לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הסגר (מלחמה)"

נוספו 5 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, אזור, \1וועיד\2, אוכלוסייה, אסלאם, ביטחו\1, \1בעים, דוגמה\1
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: pl:Blokada (wojsko))
מ (בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, אזור, \1וועיד\2, אוכלוסייה, אסלאם, ביטחו\1, \1בעים, דוגמה\1)
[[קובץ:Tiran Guns IMG 0938.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תותחים מצריים שהוצבו במצרי טיראן, כדי להטיל הסגר ימי על ישראל]]
'''הסגר''' ([[אנגלית]]: Blockade) הוא מהלך [[מלחמה|מלחמתי]], שבו מנסה אחד הצדדים למנוע מעבר [[מזון]], אספקה, ציוד מלחמתי וכדומה אל הצד השני. הסגר יכול לכלול גם ניתוק מזרימת מידע ותקשורת. הסגר הוא בדרך כלל '''הסגר ימי''', ובמסגרתו מנסה צד אחד בעימות לנתק את כל התעבורה הימית המובילה אל הצד השני. יחד עם זאת, גם ניסיון לנתק את כל דרכי התעבורה היבשתית למדינה כלשהי מהווה גם הוא הסגר; ייתכן גם הסגר המשלב הסגר יבשתי וימי. ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]] הופעל גם [[תעופה צבאית|כוח אווירי]] כדי להגביר את יעילות ההסגר, ולמנוע מן הצד השני את השימוש בתעבורה אווירית בכל רחבי האיזורהאזור שבו הוטל הסגר. אמצעי מודרני נוסף להעמקת יעילות ההסגר הוא ניתוק דרכי ה[[תקשורת]] ה[[אלקטרוניקה]] על ידי ניתוק [[קו תקשורת|קווי התקשורת]] ו[[חסימה אלקטרונית|חסימת שידורים]].
כדי להטיל את ההסגר עשוי הצד התוקף לחסום את היציאה מ[[נמל|נמלי]] הים של האויב, לחסום נתיבים יבשתיים, ועוד. ההסגר יכול להיות חלקי או מלא.
 
הטלת הסגר מהווה צעד מלחמתי, ועשויה (או עלולה) לספק למדינה אחרת [[עילה למלחמה]] (קאזוס בלי). [[ישראל]] הכריזה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] כי חסימת [[מצרי טיראן]] לשיט אליה תהווה עילה למלחמה מבחינתה, וחסימת המצרים בפועל במאי [[1967]] על ידי [[מצרים]] הייתה אחת העילות המרכזיות לפריצת [[מלחמת ששת הימים]].
 
הסדר הוגדר לראשונה ב[[משפט בינלאומי פומבי|חוק הבינלאומי]] ב[[קונגרס פריז (1856)|קונגרס פריז]] שהתקיים ב[[1856]], כדי לסיים את [[מלחמת קרים]]. בקונגרס זה הוסכם כי הסגר חוקי חייב להיות הסגר מעשי, ואילו "הסגר של נייר" (Paper Blockade) אסור. "הסגר של נייר" היה הסגר שלא נאכף, אך איפשר למדינה שהטילה אותו להחרים אוניות וסחורות של הצד היריב או של צד שלישי הסוחר עם היריב. בועידהבוועידה הימית בלונדון ב[[1909]], שעסקה בהסדרה חוקית של הלוחמה הימית, הוצעו כמה כללים נוספים כדי להסדיר את מעמדם של צדדים [[מדינה נייטרלית|נייטרליים]], אך רק מדינות ספורות אישררו את ההצעה ולכן לא היה לה תוקף. יחד עם זאת, חלק מכלליה יושמו במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. מאז [[1945]] נקבעת חוקיותם של הסגרים על ידי [[מועצת הביטחון]] של [[האומות המאוחדות]]. על פי סעיף 42 (פרק VII) ב[[מגילת האומות המאוחדות]], רשאית המועצה להחליט על הטלת הסגר מטעמה כדי להשיב שלום ויציבות באזור כלשהו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אמנת סן רמו]]}}
[[אמנת סן רמו]], שהיא קובץ החוקים העוסקים בלוחמה ימית, קובעת כי מותר להטיל הסגר ימי ולעצור גם אוניות נייטרליות הנושאות מטען המפר את ההסגר. האמנה קובעת כי הטלת הסגר אינה חוקית אם מטרתו הרעבת אוכלוסיהאוכלוסייה אזרחית או מניעת מטען החיוני לקיומה, ואם פגיעתו של ההסגר באזרחים מופרזת ביחס למטרה הצבאית. סעיף נוסף קובע כי אם האוכלוסיההאוכלוסייה סובלת ממחסור במזון וציוד חיוני אחר, חובתו של מטיל המצור לאפשר מעבר חופשי של מזון וציוד חיוני. אמנת סן רמו אינה מסמך משפטי מחייב, אלא אוסף החוקים הקיימים בנושא, מעין מהלך של [[קודיפיקציה]] בנושא.
 
==פריצת הסגר==
מבריחים שניסו לפרוץ הסגר ימי במאות הקודמות עשו שימוש בדרך כלל בספינות מהירות וקלות, שהיו בעלות חימוש ומיגון קלים בלבד. מבריחים כאלה נודעו בשם "מבריחי הסגר" (Blockade Runner). הם היו חשופים, מחד, לסכנות רבות בניסיונם להתחמק מן הצי שהטיל את ההסגר, ומאידך היו צפויים לרווחים עצומים אם ההברחה הצליחה, שכן הסחורות שהביאו היו בעלות ביקוש רב. בעת [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים של ארצות הברית]], [[1861]] - [[1865]], הטיל צי [[האיחוד]] הסגר ימי על [[קונפדרציית המדינות של אמריקה]]. אחד הכלים המרכזיים של מדינות הקונפדרציה היו מבריחי ההסגר, שעשו שימוש בספינות מהירות וקלות, ובתעוזה רבה פרצו שוב ושוב את ההסגר. יחד עם זאת, עד תום המלחמה הצליח צי האיחוד לכפות את ההסגר באופן מלא, והביא את הקונפדרציה לסף רעב.
 
דוגמאדוגמה נוספת לפריצת הסגר הייתה בעת ה[[הסגר על ברלין]], מיוני [[1948]] עד מאי [[1949]]. [[ברית המועצות]] חסמה את דרכי הגישה אל [[מערב ברלין]], כדי למנוע מ[[ארצות הברית]] ובעלות בריתה לתספק את הרובעיםהרבעים שהיו בשליטתן ולערער את השליטה האמריקנית. כדי לפרוץ את הסגר קיימה ארצות הברית [[רכבת אווירית]] ממושכת, בה הוטסו מיליוני טונות של אספקה אל העיר במשך חודשים ארוכים. המאמץ האמריקני הצליח, והסובייטים ויתרו על ההסגר לאחר 11 חודשים.
 
==פעולות הסגר בהיסטוריה==
* [[1068]] – [[1071]] – [[האימפריה הביזנטית]] מטילה הסגר ימי על דרום [[איטליה]], בעיקר במהלך המצור על [[בארי (עיר)|בארי]] שהוטל על ידי [[רוברט גיסקר]].
* [[1102]] – [[השושלת הפאטמית|הכליפות הפטימית]] מטילה הסגר ימי על [[ממלכת ירושלים]].
* [[1104]] – [[הרפובליקה של ג'נובה]] מטילה הסגר ימי על חופי [[לבנון]], כחלק מהמלחמות בין ה[[צלבנים]] ל[[איסלאםאסלאם|מוסלמים]]
* [[1104]] – צי [[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] – [[רפובליקת ונציה|ונציאני]] משולב מטיל מצור ימי על [[קורפו]], חלק מן [[המלחמה הביזנטית-נורמנית הראשונה]].
* [[1337]] – [[אצולה|אצילים]] [[צרפת|צרפתיים]] ו[[פלנדריה|פלמים]] מטילים הסגר על האי [[קדזאנד]], ב[[זיילנד]], אירוע המצית את [[מלחמת מאה השנים]].
חסימת נתיבי הים לישראל מדרום קלה בהרבה. התעבורה הימית עוברת דרך שני [[מצר ים|מצרי ים]], שקל לחסום אותם: [[באב אל מנדב]], שחסימתו מונעת כניסה מן [[האוקיינוס ההודי]] ל[[ים סוף]], ו[[מצרי טיראן]], שחסימתם מונעת כניסה מ[[ים סוף]] ל[[מפרץ אילת]]. מעבר ליתרון ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] שיש למדינות העוניות את ישראל בנתיבי ים אלה, קיים גם יתרון [[גאופוליטיקה|גאופוליטי]]: חופי ים סוף נשלטים בידי מדינות עוינות לישראל, והמרחק בין נמל [[אילת]] למצרי [[באב אל מנדב]] הוא כ2000 ק"מ, מרחק משמעותי המכביד על ניסיונות לפריצת הסגר.
 
ואכן, [[מצרים]] ניצלה את היתרונות הטופוגרפיים והגיאופוליטיים, והטילה הסגר ימי על ישראל כמה פעמים: לפני [[מבצע קדש]], ב[[1956]], הציבה מצרים תותחי חוף בראס נצרני, דבר שהיה אחד מהגורמים המרכזיים שהנעיו את ישראל לצאת למבצע. נסיגת ישראל מחצי האי סיני ומהאי טיראן נעשתה רק לאחר קבלת ערבויות בכתב בדבר חופש השיט במפרץ אילת מ[[נשיא ארצות הברית]] דאז, [[דווייט אייזנהאואר]], ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה הישראלי]] [[דוד בן-גוריון]], ב-[[20 בפברואר]] [[1957]].
 
הסגר ימי שני הוטל על ידי מצרים ב-[[23 במאי]] [[1967]]. גם הפעם נחסמו מצרי טיראן, פעולה שבה ראתה ישראל [[עילה למלחמה]] (קאזוס בלי). גם הפעם הייתה החסימה אחד מהגורמים העיקריים לפרוץ [[מלחמת ששת הימים]].
 
עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] הכריזה מצרים על הטלת הסגר ימי על ישראל. הפעם נחסמו מצרי באב אל מנדב בפני ספינות ישראליות. המרחק הגדול של המצר מישראל מנע ממנה ייזום פעולות להסרת ההסגר, וזה נותר על כנו עד לחתימת הסכמי הפסקת האש, ב-[[11 בנובמבר]] [[1973]].
 
===פעולות הסגר בהן נקטה ישראל===
* ישראל נוהגת להטיל [[סגר]] על שטחי [[יהודה ושומרון]]. משמעות הסגר היא מניעת כניסתם של תושבים פלסטיניים לשטחי מדינת ישראל בעת הסגר, כולל תושבים שיש בידיהם היתרי כניסה. הסגר אינו מונע מעבר חופשי בין הערים הפלסטיניות ובתוך השטחים הפלסטינים עצמם. ההסיבות להטלת הסגר יכולות להיות בטחוניותביטחוניות, כגון ניסיון למניעת [[פיגוע]] או חדירת מחבלים, וכן בשל חשש מהתלקחות הנובע מאירועים שונים.
* במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] הטילה ישראל הסגר מלא על [[לבנון]]. ספינות [[חיל הים הישראלי]] הטילו הסגר ימי, ואילו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] מנעו תנועה אווירית ואף הפציצו את [[נמל תעופה|נמל התעופה]] הבינלאומי של [[ביירות]] והביאו לסגירתו. ההסגר הוסר עם סיום המלחמה.
{{ערך מורחב|ערך=[[הסגר על רצועת עזה]]}}