נשיא בית המשפט העליון
.jpg) | |
| איוש נוכחי | אסתר חיות |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 26 באוקטובר 2017 |
| דרכי מינוי |
הוועדה לבחירת שופטים שיטת הסניוריטי |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| מושב המשרה | ירושלים, ישראל |
| משך כהונה קצוב | עד גיל 70 |
| ייסוד המשרה | 14 בספטמבר 1948 |
| איוש ראשון | משה זמורה |
  | |
נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה. נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.
תהליך המינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים. נהוג שהבחירה נעשית בשיטת הסניוריטי, לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. שרי המשפטים חיים רמון,[1] דניאל פרידמן[2] ואיילת שקד[3] פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.
אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט,[4] שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,[4] שעבר ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. בינואר 2012 תיקנה הכנסת בשנית את החוק וביטלה מגבלה זאת, ביוזמת חבר הכנסת יעקב כץ.[5] ההחלטה זכתה לכינוי "חוק גרוניס", כיוון שאפשרה את מינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון זמן קצר לאחר חקיקתה.
סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מקנה סמכויות אחדות לנשיא בית המשפט העליון:
- מינויים שונים של שופטים, כגון מינוי שופט לכהונה בפועל בתפקיד רם יותר, הם בסמכותו של שר המשפטים, אך דורשים את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון. במקרים נוספים נדרש השר להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
- נשיא בית המשפט העליון קובע את גודלו וממנה את הרכבו של בית הדין המשמעתי לשופטים.
- בית המשפט העליון דן במותב של שלושה שופטים, אך נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, על מותב אי-זוגי גדול יותר.
- השופט או השופטים הדנים בעניין פלוני שהובא בפני בית המשפט העליון נקבעים בידי נשיא בית המשפט העליון.
- נשיא בית המשפט העליון רשאי לפסול שופט מלדון בתיק מסוים, אם הוא סבור שקיים לגביו חשש לניגוד עניינים.
סמכויות נוספות נקבעו בחוק יסוד: השפיטה:
- נשיא בית המשפט העליון נמנה עם תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים.
- לנשיא בית המשפט העליון וליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים נתונה סמכות להתחיל הליך להדחתו של שופט.
- העברת שופט דרך קבע לבית משפט אחר מצריכה את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון או החלטה של בית הדין המשמעתי לשופטים.
- פעילות של שופט בעיסוק נוסף או בתפקיד ציבורי מותרת רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
- כאשר מוגשת קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי לשופטים, נפתחת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.
בהתאם לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כאשר יש החלטה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, קובע נשיא בית המשפט העליון את הרכבה.
נשיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
תקופת הכהונה | משך הכהונה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | ||||||
| 1 | 
|
משה זמורה (1961 - 1888) |
י' באלול ה'תש"ח | ב' באב ה'תשי"ד
התפטר מתפקידו |
14 בספטמבר 1948 | 1 באוגוסט 1954
התפטר מתפקידו |
5 שנים ו-321 ימים |
| 2 | 
|
יצחק אולשן (1983 - 1895) |
ב' באב ה'תשי"ד | י"ז באדר א' ה'תשכ"ה | 1 באוגוסט 1954 | 19 בפברואר 1965 | 10 שנים ו-198 ימים |
| 3 | 
|
שמעון אגרנט (1992 - 1906) |
י"ד באדר ב' ה'תשכ"ה | י' באלול ה'תשל"ו | 18 במרץ 1965 | 5 בספטמבר 1976 | 11 שנים ו-174 ימים |
| 4 | 
|
יואל זוסמן (1982 - 1910) |
י"ג באלול ה'תשל"ו | י"ב באדר ה'תש"ם
התפטר מתפקידו |
8 בספטמבר 1976 | 29 בפברואר 1980
התפטר מתפקידו |
3 שנים ו-179 ימים |
| 5 | _(cropped).jpg)
|
משה לנדוי (2011 - 1912) |
י"ז באדר ה'תש"ם | ו' באייר התשמ"ב | 5 במרץ 1980 | 29 באפריל 1982 | 2 שנים ו-56 ימים |
| 6 | 
|
יצחק כַהן (1985 - 1913) |
ז' באייר ה'תשמ"ב | ט' בכסלו ה'תשמ"ד | 30 באפריל 1982 | 15 בנובמבר 1983 | 1 שנה ו-211 ימים |
| 7 | 
|
מאיר שמגר (2019 - 1925) |
כ"א בכסלו ה'תשמ"ד | י"ז באב ה'תשנ"ה | 27 בנובמבר 1983 | 13 באוגוסט 1995 | 11 שנים ו-295 ימים |
| 8 | 
|
אהרן ברק (1936-) |
י"ז באב ה'תשנ"ה | כ"ג באלול ה'תשס"ו | 13 באוגוסט 1995 | 16 בספטמבר 2006 | 11 שנים ו-32 ימים |
| 9 | 
|
דורית ביניש (1942-) |
כ"ד באלול ה'תשס"ו | ה' באדר ה'תשע"ב | 17 בספטמבר 2006 | 28 בפברואר 2012 | 5 שנים ו-167 ימים |
| 10 | 
|
אשר גרוניס (1945-) |
ה' באדר ה'תשע"ב | כ"ו בטבת ה'תשע"ה | 28 בפברואר 2012 | 17 בינואר 2015 | 2 שנים ו-321 ימים |
| 11 | _(cropped).jpg)
|
מרים נאור (2022 - 1947) |
כ"ו בטבת ה'תשע"ה | ו' בחשוון ה'תשע"ח | 17 בינואר 2015 | 26 באוקטובר 2017 | 2 שנים ו-284 ימים |
| 12 |
|
אסתר חיות (1953-) |
ו' בחשוון ה'תשע"ח | מכהנת | 26 באוקטובר 2017 | מכהנת | 5 שנים ו-212 ימים |
בהתאם לשיטת הסניוריטי, הבאים ברשימה מטה עתידים לכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון:
| # | שופט | תחילת כהונה | סוף הכהונה |
|---|---|---|---|
| 13 | יצחק עמית | 16 באוקטובר 2023 | 20 באוקטובר 2028 |
| 14 | נועם סולברג | 20 באוקטובר 2028 | 22 בינואר 2032 |
| 15 | דפנה ברק-ארז | 22 בינואר 2032 | 2 בינואר 2035 |
| 16 | עופר גרוסקופף | 2 בינואר 2035 | 12 באוקטובר 2039 |
משנה לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ושר המשפטים פנחס רוזן יזם תחיקתית את תפקיד ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי ועדת המינויים.[6]
בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן החוק והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"[7] וראשונה נשאה בתואר זה השופטת מרים בן-פורת.
על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70; בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט משנת 2007, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
כאשר נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ממלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.
נשיא בית המשפט העליון רשאי להאציל מסמכויותיו למשנה לנשיא.
- רשימת המשנים וממלאי המקום לנשיא בית המשפט העליון
| # | משנה וממלא מקום | תמונה | תחילת כהונה | סיום כהונה | תחת הנשיא |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | יצחק אולשן | |
11 בדצמבר 1953 | 1 באוגוסט 1954
(הפך לנשיא) |
משה זמורה |
| 2 | שניאור זלמן חשין |  |
1 באוגוסט 1954 | 29 בדצמבר 1959
(נפטר בכהונתו) |
יצחק אולשן |
| 3 | שמעון אגרנט | |
29 בפברואר 1960 | 18 במרץ 1965
(הפך לנשיא) | |
| 4 | משה זילברג |  |
18 במרץ 1965 | 16 בספטמבר 1970 | שמעון אגרנט |
| 5 | יואל זוסמן | |
7 באוקטובר 1970 | 8 בספטמבר 1976
(הפך לנשיא) | |
| 6 | משה לנדוי |  |
14 בספטמבר 1976 | 5 במרץ 1980
(הפך לנשיא) |
יואל זוסמן |
| 7 | חיים כהן |  |
5 במרץ 1980 | 11 במרץ 1981 | משה לנדוי |
| 8 | יצחק כַהן | |
26 במרץ 1981 | 30 באפריל 1982
(הפך לנשיא) | |
| 9 | מאיר שמגר |  |
30 באפריל 1982 | 27 בנובמבר 1983
(הפך לנשיא) |
יצחק כהן |
| 10 | מרים בן-פורת |  |
28 בנובמבר 1983 | 25 באפריל 1988 | מאיר שמגר |
| 11 | מנחם אלון |  |
26 באפריל 1988 | 1 בנובמבר 1993 | |
| 12 | אהרן ברק | |
1 בנובמבר 1993 | 12 באוגוסט 1995
(הפך לנשיא) | |
| 13 | שלמה לוין |  |
13 באוגוסט 1995 | 20 בפברואר 2003 | אהרן ברק |
| 14 | תאודור אור | .jpg) |
20 בפברואר 2003 | 18 במרץ 2004 | |
| 15 | אליהו מצא |  |
23 באפריל 2004 | 4 בינואר 2005 | |
| 16 | מישאל חשין |  |
4 בינואר 2005 | 16 בפברואר 2006 | |
| 17 | אליעזר ריבלין |  |
17 בספטמבר 2006 | 28 במאי 2012 | דורית ביניש, אשר גרוניס |
| 18 | מרים נאור |  |
31 במאי 2012 | 15 בינואר 2015
(הפכה לנשיאה) |
אשר גרוניס |
| 19 | אליקים רובינשטיין |  |
15 בינואר 2015 | 13 ביוני 2017 | מרים נאור |
| 20 | סלים ג'ובראן |  |
12 ביוני 2017 | 4 באוגוסט 2017 | |
| 21 | חנן מלצר |  |
30 באוקטובר 2017 | 12 באפריל 2021 | אסתר חיות |
| 22 | ניל הנדל | 
|
18 באוגוסט 2021[א] | 27 באפריל 2022 | |
| 23 | עוזי פוגלמן | .jpg)
|
9 במאי 2022[ב] | מכהן |
מאז פרישתו של השופט ג'ובראן ב-4 באוגוסט 2017 לא נשא אף שופט בתואר המשנה לנשיא, עד למינויו של חנן מלצר ב-30 באוקטובר 2017. בהתאם לשיטת הסניוריטי הייתה צפויה אסתר חיות להתמנות למשנה לנשיאה ב-4 באוגוסט (לאחר פרישתו של ג'ובראן), אך ויתרה על כך, וב-5 בספטמבר הגישה חיות את מועמדותה לנשיאה ומלצר את מועמדותו למשנה לנשיאה. ברשימה מטה, מצוינים השופטים שצפויים לכהן בתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון:
| # | שופט | תחילת כהונה | סוף כהונה |
|---|---|---|---|
| 24 | נעם סולברג | 6 באוקטובר 2024 | 20 באוקטובר 2028 |
| 25 | דפנה ברק ארז | 20 באוקטובר 2028 | 22 בינואר 2032 |
| 26 | עופר גרוסקופף | 22 בינואר 2032 | 2 בינואר 2035 |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הודיה קין, מינוי נשיא בית-משפט עליון – סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 14 במאי 2003
- אתי וייסבלאי, תקופת כהונתו של נשיא בית-המשפט העליון – סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 7 ביוני 2007
- נשיאי העליון, סקירת פועלם וחייהם של נשיאי בית המשפט העליון מאז הקמתו הכיתה האינטראקטיבית
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הנדל בעל ותק זהה לפוגלמן ועמית אך מבוגר מהם ולכן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
- ^ פוגלמן בעל ותק זהה לעמית אך מבוגר ממנו ולכן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי. בנוסף, פוגלמן היה אמור לכהן כנשיא לאחר חיות, לתקופה של שנה, אך ב-21.3.22 פורסם כי פוגלמן מתכוון לוותר על הנשיאות כך שעמית יתחיל לכהן כנשיא מייד בתום כהונתה של חיות, ולא שנה מאוחר יותר.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רמון: אבדוק את מינוי בייניש לנשיאת העליון; "הכל פתוח - אינני כבול לנוהג", באתר גלובס, 24.5.2006
- ^ יובל יועז, פרופ' פרידמן בעד הגבלת סמכויות בג"ץ(הקישור אינו פעיל, 25.1.2022), הארץ, 6.2.2007, באתר וואלה!
- ^ חזקי ברוך ושלמה פיוטרקובסקי, שקד: מרגישה שכבלו את ידי, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2017
- ^ 1 2 חוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), התשס"ז-2007(הקישור אינו פעיל, 25.1.2022), ס"ח 2103 מיום 12 ביולי 2007
- ^ יהונתן ליס, הכנסת אישרה את חוק גרוניס, באתר הארץ, 2 בינואר 2012
- ^ יצחק אולשן, דין ודברים, הוצאת שוקן
- ^ חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, ס"ח 1110 מ־8 במרץ 1984.
- ^ ראו הודעה וסרטון בערוץ הטוויטר של כאן חדשות, 21 במרץ 2022