משתמש:קונילמל/ארגז עזרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:תנועת נוער
פרמטרים ריקים [ שם תלבושת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| סמל סמל תנועת עזרא | |
| שם מלא | תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | אב ה'תרע"ט, (1919) |
| ארגון גג |
בעבר פועלי אגודת ישראל כיום המפלגות הדתיות לאומיות |
| השתייכות פוליטית | ציונות דתית |
| מספר יישובים | 7 מושבים וקיבוצים |
| מספר חניכים (על פי התנועה) | 12,000 חניכים |
| מספר חניכים (על פי משרד החינוך) | 10,000 |
| מזכיר כללי | בני פרינץ |
| יושב ראש | ד"ר שלומית להמן |
| מיקום המטה | ההנהלה הארצית בירושלים |
| האתר הרשמי | |
עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.
לתנועה כ-12,000 חניכים הפרוסים בכ-50 סניפים בישראל[1], ומספר קטן של סניפים בחו"ל . במהלך הועידה הי"ז של התנועה הוחלט על שינוי שמה של התנועה מ"חרדית לאומית" ל"תורנית-לאומית".
על התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה נוסדה בסוף חודש אב ה'תרע"ט - 1919 בגרמניה, על ידי קבוצת סטודנטים מקומיים, שומרי תורה ומצוות, שחונכו בשיטתו של הרב שמשון רפאל הירש - "תורה עם דרך ארץ". שיטה זו ראתה את היהודי משתלב בכל תחומי החיים - גם אלו "החוליים", מתוך התורה. סטודנטים אלו הבינו שכדי לחנך לשיטה זו צריך ליצור מסגרת בלתי פורמאלית גם לשעות הפנאי, שתשלים את החינוך הפורמאלי ותקרב את בני הנוער מקרב היהדות האורתודוקסית לאמונה מעמיקה יותר, להשתתת התורה בכל ענפי החיים ולעלייה לארץ ישראל. התנועה קרויה ע"ש עזרא הסופר אשר העלה את גלות בבל ארצה, היטיב את רמתו הרוחנית של הדור, וחיזק אותו רוחנית ואמונית.
דרכה החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרתה של התנועה, כתנועה דתית לאומית, היא חינוך דור נאמן בעל בסיס תורני איתן והשתלבותו בכל תחומי החיים תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית במדינת ישראל, אשר היא ראשית צמיחת גאולתנו. התנועה מחנכת להכרה בתורת ישראל כערך החשוב והבסיסי ביותר שאין שווים לו, בארץ ישראל ובעם ישראל. התנועה פועלת כשסיסמתה היא "תורה עם דרך ארץ" כפי שטבע אותה הרש"ר הירש ובישומה ב"תורה עם דרך ארץ ישראל" כפי שהתאימה לימינו הרב ד"ר יצחק ברויאר.
התנועה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת העלייה החמישית, משנת ה'תרצ"ו 1936 ואילך, נוסדו סניפים של עזרא בארץ ישראל. התנועה בארץ הייתה מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל - מפלגה של יהודים דתיים יוצאי גרמניה שדגלו בהגשמה חלוצית ובהתיישבות בארץ ישראל ומצד שני ביקשו לחבור ליהדות החרדית בארץ. כביטוי לשאיפה זו כינו את התנועה "ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל" (ב-1991 החליטה התנועה לקרוא לעצמה "תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ ישראל"). בקיץ תרצ"ו (1936) הוקמו סניפי "עזרא" הראשונים בארץ - בפתח-תקווה ובתל אביב, תחת השם "נוער חרדי". בשנת ה'תרצ"ז (1937) נוסד הסניף בירושלים ובשנת ה'תרצ"ט (1939) נוסד הסניף בחיפה. הכינוס הראשון של התנועה בארץ התקיים בירושלים בשנת ה'תרצ"ז (1939). בחנוכה ה'תרצ"ט (1939) נערך הכינוס הארצי השני בשכונת "בית וגן" בירושלים, בכינוס זה נבחרה לראשונה הנהלת התנועה בארץ ישראל, שתפקידיה העיקריים היו הקמת ארגון ממוסד, שמירת הקשר עם הסניפים, ריכוז התנועה והקמת מחלקת הדרכה. הכינוס הארצי השלישי התקיים בפתח תקווה בחודש אב ה'תרצ"ט (1939), בכינוס זה יש לראות את "כנס היסוד" של התנועה בארץ ישראל, מאחר שבו נקבעו למעשה קווי היסוד של התנועה בארץ. התנועה מיסדה מתחילת דרכה פעילויות ארציות שונות שעם השנים התעצמו מבחינה כמותית ותוכנית. מחנה הקיץ הראשון של התנועה התקיים בפתח תקווה בשנת ה'תרצ"ח (1938). מחנה העבודה הראשון של התנועה התקיים בקיבוץ חפץ חיים בשנת ה'תרצ"ט (1939). סמינריון ההדרכה הראשון התקיים בגת רימון בשנת ה'תש"ב (1942).
יישובי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.
הקיבוץ שוכן באזור המועצה האזורית נחל שורק כ- 2 ק"מ מדרום מזרח לגדרה. הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת 1944 כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.
בקיבוץ מתקיימת "מדרשת הארץ ומצוותיה" העוסקת בלימוד המצוות התלויות בארץ, המכון לחקר החקלאות על פי ההלכה, פארק המים – "חפץ חיים", אולם אירועים - "גן עצי הזית" , אולפנת "צביה", בית הארחה ועוד.
מושב עובדים שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח לגדרה, גם הוא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי פליטי שואה וחברי תנועת פועלי אגודת ישראל בתור גרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה". למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, על מנת להוות נקודת שליטה על דרך בורמה והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי. במושב היום תלמוד תורה וחיידר לבנים, ובית ספר בית יעקב המשמש כבית ספר יסודי אזורי לבנות יישובי הסביבה, וכן ישיבה קטנה לצעירים. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה "משכנות הרועים".
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ- 3 ק"מ ממזרח למשמר איילון. מייסדיו של הקיבוץ, חניכי תנועת ה"עזרא" בני הארץ ויוצאי ארצות שונות, חברי גרעין הנחל "שלהבת". הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה). עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון. ממסמך שנפל לידי צה"ל, תכננה מפקדת הצבא הירדני להרוג את כל תושביו, וזה נוסח המכתב:
"כוחותינו! מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על המושבה סלבית, הריסתה והריגת כל הנמצא בה, וחיסול היחידה הצבאית החונה בה. פשיטה זו הוטלה על מפקד החטיבה האשמית, אשר יטיל אותה על מפקד העתודה לביצועים. …גדוד העתודה יבצע הפשיטה על מושבה סלבית במגמה להרוס ולהרוג כל יושביה עם קבלת מילת הצופן "ברק"."
בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים" ישיבה תיכונית לבנים ואולפנא לבנות. בחצר הקיבוץ נמצאת אנדרטת היסוד עליה כתובים דברי הנביא עמוס: ,"הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל…"
מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ- 7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן. בתחילת דרכו וקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב. שמו של המקום הוא סמלי בעקבות שמה של עיר בית חשמונאי מודיעים. בשנת 1984 המילה "מבוא" במילה "מאור" לציון שמו של הרב מאיר משינוב, ממנהיגי פועלי אגודת ישראל".
התנחלות ומושב עובדים שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא ממאור מודיעים. ממוקם כ- 10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית.
נחליאל: התנחלות השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ. שמו של היישוב נבחר על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, ממנהיגי היהדות החרדית.
גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.
המנון, סמל וסיסמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנון התנועה (חובר על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק):
- פה נעבוד צורנו בחדווה וברננה,
- פה נחיה את חיינו תחת שלטון התורה.
- בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!
- חזקו חברים. חזק ונתחזק.
סמל התנועה:
- סמל התנועה הוא מגן דוד, המורכב ממשולש בהיר המונח על משולש כהה, בתוך עגול. ממגן הדוד יוצאים 12 קווים. בראש המגן-דוד מצוירים לוחות הברית, ומתחתם כתוב שם התנועה (עזרא).
- העיגול מסביב לסמל מסמל את כל העולם. שלושת המשולשים הכהים מסמלים את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואת השילוב ביניהם. המשולש הבהיר יוצר מגן דוד שהוא סמל עם ישראל המקשר ביניהם. לוחות הברית מסמלים את התורה. שנים עשר הפסים מסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, שהם אור לגויים.
סיסמת התנועה:
- הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו.[1]
מבנה התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות בתנועה מתחלקת לשלוש חבריות, כאשר כל חבריא מונה מספר קבוצות המחולקות לפי שכבת גיל.
חבריא א
בה נכללים הקבוצות של שכבות ג-ו
- כיתה ג': נטעים
- כיתה ד': עיינות
- כיתה ה': נירים
- כיתה ו': נתיבות
חבריא ב
בה נכללים הקבוצות של שכבות ז'-תחילת ט'. שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה.
- כיתה ז': העולים - כשם תנועתו של הרב בירנבוים.
- כיתה ח': נחליאל - על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, חתנו של הרש"ר הירש.
- כיתה ט': אורות - על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
חבריא ג
לאחר ל"ג בעומר החניכים בקבוצת אורות הופכים מ"קבוצה" ל"גרעין" ומקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", קבלת השם נעשית לאחר שבת מיוחדת הנקראת "שבת גרעין".הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת.
| שמות הגרעינים |
|---|
|
2012 תשע"ב - נחשון
2011 תשע"א - ידידיה
2010 תש"ע - דביר
2009 תשס"ט - התחיה
2008 תשס"ח - כיסופים
2007 תשס"ז - עמיחי
2006 תשס"ו - שהם
2005 תשס"ה - אחיעד
2004 תשס"ד - שחר
2003 תשס"ג -הראל
2002 תשס"ב - נועם
2001 תשס"א - יובל
2000 תש"ס - גשר
1999 תשנ"ט - יחד
1998 תשנ"ח - מתן
1997 תשנ"ז - עז
1996 תשנ"ו - גולן
1995 תשנ"ה - אריאל
1994 תשנ"ד - איתן
1993 תשנ"ג - עמישב
1992 תשנ"ב - שילה
1991 תשנ"א - רעות
1990 תש"ן - לביא
1989 תשמ"ט - גאולה
1988 תשמ"ח - חרות
1987 תשמ"ז - להבה
1986 תשמ"ו - אחידן
1985 תשמ"ה - גלעד
1984 תשמ"ד - ישי
1983 תשמ"ג - שניר
1982 תשמ"ב - אופיר
1981 תשמ"א - מוריה
1980 תש"מ לא ידוע
1979 תשל"ט לא ידוע
1978 תשל"ח - הנתיב
1977 תשל"ז - גחלת
1976 תשל"ו - כפיר
1975 תשל"ה - נשרים
1974 תשל"ד - חלמיש
1973 תשל"ג - אילון
1972 תשל"ב - אש -דת
1971 תשל"א - אלי-יעד
1970 תש"ל - שגב
1969 תשכ"ט - שלומים
1968 תשכ"ח - מתנחלים ב'
1967 תשכ"ז - יהב
1966 תשכ"ו - נחשול
1965 תשכ"ה - שלהבת
1964 תשכ"ד - צורים
1963 תשכ"ג - אלמגור
1962 תשכ"ב - נחלה
1961 תשכ"א - ארזים
1960 תש"ך - נחליאל
1959 תשי"ט - אוראל
1958 תשי"ח - להבה
1957 תשי"ז - חזון
1956 תשט"ז - הנתיב
1955 תשט"ו - נחליאלי
1954 תשי"ד - מתנחלים
195 תשי"ג - ד'
1952 תשי"ב - ג'
1951 תשי"א - ב'
1950 תש"י - א' |
שבט ארזים
ישנם סניפים שבהם קיים גם שבט של חינוך מיוחד הנקרא ארזים.
הוועידה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים באות. בועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.
בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים.
הוועידה האחרונה נערכה בתאריכים ו'-ז' בניסן ה'תש"ע, 2010, והיא הוועידה הי"ז במספר. בין היתר, הוחלט בועידה לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער התורני לאומי, בעוד לפני כן נקראה התנועה תנועת הנוער החרדי לאומי.
"עזרא עולמי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצרכי התנועה בחו"ל. התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפריה, וכן בקרב מהגרים רוסים בארצות הברית ובקהילות בבריטניה, בצרפת, באנגליה, באוקראינה ובבלרוס. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית בברית המועצות לשעבר [2]. מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי. כמזכ"ל עזרא עולמי משמש כיום דני אלינסון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:ציונות דתית: תנועות]] [[קטגוריה:תנועות נוער עבריות]] [[קטגוריה:חרדים לאומיים]]