק לנשים" בעתירה שנועדה להסדיר את פעילותה של קרן ממשלתית המשלמת כספים לסרבני גט ובכך מעודדת אותם בעקיפין. בעקבות העתירה הוסדרה פעילות הקרן ונקבעו קריטריונים לפעילותה.
• ביוני 2008 עתר לבג"ץ בשם אישה ושלושת ילדיה שבית הדין הרבני פסל את גיורה לאחר 15 שנה, ועוד 11 ארגונים ובהם נעמת, אמונה, ויצו, מרכז צדק לנשים, ומוסדות "אור תורה".
• ייצג את תושבי גוש קטיף בעתירות שהוגשו לוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות במנהלת סל"ע.
• בשנת 2005 ייצג את תושבי כפר מימון בעתירה לבג"ץ, לאחר שהמשטרה מנעה את יציאתם מתחומי היישוב בשל החשש שיצטרפו למפגינים נגד תהליך ההתנתקות.
• בשנת 2008 ייצג את עמותת נוער כהלכה ויואב ללום שביקשו לראות אפליה עדתית בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל. בג"ץ קיבל את העתירה, וקבע הלכות יסוד בעניין הזכות לחינוך שוויוני (ראו: בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל). בשנת 2011 הגיש עתירה נוספת בשם אותם עותרים נגד משרד החינוך והרשויות המקומיות בשל הפליה עדתית בסמינרים לבנות במגזר החרדי.
• בשנת 2008 ייצג סייף שנבצר ממנו להשתתף בתחרות כיוון שהוא שומר שבת. בג"ץ הוציא צו שחייב את איגוד הסיף להעביר את התחרות ליום חול ולאפשר לסייף להתמודד בתנאי תחרות שוויוניים.
• בשנת 2009 ייצג את רב העיר צפת, שמואל אליהו, בעתירה שביקשה להעמידו לדין בגין התבטאויותיו, עתירה שנדחתה (בג"ץ 6702/05).
• בשנת 2010 ייצג את ראש העיר ירושלים ניר ברקת בעתירה שמנעה מחטף בבחירת הרבנים הראשיים לירושלים.
• בשנים 2010–2011 ייצג את חברת מועצת העיר ירושלים רחל עזריה בשתי עתירות שביקשו למנוע הפרדה מגדרית בשכונת מאה שערים.
• בשנת 2012 ייצג את חברי מפלגת "ירושלמים" בעתירה לבג"ץ בגין אי פרסום תמונות נשים בפרסומות על גבי אוטובוסים בירושלים. בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי היא מסכימה עם עמדת העותרים.
• בעקבות עתירה שהגיש בשנת 2012 הוצא צו ביניים האוסר על הרבנות הראשית לישראל לתת כושר לרבנות עיר ללא בחינה בכתב. כעבור זמן הודיעה הרבנות כי היא מפסיקה נוהל זה.
• בעקבות עתירה שהגיש (בג"ץ 554/14) בוטל 'נוהל אדמו"רים' שהעניק במשך שנים הטבות ל-45 רבנים, ללא קריטריונים, בנמל התעופה בן-גוריון.
• בשנת 2014 יצג את הרב אריה שטרן בפני ועדת הבחירות לרבנות ירושלים וטען לתקפות תעודת הכשירות שלו ובכך אפשר את בחירתו. באותה שנה ייצג קבוצת חרדים שביקשה למנוע את ביטול החוק שפטר תלמידי ישיבות מלימודי ליבה, בטענה שלא ניתן לעשות זאת בכפייה. בג"ץ קיבל עמדה זו (בג"ץ 3752/10).

בשנת 2008 היה הכהן בין החברים המעטים (3 מתוך 30) בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 שהתנגד לפסילת הרשימות הערביות מלהשתתף בבחירות, עמדה שקיבלה חיזוק מאוחר יותר בהחלטת בית המשפט העליון לבטל את פסילתן.

עמדותיו ופעילות חברתית

הכהן מזוהה עם העמדות של האורתודוקסיה המודרנית ובהן שילוב בין התורה לאקדמיה. הוא נמנה עם מייסדי ארגון "במעגלי צדק". במסגרת פעילותו בארגון הביע עמדות נחרצות בעד מלחמת חורמה בסחר בנשים, וקרא להגברת המודעות והסיוע לאנשים עם מוגבלות והקטנת הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. כמו כן הביע ביקורת קשה על מה שהוא מכנה הזנחת הטיפול של הציבור הדתי במקרים של תקיפה מינית וסרבנות גט.

הכהן פעיל מראשית שנות התשעים למען עגונות ומסורבות גט. בשנת 2016 הוא קיבל אות הוקרה מארגון "מבוי סתום" בעקבות פעילות זו. הוא נמנה עם מקימי "מרכז צדק לנשים", המסייע לפתרון מקרי עגינות ולתיקון עיוותים ביחס למעמד האשה בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט. ספרו "דמעת העשוקות" (הופיע באנגלית בניו יורק, בשנת 2004) עוסק בפתרונות חדשניים לסוגיית העגונות. בנוסף לפעילותו האקדמית בתחום, הוא מייצג ללא תמורה עגונות ומסורבות גט בבית המשפט העליון, בין השאר בתיקים שנקבעו בהן הלכות חדשניות, כגון הותרת סרבן גט במאסר גם בחלוף עשר שנים ממאסרו (בש"פ 4072/12 פלוני נ' מדינת ישראל); מאסר אביו של סרבן גט התומך בבנו (בג"ץ 959/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול; בש"פ 2137/16 פלונית נ' פלונים) ופסיקת פיצויי נזיקין נגד סרבן גט (בע"מ 2374/11 פלוני נ' פלונית).

מספריו

• פרשיות ומשפטים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011

• The Tears of the Oppressed - An Examination of the Agunah Problem: Background and Halakhic Sources, New York, 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אביעד הכהן בוויקישיתוף

• אביעד הכהן באתר של מכון ון ליר בירושלים
• אביעד הכהן באתר של המרכז האקדמי שערי משפט
• הכהן אביעד, ביוגרפיה באתר nfc
• רשימת הפרסומים של אביעד הכהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• פרשיות ומשפטים ערב דיון לכבוד ספרו של אביעד הכהן במכון ון ליר בשיתוף שערי משפט
• דברים בכנס לזכרו של השופט מישאל חשין
• דברים בערב השקת הספר "פרש בודד בערבות החוק והמשפט" לזכרו של השופט מישאל חשין
• שאלות ותשובות עם פרופ' אביעד הכהן מתוך העלון "שביעי"
• מאמריו על התנ"ך באתר 929

ממאמריו:

• רשימת המאמרים של אביעד הכהן באתר רמב"י
• מאמריו של אביעד הכהן באתר "דעת"
• אביעד הכהן, ‏"כאן גרים בכיף" (חוץ ממי שלא): אליטיזם, הדרה והכלה בציבור הציוני-דתי, דעות 45, טבת תש"ע - דצמבר 2009, באתר נאמני תורה ועבודה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דעות
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביעד הכהן, ‏טרגדיה הלכתית, דעות 31, באתר נאמני תורה ועבודה
• קוים לדמותו של הרב ליכטנשטיין, מתוך פסיפס, יוני 2015
• במלאת 90 שנה לנשיא ביהמ"ש העליון השופט מאיר שמגר, מתוך עורך הדין, יוני 2015
• בין ההיסטוריה של המשפט למשפט ההיסטוריה, משפטי שואה: בין "אמת היסטורית" ו"אמת משפטית
• אחד, יחיד ומיוחד, מאמר לזכרו של שופט ביהמ"ש העליון, מישאל חשין מתוך "עורך הדין" כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל

כתבות:

• שליפות עם ד"ר אביעד הכהן, nrg‏, 17 ביולי 2006
• תומר זרחין, שיחת היום - "ד"ר הכהן, צפית הפגנות כאלה כשהגשת את העתירה?", באתר הארץ, 20.6.2010
• תבנית:בשבע
• שי דורון, ד"ר אביעד הכהן, המועמד לעליון, מדבר על הכול, באתר nrg‏, 28 בנובמבר 2011
• אלה לוי-וינריב, ‏"יש להכריע גורל נאשמים לפי דיני ראיות ולא לפי דיני כיכרות", באתר גלובס, 9 בדצמבר 2011
• ישי פרידמן, "הכהן הגדול", באתר שביעי, 10 בינואר 2014
• ראיון עם פרופ' אביעד הכהן האונ' העברית המרכז לחינוך משפטי קליני מידעון 9 מיום 19 ביוני 2014;

ביקורת על ספריו:

• משה נגבי, כבוד האדם וחווה וחירותם, באתר הארץ, 29 במאי 2012